כנס איגוד האינטרנט הישראלי מתקרב (1-2/6) ויש בידינו עשרה כרטיסים – בשווי נאה ביותר – לקוראי הבלוג.

בכנס, המארח כ- 4000 איש, משתתפים השנה אורחים רבים מחו"ל, סטארט-אפים, משקיעים ומנהלי חברות בכירות. רשימה חלקית של בכירים תמצאו כאן. זוהי הזדמנות נהדרת להפגש עם גורמים משפיעים הן בתעשיית הדוט קום והן בתעשיות המשיקות לה ואין חשוב מכך בתקופה בה הדוט קום כבר אינה תעשייה נפרדת, לבדה תשכון, אלא שותפה (ולעיתים אף קרובת משפחה) של תעשיית המובייל, הוידאו, התקשורת ואחרות.

אז איך משיגים כרטיסים? אפשר בדרך הקשה – לשלם, ואפשר לקבל אותם בחינם. ואיך עושים את זה?

1. עושים Follow בטוויטר ל- http://twitter.com/thecoils

2. עושים טוויט עם קישור לפוסט הזה.

3. ממתינים בסבלנות לפוסט שיכריז על הזוכים, שיוגרלו בין המצייצים.

פשוט, לא?

התעדכנו בתכניות הכנס בדף הפייסבוק של איגוד ההייטק הישראל

סטארטאפ של חברים חותם לאחרונה על שיתופי פעולה ללא הכרה. סיבה למסיבה לא? ממש לא. נתתי להם את שני הסנט שלי אבל רק כשמנכ"ל של אחד הסטארטאפים המוצלחים בארץ הודיע להם שהם קוברים את עצמם הם התחילו לחשוב מחדש.

למנכ"ל של מיזם, בטח ובטח בשלביו הראשונים, יש כמות מוגבלת ביותר של זמן ומשאבים. מצד שני מופעל עליו לחץ עצום, מתוך המיזם ומחוצה לו, להראות תוצאות ומהר (אם כי הלחץ, מניסיון, הוא בעיקר אישי). מה יותר טוב מליצור שיתוף פעולה עם מותג מוכר? אתה גם מראה שיש לשירות ביקוש, מייצר פוטנציאל להכנסות עתידיות ומוכיח את כישורי הניהול המופלאים שלך. אתה גם רוצה לפזר סיכונים. אם המוצר העיקרי לא ילך, יהיה לך לפחות שיתוף פעולה שיוכיח התכנות.

אז מה בדיוק הבעיה בשיתוף פעולה מבטיח?

היה שת"פ?

הרוב המוחלט של שיתופי הפעולה אינם יוצאים לפועל. בגללם, בגללכם, בגלל מזג האויר או תנאי השוק. בגלל אלף ואחת סיבות אתם תבלו שבועות בפגישות וניסוחי חוזים רק כדי לראות את העסקה מתמסמסת לה. אם איתרע מזלכם גם תשקיעו מאמצי פיתוח שלעולם לא יראו אור יום.

זה הכל?

אלה שכן יוצאים לפועל הם בדרך כלל הרבה פחות מרשימים ממה שציפיתם. הבטיחו לכם מאות אלפי משתמשים ביום אבל לאזור בו שולבתם מגיעים רק כמה אלפים. גם אתם וגם שיתוף הפעולה חושבים שזוהי סינרגיה מדהימה אבל בפועל העניינים לא זזים. עוברים יומיים ולחצים פנימיים דוחקים אתכם מראש העמוד ללינק בפוטר. לא חשוב מה הסיבה – רוב שיתופי הפעולה שכן מתקיימים לא מחזירים אפילו מקצת ההשקעה.

והכי חשוב

אף פעם אין לכם מספיק זמן וכסף. כל פניה לא נכונה מרחיקה אתכם מהשלמת המוצר והוכחת ההתכנות שלו לפני שהכסף יגמר. אתם אולי רוצים לפזר סיכונים אבל כשיגיע הרגע המכריע תגלו שפיזרתם גם זמן וכסף שעכשיו חסרים לכם להשלמת משימותיכם.

זה צריך להיות שיתוף הפעולה של המאה, כזה שיהפוך את החברה לאימפריה ויזרים מליונים לקופתה כדי להיות שווה הזזת זרת. הסיכונים כל כך גבוהים והתמורה בדרך כלל כל כך נמוכה שכל דבר אחר אינו שווה את המאמץ.

להודות על האמת, במקרה שלי קיבלתי אזהרה מראש – ועוד מאחד המשקיעים – על הסכנות שבשיתופי פעולה ובכל זאת, זה היה חזק ממני. עכשיו אני רואה לא מעט יזמים עושים את אותה הטעות ומרחיקים את המיזמים שלהם מהשלמת המוצר והוכחת ההתכנות.

ראו הוזהרתם.

רשומה זו נכתבה בעקבות השינוי האחרון בגוגל (Google Farmer/Panda Algorithm) למיגור אתרים עם תוכן מועתק או ערך נמוך למשתמשים. לפי גוגל, כ-12% מתוצאות החיפוש יושפעו בצורה כזו או אחרת במה שנראה כמו אחד העדכונים החשובים ביותר למנוע מזה זמן.

אז איפה תפסה אתכם סופת ה-SEO האחרונה? איפה קיבלתם את ההארה שבגוגל שינו את חוקי המשחק? לפני השקת גירסה חדשה? לפני התרחבות לשווקים אחרים? אולי בדיוק לפני פגישה עם משקיעים?

תכירו את הסיפור של דני (השם האמיתי שמור במערכת), שעושה 95% מהרווחים שלו מצינור משומן. מאות אלפי גולשים מגיעים כל יום לאתר שלו דרך חיפושי גוגל מחד ויוצאים לפרסומות גוגל מצד שני. גולשים שלא מעודדים אותם לעשות דבר חוץ מללחוץ.

כבכל יום, דני מרפרש את דו"חות האדסנס שלו בחיוך. כבכל שבוע הוא מחכך ידיים בהנאה מול גידול אקספוננציאלי בדו"חות האנליטיקס. אבל אתמול, כמו שלשום, לא היה יום טוב. לאחר בירור קצר עם חברים הוא הבין שגם הוא, נסחף בסופה.

אותי תפסה הסופה כשאני באירופה. למנהלי האתרים שמסביבי אין מושג על מה כל הרעש ובטוחים שהם מוגנים. אבל לגוגל יש תוכניות אחרות. כמו כל שינוי אלגוריתמי הוא נבדק קודם כל קרוב לבית, ב-Google.com, עד שהוא נפרש לכל העולם.

רק מה, השינוי האחרון הוא לא בדיוק אלגוריתמי ולא ממש אוטומטי. זוהי הבנה של גוגל שדברים צריכים להיעשות לפעמים בצורה ידנית. הוא לא רק ידני אלא תמוה. למה לגוגל להכות באתרים שמייצרים להם גם רווחי AdSense אדירים?

גוגל הוכיחה בעבר שהיא חברה שממוקדת מאוד בחוויית המשתמש. אין לה שום בעיה לחתוך בן-לילה כל מה שלא מסתדר עם האסטרטגיה ארוכת-טווח הזו. הבנה של עיקרון זה הוא חלק מהותי בדרך לפיתרון. היות והרשת מלאה בדיווחים ורכילויות, בואו נדבר על מה אפשר לעשות.

צא ולמד

נהוג לחשוב על עולם ה-SEO כמושתת על 2 אלמנטים בסיסיים – תוכן וקישורים. מנהלי אתרים האמינו שעליהם לדאוג רק למספיק מילות מפתח (תוכן) ומספיק אהדה (קישורים) כדי לשמור על דירוג גבוה.

בשנים האחרונות, נוסף אלמנט נוסף (מבנה), הכולל בתוכו היררכיה נכונה, קוד מקור נקי וסמנטי ומפת אתר מלאה.

בשנה האחרונה הודגש אלמנט אחר (מהירות), המתגמל שיפור זמני טעינה ויציבות שרתים.

אבל השינוי המהותי מתחת לשטח הוא "המחויבות" של המשתמש לאתר (באנגלית – Engagement), המורכב מזמן שהייה, מספר עמודים נצפים, משתמשים וזרים והפעילות האקטיבית באתר. גוגל היום נמצאת במגוון מקומות כדי לזהות את ההתנהגות הזו (התקנות של Google Analytics, מידע קנוי מספקי אינטרנט, גישה לשרתי DNS והקבצים הציבוריים שלה ולאחרונה, גם תוסף אקטיבי לדיווח דרך כרום). השינוי מהותי היות והסממנים שמתקבלים ממנו על איכות הם כל כך חזקים וכל כך קשים למניפולציה שבגוגל יהיו מטורפים שלא לנצל אותם כמדד לדירוג.

שיפור המחויבות של הגולש

מנהלי אתרים צריכים להבין שגם אם בגוגל לא מנטרים התנהגות זו כלל, היעדר שלה באתר מסמן שמשהו אצלם בעייתי. לשמחתם, טיפול בבעיה לא חייב להיות קיצוני ועשוי לטפל גם באלמנטים אחרים. מבנה כתובות אחיד, למשל, יגדיל את מספר הצפיות לכל דף וגם יעודד גולשים לקשר בצורה עקבית לכל דף תוכן. שיפור מהירות האתר, יעודד גולשים לסייר ביותר דפים וגם יגדיל את הסיכוי שלהם לקשר לאתר כאות הערכה.

בעלי אתרים צריכים לתת סיבה למשתמשים להישאר יותר זמן עם כתבות ארוכות יותר ותוכן עשיר יותר (תמונות, וידאו). הם גם חייבים לעודד אותם לחזור לביקור תכוף יותר עם תוכן מתעדכן וקשור אליהם, דיונים מתפתחים, שירותי התראות ועוד.

טיפול שורש

בגוגל רמזו שהאתרים שנפגעו הם כאלו שמעתיקים תוכן, מספקים ערך נמוך לגולש או בעלי איכות נמוכה. מנהלי אתרים צריכים קודם כל לזהות באיזה קבוצה הם נמצאים ולפעול בהתאם:

מעתיקים תוכן? אולי הגיע הזמן לטפח בעיקר חלקים שאינם מועתקים, לתרגם תכנים במקום להציג את המקור או להוציא תובנות מהתוכן המועתק דרך סמנטיקה או למידה חישובית.

מסתמכים בעיקר על תוכן גולשים? אולי כדאי להחמיר עם הדרישות ולא לאשר כל תוכן אוטומטית ולנסות גישה היברידית או שיתופית לעריכת התכנים לפני פרסומם.

מספקים ערך נמוך? אולי כדאי להתמקד בנישה אחת ולטפח אותה, או לסדר מחדש את ההיצע כדי שירגיש כמו מוצר טוב יותר.

הקטנת התלות בגוגל

מנהלי אתרים חייבים לשחרר את התלות בשחקן אחד ולהתחיל לייצר אלטרנטיבות. את גוגל כמקור לטראפיק, אפשר להחליף בשותפויות אסטרטגיות עם אתרים משלימים, בהעמקת הקישוריות מול רשתות חברתיות או בקנייה של מדיה רלוונטית חוזרת או זולה. את גוגל כמקור להכנסות, אפשר להחליף בפלטפורמות מונטיזציה חדשניות, מכירת דאטה או פיתוח מודל Freemium.

להמתין בסבלנות

כאמור, אנחנו בסך הכל שבוע מאותה סופה. למנהלי אתרים כדי בעיקר לנצל את הזמן, לנקות את האורוות, לחדש ולהעיז. בהצלחה!

הכותב הוא מיכאל לוגסי, מייסד ומנכ"ל קהלים ויועץ SEO לאתרי Alexa<2000.

האירוע המתקיים השנה מייצג חתך מעניין של סטארטאפים ישראליים. הדבר הברור היחיד בנוגע לתעשיית הדוט קום הישראלית הוא חוסר הבהירות בה היא שורה וחיכיתי לאירוע כדי לקבל (לפחות זווית של) תמונת מצב, חלקית ככל שתהיה, של המגמות במיזמים החדשים.  ההיצע היה מעניין וטוב היה לפגוש יזמים אחרים, לראות מה מעניין אותם וכיצד הם מתמודדים עם השאלות הקשוחות הרגילות: מימון, בחירת שוק, שיווק, בניית צוות ושאר נושאים שמעסיקים את התעשייה מאז הווסדה. ההבדל הוא שהם מתמודדים איתן במציאות שונה מזו שהייתה לפני כמה שנים, או אפילו כמה חודשים.

הטוב

הסטארטאפים הטובים בחבורה, לפחות בעיני, היו בעלי כמה מאפיינים ברורים. הצוות שיחק תפקיד חשוב בעניין והיה ניכר שהסטארטאפים הטובים יותר נהנים מצוות מנוסה ומגוון יותר. עדיין לא קם תחליף לצוות מקימים חזק טכנולוגית, ניהולית, שיווקית ומוצרית (ולוא דווקא בסדר זה) ואדם אחד ואפילו שניים אינו יכול לכסות את שלל הדרישות והמטלות של עסק אינטרנטי בהקמה. שילוב מכשירים ניידים – ואפילו כוונה שכזו - היה סממן נוסף של חלק לא קטן מהמיזמים המוצלחים.  קשה לחשוב היום על מיזם שאינו דורש אפליקציה משלימה וברוב המקרים העדרה מעיד על חוסר מחשבה מספיקה או העדר יכולות טכנולוגיות.  איכות המצגות סימנה פעמים רבות את איכות המיזמים והיכולת לתמצת את עקרונות המיזם לתבנית סדורה ולהגיש אותם בצורה אסטטית ובהירה ניבאה בצורה די מדויקת את יכולת הביצוע של הצוות.

הרע

הסטארטאפים הפחות טובים בעיני אופיינו בדרך כלל בניסיון להחיות פיצ'רים ותיקים, שלא לומר ארכאים, בטוויסט חדש. עד כמה שהניסיון הרואי וראוי להערכה יש לפעמים סיבה מדוע השוק עבר הלאה. עוד בעיה שאפיינה רבים מהמיזמים היתה העדרה של התייחסות מוצרית מספקת. בסופו של דבר, לא חשוב עד כמה טובה הטכנולוגיה, או עד כמה מבטיח השוק, צריך מוצר שידבר למשתמשים ויספק פתרון מלא לבעיה מוגדרת. גם השיווק נפל קרבן להזנחה בידי רבים שמניחים שהמוצר ישווק את עצמו ברוב מגניבותו. בשוק רווי כמו היום גם מוצרים מדהימים ומושקעים לעייפה מתקשים לשווק את עצמם ויש לעזור להם להגיע לקהל היעד.

המכוער

הדיון בפאנל נגע בבעיות חווית השימוש והעיצוב בחברות הדוט קום הישראליות. קשה להתווכח עם העובדות, גם אם הן עוסקות בעניינים של טעם אסטטי: בחיבור בין מוצר ועיצוב מייזמים ישראלים מצליחים פחות מאשר הם מצליחים בצד הטכנולוגי ואפילו השיווקי.  הועלו רעיונות ואבחנות מעניינים מצד הפאנל ולמרבה הפליאה וההנאה – גם מצד הקהל. למעשה, עבורי זהו הפאנל המעניין והמהנה הראשון מזה זמן רב וכנסים רבים.

האבחנות אולי יראו טריוויאליות למתבונן מהצד אך הן רחוקות מלהיות כאלה עבור מי שעוסק בדוט קום:

הכרה בחשיבות הנושא – לעיצוב המוצר האינטרנטי ואיכות חוויית המשתמש שלו חשיבות אקוטית להצלחתו, לא פחות מיכולותיו הטכנולוגיות וסגולותיו המוצריות. אם לא נבין ונפנים זאת נתקשה להתמודד עם תעשיות זרות שכבר עשו זאת.

מעורבות בעלי תפקידי מפתח - אם ההכרה בחשיבות העיצוב וחווית המשתמש לא קיימת בקרב המנכ"ל וסמנכ"ל המוצר (כמו גם שאר בעלי התפקידים הבכירים) יהיה קשה מאד להפכה לחלק מה- DNA של החברה והמוצר

השקעה בכח אדם – כדי להגיע לתוצאות יש להפנות משאבי כח אדם מתאימים – כ- 10-15% ממצבת כח האדם בחברה

לימוד הנושא – ישנן אסכולות רבות ומגוונות לעיצוב מוצר. בארץ הן נחלתם של מומחים בודדים ויש להנחיל את הידע הזה בתעשיה

לימוד הנורמות הקיימות – קיימת נטייה בתעשייה להמציא מחדש את הגלגל בכל פעם מחדש. לא מתוך אידאולוגיה אלא מתוך התעלמות מהידע המצטבר שנרכש בעולם משנים של ניסיון. שירותים אינטרנטיים עם עשרות ומאות מליוני משתמשים למדו דבר או שניים בנושאי עיצוב וחווית משתמש  ואם יש לכם רעיונות אחרים משלהם אתם צריכים סיבה משמעותית להעדפתם על פני אלו המקובלים.

A/B Testing – הדרך הטובה ביותר לדעת מהו עיצוב מנצח היא לבדוק. לוקחים שני עיצובים (או יותר) ומריצים אותם במקביל ורואים מי מפיק תוצאות טובות יותר. למעשה, כמעט כל פיצ'ר באתר צריך לעבור בדיקה מסוג זה.

לסיכום:

היה יום מעניין, הן מבחינת החברות והן מבחינת הפאנל. גם אם לא ניתן היה לזהות היום את "הפייסבוק הבא" היו לא מעט מיזמים מעניינים בפני עצמם וחלקם בעלי פוטנציאל הצלחה מבטיח למדי. קשה היה עבורי לקבל מאירועי היום תמונה ברורה של מגמות התעשייה וכשאני מסתכן שיטעו בי בתור עוגיית מזל סינית אני נוטה להגיד: זהו זמן להביט וללמוד מבלי לקבוע קביעות.