ימים מטורפים עוברים על כוחותינו. ההכנות לכנס ה-TWS2010 מתקדמות בקצב גבוה ודברים מתחילים להסגר. בנקודת זמן זו, כחודש לפני האירוע, הרישום מפתיע לטובה בהשוואה לכנס משנה שעברה – בערך פי ארבע. אני חושב שזה מצביע על החזרה לשפיות ולהכרה שמציון יכולה לצאת הבשורה. נתון מעניין נוסף הוא, שכבר עכשיו נרשמו כ-20 קרנות הון סיכון (לא רק מהארץ) לכנס, כך שכדי שתתחילו לעבוד על ה-Elevator Pitch שלכם

נכון לעכשיו עוד נשארו למכירה מספר מוגבל של כרטיסי Early Bird  במחיר של 170ש"ח. קוראי הבלוג מוזמנים להשתמש בקופון "thecoils" אשר יעניק לכם הנחה נוספת של 15% ויוריד את המחיר ל-144 ש"ח שהם בסה"כ $38. חשוב להבין שבהמשך המחירים רק יעלו, כך שאם אתם מתכננים להגיע עדיף לשריין מקום כבר עכשיו במחיר מוזל.

כל אחד צריך לעשות לעצמו את החשבון הפשוט הבא, האם יש סיכוי שאני/הסטרטאפ שלי נחזיר את ההשקעה בסוף היום.  החזר השקעה יכול לבוא לידי ביטוי בקבלת אינפורמציה חדשה, חשיפה לחברות נוספות בתחום, יצירת lead מעניין שיכול להתפתח לעסקת שיתוף פעולה או אולי אפילו להשקעה, הפצת הרעיון המהפכני של הסטרטאפ שלי, מציאת עובדים או פרטנרים חדשים, מודיעין עיסקי או סתם יום העשרה בו אני אבחן את הרעיון שרץ לי בראש כבר חודש. בהשקעה של יציאה לבר, הוצאה שאתם לא חושבים עליה פעמיים, יש סיכוי שתתקדמו בסופו של אותו היום בצעד נוסף אל עבר הגשמת היעדים שלכם.

רישום חברות לתחרות:

נכון לזמן כתיבת שורות אלו הגישו מועמדות ל-TWS2010 מספר עשרות של סטרטאפים. כמו בכל שנה, גם השנה חוזרות על עצמן שוב ושוב אותן הבעיות בצורת הרישום של הסטרטאפים, אשר בסופו של דבר יכולות להשפיע על אופן בו השופטים ידרגו את הסטרטאפ. הנה אני מוצא את עצמי כותב את אותו הפוסט, בו אני נותן טיפים לשיפור ה-applications של הסטרטאפים.  אני ממליץ בחום (אולי בגלל שיש לי מידע פנים) לאותם הסטרטאפים אשר כבר הגישו מועמדות וכמובן לאלו שעוד מתכננים לעשות זאת, לקחת המלצות אלה ברצינות:

the.co.ils שמחים להכריז על TWS2010, האירוע השנתי של הבלוג אשר יערך ב-18.10.2010 ב-Arca בנמל ת"א. האירוע, בו ייבחרו עשרת הסטרטאפים המבטיחים של ישראל, הוא האירוע הישראלי השנתי הגדול ביותר בתחום האינטרנט.

השנה, בשונה משנה שעברה, חזרנו לפורמט המקורי והצנוע יותר בו אנחנו המפיקים הבלעדיים של הכנס.

גם השנה סגרנו על הסכמי שיתוף פעולה בתחום המדיה עם כמה מגופי המדיה הגדולים בעולם כמו הבלוג Techcrunch, אשר יספקו כיסוי של התחרות ושל החברות המנצחות – שיתופי פעולה נוספים יוכרזו בקרוב.

בנוסף, פנינו למספר אנשי מקצוע מהמובילים בעולם על מנת שיעזרו לנו להפיץ את הבשורה וישמשו כשופטים בתחרות. גם השנה ההיענות הייתה מדהימה ובינתיים הצלחנו לבנות פאנל של שופטים אשר לא היה מבייש אף אירוע מקביל בעולם, זו רשימה חלקית של השופטים:

Vator.TV הוא סוג של יוטיוב (או Vlog אם תרצו) למיזמים. האתר מאפשר לסטארט-אפים להעלות מצגות ועדכוני וידאו על השירות ולחשוף אותם לקהל של משקיעים ויזמים. התוצאה היא זרם נאה של עדכוני וידאו ממיזמים עליהם קרוב לודאי לא שמעתם, הזוכים לאלפי עוקבים מרחבי העולם.

בנסיון לצרף את שוק היזמות הישראלי לאתר מכריזה Vator.TV על סוג של תחרות בה מצטרפים המיזמים לאתר ועומדים לשיפוט הקהל וחבר השופטים. הזוכים בתחרות יקבלו פגישה בת שעה עם כל אחד מהשופטים: יואב לייטרסדורף מ- YLVentures, גיל דיבנר מג'נסיס, עינת מצר מג'נסיסג'מיני, גלעד דה-פריס מכרמל וטילי קליסקי מגריילוק. ישבתי עם שלושה מהם בעבר בפוזיציה של קבלת פידבק ומדובר בפרס בעל ערך לסטארטאפ בתחילת דרכו.

מאחר ולא צריך לעשות הרבה כדי להרשם ולהשתתף והחשיפה היא משמעותית עבור סטארטאפים המשוועים לשיתופי פעולה ומשקיעים הרי שמדובר בדיל לא רע גם עבור מי שלא יזכה.

לאתר התחרות

בזמן שאנחנו מחפשים השקעה יצא לנו כבר כמה פעמים להסתובב במה שמכונה אצלנו "ארץ הוי-סיז" (יענו, קרנות הון סיכון). בשני בניינים יוקרתיים למראה בהרצליה תמצאו כמעט את כל קרנות הון הסיכון הפועלות בישראל, מהן קטנות וידידותיות, מהן גדולות וזעופות, וגם בלי להכנס לקלישאות, זהו בניין המגלגל לא מעט כסף. תמיד כשאנחנו שם אנחנו צופים ברחבה סחופת הרוחות שבכניסה ומדמיינים איך בימים עברו ישבו שם כל אנשי ההון סיכון וצפו בקרבות יזמים, מניפים אגודל לסימון "העבירהו הלאה לדיו דליג'נס" ואצבע למטה כדי להשליכו לכלבים.

 משמאל – יוצאים מפגישה בקרנות עם משתמש ויקידו בחופשת קיץ.

ובכן, על האמת להאמר, ויקידו כרגע היא לא חברה לקרנות, לא בשלב הזה של חיינו הצעירים. וזה מכתיב הרבה לגבי ההתנהלות שלנו כחברה, וכחברה שמחפשת השקעה.

אנחנו חושבים שכל סטארטאפ צריך באיזה שהוא שלב לעמת את עצמו עם המציאות, ובניגוד למה שאפי פוקס כתב בטור המצויין שלו אצל גל מור, אני לא חושבת שאבדה הביקורת. למעשה, אני חושבת שהיא נמצאה והושמשה היטב -אנחנו לפחות זכינו להכיר אותה על בשרנו לא פעם.

גורמים שלא אמורים לקבל ממך כסף אינם חוסכים ממך ביקורת, וסביר להניח שגם סטארטאפ שלא השכיל להעמיד מראה מול פניו יכול לקבל מראה בהשאלה מאחת הקרנות במגדל המבהיק בהרצליה. אמנם איש קרנות אף פעם לא יאמר לך "לא" מוחלט, באווירה אמריקאית למדי, אך זאת בעיקר כדי לחשק את עצמו מפני התרחישים הבאים:

היותך היזם שיקים את הטוויטר הבא (כן, ההוא שגם ידע לעשות כסף) ואז מה יגידו?

היותך היזם שיעסיק אותו/ישתף איתו פעולה יום אחד אחרי שיתהפכו היוצרות כפי שהן מתהפכות פעם ביומיים בתעשייה בה אנחנו חיים (ואז מה יגידו?)

לפעמים ההכרה בכך לא נעימה ואתה מנסה לחשוב בגדול וחושב שתוכל לקבל את המימון המתאים. אחד הדברים שלמדנו בחודשים האלו הוא הסיפור האמיתי (או לפחות אמיתי ככל שמספרים נערי ההון והשלטון בקרנות). השקעה מקרן דורשת חתימה על חוזה באורך של מלחמה ושלום (עם שלושה המשכים) אבל היא גם דורשת חתימה על חוזה פסיכולוגי סמוי, ובמסגרתו צריכים להיות מובהרים הדברים הבאים.

• - עבור הקרן, ולא חשוב כמה היא תשווק לכם את השקעות ה- Seed שלה, אין הבדל משמעותי בין השקעה של 200 אלף דולר לזו של 2 מיליון. הכסף הוא לא הכל, בניגוד למה שסיפרו לנו בבית, ומה שעולה להם ומה שהם מחשבים בראשם בשעה שהם באים לחקור במיזם הנח מולם היא השאלה – כמה באמת נצטרך להתעסק בהם? כמה "יעלה" לנו ללוות את החברה? כמה זמן וכאב ראש היא תדרוש מכולנו – והאם הזמן הזה שווה את כל העסק?

1. - קרן הון סיכון היא בדיוק כמוכם, היזמים, רק בגדול. גם להם יש משקיעים שמהם הם רועדים, גם הם אוכלים אותה כשההשקעה לא משתלמת, כל סדר הגודל עולה בכמה מיליונים וחוץ מזה? כמעט אותו הדבר. לפעמים זה מעודד.
2. - כמה נרוויח מהם בסוף? חברת הון סיכון אמורה להחזיר חזרה לקרן פי 10-40 משווי ההשקעה, בהתאם לגודל הבועה. מה שאומר שאקזיט של 100 מיליון דולר על השקעה של 5 מיליון דולר (תמורת 25% אחוז מהחברה) פירושו הפסד. מה שלא תמיד נראה כך לעין היזם (הלו, 100 מיליון זה אחלה כסף)
3. - הכסף הסמוי מן העין: נדמה לכם שהקרן משקיעה בכם 3 מיליון דולר? טעות בידכם, על כל מיליון שהיא מוציאה היא שמה אחד (לפחות!) בצד. ברור לחלוטין שעוד כסף ידרש, ומעבר לזה, בסיבובים הבאים היא לא רוצה להדלל, מה שאומר שלא תהיה ברירה אלא לשים עוד כסף. זוכרים את המשוואה מהסעיף הקודם? רוב הדילים פשוט לא שווים עשייה. זוכרים את השקעת ה- 200 אלף מהסעיף הראשון? אין כזה דבר 200 אלף, הקרן שמה בצד את השקעות ההמשך שלכם.
4. - השותפים בקרן רואים עשרות אם לא מאות חברות בשנה, וכל שותף (באם הוא פורה במיוחד) עושה שתי השקעות – מה שאומר שאם החברה היא לא נס רפואי של ממש, לא תהיה השקעה. המשקיע חייב להאמין (תוך כדי עיסוק בכל הסעיפים שהוזכרו ויוזכרו) שמדובר בחברה האחת שתשנה את העולם, לא פשוט.
5. - השקעה בימינו דורשת מהסטארטאפ להיות במצב אחר לגמרי ממה שהיה בעבר. היום ימים בהם חברת אינטרנט (וחשוב לסייג, חברת תוכנה או ביוטק יכולה לגייס גם על רעיון) יכלה להסתפק במצגת ורעיון. היום דרושים לפחות תחילתן של הכנסות מבטיחות וערמה של שיתופי פעולה, או לפחות הצהרת כוונות בסדר גודל של הסכם שלום בינוני.
6. - סיכון הוא חלק קטן מאוד מ"הון סיכון" – כך שצריך להמעיט בסיכונים כמה שיותר, ובשלב שבו אנחנו נמצאים, הסיכון לקרנות הוא פשוט גדול מדי. השיטה משתנה טיפין טיפין בימים אלו, אבל בנתיים כל השינויים הגדולים נכשלו.

זה לא אומר שום דבר לגבי המשך דרכנו. להפך, סיבוב הקרנות שלנו לימד אותנו הרבה מאוד, הביא אותנו להרצליה הרבה יותר מדי פעמים, ואפשר לנו לדלג על השלב הראשוני של הצגת עצמנו והצגת המוצר עבור הרגע  בו נהיה מוכנים להשקעה מקרנות – אחרי כמה שיתופי פעולה ויוזרים.

המחמאה הכי גדולה שקיבלנו היתה מאחד מאנשי הקרנות שהפנה אותנו למשקיע פרטי וכתב לו "נהיה מעוניינים להכנס בהמשך, מישהו צריך למלא את הפער עד שנוכל לעשות כן". כמו שכבר אמרנו, "לא" לאו דווקא אומר לא, הוא לעיתים קרובות אומר "לא עכשיו" – ואם אתם כן רוצים להיות חברת  VC, ובכן, צריך לקחת את כל הנאמר למעלה בחשבון.

חושבים אחרת? מצאתם דרך לסדר את השיטה? יש לכם רעיון כיצד לשנות את השיטה?