יש משהו באויר בתקופה האחרונה (ולא בוא האביב) אשר מתחיל להזכיר ולהציף בי קצת את אותן התחושות אשר חלפו בי עם התפרצותה של הבועה הקודמת. אין צורך להילחץ יתר על המידה, אך בכל זאת, יש לשים לב למספר תופעות גלובליות ומקומיות אשר משפיעות באופן עקיף וישיר על שוק האינטרנט העולמי.
השוק האמריקאי, אשר מהווה לרוב החברות כשוק היעד המרכזי נמצא או בדרך למיתון (תלוי את מי שואלים). השאלה שמטרידה עכשיו את המומחים היא האם המיתון יהיה קצר ושטחי או ארוך ועמוק. אני חושב שלמרות שלפעמים נדמה ש"כלכלת האינטרנט" מנותקת מ"הכלכלה האמיתית" רצוי שכל מי שמעורב בעסקי האינטרנט יסתכל על התמונה הגדולה:

• מדד הביטחון של הצרכנים (consumer confidence), הוא הנמוך ביותר מאז 1987 ונמוך יותר אפילו מתקופת 9/11.
• מדד הוצאות הצרכנים הגיע לשיא של 64 רבעונים, עד מתי ישאר חיובי ?
• השכר הריאלי עלה בממוצע שנתי של 2% בשנים 2001-2007 שזה נמוך בהרבה מה-3.8% בשנים 1991-2000.

האם אותן סטרטאפים/חברות השייכות ל"כלכלת האינטרנט" הן חסינות בפני המיתון ? הדעות חלוקות. יש הטוענים כי חלק מהשירותים האינטרנטיים הקיימים היום למעשה "חוסכים כסף" ולכן יהיו יותר רלוונטיים בזמנים קשים. לעומת זאת, אחרים טוענים כי שירותים המתבססים על פירסום לא יוכלו לברוח מהמיתון ויאלצו להתמודד עם אתגרים קשים של יצירת מזומנים. תקציבי הפרסום אשר הופנו לאינטרנט צמחו בשנים האחרונות במקביל לצמיחה במדד ההוצאות, אך במקרה של גידול שלילי במדד זה, המפרסמים יקצו פחות תקציבים לפירסום בכלל, מה שיכול להשפיע על הכנסות החברות אשר מתבססות על פרסום (כמו Facebookו- MySpace).
מצד שני, לפרסום באינטרנט יש יתרון גדול על פני מדיומים אחרים – הוא מדיד. המפרסמים הגדולים כבר התבטאו שהם צריכים לשים יותר דגש על החזר השקעה (return on investment) מאשר לייצר אפקט וואו. לכן, יש לצפות שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי (online advertising). זאת מכיוון שהם יעילים ומאפשרים מדידה, דיווח ומעל הכל שליטה על ההוצאה, שהם אלמנטים חשובים בזמן מיתון.

האם יש השפעה על גיוסי ההון ? ממחקר שפורסם בחודש שעבר ע"י Dow Jones VentureSource עולה התמונה הבאה: בשנת 2007 קרנות ההון סיכון השקיעו סכום שיא של $1.34M בחברות Web2.0 שזו עלייה של 88% מהכמות שהושקעה בשנת 2006. אך אם נוריד את ההשקעה של Microsoft ב-Facebook (בגובה של M240$) נקבל עלייה של "רק" 46% שזו האטה קיצונית לעלייה של 132% מהשנה הקודמת (2005) - $232M.

גם הצמיחה בכמות ההשקעות הואטה. בשנת 2007 בוצעו 178 השקעות Web2.0 שזו עלייה של רק 25% מהשנה הקודמת. בעוד שבכל ארבע השנים לפני כן כמות ההשקעות הוכפלה בכל שנה. נתון מעניין נוסף הוא שמספר ההשקעות שנעשו בעמק הסיליקון ירד מ-74 ל-69. מה שתרם בכל זאת לעלייה במספר ההשקעות הכללי הם ההשקעות שנעשו באירופה וישראל, מגמה שאם תימשך יכולה לעזור לנו לעבור את התקופה הקרובה ב"קצת" פחות קושי.

ממחקר ה-MoneyTree Report שנעשה ע"י PricewaterhouseCoopers ו-National Venture Capital Association ופורסם השבוע, עולה תמונה כבר יותר מדאיגה: מספר ההשקעות שבוצעו ברבעון הראשון של שנת 2008 ירד ב-8.5% בהשוואה למספר ההשקעות שבוצעו ברבעון האחרון של שנת 2007. העובדה שברבעון זה בוצעו רק חמש הנפקות (IPO) בשילוב עם מספר הרכישות הנמוך תפעיל יותר לחץ על קרנות ההון סיכון אשר יאלצו לתמוך בחברות לתקופות ארוכות יותר ולכן יאלצו לברור את ההשקעות שלהן ביתר קפידה.
ולמרות כל הפסימיות מסביב ונבואות הזעם של הספקנים למיניהם רק בשבוע האחרון פורסמו הדוחות הרבעוניים ויש לציין המצויינים של IBM, Intel ומעל כולם Google – המשמשת כשגרירת האינטרנט בנסדא"ק. כאילו תכננה הכל מראש כדי להראות לכולם שהיא לחוד והמיתון העומד בפתח לחוד, הגיעה Google ופירסמה ביום חמישי האחרון שרווחיה עלו בלא פחות מ-31% ברבעון האחרון, מה שהקפיץ מיידית את המנייה ב-19%. זאת, למרות הדו"ח של Comscore מלפני כחודש שהצביע על ירידה של 8.1% במספר ההקלקות בתשלום וניבא רבעון "קשה" ל-Google.
בהתבסס על ההנחה שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי, Google מסתמנת כמנצחת הגדולה ויש לצפות שתגדיל משמעותית את נתח השוק שלה בשנה שנתיים הקרובות.

איך כל המצב ישפיע עלינו ? כמובן שכל סטרטאפ או חברה הפונים לשוק האמריקאי צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות מכניסה של השוק האמריקאי למיתון, אך גם חברות הפונות לשווקים אחרים צריכות להיות עם האצבע על הדופק. כבר הוכח בעבר קשר הדוק בין כלכלת ארצות הברית לכלכלה הגלובלית.
אם לא די בכניסה למיתון והרוח הפסימיסטית השוררת ברחבי הדוט קום, גם הדולר שהוא המטבע הרשמי שלנו למי שלא יודע, נפל ב-20% מאז יולי 2007. ורק כדי להמחיש את עומק הבעייה, חברה אשר גייסה בדולרים (כמו כולם) ותכננה שהסכום יספיק לה לשנה פיתוח וחצי שנה לחדירה, מכירות ושיווק מוצאת את עצמה עם 20% פחות מזומנים וכתוצאה מכך צריכה לנקוט באחת מהדרכים הבאות:
- לקצר את זמן הפיתוח ע"י הסרה של אלמנטים מסויימים אשר היו יכולים לעזור לה ברכישת משתמשים.
- לפטר עובדים.
- לצאת לגיוס נוסף מוקדם יותר.
הבעייה נוצרה מכיוון שבממוצע 70% מהתחייבויותיה של חברה הם שקליות (בדרך כלל המשכורות) ורוב החברות ממירות את הדולרים לשקלים רק שהן צריכות לשלם את אותן ההתחייבויות (בסוף כל חודש), וכך נוצר מצב שתוך מספר חודשים לאותן החברות יש פחות שקלים לשלם משכורות.
יש לי שלוש עצות לכל אותן חברות שם בחוץ:
1. לגייס כמה שיותר מהר
2. לגייס כמה שיותר
3. להמיר מראש לשקלים את סך ההתחייבויות השקליות

לסיכום, קרנות, יזמים וחברות צריכים להיות מודאגים ממצב הכלכלה הגלובלית. זאת לא תהיה תקופה משוגעת כמו התקופה שעברנו לאחר התפוצצות הבועה הראשונה, אך זו הולכת להיות תקופת השרדות בה סטרטאפים ייצטרכו להיות יצירתיים ולמצוא כל דרך אפשרית כדי להמשיך ולצוף או פשוט לשבת ולחכות שמישהו יקנה אותם. בהצלחה!

מקור הגרפים: Techcrunch

מקורות חסויים ולא רשמיים מספרים לנו שהסטרטאפ הישראלי BeInSync נמכר ל- Phoenix Technologies וההודעה הרשמית צפויה בקרוב (אולי היום). BeInSync הוקמה בשנת 2003 ע"י טל ברנוח (ממקימי Orca Interactive), שרון כרמל (ממקימי Emblaze) ועדי רופין (ממקימי SofaWare).

החברה פיתחה מוצר אשר מאפשר סינכרון, גיבוי ושיתוף של מידע (קבצים,הודעות דואר אלקטרוני ואנשי קשר) בין מספר מחשבים. כמו כן התוכנה מאפשרת גישה לקבצים מרחוק ושירותי גיבוי בצורה אוטומטית.

בחברה הושקעו כ-8 מיליון דולר בשני סיבובים ע"י המייסדים טל ברנוח ושרון כרמל (פרה-סיד) וקרנות ההון סיכון Alta Berkeley Venture Partners, Aviv Venture Capital Fund ו-Eurofund. סכום המכירה לא יפורסם רשמית אך ממה שהבנו הוא עומד על כ-25 מיליון דולר.

Phoenix מפתחת תוכנות ליבה למחשבים אישיים והתקנים טכנולוגיים אחרים. את אותן פתרונות טכנולוגיים היא מוכרת ליצרניות המחשבים וההתקנים. לחברה אשר נסחרת בנסדא"ק לפי שווי של 430 מליון דולר זו רכישה ראשונה בארץ.

מזל טוב !

• Web 2.0 VC to start-ups: Your income is "noise"
• Source: Tech news blog - CNET News.com
• Tags: Web2.0, Startups, Business Model, Income, VC
• Web 2.0’s Long Road to IPOs
• Source: Business Week
• Tags: Web2.0, IPO, Startups, LinkedIn, Facebook, Slide
• Digg, Wikipedia, and the myth of Web 2.0 democracy
• Source: Slate
• Tags: Analysis, Crowd Sourcing, Democracy, Social Media, Contribution, UGC, digg, Wikipedia
• Is User-Generated Content Out? - Revenge of the Experts
• Source: Newsweek
• Tags: Social Media, Contribution, UGC, Expert,  Professionals
• Building a Brand with Widgets
• Source: Business Week
• Tags: Advertising, Branding, Widgets, Facebook Social Media, Business
• How to save money running a startup (17 really good tips)
• Source: Calcanis
• Tags: Startup, Entrepreneurship, Productivity, Money, Tips, Planning, Business
• How Cloud & Utility Computing Are Different
• Source: GigaOm
• Tags: Analysis, Cloud Computing, Utility Computing, Architecture, Web Services, Comparison, Technology
• The Technium
• Source: Kevin Kelly
• Tags: Advice, Analysis, Business, Longtail, Strategy, Music, Fans, Artists

אחד השווקים המעניינים ביותר שהתעוררו בשנים  האחרונות הוא שוק התוכן התוך-טקסטואלי.
השוק נוצר ע"י התפתחות והטמעה של טכנולוגית NLP (עיבוד שפה) המסמנת אוטומטית מילים בטקסט, וטכנולוגית AJAX הפותחת חלוניות תוכן ( Baloon or Popup)  מעל המילים המסומנות.כיזם הפועל בשוק זה בשנה האחרונה, אשמח לשתף אתכם בהבנתי את השוק  ובדרך בה Felloweb משתלבת בו.
 
בסקירה כללית ניתן לראות מספר חברות בולטות המסמנות את המגמות העיקריות: מגמת הפרסום ומגמת העשרת תכנים. המגמות שונות מאוד גם בטכנולוגיה המשרתת אותן וגם בפתרון אותו הן מציעות (value proposition). הפרסום משרת מפרסמים ובעלי אתרים ונעשה בצורה פולשנית למדי לצורך מונטיזציה של הגולשים. העשרת תכנים מעשירה את חווית הגלישה אך לעיתים חסרה  ערך כלכלי לבעל האתר. 
 
מסתמן גידול מרשים בנתח הפירסום התוך-טקסטואלי (Intext advertising) שהתפתח ממספר מליוני דולרים ב-2004 לשוק מוערך של מאות מליוני דולרים ב-2007.
החברות המובילות את השוק הם סטארט-אפים שהציגו טכנולוגיה שאיפשרה "לפתוח את השוק" ולהתבסס בו, וכן חברות מבוססות  יותר שנכנסו אליו לאחרונה. דוגמאות בולטות הן (Vibrant Media (formerly Intelitxt ו- AdBrite.

הנקודה הישראלית: ההימור המדהים בסך 10M$ של קרנות סקוויה וכרמל על (Kontera (formerly Ezula מהרצליה. ברכות ליואב שחם ולצוות על גיוס השיא של 2007 באינטרנט הישראלי, ולקרנות על הצבעת האמון ביכולת של מיזמים ישראלים להתבסס בשוק הבינלאומי. ההשקעה מסתמכת כנראה על חישוב פשוט של גודל שוק צפוי וקצב גידול. הפוטנציאל קיים בפלח שוק שצמח באלפי אחוזים בשנים האחרונות ועדין מהווה פלח קטן של השוק המקוון, יחס של מאה-מאתיים מליון מתוך 15 בליון.

במגמת הפרסום של שוק התוכן התוך-טקסטואלי, הערך המוסף לגולש אינו משמעותי -  ובכך יש הפרעה - אך הערך המוסף לבעל האתר ולמפרסם הוא הגורם לגידול בחדירה, הצפויה להימשך ולהתעצם.
 
מגמת העשרת התכנים מסתמנת בהטמעה מסיבית של פתרונות אלו בעיקר בבלוגוספירה. דוגמאות בולטות לכך הן SNAP ו- Yahoo! Shortcuts.
וגם כאן נקודה ישראלית: ג'יי מידד, סמנכ"ל המוצרים ב-SNAP תרם רבות לפיתוח השירות והטמעתו. כל הכבוד לג'יי ולצוות על מוצר יפהפה ועל ניהול קמפיין אינטרנטי למופת.
במגמת העשרת התכנים של שוק התוכן התוך-טקסטואלי הערך המוסף לגולש גבוה אם כי עשוי להיות שנוי במחלוקת. במה עוזרים  Thumbnails על לינק או במה עוזרות תוצאות חיפוש אם אינם תמיד קשורים לטקסט? אך הקלות היחסית בה השירות משתלב באתר היא הגורם הדומיננטי בהצלחת החדירה. בסופו של דבר  יש יחס טוב בין ערך מוסף גבוה למאמץ שילוב פשוט ומינימלי.
 
בבואנו לבחון מה הן האפשרויות הקיימות בשוק למיזם נוסף, ומהם הצרכים, מצאנו לנכון שהטכנולוגיה הקיימת כיום טובה אך לעיתים אינה מספקת, והפתרון הוא חלקי.
נדרש  שילוב חדש של ערך מוסף לגולשים ולאתר, יחד עם ערך למפרסם. יש צורך בזיהוי מדויק יותר של מילות מפתח (Tag Extraction) והצפת תכנים רלווטיים.
לאחר סקר שוק מעמיק מול עשרות מפעילי אתרים ומפרסמים, ובדיקת היתכנות טכנולוגית, יצאנו לדרך עם Felloweb Contents Technology.
 
היכולת של Felloweb, המתמחה בפתרונות לשוק זה, נובעת מטכנולוגיה יעודית מוגנת פטנטים המסוגלת לשלב בין המגמות: גם פרסום ממוקד ורלוונטי יותר  וגם תוכן נוסף רלוונטי. נקודת מפתח להצלחה היא איזון ברור ומדויק של תוכן פירסומי ותוכן לגולש.
השירות חושף תכנים רלונטיים ומציג אותם כלינקים פנימיים באתר, בשילוב עם לינקים פרסומיים. היכולת לחשב ולהציג לינקים פנימיים באתר היא פריצת דרך טכנולוגית. לאחר מאמץ פיתוחי אינטנסיבי ב-2007  השקנו בתחילת 2008  את השירות במספר אתרי פילוט. נתוני השימוש בשירות מעידים על יכולת מרשימה להגדיל את משך החשיפה של האתר לגולשים ואת מספר החשיפות של חלוניות ודפים ניצפים. השרות של Felloweb הושק בבטא סגור ומשולב במספר אתרים, כשהוא מייצר הכנסות מיידיות. ניתן להתרשם ממנו ב- . http://www.debka.com/ פרטים נוספים והרשמה ב- http://www.felloweb.com/.
 
אסטרטגית החדירה לשוק של Felloweb מתבססת על הצורך בפתרונות טכנולוגיים המשלבים ביעילות פרסום ותוכן.
 
הצפי הכללי מעיד על שוק קיים הצפוי לגדול תוך שינויים. הגידול יבוא מחדירה לאתרים מבוססים יותר ולא רק לבלוגוספירה. בנוסף, רוב הטקטסים ברשת עדיין 'נקיים' מקישורים ומשרותי intext  וממתינים כחומר גלם לא מנוצל לטובת השוק המתפתח. הגידול בהוספת אתרים וטקסטים מן הסתם גם הוא ימשוך את השוק קדימה.
 
השינוי הצפוי הוא בשילוב המגמות: גם פרסום וגם תוכן על גבי החלונית. בנוסף, ניתן לציין שככל שהתוכן יהיה רלוונטי ונגיש יותר וכן השימוש בחלוניות תוכן על ידי הגולשים יגדל. ישנו אפקט פסיכולוגי ביעילות הנגישות למידע המעודד צריכה של שירות זה. ניתן להשוות זאת לשמוש במעלית במקום מדרגות. המתנה למעלית כרוכה בחוסר סבלנות. אנו לוחצים מספר פעמים על כפתור הקריאה למעלית וממהרים ללחוץ על כפתור סגירת הדלת.  אותה תחושה מלוה אותנו גם בגלישה ברשת. המעבר מאתר לאתר ומדף לדף ( ואף מטאב לטאב) מהיר ומואץ ככל שיהיה, נתפס לעיתים כבזבוז זמן הקוטע את חווית הגלישה. בדיוק בנקודה זו החשיפה של תוכן נוסף בחלוניות על גבי הטקסט הקיים עונה על הצורך ליעילות הנגישות.
 
במבט עתידי קצת, ניתן לראות את השאיפה הכללית באיטנטרנט לייצר חווית גלישה עשירת תכנים, בה ההקשרים הרלונטיים זמינים ומעניקים חווית גלישה רצופה. הטכנולוגיה המתקדמת של סינדיקצית תוכן ושל אוטומציה של הקשרים רלוונטיים היא המאפשרת מימוש חזון זה, בעתיד שיכול להיות הרבה יותר קרוב ממה שנדמה.
 
לסיום, אני רוצה לאחל לכולנו שנה נוספת של עשיה ברוכה בתעשית האינטרנט המקומית, שתצמח כמו אחיותיה הבוגרות מתעשיית ה- Tele/Datacom  לייצר הצלחות רבות וגדולות.
 
 
דותן פלג
יזם ומנכ"ל
Felloweb

בפרוייקט היזמים של the.co.ils התבקשו מספר עשרות של יזמים ומנכ"לים לסכם את שנת 2007 כפי שעברה עליהם ועל הסטרטאפ או החברה אותה הם מובילים. בפוסטים אלה היזמים יתארו את התקדמות החברה, את גיוסי הכספים, מוצרים חדשים, מהלכי שיווק, ניתוח השוק, טרנדים, טעויות, טיפים וכל דבר אשר יעלה בראשם.

במהלך השבועות הקרובים נפרסם את כל הפוסטים אשר נכתבו ע"י אותם היזמים. אם יש עוד סטרטאפים או חברות ותיקות הרוצים לקחת חלק בפרוייקט זה - אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר. את הפוסט הראשון בסידרה כתב טל קינן המוביל סטרטאפ מבטיח בשם SemantiNet.

עבורי, 2007 תיזכר תמיד כשנה של התחלות. ב-2007 התחתנתי. ב- 2007 חזרתי ארצה לאחר שמונה שנים בארה"ב. אך יותר מהכל (ולמרות שאת סמנטינט הקמנו באופן פורמלי ב-2006) ב- 2007 החזון של סמנטינט החל לקרום עור וגידים.
מצחיק לחשוב על סטארט-אפ בפרספקטיבה של זמן עבר, במיוחד כאשר המוצר שלנו עדיין לא עלה לאוויר, אך בכל זאת, עכשיו כאשר אנו כל כך קרובים לשחרור המוצר, אי אפשר שלא לחשוב על הדרך שכבר עברנו.

סמנטינט היא חברה ישראלית (כמובן), הממוקמת ברמת החייל בתל-אביב ומונה כיום שניים עשר עובדים (בעיקר מפתחים). המטרה המוגדרת שלנו היא לממש את חזון הסמנטיק ווב ובאמצעותו לאפשר הגעה ושימוש יעיל ונוח באינפורמציה שקיימת כיום ברשת. את הטכנולוגיה שלנו החל שותפי טל מוסקל לפתח כבר לפני מספר שנים, וב-2006 לאחר שפנה אלי והציג בפני את הטכנולוגיה, היה לי ברור שבאמצעותה יהיה ניתן לבצע שינוי משמעותי בדרך בה אנשים משתמשים באינטרנט.

בקצרה: חזון ה- Semantic Web החל עם טים ברנרס לי (אבי האינטרנט) כבר בסוף שנות ה-90. לטענתו, קיים צורך אמיתי להפוך את האינטרנט מאסופה של דפי מידע אשר אותם בני אדם יכולים לצרוך, למאגר מידע מאוחד שאותו יוכלו תוכנות לנצל. הסיבה אגב ברורה: כיום, מידע שימושי יושב באתרים בצורה מבוזרת ועל מנת לאחד את אותם קטעי מידע נדרשת עבודת אינטגרצייה בין אותם מקורות. אותה עבודת אינטגרציה היא ככל הנראה בלתי אפשרית בהתחשב במספר האתרים, השרותים והסטנדרטים אשר קיימים ברשת, והקצב הגדול בו מתווספים אתרים חדשים. ללא אותה עבודת אינטגרציה ממוחשבת, המשתמשים נאלצים לקפוץ מאתר לאתר על מנת "לצרוך" את אותו מידע מאוחד, דבר אשר מונע מהם ליהנות בצורה מקסימלית מהמידע הקיים.

דוגמה פשוטה יכולה אולי להמחיש את הבעיה: נניח שאנו מתענינים בלהקה מסויימת. האתר של-Amazon יכול לספק לנו מידע על האלבומים והשירים של הלהקה, בזמן ש- YouTube מספק את קטעי הוידאו לאותם שירים, אתר Last.Fm יציג מידע על הופעות בזמן ש-Facebook יראה לנו מי מהחברים שלנו כבר קנה כרטיס ו-Google Maps יציג לנו את מיקום ההופעה על מפה. האם קיימת דרך נוחה למצוא  את הקשרים במידע הנ"ל ולהציגם בצורה מאוחדת? מספר אתרי Mashups מנסים לבנות שירות אשר מחבר בין אותם אתרים – אך האם אותו שירות יכול להתמודד עם מספר רב מאוד של מקורות? האם הוא יוכל לדווח לנו כי הלהקה מופיעה בקירבת האזור בו אנו נמצאים? וכאשר אנו רוצים לצרוך מידע מסויים האם זה ברור מתי עדיף להגיע אל אחד האתרים שמוזכרים למעלה או אל האתר המאחד? אלו הן הבעיות אותן אנו מבקשים לפתור.

את המימון הראשוני לחברה סיפק יוסי ורדי למרות שכשפנינו אליו ב-2006 לא היה לנו הרבה מה להראות. ללא ספק, הצטרפותו של יוסי למייזם היתה אבן דרך קריטית לחברה. ובכל זאת, ב-2007 היה כבר ברור שעל מנת להגשים את חלומנו, נידרש לגייס סכום משמעותי יותר. חשוב לציין כי אין הדבר אופייני בהכרח לחברות אינטרנט אחרות. מספר רב של מייזמי אינטרנט עולים לאוויר בהשקעה נמוכה יחסית, והדבר מאפשר להם לגדול בצורה אורגנית מבלי לגייס כסף נוסף בשלב כה מוקדם. אך עבורנו הסיפור היה שונה, בעיקר מכיוון שלצורך שחרור המוצר שפיתחנו, נדרשנו לגייס מספר רב של עובדים מוכשרים. המשמעות היתה שכחברה היינו חייבים לפעול בצורה מאוד קריאיטיבית. היה עלינו לנצל בצורה מקסימלית את ההשקעה הראשונית של יוסי על מנת שנגיע לאבן הדרך הבאה שתאפשר לנו גיוס הון מקרן השקעות, וזאת מבלי לוותר על חלק גדול מידי בחברה.

בכדי שהדבר יתאפשר, חייבים לקרות מספר דברים. ראשית, החברה חייבת לפעול מצד אחד במרץ רב ומצד שני לפעול כאילו היא במצוקה כלכלית. הדבר הגרוע ביותר שחברה יכולה לעשות לאחר כל גיוס הוא לנוח על זרי הדפנה. כמו כן, מכיוון שישנן הוצאות הכרחיות (שכר דירה, נסיעות לחו"ל, ציוד מיחשוב, תוכנות), ומכיוון שקשה לדעת מה משך הזמן שיידרש לחברה לגייס הון נוסף, צריך וחובה לחסוך בכל הוצאה שהיא בגדר מותרות. המשמעות המיידית היא שבעלי החברה צריכים בתקופה זו לא רק לוותר על משכורתם, אלא גם לשכנע עובדים אשר מצטרפים לחברה להמיר שכר גבוה באופציות. במבט לאחור, אני משוכנע כי התהליך אותו עברנו תרם רבות לחברה. במידה רבה התקופה הזכירה לי את דבריו של מרצה למדעי המחשב באוניברסיטת קולמביה שהודיע בתחילת הסמסטר באופן חגיגי, לאחר שחילק את הכיתה לזוגות, כי בן זוגנו לכיתה יהפוך במהרה לחבר קרוב.  לטענתו: "קושי ואתגרים מאיצים תהליך של התחברות בין זרים". אני לא חושב שהדבר נכון יותר מאשר בסטואצייה של חברת סטארט אפ.

אך יותר מכל, מה שנדרש בשלב זה, זאת היכולת למכור רעיון. הדבר היה נכון בעיקר במקרה של סמנטינט מכיוון שהרעיון שלנו היה והוא עדיין, כל כך מהפכני ומורכב. ולמרות שטל מוסקל הצליח לבנות כמעט לבדו פרוטוטייפ, עדיין באותה התקופה היה קשה להסביר למשקיעים מוסדיים את גודל הפוטנציאל שטמון בטכנולוגיה הסמנטית שלנו (בניגוד להיום, באותה תקופה רוב המשקיעים כמעט ולא ידעו דבר על הסמנטיק ווב).

כיום כאמור קיימת הבנה גדולה יותר מצד המשקיעים בעיקר מכיוון שמספר חברות החלו כבר לפעול בתחום (Metaweb, Radar Networks, Adaptive Blue ועוד) ומכיון שאנשי חזון באינטרנט עוזרים בהפצת הבשורה. לדוגמא, בסוף 2007 ריצ'רד מקמנוס מהבלוג הפופולרי Read/Write Web כבר חזה כי הטרנד החזק ביותר ב-2008 יהיה אפליקציות מבוססות על חזון הסמנטיק ווב. בתחילת 2007 לא היה הדבר כך ולכן אני שמח במיוחד שלמרות זאת, כן מצאנו משקיע ארגוני שהאמין בחזון שלנו (איל ניב ושי צור מגיזה). כולי תקווה שטרנדים אלו יאפשרו לסמנטינט לגדול ולהתפתח ב-2008 על מנת שנוכל להגשים את חזוננו. בהמשך השנה אנו עומדים להשיק את המוצר שלנו בשוק, ועכשיו הצוות עובד יום ולילה על מנת שנוכל לשחרר את גירסת ה-private beta בקרוב. אני מקווה כי הקוראים יירשמו לתוכנית ויעזרו לנו בהבאת מוצר טוב יותר לשוק. בעתיד הקרוב אשמח גם לכתוב כתבה נוספת ומורחבת ובה אסביר על התחום ועל הגישות השונות שלנו ושל המתחרים שלנו.

טל קינן, מנכ"ל ומייסד SemantiNet