בזמן האחרון יצא לי להיות מעורב במספר פרוייקטים בהם מתבצע מהלך של רישות חברתי בחברות דוט קום. ברישות חברתי הכוונה היא לכניסה של הארגון, כישות ארגונית או כמוצר, לרשתות חברתיות ולשרותים אחרים בעלי פן חברתי, או להטמעתם בארגון.

מידת ההצלחה של פעולות אלה השתנתה מפרוייקט לפרוייקט אך ניתן היה לראות כמה מאפיינים משותפים לפעילויות שהצליחו. כמעט בכל המקרים היתה זו ההתייחסות הארגונית שגרמה להישגים או לכשלונות ואנסה לפרוט אותה לפרוטות למען הדורות הבאים.

Hands On

עבודה מול רשת חברתית אינה פתיחה של קבוצת פייסבוק ויציאה לגמלאות. הופעה מוצלחת ב- Britain Got Talent אולי תייצר עבורכם יותר ממליון מעריצים בפייסבוק אבל מי שמתכנן נוכחות פאסיבית בונה על סיכויי הצלחה מהסוג של סוזאן בויל.

חייבים ליזום ולהגיב כדי לייצר נוכחות ורצוי מאד שהאדם האחראי על הפרוייקט יהיה גרפומן עם תעודות (אך גם עם מידה רבה של שליטה עצמית).

מתי נגיע?

כמה זמן צריך לחכות לפני שרואים תוצאות? תלוי באסטרטגיה. הדרך הפשוטה להצלחה מהירה היא לספק תמריצים להצטרפות ולהשתתפות של המשתמשים. פרסים הם דרך מצויינת לגייס ולשמר את המשתמשים ואם יש לכם שירות או מוצר מבוססי תכנה הרי שזה גם לא יעלה לכם הרבה.

ללא תמריצים מיוחדים והתגייסות ארגונית (עליה ארחיב מיד) מדובר בתהליך שיקח זמן ובזמן הכוונה לחודשים. רצוי לבצע תאום ציפיות בתוך הארגון כדי למנוע אכזבות מיותרות. התוצאה של "התפכחות" שכזו יכולה להיות קטיעה של התהליך – וחבל.

התגייסות

מעבר לתאום הציפיות צריך לדאוג להתגייסות של כלל הארגון לקידום הנוכחות החברתית.

ללא פעולות הטמעה בתוך הארגון ובדרך בה הארגון מתקשר עם משתמשיו ושותפיו כמעט בלתי אפשרי להגיע למסה קריטית של חברים. פעולות אלה כוללות בין השאר פניה ישירה למשתמשים להצטרף – באתר ובאימייל, הוספה של פרטי ההתחברות לחתימות הדואר של העובדים, השתתפות שיווקית פעילה של העובדים באמצעות הרשתות החברתיות בהן הם פועלים ואיזכורים בחומרים המודפסים של הארגון.

אז יהיו מכירות?

נוכחות חברתית היא אקט רב מימדי ויכולים להיות בה אספקטים של בניית מותג, תמיכה, שימור לקוחות, מכירה, פיתוח עסקי ועוד. התבוננות בתוצרים מהזוית של מכירות או כל חתך צר אחר עלולה לפספס את המקום בו יכולה נוכחות זו להשפיע בצורה הטובה ביותר.

כמובן שרצוי מאד שיהיו להשקעה תוצרים אבל צריך לשמור על ראש פתוח כשזה מגיע לבחינתם. אם קבוצת ה- LinkedIn שלכם מייצרת בעיקר תלונות של לקוחות לא מרוצים, במקום קשרים עסקיים, התייחסו לכך כהזדמנות לשמוע את הרושם של לקוחותיכם – ולתקן אותו.

ערכה של תוכנית פעולה

חשוב לדעת מהי סדרת הצעדים הראשונית אותה תבצעו אך התוכנית צריכה להיות גמישה מספיק כדי להתחשב בתגובות המשתמשים. כפי שצויין בסעיף הקודם, קשה לנבא מה יצליח ומה יכשל בצורה מחפירה ומומלץ שלא לטבוע עם הנחות היסוד שלכם.

האדם הנכון במקום הנכון

תכנית הפעולה תלויה במי שיפעיל אותה והגורם האנושי אקוטי להצלחתה. לפיכך, או שתתאימו אדם לסוג התוכנית או שתתאימו את התכנית לסוג האדם. הדבר מסובך עוד יותר מאחר ושימוש בפייסבוק אינו אינדיקציה מספקת להתאמת המועמד, למעשה האדם המוצלח ביותר לנושא שפגשתי מעולם לא השתמש בפייסבוק לפני תחילת הפרוייקט.

בגובה העיניים

עבודה במדיה חברתית מחייבת יכולת לעבוד בגובה העיניים של המשתמשים. לפיכך, מסרים בדמות הודעות יחסי ציבור ושיווק יבריחו לקוחות פרטיים אך עשויים דוקא לעבוד מול לקוחות מוסדיים. הבנת המשתמש היא החלק המאתגר והמסוכן בכל התהליך.

לסיכום

קמפיין של רישות חברתי תלוי בגישת הארגון ובמחויבותו לתהליך יותר מבכל פעולה זו או אחרת בה תנקטו. מתוך כך, שיטת ה-"תביאו תוצאות ונראה אם נכנס לעניין" היא דרך כמעט בטוחה לא להשיג תוצאות.

בעיני, עדיף להשקיע את המאמצים בגיוס הארגון, לפחות באופן חלקי, מאשר לצאת לדרך מתוך מטרה להוכיח נחיצות ולחזור למקבלי ההחלטות בידיים ריקות למחצה.

—————————————————————————

רוצים לראות את מרק צוקרברג או את מייקל ארינגטון בכנס ה-TWS2009 הקרוב ?

איזה דמות מעולם האינטרנט הייתם רוצים לראות בכנס הקרוב שלנו ?

ספרו לנו ונעשה את המקסימום כדי שזה יקרה

the.co.ils וקרן ההון סיכון Benchmark שמחים להזמין אתכם ל- Facebook Developer Garage Israel הראשון אשר ייערך ב-30 לחודש בשעה 19:00 במרכז בינתחומי בהרצליה. במפגש תוכלו להפגש עם עוד מפתחים ולשמוע על החידושים האחרונים מ-Facebook.

יכבד אותנו בנוכחותו נתנאל יעקובסון שהוא ה-Director, Business Development at Facebook וכמו כן שתי חברות ישראליות Gigya ו-Devunity יציגו את הפיתוחים שלהן ע"ג הפלטפורמה של Facebook.

אני רוצה להודות לאלון כרמל מ-Devunity אשר הוביל את הפקת האירוע וכמו כן לדניאלה גרשון (Benchmark), מנדי ליאון (Benchmark) ואורלי יקואל (go2Web20) אשר תרמו רבות.

הכניסה לאירוע חופשית אך מספר המקומות מוגבל, לכן הקדימו להירשם כאן.

מאז השיקה Facebook את ה-Facebook Apps, אותן אפליקציות שמפתחים עצמאיים וחברות יכולים לפתח ולהפיץ ע"ג הרשת החברתית, מספר האפליקציות עולה בהתמדה וכל סטרטאפ אינו מרגיש שלם אם אין לו אפליקציה משלו. ברוב המקרים שאלת המודל העסקי לא כל כך מטרידה את המפתחים, "כשנגיע למליוני משתמשים, תוך מספר שבועות, כבר נדע איך לעשות מזה כסף", אך ברוב המקרים המציאות קצת שונה. רק 92 אפליקציות מתוך ה- 23,175 הקיימות הצליחו לעבור את רף מיליון ההתקנות ואם נוריד את ארבעת הראשונים, מספר המשתמשים הפעילים ע"ב יומי (באותן 88 אפליקציות) עומד על 134,071. מיותר לציין שאם ניקח את הממוצע היומי עבור כל האפליקציות נגיע למספר עשרות בודדות של משתמשים.

נניח שהתמזל מזלנו והצלחנו להגיע למסה קריטית של משתמשים, איך מייצרים מהם כסף ?

חברות רבות זיהו את בעיית יצירת המזומנים באליפקציות והתחילו להציע רשתות פירסום המיועדות לאפליקציות המותקנות ברשתות חברתיות. בדומה לפלטפורמת ה- Google AdSense של Google, כל שעל מפתח/חברה לעשות הוא לפתוח חשבון באחת הרשתות ולהוסיף שורת קוד קטנה לאפליקציה וכמו קסם מתחילים לשמוע את המטבעות נופלים. אז זהו שלא, הבלוג Inside Facebook פירסם היום את ה-CPM (העלות עבור אלף צפיות במודעת פירסום) שאותן רשתות הפירסום משלמות למפתחי האפליקציות.

tspree15 is making $0.60 CPM with Social Media
cbovis is making $1.50 CPM with VideoEgg, but they can’t cover all his inventory (the rest runs on RockYou)
sweetsteve is making $0.27 CPM with Cubics, down from $0.43 earlier this month
ejono is seeing a $0.40 CPM with Cubics
cory is making a $4.78 eCPM with Social Media (???)
mzeitler is making a $0.50 CPM each with AdSense, FB Exchange, Social Media, and RockYou (and by combining 2 units on a page is making $1.00 CPM)
saintseiya is making $0.125 CPM with Lookery ($0.25 with 2 ads above the fold)
markdoub is seeing $0.10 CPM with Cubics, down from $0.43
ersingencturk is seeing $0.04 CPM with AdSense

אם נתעלם מהמספר הלא הגיוני ש- cory הצהירו שהם מקבלים וניקח את הגבוה ביותר שלאחר מכן, $1.50 ע"י cbovis ונכפיל אותו במספר המשתמשים הממוצע היומי של 88 האפליקציות המובילות (134,071 שהם 134 CPM), נקבל שחברה זו עושה $201 ביום וסכום מדהים של $6231 בחודש (של 31 ימים). עכשיו, אם ניקח את מספר המשתמשים הממוצע האמיתי של אותה האפליקציה ש-cbovis מפתחים (YouTube Video Box), נמצא שהוא 20,627, ז"א שחברה/מפתח זה עושים $930 בחודש !

(החישוב שעשיתי הוא רק כדי להמחיש את סידרי הגודל וידוע לי שהוא לא מדויק. מספר המשתמשים הממוצע היומי של אפליקציה הוא אינו מספר המשתמשים שנחשפו לפרסומת, בדר"כ מספר זה הוא עוד נמוך הרבה יותר. כמו כן, משתמש מסוים יכול להיחשף ליותר מפרסומת אחת ביום).

אחד הנתונים ה"מעניינים" הוא ה- $0.04 שעושים ersingencturk בעזרת לא פחות מאשר Google AdSense. רק לשם השוואה, היום מפרסמים משלמים גם $30 עבור CPM באתרים ספציפיים שזה פי 20 (במקרה הטוב) ממה שמפתחים מקבלים ב-Facebook. ללא ספק, האופציה לפרסם ברשתות חברתיות, נכון להיום וע"ב מספרים אלו, הרבה פחות אטרקטיבית מהחלופות הקיימות.

כנראה שהיחידים שמצאו את הדרך לעשות כסף מרשתות חברתיות הם החברה מ-Facebook.

Sportingo is a sport media company. We provide two services:

• Quality UGC about sports from fans around the world.
• A guide for watching sport media.

Our site has been live for over a year and we have 2,000 registered writers and about 800,000 unique visitors a month.
Let's start by summarizing 2007, we had a formal launch of our service, raised money, acquired caughtoffside.com, opened a London office, signed some key partners and learned a lot about a changing market place.
As with any new venture we had several assumptions when we started, some worked others did not and required us to adjust our thinking.

We found out that fans are not very good as sport reports. The reason a fan will spend time writing is because they want to get dialog going. Very few fans are interested in just covering the news. Once we realized this we moved away from getting fans generating news and instead giving them a way to voice their opinion the amount of interaction on the site grow considerably. A great example is an article by Jamie Karwar about Steven Gerrard http://www.sportingo.com/football/a5851_liverpools-steven-gerrard-not-worldclass . Jamie is a Liverpool fan whose views tend to be very different then those of other Liverpool fans and generate a lot of controversy. I am amazed by his willingness to put his views out there even with so much negative feedback from other fans. Yet this is part of the power that the Internet allows fans. Instead of just talking with your mates, or at best people at the local pub. You can now reach 10,000 fans that will argue the point with you. As we see it Sportingo is a way to amplify and share these conversations all around the world.

Another assumption we had which did not materialize yet was around the consumption of live sports over the web. A year ago the industry was talking about how 2007 is going to be the year in which people start watching live streaming on the web. At the end of the year we found at the numbers are much smaller then expected and almost all online media consumption is for clips. It will take much longer for the live steaming market to evolve due to a combination of problems with the user experience, technology and rights. The Sportingo media guide now has to adjust to meet today's market needs while planning for a future that will take longer to mature.

This is one of the most important lessons I can share with the rest of the community. Even when you use the best data available to make your decision you will still find that with new markets hitting the right timing is very difficult to predict. It is important to be able to face the hard truth at times and adjust your product instead of just hoping that everyone else is wrong and the market is just around the corner.

The other insight from our first year is that everything from fund raising, recruiting, development will take longer then you expect. Take as much money as you can from investors, constantly look at the real numbers in the market and be ready to adjust if your assumptions are not proving themselves.

Figure out what you are about, and which opportunities you have to pass then make some bets and do you best to work through the problems.

בפרוייקט היזמים של the.co.ils התבקשו מספר עשרות של יזמים ומנכ"לים לסכם את שנת 2007 כפי שעברה עליהם ועל הסטרטאפ או החברה אותה הם מובילים. בפוסטים אלה היזמים יתארו את התקדמות החברה, את גיוסי הכספים, מוצרים חדשים, מהלכי שיווק, ניתוח השוק, טרנדים, טעויות, טיפים וכל דבר אשר יעלה בראשם.

במהלך השבועות הקרובים נפרסם את כל הפוסטים אשר נכתבו ע"י אותם היזמים. אם יש עוד סטרטאפים או חברות ותיקות הרוצים לקחת חלק בפרוייקט זה – אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר. את הפוסט הראשון בסידרה כתב טל קינן המוביל סטרטאפ מבטיח בשם SemantiNet.

עבורי, 2007 תיזכר תמיד כשנה של התחלות. ב-2007 התחתנתי. ב- 2007 חזרתי ארצה לאחר שמונה שנים בארה"ב. אך יותר מהכל (ולמרות שאת סמנטינט הקמנו באופן פורמלי ב-2006) ב- 2007 החזון של סמנטינט החל לקרום עור וגידים.
מצחיק לחשוב על סטארט-אפ בפרספקטיבה של זמן עבר, במיוחד כאשר המוצר שלנו עדיין לא עלה לאוויר, אך בכל זאת, עכשיו כאשר אנו כל כך קרובים לשחרור המוצר, אי אפשר שלא לחשוב על הדרך שכבר עברנו.

סמנטינט היא חברה ישראלית (כמובן), הממוקמת ברמת החייל בתל-אביב ומונה כיום שניים עשר עובדים (בעיקר מפתחים). המטרה המוגדרת שלנו היא לממש את חזון הסמנטיק ווב ובאמצעותו לאפשר הגעה ושימוש יעיל ונוח באינפורמציה שקיימת כיום ברשת. את הטכנולוגיה שלנו החל שותפי טל מוסקל לפתח כבר לפני מספר שנים, וב-2006 לאחר שפנה אלי והציג בפני את הטכנולוגיה, היה לי ברור שבאמצעותה יהיה ניתן לבצע שינוי משמעותי בדרך בה אנשים משתמשים באינטרנט.

בקצרה: חזון ה- Semantic Web החל עם טים ברנרס לי (אבי האינטרנט) כבר בסוף שנות ה-90. לטענתו, קיים צורך אמיתי להפוך את האינטרנט מאסופה של דפי מידע אשר אותם בני אדם יכולים לצרוך, למאגר מידע מאוחד שאותו יוכלו תוכנות לנצל. הסיבה אגב ברורה: כיום, מידע שימושי יושב באתרים בצורה מבוזרת ועל מנת לאחד את אותם קטעי מידע נדרשת עבודת אינטגרצייה בין אותם מקורות. אותה עבודת אינטגרציה היא ככל הנראה בלתי אפשרית בהתחשב במספר האתרים, השרותים והסטנדרטים אשר קיימים ברשת, והקצב הגדול בו מתווספים אתרים חדשים. ללא אותה עבודת אינטגרציה ממוחשבת, המשתמשים נאלצים לקפוץ מאתר לאתר על מנת "לצרוך" את אותו מידע מאוחד, דבר אשר מונע מהם ליהנות בצורה מקסימלית מהמידע הקיים.

דוגמה פשוטה יכולה אולי להמחיש את הבעיה: נניח שאנו מתענינים בלהקה מסויימת. האתר של-Amazon יכול לספק לנו מידע על האלבומים והשירים של הלהקה, בזמן ש- YouTube מספק את קטעי הוידאו לאותם שירים, אתר Last.Fm יציג מידע על הופעות בזמן ש-Facebook יראה לנו מי מהחברים שלנו כבר קנה כרטיס ו-Google Maps יציג לנו את מיקום ההופעה על מפה. האם קיימת דרך נוחה למצוא  את הקשרים במידע הנ"ל ולהציגם בצורה מאוחדת? מספר אתרי Mashups מנסים לבנות שירות אשר מחבר בין אותם אתרים – אך האם אותו שירות יכול להתמודד עם מספר רב מאוד של מקורות? האם הוא יוכל לדווח לנו כי הלהקה מופיעה בקירבת האזור בו אנו נמצאים? וכאשר אנו רוצים לצרוך מידע מסויים האם זה ברור מתי עדיף להגיע אל אחד האתרים שמוזכרים למעלה או אל האתר המאחד? אלו הן הבעיות אותן אנו מבקשים לפתור.

את המימון הראשוני לחברה סיפק יוסי ורדי למרות שכשפנינו אליו ב-2006 לא היה לנו הרבה מה להראות. ללא ספק, הצטרפותו של יוסי למייזם היתה אבן דרך קריטית לחברה. ובכל זאת, ב-2007 היה כבר ברור שעל מנת להגשים את חלומנו, נידרש לגייס סכום משמעותי יותר. חשוב לציין כי אין הדבר אופייני בהכרח לחברות אינטרנט אחרות. מספר רב של מייזמי אינטרנט עולים לאוויר בהשקעה נמוכה יחסית, והדבר מאפשר להם לגדול בצורה אורגנית מבלי לגייס כסף נוסף בשלב כה מוקדם. אך עבורנו הסיפור היה שונה, בעיקר מכיוון שלצורך שחרור המוצר שפיתחנו, נדרשנו לגייס מספר רב של עובדים מוכשרים. המשמעות היתה שכחברה היינו חייבים לפעול בצורה מאוד קריאיטיבית. היה עלינו לנצל בצורה מקסימלית את ההשקעה הראשונית של יוסי על מנת שנגיע לאבן הדרך הבאה שתאפשר לנו גיוס הון מקרן השקעות, וזאת מבלי לוותר על חלק גדול מידי בחברה.

בכדי שהדבר יתאפשר, חייבים לקרות מספר דברים. ראשית, החברה חייבת לפעול מצד אחד במרץ רב ומצד שני לפעול כאילו היא במצוקה כלכלית. הדבר הגרוע ביותר שחברה יכולה לעשות לאחר כל גיוס הוא לנוח על זרי הדפנה. כמו כן, מכיוון שישנן הוצאות הכרחיות (שכר דירה, נסיעות לחו"ל, ציוד מיחשוב, תוכנות), ומכיוון שקשה לדעת מה משך הזמן שיידרש לחברה לגייס הון נוסף, צריך וחובה לחסוך בכל הוצאה שהיא בגדר מותרות. המשמעות המיידית היא שבעלי החברה צריכים בתקופה זו לא רק לוותר על משכורתם, אלא גם לשכנע עובדים אשר מצטרפים לחברה להמיר שכר גבוה באופציות. במבט לאחור, אני משוכנע כי התהליך אותו עברנו תרם רבות לחברה. במידה רבה התקופה הזכירה לי את דבריו של מרצה למדעי המחשב באוניברסיטת קולמביה שהודיע בתחילת הסמסטר באופן חגיגי, לאחר שחילק את הכיתה לזוגות, כי בן זוגנו לכיתה יהפוך במהרה לחבר קרוב.  לטענתו: "קושי ואתגרים מאיצים תהליך של התחברות בין זרים". אני לא חושב שהדבר נכון יותר מאשר בסטואצייה של חברת סטארט אפ.

אך יותר מכל, מה שנדרש בשלב זה, זאת היכולת למכור רעיון. הדבר היה נכון בעיקר במקרה של סמנטינט מכיוון שהרעיון שלנו היה והוא עדיין, כל כך מהפכני ומורכב. ולמרות שטל מוסקל הצליח לבנות כמעט לבדו פרוטוטייפ, עדיין באותה התקופה היה קשה להסביר למשקיעים מוסדיים את גודל הפוטנציאל שטמון בטכנולוגיה הסמנטית שלנו (בניגוד להיום, באותה תקופה רוב המשקיעים כמעט ולא ידעו דבר על הסמנטיק ווב).

כיום כאמור קיימת הבנה גדולה יותר מצד המשקיעים בעיקר מכיוון שמספר חברות החלו כבר לפעול בתחום (Metaweb, Radar Networks, Adaptive Blue ועוד) ומכיון שאנשי חזון באינטרנט עוזרים בהפצת הבשורה. לדוגמא, בסוף 2007 ריצ'רד מקמנוס מהבלוג הפופולרי Read/Write Web כבר חזה כי הטרנד החזק ביותר ב-2008 יהיה אפליקציות מבוססות על חזון הסמנטיק ווב. בתחילת 2007 לא היה הדבר כך ולכן אני שמח במיוחד שלמרות זאת, כן מצאנו משקיע ארגוני שהאמין בחזון שלנו (איל ניב ושי צור מגיזה). כולי תקווה שטרנדים אלו יאפשרו לסמנטינט לגדול ולהתפתח ב-2008 על מנת שנוכל להגשים את חזוננו. בהמשך השנה אנו עומדים להשיק את המוצר שלנו בשוק, ועכשיו הצוות עובד יום ולילה על מנת שנוכל לשחרר את גירסת ה-private beta בקרוב. אני מקווה כי הקוראים יירשמו לתוכנית ויעזרו לנו בהבאת מוצר טוב יותר לשוק. בעתיד הקרוב אשמח גם לכתוב כתבה נוספת ומורחבת ובה אסביר על התחום ועל הגישות השונות שלנו ושל המתחרים שלנו.

טל קינן, מנכ"ל ומייסד SemantiNet

ביום חמישי האחרון השיקה Google בקול תרועה וצילצולים את פלטפורמת ה- OpenSocial, שאמורה להיות המכה שתפיל את Facebook ואת כל מודל האפליקציות שלה לקרשים. האם כך?

קצת היסטוריה, מערכה ראשונה – מהפיכת הפלטפורמה הפתוחה של Facebook

במאי האחרון השיקה Facebook את ה-"Facebook Platform", פלטפורמה המאפשרת לכל מפתח לפתח אפליקציה יעודית ולתקשר עם כל רכיבי הליבה והפיצ'רים שמספקת Facebook, ובצורה זו לנצל את בסיס המשתמשים העצום שלה לתועלתו האישית.
אלפי מפתחים וחברות קפצו על המציאה, להרוויח משתמשים בחינם, ונכון להיום קיימות קרוב ל-7,600 אפליקציות. המהפיכה הגדולה שהביאה עימה ה-"Facebook Platform" (לפחות לדעתי) היא מצד אחד למשתמשים – הפיכתה של הרשת לסוג של מערכת הפעלה וירטואלית, בה כל משתמש יכול "להתקין ולהסיר" כל אפליקציה כאילו מדובר היה ב- Windows, ומצד שני לחברות – גישה לעשרות מליוני משתמשים ללא הוצאות שיווק.
ההייפ שנוצר מסביב ל-Facebook נוצל עד תום ולפני כשבועיים פורסם ש-Microsoft השקיעה בשירות כ-$240 מיליון עבור 1.6% המשקפים ל-Facebook  שווי של 15$ ביליון וזאת כאשר היא מביסה בדרך את Google שהצעתה לא התקבלה. 
למרות כל זאת, לא הכל ורוד במודל של ה-"Facebook Platform", ישנן כמה בעיות אקוטיות אשר עלולות להוות בעיה ברמת החדירה, גמישות, העתקה וההפצה של האפליקציות:
1. שפה יעודית: על מנת לפתח את האפליקציות Facebook פיתחה שפה חדשה שנקראת FBML המהווה תת-שפה של ה-HTML, דבר הדורש מהמפתחים תהליך לימוד וכתוצאה מכך כמות נמוכה יחסית של מפתחים.
2. פלטפורמה סגורה: אפליקציות המפותחות עבור Facebook יעבדו רק ברשת זו ולא ניתן יהיה לעשות בהן שימוש ברשתות אחרות.
3. העתקה: בלא מעט מקרים מתקבל הרושם ש-Facebook בוחנת מקרוב מי הן האפליקציות המושכות הכי הרבה משתמשים ולאחר מכן מעתיקה אותן. אחת הדוגמאות הבולטות היא האפליקציה “Super Wall” אשר מהווה אלטרנטיבה עשירה ל-Wall  של Facebook. מהר מאוד Facebook העתיקו לא מעט מאותם הפיצ'רים ולמעשה ביטלו את יתרונה היחסי של האפליקציה.
ולמרות כל החסרונות, ה-"Facebook Platform" היא פריצת דרך בעולם הרשתות החברתיות, כשהיא מייצרת לא מעט מודלים חדשים הן ברמת הצריכה וההפצה והן ברמת המודלים העסקיים.

תוצאות מערכה ראשונה: שאר העולם 0  Facebook 1

מערכה שנייה – Google/OpenSocial  נגד  Microsoft/Facebook

חבולה מאי הצלחתה להשקיע ב-Facebook חזרה Google לדרך הפעולה החוצפנית/מהפכנית שאיפיינה אותה כל השנים והביאה אותה עד הלום ולאחר כשבוע השיקה את ה- OpenSocial, פלטפורמה פתוחה המאחדת תחתיה את כל הרשתות החברתיות, וכיאה ל-Google כל דבר צריך להיות הכי גדול והכי טוב – וכבר במועד ההשקה היא הכריזה על שיתוף פעולה עם כמה מהרשתות החברתיות המובילות: Engage.com, Friendster, hi5, Hyves, imeem, LinkedIn, Ning, Oracle, Orkut, Plaxo, Salesforce.com, Six Apart, Tianji, Viadeo, XING והדובדבן שבקצפת MySpace – הרשת החברתית והאתר הגדול ביותר כיום באינטרנט-  והמתחרה העיקרי של Facebook.

ההיתרונות הבולטים של ה- OpenSocial הם:
1. פלטפורמה פתוחה: אפליקציות המפותחות עבור רשת אחת יעבדו בכל שאר הרשתות.
2. סטנדרט אחיד: צעד ראשון אל עבר הסטנדרט האחיד אשר יאחד כל הרשתות החברתיות סביבו. נכון להיום הפיתרון של ה-OpenSocial הוא רק יריית הפתיחה בתחום. שימוש בשפת ה-HTML כשפת הפיתוח.

אך עם כל ההתרונות הקיימים ב- OpenSocial, גם לפלטפורמה זו יש מספר חסרונות.
1. שליטה בלעדית 1: עוד לא ברור מהו האינטרס של Google בכל הסיפור. בהתחלה היו ספקולציות שאפליקציה הנמצאת ב-MySpace תהיה חייבת לעבור דרך Google כאשר תרצה לתקשר עם אפליקציה הנמצאת ב-LinkedIn – דבר שהתברר (בינתיים) כלא נכון. ובכל זאת, לא ברור  מה תהיה רמת ההשפעה של כל הרשתות בקביעת הסטנדרטים – מתקבל הרושם ש-Google מתכננת לשלוט בתחום זה בצורה בלעדית.
2. שליטה בלעדית 2: בשורה התחתונה ה- OpenSocial גם היא פלטפורמה סגורה. ההבדל הגדול הוא ש-Google  סגרו מספר הסכמי שיתוף פעולה המקנים לפלטפורמה נופך "פתוח". Facebook יכולים לנקוט מחר באותה הגישה ולסגור גם הם הסכמים עם אותן הרשתות, ובניגוד ל-Google הם מספקים פלטפורמה שכבר הוכחה כהצלחה, בעוד ה- OpenSocial רק בתחילת דרכה.

כל האינטרנט געש בסוף השבוע ואלפי בלוגרים ומפתחים הכריזו על מותה של Facebook והמליכו את Google ואת הפלטפורמה החדשה שלה כמלכים החדשים של הרשתות החברתיות. אך כמו שיצא לי להגיד מספר פעמים בעבר גם ליזמים וגם למשקיעים – "טכנולוגיה זה לא הכל, משתמשים רוצים מוצר":
- Facebook היתה הצלחה מטורפת עוד הרבה לפני ה-"Facebook Platform" ותמשיך להיות הצלחה גם אחרי השקתה של ה-OpenSocial.
-  ל-Facebook מעל ל-50 מיליון משתמשים וכ- 200,000 מצטרפים חדשים ביום. אף אחד מהם לא יודע מה זה Facebook Platform או OpenSocial. אף אחד מהם לא יעזוב את הרשת מכיוון שחסרה לו איזה אפליקציה ספציפית שקיימת ברשת אחרת.
-  המשתמשים באים ל-Facebook בגלל הקהילה המפותחת שלה ובגלל האפשרויות העשירות של המערכת לתקשר ולהכיר את אותה הקהילה.
- כנראה שהמפתחים לא יפסיקו לפתח אפליקציות ל-Facebook, למרות בדידותה, שהרי מדובר ברשת השנייה בגודלה ובעלת שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר. כמו כן, אני רואה סיטואציה בה Facebook מאמצת גם את פלטפורמת ה- OpenSocial ובכך סוגרת את הפערים במכה אחת.

תוצאות מערכה שנייה: יתרון קל ל-Facebook (נכון לעכשיו)

בדומה לאנשים אחרים סביבי, הולכת רשימת החברים שלי בפייסבוק ומתעבה בהתמדה ומחשבון ללא שימוש שנועד לעדכון על הנעשה בעולם הרשתות החברתיות הפכה פייסבוק לתחנה קבועה בסדר היום שלי ולדף הפתוח כמעט כל הזמן בלשונית הדפדפן.

אז מה יש בפייסבוק שהופך אותה לכלי חברתי ולישום אינטרנטי טוב כל כך?

פייסבוק מספקת תכנים בעלי עניין אודות פעילויותיהם והעדפותיהם של אנשים הקשורים בנו. שהרי כיצד הייתי יודע שיניב נוסע לאמירים ושלאורית יש יום הולדת ללא פייסבוק? או ששירה, אללה ירחמה, אוהבת דונה סאמר. ומה זה חשוב, תשאלו? כי השירות אותו מספקת פייסבוק טוב מכל הוא תחזוקת קשרים, כך שבפעם הבאה שאפגוש את יניב אשאל אותו "איך היה באמירים?" במקום "מה חדש?". מדובר בערך מוסף עצום המתורגם לקרבה, ההופכת בנקל להזדמנויות חברתיות ועסקיות. פייסבוק מאפשרת לאנשים שראו אותך פעמיים ב- iDrink למסור לך מזל טוב ליום ההולדת ובפעם הבאה שתפגשו כבר תחייכו זה אל זה כחברים וותיקים.

בדומה למייספייס מספקת פייסבוק מסגרת לאנשים בה הם יכולים להתחכך זה בזה, אך בשונה ממייספייס זוהי מסגרת מגוונת המאפשרת לכל אחד למצוא את האופן בו הוא מעוניין להתחבר לאנשים השונים הקשורים אליו. הרשת מציעה מגוון של פעילויות, משחקי חברה אם תרצו, ויוצרת תחושה נעימה של פעלתנות.
כמובן שהיא מעוצבת בסולידיות (שוב, בשונה ממייספייס), חזקה בשימושיות, ויש בה מגוון של פיצ'רים אטרקטיבים המתרבים בקצב מהיר מכפי שאפשר לתפוס.

אך כל זה לא תופס את העניין עצמו. יש בפייסבוק Buzz – רחש שקט אך משמעותי ומורגש של פעילות הנובעת מאנשים אותם אתה מחבב ומעריך. היא מאפשרת לך לחוש את האנשים שמסביבך ולקבל חיוויים על המתרחש בחייהם. וכשזה קורה מספק זמן בעצימות מספיק גבוהה מתחילות להווצר פעילויות משותפות החורגות מהמסגרת הוירטואלית.

רשת חברתית טובה באמת היא כזו הגולשת לחייך ומייצרת אירועים כמו ארוחת הערב שהופקה בהצלחה יתרה תוך כמה שעות בין שמונה משתתפים – ללא מגע טלפון/אימייל. היא נוגעת בך ברגעים הנכונים, כמו הצפה של ברכות ליום ההולדת, מזכירה לך שמישהו חושב עליך כשאתה מקבל איזה poke קטן באמצע היום ומוכיחה לנו יום יום ושעה שעה שלא לבדד נשכון.

כל אלה והממשק המצויין לאפליקציות שפותח בפייסבוק ומאפשר את כל אותם פיצ'רים מקסימים הפכו את השרות לאטרקציה למפתחי אפליקציות, עד כדי כך שבשיחות רבות עם יזמים תמצאו את המשפט: "מה זאת אומרת איך נשווק? נוציא אפליקציה לפייסבוק!" ובמקרים מסויימים אף "נתחיל עם אפליקציה לפייסבוק ונתקדם משם" וכאן כבר מדובר בצפיה בלתי סבירה מפייסבוק. עם כל מעלותיה, וכפי שציינתי יש ברשותה לא מעט, פייסבוק אינה מהווה פתרון קסם לכלל הבעיות השיווקיות של שירותי האינטרנט. יש כאן כמה נושאים כלל לא טריוויאלים הדורשים התייחסות:

התאמה
מעטים הם השירותים האינטרנטיים המתאימים באמת כאפליקציות פייסבוק ויכולים להרוויח משמעותית מנוכחות בה. "ישתמשו בה כי היא שם" זה לא טיעון מספיק.

מספרים מטעים
"5% מלמעלה משלושים מליון משתמשים, בהערכה זהירה, זה…. מליון וחצי משתמשים!" אז זהו, שממש לא. כדי לבלוט בפייסבוק ולמשוך 5% צריך שילוב של יכולת ומזל שיתכן ועדיף לנצל מחוץ לפייסבוק כדי למשוך משתמשים מקרב קהל משתמשי האינטרנט.

משתמשים
זה שמישהו ציין את הסרטים המועדפים עליו באפליקציית הפייסבוק שפיתחתם לא הופך אותו בהכרח למשתמש פעיל בשירות שלכם. קיבלתם אליו גישה אך היא מוגבלת ומושתתת על הסכם ג'נטלמני של העדר הפרעות.

אובדן זהות
אתם לא רוצים להיות עוד אפליקציית פייסבוק. אתם רוצים זהות וסגנון משלכם. ככל שתשקיעו יותר בפייסבוק כך תפגעו במיתוג העצמי, ודאי אם טרם הספקתם לבסס אחד שכזה.

מגבלות
פייסבוק היא רשת חברתית הפתוחה ליישומים ולא פלטפורמה כללית ליישומים. היא שזורה במגבלות פיתוח ועיצוב נוקשות ומהר מאד תמצאו את עצמכם חושבים במונחים של מוגבלויות אלו ומאבדים מעוף.

הסתמכות על טרנד
אף אחד אינו יודע אם וכמה זמן ימשך הטרנד של פייסבוק. השירות הכפיל את מספר חבריו בשנה האחרונה אך יתכן ועוד כמה חודשים ימאס על כולנו לשמוע על הדברים המתרחשים בעולמם של זרים למחצה. האם הייתם מבססים שירות או אסטרטגיית שיווק על טרנד?

לסיכום, פייסבוק היא לא פתרון הפלא לבעיות השיווק שרבים עושים ממנה והיא אף יכולה לעלות לכם זמן וכסף שהיה הכרחי להשקיע במקומות אחרים. כמובן שעדיין קיימים שירותים התפורים על מידותיה של פייסבוק אך האם השירות שלכם הוא באמת שירות שכזה?

כמה שירותים המכנים את עצמם שירותי Web2.0 קיימים ? אם אתם שואלים אותי, כנראה שיותר מדי. בכל יום אנו עדים לעשר עד עשרים השקות של שירותים (Web Services) חדשים המפורסמים דרך הבלוגים המובילים כ-Techcrunch, Mashable ו-WebWare. אותם שירותים הם אלה שצלחו את מנגנוני הסינון של הבלוגים, אך קיימים עוד עשרות רבות אחרים שלא צלחו ויאלצו למצוא לעצמם דרכי חשיפה אחרות. ברוב המקרים, אותם השירותים הזוכים לחשיפה מקבלים כמות נכבדה של כניסות במשך שלושה ימים, אך לאחר מכן רובם הגדול סובל מנפילה חדה בכמות המבקרים ופה מתחילה למעשה העבודה האמיתית – איך שומרים על המומנטום ומייצרים צמיחה תמידית?

כל מספר חודשים אנו חווים טרנד חדש שמסביבו מוקמים מספר סטרטאפים, כאילו מישהו לחש מלמעלה ל-10 יזמים ממקומות שונים על הטרנד הבא. חלק מאותם הטרנדים אותם חווינו בשנתיים האחרונות כולל את ה- Online Office, Travel2.0, Health2.0, Music Recommendation, Social Bookmarking, Social Networks, Video ועוד רבים אחרים. בלא מעט מהמקרים טרנדים אלה פונים לקהל יעד מוגדר ומצומצם. קחו למשל את ה-Social Bookmarking, נכון להיום יש קצת יותר מ-20 שירותים המגדירים עצמם ככאלה, לדוגמה:del.icio.us, Digg, Diigo, Furl, GiveALink.org, Ma.gnolia, Netscape, Netvouz, Newsvine, Reddit, Simpy, SiteBar, StumbleUpon, Thoof, Xerpi. סביר להניח שרובכם משתמשים רק באחד או שניים מהם ואת הרוב אתם בכלל לא מכירים. נכון לאפריל 2007 ל-Digg היו כמיליון משתמשים רשומים (וקצת יותר מ-20 מיליון לא רשומים) ול-del.icio.us שני מיליון – ואנחנו מדברים כאן על שני השירותים הגדולים ביותר. קהל היעד המשתמש בשירותים אלו מוגבל בהגדרה, כך שלפעמים לא ברור מהו התמריץ לשירותים חדשים הרוצים להכנס לתחום. הבה נניח שהם יגיעו ל-30% משוק זה, זאת אומרת 300 עד 600 אלף משתמשים רשומים, בשביל זה כדאי להקים חברה ?

לא הצלחתי למצוא מקור מהימן הנוקב במספר משתמשי ה-Web2.0 הכבדים הקיימים היום, אך לפי ההערכות שלי מדובר בין 1.5 ל- 2.5 מיליון משתמשים בכל העולם (לבלוג Techcrunch יש כ-600 אלף מנויים). רוב השירותים המושקים היום מיועדים קודם כל לאותם המשתמשים וזו למעשה הבעיה העיקרית: משתמשים אלו הם לא מדגם מייצג של אוכלוסיית האינטרנט, הם הרבה יותר "טכנולוגיים" ולכן סביר להניח ששירות הפונה לקהל זה לא יתאים לשאר האוכלוסיה. סטרטאפ המפתח היום שירות חדש ושאיפותיו הצנועות הם להגיע למספר מיליונים של משתמשים, חייב לפתור קודם כל את שתי הבעיות הבאות:

1. איך לבלוט מעל כל הרעש: כפי שציינתי, עשרות שירותים מושקים בכל יום ומתווספים לאלפים שכבר קיימים. איך גורמים לשירות שלכם לבלוט ולנצנץ מעל כולם. הפתרון טמון במשפט אחד "Think out of the box" ואל תלכו עם הזרם, הן ב-Product Offering והן במהלכי השיווק.

2. איך לנפץ את מחסום משתמשי ה-Web2.0: אפשר ורצוי להתחיל עם קהל משתמשי ה-Web2.0, אך צריך לזכור שקהל יעד זה מצומצם ושונה מהעולם הוירטואלי "האמיתי". השירות צריך לדבר בגובה העיניים למסות המשתמשים (עשרות מליונים) שם בחוץ – הוא צריך להיות פשוט, נגיש, וברור. השירות צריך לכוון למכנה משותף נמוך יותר, אשר יכול לבוא לידי ביטוי בממשק משתמש נוח ופשוט, בתכנים הפונים לקהל יעד רחב יותר ובזמינות גבוהה יותר (שיתופי פעולה עם שירותים אחרים). פנייה למכנה משותף נמוך תביא קהל פוטנציאלי רב יותר. פיצ'רים מתוחכמים יגרמו לממשק חדש ומסובך יותר. על מנת לפנות למסות צריך לשמור על עקרון ה-KISS קרי "Keep It Simple, Stupid".

האתר Simple Spark המשמש כקטלוג לשירותי Web2.0 מכיל היום קרוב ל-6000 שירותים, ולרגל ההגעה לנקודת ה-5000 הוא פירסם סירטון בן קצת יותר מחמש דקות המציג את כל הלוגויים של כל השירותים (הסירטון למטה). אני מניח שאת הרוב הגדול לא תכירו, אבל לא נורא. תוך שנה רובם לא יהיו רלוונטים אך אלפים אחרים ימלאו את החסר כאשר הם רוכבים על הטרנדים החדשים.

Loading...

———————————————————————————————————–

בנוסף, כדי להקל על הפניה, כל חבר ברשת מספק מידע בנוגע לעיסוקיו והתמחותו. אם עד היום ראיתם מישהו באירועי התעשיה או שמעתם עליו משהו ולא ידעתם מה הוא בדיוק עושה – כעת תדעו.

חברי הרשת יכולים לבצע את הפעולות הבאות:
- קידום של החברה או הארגון בו הם עובדים על ידי יצירת פוסטים, העלאת תמונות, סרטוני וידאו, השתתפות בפורומים וקבוצות
- יצירת Deal Flow
- ללמוד "מי הוא מי" בתעשיית האינטרנט
- יזום שיתופי פעולה עם חברות ומקצוענים
- קישור ישיר לקרנות הון סיכון ואנג'לים
- גיוס עובדים

בשבועות הקרובים תפתח ה- Zone את שעריה לגורמים מובילים מחו"ל ותאפשר חשיפה ושיתוף פעולה עם גורמים אלה.

מקצועני אינטרנט ותיקים וכאלה העושים את צעדיהם הראשונים מוזמנים כולם להשתתף, לתרום ולהרוויח.

http://zone.thecoils.com/