האירוע המתקיים השנה מייצג חתך מעניין של סטארטאפים ישראליים. הדבר הברור היחיד בנוגע לתעשיית הדוט קום הישראלית הוא חוסר הבהירות בה היא שורה וחיכיתי לאירוע כדי לקבל (לפחות זווית של) תמונת מצב, חלקית ככל שתהיה, של המגמות במיזמים החדשים.  ההיצע היה מעניין וטוב היה לפגוש יזמים אחרים, לראות מה מעניין אותם וכיצד הם מתמודדים עם השאלות הקשוחות הרגילות: מימון, בחירת שוק, שיווק, בניית צוות ושאר נושאים שמעסיקים את התעשייה מאז הווסדה. ההבדל הוא שהם מתמודדים איתן במציאות שונה מזו שהייתה לפני כמה שנים, או אפילו כמה חודשים.

הטוב

הסטארטאפים הטובים בחבורה, לפחות בעיני, היו בעלי כמה מאפיינים ברורים. הצוות שיחק תפקיד חשוב בעניין והיה ניכר שהסטארטאפים הטובים יותר נהנים מצוות מנוסה ומגוון יותר. עדיין לא קם תחליף לצוות מקימים חזק טכנולוגית, ניהולית, שיווקית ומוצרית (ולוא דווקא בסדר זה) ואדם אחד ואפילו שניים אינו יכול לכסות את שלל הדרישות והמטלות של עסק אינטרנטי בהקמה. שילוב מכשירים ניידים – ואפילו כוונה שכזו - היה סממן נוסף של חלק לא קטן מהמיזמים המוצלחים.  קשה לחשוב היום על מיזם שאינו דורש אפליקציה משלימה וברוב המקרים העדרה מעיד על חוסר מחשבה מספיקה או העדר יכולות טכנולוגיות.  איכות המצגות סימנה פעמים רבות את איכות המיזמים והיכולת לתמצת את עקרונות המיזם לתבנית סדורה ולהגיש אותם בצורה אסטטית ובהירה ניבאה בצורה די מדויקת את יכולת הביצוע של הצוות.

הרע

הסטארטאפים הפחות טובים בעיני אופיינו בדרך כלל בניסיון להחיות פיצ'רים ותיקים, שלא לומר ארכאים, בטוויסט חדש. עד כמה שהניסיון הרואי וראוי להערכה יש לפעמים סיבה מדוע השוק עבר הלאה. עוד בעיה שאפיינה רבים מהמיזמים היתה העדרה של התייחסות מוצרית מספקת. בסופו של דבר, לא חשוב עד כמה טובה הטכנולוגיה, או עד כמה מבטיח השוק, צריך מוצר שידבר למשתמשים ויספק פתרון מלא לבעיה מוגדרת. גם השיווק נפל קרבן להזנחה בידי רבים שמניחים שהמוצר ישווק את עצמו ברוב מגניבותו. בשוק רווי כמו היום גם מוצרים מדהימים ומושקעים לעייפה מתקשים לשווק את עצמם ויש לעזור להם להגיע לקהל היעד.

המכוער

הדיון בפאנל נגע בבעיות חווית השימוש והעיצוב בחברות הדוט קום הישראליות. קשה להתווכח עם העובדות, גם אם הן עוסקות בעניינים של טעם אסטטי: בחיבור בין מוצר ועיצוב מייזמים ישראלים מצליחים פחות מאשר הם מצליחים בצד הטכנולוגי ואפילו השיווקי.  הועלו רעיונות ואבחנות מעניינים מצד הפאנל ולמרבה הפליאה וההנאה – גם מצד הקהל. למעשה, עבורי זהו הפאנל המעניין והמהנה הראשון מזה זמן רב וכנסים רבים.

האבחנות אולי יראו טריוויאליות למתבונן מהצד אך הן רחוקות מלהיות כאלה עבור מי שעוסק בדוט קום:

הכרה בחשיבות הנושא – לעיצוב המוצר האינטרנטי ואיכות חוויית המשתמש שלו חשיבות אקוטית להצלחתו, לא פחות מיכולותיו הטכנולוגיות וסגולותיו המוצריות. אם לא נבין ונפנים זאת נתקשה להתמודד עם תעשיות זרות שכבר עשו זאת.

מעורבות בעלי תפקידי מפתח - אם ההכרה בחשיבות העיצוב וחווית המשתמש לא קיימת בקרב המנכ"ל וסמנכ"ל המוצר (כמו גם שאר בעלי התפקידים הבכירים) יהיה קשה מאד להפכה לחלק מה- DNA של החברה והמוצר

השקעה בכח אדם – כדי להגיע לתוצאות יש להפנות משאבי כח אדם מתאימים – כ- 10-15% ממצבת כח האדם בחברה

לימוד הנושא – ישנן אסכולות רבות ומגוונות לעיצוב מוצר. בארץ הן נחלתם של מומחים בודדים ויש להנחיל את הידע הזה בתעשיה

לימוד הנורמות הקיימות – קיימת נטייה בתעשייה להמציא מחדש את הגלגל בכל פעם מחדש. לא מתוך אידאולוגיה אלא מתוך התעלמות מהידע המצטבר שנרכש בעולם משנים של ניסיון. שירותים אינטרנטיים עם עשרות ומאות מליוני משתמשים למדו דבר או שניים בנושאי עיצוב וחווית משתמש  ואם יש לכם רעיונות אחרים משלהם אתם צריכים סיבה משמעותית להעדפתם על פני אלו המקובלים.

A/B Testing – הדרך הטובה ביותר לדעת מהו עיצוב מנצח היא לבדוק. לוקחים שני עיצובים (או יותר) ומריצים אותם במקביל ורואים מי מפיק תוצאות טובות יותר. למעשה, כמעט כל פיצ'ר באתר צריך לעבור בדיקה מסוג זה.

לסיכום:

היה יום מעניין, הן מבחינת החברות והן מבחינת הפאנל. גם אם לא ניתן היה לזהות היום את "הפייסבוק הבא" היו לא מעט מיזמים מעניינים בפני עצמם וחלקם בעלי פוטנציאל הצלחה מבטיח למדי. קשה היה עבורי לקבל מאירועי היום תמונה ברורה של מגמות התעשייה וכשאני מסתכן שיטעו בי בתור עוגיית מזל סינית אני נוטה להגיד: זהו זמן להביט וללמוד מבלי לקבוע קביעות.

20 סטארטפים צעירים הציגו לראשונה ב-Mini Seedcamp TLV אשר נערך ביום חמישי במכללת אפקה בת"א. אחד הדברים שמשכו אותי לעשות אירוע זה בישראל הוא הפורמט הייחודי, בו הפוקוס הוא קודם כל על מתן עזרה והכוונה לאותם סטארטפים ורק לאחר מכן מגיע נושא ההשקעה והנטוורקינג.

האירוע פתוח רק לחברות המציגות ולמנטורים, אותם אנשים בכירים מהתעשייה אשר נפגשים עם החברות לאורך כל היום. לאירוע ביום חמישי הגיעו למעלה מ-100 מנטורים ביניהם נציגי קרנות ההון סיכון, משקיעים פרטיים, יזמים, מומחי מדיה ויח"צ, עורכי דין ומנכ"לים של חברות בכירות במשק. האירוע נפתח ב-20 מצגות באורך 5 דקות, כאשר הרעיון הוא לתת טעימה מהמוצר ולאחר מכן ולאורך כל היום נערכות פגישות עם המנטורים אשר מחולקים לכעשר קבוצות. בסוף היום נבחרות 3-5 חברות אשר מוזמנות להציג את החברה באירוע השנתי בלונדון, אשר בסופו מספר חברות זוכות למימון ושלושה חודשים של מנטוריג בלונדון.

אני חושב שרמת המוצרים שהציגו רוב החברות יחסית לאירועים מסוג זה ובהשוואה לאירוע משנה שעברה הייתה מאוד גבוהה אך רק בודדות ידעו גם להציגן באופן מרשים על הבמה. חמש החברות הזוכות באירוע הן Tucoola, Spakeo, SilverCompass, INEZE ו- Fooducate. אני מאמין שעוד נשמע על כמה מהן.

אני רוצה להודות ל-Saul Klein מ-Index Venture אשר בגלל אמונתו בשוק הישראלי נפל בחלקנו הכבוד לקיים אירוע מסוג זה, לפרופסור מל רוזנברג ממכללת אפקה אשר אירחו אותנו בצורה יוצאת דופן ולכל המנטורים אשר לקחו יום חופש ע"מ לעזור לכל אותם הסטרטאפים.

ניפגש ב-Mini Seedcamp TLV 2011

תמונות נוספות מהאירוע: כאן וכאן

חמש החברות הזוכות ב-Mini Seedcamp TLV 2010

ה- Mini Seedcamp Tel Aviv שנערך היום היווה הזדמנות נהדרת עבורי להסתכל על סטארט אפים אחרים מבחוץ ולראות בעיניים של זר את הבעיות שאני מתמודד איתן מבחוץ כיזם. כתמיד, היה מעניין ומועיל להפגש עם היזמים ועם המנטורים האחרים וחלק מהתובנות שאציג הן גם דעותיהם של אחרים.

גם וגם וגם

טעות נפוצה של יזמים היא להניח שאפשר לפתח עשרה פיצ'רים משמעותיים במקביל וב- Roadmap הפיתוחי יש לקחת בחשבון שכל פיצ'ר הוא הרפתקאה שתחילתה אולי ידועה אך סופה מי ישורנו. בדרך יש הסתבכויות עם היישום הטכנולוגי, עם כשלים באפיון המוצרי, עם באגים קשוחים המעכבים את הסיום ועם שלל בעיות אחרות. צוות הפיתוח של סטארטאפ בגודל קטן עד בינוני לא יכול להתמודד עם יותר ממשימה מרכזית אחת ואל לו להציג תכנית פיתוח שמבוססת על תחזיות אופוריות. זה לא יצליח עם המשקיעים וזה לא יצליח במציאות. עדיף להכין תכנית צנועה המבוססת על התקדמות בשלבים (ולא הרבה שלבים) כשלכל שלב מוקדשים כמה חודשים.

אותה טעות נוגעת גם לנושא קהלי היעד. "נפנה לכולם" זה יופוריזם ל-"לא נפנה לאף אחד". יש לאתר בפינצטה את קהל היעד הנכון, להכין תכנית פעולה המתאימה לו ולהשקיע בה את כל מה שיש לכם. לא מזיק להכין Plan B למקרה שטעיתם בבחירה הראשונה אבל בשום מקרה לא כדאי לחשוב שקיים איזה קהל גלובאלי עלום שיעוט על המוצר שלכם יש מאין. זאת לא תכנית.

כיצד לא ממצבים מיזם בשוק רווי

כמה מהסטארט-אפים עמם נפגשנו פועלים בשוק בו קיימים מתחרים רבים. חלקם חושבים ששימוש ב- Buzz words טכנולוגיים ימצב אותם מול המתחרים וחלקים חושבים שהתנערות כללית מהמתחרים בסגנון "אנחנו אחרים" תבלבל את המתעניין. אני לא מאלה שמתרגשים ממתחרים אך אני מצפה לתשובות מסוג "השימוש בטכנולוגיה X תניב הכנסות גדולות ב- 30% מאלו של הטכנולוגיה המתחרה" או "פיצ'ר X מבדל אותנו משאר מתחרינו ומציב אותנו בעמדה טובה יותר מול קהל Y". כמובן שלתשובות הללו רצוי שיהיו סימוכין . פעמים רבות הרצתי עם שותפים למיזם סיעורי מוחות בנוגע לשאלות מהסוג הזה ותמיד יש נטיה למצוא פתרונות קלים המבוססים ברובם על משאלות לב. הם לא מחזיקים מים.

התרחיש

יש לא מעט מיזמים המתארים תרחישי שימוש המבוססים על סדרה ארוכה של פעולות שלכל אחת יש מספר לא מבוטל של גורמים העשויים להכשיל אותה. החיים הם לא סרט הוליוודי ואם יש למשהו סיכוי להשתבש – הוא ישתבש (אני יודע, אמרו את זה קודם). הסתמכות על סבלנות, יכולות טכנולוגיות או זמינות של אמצעים טכנולוגיים, זמן להתעסקות או רצון עז כמוות להתנסות בשירות לא תגמר בטוב.

Elevator Pitch

אם אתה לא מסוגל להגדיר את המיזם שלך במשפט, סימן שעוד לא הגיע הזמן להציג אותו לעולם. גם לנו לקח לא מעט זמן למצוא את המשפט המגדיר אותנו והוא זכה להשתנות לא מעט אך התהליך היה חשוב לזיקוק הרעיון. בדרך כלל העדרו של משפט שכזה הוא סממן של מדיניות ה- "גם וגם וגם" אותה כבר הזכרתי.

מופע שנות התשעים

פגשנו כמה וכמה מיזמים שלא שמעו על מהפכת המדיה החברתית וכאלה שחושבים שהמשתמשים יגיעו לאתר שלהם מתוך סקרנות אין קץ ורצון להתנסות בשרותים חדשים. חברים, שנות התשעים חלפו עברו להן והקהל שלכם כבר יושב עמוק בתוך הרשתות החברתיות ובתוך אתרים מבוססים. אנשים לא רוצים להרשם לשירותים חדשים, הם כבר עשו את זה כמה עשרות פעמים בעבר וזה עבר להם. צריך למצוא אותם במקומות בהם הם נמצאים ולחשוב היטב האם יש הצדקה לספק להם את השירות מחוץ לאכסניה הרגילה שלהם.

מצגת של 20 דקות לא נכנסת לחמש דקות

חברים, יש לכם חמש דקות ואם אתם חושבים שתשיגו את מטרתכם באמצעות הרצה בפאסט פורוורד של מצגת הקרנות שלכם – הרי שמחכה לכם הפתעה. המראה של שקופיות עמוסות במידע המתחלפות כל 10 שניות יוצר בלבול ותסכול בצופה. באופן כללי אני ממליץ לאנשים להכין גרסת Quick and dirty של המצגת למקרה ויתקלו במשקיעים נטולי סבלנות המעוניינים בתקציר העניינים. את המצגת הזו כדאי לשנן בעל פה למקרה ותצטרכו לדקלם אותה בהפתעה.

לסיכום

קל לבקר וקשה לעשות. האל (וכל מי שצפה בי מציג או מנהל את ויקידו) יודע שאינני חף, בלשון המעטה, משגיאות – בכמה מהן אשתף בפוסט קרוב. המטרה של אירועים מסוג זה היא לספק לאנשים מבחוץ את חדות האבחנה הנעדרת ממי שעושה במלאכה וקשור אליה רגשית. וכמובן את תוצרי הנסיון של מי שכבר ביצע את הטעויות המדוברות…

היום (חמישי) הוא היום האחרון להגשת המועמדויות ל-Mini Seedcamp – Tel Aviv. נכון לעכשיו הגישו מועמדות מספר עשרות חברות ועוד מספר לא קטן פתחו פנייה אך לא מילאו את כל הפרטים. חשוב לי להבהיר, רק חברות אשר ימלאו ויגישו את כל הפרטים, עד היום (חמישי) ב-00:00, יעברו לשלב השופטים.

תזכורת, Seedcamp הוא אחד מהאירועים הנחשבים והטובים ביותר היום עבור מיזמים בשלבים מוקדמים. כחלק משיתוף הפעולה בין the.co.ils לקבוצה נקיים ב-6 לינואר את אירוע Mini Seedcamp – Tel Aviv, שיערך במכללה האקדמית להנדסה – אפקה (השותפה גם היא לאירוע). האירוע ימשך יום אחד ויציגו בו 20 חברות שיעברו את סינון השופטים.