רשומה זו נכתבה בעקבות השינוי האחרון בגוגל (Google Farmer/Panda Algorithm) למיגור אתרים עם תוכן מועתק או ערך נמוך למשתמשים. לפי גוגל, כ-12% מתוצאות החיפוש יושפעו בצורה כזו או אחרת במה שנראה כמו אחד העדכונים החשובים ביותר למנוע מזה זמן.

אז איפה תפסה אתכם סופת ה-SEO האחרונה? איפה קיבלתם את ההארה שבגוגל שינו את חוקי המשחק? לפני השקת גירסה חדשה? לפני התרחבות לשווקים אחרים? אולי בדיוק לפני פגישה עם משקיעים?

תכירו את הסיפור של דני (השם האמיתי שמור במערכת), שעושה 95% מהרווחים שלו מצינור משומן. מאות אלפי גולשים מגיעים כל יום לאתר שלו דרך חיפושי גוגל מחד ויוצאים לפרסומות גוגל מצד שני. גולשים שלא מעודדים אותם לעשות דבר חוץ מללחוץ.

כבכל יום, דני מרפרש את דו"חות האדסנס שלו בחיוך. כבכל שבוע הוא מחכך ידיים בהנאה מול גידול אקספוננציאלי בדו"חות האנליטיקס. אבל אתמול, כמו שלשום, לא היה יום טוב. לאחר בירור קצר עם חברים הוא הבין שגם הוא, נסחף בסופה.

אותי תפסה הסופה כשאני באירופה. למנהלי האתרים שמסביבי אין מושג על מה כל הרעש ובטוחים שהם מוגנים. אבל לגוגל יש תוכניות אחרות. כמו כל שינוי אלגוריתמי הוא נבדק קודם כל קרוב לבית, ב-Google.com, עד שהוא נפרש לכל העולם.

רק מה, השינוי האחרון הוא לא בדיוק אלגוריתמי ולא ממש אוטומטי. זוהי הבנה של גוגל שדברים צריכים להיעשות לפעמים בצורה ידנית. הוא לא רק ידני אלא תמוה. למה לגוגל להכות באתרים שמייצרים להם גם רווחי AdSense אדירים?

גוגל הוכיחה בעבר שהיא חברה שממוקדת מאוד בחוויית המשתמש. אין לה שום בעיה לחתוך בן-לילה כל מה שלא מסתדר עם האסטרטגיה ארוכת-טווח הזו. הבנה של עיקרון זה הוא חלק מהותי בדרך לפיתרון. היות והרשת מלאה בדיווחים ורכילויות, בואו נדבר על מה אפשר לעשות.

צא ולמד

נהוג לחשוב על עולם ה-SEO כמושתת על 2 אלמנטים בסיסיים – תוכן וקישורים. מנהלי אתרים האמינו שעליהם לדאוג רק למספיק מילות מפתח (תוכן) ומספיק אהדה (קישורים) כדי לשמור על דירוג גבוה.

בשנים האחרונות, נוסף אלמנט נוסף (מבנה), הכולל בתוכו היררכיה נכונה, קוד מקור נקי וסמנטי ומפת אתר מלאה.

בשנה האחרונה הודגש אלמנט אחר (מהירות), המתגמל שיפור זמני טעינה ויציבות שרתים.

אבל השינוי המהותי מתחת לשטח הוא "המחויבות" של המשתמש לאתר (באנגלית – Engagement), המורכב מזמן שהייה, מספר עמודים נצפים, משתמשים וזרים והפעילות האקטיבית באתר. גוגל היום נמצאת במגוון מקומות כדי לזהות את ההתנהגות הזו (התקנות של Google Analytics, מידע קנוי מספקי אינטרנט, גישה לשרתי DNS והקבצים הציבוריים שלה ולאחרונה, גם תוסף אקטיבי לדיווח דרך כרום). השינוי מהותי היות והסממנים שמתקבלים ממנו על איכות הם כל כך חזקים וכל כך קשים למניפולציה שבגוגל יהיו מטורפים שלא לנצל אותם כמדד לדירוג.

שיפור המחויבות של הגולש

מנהלי אתרים צריכים להבין שגם אם בגוגל לא מנטרים התנהגות זו כלל, היעדר שלה באתר מסמן שמשהו אצלם בעייתי. לשמחתם, טיפול בבעיה לא חייב להיות קיצוני ועשוי לטפל גם באלמנטים אחרים. מבנה כתובות אחיד, למשל, יגדיל את מספר הצפיות לכל דף וגם יעודד גולשים לקשר בצורה עקבית לכל דף תוכן. שיפור מהירות האתר, יעודד גולשים לסייר ביותר דפים וגם יגדיל את הסיכוי שלהם לקשר לאתר כאות הערכה.

בעלי אתרים צריכים לתת סיבה למשתמשים להישאר יותר זמן עם כתבות ארוכות יותר ותוכן עשיר יותר (תמונות, וידאו). הם גם חייבים לעודד אותם לחזור לביקור תכוף יותר עם תוכן מתעדכן וקשור אליהם, דיונים מתפתחים, שירותי התראות ועוד.

טיפול שורש

בגוגל רמזו שהאתרים שנפגעו הם כאלו שמעתיקים תוכן, מספקים ערך נמוך לגולש או בעלי איכות נמוכה. מנהלי אתרים צריכים קודם כל לזהות באיזה קבוצה הם נמצאים ולפעול בהתאם:

מעתיקים תוכן? אולי הגיע הזמן לטפח בעיקר חלקים שאינם מועתקים, לתרגם תכנים במקום להציג את המקור או להוציא תובנות מהתוכן המועתק דרך סמנטיקה או למידה חישובית.

מסתמכים בעיקר על תוכן גולשים? אולי כדאי להחמיר עם הדרישות ולא לאשר כל תוכן אוטומטית ולנסות גישה היברידית או שיתופית לעריכת התכנים לפני פרסומם.

מספקים ערך נמוך? אולי כדאי להתמקד בנישה אחת ולטפח אותה, או לסדר מחדש את ההיצע כדי שירגיש כמו מוצר טוב יותר.

הקטנת התלות בגוגל

מנהלי אתרים חייבים לשחרר את התלות בשחקן אחד ולהתחיל לייצר אלטרנטיבות. את גוגל כמקור לטראפיק, אפשר להחליף בשותפויות אסטרטגיות עם אתרים משלימים, בהעמקת הקישוריות מול רשתות חברתיות או בקנייה של מדיה רלוונטית חוזרת או זולה. את גוגל כמקור להכנסות, אפשר להחליף בפלטפורמות מונטיזציה חדשניות, מכירת דאטה או פיתוח מודל Freemium.

להמתין בסבלנות

כאמור, אנחנו בסך הכל שבוע מאותה סופה. למנהלי אתרים כדי בעיקר לנצל את הזמן, לנקות את האורוות, לחדש ולהעיז. בהצלחה!

הכותב הוא מיכאל לוגסי, מייסד ומנכ"ל קהלים ויועץ SEO לאתרי Alexa<2000.

בחודש שעבר התקיים אירוע המפתחים השנתי Google I/O  על אף ולמרות שהיו משתתפים רבים מרחבי העולם, לא כל המעוניינים יכולו להגיע לסן-פרנסיסקו. על מנת לעמוד בביקוש Google החליטה לקיים סידרה של אירועי מפתחים- DevFest ברחבי העולם ובשלב הראשון תקיים אירועים באוסטרליה, בפיליפינים, באינדונזיה בסינגפור וב-29 ליוני גם בישראל. לאחר מכן מתוכננים ארועים בספרד, ארגנטינה וצ'ילה.

האירוע הישראלי יתמקד בטכנולוגיות הקשורות ב- Google Chrome- בינהן HTML5, Chrome Extensions, Chrome Apps, Chrome Frame ו- Chrome Developers tools.

את האירוע יפתחו Brian Rakowski , מנהל המוצר הראשי של Google Chrome ופרופ' יוסי מטיאס,מנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח בישראל  וירצו בו מהנדסים ומנהלי מוצר של Google Chrome בינהם Ian Fette, Alex Russel, Pavel Feldman שהרצו גם בכנס ה I/O האחרון.
בסוף האירוע יתקיים Hackthon שיאפשר למשתתפים להתנסות בטכנולוגיות החדשות בהובלת AndreiPopescu מהנדס בכיר מצוות  Chrome בלונדון .

מסלול מיוחד יוקדש למפתחי אתרים ויעמיק בסוגיות שקשורות לתאימות אתרים לדפדפנים, HTML5 ועוד. מסלול זה יהיה בראשות Jeremy Moskovich, מהנדס תוכנה בצוות Chrome ממרכז הפיתוח בישראל שלקח על עצמו את קידום נושא תאימות האתרים ברמה העולמית.

באירוע תהיה הזדמנות להיפגש עם עובדי Google ביניהם מהנדסים שעובדים על טכנולוגיות שונות.
האירוע אינו כרוך בתשלום אך מספר המקומות באירוע מוגבל וכדאי להירשם בהקדם

יש משהו באויר בתקופה האחרונה (ולא בוא האביב) אשר מתחיל להזכיר ולהציף בי קצת את אותן התחושות אשר חלפו בי עם התפרצותה של הבועה הקודמת. אין צורך להילחץ יתר על המידה, אך בכל זאת, יש לשים לב למספר תופעות גלובליות ומקומיות אשר משפיעות באופן עקיף וישיר על שוק האינטרנט העולמי.
השוק האמריקאי, אשר מהווה לרוב החברות כשוק היעד המרכזי נמצא או בדרך למיתון (תלוי את מי שואלים). השאלה שמטרידה עכשיו את המומחים היא האם המיתון יהיה קצר ושטחי או ארוך ועמוק. אני חושב שלמרות שלפעמים נדמה ש"כלכלת האינטרנט" מנותקת מ"הכלכלה האמיתית" רצוי שכל מי שמעורב בעסקי האינטרנט יסתכל על התמונה הגדולה:

• מדד הביטחון של הצרכנים (consumer confidence), הוא הנמוך ביותר מאז 1987 ונמוך יותר אפילו מתקופת 9/11.
• מדד הוצאות הצרכנים הגיע לשיא של 64 רבעונים, עד מתי ישאר חיובי ?
• השכר הריאלי עלה בממוצע שנתי של 2% בשנים 2001-2007 שזה נמוך בהרבה מה-3.8% בשנים 1991-2000.

האם אותן סטרטאפים/חברות השייכות ל"כלכלת האינטרנט" הן חסינות בפני המיתון ? הדעות חלוקות. יש הטוענים כי חלק מהשירותים האינטרנטיים הקיימים היום למעשה "חוסכים כסף" ולכן יהיו יותר רלוונטיים בזמנים קשים. לעומת זאת, אחרים טוענים כי שירותים המתבססים על פירסום לא יוכלו לברוח מהמיתון ויאלצו להתמודד עם אתגרים קשים של יצירת מזומנים. תקציבי הפרסום אשר הופנו לאינטרנט צמחו בשנים האחרונות במקביל לצמיחה במדד ההוצאות, אך במקרה של גידול שלילי במדד זה, המפרסמים יקצו פחות תקציבים לפירסום בכלל, מה שיכול להשפיע על הכנסות החברות אשר מתבססות על פרסום (כמו Facebookו- MySpace).
מצד שני, לפרסום באינטרנט יש יתרון גדול על פני מדיומים אחרים – הוא מדיד. המפרסמים הגדולים כבר התבטאו שהם צריכים לשים יותר דגש על החזר השקעה (return on investment) מאשר לייצר אפקט וואו. לכן, יש לצפות שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי (online advertising). זאת מכיוון שהם יעילים ומאפשרים מדידה, דיווח ומעל הכל שליטה על ההוצאה, שהם אלמנטים חשובים בזמן מיתון.

האם יש השפעה על גיוסי ההון ? ממחקר שפורסם בחודש שעבר ע"י Dow Jones VentureSource עולה התמונה הבאה: בשנת 2007 קרנות ההון סיכון השקיעו סכום שיא של $1.34M בחברות Web2.0 שזו עלייה של 88% מהכמות שהושקעה בשנת 2006. אך אם נוריד את ההשקעה של Microsoft ב-Facebook (בגובה של M240$) נקבל עלייה של "רק" 46% שזו האטה קיצונית לעלייה של 132% מהשנה הקודמת (2005) – $232M.

גם הצמיחה בכמות ההשקעות הואטה. בשנת 2007 בוצעו 178 השקעות Web2.0 שזו עלייה של רק 25% מהשנה הקודמת. בעוד שבכל ארבע השנים לפני כן כמות ההשקעות הוכפלה בכל שנה. נתון מעניין נוסף הוא שמספר ההשקעות שנעשו בעמק הסיליקון ירד מ-74 ל-69. מה שתרם בכל זאת לעלייה במספר ההשקעות הכללי הם ההשקעות שנעשו באירופה וישראל, מגמה שאם תימשך יכולה לעזור לנו לעבור את התקופה הקרובה ב"קצת" פחות קושי.

ממחקר ה-MoneyTree Report שנעשה ע"י PricewaterhouseCoopers ו-National Venture Capital Association ופורסם השבוע, עולה תמונה כבר יותר מדאיגה: מספר ההשקעות שבוצעו ברבעון הראשון של שנת 2008 ירד ב-8.5% בהשוואה למספר ההשקעות שבוצעו ברבעון האחרון של שנת 2007. העובדה שברבעון זה בוצעו רק חמש הנפקות (IPO) בשילוב עם מספר הרכישות הנמוך תפעיל יותר לחץ על קרנות ההון סיכון אשר יאלצו לתמוך בחברות לתקופות ארוכות יותר ולכן יאלצו לברור את ההשקעות שלהן ביתר קפידה.
ולמרות כל הפסימיות מסביב ונבואות הזעם של הספקנים למיניהם רק בשבוע האחרון פורסמו הדוחות הרבעוניים ויש לציין המצויינים של IBM, Intel ומעל כולם Google – המשמשת כשגרירת האינטרנט בנסדא"ק. כאילו תכננה הכל מראש כדי להראות לכולם שהיא לחוד והמיתון העומד בפתח לחוד, הגיעה Google ופירסמה ביום חמישי האחרון שרווחיה עלו בלא פחות מ-31% ברבעון האחרון, מה שהקפיץ מיידית את המנייה ב-19%. זאת, למרות הדו"ח של Comscore מלפני כחודש שהצביע על ירידה של 8.1% במספר ההקלקות בתשלום וניבא רבעון "קשה" ל-Google.
בהתבסס על ההנחה שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי, Google מסתמנת כמנצחת הגדולה ויש לצפות שתגדיל משמעותית את נתח השוק שלה בשנה שנתיים הקרובות.

איך כל המצב ישפיע עלינו ? כמובן שכל סטרטאפ או חברה הפונים לשוק האמריקאי צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות מכניסה של השוק האמריקאי למיתון, אך גם חברות הפונות לשווקים אחרים צריכות להיות עם האצבע על הדופק. כבר הוכח בעבר קשר הדוק בין כלכלת ארצות הברית לכלכלה הגלובלית.
אם לא די בכניסה למיתון והרוח הפסימיסטית השוררת ברחבי הדוט קום, גם הדולר שהוא המטבע הרשמי שלנו למי שלא יודע, נפל ב-20% מאז יולי 2007. ורק כדי להמחיש את עומק הבעייה, חברה אשר גייסה בדולרים (כמו כולם) ותכננה שהסכום יספיק לה לשנה פיתוח וחצי שנה לחדירה, מכירות ושיווק מוצאת את עצמה עם 20% פחות מזומנים וכתוצאה מכך צריכה לנקוט באחת מהדרכים הבאות:
- לקצר את זמן הפיתוח ע"י הסרה של אלמנטים מסויימים אשר היו יכולים לעזור לה ברכישת משתמשים.
- לפטר עובדים.
- לצאת לגיוס נוסף מוקדם יותר.
הבעייה נוצרה מכיוון שבממוצע 70% מהתחייבויותיה של חברה הם שקליות (בדרך כלל המשכורות) ורוב החברות ממירות את הדולרים לשקלים רק שהן צריכות לשלם את אותן ההתחייבויות (בסוף כל חודש), וכך נוצר מצב שתוך מספר חודשים לאותן החברות יש פחות שקלים לשלם משכורות.
יש לי שלוש עצות לכל אותן חברות שם בחוץ:
1. לגייס כמה שיותר מהר
2. לגייס כמה שיותר
3. להמיר מראש לשקלים את סך ההתחייבויות השקליות

לסיכום, קרנות, יזמים וחברות צריכים להיות מודאגים ממצב הכלכלה הגלובלית. זאת לא תהיה תקופה משוגעת כמו התקופה שעברנו לאחר התפוצצות הבועה הראשונה, אך זו הולכת להיות תקופת השרדות בה סטרטאפים ייצטרכו להיות יצירתיים ולמצוא כל דרך אפשרית כדי להמשיך ולצוף או פשוט לשבת ולחכות שמישהו יקנה אותם. בהצלחה!

מקור הגרפים: Techcrunch

אינקרדימייל עברה ימים לא קלים בתקופה האחרונה שהתחילו בסוג של כתבות יחצנות זחוחות, עברו לניתוק עורק ההכנסות העיקרי של החברה מגוגל, המשיכו בנפילת המניה ובתחזיות קודרות עד אפוקליפטיות אודות העתיד לבוא והשתנו עם חידוש מהיר למדי ומפתיע של השירות מגוגל.

אני מגיע לשיחה עם ירון אדלר, מנכ"ל אינקרדימייל, בתהייה כיצד קרה מה שקרה, מה הן ההשלכות על התנהלות החברה והאווירה בה וכיצד נערכת אינקרדימייל ליום שאחרי. מעבר לכך, מעניין אותי לדעת מה הן המסקנות הרלוונטיות לכל חברה המתפרנסת או שואפת להתפרנס משיתוף פעולה עם גוגל או מתחרותיה .

אז נתחיל מהסוף, מה הן המסקנות של אינקרדימייל מהפרשה?
"שצריך לשמור על דיאלוג פתוח ולדאוג שיש איש קשר טוב לעבוד מולו. אינקרדימייל פתחה חשבון רגיל בגוגל, ללא איש קשר, וכשהתחילו הבעיות לא יכולנו לפתור דרך איש קשר שכזה את הבעיות.
כמו כן, כמובן שצריך שיהיו ספקים אחרים, לפחות בתור באקאפ, וכן לצורך אופטימיזיציה של השירות במדינות שונות."

ולא עלו בכם מחשבות שניות בנוגע להסתמכות על מודל של הכנסות מ- Search?
"להיפך, זה חיזק את ההליכה לכיוון ה- search ורק הדגיש כמה אנחנו צריכים לפעול חזק יותר מבחינת הצעדים להקטנת הסיכון והגדלת הפוטנציאל שיש במודל הזה. כרגע ה- search מנצח ללא בעיה את החלופות, כמו באנרים ו- Text Links, והוא חשוב במיוחד לאינקרדימייל, שיודעת יחסית מעט על היוזרים שלה ולפיכך חשוב לה השימוש בכלי שיודע לבצע פרסום שהוא ממוקד מטבעו.
כמובן שהאירועים חיזקו את הצורך בדיאלוג ובגיבוי."

ואיך הרגשתם במהלך האירועים?
"זה בא בהפתעה – ולא כהפתעה נעימה.
רצו שמועות לא נכונות בכל מיני מקומות על "Click Fraud" (יצירת קליקים פיקטיביים) ולך תסביר שאין לך אחות. זרקו האשמות באויר וחוץ מלהכחיש אתה לא יכול לעשות כלום."

ובאמת לא היה כלום?
"דבריו של מנכ"ל חברה ציבורית הם מאד מדודים. לא הייתי מכחיש אם לא היה לי ביסוס מוחלט לדברים."

היתה תחושה על גבול הזחיחות לפני שהתחילו הצרות. נרדמתם?
"אין נינוחות ואנחנו עובדים קשה מאד כדי להשיג את מטרות. זה כן כיף לעבוד פה ואנחנו אוהבים לפנק. זה לא מגיע מזחיחות או נינוחות . המשימות רק גדלות ומתרחבות ועדיין – זה מקום שכיף לעבוד פה. "

זה שינה את החברה?
"ההתעסקות גזלה פוקוס אך המצב יתאזן תוך שבוע שבועיים.
לאורך כל האירועים היה בחברה דיאלוג פתוח על מה שקרה והאוירה במסדרונות טובה מאד. אין עריפות ראשים…"

ומה עכשיו?
"שנת 2008 הולכת להיות נהדרת: גרסת Incredimail חדשה בחצי השני של השנה – והולכת להיות קפיצת מדרגה גדולה מאד. גרסה של מג'נטיק – מוצר ה- digital photography, הרשת החברתית שלנו, ה- Incrediworld תושק ברבעון הראשון והמסנג'ר החדש שלנו שהולך לצאת עוד מעט.
אנחנו גדלים בכל הפרמטרים והולכת להיות שנה סוערת כפי שהוכיח חודש ינואר ."

לי באופן אישי יש כמה מסקנות מהפרשיה ומהשיחה עם ירון:

Money talks, BS walks

לא רק אינקרדימייל מרוויחה מליונים בשנה מגוגל – גוגל מרוויחה מליונים בשנה מאינקרדימייל ומי שחשב שגוגל מוכנה לוותר על לא מעט מליוני דולארים בשנה בשביל וויכוח על כמה קליקים טעה בענק. לגוגל חשוב לשמור על חוקי המשחק שקבעה והיא מוכנה לעשות שריר כדי לכפות אותם אבל היא לא סובלת מכיווץ שרירים.

Money talks, BS walks Ver. 2

אינקרדימייל לא מחפשת חלופות. כל מי שהרכיב אי פעם מודל עסקי יודע כמה קשה להגיע למודל בו אתה יכול להוציא דולר על גיוס משתמש ולהיות בטוח שתרוויח ממנו שניים. אינקרדימייל יושבת על מודל כזה והיא מוציאה מליוני דולרים בשנה על גיוס משתמשים שמכניסים לה בתורם מליונים רבים עוד יותר. לחיפוש של גוגל תפקיד מכריע במודל הזה וכל תזוזה בו תשנה ותערער את המודל העסקי עליו היא נשענת.

הלו, מי שם?

כפי שציין ירון, כשיש לך גורם שמכניס מליוני דולרים בשנה כדאי מאד שיהיה לך שם איש קשר.
הערה לגוגל: כשיש לך לקוח שמכניס מליוני דולרים בשנה כדאי מאד לצוות לו איש קשר. גם לכם אין פריווילגיה להרבה דרמות כאלה.

הלו, מי שם? Ver. 2

קיבלתם התראה, טפלו במהירות. מחלקה משפטית טובה יודעת לאבחן ולתעדף בעיות מהסוג הזה ולהפעיל את המערכת בזריזות ובנחישות לפתרונה.

ניהול סיכונים

לפעמים צריך לקבל תזכורות שחברות, בדומה לאנשים, זוכות או מאבדות את עולמן ברגע, ודוקא כשהולך לך זהו הרגע להיות מודע וזהיר כפליים.
כדאי מדי פעם לבדוק האם יש בחברה או מחוץ לה גורם היכול להפסיק את עבודתו ולפגוע בפעילותה השוטפת. האם מערכת הסליקה אינה על סף תמותה? האם האתר מלא בביטויים העשויים לגרום להוצאת צו סגירה בכל רגע נתון? האם מנהל הפרסום רב המוטיבציה קורא למשתמשים להקליק על הבאנרים באותיות קידוש לבנה – דבר שיביא את גוגל לבטל את חשבונכם מיד לכשישימו לב? והחשוב מכל – האם יש גיבוי למקורות ההכנסה העיקריים של הארגון?
הגיע הרגע לספק שירות שכזה בתחום הווב ואנו מרימים את הכפפה.

אין על Search

ירון מתייחס לכך ש- Search מאפשר פרסום ממוקד באתרים המתקשים למקד משתמשים. זאת לא נקודה פעוטה. חשבו על זה כך: מי שנכנס לאתר על מערכות שמע אולי מתעניין במגברים, אולי ברמקולים ואולי בכבלים, אולי במחירים זולים ואולי בטווח המחירים העליון – קשה לדעת וקשה לפרסם לטעמו. מי שמחפש מגבר NAD מקבל פרסומת על מגבר NAD . לא עדיף?
במקרה של אינקרדימייל טווח המשתמשים שלהם עצום ומורכב מכל הגילאים, המינים ותחומי העניין. פרסום לא-ממוקד יביא להם פרוטות. חיפוש לעומת זאת…