יש משהו באויר בתקופה האחרונה (ולא בוא האביב) אשר מתחיל להזכיר ולהציף בי קצת את אותן התחושות אשר חלפו בי עם התפרצותה של הבועה הקודמת. אין צורך להילחץ יתר על המידה, אך בכל זאת, יש לשים לב למספר תופעות גלובליות ומקומיות אשר משפיעות באופן עקיף וישיר על שוק האינטרנט העולמי.
השוק האמריקאי, אשר מהווה לרוב החברות כשוק היעד המרכזי נמצא או בדרך למיתון (תלוי את מי שואלים). השאלה שמטרידה עכשיו את המומחים היא האם המיתון יהיה קצר ושטחי או ארוך ועמוק. אני חושב שלמרות שלפעמים נדמה ש"כלכלת האינטרנט" מנותקת מ"הכלכלה האמיתית" רצוי שכל מי שמעורב בעסקי האינטרנט יסתכל על התמונה הגדולה:

• מדד הביטחון של הצרכנים (consumer confidence), הוא הנמוך ביותר מאז 1987 ונמוך יותר אפילו מתקופת 9/11.
• מדד הוצאות הצרכנים הגיע לשיא של 64 רבעונים, עד מתי ישאר חיובי ?
• השכר הריאלי עלה בממוצע שנתי של 2% בשנים 2001-2007 שזה נמוך בהרבה מה-3.8% בשנים 1991-2000.

האם אותן סטרטאפים/חברות השייכות ל"כלכלת האינטרנט" הן חסינות בפני המיתון ? הדעות חלוקות. יש הטוענים כי חלק מהשירותים האינטרנטיים הקיימים היום למעשה "חוסכים כסף" ולכן יהיו יותר רלוונטיים בזמנים קשים. לעומת זאת, אחרים טוענים כי שירותים המתבססים על פירסום לא יוכלו לברוח מהמיתון ויאלצו להתמודד עם אתגרים קשים של יצירת מזומנים. תקציבי הפרסום אשר הופנו לאינטרנט צמחו בשנים האחרונות במקביל לצמיחה במדד ההוצאות, אך במקרה של גידול שלילי במדד זה, המפרסמים יקצו פחות תקציבים לפירסום בכלל, מה שיכול להשפיע על הכנסות החברות אשר מתבססות על פרסום (כמו Facebookו- MySpace).
מצד שני, לפרסום באינטרנט יש יתרון גדול על פני מדיומים אחרים – הוא מדיד. המפרסמים הגדולים כבר התבטאו שהם צריכים לשים יותר דגש על החזר השקעה (return on investment) מאשר לייצר אפקט וואו. לכן, יש לצפות שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי (online advertising). זאת מכיוון שהם יעילים ומאפשרים מדידה, דיווח ומעל הכל שליטה על ההוצאה, שהם אלמנטים חשובים בזמן מיתון.

האם יש השפעה על גיוסי ההון ? ממחקר שפורסם בחודש שעבר ע"י Dow Jones VentureSource עולה התמונה הבאה: בשנת 2007 קרנות ההון סיכון השקיעו סכום שיא של $1.34M בחברות Web2.0 שזו עלייה של 88% מהכמות שהושקעה בשנת 2006. אך אם נוריד את ההשקעה של Microsoft ב-Facebook (בגובה של M240$) נקבל עלייה של "רק" 46% שזו האטה קיצונית לעלייה של 132% מהשנה הקודמת (2005) - $232M.

גם הצמיחה בכמות ההשקעות הואטה. בשנת 2007 בוצעו 178 השקעות Web2.0 שזו עלייה של רק 25% מהשנה הקודמת. בעוד שבכל ארבע השנים לפני כן כמות ההשקעות הוכפלה בכל שנה. נתון מעניין נוסף הוא שמספר ההשקעות שנעשו בעמק הסיליקון ירד מ-74 ל-69. מה שתרם בכל זאת לעלייה במספר ההשקעות הכללי הם ההשקעות שנעשו באירופה וישראל, מגמה שאם תימשך יכולה לעזור לנו לעבור את התקופה הקרובה ב"קצת" פחות קושי.

ממחקר ה-MoneyTree Report שנעשה ע"י PricewaterhouseCoopers ו-National Venture Capital Association ופורסם השבוע, עולה תמונה כבר יותר מדאיגה: מספר ההשקעות שבוצעו ברבעון הראשון של שנת 2008 ירד ב-8.5% בהשוואה למספר ההשקעות שבוצעו ברבעון האחרון של שנת 2007. העובדה שברבעון זה בוצעו רק חמש הנפקות (IPO) בשילוב עם מספר הרכישות הנמוך תפעיל יותר לחץ על קרנות ההון סיכון אשר יאלצו לתמוך בחברות לתקופות ארוכות יותר ולכן יאלצו לברור את ההשקעות שלהן ביתר קפידה.
ולמרות כל הפסימיות מסביב ונבואות הזעם של הספקנים למיניהם רק בשבוע האחרון פורסמו הדוחות הרבעוניים ויש לציין המצויינים של IBM, Intel ומעל כולם Google – המשמשת כשגרירת האינטרנט בנסדא"ק. כאילו תכננה הכל מראש כדי להראות לכולם שהיא לחוד והמיתון העומד בפתח לחוד, הגיעה Google ופירסמה ביום חמישי האחרון שרווחיה עלו בלא פחות מ-31% ברבעון האחרון, מה שהקפיץ מיידית את המנייה ב-19%. זאת, למרות הדו"ח של Comscore מלפני כחודש שהצביע על ירידה של 8.1% במספר ההקלקות בתשלום וניבא רבעון "קשה" ל-Google.
בהתבסס על ההנחה שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי, Google מסתמנת כמנצחת הגדולה ויש לצפות שתגדיל משמעותית את נתח השוק שלה בשנה שנתיים הקרובות.

איך כל המצב ישפיע עלינו ? כמובן שכל סטרטאפ או חברה הפונים לשוק האמריקאי צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות מכניסה של השוק האמריקאי למיתון, אך גם חברות הפונות לשווקים אחרים צריכות להיות עם האצבע על הדופק. כבר הוכח בעבר קשר הדוק בין כלכלת ארצות הברית לכלכלה הגלובלית.
אם לא די בכניסה למיתון והרוח הפסימיסטית השוררת ברחבי הדוט קום, גם הדולר שהוא המטבע הרשמי שלנו למי שלא יודע, נפל ב-20% מאז יולי 2007. ורק כדי להמחיש את עומק הבעייה, חברה אשר גייסה בדולרים (כמו כולם) ותכננה שהסכום יספיק לה לשנה פיתוח וחצי שנה לחדירה, מכירות ושיווק מוצאת את עצמה עם 20% פחות מזומנים וכתוצאה מכך צריכה לנקוט באחת מהדרכים הבאות:
- לקצר את זמן הפיתוח ע"י הסרה של אלמנטים מסויימים אשר היו יכולים לעזור לה ברכישת משתמשים.
- לפטר עובדים.
- לצאת לגיוס נוסף מוקדם יותר.
הבעייה נוצרה מכיוון שבממוצע 70% מהתחייבויותיה של חברה הם שקליות (בדרך כלל המשכורות) ורוב החברות ממירות את הדולרים לשקלים רק שהן צריכות לשלם את אותן ההתחייבויות (בסוף כל חודש), וכך נוצר מצב שתוך מספר חודשים לאותן החברות יש פחות שקלים לשלם משכורות.
יש לי שלוש עצות לכל אותן חברות שם בחוץ:
1. לגייס כמה שיותר מהר
2. לגייס כמה שיותר
3. להמיר מראש לשקלים את סך ההתחייבויות השקליות

לסיכום, קרנות, יזמים וחברות צריכים להיות מודאגים ממצב הכלכלה הגלובלית. זאת לא תהיה תקופה משוגעת כמו התקופה שעברנו לאחר התפוצצות הבועה הראשונה, אך זו הולכת להיות תקופת השרדות בה סטרטאפים ייצטרכו להיות יצירתיים ולמצוא כל דרך אפשרית כדי להמשיך ולצוף או פשוט לשבת ולחכות שמישהו יקנה אותם. בהצלחה!

מקור הגרפים: Techcrunch

אינקרדימייל עברה ימים לא קלים בתקופה האחרונה שהתחילו בסוג של כתבות יחצנות זחוחות, עברו לניתוק עורק ההכנסות העיקרי של החברה מגוגל, המשיכו בנפילת המניה ובתחזיות קודרות עד אפוקליפטיות אודות העתיד לבוא והשתנו עם חידוש מהיר למדי ומפתיע של השירות מגוגל.

אני מגיע לשיחה עם ירון אדלר, מנכ"ל אינקרדימייל, בתהייה כיצד קרה מה שקרה, מה הן ההשלכות על התנהלות החברה והאווירה בה וכיצד נערכת אינקרדימייל ליום שאחרי. מעבר לכך, מעניין אותי לדעת מה הן המסקנות הרלוונטיות לכל חברה המתפרנסת או שואפת להתפרנס משיתוף פעולה עם גוגל או מתחרותיה .

אז נתחיל מהסוף, מה הן המסקנות של אינקרדימייל מהפרשה?
"שצריך לשמור על דיאלוג פתוח ולדאוג שיש איש קשר טוב לעבוד מולו. אינקרדימייל פתחה חשבון רגיל בגוגל, ללא איש קשר, וכשהתחילו הבעיות לא יכולנו לפתור דרך איש קשר שכזה את הבעיות.
כמו כן, כמובן שצריך שיהיו ספקים אחרים, לפחות בתור באקאפ, וכן לצורך אופטימיזיציה של השירות במדינות שונות."

ולא עלו בכם מחשבות שניות בנוגע להסתמכות על מודל של הכנסות מ- Search?
"להיפך, זה חיזק את ההליכה לכיוון ה- search ורק הדגיש כמה אנחנו צריכים לפעול חזק יותר מבחינת הצעדים להקטנת הסיכון והגדלת הפוטנציאל שיש במודל הזה. כרגע ה- search מנצח ללא בעיה את החלופות, כמו באנרים ו- Text Links, והוא חשוב במיוחד לאינקרדימייל, שיודעת יחסית מעט על היוזרים שלה ולפיכך חשוב לה השימוש בכלי שיודע לבצע פרסום שהוא ממוקד מטבעו.
כמובן שהאירועים חיזקו את הצורך בדיאלוג ובגיבוי."

ואיך הרגשתם במהלך האירועים?
"זה בא בהפתעה - ולא כהפתעה נעימה.
רצו שמועות לא נכונות בכל מיני מקומות על "Click Fraud" (יצירת קליקים פיקטיביים) ולך תסביר שאין לך אחות. זרקו האשמות באויר וחוץ מלהכחיש אתה לא יכול לעשות כלום."

ובאמת לא היה כלום?
"דבריו של מנכ"ל חברה ציבורית הם מאד מדודים. לא הייתי מכחיש אם לא היה לי ביסוס מוחלט לדברים."

היתה תחושה על גבול הזחיחות לפני שהתחילו הצרות. נרדמתם?
"אין נינוחות ואנחנו עובדים קשה מאד כדי להשיג את מטרות. זה כן כיף לעבוד פה ואנחנו אוהבים לפנק. זה לא מגיע מזחיחות או נינוחות . המשימות רק גדלות ומתרחבות ועדיין – זה מקום שכיף לעבוד פה. "

זה שינה את החברה?
"ההתעסקות גזלה פוקוס אך המצב יתאזן תוך שבוע שבועיים.
לאורך כל האירועים היה בחברה דיאלוג פתוח על מה שקרה והאוירה במסדרונות טובה מאד. אין עריפות ראשים…"

ומה עכשיו?
"שנת 2008 הולכת להיות נהדרת: גרסת Incredimail חדשה בחצי השני של השנה - והולכת להיות קפיצת מדרגה גדולה מאד. גרסה של מג'נטיק – מוצר ה- digital photography, הרשת החברתית שלנו, ה- Incrediworld תושק ברבעון הראשון והמסנג'ר החדש שלנו שהולך לצאת עוד מעט.
אנחנו גדלים בכל הפרמטרים והולכת להיות שנה סוערת כפי שהוכיח חודש ינואר :-)."

לי באופן אישי יש כמה מסקנות מהפרשיה ומהשיחה עם ירון:

Money talks, BS walks

לא רק אינקרדימייל מרוויחה מליונים בשנה מגוגל – גוגל מרוויחה מליונים בשנה מאינקרדימייל ומי שחשב שגוגל מוכנה לוותר על לא מעט מליוני דולארים בשנה בשביל וויכוח על כמה קליקים טעה בענק. לגוגל חשוב לשמור על חוקי המשחק שקבעה והיא מוכנה לעשות שריר כדי לכפות אותם אבל היא לא סובלת מכיווץ שרירים.

Money talks, BS walks Ver. 2

אינקרדימייל לא מחפשת חלופות. כל מי שהרכיב אי פעם מודל עסקי יודע כמה קשה להגיע למודל בו אתה יכול להוציא דולר על גיוס משתמש ולהיות בטוח שתרוויח ממנו שניים. אינקרדימייל יושבת על מודל כזה והיא מוציאה מליוני דולרים בשנה על גיוס משתמשים שמכניסים לה בתורם מליונים רבים עוד יותר. לחיפוש של גוגל תפקיד מכריע במודל הזה וכל תזוזה בו תשנה ותערער את המודל העסקי עליו היא נשענת.

הלו, מי שם?

כפי שציין ירון, כשיש לך גורם שמכניס מליוני דולרים בשנה כדאי מאד שיהיה לך שם איש קשר.
הערה לגוגל: כשיש לך לקוח שמכניס מליוני דולרים בשנה כדאי מאד לצוות לו איש קשר. גם לכם אין פריווילגיה להרבה דרמות כאלה.

הלו, מי שם? Ver. 2

קיבלתם התראה, טפלו במהירות. מחלקה משפטית טובה יודעת לאבחן ולתעדף בעיות מהסוג הזה ולהפעיל את המערכת בזריזות ובנחישות לפתרונה.

ניהול סיכונים

לפעמים צריך לקבל תזכורות שחברות, בדומה לאנשים, זוכות או מאבדות את עולמן ברגע, ודוקא כשהולך לך זהו הרגע להיות מודע וזהיר כפליים.
כדאי מדי פעם לבדוק האם יש בחברה או מחוץ לה גורם היכול להפסיק את עבודתו ולפגוע בפעילותה השוטפת. האם מערכת הסליקה אינה על סף תמותה? האם האתר מלא בביטויים העשויים לגרום להוצאת צו סגירה בכל רגע נתון? האם מנהל הפרסום רב המוטיבציה קורא למשתמשים להקליק על הבאנרים באותיות קידוש לבנה – דבר שיביא את גוגל לבטל את חשבונכם מיד לכשישימו לב? והחשוב מכל – האם יש גיבוי למקורות ההכנסה העיקריים של הארגון?
הגיע הרגע לספק שירות שכזה בתחום הווב ואנו מרימים את הכפפה.

אין על Search

ירון מתייחס לכך ש- Search מאפשר פרסום ממוקד באתרים המתקשים למקד משתמשים. זאת לא נקודה פעוטה. חשבו על זה כך: מי שנכנס לאתר על מערכות שמע אולי מתעניין במגברים, אולי ברמקולים ואולי בכבלים, אולי במחירים זולים ואולי בטווח המחירים העליון – קשה לדעת וקשה לפרסם לטעמו. מי שמחפש מגבר NAD מקבל פרסומת על מגבר NAD . לא עדיף?
במקרה של אינקרדימייל טווח המשתמשים שלהם עצום ומורכב מכל הגילאים, המינים ותחומי העניין. פרסום לא-ממוקד יביא להם פרוטות. חיפוש לעומת זאת…

לפי כתבה שפורסמה אתמול ב-TheMarker, ענקית האינטרנט Yahoo מתעתדת לפתוח מרכז מחקר ופיתוח בישראל, ובימים אלו מחפשת שטח מתאים בפארק ההיי-טק מת"ם בחיפה. בכך מצטרפת Yahoo לשתי מתחרותיה המושבעות Google ו- Microsoft אשר גילו כבר מזמן את יתרונותיה של ישראל בשדה הפיתוח.

אם לא די בכך, לפי אותה כתבה חתמה Yahoo על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי בתחום החיפוש באינטרנט עם הפורטל המקומי Walla.co.il אשר במסגרתו תעשה האחרונה שימוש בטכנולוגיית החיפוש של Yahoo וביחד יפעילו את מנוע החיפוש "וואלה Search".

אני כבר רואה את המלחמה על הסטודנטים בטכניון ואת חבילות "הפינוק" אשר יציעו להם כל אחת מענקיות האינטרנט, אשר שלושתן יחזיקו משרדים בקרבת הקמפוס.

עושה רושם ש-Yahoo תכננה את החדירה שלה לישראל בקפידה :
1. פתיחת משרדי מו"פ – יש
2. שיתוף פעולה אסטרטגי עם הפורטל הגדול בישראל – יש
3. לא חסר לכם משהו ? אולי רכישה של חברת אינטרנט ישראלית ?

לפי המידע שברשותינו, Yahoo נמצאת בהליכי רכישה מתקדמים של אחת מהבטחות הדוט-קום הישראלי והודעה רשמית היא רק עניין של זמן. מכיוון שמטרת בלוג זה היא לקדם את התעשייה המקומית, לא נחשוף את שם החברה - בלא מעט מקרים חשיפה מוקדמת יכולה לטרפד מהלכים מסוג זה.

מהלך זה של כניסת Yahoo לישראל ורכישתה של חברת אינטרנט (אם יצא לפועל) מוכיח שוב שתעשיית הדוט-קו-איל בדרך הנכונה אל עבר מרכז במת האינטרנט העולמי. לכך צריך להוסיף את הגיוסים המרשימים של Pudding Media ושל 5min וכל זה רק בשבועיים הראשונים של שנת 2008 !

————————————————————–

ביום חמישי האחרון השיקה Google בקול תרועה וצילצולים את פלטפורמת ה- OpenSocial, שאמורה להיות המכה שתפיל את Facebook ואת כל מודל האפליקציות שלה לקרשים. האם כך?

קצת היסטוריה, מערכה ראשונה - מהפיכת הפלטפורמה הפתוחה של Facebook

במאי האחרון השיקה Facebook את ה-"Facebook Platform", פלטפורמה המאפשרת לכל מפתח לפתח אפליקציה יעודית ולתקשר עם כל רכיבי הליבה והפיצ'רים שמספקת Facebook, ובצורה זו לנצל את בסיס המשתמשים העצום שלה לתועלתו האישית.
אלפי מפתחים וחברות קפצו על המציאה, להרוויח משתמשים בחינם, ונכון להיום קיימות קרוב ל-7,600 אפליקציות. המהפיכה הגדולה שהביאה עימה ה-"Facebook Platform" (לפחות לדעתי) היא מצד אחד למשתמשים - הפיכתה של הרשת לסוג של מערכת הפעלה וירטואלית, בה כל משתמש יכול "להתקין ולהסיר" כל אפליקציה כאילו מדובר היה ב- Windows, ומצד שני לחברות – גישה לעשרות מליוני משתמשים ללא הוצאות שיווק.
ההייפ שנוצר מסביב ל-Facebook נוצל עד תום ולפני כשבועיים פורסם ש-Microsoft השקיעה בשירות כ-$240 מיליון עבור 1.6% המשקפים ל-Facebook  שווי של 15$ ביליון וזאת כאשר היא מביסה בדרך את Google שהצעתה לא התקבלה. 
למרות כל זאת, לא הכל ורוד במודל של ה-"Facebook Platform", ישנן כמה בעיות אקוטיות אשר עלולות להוות בעיה ברמת החדירה, גמישות, העתקה וההפצה של האפליקציות:
1. שפה יעודית: על מנת לפתח את האפליקציות Facebook פיתחה שפה חדשה שנקראת FBML המהווה תת-שפה של ה-HTML, דבר הדורש מהמפתחים תהליך לימוד וכתוצאה מכך כמות נמוכה יחסית של מפתחים.
2. פלטפורמה סגורה: אפליקציות המפותחות עבור Facebook יעבדו רק ברשת זו ולא ניתן יהיה לעשות בהן שימוש ברשתות אחרות.
3. העתקה: בלא מעט מקרים מתקבל הרושם ש-Facebook בוחנת מקרוב מי הן האפליקציות המושכות הכי הרבה משתמשים ולאחר מכן מעתיקה אותן. אחת הדוגמאות הבולטות היא האפליקציה “Super Wall” אשר מהווה אלטרנטיבה עשירה ל-Wall  של Facebook. מהר מאוד Facebook העתיקו לא מעט מאותם הפיצ'רים ולמעשה ביטלו את יתרונה היחסי של האפליקציה.
ולמרות כל החסרונות, ה-"Facebook Platform" היא פריצת דרך בעולם הרשתות החברתיות, כשהיא מייצרת לא מעט מודלים חדשים הן ברמת הצריכה וההפצה והן ברמת המודלים העסקיים.

תוצאות מערכה ראשונה: שאר העולם 0  Facebook 1

מערכה שנייה - Google/OpenSocial  נגד  Microsoft/Facebook

חבולה מאי הצלחתה להשקיע ב-Facebook חזרה Google לדרך הפעולה החוצפנית/מהפכנית שאיפיינה אותה כל השנים והביאה אותה עד הלום ולאחר כשבוע השיקה את ה- OpenSocial, פלטפורמה פתוחה המאחדת תחתיה את כל הרשתות החברתיות, וכיאה ל-Google כל דבר צריך להיות הכי גדול והכי טוב – וכבר במועד ההשקה היא הכריזה על שיתוף פעולה עם כמה מהרשתות החברתיות המובילות: Engage.com, Friendster, hi5, Hyves, imeem, LinkedIn, Ning, Oracle, Orkut, Plaxo, Salesforce.com, Six Apart, Tianji, Viadeo, XING והדובדבן שבקצפת MySpace – הרשת החברתית והאתר הגדול ביותר כיום באינטרנט-  והמתחרה העיקרי של Facebook.

ההיתרונות הבולטים של ה- OpenSocial הם:
1. פלטפורמה פתוחה: אפליקציות המפותחות עבור רשת אחת יעבדו בכל שאר הרשתות.
2. סטנדרט אחיד: צעד ראשון אל עבר הסטנדרט האחיד אשר יאחד כל הרשתות החברתיות סביבו. נכון להיום הפיתרון של ה-OpenSocial הוא רק יריית הפתיחה בתחום. שימוש בשפת ה-HTML כשפת הפיתוח.

אך עם כל ההתרונות הקיימים ב- OpenSocial, גם לפלטפורמה זו יש מספר חסרונות.
1. שליטה בלעדית 1: עוד לא ברור מהו האינטרס של Google בכל הסיפור. בהתחלה היו ספקולציות שאפליקציה הנמצאת ב-MySpace תהיה חייבת לעבור דרך Google כאשר תרצה לתקשר עם אפליקציה הנמצאת ב-LinkedIn – דבר שהתברר (בינתיים) כלא נכון. ובכל זאת, לא ברור  מה תהיה רמת ההשפעה של כל הרשתות בקביעת הסטנדרטים – מתקבל הרושם ש-Google מתכננת לשלוט בתחום זה בצורה בלעדית.
2. שליטה בלעדית 2: בשורה התחתונה ה- OpenSocial גם היא פלטפורמה סגורה. ההבדל הגדול הוא ש-Google  סגרו מספר הסכמי שיתוף פעולה המקנים לפלטפורמה נופך "פתוח". Facebook יכולים לנקוט מחר באותה הגישה ולסגור גם הם הסכמים עם אותן הרשתות, ובניגוד ל-Google הם מספקים פלטפורמה שכבר הוכחה כהצלחה, בעוד ה- OpenSocial רק בתחילת דרכה.

כל האינטרנט געש בסוף השבוע ואלפי בלוגרים ומפתחים הכריזו על מותה של Facebook והמליכו את Google ואת הפלטפורמה החדשה שלה כמלכים החדשים של הרשתות החברתיות. אך כמו שיצא לי להגיד מספר פעמים בעבר גם ליזמים וגם למשקיעים – "טכנולוגיה זה לא הכל, משתמשים רוצים מוצר":
- Facebook היתה הצלחה מטורפת עוד הרבה לפני ה-"Facebook Platform" ותמשיך להיות הצלחה גם אחרי השקתה של ה-OpenSocial.
-  ל-Facebook מעל ל-50 מיליון משתמשים וכ- 200,000 מצטרפים חדשים ביום. אף אחד מהם לא יודע מה זה Facebook Platform או OpenSocial. אף אחד מהם לא יעזוב את הרשת מכיוון שחסרה לו איזה אפליקציה ספציפית שקיימת ברשת אחרת.
-  המשתמשים באים ל-Facebook בגלל הקהילה המפותחת שלה ובגלל האפשרויות העשירות של המערכת לתקשר ולהכיר את אותה הקהילה.
- כנראה שהמפתחים לא יפסיקו לפתח אפליקציות ל-Facebook, למרות בדידותה, שהרי מדובר ברשת השנייה בגודלה ובעלת שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר. כמו כן, אני רואה סיטואציה בה Facebook מאמצת גם את פלטפורמת ה- OpenSocial ובכך סוגרת את הפערים במכה אחת.

תוצאות מערכה שנייה: יתרון קל ל-Facebook (נכון לעכשיו)

אחד הכלים הראשונים שכל יזם אינטרנט מתחיל לומד להיעזר בו הוא Alexa, אותו שירות המתיימר לספק את המידע לגבי כמות הכניסות והחשיפה של כל אתר אינטרנט. כבר מזמן הוסכם שהנתונים המוצגים ב-Alexa לא משקפים נכונה את המציאות אך רבים ממשיכים להשתמש בכלי זה (כולל אני) ככלי המציג את המגמתיות של התעבורה לאותם האתרים, דבר שלא דורש רמת דיוק גבוהה אך נותן לנו את האפשרות להבין את מגמת הצמיחה של האתר.

היום פרסם הבלוג TechCrunch פוסט המספר שלפי Alexa כמות הדפים הנצפים לשירות YouTube עברה את כמות הדפים הנצפים ל-Google.com, דבר שהוא כמובן מופרך לחלוטין.

לפי שירות ComScore, המשמש כאוטוריטה בתחום זה ולכן השירות אותו הוא מספק הוא בתשלום, מספר הדפים הנצפים ב-YouTube מגיע ל- 16 ביליון בעוד מספר הדפים הנצפים ל-Google.com הוא בסביבות ה-100ביליון.

לעומת Alexa, המתחרה הגדול שלו Compete, מספק מידע הרבה יותר הגיוני:

הסבירות לטעות באתרים הקטנים היא די גבוהה, אך בכל אופן, לטעות באתרים הגדולים ביותר ובכאלה סדרי גודל זה כבר לא נעים. הרשו לי להכריז על המלך החדש:  Compete