כמה ארגונים גנזו לאחרונה פרוייקטי ווב2.0 מרשימים ומבטיחים בהם הושקעו מליוני שקלים. למי שמתעניין מדוע לגוף גדול להקים פרוייקט ווב2.0 הרי שהתשובות רבות: הגדלת קהל יעד, שמירה על הקהל הקיים, הרחבת טווח המוצרים, מיצוב שוק ועוד. אם  כך, מה גורם לגוף שכבר הגיע להחלטה אסטרטגית, הוציא סכומי כסף גדולים ועשה כל זאת מכל הסיבות הנכונות, להשליך את כל שהושקע ולסגור את הפרוייקט?

התשובה העיקרית היא פוקוס. לארגונים גדולים יש נטיה להפריח בלוני ניסוי אך אם בלונים אלה מטים את הפוקוס של החברה או מתחרים עליו עליהם להצדיק את עצמם. למרבה הצער, בבוא יום הדין מתקשים פרוייקטי ווב2.0 לעשות זאת ולא מעט פעמים הם נאלצים להסגר.

ישנם אתגרים רבים בהקמה של שירות ווב2.0 בתוך ארגון והדמיון בין המקרים בהם נתקלתי גורם לי לנסות ולהציע כמה רעיונות, בעיקר בתחום ההתנהלות. אני מקווה שמי שעומד לפתח פרוייקט ווב2.0 בתוך מסגרת ארגונית או הוגה בעניין ימצא בהם תועלת.

 לכו בקטן

 אולי לוחצים עליכם ללכת בגדול ולהצליח בגדול אבל כל שינוי בסדר העדיפויות של הארגון וכל דחיה או סטיה מהיעדים שהוצבו יהפכו את התקציב המנופח שלכם ליעד לחיסול.

שמרו על מספר מינימאלי של עובדים בצוות. אל תתפתו להדמות למחלקות עתירות עובדים אחרות בארגון - עדיין לא הוכחתם את נחיצותכם ואינכם רוצים לנקר עיניים. בנוסף, מי שלא עוזר - מפריע ואתם ממש לא צריכים שיפריעו לכם כרגע.

בנוסף, כדאי להמנע מכינוס ישיבות רבות משתתפים מקרב עובדי החברה האחרים או שיתוף יתר של בכירים בתהליכים שאינם קריטיים. ניצול מוגבר של משאבי הארגון יגרום לתחושה שהפרוייקט גוזל פוקוס ומשאבים מהעיסוקים העיקריים של החברה.

המעיטו ותאמו ציפיות

לפרוייקטי ווב2.0 לוקח זמן לייצר קהילה/לקוחות ועוד יותר זמן לייצר הכנסות. אל תייצרו ציפיות להצלחות מהירות וספקו הערכות זהירות שאפשר יהיה לעמוד בהן. אם הארגון יהיה מודע לקשיים יש סיכויים רבים שיעמוד לצידכם בעת הצורך. מצפיות לגדולות ונצורות אפשר רק לרדת - והירידה קשה.

השתלבו בחברה

אינכם סטארטאפ לכן דאגו שאתם והצוות מעורים ושותפים בחברה ולא נתפסים כצוות אקס-טריטוריאלי. יש חן בתחושת הסיירת המובחרת אבל אם אתם נתפסים בחברה כקשורים רק לפרוייקט סביר להניח שגם תלכו איתו במידה ויופסק. עוד בעיה בחוסר השתלבות היא התנכרות מצד עובדי החברה האחרים וקושי בקבלת סיוע מהם.

 צברו הישגים

כל שיתוף פעולה עם גוף חיצוני, כל כיסוי תקשורתי, כל עליה של אחוז בכניסה לאתר הוא הישג. הקפידו לתעד הישגים ולתקשר אותם.

דאגו שמבינים את הערכים המוספים שיש לכם (ויש לכם) בתחום שימור וגיוס לקוחות, בחיזוק המותג ורענון הארגון.

הצמדו ליעדי וצרכי החברה

אם החברה מתמקדת במוצר או בפלח שוק מסויים נסו לקדם אותו גם אתם. אל תיצרו אג'נדה עצמאית ומנותקת  שתרחיק אתכם מהדברים החשובים לסובבים אתכם.

לווב2.0 יש אידאולוגיה (ללא טעינות דפים חדשים, תוכן משתמשים, עיצוב מינימליסטי)  ויש פרקטיקה (page views, תוכן איכותי, עיצוב מושך). בכל מקום בו אג'נדת השירות שאתם בונים מתנגשת עם צרכי החברה הקפידו לנטות לכיוון החברה.

 אל תהיו קאניבלים

החשש הגדול בכל אירגון הוא מקניבליזציה של המוצר או השירות, בה מוקם שירות מתחרה הנוגס ברווחי המוצר העיקרי. הקפידו להמנע מכל איום על מוצרים אחרים בחברה ונסו להבין ולהרגיע את החששות של אנשי השיווק ומנהלי המוצרים מתחרות.

מומלץ לנקוט בגישה פרו-אקטיבית ולהפגש עם מנהלי המוצרים כדי להבין כיצד ניתן להמנע מפגיעה בהם וכיצד אפשר לקדם את שירותיהם באמצעות השירות עליו אתם עובדים.

חישבו ויראלית

אם אתם סומכים על יכולות השיווק של הגוף בו אתם נמצאים כדי להביא משתמשים - חשבו שנית. מוצרים אחרים מקבלים תקציבי פרסום כי הם רווחיים או אסטרטגים. אתם קרוב לודאי לא זה ולא זה.

נסו לא להסתמך על תקציב השיווק הראשוני. לשירות שלכם יקח זמן להתעצב ולהראות תמורה והתקציב המדובר אמור לגייס מספיק משתמשים כדי להניע את התהליך, אך לא מספיק כדי לייצר פעילות ממשית לאורך זמן. כל פניה נוספת לבקשת כסף לשיווק נוסף מציגה את שירות הווב2.0י שלכם כבור ספיגה לכספי הארגון.

ואם דיברנו על קניבליזציה - התחרות על שטחי ותקציבי הפרסום עצומה ואתם לא מעוניינים להלחם עליהם מול מנהלי המוצרים הקיימים.

עבדו מהר

אינכם יודעים מתי ישתנה כיוון הרוח וכדאי מאד שיהיה לכם אתר פעיל עם משתמשים לפני שתתכנס הישיבה הראשונה לדון בעתיד השירות. משחקי פיין-שמעקר בפיצ'רים, ישיבות עיצוב הנמשכות שבועות ארוכים, שינויים של 180 מעלות ברגע האחרון - כל אלה מסכנים ללא צורך את השירות שאתם מפתחים.

—

כמובן שישנם גם יתרונות רבים להקמה של שירות ווב2.0י בתור ארגון. למרבה הצער, ללא התמודדות עם האתגרים שתוארו אתם והשירות עליו עבדתם עשויים למצוא את עצמכם מובטלים. שיהיה בהצלחה!

לפני שנציג את הפוסט החמישי בסדרת "פרוייקט היזמים" רצינו להרחיב מעט בנושא שמציק לחלק מקוראינו - הפוסטים באנגלית. כל היזמים התבקשו לכתוב את הפוסטים בעברית אך בחלק מהמקרים חלקם בחר  לכתוב באנגלית, כל אחד מסיבותיו הוא: לחלקם האנגלית היא שפת אם, חלקם מרגישים יותר בטוח להתבטא באנגלית וחלקם רוצים להשתמש בפוסט לצורכי שיווק. בואו נהיה קצת יותר סבלניים ולא נצא בהצהרות כאלה ואחרות. מה שחשוב הוא שמכל פוסט, ולא משנה אם נכתב בעברית או באנגלית, כולנו יכולים ללמוד.

אם יש חברות נוספות אשר היו רוצות לקחת חלק בפרוייקט זה, אתן מוזמנות ליצור איתנו קשר. תהנו.

בנובמבר 2007, השתתפה חברת TripCart בכנס השנתי של PhocusWright, שמתמקד בתחום תעשיית התיירות המקוונת. בתור מנכ"ל החברה, הוזמנתי לבמת הנאומים בכדי להציג את החזון של TripCart על כווני ההתפתחות החדישים של תעשיה זו בכלל, ושל TripCart בפרט. כמו שם, אנסה בתקציר זה להציג את TripCart ואת פועלה בתחום.

רקע:
כידוע, תעשיית התיירות היא הפלח המוביל במחזורי המכירות האינטרנט (מעל 100 מליארד דולר בשנת 2007). בארה"ב שולטות בשוק זה חברות גדולות ומבוססות כגון – Expedia, Travelocity, Orbitz, Kayak ו-  PriceLine- וכמו הגדולים הנ"ל, נמצאים במגרש שחקנים נוספים רבים המתחרים על אותו קהל, ומספקים שרותים מקוונים להזמנת טיסות, מלונות ורכבים להשכרה.

במקביל, במהלך השנתיים האחרונות, ישנה התעוררות של מיזמים חדשים המביאים רעיונות מקוריים, וחידושים טכנולוגיים משמעותיים לשוק התיירות המקוון. בנוסף אל TripCart פועלים במגרש מיזמים כמו: TripHub, ImIn, TripIt, TripWiser ו- HomeAndAbroad. בתעשיה מתגברת התחושה שיש מקום לכמה מאיתנו לגדול לסיפורי הצלחה. האפשרויות לשיתופי פעולה ומיזוגים עם האתרים המובילים בשוק, או עם מיזמים ואתרי נישה אחרים הן רחבות ומגוונות. אחד מסיפורי ההצלחה בתחום הוא הרכישה של Expedia את TripAdvisor בשנת 2004 בסכום מוערך של 250 מליון דולר אחרי שהושקעו בה 4 מליון. נכון להיום מוערכת TripAdvisor ב 1.2 מיליארד דולר. סיפור הצלחה מעניין לא פחות הוא סיפורה של Kayak…

מי אנחנו?
לעומת התעשיה המסורתית שהיתה (ועדיין) ממוקדת בהזמנת טיסות ומלונות, מתחילה TripCart בבירור השאלות "לאן נלך? ומה נעשה שם?" ומציעה תשובות בהתאם - מדובר בתהליך טבעי יותר למי שמעוניין לתכנן את החופשה שלו ושל משפחתו.  TripCartהוא כלי לתכנון חופשות, המאפשר גישה למידע לפי חתכים שונים ומגוונים: יעדי נסיעה, פעילויות נופש, תחומי עניין ואוירה, מקומות בילוי ושאר אטקציות. השילוב ההדוק בין תכנים מקוריים, וקהילה המעלה תכנים (כגון תמונות, תגובות לכתבות מומחים, ופורום פעיל) יחד עם כלים לתכנון טיולים, מבדיל את TripCart מהמיזמים האחרים, המתחרים על לב הקהל, המשקיעים והשותפים האסטרטגיים.

יש לנו יתרון נוסף בתחרות, בכך שקבוצת המו"פ שלנו ממוקמת ברעננה. לעומת האחרים, הממוקמים בארה"ב, אנחנו מנצלים את המומחיות הישראלית בפיתוח. בנוסף לטענה ש"אנחנו יודעים לעשות טכנולוגיה יותר טוב" ברור לנו שבישראל יש מאגר ידע תיירותי משובח ורחב. נכון להיום, מתמקדת TripCart בשוק האמריקאי, ומנצלת את הייתרון של קהילת דוברי האנגלית שחיה ברעננה, בית שמש וירושלים ומעסיקה עשרות כתבים מוכשרים. זה אך טבעי, שמדריך סקי אמריקאי שעבר לגור בארץ ויש לו גם כישרון לכתיבה, מתאים להיות מומחה הסקי של TripCart כמו כפפה ליד. בעתיד, כאשר TripCart תכסה יעדים נוספים בעולם, היתרון של ישראל כמעצמת ידע תיירותי יהיה אפילו יותר מובן מאיליו.

המודל העסקי של TripCart משלב פרסום עם הזמנות. אנחנו עושים מאמץ שיווקי ממוקד להביא לאתר טיילים בשלבי התכנון המוקדמים של חופשתם. משתמשים כנ"ל יבצעו בסופו של דבר הזמנות לחדרי מלון, יקנו כרטיסי כניסה לאטרקציות שונות, ותוך כדי התהליך ילחצו על פרסומות רלוונטיות. יש לנו עסקאות מועדפות עם: TravelZoo, Orbitz, Travelocity, Priceline, Kayak, ו-Hotels.com. מעיון בסטטיסטיקות של האתר עולה כי ה- click-through rates וה-  conversion rates עולים על הממוצעים בתעשית התיירות.

לצוות שלנו יש תמהיל מאוזן - יותם לוז (ה-CTO) ואני, באים מחזית הטכנולוגיה. בעברי עסקתי בין היתר בתכנון צ'יפים לתקשורת מהירה ולדור השלישי וכן בניהול קבוצות מו"פ. ליותם נסיון עשיר באלגוריתמים לעיבוד אותות וזיהוי דיבור ובארכיטקטורת תוכנה בכלל. אנחנו מביאים את הידע הנדרש להוביל את הפיתוח הטכנולוגי וארגון המידע. השלישי במשולש הייזמים של TripCart הוא דיוויד שוורץ, שאחראי על הצד הפינאנסי של החברה ומביא איתו לחברה נסיון מוכח בוול סטריט ב-M&A ובקרנות הון סיכון. ייזמי אינטרנט מובילים כמו נחום שרפמן (Shopping.com, esnips.cpm, ו-commtouch) ויונתן סטרן (zoominfo.com) מייעצים לנו בכוונים אסטרטגיים.

עד היום מימנו הייזמים את החברה בכוחות עצמם. בימים אלה אנחנו במהלך לגיוס כספים נוספים על מנת להרחיב את מאגר המשתמשים, לבצע את הפיתוח העסקי בארה"ב ולהרחיב את הכיסוי הגיאוגרפי של האתר. בנוסף מחפשת החברה אנשים מוכשרים וחדורי מוטיבציה לתחומי הפיתוח והשיווק.

• Why You Should Let Users Define Your App?
• Source: ReadWriteWeb
• Tags: Users, Web Service, Product Definition
• Can the Money 2.0 Startups Get Their Finances in Order?
• Source: GigaOM
• Tags: Finance2.0, Startups, Business Model
• The Coming Ad Revolution
• Source: The Wall Street Journal
• Tags: Advertising, Behavioral Targeting
• Generation MySpace Is Getting Fed Up
• Source: Business Week
• Tags: Social Networks, Advertising
• Why Social Applications Will Thrive In A Recession
• Source: Forrester
• Tags: Social Applications, Advertising
• Study: Who Clicks on Banners?
• Source: AdverLab
• Tags: Advertising, Study, Analysis
• Connecting You With Your Intimate Bot
• Source: Forbes
• Tags: Web3.0, Semantic Web
• 11 Things To Know About Semantic Web
• Source: ReadWriteWeb
• Tags: Web3.0, Semantic Web

החבר'ה מ-5min עשו Comeback לשפיגלר, אותו הערס שהסביר לכולם איך לגייס מקרנות ההון סיכון. הפעם הוא מחלק טיפים ל-Yahoo איך לנהל את המשא ומתן אל מול Microsoft, קורע ! (הסרטון למטה)

Download link

אינקרדימייל עברה ימים לא קלים בתקופה האחרונה שהתחילו בסוג של כתבות יחצנות זחוחות, עברו לניתוק עורק ההכנסות העיקרי של החברה מגוגל, המשיכו בנפילת המניה ובתחזיות קודרות עד אפוקליפטיות אודות העתיד לבוא והשתנו עם חידוש מהיר למדי ומפתיע של השירות מגוגל.

אני מגיע לשיחה עם ירון אדלר, מנכ"ל אינקרדימייל, בתהייה כיצד קרה מה שקרה, מה הן ההשלכות על התנהלות החברה והאווירה בה וכיצד נערכת אינקרדימייל ליום שאחרי. מעבר לכך, מעניין אותי לדעת מה הן המסקנות הרלוונטיות לכל חברה המתפרנסת או שואפת להתפרנס משיתוף פעולה עם גוגל או מתחרותיה .

אז נתחיל מהסוף, מה הן המסקנות של אינקרדימייל מהפרשה?
"שצריך לשמור על דיאלוג פתוח ולדאוג שיש איש קשר טוב לעבוד מולו. אינקרדימייל פתחה חשבון רגיל בגוגל, ללא איש קשר, וכשהתחילו הבעיות לא יכולנו לפתור דרך איש קשר שכזה את הבעיות.
כמו כן, כמובן שצריך שיהיו ספקים אחרים, לפחות בתור באקאפ, וכן לצורך אופטימיזיציה של השירות במדינות שונות."

ולא עלו בכם מחשבות שניות בנוגע להסתמכות על מודל של הכנסות מ- Search?
"להיפך, זה חיזק את ההליכה לכיוון ה- search ורק הדגיש כמה אנחנו צריכים לפעול חזק יותר מבחינת הצעדים להקטנת הסיכון והגדלת הפוטנציאל שיש במודל הזה. כרגע ה- search מנצח ללא בעיה את החלופות, כמו באנרים ו- Text Links, והוא חשוב במיוחד לאינקרדימייל, שיודעת יחסית מעט על היוזרים שלה ולפיכך חשוב לה השימוש בכלי שיודע לבצע פרסום שהוא ממוקד מטבעו.
כמובן שהאירועים חיזקו את הצורך בדיאלוג ובגיבוי."

ואיך הרגשתם במהלך האירועים?
"זה בא בהפתעה - ולא כהפתעה נעימה.
רצו שמועות לא נכונות בכל מיני מקומות על "Click Fraud" (יצירת קליקים פיקטיביים) ולך תסביר שאין לך אחות. זרקו האשמות באויר וחוץ מלהכחיש אתה לא יכול לעשות כלום."

ובאמת לא היה כלום?
"דבריו של מנכ"ל חברה ציבורית הם מאד מדודים. לא הייתי מכחיש אם לא היה לי ביסוס מוחלט לדברים."

היתה תחושה על גבול הזחיחות לפני שהתחילו הצרות. נרדמתם?
"אין נינוחות ואנחנו עובדים קשה מאד כדי להשיג את מטרות. זה כן כיף לעבוד פה ואנחנו אוהבים לפנק. זה לא מגיע מזחיחות או נינוחות . המשימות רק גדלות ומתרחבות ועדיין – זה מקום שכיף לעבוד פה. "

זה שינה את החברה?
"ההתעסקות גזלה פוקוס אך המצב יתאזן תוך שבוע שבועיים.
לאורך כל האירועים היה בחברה דיאלוג פתוח על מה שקרה והאוירה במסדרונות טובה מאד. אין עריפות ראשים…"

ומה עכשיו?
"שנת 2008 הולכת להיות נהדרת: גרסת Incredimail חדשה בחצי השני של השנה - והולכת להיות קפיצת מדרגה גדולה מאד. גרסה של מג'נטיק – מוצר ה- digital photography, הרשת החברתית שלנו, ה- Incrediworld תושק ברבעון הראשון והמסנג'ר החדש שלנו שהולך לצאת עוד מעט.
אנחנו גדלים בכל הפרמטרים והולכת להיות שנה סוערת כפי שהוכיח חודש ינואר :-)."

לי באופן אישי יש כמה מסקנות מהפרשיה ומהשיחה עם ירון:

Money talks, BS walks

לא רק אינקרדימייל מרוויחה מליונים בשנה מגוגל – גוגל מרוויחה מליונים בשנה מאינקרדימייל ומי שחשב שגוגל מוכנה לוותר על לא מעט מליוני דולארים בשנה בשביל וויכוח על כמה קליקים טעה בענק. לגוגל חשוב לשמור על חוקי המשחק שקבעה והיא מוכנה לעשות שריר כדי לכפות אותם אבל היא לא סובלת מכיווץ שרירים.

Money talks, BS walks Ver. 2

אינקרדימייל לא מחפשת חלופות. כל מי שהרכיב אי פעם מודל עסקי יודע כמה קשה להגיע למודל בו אתה יכול להוציא דולר על גיוס משתמש ולהיות בטוח שתרוויח ממנו שניים. אינקרדימייל יושבת על מודל כזה והיא מוציאה מליוני דולרים בשנה על גיוס משתמשים שמכניסים לה בתורם מליונים רבים עוד יותר. לחיפוש של גוגל תפקיד מכריע במודל הזה וכל תזוזה בו תשנה ותערער את המודל העסקי עליו היא נשענת.

הלו, מי שם?

כפי שציין ירון, כשיש לך גורם שמכניס מליוני דולרים בשנה כדאי מאד שיהיה לך שם איש קשר.
הערה לגוגל: כשיש לך לקוח שמכניס מליוני דולרים בשנה כדאי מאד לצוות לו איש קשר. גם לכם אין פריווילגיה להרבה דרמות כאלה.

הלו, מי שם? Ver. 2

קיבלתם התראה, טפלו במהירות. מחלקה משפטית טובה יודעת לאבחן ולתעדף בעיות מהסוג הזה ולהפעיל את המערכת בזריזות ובנחישות לפתרונה.

ניהול סיכונים

לפעמים צריך לקבל תזכורות שחברות, בדומה לאנשים, זוכות או מאבדות את עולמן ברגע, ודוקא כשהולך לך זהו הרגע להיות מודע וזהיר כפליים.
כדאי מדי פעם לבדוק האם יש בחברה או מחוץ לה גורם היכול להפסיק את עבודתו ולפגוע בפעילותה השוטפת. האם מערכת הסליקה אינה על סף תמותה? האם האתר מלא בביטויים העשויים לגרום להוצאת צו סגירה בכל רגע נתון? האם מנהל הפרסום רב המוטיבציה קורא למשתמשים להקליק על הבאנרים באותיות קידוש לבנה – דבר שיביא את גוגל לבטל את חשבונכם מיד לכשישימו לב? והחשוב מכל – האם יש גיבוי למקורות ההכנסה העיקריים של הארגון?
הגיע הרגע לספק שירות שכזה בתחום הווב ואנו מרימים את הכפפה.

אין על Search

ירון מתייחס לכך ש- Search מאפשר פרסום ממוקד באתרים המתקשים למקד משתמשים. זאת לא נקודה פעוטה. חשבו על זה כך: מי שנכנס לאתר על מערכות שמע אולי מתעניין במגברים, אולי ברמקולים ואולי בכבלים, אולי במחירים זולים ואולי בטווח המחירים העליון – קשה לדעת וקשה לפרסם לטעמו. מי שמחפש מגבר NAD מקבל פרסומת על מגבר NAD . לא עדיף?
במקרה של אינקרדימייל טווח המשתמשים שלהם עצום ומורכב מכל הגילאים, המינים ותחומי העניין. פרסום לא-ממוקד יביא להם פרוטות. חיפוש לעומת זאת…