בשנה האחרונה יצא לי לעבוד לא מעט עם סטארטאפים אחרים וההתרשמות המצטברת שלי היא שבצד ההזדמנויות (ויש הזדמנויות) ישנם לא מעט סיכונים. מאחר וההזדמנויות הן קלות לאיתור אנסה למפות דוקא את הסיכונים המסתתרים מאחורי כל הזדמנות. מדוע לי, כיזם, לכרות את הענף עליו אני יושב? מפני שאני חושב שהרוצח השני במעלה של סטאראטפים הם סטארטאפים אחרים (הראשון הוא כמובן היזמים עצמם) וגם לי יצא להיות בצד המזיק. הכיצד?

הכל מתחיל ב- DNA

האינסטינקט הבסיסי שלך הוא להשתמש בשרותים אחרים בעלי DNA דומה לשלך, בדיוק כשם שחברות גדולות אוהבות לעבוד עם חברות גדולות אחרות. הצרה היא שהבעיות שלך הן גם הבעיות של הסטארטאפים איתם אתה עושה עסקים – ריבוי משימות מול מיעוט משאבים, שינויי כיוון לא צפויים, בעיות תזרים המשפיעות על סדרי העדיפויות ועוד ועוד.

אבל אני מדבר ישר עם המנכ"ל

אין מה להפסיד

ככל שאתה יותר גדול יש לך יותר מה להפסיד. רוצים לאכול בחינם עד יומכם האחרון? הלעיזו בכל יום על רשת מסעדות אחרת באחד מאתרי הסושיאל. ההזמנה לארוחה זוגית כבר בדרך אליכם. נסו לעשות זאת עם החומוסיה בפינה ותגלו שאף אחד לא מתרגש. כך גם בחברות. חברה גדולה לא רוצה להפסיד לקוחות, פרוייקטים, מוניטין או כל דבר אחר שיפגע בערכה. לסטארטאפים יש בדרך כלל כוונות טובות אבל אין להם ממש מה להפסיד, משהו שיתן לכם מנוף השפעה עליהם. כסטארט-אפיסט אני יודע שלצד השני זה עולה יותר ומשום כך קשה מאד לאיים עלי.

אין מנגנון

בבואך לארגון מסודר אתה יכול ליפול על מנהל פרוייקטים מהגהנום או על תקלת שירות מעצבנת אבל מאחוריהם עומד ארגון מנוסה עם שיטות עבודה ומוצר עובד. יש לך לאן לפנות ויש לך יכולת להפעיל אסקלציה (אני רוצה לדבר עם האחראי). אתה יכול לברר לפני תחילת העבודה על שביעות הרצון של לקוחות אחרים וברוב הסיכויים תצליח לייצר חוויה דומה בעצמך. בסטארטאפ יש לא מעט אנשים מוכשרים אבל ברוב המקרים אין מנגנון, או שהמנגנון נמצא בהתהוות ומשתנה כל חודשיים. באין שיטת עבודה מסודרת אתה מוצא עצמך מהר מאד עם בעיות בזמנים, בשירות ובאופן כללי בהבנת הבעיה, שכן באין שיטה הכל קביל.

והעתיד?

נפלת על הסטארטאפ הטוב מסוגו. מי יתקע לכפך שהוא לא ייסגר מחר? שהשותפים לא יריבו ויחריבו אותו? שבעל תפקיד בכיר לא יעזוב והחברה תכנס לסחרור שייקח חודשים לייצב? גם אם אתה יודע לאן אתה נכנס אינך יודע מה צופן העתיד.

דע מול מי אתה עומד

ואיך באמת תדע לאן אתה נכנס? כסטארטאפיסט אתה מורגל "לייפות" נתונים. יש לך "12 עובדים", אבל שישה מהם ספקים חיצוניים עם אג'נדות שונות ומשונות ועוד שלושה עובדים מהבית בשברירי משרה. יש לך "מוצר עובד" אבל הוא יעבוד באמת עוד שישה חודשים. מבחינתך, כיזם, אין ברירה כי כדי להגשים חלום צריך להתנהג כאילו הוא כבר כאן אבל האם היית רוצה להתקשר עם חברה שכזו? האם היית רוצה לגלות שצוות הפיתוח הנרחב שהובטח לך לפרוייקט המשותף הוא בעצם שליש משרה של מתכנת זוטר?

ובכל זאת למה כן?

אם הסטארטאפ באמת מציע טכנולוגיה חדשנית הדרושה לך, אם העלויות של האלטרנטיבות הופכות אותן ללא-רלוונטיות, אם זמני ההגשה המובטחים טובים בהרבה מאלו של המתחרים או אם לשיתוף הפעולה ערכים עסקיים מוספים אז אפשר בהחלט לשקול את העניין. רק זכרו – כרוכים בעניין לא מעט סיכונים וכדאי לקחת מרווחי בטחון נאים כך שבמידה ונתקלתם בבעיות אותן הזכרתי  - עדיין תוכלו לעמוד במשימותיכם.

במידה רבה ענף ההיי טק הישראלי הוא ענף של השראה. בכל פעם שרוצים לתאר את יכולתה של ישראל לפרוץ מחוץ לגבולות של טריטוריה ושפה ובכל פעם שמדברים על פריצות דרך בינלאומיות הדוגמא של תעשיות ההיי טק היא הראשונה שנשלפת.

ההיסטוריה של ההיי טק הישראלי רצופה גורמי השפעה והשראה, אנשים שהובילו ומובילים עדיין את התעשייה קדימה ושימשו מודל לאחרים שבתורם ובתקופתם שימשו מודל לדורות שבאו אחריהם.

יש בתעשייה המקומית לא מעט דוגמאות לבנים או בנות שהלכו בעקבות הוריהם. חלק מהדוגמאות מוכרות כמו עוזיה גליל מראשוני תעשיית היי טק הישראלית וממקימי אלרון ורות אלון ביתו מייסדת נטוויז'ן, או אריק ורדי בנו של יוסי ורדי שהיה ממקימי מיראביליס. חלקן מוכרות פחות כמו ירון בינור מיסד הסטארט אפ  Redbeacon, זוכה בתחרות החברות הסטארט אפ המבטיחות בעולם של טקראנץ', שאביו יובל בינור הוא יזם ותיק ומראשוני תעשיית המדיקל בישראל.

בשבוע הבא יערוך פורום MIT באוניברסיטת תל אביב בחסות קרן ההון סיכון Canaan Partners מפגש ייחודי שיעסוק בדיוק בנושא הזה. תחת הכותרת "הכל נשאר במשפחה" ידברו שי אגסי ואביו ראובן וזוהר זיסאפל ובנו רועי, שהוא יזם מצליח בתעשיית ההיי טק הישראלית.

מה מביא בן ללכת בעקבות אביו לתעשייה? מה הוא ומי הוא מודל בתעשיית ההיי טק הישראלית ומי הם גורמי ההשפעה על כל אחד מהדורות? אלו הן רק חלק מהשאלות שיעלו לדיון במפגש המסקרן של אבות ובנים.

את הארוע ינחה יזהר שי, יזם היי-טק, משקיע הון סיכון ושותף בקרן קיינן, שהשיק בלוג חדש וראוי: Startup Stadium .

מי הוא הגורם המשפיע ביותר עליכם? במי ראיתם מנטור וסיפורו של מי הצית בכם רצון ללכת בעקבותיו לתעשייה?

שתפו אותנו בשמות ובסיפורים, בין המגיבים יחולקו חמשה כרטיסים למפגש ביום ראשון באוניברסיטת תל אביב. לסיפורים משפחתיים שלא הכרנו תינתן עדיפות בקבלת כרטיס משפחתי J

סימן מסחר הינו זכות טריטוריאלית ויש לרשום אותו בכל מדינה בנפרד. בהתאם, כאשר חברה ישראלית מעוניינת לרשום את סימני המסחר שלה ברחבי העולם, עורך הדין הישראלי שלה נדרש להפעיל עבורה עורך דין מקומי בכל מדינה בה נרשם הסימן. פעילות זו כרוכה בעלויות בלתי מבוטלות (אך עדיין נמוכות משמעותית מעלויות רישום פטנטים).

לאחרונה הצטרפה ישראל לאמנת "פרוטוקול מדריד" שתיכנס לתוקף ב-1.9.10. שינוי זה יפתח אפיק חדש, נוח וזול יותר לרישום סימני מסחר בחו"ל. בפרוצדורה החדשה, מבקשת ישראלית בעלת בקשה לרישום סימן מסחר (או סימן מסחר רשום) בישראל תוכל להגיש לרשות הפטנטים הישראלית בקשה בינלאומית המבוססת על הסימן הישראלי, המייעדת מדינות החברות באמנה (הכוללת כיום יותר מ-80 מדינות, לרבות ארה"ב, אירופה (קיימת אפשרות לרשום סימן אחד המכסה את כל ה-EU) וסין). על המבקשת לעמוד באחד התנאים הבאים: אזרחות ישראלית, תושבות בישראל או פעילות מסחרית ("commercial establishment" בלשון האמנה) בישראל. הבקשה הבינלאומית נבחנת לתנאים פורמליים בארגון WIPO ולאחר מכן עוברת בחינה בכל מדינה שיועדה בבקשה. במידה ולא מועלות השגות כלשהן נגד הבקשה (כפי שקורה במקרים רבים), הסימן נרשם. וזאת, מבלי שבעלת הסימן נדרשת למנות עורך דין מקומי בכל מדינה (תוך חסכון משמעותי בעלויות).

היתרונות בשימוש בפרוטוקול מדריד משמעותיים:

• עלויות - אגרות הבקשה הבינלאומית מורכבות מאגרות קבועות ומאגרות שתלויות במספר המדינות ומספר הסוגים לגביהם רשום הסימן. ככל שמייעדים יותר מדינות, כך גדל החסכון בעלויות (שעשוי להגיע בקלות לאלפי דולרים).
• ניהול ותחזוקה פשוטים ויעילים יותר של הפורטפוליו הבינלאומי – עו"ד אחד מרכז את הטיפול, ואין צורך למנות עורכי דין מקומיים במדינות היעד; רישום שינויים למיניהם וחידושים נעשה בצורה מרוכזת ברמה הבינלאומית, תוך חסכון בעלויות; אין צורך לעמוד בתנאים פורמליים (כגון יפויי כח) ספציפיים לכל מדינה; גמישות בהוספת מדינות יעד בעתיד עם התפתחות החברה לשווקים חדשים באופן פשוט וזול יחסית. ועוד.

אולם, קיימים גם חסרונות. העיקרים שבהם:

• תנאי הזכאות במדינה בה מוגשת הבקשה (פעילות מסחרית, מגורים או אזרחות).
• הסימן הבינלאומי חייב להיות זהה לבקשת הבסיס בכל מובנים. לפיכך, אם רוצים לרשום בישראל סימן המורכב ממילה בעברית ובאנגלית יחד, השימוש בפרוטוקול מדריד עשוי ליצור בעיה (שכן, בחו"ל לרוב אין אינטרס לרשום את הסימן בעברית).
• תלות בבקשת הבסיס.
• משך תהליך הרישום ארוך יותר ממשך תהליך הרישום בבקשה לאומית במדינות מרכזיות כמו ארה"ב ואירופה.

בכל מקרה, פרוטוקול מדריד עשוי להוות הזדמנות מצוינת לחברות סטארט-אפ ישראליות להרחיב את פורטפוליו סימני המסחר הבינלאומיים שלהן בעלויות סבירות, באופן הדרגתי, ובצורה פשוטה יחסית.

פוסט אורח זה נכתב על ידי עו"ד ערן ליס, שותף מייסד במשרד עו"ד עדין-ליס – משרד בוטיק המתמחה בקניין רוחני וטכנולוגיות מידע ומדורג בדירוגים בינלאומיים וישראליים כאחד ממשרדי ה-IP המובילים בישראל. ניתוח מקיף יותר של פרוצדורת הרישום ומידע נוסף בתחום הקניין הרוחני מופיעים בפורטל המשפטי לקניין רוחני ודיני אינטרנט שמפעיל המשרד.

השימוש במפות באתרים הופך לנפוץ יותר ויותר והפופולאריות של שירותים מבוססי מיקום תורמת רבות למגמה זו. אז כמה מסובך העניין? מתי כדאי לעשות זאת לבד ומתי כדאי לפנות למומחה? איתי עשת מחברת קרטולוג מנסה לעזור:

לפני מספר שנים נהגו לומר כי התוכן הוא המלך. הוא מקיף אותנו ונמצא בכל מקום. הצגתו הייתה טקסטואלית ומבוססת טבלאות. היום, יותר מתמיד ומסיבות רבות, תכנים רבים הינם בעלי שיוך גיאוגרפי (Geo-Tagged) ולכן מקבל המשתמש בהם ערך מוסף ומשמעותי כשהוא נחשף אליהם מוצגים על המפה. ערך מוסף הנובע מהצגה גיאוגרפית לעומת הצגה טקסטואלית ניתן למצוא בתחומי הדיור (מכירה והשכרה של נכסי נדל"ן), הבילוי (אירועים, מופעים, מסעדות), התיירות (מסלולי טיולים, טיסות, מלונות), ולראיה השכיחות הרבה של מפות המוטמעות באתרי אינטרנט. נכון לימים אלו, קיימים למעלה מ- 350,000 אתרים משובצי מפות. היום המפה היא המלכה.

תכנון המפה מתחיל בבחירת ספק מפות. תפקידו הוא לאפשר גישה לתמונות של מפות בהתאם למיקום הנדרש. ספקי המפות המובילים בעולם, דוגמת Google Maps, Bing Maps ו- Yahoo Maps רכשו צילומי מפות, מפות וקטוריות וצילומי אוויר של רוב העולם ופיתחו מערכת המספקת תשתית אינטרנטית נגישה, מהירה ומבוזרת. בנוסף לתשתית המיפוי, ספקי המפות גם מחצינים ממשק תכנותי, בד"כ בשפת צד-לקוח, דוגמת JavaScript, Silverlight ו- Flash המאפשרות יכולות בסיסיות כגון הזזת מפה, פענוח מיקומי כתובות (Geocoding), חישוב מסלולים, הוספת פוליגונים ועוד. בנוסף, חשוב לזכור שגוגל, למשל, משנה באופן תדיר ולעיתים משמעותי את ה- API שלה, ולכן צריך תמיד להיות עם אצבע על הדופק ולהגיב במהירות לכל שינוי כזה. לדוגמא, לאחרונה הכריזה גוגל על סיום תמיכתה בגירסא 2 ומעודדת מעבר לגירסא 3 שיצאה מהמעבדה לאחר שנה של פיתוח.

ממשק התכנות של ספקי המפות הינו ממשק הדורש למידה, ניסיון והתמקצעות לצורך ביצוע פעולות באופן יעיל ונכון. בעוד שהדרך להוספת מפה ראשונית בעלת נקודת עניין אחת הינו תהליך פשוט ומתועד היטב, הרי שהוספת יכולות מתקדמות יותר הינה פרוייקט רב-תחומי (פרטים נוספים בסרטון זה). אפליקציית מפה אינטראקטיבית מאפשרת יכולות חיפוש ואחזור מתקדמות במגוון שדות כגון תגיות, תאריכים, מחירים ומיקומים, השלמה אוטומטית של מילות חיפוש, הצגה של מספר רב מאוד של נקודות עניין (מעל מספר מאות) על ידי ביצוע קלסטרינג בצד-שרת, הצגתם בסרגל צד מעוצב, חישוב מסלולים, הוספת יכולות שיתוף חברתי, הדפסה, הוספת שכבות מידע, תמיכה בפלטפורמות שונות, עיצוב גרפי המתאים לעיצוב האתר, עיצוב ממשק המשתמש ועוד. פיתוח זה הינו מורכב ודורש השקעה של שבועות עבודה וניפוי שגיאות המצריך עבודת מומחה בתחום. לעיתים קרובות מדי מתפתה המפתח להניח, לאור הקלות בהוספת מפה בסיסית, כי המשך התהליך קל באותה המידה. משיכה זו למלכודת הדבש סופה בהקצאת משאבים רבים מאוד ללמידת נושא שאינו בתחום עיסוקו השוטף, ואם אין בכוונתו להפוך למומחה מפות, סופה להיות מושקעת בתהליך חד פעמי שלא יקצור פירות בעתיד.

מרכיב נוסף במערכת הינו בסיס הנתונים. כל חברה שמתעסקת בתוכן, ובפרט בתוכן מתוייג מיקום (Geo-Tagged) מחזיקה ומתחזקת בסיס נתונים אשר נותן מענה הן לנתוני המיקום והן לנתונים שונים ומגוונים של צרכי החברה כגון ניהול משתמשים והרשאות, רשימות מסוגים שונים, פירוט עסקאות ומידע אחר. מאגר נתונים זה משמש באופן רציף לפעולתו של האתר. הוספת מפה דורשת הוספת שדות ייעודיים למאגר זה ובעצם את שינויו כך שיתאים לצורכי המפה. מטיבה של אפליקציית מפה, כל אינטראקציה של המשתמש יוצרת בקשת חיפוש חדשה ולכן שילוב מפה באתר פעיל מעמיסה באופן משמעותי על שרת הנתונים ויכולה לפגוע בחוויות המשתמש מהאתר ואף להפילו, וזאת היכן שמטרתה העיקרית הינה שיפור חווית המשתמש. מעבר להשפעות השליליות על האתר הקיים, תהליך אחסון המידע ושליפתו חייבים להתבצע באופן מהיר ויעיל על מנת להשביע את רצונו של המשתמש באתר ובמפה. הפרדה בין שרתי האתר ושרתי אפליקציית המפה היא הפתרון המועדף.

אתגר נוסף העומד בפני מפתח אפליקציית המפה הוא פיתוח אפליקציה אשר תואמת לכל הדפדפנים ולכל הפלטפורמות. בעידן התוכן הסלולארי אנו נדרשים להנגיש את המידע לקהלים רחבים יותר ולהתאים את האפליקציה לפלטפורמות ניידות כגון אייפון ואנדרואיד – הרפתקה לא קטנה בפני עצמה.

נכתב ע"י איתי עשת, מנכ"ל קרטולוג בע"מ

חברת קרטולוג הוקמה בשנת 2009 במטרה להעניק לאתרים רבים את האפשרות לצרף אפליקציות מפה לאתרם וחרטה על דגלה את הרחבת השימוש באפליקציית מפות, ולפיכך מספקת שירותי ייעוץ ראשוניים בחינם לכל יזם.

itay@cartolog.com / www.cartolog.com

לפני כחודשיים יצא לי להתארח ב-Demo Day של גוף ההשקעות המוביל היום בעולם למיזמי אינטרנט צעירים, ה-Y Combinator הממוקם בסיליקון וואלי. כשלושים סטארטפיסטים צעירים עלו בזה אחר זה להציג את הסטארטפים עליהם הם שוקדים בחודשים האחרונים, כאשר מטרתם היא ליצור עניין אצל מאה המשקיעים הנמצאים בקהל. בשנים האחרונות הפך ה-Y Combinator לאחד הגופים המשפיעים בעולם הייזמות האיטרנטית, כאשר כל יזם צעיר הממוקם באיזור סאן פרנסיסקו שואף לקבל את המימון הראשוני שלו מגוף זה. בסוף האירוע יצא לי להחליף מספר מילים עם האיש העומד מאחורי ה-Y Combinator, פול גרהאם יזם וסופר אשר מזמן הפך כבר לגורו ולפורץ דרך בתחום ההשקעות. הוא שאל אותי מי מהחברות הרשימה אותי ולאחר שסיפרתי לו הוא הפתיע אותי ואמר לי שהיזם העומד מאחורי חברה זו הוא היזם הצעיר ביותר מכל החברות שקיבלו מימון מה-Y Combinator ולא פחות חשוב – ישראלי.

דניאל הוא בחור ירושלמי כבן 18 החי את החלום של כל יזם צעיר. לפני כשישה חודשים הוא ארז מזוודה וביחד עם חברו שי נסעו לסיליקון וואלי ע"מ לנסות את מזלם ולהתקבל לתוכנית היזמים של ה-Y Combinator. לאחר הצגת המיזם (Greplin.com) בפני פול גרהאם וצוותו הם קיבלו בהפתעה את הבשורה שהם אכן התקבלו לתוכנית ובנוסף את ההשקעה הראשונה בגובה של מספר אלפי דולרים. לאחר כחודשיים של פיתוח שי החליט לחזור לארץ ודניאל נשאר לבדו לפתח את המיזם. את הניהול היומיומי של המיזם הוא עושה מסניף הסטארבקס המקומי ומכיוון שהוא שומר כשרות את המצרכים הוא קונה בסופר המקומי ומבשל לעצמו את האוכל.

כנראה שהמצגת ב-Demo Day עשתה את העבודה ובימים אלא דניאל עומד בפני גיוס כבר הרבה יותר משמעותי של מספר מאות אלפי דולרים ממספר אנג'לים פרטיים. אך במקום לשמוח ולהמשיך את תנופת הפיתוח, גיוס מסוג אחר מטריד אותו הרבה יותר – הגיוס לצה"ל. דניאל מנסה בימים אלו לקבל דחייה לשירות הצבאי ע"מ שיוכל להמשיך לחיות את החלום ולהוביל את Greplin.com להצלחה בינלאומית. מיותר לציין שאי קבלת הדחייה תקשה על קידום המוצר.

בהנחה שמרכז הפיתוח של Greplin.com (רק לשם הדוגמה) יהיה בישראל ועם קצת מזל יבוא גם הסיבוב הראשון ולאחר מכן השני מקרנות הון סיכון אז יש להניח שמיזם זה יספק פרנסה לכמה עשרות עובדים בישראל, יכניס כסף זר לישראל ועם קצת יותר מזל אולי גם יהפוך לחברת ענק שתפתח את התעשייה המקומית או שתימכר לאחת מענקיות התעשייה הבינלאומיות, מה שיכניס עוד כסף זר ויעלה את קרנה של ישראל בעולם, דבר שיעזור ליזמים נוספים בהמשך. לא רע !

ספורטאי מצטיין הוא מעמד שמעניק צה"ל לספורטאים לקראת גיוסם. מעמד זה מקנה להם את האפשרות להמשיך להתאמן במקביל לשירותם הצבאי, וכך לשמור על כושרם. מעמד דומה לספורטאים מצטיינים ניתן גם למוזיקאים ולרקדנים.

בראשית 2008 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה תיקון בחוק שירות ביטחון שיזם חבר הכנסת חיים כץ. לפי התיקון, ניתן יהיה להמיר את שירותו הצבאי של ספורטאי שהוכר כ"ספורטאי עילוי" בשירות לאומי בקהילות יהודיות בחוץ לארץ, או בשגרירויות ישראל. הצעת החוק זכתה לכינוי "חוק סהר", על שם הכדורגלן בן סהר, ששיחק באנגליה… צה"ל הכיר בעובדה כי ישנם מקרים בהם קיימות הזדמנויות חד פעמיות ליחידי סגולה בספורט להכשרות מחוץ לתחומי ישראל, ועל כן יש לתת להם הקלות נוספות בשירות הצבאי כגון דחיות שירות (עד 4 שנים סה"כ), פיצול שירות וקיצור שירות (עד כשנה). (מקור Wikipedia)

נשאלות השאלות:

* האם מקרה מסוג זה הוא מקרה חד פעמי להכשרות מחוץ לתחומי ישראל ?

* האם מקרה מסוג זה מהווה ייצוג מכובד לתעשיית ההיטק הישראלית או הבינלאומית ?

* האם מעמד של "יזם מצטיין" יכול לתרום לקידום ענף ההיטק בישראל ולייצג את המדינה בעולם ?

אנו מאמינים שמעמד של "יזם מצטיין", אשר ייקבע ע"פ קריטריונים ברורים, יכול לקדם את תעשיית ההיטק או כל תעשייה אחרת בישראל וכמו כן להוות ייצוג מכובד של תעשייה זו ברמה הבינלאומית.

ע"מ לקדם רעיון זה הקמנו קבוצה ב-Facebook והיינו שמחים אם תצטרפו אליה וכמו כן תפיצו אותה הלאה. עם קצת רצון אולי עוד נצליח לעזור לדור הבא של היזמים .