‫the.co.ils » כללי‬

‫צרת רבים – Dealing with Availability and Scalability‬

‫ימי גליק‬ — Wed, 04 Jan 2012 09:53:27 +0000

לחברות הענק בתעשיית הדוט קום יש בעיות קשות באספקת שירות מהיר ורציף למליוני משתמשים בזמן אמת. הנפילות התכופות בטוויטר ואלה הפחות תכופות בפייסבוק הן דוגמיות של בעיה זו וההתמודדות איתה מתחלקת לשני תחומים שלובים: Scalability and Availability. ב- Scalability הכוונה ליכולת לשרת היטב כמות משתנה של משתמשים כשקצה יכולת המערכת נמצא הרבה מעבר למספר המשתמשים הנתון. Availability היא אמנות החזקת המערכת נגישה למשתמשים בתנאים של שיבוש פעילות. המשפט The bigger they are – the harder they fall נכון כפליים למערכות מידע ונפילה של שרת בודד (מתוך מאות) יכולה לגרום לתגובת שרשרת ולנפילתה של המערכת כולה. גרוע מכך, מרגע שנפלה המערכת קשה עד מאד להחזירה לפעילות מאחר והתוכנות/דפדפנים המחוברים לשירות מנסים שוב ושוב להתחבר למערכת ויוצרים עומס רב בהרבה מזה שנוצר בהתחברות הדרגתית טבעית.
המעניין בהתמודדותן של ענקיות האינטרנט הוא האופן החברתי בו הן ניגשות לנושא. בעוד שמידע עסקי נשמר בקנאות הרי שארכיטקטורת מערכת וסודות מקצועיים משותפים בחדווה גדולה. למשל המהפך שחוללה פייסבוק בפרדיגמה של "MySQL זה לקטנים", ארכיטקטורת המידע של לינקדאין, ארכיטקטורת המידע של Instagram ועוד ועוד. אז מה מריץ את אנשי הסיסטם לרוץ ולספר לחבר'ה?

אני מניח שהסיבה הראשונה תהיה בדיקה עצמית. ברגע שאתה משתף את עקרונות העבודה שלך אתה מאפשר למקצוענים להגיב, לבקר ולהציע. במצב בו הצעה טובה יכולה להוזיל משמעותית את הוצאות התחזוק של המערכת או לשפר את ביצועיה אין סיבה להחזיק את הקלפים קרוב לחזה. סיבה נוספת היא גיוס עובדים שהרי עכשיו כולם יודעים במה אתה משתמש ומומחים בכלים ובטכנולוגיות שבשירותך יכולים להציע עצמם. Insagram אפילו מסיימים שיתופי ידע כאלה בהצעה לעובדים להצטרף. הסיבה האחרונה העולה בדעתי נוגעת לכך ששיפור התשתיות וכלי העבודה הוא אינטרס משותף לכלל התעשיה ומיעוט הידע פוגע בכולם. גם אם "הסתדרת" לעת עתה, קפיצת המדרגה הבאה מעבר לפינה ואתה רוצה שהאפשרויות יהיו ידועות וזמינות ושכח אדם המתמחה בהן יהיה נפוץ.

יהיו אשר יהיו הסיבות האמיתיות זוהי מגמה חיובית המאפשרת לכולנו הצצה מתחת למכסה המנוע של ענקיות האינטרנט ולימוד הכלים שיאפשרו לנו לייצר שירותים גדולים ויציבים.

‫עוד מחשבות גוגל פלוס‬

‫ימי גליק‬ — Sat, 02 Jul 2011 19:52:05 +0000

אתמול ציינתי שגוגל פלוס חסר ממשק לעולם האימיתי ומשום כך יתקשה להתרומם. היום ברור לי יותר מה גוגל צריכה לעשות כדי לייצר את הממשק הזה.

למי שלא קרא, הצעתי שגוגל יחברו את הרשת החברתית שלהם לג'ימייל ויאפשרו יצירת הודעות אימייל שהם מעגלי Ad Hoc לגוגל פלוס. כך ישדרגו בצורה ניכרת את האימייל שלהם ויהפכו את המנגנונים החברתיים לחלק אינטגראלי מעבודת היום יום שלנו.

למעשה, צריכה גוגל לשלב את הרשת בכל המוצרים שלה כך שפגישה ביומן תוכל להפוך לדיון בפלוס וכך גם עריכה משותפת של מסמך בגוגל דוקס או סביב פוסט שקראת בגוגל רידר. במקביל צריכה גוגל לשחרר תוספים ג'נריים לשירותי ווב שיאפשרו הוספה של אספקט חברתי לכל פעולה שאתה מבצע ברשת. מעבר לתועלת העצומה של הוספת פן חברתי תהיה כאן אפשרות אמיתית עבור המשתמשים לחשיפה לחברים חדשים שיתחילו כשותפים למעגלים זמניים ויעברו עם הזמן למעמד קבוע יותר כחברים במעגלי קבע מקצועיים ואישיים.

הכח הגדול של גוגל פלוס יכול להיות בעובדה שאינך חייב להשתמש בשירות כרשת חברתית ועדיין תהיה חבר פעיל בה דרך כל פעילויותיך האחרות בשירותי גוגל ובשירותים אחרים שיטמיעו את שירותי המעגלים הזמניים שהצעתי. באופן זה, יום אחד תהיה לך כל כך הרבה פעילות וחברי מעגלים בגוגל פלוס שפייסבוק תיראה לך כמשהו תלוש, המנותק מכל המעגלים והפעילויות האמיתיים של חייך. בנקודה הזו, גוגל תניח את פייסבוק מאחור.

‫מה גוגל צריכה לעשות כדי ש- Google+ יצליח‬

‫ימי גליק‬ — Fri, 01 Jul 2011 13:39:04 +0000

ה- Google+ הוא שירות חביב שסיכויי ההצלחה שלו קלושים. הבעיה העיקרית בו היא ההתעלמות מכך שרשתות חברתיות לא נוצרות יש מאין ואם יש משהו שגוגל לא מצליחה לקלוט זה זמן רב זוהי הדינמיקה החברתית. העובדה שהוספתי כמה עשרות אנשים למעגלים של Google+ לא הופך אותנו לרשת חברתית ותהליך הבניה של רשת כזו הוא תהליך ממושך שצריך להיות קשור למשהו מחוץ למעגלים וירטואלים.

אם נסתכל על רשתות חברתיות שכן הצליחו כמו פייסבוק ומייספייס (הי"ד) הרי שנראה עבודת רגליים קשה וממושכת מצדן. פייסבוק עברו קמפוס אחר קמפוס ולא נחו עד שיצרו מסה קריטית של אנשים באותה קבוצת גיל ומאותם תחומי עניין שאליה הצטרפו המעגלים הקרובים אליהם וכך הלאה בסוג של Ripple Effect. זוהי תפיסה מעגלית אמיתית. גם מייספייס עשו עבודה עניפה בעולם האמיתי עם ההתמקדות בנושא המוסיקה. שתיהן הבינו שכדי שתישאר ברשת אתה זקוק למסה קריטית ראשונית של אנשים שצריכים את השירות שלך כדי לנהל או לתעד אספקט חברתי בחייהם. מאחר ולי ולחברי החדשים למעגלים ב- Google+ אין כרגע משהו דחוף לדבר עליו (שאינו מכוסה בפייסבוק) או לעשות הרי שכנראה שאסתפק במשחק בממשק וכך, ככל הנראה, גם אתם. אם היה לי משהו דחוף שכזה, כנראה שהייתי יוצר קבוצה בפייסבוק.

אז מה יכולה גוגל לעשות כדי לחבר את מנגנוני הרשת החברתית שלה עם העולם האמיתי? להשתמש בנכס אחר שלה – Gmail . שירותי האימייל סובלים כבר כמה שנים מסטגנציה והרשתות החברתיות מכרסמות קשה במעמד האימייל ככלי עיקרי להעברת הודעות. מדוע לא לשלב בין שני השרותים ולאפשר להתייחס להודעות מסויימות כמעגל Ad-Hoc (שאפשר להנציח לשם התכתבויות עתידיות). מאחר והתצוגה, מגוון המדיות ויכולות הניהול של פיד עדיפים בהרבה על אלו של האימייל ישמחו משתמשי ג'ימייל לשדרוג, כשמכותבים משירותים אחרים יקבלו את ההודעות כהודעות אימייל רגילות. הלקחים שיושמו ב- Google+ מעולם הפורומים (כמו הקפצה של הודעות שעודכנו לראש הפיד) יעשו נפלאות למתודת ההתקשרות והמעגלים שיווצרו יהיו מעגלים אמיתיים סביב נושאים אמיתיים. מי שרוצה ליהנות משימוש אופטימאלי יאלץ להצטרף לג'ימייל או להשתמש ב- Google+ וכמות הפוסטים תהיה פנומנאלית (אני למשל מוציא 30-40 הודעות מייל ביום לעומת 2-3 פוסטים או תגובות בפייסבוק).

ללא החיבור ל-"מציאות" כלשהי המתקיימת מחוץ ליכולות התקשורת של הכלי נידונה כל רשת חברתית לכשלון. יש לגוגל פתרון זמין ופשוט לחיבור שכזה ותהיה זו טעות איומה לא לנצלו. מה שבטוח הוא שהצלחת Google+ במתכונתו הנוכחית, אם יצליח, תהיה למרות אסטרטגיית ההשקה של גוגל ולא בזכותה.

‫בקשה ממשתתפי הגרלת כרטיסי החינם לועידת איגוד ההייטק הישראלי‬

‫ימי גליק‬ — Sun, 29 May 2011 12:16:26 +0000

בשל בעיות טכניות בטוויטר אנו נאלצים לבקש ממי שעשה טוויט על הפוסט (ויש 45 כאלה) לשלוח אימייל ל- yami@thecoils.com עם ה- URL של הטוויט וכן הפרטים הבאים באנגלית:

שם מלא, טלפון, מייל, חברה ותפקיד.

אנו רוצים לודא שכל מי ששלח ישתתף בהגרלה ויוכל לקבל הזדמנות שווה לזכות באחד מעשרת הכרטיסים.

אנא עשו זאת עכשיו, הכרזה תצא הערב!

‫עבודה עם סטארט-אפים: כן, לא, למה לא?‬

‫ימי גליק‬ — Sun, 21 Nov 2010 06:17:14 +0000

בשנה האחרונה יצא לי לעבוד לא מעט עם סטארטאפים אחרים וההתרשמות המצטברת שלי היא שבצד ההזדמנויות (ויש הזדמנויות) ישנם לא מעט סיכונים. מאחר וההזדמנויות הן קלות לאיתור אנסה למפות דוקא את הסיכונים המסתתרים מאחורי כל הזדמנות. מדוע לי, כיזם, לכרות את הענף עליו אני יושב? מפני שאני חושב שהרוצח השני במעלה של סטאראטפים הם סטארטאפים אחרים (הראשון הוא כמובן היזמים עצמם) וגם לי יצא להיות בצד המזיק. הכיצד?

הכל מתחיל ב- DNA

האינסטינקט הבסיסי שלך הוא להשתמש בשרותים אחרים בעלי DNA דומה לשלך, בדיוק כשם שחברות גדולות אוהבות לעבוד עם חברות גדולות אחרות. הצרה היא שהבעיות שלך הן גם הבעיות של הסטארטאפים איתם אתה עושה עסקים – ריבוי משימות מול מיעוט משאבים, שינויי כיוון לא צפויים, בעיות תזרים המשפיעות על סדרי העדיפויות ועוד ועוד.

אבל אני מדבר ישר עם המנכ"ל

הנגישות למקבלי ההחלטות קוסמת מאד בתחילה. כביכול, מוסרים כל החסמים שיש בינך ובין מקבלי ההחלטות מהצד השני ונראה שתוכל לקבל תמורה גבוהה בהרבה מהמקבילה המוסדית. בפועל, מקבלי ההחלטות הם האנשים העסוקים בארגון והזמינות שלהם נמוכה בהרבה מזו של מנהל מכירות, פרוייקט או שירות מוכשר. בנוסף, לאחר שמיצית את סבלנותם לאחר שתיים-שלוש פניות, אתה מגלה שקשה מאד להגיע אליהם ושהיתרון היחיד שהיה לך הופך לחסרון עצום שכן אין לך ממש עם מי לדבר.

אין מה להפסיד

ככל שאתה יותר גדול יש לך יותר מה להפסיד. רוצים לאכול בחינם עד יומכם האחרון? הלעיזו בכל יום על רשת מסעדות אחרת באחד מאתרי הסושיאל. ההזמנה לארוחה זוגית כבר בדרך אליכם. נסו לעשות זאת עם החומוסיה בפינה ותגלו שאף אחד לא מתרגש. כך גם בחברות. חברה גדולה לא רוצה להפסיד לקוחות, פרוייקטים, מוניטין או כל דבר אחר שיפגע בערכה. לסטארטאפים יש בדרך כלל כוונות טובות אבל אין להם ממש מה להפסיד, משהו שיתן לכם מנוף השפעה עליהם. כסטארט-אפיסט אני יודע שלצד השני זה עולה יותר ומשום כך קשה מאד לאיים עלי.

אין מנגנון

בבואך לארגון מסודר אתה יכול ליפול על מנהל פרוייקטים מהגהנום או על תקלת שירות מעצבנת אבל מאחוריהם עומד ארגון מנוסה עם שיטות עבודה ומוצר עובד. יש לך לאן לפנות ויש לך יכולת להפעיל אסקלציה (אני רוצה לדבר עם האחראי). אתה יכול לברר לפני תחילת העבודה על שביעות הרצון של לקוחות אחרים וברוב הסיכויים תצליח לייצר חוויה דומה בעצמך. בסטארטאפ יש לא מעט אנשים מוכשרים אבל ברוב המקרים אין מנגנון, או שהמנגנון נמצא בהתהוות ומשתנה כל חודשיים. באין שיטת עבודה מסודרת אתה מוצא עצמך מהר מאד עם בעיות בזמנים, בשירות ובאופן כללי בהבנת הבעיה, שכן באין שיטה הכל קביל.

והעתיד?

נפלת על הסטארטאפ הטוב מסוגו. מי יתקע לכפך שהוא לא ייסגר מחר? שהשותפים לא יריבו ויחריבו אותו? שבעל תפקיד בכיר לא יעזוב והחברה תכנס לסחרור שייקח חודשים לייצב? גם אם אתה יודע לאן אתה נכנס אינך יודע מה צופן העתיד.

דע מול מי אתה עומד

ואיך באמת תדע לאן אתה נכנס? כסטארטאפיסט אתה מורגל "לייפות" נתונים. יש לך "12 עובדים", אבל שישה מהם ספקים חיצוניים עם אג'נדות שונות ומשונות ועוד שלושה עובדים מהבית בשברירי משרה. יש לך "מוצר עובד" אבל הוא יעבוד באמת עוד שישה חודשים. מבחינתך, כיזם, אין ברירה כי כדי להגשים חלום צריך להתנהג כאילו הוא כבר כאן אבל האם היית רוצה להתקשר עם חברה שכזו? האם היית רוצה לגלות שצוות הפיתוח הנרחב שהובטח לך לפרוייקט המשותף הוא בעצם שליש משרה של מתכנת זוטר?

ובכל זאת למה כן?

אם הסטארטאפ באמת מציע טכנולוגיה חדשנית הדרושה לך, אם העלויות של האלטרנטיבות הופכות אותן ללא-רלוונטיות, אם זמני ההגשה המובטחים טובים בהרבה מאלו של המתחרים או אם לשיתוף הפעולה ערכים עסקיים מוספים אז אפשר בהחלט לשקול את העניין. רק זכרו – כרוכים בעניין לא מעט סיכונים וכדאי לקחת מרווחי בטחון נאים כך שבמידה ונתקלתם בבעיות אותן הזכרתי - עדיין תוכלו לעמוד במשימותיכם.

‫מי השפיע עליכם להתחיל לנהל קריירה בהיי טק הישראלי?‬

‫העורך‬ — Wed, 01 Sep 2010 07:03:34 +0000

במידה רבה ענף ההיי טק הישראלי הוא ענף של השראה. בכל פעם שרוצים לתאר את יכולתה של ישראל לפרוץ מחוץ לגבולות של טריטוריה ושפה ובכל פעם שמדברים על פריצות דרך בינלאומיות הדוגמא של תעשיות ההיי טק היא הראשונה שנשלפת.

ההיסטוריה של ההיי טק הישראלי רצופה גורמי השפעה והשראה, אנשים שהובילו ומובילים עדיין את התעשייה קדימה ושימשו מודל לאחרים שבתורם ובתקופתם שימשו מודל לדורות שבאו אחריהם.

יש בתעשייה המקומית לא מעט דוגמאות לבנים או בנות שהלכו בעקבות הוריהם. חלק מהדוגמאות מוכרות כמו עוזיה גליל מראשוני תעשיית היי טק הישראלית וממקימי אלרון ורות אלון ביתו מייסדת נטוויז'ן, או אריק ורדי בנו של יוסי ורדי שהיה ממקימי מיראביליס. חלקן מוכרות פחות כמו ירון בינור מיסד הסטארט אפ Redbeacon, זוכה בתחרות החברות הסטארט אפ המבטיחות בעולם של טקראנץ', שאביו יובל בינור הוא יזם ותיק ומראשוני תעשיית המדיקל בישראל.

בשבוע הבא יערוך פורום MIT באוניברסיטת תל אביב בחסות קרן ההון סיכון Canaan Partners מפגש ייחודי שיעסוק בדיוק בנושא הזה. תחת הכותרת "הכל נשאר במשפחה" ידברו שי אגסי ואביו ראובן וזוהר זיסאפל ובנו רועי, שהוא יזם מצליח בתעשיית ההיי טק הישראלית.

מה מביא בן ללכת בעקבות אביו לתעשייה? מה הוא ומי הוא מודל בתעשיית ההיי טק הישראלית ומי הם גורמי ההשפעה על כל אחד מהדורות? אלו הן רק חלק מהשאלות שיעלו לדיון במפגש המסקרן של אבות ובנים.

את הארוע ינחה יזהר שי, יזם היי-טק, משקיע הון סיכון ושותף בקרן קיינן, שהשיק בלוג חדש וראוי: Startup Stadium .

מי הוא הגורם המשפיע ביותר עליכם? במי ראיתם מנטור וסיפורו של מי הצית בכם רצון ללכת בעקבותיו לתעשייה?

שתפו אותנו בשמות ובסיפורים, בין המגיבים יחולקו חמשה כרטיסים למפגש ביום ראשון באוניברסיטת תל אביב. לסיפורים משפחתיים שלא הכרנו תינתן עדיפות בקבלת כרטיס משפחתי J

‫פוסט אורח – רישום סימני מסחר בחו"ל: פשוט וזול יותר החל מ-1.9.10 / עו"ד ערן ליס‬

‫מאמר אורח‬ — Wed, 11 Aug 2010 18:54:00 +0000

סימן מסחר הינו זכות טריטוריאלית ויש לרשום אותו בכל מדינה בנפרד. בהתאם, כאשר חברה ישראלית מעוניינת לרשום את סימני המסחר שלה ברחבי העולם, עורך הדין הישראלי שלה נדרש להפעיל עבורה עורך דין מקומי בכל מדינה בה נרשם הסימן. פעילות זו כרוכה בעלויות בלתי מבוטלות (אך עדיין נמוכות משמעותית מעלויות רישום פטנטים).

לאחרונה הצטרפה ישראל לאמנת "פרוטוקול מדריד" שתיכנס לתוקף ב-1.9.10. שינוי זה יפתח אפיק חדש, נוח וזול יותר לרישום סימני מסחר בחו"ל. בפרוצדורה החדשה, מבקשת ישראלית בעלת בקשה לרישום סימן מסחר (או סימן מסחר רשום) בישראל תוכל להגיש לרשות הפטנטים הישראלית בקשה בינלאומית המבוססת על הסימן הישראלי, המייעדת מדינות החברות באמנה (הכוללת כיום יותר מ-80 מדינות, לרבות ארה"ב, אירופה (קיימת אפשרות לרשום סימן אחד המכסה את כל ה-EU) וסין). על המבקשת לעמוד באחד התנאים הבאים: אזרחות ישראלית, תושבות בישראל או פעילות מסחרית ("commercial establishment" בלשון האמנה) בישראל. הבקשה הבינלאומית נבחנת לתנאים פורמליים בארגון WIPO ולאחר מכן עוברת בחינה בכל מדינה שיועדה בבקשה. במידה ולא מועלות השגות כלשהן נגד הבקשה (כפי שקורה במקרים רבים), הסימן נרשם. וזאת, מבלי שבעלת הסימן נדרשת למנות עורך דין מקומי בכל מדינה (תוך חסכון משמעותי בעלויות).

היתרונות בשימוש בפרוטוקול מדריד משמעותיים:

עלויות - אגרות הבקשה הבינלאומית מורכבות מאגרות קבועות ומאגרות שתלויות במספר המדינות ומספר הסוגים לגביהם רשום הסימן. ככל שמייעדים יותר מדינות, כך גדל החסכון בעלויות (שעשוי להגיע בקלות לאלפי דולרים).
ניהול ותחזוקה פשוטים ויעילים יותר של הפורטפוליו הבינלאומי – עו"ד אחד מרכז את הטיפול, ואין צורך למנות עורכי דין מקומיים במדינות היעד; רישום שינויים למיניהם וחידושים נעשה בצורה מרוכזת ברמה הבינלאומית, תוך חסכון בעלויות; אין צורך לעמוד בתנאים פורמליים (כגון יפויי כח) ספציפיים לכל מדינה; גמישות בהוספת מדינות יעד בעתיד עם התפתחות החברה לשווקים חדשים באופן פשוט וזול יחסית. ועוד.

אולם, קיימים גם חסרונות. העיקרים שבהם:

תנאי הזכאות במדינה בה מוגשת הבקשה (פעילות מסחרית, מגורים או אזרחות).
הסימן הבינלאומי חייב להיות זהה לבקשת הבסיס בכל מובנים. לפיכך, אם רוצים לרשום בישראל סימן המורכב ממילה בעברית ובאנגלית יחד, השימוש בפרוטוקול מדריד עשוי ליצור בעיה (שכן, בחו"ל לרוב אין אינטרס לרשום את הסימן בעברית).
תלות בבקשת הבסיס.
משך תהליך הרישום ארוך יותר ממשך תהליך הרישום בבקשה לאומית במדינות מרכזיות כמו ארה"ב ואירופה.

בכל מקרה, פרוטוקול מדריד עשוי להוות הזדמנות מצוינת לחברות סטארט-אפ ישראליות להרחיב את פורטפוליו סימני המסחר הבינלאומיים שלהן בעלויות סבירות, באופן הדרגתי, ובצורה פשוטה יחסית.

פוסט אורח זה נכתב על ידי עו"ד ערן ליס, שותף מייסד במשרד עו"ד עדין-ליס – משרד בוטיק המתמחה בקניין רוחני וטכנולוגיות מידע ומדורג בדירוגים בינלאומיים וישראליים כאחד ממשרדי ה-IP המובילים בישראל. ניתוח מקיף יותר של פרוצדורת הרישום ומידע נוסף בתחום הקניין הרוחני מופיעים בפורטל המשפטי לקניין רוחני ודיני אינטרנט שמפעיל המשרד.

‫פוסט אורח: אתגרים בהטמעת שירותי מפה‬

‫מאמר אורח‬ — Sun, 06 Jun 2010 08:23:53 +0000

השימוש במפות באתרים הופך לנפוץ יותר ויותר והפופולאריות של שירותים מבוססי מיקום תורמת רבות למגמה זו. אז כמה מסובך העניין? מתי כדאי לעשות זאת לבד ומתי כדאי לפנות למומחה? איתי עשת מחברת קרטולוג מנסה לעזור:

לפני מספר שנים נהגו לומר כי התוכן הוא המלך. הוא מקיף אותנו ונמצא בכל מקום. הצגתו הייתה טקסטואלית ומבוססת טבלאות. היום, יותר מתמיד ומסיבות רבות, תכנים רבים הינם בעלי שיוך גיאוגרפי (Geo-Tagged) ולכן מקבל המשתמש בהם ערך מוסף ומשמעותי כשהוא נחשף אליהם מוצגים על המפה. ערך מוסף הנובע מהצגה גיאוגרפית לעומת הצגה טקסטואלית ניתן למצוא בתחומי הדיור (מכירה והשכרה של נכסי נדל"ן), הבילוי (אירועים, מופעים, מסעדות), התיירות (מסלולי טיולים, טיסות, מלונות), ולראיה השכיחות הרבה של מפות המוטמעות באתרי אינטרנט. נכון לימים אלו, קיימים למעלה מ- 350,000 אתרים משובצי מפות. היום המפה היא המלכה.

תכנון המפה מתחיל בבחירת ספק מפות. תפקידו הוא לאפשר גישה לתמונות של מפות בהתאם למיקום הנדרש. ספקי המפות המובילים בעולם, דוגמת Google Maps, Bing Maps ו- Yahoo Maps רכשו צילומי מפות, מפות וקטוריות וצילומי אוויר של רוב העולם ופיתחו מערכת המספקת תשתית אינטרנטית נגישה, מהירה ומבוזרת. בנוסף לתשתית המיפוי, ספקי המפות גם מחצינים ממשק תכנותי, בד"כ בשפת צד-לקוח, דוגמת JavaScript, Silverlight ו- Flash המאפשרות יכולות בסיסיות כגון הזזת מפה, פענוח מיקומי כתובות (Geocoding), חישוב מסלולים, הוספת פוליגונים ועוד. בנוסף, חשוב לזכור שגוגל, למשל, משנה באופן תדיר ולעיתים משמעותי את ה- API שלה, ולכן צריך תמיד להיות עם אצבע על הדופק ולהגיב במהירות לכל שינוי כזה. לדוגמא, לאחרונה הכריזה גוגל על סיום תמיכתה בגירסא 2 ומעודדת מעבר לגירסא 3 שיצאה מהמעבדה לאחר שנה של פיתוח.

ממשק התכנות של ספקי המפות הינו ממשק הדורש למידה, ניסיון והתמקצעות לצורך ביצוע פעולות באופן יעיל ונכון. בעוד שהדרך להוספת מפה ראשונית בעלת נקודת עניין אחת הינו תהליך פשוט ומתועד היטב, הרי שהוספת יכולות מתקדמות יותר הינה פרוייקט רב-תחומי (פרטים נוספים בסרטון זה). אפליקציית מפה אינטראקטיבית מאפשרת יכולות חיפוש ואחזור מתקדמות במגוון שדות כגון תגיות, תאריכים, מחירים ומיקומים, השלמה אוטומטית של מילות חיפוש, הצגה של מספר רב מאוד של נקודות עניין (מעל מספר מאות) על ידי ביצוע קלסטרינג בצד-שרת, הצגתם בסרגל צד מעוצב, חישוב מסלולים, הוספת יכולות שיתוף חברתי, הדפסה, הוספת שכבות מידע, תמיכה בפלטפורמות שונות, עיצוב גרפי המתאים לעיצוב האתר, עיצוב ממשק המשתמש ועוד. פיתוח זה הינו מורכב ודורש השקעה של שבועות עבודה וניפוי שגיאות המצריך עבודת מומחה בתחום. לעיתים קרובות מדי מתפתה המפתח להניח, לאור הקלות בהוספת מפה בסיסית, כי המשך התהליך קל באותה המידה. משיכה זו למלכודת הדבש סופה בהקצאת משאבים רבים מאוד ללמידת נושא שאינו בתחום עיסוקו השוטף, ואם אין בכוונתו להפוך למומחה מפות, סופה להיות מושקעת בתהליך חד פעמי שלא יקצור פירות בעתיד.

מרכיב נוסף במערכת הינו בסיס הנתונים. כל חברה שמתעסקת בתוכן, ובפרט בתוכן מתוייג מיקום (Geo-Tagged) מחזיקה ומתחזקת בסיס נתונים אשר נותן מענה הן לנתוני המיקום והן לנתונים שונים ומגוונים של צרכי החברה כגון ניהול משתמשים והרשאות, רשימות מסוגים שונים, פירוט עסקאות ומידע אחר. מאגר נתונים זה משמש באופן רציף לפעולתו של האתר. הוספת מפה דורשת הוספת שדות ייעודיים למאגר זה ובעצם את שינויו כך שיתאים לצורכי המפה. מטיבה של אפליקציית מפה, כל אינטראקציה של המשתמש יוצרת בקשת חיפוש חדשה ולכן שילוב מפה באתר פעיל מעמיסה באופן משמעותי על שרת הנתונים ויכולה לפגוע בחוויות המשתמש מהאתר ואף להפילו, וזאת היכן שמטרתה העיקרית הינה שיפור חווית המשתמש. מעבר להשפעות השליליות על האתר הקיים, תהליך אחסון המידע ושליפתו חייבים להתבצע באופן מהיר ויעיל על מנת להשביע את רצונו של המשתמש באתר ובמפה. הפרדה בין שרתי האתר ושרתי אפליקציית המפה היא הפתרון המועדף.

אתגר נוסף העומד בפני מפתח אפליקציית המפה הוא פיתוח אפליקציה אשר תואמת לכל הדפדפנים ולכל הפלטפורמות. בעידן התוכן הסלולארי אנו נדרשים להנגיש את המידע לקהלים רחבים יותר ולהתאים את האפליקציה לפלטפורמות ניידות כגון אייפון ואנדרואיד – הרפתקה לא קטנה בפני עצמה.

נכתב ע"י איתי עשת, מנכ"ל קרטולוג בע"מ

חברת קרטולוג הוקמה בשנת 2009 במטרה להעניק לאתרים רבים את האפשרות לצרף אפליקציות מפה לאתרם וחרטה על דגלה את הרחבת השימוש באפליקציית מפות, ולפיכך מספקת שירותי ייעוץ ראשוניים בחינם לכל יזם.

itay@cartolog.com / www.cartolog.com

‫'יזם מצטיין' – מדוע צה"ל מכיר רק בספורטאים, מוזיקאים או רקדנים מצטיינים ?‬

‫ירון אורנשטיין‬ — Mon, 24 May 2010 22:10:31 +0000

לפני כחודשיים יצא לי להתארח ב-Demo Day של גוף ההשקעות המוביל היום בעולם למיזמי אינטרנט צעירים, ה-Y Combinator הממוקם בסיליקון וואלי. כשלושים סטארטפיסטים צעירים עלו בזה אחר זה להציג את הסטארטפים עליהם הם שוקדים בחודשים האחרונים, כאשר מטרתם היא ליצור עניין אצל מאה המשקיעים הנמצאים בקהל. בשנים האחרונות הפך ה-Y Combinator לאחד הגופים המשפיעים בעולם הייזמות האיטרנטית, כאשר כל יזם צעיר הממוקם באיזור סאן פרנסיסקו שואף לקבל את המימון הראשוני שלו מגוף זה. בסוף האירוע יצא לי להחליף מספר מילים עם האיש העומד מאחורי ה-Y Combinator, פול גרהאם יזם וסופר אשר מזמן הפך כבר לגורו ולפורץ דרך בתחום ההשקעות. הוא שאל אותי מי מהחברות הרשימה אותי ולאחר שסיפרתי לו הוא הפתיע אותי ואמר לי שהיזם העומד מאחורי חברה זו הוא היזם הצעיר ביותר מכל החברות שקיבלו מימון מה-Y Combinator ולא פחות חשוב – ישראלי.

דניאל הוא בחור ירושלמי כבן 18 החי את החלום של כל יזם צעיר. לפני כשישה חודשים הוא ארז מזוודה וביחד עם חברו שי נסעו לסיליקון וואלי ע"מ לנסות את מזלם ולהתקבל לתוכנית היזמים של ה-Y Combinator. לאחר הצגת המיזם (Greplin.com) בפני פול גרהאם וצוותו הם קיבלו בהפתעה את הבשורה שהם אכן התקבלו לתוכנית ובנוסף את ההשקעה הראשונה בגובה של מספר אלפי דולרים. לאחר כחודשיים של פיתוח שי החליט לחזור לארץ ודניאל נשאר לבדו לפתח את המיזם. את הניהול היומיומי של המיזם הוא עושה מסניף הסטארבקס המקומי ומכיוון שהוא שומר כשרות את המצרכים הוא קונה בסופר המקומי ומבשל לעצמו את האוכל.

כנראה שהמצגת ב-Demo Day עשתה את העבודה ובימים אלא דניאל עומד בפני גיוס כבר הרבה יותר משמעותי של מספר מאות אלפי דולרים ממספר אנג'לים פרטיים. אך במקום לשמוח ולהמשיך את תנופת הפיתוח, גיוס מסוג אחר מטריד אותו הרבה יותר – הגיוס לצה"ל. דניאל מנסה בימים אלו לקבל דחייה לשירות הצבאי ע"מ שיוכל להמשיך לחיות את החלום ולהוביל את Greplin.com להצלחה בינלאומית. מיותר לציין שאי קבלת הדחייה תקשה על קידום המוצר.

בהנחה שמרכז הפיתוח של Greplin.com (רק לשם הדוגמה) יהיה בישראל ועם קצת מזל יבוא גם הסיבוב הראשון ולאחר מכן השני מקרנות הון סיכון אז יש להניח שמיזם זה יספק פרנסה לכמה עשרות עובדים בישראל, יכניס כסף זר לישראל ועם קצת יותר מזל אולי גם יהפוך לחברת ענק שתפתח את התעשייה המקומית או שתימכר לאחת מענקיות התעשייה הבינלאומיות, מה שיכניס עוד כסף זר ויעלה את קרנה של ישראל בעולם, דבר שיעזור ליזמים נוספים בהמשך. לא רע !

ספורטאי מצטיין הוא מעמד שמעניק צה"ל לספורטאים לקראת גיוסם. מעמד זה מקנה להם את האפשרות להמשיך להתאמן במקביל לשירותם הצבאי, וכך לשמור על כושרם. מעמד דומה לספורטאים מצטיינים ניתן גם למוזיקאים ולרקדנים.

בראשית 2008 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה תיקון בחוק שירות ביטחון שיזם חבר הכנסת חיים כץ. לפי התיקון, ניתן יהיה להמיר את שירותו הצבאי של ספורטאי שהוכר כ"ספורטאי עילוי" בשירות לאומי בקהילות יהודיות בחוץ לארץ, או בשגרירויות ישראל. הצעת החוק זכתה לכינוי "חוק סהר", על שם הכדורגלן בן סהר, ששיחק באנגליה… צה"ל הכיר בעובדה כי ישנם מקרים בהם קיימות הזדמנויות חד פעמיות ליחידי סגולה בספורט להכשרות מחוץ לתחומי ישראל, ועל כן יש לתת להם הקלות נוספות בשירות הצבאי כגון דחיות שירות (עד 4 שנים סה"כ), פיצול שירות וקיצור שירות (עד כשנה). (מקור Wikipedia)

נשאלות השאלות:

* האם מקרה מסוג זה הוא מקרה חד פעמי להכשרות מחוץ לתחומי ישראל ?

* האם מקרה מסוג זה מהווה ייצוג מכובד לתעשיית ההיטק הישראלית או הבינלאומית ?

* האם מעמד של "יזם מצטיין" יכול לתרום לקידום ענף ההיטק בישראל ולייצג את המדינה בעולם ?

אנו מאמינים שמעמד של "יזם מצטיין", אשר ייקבע ע"פ קריטריונים ברורים, יכול לקדם את תעשיית ההיטק או כל תעשייה אחרת בישראל וכמו כן להוות ייצוג מכובד של תעשייה זו ברמה הבינלאומית.

ע"מ לקדם רעיון זה הקמנו קבוצה ב-Facebook והיינו שמחים אם תצטרפו אליה וכמו כן תפיצו אותה הלאה. עם קצת רצון אולי עוד נצליח לעזור לדור הבא של היזמים .

‫"נורדאו פינת וול סטריט"‬

‫ירון אורנשטיין‬ — Sun, 14 Mar 2010 13:19:04 +0000

לא מעט אקזיטים היו לנו במדינת היהודים, אך בודדים נצרבו בזיכרוננו כאבני דרך בהיסטורית ההי-טק המקומי. אחד מהם הוא המכירה של
חברת "הממד החדיש" לחברת BMC Software האמריקאית תמורת 675 מיליון דולר בשנת 1999.

רוני ענב הוא מחלוצי היזמים של תעשיית ההיי־טק הישראלית. ב־1983 ייסד את חברת "המימד החדיש" וכיהן כמנהל ויושב ראש מועצת המנהלים שלה עד שנמכרה ב־1999 לחברה אמריקאית. כיום עומד בראש Einav Hi-Tec Assets , ששמה לה למטרה להשקיע בחברות הזנק עתירות ידע בראשית דרכן.

"נורדאו פינת וול סטריט" הוא סיפורו המרתק של רוני ענב, מראשוני יזמי ההיי־טק הישראלים, שיצא לדרכו העסקית מדירת פועלים קטנה בשדרות נורדאו בתל אביב חדור אמונה שיוזמה חופשית, נחישות והתמדה הן המפתח לעשייה ממשית. הספר חושף את מאבקי הכוח, המהלכים וההחלטות האמיצות שהובילו להצלחת "המימד החדיש". ענב משתף את הקוראים בניסיונו הרב ומגלה סודות של מאחורי הקלעים — כיצד מזהים רעיון טוב? איך מתמודדים עם ביורוקרטיה וחילוקי דעות מבית? כיצד מאתרים לקוחות פוטנציאליים? מאין מגיע המימון?

בכתיבת הספר בחר ענב לשנות את שמותיהם של חלק מהאנשים המוזכרים בו אך מי שמכיר מעט את הנפשות הפועלות לא יצטרך הרבה כדי להבין במי מדובר.

סיפור חייו של רוני ענב הוא סיפורה של יזמות – הקמה, תקוות, חרדות, חלומות, הצלחה חלקית, תקוות חדשות, כישלון, התרוממות, כמעט קריסה, הצלה, נסיקה, חברות, יריבות, מלחמה, מלחמה..מלחמה, הצלחה. מומלץ לכל יזם !

נורדאו פינת וול סטריט – פרק ראשון

‫הסטארט-אפ השקוף: אז השקנו, מה עכשיו?‬

‫ימי גליק‬ — Mon, 04 Jan 2010 15:10:42 +0000

השבוע שעבר היה שבוע מאתגר בויקידו. במקביל לעבודה האינטנסיבית על שיפור השימושיות באתר היתה גם הרבה חשיבה היקפית סביב השקת השירות, לה היו שותפים גם אנשים יקרים מחוץ למערכת. המסקנות לא אחרו לבוא והן רלוונטיות לא רק עבורינו:

חינוך שוק

להחדרה של קונספט חדש יש עלות קשה של זמן ומאמצים. לא מדובר בז'אנר מוכר ופופולארי שאנו מציעים עבורו טוויסט אטרקטיבי אלא בז'אנר חדש שלמצטרפים אליו אין עדיין סביבה תומכת. כדי להצליח לייצר חווית משתמש מלאה המצטרפים נאלצים לשכנע את משפחתם וחבריהם להשתתף כך שלא מספיקה "שיחת מכירה" למשתמש בודד אלא סדרה של שיחות מכירה מהמשתמש לילדיו, חבריו והוריו. באנדרסטייטמנט בריטי, הסיכוי להצליח בכולן הוא בעייתי משהו.

הפתרון ברמה המקומית הוא להקל על הזמנת חברים בעזרת חיבור לאנשי הקשר באימייל והזמנה קבוצתית של אנשים רלוונטיים. הפיצ'ר עלה לאויר היום.

ברמה הכללית, עלינו לקדם את שיתופי הפעולה שלנו השותלים את המערכת בסביבה בה כבר יש למשתמשים חברים ומשפחה (להלן אתרי ילדים מובילים). שיתוף פעולה ראשון שכזה יעלה תוך מספר שבועות.

בהירות

לקונספט חדש יש בעיה נוספת: לא תמיד ברור מה זה, למה זה טוב ואיך משתמשים בזה. עד לפני מספר חודשים מצאתי את עצמי מסביר לאנשים מה זה טוויטר ומי בכלל צריך מיקרו-בלוגינג. לא היה מדובר במשימה קלה גם בשירות סופר-מצליח שיש לו כבר מליוני משתמשים.

לסמוך על הסקרנות של אנשים כתמריץ לרישום זהו תמיד רעיון רע. הם צריכים להבין בדיוק מה זה ויקידו, מה הוא נותן להם ואיך משתמשים בו עוד לפני שלחצו על כפתור הרישום. לשם כך נצטרך לשפר משמעותית את אגף ה-"אודותינו" וה-"עזרה" ולצייד את דף הבית בוידאו המדגים את יתרונות השימוש ב-ויקידו ואופן השימוש בו.

דרישות סף

מראש ויתרנו על אינטרנט אקספלורר 6 ובגרסה 7 נתמוך רק עוד מספר שבועות. אך בכך לא תמו ענייני דרישות הסף שלנו. לחלק מהמשתמשים חסרות מצלמות אינטרנט, גרסאות פלאש עדכניות, התקני קול המסוגלים להקליט מפלאש ושאר שמחות. עד כמה שהמערכת שלנו פשוטה יחסית טכנולוגית היא עדיין דורשת תנאי סף שקשה ליישם בהצלחה מלאה על מחשביהם של הילדים, של ההורים בעבודה ושל הסבים בביתם.

הפתרון לטווח הארוך הוא הפניה של המבוגרים לשימוש בממשק הסלולארי של ויקידו, הנמצא בפיתוח. הטלפון זמין תמיד והשימוש בו הוא טריוויאלי למבוגרים. בטווח הקצר נאלץ לכפר על קשיים בהתקנה בתמיכה אינטנסיבית.

זמינות

במקרה שלי, רוב השירותים האינטרנטיים אליהם אני נרשם נעלמים מחיי בגלל שהם לא נוכחים מספיק. אני נרשם, משתעשע ושוכח. כדי שויקידו לא ישקע את תהום השיכחה של משתמשיו אנחנו צריכים לספק למשתמשים תזכורות אודות קיומו. תזכורת שכזו תופיע השבוע באימייל של המשתמשים הבוגרים עם עדכונים על הפיתוחים בשבועיים האחרונים.

מעבר לממשק הסלולרי שהוזכר ותורם רבות לזמינות השירות עבור המשתמשים, פתרון נוסף הוא תוכנה קטנה שתשב לה במחשב ליד השעון ותאפשר להורים ולילדים גישה מהירה למערכת, כמו גם חיוויים על הודעות חדשות. בסביבה העתירה-בחלוקת-קשב בה אנו חיים אם אתה לא "שם" – אתה לא קיים.

‫השטן, ה- SEO והמיזם‬

‫ימי גליק‬ — Wed, 21 Oct 2009 09:45:01 +0000

הפוסט של רויטל סלומון "האם SEO הוא מהשטן?" הוא תגובה מעניינת לפוסט "Spammers, Evildoers, and Opportunists", העוסק בשאלה מי בכלל צריך SEO כשאפשר לכתוב תוכן טוב, לקדם אותו מעט ולתת לקישורים הנכנסים לעשות את העבודה. להגיד שהאמת נמצאת היכנשהו באמצע זה נכון לכל דבר ולכן לא-מועיל-בעליל ולכן אנסה לאתר את מיקומה של האמת באותו אמצע אמורפי.

מה כן?

לתת לאיש מקצוע לעבור על האתר שלכם ולתת לכם יעוץ מקצועי על שינויים שיעזרו לו למצות את אפשרויותיו באתרי החיפוש זה תמיד רעיון טוב. הכללים המנחים את אתרי החיפוש משתנים תדירות ולא יזיק לתת למישהו שמבין עניין לבדוק מדי פעם איך האתר שלכם יכול להתאים את עצמו לדרישותיהם. גם החלפת קישורים עם אתרים רלוונטיים היא רעיון חיובי התורם לשני הצדדים וישנם אנשים היודעים בדיוק היכן לשים את הקישורים הללו וכבר ראיתי ניסים ונפלאות באגף הזה.

אפילו גיחה קצרה לצד האפור כדי להביא את המסה הראשונית הדרושה לביסוס המיזם הינה בתחום האפשר. אחרי הכל צריך לעשות מה שצריך לעשות…

מה לא?

לשלם אלפי ועשרות אלפי שקלים חודש אחר חודש כדי שיכניסו קישורים אליכם למערך אתרים פיקטיביים וקישורים נסתרים ומליוני סינים מקליקים זה רעיון רע מהמון סיבות שונות, גם אם זה מעלה משמעותית את הנראות שלכם.

הסיבה העיקרית היא שהכסף הזה יכול היה ללכת למקומות שמייצרים נראות "אורגנית", כזו הנובעת מתכנים איכותיים המייצרים קישורים נכנסים מאתרים מובילים ומייצרים מהם כניסות. אני מכיר אתרים שבכספים אותם הם משקיעים ב- SEO היו יכולים להפיק תכנים מייצרי קישורים נכנסים וכניסות על בסיס יומי. במקום לייצר נכסי צאן ברזל שישרתו את האתר לתקופה ארוכה ויעלו את ערכו ויוקרתו מושקעים הכספים בניפוח הערך הקיים שלו. במקרים רבים, בסוף התהליך נשארתם עם אותם תכנים ואותן כניסות כפי שהיו לפני ההשקעה ב- SEO.

גם חמת זעמה של גוגל היא סיבה טובה להזהר. לא הייתם רוצים שהאתר שלכם יענש על ידי גוגל בשל שימוש בתרגילים מלוכלכים ויאבד אפילו את מקומו הטבעי בתוצאות החיפוש.

איזו חברה הייתם רוצים?

הצורך להגיע להשגים מהירים ולעמוד בדרישות המשקיעים או צרכי הקיום של החברה הוא גורם מלחיץ ומדרבן. אבני הדרך שנקבעו בחוזה השקעה או בתכנית עסקית עומדות ביניכם ובין המשך קיום המיזם והצורך להגיע אליהן מכשיר הרבה אמצעים. אך הטכניקות בהן אתם משתמשים היום משפיעות על אופי המיזם איתו אתם צריכים להתמודד בעתיד הקרוב ולעיתים אף בהווה. כבר עבדתי וייעצתי בחברות שהשורה התחתונה תמיד קבעה בהן (כמעט) הכל. הקו האפור כבר נמחק מבחינתן והדיון הערכי התנהל סביב אפור בהיר לאפור כהה. אותו אפרוריות ערכית חלחלה לתרבות הארגונית והשפיעה על קבלת החלטות בכל הרמות והתנהלות העובדים מול ספקים ואחד מול השני.

במקום להתרכז במוצר מתרכזים ארגונים כאלה ברכישת מדיה פרסומית וקידום במנועי חיפוש, במקום להתרכז במשתמשים הם מתרכזים בהתמודדות עם תלונותיהם, במקום לצעוד קדימה הם מתרחבים לצדדים. כשמגיעה שעת האמת אין לחברה קהל נאמן, אין לה מוצר מלהיב והיא מפוררת מבפנים – גם אם כל השורות התחתונות שלה עומדות ביעדים.

שווי השוק של חברה כזאת מוגבל . כולם מבינים את ה"תרגיל" וגם אם כולם מוחאים כפיים להצלחתו אף אחד לא משלה את עצמו שמדובר בחברה עם פוטנציאל גדילה משמעותי. גם אף חברת ענק לא תרצה לרכוש חברה כזאת כי אין לה מאגר משתמשים נאמנים שישתלבו במרחב חדש אלא אורחים לרגע המגיעים לבצע טרנזאקציה, כספית או מוצרית, והולכים.

SEO הוא לא מהשטן

SEO הוא אמצעי חיוני להצלחה של מיזם אינטרנטי, אך כך גם מוצר טוב, קהילת משתמשים פעילה, שיתופי פעולה מוצלחים ושיווק נכון.

סכנתו של ה- SEO היא דוקא ביכולתו ליצר תוצאות חיוביות מידיות ומדידות, להבדיל מצעדים מוצריים, קהילתיים או שיווקיים. שילמת קיבלת. לא צריך להבין הרבה, לא צריך לנסות ולהכשל, לא צריך לסמוך על טוב ליבם של הבריות (המשתמשים). כל כך מפתה לזרוק את כל ה-"נסה וטעה" הזה ואת כל הדיבורים הגבוהים ופשוט להשקיע במה שעובד.

בסרטים השטן תמיד מגיע עם הצעות פרקטיות ומספק לך את מה שאתה רוצה, או לפחות חשבת שאתה רוצה. הבעיה היא תמיד במחירים הנלווים והמחיר הנלווה של התרכזות ב- SEO הוא עצום. השתמשו ב- SEO אבל אל תמכרו לו את נפש המיזם שלכם.

‫המשבר האקולוגי של טוויטר ופייסבוק‬

‫ימי גליק‬ — Wed, 02 Sep 2009 08:22:08 +0000

מזה כמה שבועות שאני מבצע Hide נדיב לאנשים בפייסבוק ו- Remove ב- Twitter . כפי שאמר פעם אחד מראשי ממשלתנו: אינני יכול עוד.

הרשתות החברתיות הוציאו לא מעט אנשים חביבים, יציבים ושפויים (בדרך כלל) מדעתם והם מזהמים – לפחות על פי תחושתי – את עולמי הוירטואלי. הזיהום הוירטואלי הזה נובע ברובו מכוונות טובות הכוללות צורך בשיתוף, רצון לקדם מטרות ראויות והצורך (הלגיטימי בפני עצמו) להתפרנס, אך בפועל הוא מותח את גבולות הטעם הטוב מעבר ליכולת הסיבולת שלי ושל רבים אחרים.

זהו לא רק עניין של כמות ואיכות. לא אכפת לי לקבל כמות גדולה של מידע איכותי או הודעה סתמית מדי פעם. זהו בעיקר עניין של מגמה – מעין ליקוי מאורות של כללי התנהגות במדיום בו עדיין לא נקבעו כללי ההתנהגות.

למען הסר ספק, גם אני חטאתי בטוויטים בסגנון "יושב לעבוד בלוקאס" (המסעדה שאחי מנהל) והצעה זו או אחרת למבצע תיירותי עבור אתר התיירות בו הייתי שותף, אך הרוב המוחלט של הודעות הטוויטר והפייסבוק שלי נוגעות ישירות לאירועים אוטנטיים מחיי האישיים והמקצועיים ומי שמכיר אותי אישית או מתעניין בעבודתי ימצאו אותן רלוונטיות. או כך לפחות אני מקווה.

המפגעים שאני מבטל או מסתיר מתחלקים לכמה סוגים:

המפציצים

מי מאיתנו לא שלח טוויט מתקן, מבהיר או משלים ברצף אך עבור המפציץ זו אינה מעידה אלא דרך חיים:

- הרגע ראיתי את משה בסנטר

- רגע, אולי זה לא משה

- וואלה זה כן משה – הולך לדבר איתו

- אחלה בחור משה, היו קטעים

הטריוויאלים

הטריוויאלי מניח שכל פעולה גופנית ונפשית ראויה לשיתוף:

- חושב

- ממשיך לחשוב

- זהו, חשבתי

המאכערים

המאכער פועל בשליחות גופים מסחריים והוא מנצל את מעגלי ההיכרות שלו להטרדה בלתי פוסקת של הצעות עסקיות המוסוות למחצה בשגרת החיים שלו.

- הרגע יצאנו ממסעדת "XXX"

- שעון הרולקס שלי, אותו קניתי ב-XXX אומר שהשעה חמש.

- השעה חמש היא שעה נהדרת לקפה ב-"XXX"

האידאולוגים

לאידאולוג יש one track mind והוא מכה בך ללא רחם באג'נדות, שגם אם תמכת בהן בעבר הרי שנגמלת מהן בשל עוצם הניג'וס:

- תאגידי התקשורת הגזימו הפעם!

- מישהו רוצה להצטרף לתביעה יצוגית נגד תאגידי התקשורת?

- פוסט חדש על השתלטותם של תאגידי התקשורת

- הרגע יצאתי ממסעדת "XXX" ואני מה זה חם על תאגידי התקשורת.

אינני חושב כי ניתן או צריך לקבוע חוקים קשיחים להפצת סטטוסים במדיה חברתית אך ניתן וצריך לתגמל התנהגות לא סבירה בכלי העקרי העומד לרשותנו: הבחירה אם לצפות בהם או להסירם. העדר אפקטיביות הוא מה שיוביל אנשים חזרה למוטב. ויפה שעה אחת קודם.

‫אירוע הנטוורקינג של כנס Innovate!Europe בראשון לאפריל‬

‫העורך‬ — Wed, 25 Mar 2009 19:37:24 +0000

הכנס, שהוא אחד מסדרה הנערכת בכל אירופה, מיועד למי שמעוניין בחשיפה לשוק הבינלאומי ולהשקעות הנגזרות ממנה.

זהו השלב הראשון בתכנית רב שלבית שאלו המסיימים אותה בהצלחה זוכים להשתלם בחממה עסקית בסיליקון ואלי.

מי שלא זכה להשתתף בכנס (הגשת המועמדויות חלפה עברה לה) ומי שסתם חפץ באירוע תעשייה רב משתתפים ואורחים מחו"ל מוזמן להרשם לאירוע הנטוורקינג שבסיום הכנס. זה יתקיים בראשון לאפריל בשעה שש בערב. הוא אינו דורש תשלום אך בהחלט דורש הרשמה מוקדמת.

מצורפים הפרטים שסיפקה החברה המארגנת על הכנס:

Innovate!Europe is looking for Israel's top startup and the deadline to apply is March 23rd.

Innovate!Europe is a competition to indentify Europe and Israel's most promising startups and accelerate their drive into global markets. During this unique program, startups receive mentoring, promotion and critical introductions while competing for an exclusive spot at Guidewire STUDIO, an in-residence business accelerator in the heart of Silicon Valley valued at over $30,000.

Innovate!Europe and its partners are hosting a Going Global workshops and networking meetup in Tel Aviv on April 1^st. (check Innovate!Europe's calendar for additional dates and cities).

During these workshops, Guidewire Group's expert analyst team will give you feedback on your company's competitive value proposition and market opportunity, and help you hone the pitching skills you need to effectively compete for partners and funding.

Best of all, there is no cost to apply or to participate in the Going Global workshops.

Start-ups in the workshops held so far have raved about the experience. Conor O'Neill of Ireland's LouderVoice, called it "pure gold" and said it was "the most impressive start-up workshop I have ever encountered."

You don't need to be a workshop participant to join us at one of the networking meetups, which are open to local investors, journalists and other members of the entrepreneurial community. However, an RSVP is required as space is limited.

If you want to participate in the competition but can¹t attend one of the workshops, apply anyway. If you're selected, Guidewire Group's analysts will conduct a telephone interview with you. And if you're not a startup, but know any that you think should compete, forward this note to them.

If you want to follow the competition, learn about the competitors and connect with other members of the ecosystem, subscribe to the blog or join the Innovate!Europe's Facebook and LinkedIn groups.

‫סיכון מיותר‬

‫ימי גליק‬ — Mon, 22 Dec 2008 09:29:36 +0000

אחת הטענות הקבועות של יזמים כנגד תעשיית הון הסיכון ומשקיעים בכלל היא שמדובר בתעשיה שלא לוקחת סיכונים ופעמים רבות תמצאו את עצמכם שומעים בקרנות את המשפט "אנחנו חושבים שהרעיון טוב, אבל יש בו סיכונים". נו מה, אם לא היו בו סיכונים היינו מקבלים עבורו הלוואה בסניף הבנק שלנו.

לפני מספר ימים האיר את עיני אחד מאנשי הקרנות באבחנה הנראית לי חשובה מאין כמוה עבור יזמים. היא נוגעת למרכיב הסיכון במצגת לקרנות ועשויה לשפר בצורה משמעותית את הסיכויים להשיג בקרן (או עם אנג'ל) פגישה שניה.

"צריך לבודד סיכונים" הוא אמר "בכל תוכנית יכול להיות סיכון אחד ברור שאותו צריכה הקרן לבחון. כל סיכון נוסף הוא מיותר ומזיק."

למה הכוונה? אם נפרק את המיזם לחלקיו העיקריים, כפי שהם נבחנים על ידי המשקיע (וסילחו לי על הפשטנות): מוצר, מודל עסקי, שיווק וצוות, הרי שהסיכון, או החדשנות כפי שיזמים אוהבים לכנות זאת, צריך להתמקד כמה שיותר בחלק אחד.

הבעיה בראיה היזמית, היא בנסיון להכניס כמה שיותר חידושים בכמה שיותר אגפים. חדוות היצירה מביאה יזמים רבים לנסות מוצר חדש עם מודל עסקי רענן ושיווק שטרם נראה כמותו. מבחינת המשקיע מדובר במספר לא סביר של נעלמים. משקיעים מסכנים, לא מהמרים – בודאי שלא בתקופה כמו זו.

חלילה לנו מלמצוא את עצמנו מתחילים להגן על כל סעיף וסעיף במצגת כשאנו משתמשים בביטוי "אנו מאמינים ש…". ביטוי זה רצוי שיאמר לגבי אלמנט בודד במצגת ולגבי השאר כדאי מאוד שנשתמש ב-"אנו יודעים ש…".

כמובן שלא מדובר בקביעה חד משמעית ורעיון שיווקי חדשני יכול ללוות מוצר חדשני כשיש סינרגיה ברורה בין השניים. אך במקרה זה עדיף לקחת את הגורם המשני ביניהם ולגבות אותו היטב במודלים מוכחים ובטוחים.

יש ברעיון זה גם משהו נכון מהבחינה היזמית. הוא גורם לך לבודד את החלק החשוב והבעייתי עליו צריך המיזם להתגבר. למיזם אין תחמושת בלתי מוגבלת של משאבים, זמן ומיקוד ורצוי לדעת היטב היכן להשקיעה. ככל שנמקד את עצמנו בגורם זה וככל שנבסס את שאר הגורמים על בסיס מוכח ובטוח יקל עלינו להתקדם.

המיקוד הזה אולי עובר טוב במצגות אך חשוב מכך – הוא עובד טוב גם במציאות.

‫עבודה זרה‬

‫ימי גליק‬ — Wed, 03 Dec 2008 07:37:58 +0000

מיקור חוץ של עבודות פיתוח לחברות בחו"ל היא פופולארית מתמיד בתקופה זו של מחסור במזומנים והנסיון המצטבר, שלי ושל אחרים, יוצר תמונה שראוי לחלוק אותה עם השוקלים לעשות זאת.

אתחיל במסקנות: קשה מאד לבצע פיתוח מוצלח של מוצר, או אף חלקים ממנו, בחו"ל. הסיבות לכך רבות ומגוונות אך במקום למנות אותן הייתי רוצה לנקוט בגישה חיובית ולנסות ולצייר קווים מנחים להפעלה מוצלחת של צוות פיתוח בחו"ל. אם אינכם רואים כיצד אתם מצליחים לקיים ולו חלק מעקרונות אלו – חשבו שנית על הרעיון.

השד העדתי

המושג "מוכן" הבא לתאר מצב של פרוייקט, או רכיב בתוכו, הוא תלוי-תרבות. לא דין "מוכן" ישראלי כדין "מוכן" אמריקאי ולא דין "מוכן" מזרח אירופאי או מזרח אסיאתי כדין "מוכן" ישראלי. הכינו עצמכם להתקשרות עסקית וליחסי אנוש עם אנשים שעולם המושגים שלהם שונה ואף נוגד את שלכם.

רזרבות

התוצאה המעשית מהבדלי הגישות שהוזכרו בסעיף הקודם היא צורך ב- %30 לפחות מתקציב ומזמן הפיתוח הנשמרים למקרה של אי עמידה בסטנדרטים הדרושים והצורך להתאימם לצורכיכם.

בדיקת התאמה

בדומה לבחירה של חברת פיתוח בארץ אתם רוצים לדעת שהחברה כבר פיתחה מוצרים דומים ושאפשר לסמוך עליה. בבחירת חברה בחו"ל קשה לוודא זאת ופעמים רבות התפארות בפרוייקט גדול יכולה להסתבר כמעורבות שולית באגף ה- Support שלו. אם אינכם יכולים לודא את תפקידה של החברה בפרוייקטים, נהגו כבית שמאי והתייחסו אליהם כפיקציה.

בנוסף, כדאי לקבל מכתבי המלצה מחברות זרות אחרות, רצוי מערביות, שקיבלו ממנה שרות זהה, או לפחות דומה, לזה שאתם מבקשים.

אנשי קשר

אתם זקוקים לשני אנשי קשר, אחד מכל צד. איש הקשר בצד השני צריך להיות מסוגל לדבר אנגלית שוטפת. אין דבר מתסכל ומבזבז זמן מקריאה של מסמכים ומכתבים הכתובים בלשונות, או שיחה בה אחוזים ניכרים מהזמן מוקדשים להבנת הנאמר. בדומה, איש הקשר שלכם צריך לדעת להגדיר את המשימות באנגלית אוקספורדית אחרת תמצאו את עצמכם נאלצים לבלוע צפרדעים שאתם הזמנתם. איש קשר מצדכם הדובר גם את השפה המקומית ומבין את התרבות הוא יתרון עצום.

ניהול מרוחק של פרוייקט אינו "שגר ושכח", רחוק מכך, ואיש הקשר אמור לפנות לעצמו שעתיים שלוש ביום לפרוייקט קטן, חצי יום לפרוייקט בינוני ויום שלם לפרוייקט מורכב.

אם איש הקשר של הצד השני אינו עומד בקריטריונים או בזמנים דרשו להחליפו מיידית. אם המצב אינו משתפר לאלתר הפעילו את כיסא המפלט וצאו מהחוזה ללא השתהות מיותרת.

נקודות יציאה

העניין הקודם מביא אותנו לתחום החוזי. החוזה צריך להכיל מספר נקודות יציאה המאפשרות לכם לצמצם נזקים ולהפסיק את ההתקשרות. הייתי מציע שני סוגים של נקודות יציאה – האחד קשור לאבני דרך ומאפשר יציאה פשוטה וזולה במקרה של אי עמידה בזמנים. השני הוא יציאה ללא סיבה מוגדרת ומאפשר תשלום כופר כדי לצאת מהתקשרות לא בריאה למרות עמידה לכאורה באבני הדרך.

כבר מזמן לא הייתי בחו"ל

במקרה ומדובר בפרוייקט בינוני ומעלה תקצבו לפחות ביקור אחד, של מספר ימים כ"א, אצל החברה המפתחת. כמעט בכל פרוייקט מרוחק או מקומי מגיע הרגע בו העניינים משתבשים. כשזה קורה בארץ אתם נפגשים, מדברים, החבר'ה שלכם שוהים במשרדים של החברה המפתחת ולהיפך עד שהפערים נסגרים. כשזה קורה בחו"ל הפרוייקט נתקע ועליכם להכין את עצמכם לשחררו על ידי צמצום המרחק הגיאוגרפי.

המנעות מפיתוח "מתגלגל"

אחד התחביבים הנפוצים בסטארטאפים ישראלים הוא התחלת פיתוח ללא השלמת כל האפיונים והעיצוב. אם חפצי חיים אתם אל תעבירו פרוייקט לחו"ל בלי כל (אבל כל) החומרים הנדרשים. פיתוח "בחתיכות" יפיק ברוב המקרים סוג של פרנקנשטיין תכנותי אותו תאלצו להשמיד ולפתח מחדש. פיתוח מתגלגל מותאם, בגבולות הז'אנר, לאופי הישראלי ומאד לא מותאם לרוב התרבויות הידועות לאדם.

נגישות לתהליך הפיתוח

הקוד, בסיסי הנתונים והתיעוד צריכים להיות נגישים בכל רגע. כך תוכלו לודא שהדברים מתקדמים ושהם מתקדמים באופן בו אתם מצפים שיתקדמו. אם יש לכם בעיה עם הסטנדרטים של המפתח עדיף לדעת זאת אחרי יומיים ולא עם הגשת הפרוייקט. כך גם תוכלו לודא שאתם מגובים למקרה של פירוק ההסכם.

לסיכום,

הצעת המחיר הראשונית של חברה מחו"ל היא רק קצה הקרחון. הוסיפו לכך עלויות ענפות של ניהול פרוייקט, תקציב "שיקום" לצורך השלמות ותקציב נסיעות – ויש לכם בערך 50% תוספת במקרה של פרוייקט בינוני. לפרוייקט מסתבך יש גם עלויות שאינן כספיות כמו אי עמידה ביעדי החברה ובזבוז עצום של משאבי ניהול ומיקוד. במקרים של פרוייקטים גדולים יכול החסכון להסתכם במליונים אך עבור פרוייקטים חד פעמיים כדאי לשקול שימוש במתכנתים מוכשרים בין עבודות – והמצב הכלכלי הנוכחי מספק לנו רבים וטובים שכאלה.

האם המסקנה בשורה התחתונה היא שלילית? לוא דוקא. על כל סיפור אימה שתשתמעו יהיה לכם גם סיפור הצלחה בסגנון "כיצד חסכתי 98% מעלויות הפיתוח וזכיתי בפרס הקוד המושלם לשנת 2008". תסמונת הצל"ש-טר"ש של פיתוחים בחו"ל מחייבת זהירות עצומה בהתנהלות הראשונית ויכולת על-גבול-הקפריזית לחתוך עניינים בהתנהלות השוטפת. במילים אחרות, אם אתם רואים שלא יצא מהפרוייקט הזה צל"ש, כנראה זה טר"ש.

‫מלכודת ההגנבה של UGC‬

‫ימי גליק‬ — Mon, 24 Nov 2008 09:54:56 +0000

אין ספק כי תוכן שנוצר על ידי משתמשים (UGC) הוא בעל "מקדם הגנבה" גבוה ויש משהו מעודד בגיוון התכנים ומכמיר לב באפיים. תמצאו שם הכל, החל מתהיות פילוסופיות וכלה בסרטונים כמו זה של ארנבים אוכלים עם יותר מ- 2.5 מליון צפיות. הבעיה הגדולה היא שבעוד שאנשים כמהים לצרוך תכנים מגניבים הם מתקשים לשלם עליהם והתוצאה – עלויות הפעלה עצומות ביחס להכנסה.

כתבה מאירת עיניים ב- Financial Times מצטטת תחזית לפיה Hulu תשווה בהכנסותיה ל- Youtube ב- 2009. "האם החמצתי משהו?" ודאי תשאלו את עצמכם כשתגלו של- Youtube יותר משמונים מליון משתמשים בעוד של- Hulu יש רק שישה? והתשובה היא – כנראה שכן. מסתבר שמודלים כלכליים עובדים טוב יותר בתוכן מקצועי – גם כשהוא מסופק בחינם. בשל סיבות משפטיות, יכולה גוגל לפרסם על גבי פחות מ- 4% (ויש הטוענים 2-3%) מהתוכן המוצג בה. ואילו Hulu, שהתוכן המסחרי שבה (סדרות כמו האוס, SNL ו-Heroes) מוצג כולו ברשות, יכולה לפרסם על מרביתו. מאחר ושידור וידאו עולה לא מעט כסף הרי ש- Youtube מפסידה על משתמשיה חובבי הארנבונים. וגם לו יכלה זו לפרסם על יותר נדלן שידורי האם היו מוכנים מפרסמים רבים לפרסם על גבי ארנבונים ושאר תכנים קצרים, חובבניים ואף בעייתיים מבחינת תכנם?

בעיית ה- UGC בוידאו כבר נידונה לא מעט אך האם מדובר בבעיה פרטית של וידאו? מה לגבי בלוגים, רשתות חברתיות ושאר מקורות תוכן המסתמכים על תוכן משתמשים, שהרי אם בפייסבוק נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר?

הבעיה, כפי שאני רואה אותה, היא בנסיון לחבר כסף של מפרסמים גדולים לתוכן של משתמשים קטנים. אמרה עממית בקרב קנייני חומרה טוענת כי איש לא פוטר מעולם משום שרכש מחשבי IBM ורוח האמרה הזו בהחלט שורה על המפרסמים, שאינם רוצים לראות את עצמם ללא עבודה בשל חיבור המותג לתוכן באיכות ירודה / פוגעני / בעייתי-בזכויות-היוצרים. מספיק שאחוז אחד מהתכנים הוא כזה כדי להפוך את הסיכון ללא כדאי ונכון להיום רוב רובו של ה- UGC לוקה באחת מבעיות אלה.

אני יכול לחשוב על לפחות שני פתרונות יצירתיים-אם-כי-לא-חפים-מחסרונות לעניין. האחד הוא יצירת מדד ידידותיות למפרסמים המופעל (ידנית) על כל תוכן העובר רף פופולריות מסויים. מדד זה יאפשר למפרסמים להציע את מרכולתם ללא כל חשש על התכנים המאושרים ולאתרים להרוויח מתכנים הזוכים לפופולאריות היסטרית. כמובן שהעניין בעייתי מאחר וקשה מאד לודא זכויות יוצרים ושיקול הדעת באישור צריך "להחזיק מים" במבחן משפטי.

הפתרון השני הוא פניה למפרסמי ה- Long tail, שלחלקם לא אכפת לפרסם על כל דבר שזז ולא ממש חשוב מה היא איכותו. במקרה של Youtube זה יהיה שינוי דראסטי במודל העסקי ועשוי להבריח את המפרסמים המיינסטרימים שיש להם, אך בכמות המשתמשים שלהם גם קמצוץ זעיר של משתמשים-שהפכו-למפרסמים יכניס מאות מליונים. האם פרסום מסוג זה יפגע גם במספר המשתמשים? שאלה טובה…

כיצד מפסידים כסף מ- UGC זוהי חכמה קטנה מאד. כיצד מרוויחים? נשמח לשמוע אם גם לכם יש רעיונות…

‫יאהו כסטארטאפ‬

‫ימי גליק‬ — Fri, 14 Nov 2008 09:42:55 +0000

אני עצבני על יאהו.

מה לי וליאהו תשאלו? ובכן, מעבר לשימוש במערכת הדואר שלהם כחשבון משני לא הרבה, אבל יש משהו באופן הפעולה של יאהו שצריך לקומם כל יזם: יאהו משקיעה משאבים עצומים בלמכור את נכסיה במחיר טוב ומשאבים אפסיים בלהמציא את עצמה מחדש. כמובן שעצבי אינם מוצדקים, שהרי יאהו כבר מזמן אינה מיזם, אלא תאגיד, וההחלטות המתקבלות בה קשורות כמעט בלעדית למחיר המניה ו/או המכירה. מצד שני, גוגל גם היא תאגיד ענק ובכל זאת היא מתייחסת לעצמה כסטארט אפ ומציעה חדשנות ויצירתיות בכל פעילויותיה. דוגמה קטנה ניתנה השבוע.

ההבדל הגדול בין החברות טמון ככל הנראה במקורותיהן. גוגל צמחה מתוך מנוע החיפוש החדשני שפיתחה ואילו יאהו צמחה מתוך מדריך האתרים שהקימה. במילים אחרות – גוגל היא חברת טכנולוגיה ויאהו היא חברת תוכן. ההבדלה הזאת נשמרת, פחות (ראה Yahoo Pipesכפזילה לצד הטכנולוגי) או יותר, גם כשמדובר בחברות המגלגלות מיליארדים. השילוב ביניהן, שנגדע באיבו השבוע יכול היה להיות מעניין. השילוב עם מיקרוסופט נראה לי עד לאחרונה כסוג של Much of the same muchness, מאחר והחדשנות הטכנולוגית של מיקרוסופט לא התבטאה במיטבה באינטרנט, אך מסתבר כי מיקרוסופט התנערה משנת החורף שלה והכריזה על 25 שירותים חדשים, חלקם נשמעים מבטיחים למדי ועל חלקם כבר יש תגובות טובות.

גוגל לא מפחדת לשגות. היא מוציאה שירותים בהמוניהם, חלקם טובים וחלקם פחות ותמיד יש תחושה שמשהו מתבשל במעבדותיה. אז אולי הגיע הזמן שיאהו תתחיל לחשוב גם היא כמו סטארט-אפ שהרי יש לה את הכח הכלכלי והפיתוחי לייצר סדרה אין סופית של מוצרי תוכן וטכנולוגיה. מוצר (משמעותי) חדש ומרענן כל כמה חודשים היה משנה לא רק את גישת השוק ליאהו אלא את גישתה לעצמה. באופן מצער נראה שליאהו אין את ה- DNA הדרוש לכך ומתוך כך את היכולת להשתנות ולשנות.

יאהו היא, נכון להיום, חברה שהאג'נדה הבלעדית בה היא להמכר וכל שקורה בה הוא פועל יוצא של אג'נדה זו. באופן פאראדוקסלי זהו בדיוק הדבר שיוריד את שוויה. השלט "חייב להמכר" התלוי מעליה מוריד אוטומטית את המחיר אותו מוכנים הקונים הפוטנציאלים לשלם וגרוע מכך – שם את עובדי החברה במצב של חוסר ודאות מוחלט בנוגע לעתידם הכמעט מיידי. המפגש בשבוע שעבר בגראג' גיקס עם עובדי יאהו היה הזדמנות נהדרת לשמוע קצת רכילות מאחורי הקלעים (לוא דוקא מהעובדים עצמם) והמצב כפי שהוא משתקף ממנה הוא של אבדן דרך ובלבול.

מאחר ולא ניתן לרחם על תאגידים נשאר לי רק להתעצבן…

‫הנחות לפסטיבל ראש פינה‬

‫העורך‬ — Mon, 03 Nov 2008 08:28:30 +0000

לראשונה מתקיים מסלול דיגטאלי ב-פסטיבל הטלויזיה השנתי – יומיים וחצי של תוכן על החיבור בין תוכן וטכנולוגיה, בעיקר סביב וידאו. בכנס ידונו השפעות אסטרטגיות של טכנולוגיה על עולם המדיה (כניסת חברות טלויזיה לאינטרנט, איזו קופסה תשלוט על הסלון וכו').

מרצים רבים מחו"ל מגיעים השנה, כולל מנכ"ל אקסל שפרינגר דיגיטל, נציגי ESPN, בריטיש טלקום, גוגל (ראש תחום מיזוגים ורכישות באירופה), בכירים ממיקרוסופט (ראש תחום שירותי אונליין אירופה) ועוד.

בין הנושאים המכוסים באירוע:

1. Telecom and media – BT presentation and H3G mobile TV presentation / panel

2. Internet live broadcasting – effects on content creators and on the news industry

3. Big Media response for the technological changes – ESPN and Axel Springer

4. The battle for the living room – future set top boxes, the battle between the different boxes who are trying to control our screen

5. Content consumption habits – how do kids consume media (panel with actual kids, very cool one)

6. TV brands' invasion to the internet

7. Internet TV independent creators

לקוראי the.co.ils מוצעת הנחה משמעותית בדף הרישום שבאתר הפסטיבל. קוד ההנחה הוא: taya08

‫שריפת יער‬

‫ימי גליק‬ — Thu, 30 Oct 2008 08:35:08 +0000

בסוף שנות התשעים הקמתי עם שני שותפים מיזם תיירות אינטרנטי ישראלי בהשקעה מזערית. המיזם היה מתקדם לזמנו והצלחנו לייצר תזרים מזומנים ומועדון לקוחות מרשים (למעלה ממאה אלף מדוורים שבועית) . ואז החל לחלוף משבר הבועה והגיעו המתחרים. בכל שנה נפתחו שניים-שלושה אתרים חדשים ממומנים בכבדות, שפכו מאות אלפי דולרים בפירסום, מכרו במחירי הפסד ונסגרו לאחר שנה-שנתיים. למשתמשים לא אכפת ממי הם קונים כל עוד המחיר זול וכשיש מתחרים עתירי מזומנים קשה מאד לקנות שטחי פרסום, קשה מאד לעמוד בסיבסודים שהם מציעים וקשה להתבלט ברעש שהם יוצרים. התוצאה היתה שמעולם לא היה לנו תזרים שאפשר לנו להמשיך ולפתח את המערכת או סיכוי להשקעה בתנאים הגיוניים בשוק כה עמוס.

כמובן שהיה גם קומץ מתחרים ממומנים היטב שעבדו חזק ונכון והרימו מערכות יפהפיות.

אני מספר לכם את כל זאת כי על פי הערכתי מרבית הסטארט אפים הממומנים בתחומנו דומים לאותם אתרי תיירות חסרי הצדקה כלכלית. הם לא מצויידים במודל עסקי ישים, הם לא מציעים שירות ייחודי והם לא ישרדו לאורך זמן. בנוסף, הם זוכים בתשומת הלב, המשאבים והעובדים שהיו יכולים להיות מנת חלקם של מיזמים אחרים.

כך, באופן פרדוקסלי, אני מאמין שהמשבר יעשה לתעשייה רק טוב: יזרים לשוק מפתחים שיקימו מיזמים משל עצמם, יחייב את היזמים לחשיבה עסקית רצינית וייצר מייזמים ראויים. הדבר דומה לאותן שריפות יער המכלות עצים ושיחים אך מאפשרות לחיים חדשים, רעננים וחזקים להתפתח במקומם.

הדרוויניזם האינטרנטי הזה ודאי לא משמח את עשרות ומאות העובדים שפוטרו בימים האחרונים ואת יזמי הסטארטאפים שנסגרים ועומדים להסגר – וידוע לנו על כמה כאלה בתהליכים. יש לא מעט שברון לב באבדן מיזם או מקום עבודה ועם זאת, אין ואקומים ואינני מודאג לא ליזמים ולא לעובדים. יש עוד המון מה לעשות ולא מעט מיזמים חדשים נפתחים בימים אלו על אף המשבר.

כשאני משתדל שלא להשמע כאסטרולוג, זאת תקופה נהדרת להזדמנויות חדשות, לחשיבה יצירתית ולעשיית רווחים. הנה כמה רעיונות:

- כניסה בתנאים מצויינים כשותפים לסטארט-אפים המאיימים להסגר וזקוקים נואשות לידיים עובדות או למעט חמצן פיננסי

- קנייה של IP וטכנולוגיות מחברות שנסגרות

- מיזוגים ושיתופי פעולה עם/בין חברות בקשיים

- גיוס אנשים מצויינים במחירים סבירים

- ניצול תקופת חיפושי העבודה להקמת מיזמון או מוצר

- ניצול תקופת חיפושי העבודה לעבודת פרילאנס בתחום שמעניין ומקדם אתכם

- החלפת פוקוס מקצועי והתאמתו לתקופה, לגיל, או לנטיות הלב

- רכישת תחנות עבודה ושרתים במחירי חיסול

- תיווך בכל האמור לעיל

אם יש לכם עוד רעיונות כיצד לעשות לימונצ'לו מלימונים, השתמשו בתגובות.