לפני כמה חודשים זנחתי סטארטאפ בו השקעתי, במקביל לעיסוקי האחרים, כמה חודשים של חשיבה, הכנת חומרים למצגות, גיבוש הסכם מייסדים, ביצוע הכנות לפטנט ופגישות עם משקיעים. לאחר מספר שבועות, שאלתי את עצמי: מה היה קורה אילו במקום להשקיע את מאתיים או שלוש מאות השעות האלה בחשיבה וכתיבה של מסמכים הייתי משקיע אותן בפיתוח המוצר והטכנולוגיות הקשורות בו.

התשובה היתה: גרסת אלפא של המערכת העובדת אצל מספר לקוחות ראשונים.

 ככלל, רוב רובם של מיזמי הווב אינם מושתתים על טכנולוגיה פורצת דרך שנדרשות שנים לפתחה, או על מוצר ענק המחייב עשרות מתכנתים, נהפוך הוא - רוב המיזמים קלים לפיתוח. בטוויטר, לדוגמא, הושקעו יותר מחמישה מליון דולר עד היום, אך את התשתית הבסיסית שלו ניתן לפתח בפחות ממאתיים שעות וכמה מתכנתים מוצלחים אף יגידו עשרות שעות. כך גם digg ומיזמים מצליחים רבים אחרים.

לו היתה כל עבודת ההכנה הזו משיגה את מטרתה ניחא, אך באופן פרדוקסלי העובדה שתכננתם מיזם מוצלח במיוחד הניתן ליישום בקלות יחסית זהו בדיוק הדבר הגורם לנפילתו בשלב הגיוס. קרנות ואנג'לים מנוסים מפחדים מכך שמתחרים יעתיקו את המיזם וישיגו אותו תוך מספר חודשים.

 החלופה אותה אני מציע היא להתחיל בפיתוח מיד, ובמיד אני מתכוון בפגישה השלישית או הרביעית לכל המאוחר.

כמובן שרצוי לדעת ברמה הכללית מה אתם רוצים לעשות לפני שאתם מתחילים לקודד אך הנה כמה סיבות כבדות משקל מדוע לא כדאי להמתין יותר מדי זמן.

משקיעים
הסיכויים לגייס עם מצגת בלבד הם קלושים וברוב המקרים קשור לנושא יזם עם הסטוריה או קשרים מכובדים מאד. גם עם מוצר לא פשוט לגייס אך אתם נמצאים שנות אור קדימה וכמעט שלא נתקלתי במוצר סביר (ולו למחצה) שלא הצליח לגייס משהו.

עובדים
הסיכויים לגייס שותפים ועובדים עם מצגת בלבד הם קלושים לא פחות. מוצר בפיתוח משרה תחושה של יצירה והתקדמות ומקל על גיוס של כוחות נוספים.

תעשיה
תחילת עבודה מאפשרת לכם גם תחילת שיתופי פעולה עם התעשיה ותרומה של רעיונות וקשרים.

בדיקת התכנות
המון רעיונות נראים נפלאים על הנייר. התחל ליישם אותם ותוך שעתיים אתה מגלה עשרים סיבות לזנוח או לשנות אותם.

התאמת שותפים
אתם כולכם אנשים נפלאים אבל מי אמר שאתם יכולים לעבוד שלוש דקות ביחד. לא יותר טוב לדעת את זה אחרי שלושה ימים ולא אחרי שלושה חודשים?

כמו כן, זוהי הזדמנות נפלאה לבדוק את יכולת התרומה של כל השותפים כשעוד אפשר להפרד כידידים ולא לחכות לכך שגורלו של המיזם יהיה תלוי ביכולתיו הבלתי ברורות של שותף זה או אחר.

גיבוש צוות
צוות שבילה כמה מאות שעות ביחד בעבודה נראה אחרת לגמרי מצוות שבילה כמה מאות שעות בדיבורים. כשתגיעו לשבת עם משקיעים תיראו כמו צוות קומנדו עם סכין בין השיניים ולא כמו חבורת חובבי קפה ועוגיות.

חיזוק מעמד המייסדים
אתם בניתם את המוצר, חיים אותו ומזוהים איתו בתעשיה. איזה משקיע ינסה לנפנף אתכם עם מעמד שכזה?

נכון, כשיגיע הכסף יתכן ותאלצו לבנות הכל מחדש על תשתיות יציבות יותר אך מה זה משנה? אתם יודעים עכשיו מה צריך לעשות הרבה יותר טוב ממי שיושב חודשים ומתכנן תוכניות.

ואם לא תגייסו? הרווחתם נסיון, קשרים וחברים והכי חשוב - חוויתם סטארט-אפ ולא אוסף של דיבורי סטארטאפ.

לא "יותר עדיף"?

אז מה באמת הופך אפליקציה לנוחה לשימוש וידידותית למשתמש?

אנשים רבים שאני פוגשת חושבים כי עיצוב חווית משתמש היא עניין של תפיסה וטעם. אני טוענת שטעות בידם! מניסיוני הרחב בעיצוב ממשק משתמש, לחשוב שמה שהופך אפליקציית ווב 2.0 לנוחה לשימוש זה שהיא כייפית זה כמו להאמין שמה שהופך ספה לנוחה זה צבע הריפוד. כמו כל אפליקציה אחרת, ווב 2.0 צריך להתמקד בהבנה של המשתמש, מטרותיו וצרכיו. כלל חשוב זה שאוב מתוך מתודולוגיית User Centered Design. תכנון אפליקציית ווב 2.0 חייב לכלול ניתוח מערכת שיוביל לקונספט עיצובי. שלב ניתוח המערכת צריך להתבסס על כמה חלקים: ניתוח משתמשים (מי הם המשתמשים?), Use Cases (מה התרחישים העיקריים שיבצע המשתמש במערכת?), ניתוח מטלות (דירוג של המטלות במערכת לפי חשיבות ותדירות שימוש), תהליכי עבודה Work-Flows (הבנת היחסים בין המטלות במערכת) וניתוח אובייקטים ופעולות- Object-Actions Analysis (סכימה המתארת את האלמנטים הלוגיים במערכת והפעולות עליהם). את ניתוח המערכת רצוי לבצע דרך תהליכים מגוונים כגון: צפייה במשתמשים בזמן עבודה (עם המוצר שלכם או של המתחרים), בדיקות שימושיות (שזה המקום לציין שוב כי בניגוד לדעה הרווחת הדבר פשוט ליישום. כל שיש לעשות זה לבחון כ5 משתמשים על דמו), ראיונות עם משתמשי קצה ודיונים המתמקדים בחווית המשתמש (ולא בטכנולוגיה שתייצר אותה) עם גורמים שונים, ביניהם, מנהלי המוצר והפרוייקט, מנהלי השיווק והתמיכה. ניתוח המערכת הוא הבסיס שיוביל אל השלב הבא ה"קולי" שנשאב מתוך יכולות היישום הנרחבות של הווב 2.0. באם אכן תבחרו לבצע את שלב זה לפני ששורת קוד אחת נכתבה או שפיקסל אחד צויר, תוכלו להרוויח המון בחיסכון של משאבים וכסף. (עוד לגבי הכדאיות הכלכלית של תהליך עיצוב חוויית שימושיות נכון ניתן למצוא בusability is a weapon). דווקא בשל היכולות הטכניות המשופרות של ווב 2.0 חשוב לא לוותר על השלב הקונספטואלי הזה.

10 טיפים לעיצוב חוויית שימוש מוצלחת לאפליקציות (ולווב 2.0 בפרט):

1. עצב למען המשתמשים ולמטלותיהם

חשוב תמיד על מאפייני קהל היעד, מטלותיהם וצרכיהם. כלל זה קשה במיוחד ליישום באפליקציות שמופצות ויראלית, אך אין לוותר עליו. זכור, אפליקציות שונות מציעות יכולות שונות אך היכולות של המוח האנושי לא משתנות.

2. זכור את ה trade-offs

כל מערכת צריכה לאפשר ביצוע פשוט של המטלות העיקריות והתדירות. תתמקד בUse cases העיקריים ואל תאפיל עליהם ביכולות לא נחוצות. כולנו מכירים את המקרים שבהם כמשתמשים (וגם כמתכנני מערכת) לא הצלחנו לראות את היער…

3. פוקוס!

תן למשתמשים את מה שהם מצפים ורוצים - לא יותר, לא פחות. נכון שיש לך יכולות טכניות רבות יותר בווב 2.0 אבל האם המשתמשים באמת זקוקים לכולן תמיד?

4. ניווט והתמצאות

הניווט צריך להיות מבוסס על תהליכי העבודה של המשתמש והאופן שבו הוא מבין את האפליקציה. המשתמשים צריכים לחוש כל הזמן ביטחון במערכת, מיקומם בה והדרכים לביצוע הפעולות בה. עובדה זו באה לידי ביטוי במלוא עוצמתה באתרים בהם המשתמשים אחראיים על התוכן ועל כמותו. אני מאמינה כי דווקא זה אחד מהבדלי המפתח בין מייספייס (העמוס בתוכן, מרובה הלינקים והפעולות היוצרים תחושה של דיסאוריינטציה) ובין פייסבוק (הבהיר והממוקד יותר).

5. עיצוב פשוט וטבעי

האינטראקציה בין המשתמש למערכת צריכה לזרום ברצף הטבעי המתבקש ע"י המטלה. אין הכוונה לעיצוב גרפי נקי עם אלמנטים פשוטים, אלא לזרימה לוגית-מבנית שיכולה להיווצר רק ע"י ניתוח מערכת נכון.

6. עקביות Consistency

כדי להקטין את דרישות הלמידה של המערכת וההתרגלות אליה יש לשמור על אחידות ועקביות בתהליכים ובהרכב המסכים הנלווה אליהם.

7. פידבק!

ספק למשתמשים פידבק בהיר מיידי וקבוע של מיקומם וסטאטוס העבודה שלהם ושל המערכת. אין ספק כי זהו מרכיב מרכזי בחוויית השימושיות ה"כייפית" של ווב 2.0.

8. הצגת מידע ברורה ופשוטה

הצג את המידע בצורה ויזואלית וברורה- הנה עוד חלק חשוב ביכולות של הווב 2.0 ותרומתו לחוויית השימוש המשופרת.

9. אל תסמוך על help וFAQ

המשתמש רוצה לחוש שהוא יכול להתנהל במערכת ללא צורך בעזרה. נכון שלכל משתמש יש יכולת פשוטה לשאול ולהתייעץ בפורומים שונים בקלות, אך מומלץ להסתמך על כך רק במקרים של יכולות מערכת נדירות ומורכבות.

10. הפחתת טעויות

כשתבין את המשתמשים שלך תבין גם הטעויות שהם עלולים לעשות. עזור להם להימנע מהם ככל שניתן.

אסכם ואומר, חווית שימושיות נכונה, גם במקרה של ווב 2.0, מבוססת על הבנת תהליכי החשיבה של המשתמש ולא על צבע הכפתורים!

המאמר נכתב ע"י עדי מזור קריו, מומחית שימושיות ומנהלת Wizard UI Consulting

כמה מפגשים עם יזמים ונסיונות אותם חוויתי על בשרי מביאים אותי להרהר בקול רם, או בתקתוק רם אם תרצו, על השאלה מתי אפשר לקרוא לפעולה להקמת עסק אינטרנטי "סטארט-אפ".

האם מספיק רק רעיון? האם מספיק צוות מקצועי המחפש רעיון? האם טכנולוגיה חדשנית המחפשת יישום מספיקה?

לא מדובר בשאלה תיאורטית מהסוג המופיע בקורסי מבואות לפילוסופיה אלא שאלה מעשית לגמרי הנוגעת להכנה המוקדמת הנדרשת לשם התנעה מוצלחת של התהליך שבסופו עומד סטארט-אפ מושק.

אם נדמה מיזם לילד הרי שנדרשים כמה תנאים מקדימים שיאפשרו הריון. רשימת התנאים המוקדמים אותם אציע אינה מדע מדוייק וכבר ראיתי סטארט-אפים שהתחילו כשלושה מקצוענים מוערכים המחפשים רעיון לעבוד עליו וגייסו מאות אלפי דולרים לפני שהיה בידם אפילו רעיון כזה. גם פטנט חזק יכול להביא לגיוס והקמה של חברה עוד לפני שיש מאחוריו אפילו צוות, אך אלו הם היוצאים מן הכלל ורוב היזמים אינם כוכבי על שכסף רודף אחריהם ולא בעלי פטנט שיחליף את הגלגל.

אז מה בכל זאת נדרש?

רעיון למוצר

לא "משהו עם וידאו" ולא "להיט לילדים", אלא אפיון בסיסי למוצר, המגדיר בכמה פסקאות וציורי מסך את עיקרי הממשק והתשתית הטכנולוגית. נראה לכם טריוויאלי? פגשתי יזמים שפרשו מהעבודה והשקיעו במיזם כבר חודשים ארוכים ועדיין אין להם יותר משורה אחת של טקסט בסגנון "מהפיכה סלולארית בתחום ההימורים המקוונים".

צוות

ב-"צוות" הכוונה לאנשי מקצוע, לא לאנשי חזון. זה לא שלא יכול להיות בצוות איש מחקר מוביל בתחום בו עוסק המיזם, נהפוך הוא, אבל נדרשים מי שיפתח את המוצר, מי שיאפיין אותו, אולי איזה מנהל קטן ועוד אי אלו תפקידים זניחים חוץ מרעיונאים.

תוכנית עסקית

רבים מהיזמים אוהבים את הרעיון שלהם כל כך עד שהם לא טורחים לברר מהיכן יגיעו ההכנסות שיצדיקו את קיומו. נכון, מודלים עסקיים משתנים עם הזמן, ולעיתים בצורה קיצונית, אך ללא מודל ראשוני הגיוני, שלא לומר יצירתי, אין סיבה להתקדם.

הבנת שוק

"באינטרנט אנחנו לא מבינים אבל ב-X אנחנו אלופים". הכל טוב ויפה אבל באתם לעשות את X באינטרנט ואם אינכם מבינים באינטרנט מיצאו שותף שמבין בשביל שניים. השותף המדובר יעזור לכם לבדוק שאין כבר שירות שכזה ויאפשר לכם להכנס לעניינים ולהופיע בציבור, כך שלא תפלבלו בעינייכם בפעם הראשונה שבה מוזכרים מושגים כמו API או XML .

עבודה על פרוטוטיפ

אם המוצר שלכם לא מבוסס על שימוש במשאבים יקרים במיוחד (ואתם באינטרנט אז זה לא המצב) הרי שבניית פרוטוטיפ המדגים את הטכנולוגיה או המוצר תעלה לכם, בשעות עבודה או במימון, כמה אלפי דולרים. מדובר במבחן זוטא של הבנה בחומר, יכולת ביצוע ומחוייבות שקשה להמשיך בלעדיו. נער הייתי וגם זקנתי ולא פגשתי סטארטאפ עם פרוטוטיפ משכנע שלא הצליח לגייס ולהתממש. חוץ מזה, נסו להופיע אצל אנג'ל מנוסה או קרן הון סיכון ולספר שאתם עובדים על המיזם כבר כמה חודשים בלי להראות יותר ממצגת. הייתי שם, זה מביך.

לדעתי האישית בלבד, יזמים לא עברו משלב ההגיגים לשלב העשייה עד שלא אפיינו כראוי את הרעיון והתוכנית העסקית, הבינו את השוק בו הם פועלים, הקימו צוות ראשוני והתחילו לעבוד על הפרוטוטיפ.

חושבים אחרת? בשביל זה המציאו את התגובות…

— תוספת 9/4/08 —

ביצים ותרנגולות

כיצד יהיה באתר תוכן ראשוני מספיק ללא מעורבותם של משתמשים וכיצד יהיו משתמשים ללא תוכן ראשוני מספיק

תוכנית שיווקית

איך מביאים משתמשים לאתר ללא משאבי קניית מדיה? ולא, "זה שירות מדהים שמשתמשים יבואו אליו מעצמם" זאת לא תוכנית שיווקית. כדאי גם להתעלות מעל ל-"נפרסם בבלוגים ובעיתונות".

מראית עין של חברה

שם מוצר, גם אם זמני, דומיין רשום עם אתר בו כתוב "בקרוב…", כתובות אימייל וכרטיס ביקור משדרים לעולם ולעצמכם "יש לנו חברה". כל כך קל לארגן וקשה להפריז באפקטיביות של מראית עין מהסוג הנ"ל.

מחר, יום שני, בשעה 16:00 יתקיים מפגש נוסף בסדרת ה-TIIC – IsraelNetSphere #6 . כמו במפגשים הקודמים גם מפגש זה יתקיים במרכז הבינתחומי בהרצליה.

הלו"ז לאירוע הקרוב:

1. Adv. Iris Leibowitz will talk about Copyright issues in Web2.0 services: Privacy, Content, UGC.
2. Three of the leading Israeli designers will share with us their theories and guidelines for designing the best User Experience.
3. Alex and Vitaly Sirota will share with us the full story behind FoxyTunes.

מפגשים אלה נעשים בהתנדבות מלאה כך שכל עזרה, הצעה או יוזמה יתקבלו בברכה. לאירוע זה אנו מחפשים מספר מתנדבים:
- צלם וידאו
- מישהו אשר יצלם את ההרצאות בעזרת WebCam המחוברת למחשב נישא על מנת לשדר האירוע ב-BlogTV.
- צלמי סטילס
מי מכם אשר יהיה מעוניין לעזור לנו מוזמן לשלוח לנו דוא"ל ל- the_editor@thecoils.com

למי מכם שעוד לא חבר בקבוצת ה-TIIC – IsraelNetSphere , אז על מנת לאפשר דיון תמידי בין היזמים פתחנו קבוצה יעודית ב-Facebook בה יפורסמו כל ההודעות, הטענות, הביקורות, התמונות והדיונים. אנו ממליצים לכם להירשם לקבוצה כך שתוכלו להשפיע ולהישאר מעודכנים: TIIC - IsraelNetSphere

כל פגישה תפורסם דרך אותה הקבוצה ועל מנת להבטיח את מקומכם כל שתצטרכו לעשות הוא לסמן את אופציית ה- Attending. מי מכם הרוצה להרשם לפגישה הקרובה יכול לעשות זאת כאן TIIC - IsraelNetSphere 6.

וכמו תמיד ובהמשך לרוח ה-Web2.0 - ועל מנת שהגרון שלכם לא ישאר יבש והבטן לא תקרקר - כולם מתבקשים להביא עימם שתייה או כיבוד קל - מה שבא לכם.

יומולדת שנתיים ל- the.co.ils ועיניכם הרואות, יש מראה חדש ואפילו כמה רעיונות חדשים. היו אלה שנתיים עתירות פעילות ואקזיטים בתעשיית הדוט קום ולא פחות מכך, שנתיים פעלתניות להפליא ל- the.co.ils.

שנתיים הן אולי זמן קצר שם בחוץ אך בתעשיית הדוט קום סופרים בשנות כלב ונדמה שעברו שנות אור מאז מרץ 2006, אז החלטנו לפתוח בלוג שישמש במה לשני דעתני אינטרנט שבאים מתוך תעשית הדוט קום ורוצים לדבר אליה. בזמנו, היתה לנו תחושה שאף אחד לא ממש מדבר על הדברים שמעניינים אותנו, ושהדיווחים על המתרחש בתעשיה הם או מתחום מדורי הכלכלה או בסגנון "יומני היקר". יותר מכך, חלמנו להיות צומת בה נפגשים ומשתפים פעולה כל אגפי התעשיה: יזמים, משקיעים ואנשי מקצוע.

מסתבר שהרבה אנשים אחרים הרגישו כמונו ותוך כמה שבועות כבר היו לנו מאות קוראים, כשהמוטו ההתנהלותי שהתגבש היה "מה שטוב לתעשייה". זה אולי גרם לנו לגנוז כמה סקופים עסיסיים ולהזהר בלשוננו הרבה מכפי שתכננו אבל בסופו של דבר זהו הדבר שהביא אותנו לעת הזו, עם יותר מ- 3000 קוראים קבועים ופעילויות המושכות מאות חברים בכל פעם.

באגף התוכן, מעבר לסיקור השוטף ולמאמרי הדעה, יצרנו כמה טורים קבועים כמו הסקירה השבועית המצויינת של אופיר הכטר, הבוחנת את המייזמים החדשים שיצאו לאחרונה, ופרוייקט היזמים, המביא את אבחנותיהם של מנכ"לים בולטים.
לא כל מה שרצינו הספקנו ולעיתים טרדות הפרנסה הכתיבו קצב עדכון נמוך מכפי שתכננו אך נקווה שתסלחו לנו. אנחנו מבטיחים לשפר. בהזדמנות חגיגית זו, בה אנו מתרחבים בקונספט ובפורמט, היינו רוצים להציע לכותבים ובלוגרים (גם בפוטנציה) המעוניינים לפרוץ לתודעה הדוט קומית הישראלית את הבמה לעזות זאת בבלוג זה. אם זה נשמע לכם מעניין, שילחו לנו לינקים לפירסומים ישנים שלכם ואם אין אז לא נורא, שילחו לנו 3 נושאים שהייתם רוצים לכתוב עליהם אשר מתאימים לרוח הבלוג ופוסט לדוגמא.

בין הפעילוית שיזמנו בלט ה- TWS2007 שהתקיים לפני שנה והיה אירוע ללא תקדים בארץ, בו הופיעו עשרה סטארט-אפים למול כ- 500 אנשי הון סיכון ומתעניינים. כמו כן, הצטרפנו לארגון מפגשי ה- TIIC וצירפנו אליו את ה- IsraelNetSphere שלנו - מפגש רווי אלכוהול של קוראי הבלוג וכך נוצר פורמט חדש המשלב חילופי ידע ברמה שלא התקיימה בעבר עם הזדמנות למפגש בלתי פורמאלי בהקשר נוח לקידום עניינים מקצועיים.
עם הזמן פנו אלינו קוראים לעזרה בקידום ענייני המיזמים שלהם וכך נוספה פעילות היעוץ של the.co.ils שמשרתת היום לא מעט חברות דוט קום ותיקות ומיזמים צעירים. בשנה האחרונה גם השקנו את ה-the.co.ils Zone - רשת חברתית לסטארט-אפים, משקיעים ומקצועני אינטרנט. נכון להיום חברים ברשת כ-750 אנשים להם עוזרת הרשת למצוא עבודה, עובדים, משקיעים, שותפים וספקי שירות. כחלק מהעיצוב החדש של הבלוג, תכנים אשר ייכתבו ב-Zone ייקודמו בעמודה השמאלית של הבלוג וכך יוכלו להגדיל משמעותית את כמות החשיפות.

בהזדמנות זו היינו רוצים להכריז על תחרות ה-TWS2008 השנתית אשר תתקיים ב-05/06/2008 בגן אורנים בת"א. בדומה לשנה הקודמת יוצגו באירוע עשרת הסטרטאפים האינטרנטיים המבטיחים של ישראל אך להבדיל מהאירוע של השנה שעברה, הזוכים השנה יזכו לחשיפה בינלאומית, כאילו זכו באחת התחרויות הבינלאומיות אשר מתקיימות בארה"ב. על מנת לעשות זאת, חברנו למספר בלוגים מהמובילים בעולם כמו GigaOM ולעומד בראשו Om Malik, אשר ישמש גם כשופט בתחרות. בתקופה הקרובה נמשיך לעדכן אתכם על שיתופי פעולה ושופטים נוספים אשר ייצטרפו לפאנל המכובד הכולל כבר את יאיר גולדפינגר (Dotomi, ICQ), עופר אדלר (Incredimail, Metacafe), מאיר ברנד (Google), איציק בן-בסט (Blizzard Entertainment, MediaArcade), ירון גלאי (Quigo, Outbrain) ודברה שולץ (Six Apart).

אחת המטרות ששמנו לפנינו השנה היא ליצור חיבור חזק בין התעשייה המקומית לבין האירוע ולכן אנו מזמינים כל חברה, יועץ, בלוגר, ספק שירות וכל מי שיש לו/לה/להם רעיון, ליצור עימנו קשר וביחד ננסה לגרום להם לקרום עור וגידים. דוגמאות לתחומי הרעיונות:

האתר הרשמי של האירוע יעלה לאויר בעוד כשבועיים שלושה ואז תיפתח גם ההרשמה הרשמית לתחרות.

למי מכם הרוצה לשלוח לנו רעיון, עצה, ברכה לכבוד היומהולדת, פניה להצטרף כבלוגר או כל נושא אחר, מוזמן לעשות זאת דרך כתובת ה-email הבאה: the_editor at thecoils.com כאשר at = @.

שנזכה לשנה הבאה עד מאה ועשרים וגו'