לא מעט אקזיטים היו לנו במדינת היהודים, אך בודדים נצרבו בזיכרוננו כאבני דרך בהיסטורית ההי-טק המקומי. אחד מהם הוא המכירה של
חברת "הממד החדיש" לחברת BMC Software האמריקאית תמורת 675 מיליון דולר בשנת 1999.

רוני ענב הוא מחלוצי היזמים של תעשיית ההיי־טק הישראלית. ב־1983 ייסד את חברת "המימד החדיש" וכיהן כמנהל ויושב ראש מועצת המנהלים שלה עד שנמכרה ב־1999 לחברה אמריקאית. כיום עומד בראש Einav Hi-Tec Assets , ששמה לה למטרה להשקיע בחברות הזנק עתירות ידע בראשית דרכן.

"נורדאו פינת וול סטריט" הוא סיפורו המרתק של רוני ענב, מראשוני יזמי ההיי־טק הישראלים, שיצא לדרכו העסקית מדירת פועלים קטנה בשדרות נורדאו בתל אביב חדור אמונה שיוזמה חופשית, נחישות והתמדה הן המפתח לעשייה ממשית. הספר חושף את מאבקי הכוח, המהלכים וההחלטות האמיצות שהובילו להצלחת "המימד החדיש". ענב משתף את הקוראים בניסיונו הרב ומגלה סודות של מאחורי הקלעים — כיצד מזהים רעיון טוב? איך מתמודדים עם ביורוקרטיה וחילוקי דעות מבית? כיצד מאתרים לקוחות פוטנציאליים? מאין מגיע המימון?

בכתיבת הספר בחר ענב לשנות את שמותיהם של חלק מהאנשים המוזכרים בו אך מי שמכיר מעט את הנפשות הפועלות לא יצטרך הרבה כדי להבין במי מדובר.

סיפור חייו של רוני ענב הוא סיפורה של יזמות – הקמה, תקוות, חרדות, חלומות, הצלחה חלקית, תקוות חדשות, כישלון, התרוממות, כמעט קריסה, הצלה, נסיקה, חברות, יריבות, מלחמה, מלחמה..מלחמה, הצלחה. מומלץ לכל יזם !

נורדאו פינת וול סטריט – פרק ראשון

יש משהו באויר בתקופה האחרונה (ולא בוא האביב) אשר מתחיל להזכיר ולהציף בי קצת את אותן התחושות אשר חלפו בי עם התפרצותה של הבועה הקודמת. אין צורך להילחץ יתר על המידה, אך בכל זאת, יש לשים לב למספר תופעות גלובליות ומקומיות אשר משפיעות באופן עקיף וישיר על שוק האינטרנט העולמי.
השוק האמריקאי, אשר מהווה לרוב החברות כשוק היעד המרכזי נמצא או בדרך למיתון (תלוי את מי שואלים). השאלה שמטרידה עכשיו את המומחים היא האם המיתון יהיה קצר ושטחי או ארוך ועמוק. אני חושב שלמרות שלפעמים נדמה ש"כלכלת האינטרנט" מנותקת מ"הכלכלה האמיתית" רצוי שכל מי שמעורב בעסקי האינטרנט יסתכל על התמונה הגדולה:

• מדד הביטחון של הצרכנים (consumer confidence), הוא הנמוך ביותר מאז 1987 ונמוך יותר אפילו מתקופת 9/11.
• מדד הוצאות הצרכנים הגיע לשיא של 64 רבעונים, עד מתי ישאר חיובי ?
• השכר הריאלי עלה בממוצע שנתי של 2% בשנים 2001-2007 שזה נמוך בהרבה מה-3.8% בשנים 1991-2000.

האם אותן סטרטאפים/חברות השייכות ל"כלכלת האינטרנט" הן חסינות בפני המיתון ? הדעות חלוקות. יש הטוענים כי חלק מהשירותים האינטרנטיים הקיימים היום למעשה "חוסכים כסף" ולכן יהיו יותר רלוונטיים בזמנים קשים. לעומת זאת, אחרים טוענים כי שירותים המתבססים על פירסום לא יוכלו לברוח מהמיתון ויאלצו להתמודד עם אתגרים קשים של יצירת מזומנים. תקציבי הפרסום אשר הופנו לאינטרנט צמחו בשנים האחרונות במקביל לצמיחה במדד ההוצאות, אך במקרה של גידול שלילי במדד זה, המפרסמים יקצו פחות תקציבים לפירסום בכלל, מה שיכול להשפיע על הכנסות החברות אשר מתבססות על פרסום (כמו Facebookו- MySpace).
מצד שני, לפרסום באינטרנט יש יתרון גדול על פני מדיומים אחרים – הוא מדיד. המפרסמים הגדולים כבר התבטאו שהם צריכים לשים יותר דגש על החזר השקעה (return on investment) מאשר לייצר אפקט וואו. לכן, יש לצפות שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי (online advertising). זאת מכיוון שהם יעילים ומאפשרים מדידה, דיווח ומעל הכל שליטה על ההוצאה, שהם אלמנטים חשובים בזמן מיתון.

האם יש השפעה על גיוסי ההון ? ממחקר שפורסם בחודש שעבר ע"י Dow Jones VentureSource עולה התמונה הבאה: בשנת 2007 קרנות ההון סיכון השקיעו סכום שיא של $1.34M בחברות Web2.0 שזו עלייה של 88% מהכמות שהושקעה בשנת 2006. אך אם נוריד את ההשקעה של Microsoft ב-Facebook (בגובה של M240$) נקבל עלייה של "רק" 46% שזו האטה קיצונית לעלייה של 132% מהשנה הקודמת (2005) – $232M.

גם הצמיחה בכמות ההשקעות הואטה. בשנת 2007 בוצעו 178 השקעות Web2.0 שזו עלייה של רק 25% מהשנה הקודמת. בעוד שבכל ארבע השנים לפני כן כמות ההשקעות הוכפלה בכל שנה. נתון מעניין נוסף הוא שמספר ההשקעות שנעשו בעמק הסיליקון ירד מ-74 ל-69. מה שתרם בכל זאת לעלייה במספר ההשקעות הכללי הם ההשקעות שנעשו באירופה וישראל, מגמה שאם תימשך יכולה לעזור לנו לעבור את התקופה הקרובה ב"קצת" פחות קושי.

ממחקר ה-MoneyTree Report שנעשה ע"י PricewaterhouseCoopers ו-National Venture Capital Association ופורסם השבוע, עולה תמונה כבר יותר מדאיגה: מספר ההשקעות שבוצעו ברבעון הראשון של שנת 2008 ירד ב-8.5% בהשוואה למספר ההשקעות שבוצעו ברבעון האחרון של שנת 2007. העובדה שברבעון זה בוצעו רק חמש הנפקות (IPO) בשילוב עם מספר הרכישות הנמוך תפעיל יותר לחץ על קרנות ההון סיכון אשר יאלצו לתמוך בחברות לתקופות ארוכות יותר ולכן יאלצו לברור את ההשקעות שלהן ביתר קפידה.
ולמרות כל הפסימיות מסביב ונבואות הזעם של הספקנים למיניהם רק בשבוע האחרון פורסמו הדוחות הרבעוניים ויש לציין המצויינים של IBM, Intel ומעל כולם Google – המשמשת כשגרירת האינטרנט בנסדא"ק. כאילו תכננה הכל מראש כדי להראות לכולם שהיא לחוד והמיתון העומד בפתח לחוד, הגיעה Google ופירסמה ביום חמישי האחרון שרווחיה עלו בלא פחות מ-31% ברבעון האחרון, מה שהקפיץ מיידית את המנייה ב-19%. זאת, למרות הדו"ח של Comscore מלפני כחודש שהצביע על ירידה של 8.1% במספר ההקלקות בתשלום וניבא רבעון "קשה" ל-Google.
בהתבסס על ההנחה שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי, Google מסתמנת כמנצחת הגדולה ויש לצפות שתגדיל משמעותית את נתח השוק שלה בשנה שנתיים הקרובות.

איך כל המצב ישפיע עלינו ? כמובן שכל סטרטאפ או חברה הפונים לשוק האמריקאי צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות מכניסה של השוק האמריקאי למיתון, אך גם חברות הפונות לשווקים אחרים צריכות להיות עם האצבע על הדופק. כבר הוכח בעבר קשר הדוק בין כלכלת ארצות הברית לכלכלה הגלובלית.
אם לא די בכניסה למיתון והרוח הפסימיסטית השוררת ברחבי הדוט קום, גם הדולר שהוא המטבע הרשמי שלנו למי שלא יודע, נפל ב-20% מאז יולי 2007. ורק כדי להמחיש את עומק הבעייה, חברה אשר גייסה בדולרים (כמו כולם) ותכננה שהסכום יספיק לה לשנה פיתוח וחצי שנה לחדירה, מכירות ושיווק מוצאת את עצמה עם 20% פחות מזומנים וכתוצאה מכך צריכה לנקוט באחת מהדרכים הבאות:
- לקצר את זמן הפיתוח ע"י הסרה של אלמנטים מסויימים אשר היו יכולים לעזור לה ברכישת משתמשים.
- לפטר עובדים.
- לצאת לגיוס נוסף מוקדם יותר.
הבעייה נוצרה מכיוון שבממוצע 70% מהתחייבויותיה של חברה הם שקליות (בדרך כלל המשכורות) ורוב החברות ממירות את הדולרים לשקלים רק שהן צריכות לשלם את אותן ההתחייבויות (בסוף כל חודש), וכך נוצר מצב שתוך מספר חודשים לאותן החברות יש פחות שקלים לשלם משכורות.
יש לי שלוש עצות לכל אותן חברות שם בחוץ:
1. לגייס כמה שיותר מהר
2. לגייס כמה שיותר
3. להמיר מראש לשקלים את סך ההתחייבויות השקליות

לסיכום, קרנות, יזמים וחברות צריכים להיות מודאגים ממצב הכלכלה הגלובלית. זאת לא תהיה תקופה משוגעת כמו התקופה שעברנו לאחר התפוצצות הבועה הראשונה, אך זו הולכת להיות תקופת השרדות בה סטרטאפים ייצטרכו להיות יצירתיים ולמצוא כל דרך אפשרית כדי להמשיך ולצוף או פשוט לשבת ולחכות שמישהו יקנה אותם. בהצלחה!

מקור הגרפים: Techcrunch

מקורות חסויים ולא רשמיים מספרים לנו שהסטרטאפ הישראלי BeInSync נמכר ל- Phoenix Technologies וההודעה הרשמית צפויה בקרוב (אולי היום). BeInSync הוקמה בשנת 2003 ע"י טל ברנוח (ממקימי Orca Interactive), שרון כרמל (ממקימי Emblaze) ועדי רופין (ממקימי SofaWare).

החברה פיתחה מוצר אשר מאפשר סינכרון, גיבוי ושיתוף של מידע (קבצים,הודעות דואר אלקטרוני ואנשי קשר) בין מספר מחשבים. כמו כן התוכנה מאפשרת גישה לקבצים מרחוק ושירותי גיבוי בצורה אוטומטית.

בחברה הושקעו כ-8 מיליון דולר בשני סיבובים ע"י המייסדים טל ברנוח ושרון כרמל (פרה-סיד) וקרנות ההון סיכון Alta Berkeley Venture Partners, Aviv Venture Capital Fund ו-Eurofund. סכום המכירה לא יפורסם רשמית אך ממה שהבנו הוא עומד על כ-25 מיליון דולר.

Phoenix מפתחת תוכנות ליבה למחשבים אישיים והתקנים טכנולוגיים אחרים. את אותן פתרונות טכנולוגיים היא מוכרת ליצרניות המחשבים וההתקנים. לחברה אשר נסחרת בנסדא"ק לפי שווי של 430 מליון דולר זו רכישה ראשונה בארץ.

מזל טוב !

בהמשך לפרסום הבלעדי בבלוג זה לפני כשלושה שבועות, היום אחר הצהריים (לפי שעון ארה"ב) אמורה Yahoo לפרסם את ההודעה הרשמית בדבר רכישתה של FoxyTunes הישראלית. החברה מפתחת סרגל כלים המאפשר שליטה על כל נגני המדיה הקיימים ישירות מדפדפן ה-Firefox והמוצר נבחר לאחד מעשרת התוספים המבוקשים בעולם בשנה שעברה.

מאחורי החברה עומדים האחים אלכס ו-ויטלי סירוטה והיא ממומנת ע"י משקיעים פרטיים: יוסי ורדי ו-"חברים", כאשר לא מעט קרנות ישראליות סירבו להשקיע בחברה כשהיא הוצעה להן. נכון להיום לחברה אין הכנסות משמעותיות אבל יש לה נוכחות אצל עשרות מליוני משתמשים, דבר שמחזיר אותנו קצת למודלים של הבועה הקודמת: Eyeballs.

מחיר הרכישה לא יפורסם בהודעה הרשמית אך אנחנו יכולים להגיד לכם שהוא יהיה גבוה מהמחיר אותו שילמה AOL עבור Yedda.

זו למעשה הרכישה הראשונה של Yahoo בישראל וה-Exit הישראלי השני (לאחר Yedda) בתחום ה-Web2.0, וכל זאת בתקופה קצרה. בפוסט אשר סיכם את שנת 2007 ציינתי מספר חברות שיש לשים אליהן לב וביניהן אפשר למצוא את 5min אשר סגרו גיוס של 5 מיליון ועכשיו FoxyTunes. מי תהיה הבאה בתור ?

לפי כתבה שפורסמה אתמול ב-TheMarker, ענקית האינטרנט Yahoo מתעתדת לפתוח מרכז מחקר ופיתוח בישראל, ובימים אלו מחפשת שטח מתאים בפארק ההיי-טק מת"ם בחיפה. בכך מצטרפת Yahoo לשתי מתחרותיה המושבעות Google ו- Microsoft אשר גילו כבר מזמן את יתרונותיה של ישראל בשדה הפיתוח.

אם לא די בכך, לפי אותה כתבה חתמה Yahoo על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי בתחום החיפוש באינטרנט עם הפורטל המקומי Walla.co.il אשר במסגרתו תעשה האחרונה שימוש בטכנולוגיית החיפוש של Yahoo וביחד יפעילו את מנוע החיפוש "וואלה Search".

אני כבר רואה את המלחמה על הסטודנטים בטכניון ואת חבילות "הפינוק" אשר יציעו להם כל אחת מענקיות האינטרנט, אשר שלושתן יחזיקו משרדים בקרבת הקמפוס.

עושה רושם ש-Yahoo תכננה את החדירה שלה לישראל בקפידה :
1. פתיחת משרדי מו"פ – יש
2. שיתוף פעולה אסטרטגי עם הפורטל הגדול בישראל – יש
3. לא חסר לכם משהו ? אולי רכישה של חברת אינטרנט ישראלית ?

לפי המידע שברשותינו, Yahoo נמצאת בהליכי רכישה מתקדמים של אחת מהבטחות הדוט-קום הישראלי והודעה רשמית היא רק עניין של זמן. מכיוון שמטרת בלוג זה היא לקדם את התעשייה המקומית, לא נחשוף את שם החברה – בלא מעט מקרים חשיפה מוקדמת יכולה לטרפד מהלכים מסוג זה.

מהלך זה של כניסת Yahoo לישראל ורכישתה של חברת אינטרנט (אם יצא לפועל) מוכיח שוב שתעשיית הדוט-קו-איל בדרך הנכונה אל עבר מרכז במת האינטרנט העולמי. לכך צריך להוסיף את הגיוסים המרשימים של Pudding Media ושל 5min וכל זה רק בשבועיים הראשונים של שנת 2008 !

————————————————————–

הנה חלפה לה עוד שנה וגם אנחנו ב-the.co.ils הכנו לכם מין סוג של פוסט סיכום תקופה. את הסיכום נחלק לשני חלקים, החלק הראשון יעסוק בשוק הישראלי והחלק השני יעסוק בטרנדים ששלטו בשנה האחרונה וציפיותינו מהשנה הבאה.

שנת 2007 ללא ספק תיזכר כשנת ה-Comeback של האינטרנט הישראלי שבא לידי ביטוי במספר אקזיטים גבוה, עלייה בכמות ההשקעות של קרנות ההון סיכון, עליית כוחם של המשקיעים הפרטיים והשפעתם של הסטרטאפים הציוניים בעולם.

השקעות – קרנות הון סיכון:
כבר בסוף שנת 2006 אפשר היה להרגיש את השינוי שעבר על קרנות ההון סיכון הישראליות. שינוי לא פשוט, אשר דרש רענון תפיסתי בקשר לפוטנציאל שוק האינטרנט וגיבוש תוכניות השקעה ספציפיות לשוק זה.  החלוצה בתחום זה הייתה Gemini אשר בנתה את מעבדת האינטרנט LGiLab, בשיתוף עם קרן ההון סיכון LightSpeed כאשר המטרה היא להשקיע כמה מאות אלפי דולרים במספר סטרטאפים מבטיחים בסיבובי גיוס מהירים. עושה רושם שהחלוציות, זיהוי ההזדמנות והטמעתה המהירה של תוכנית זו השתלמה בגדול ל-Gemini כאשר בשנת 2007 הייתה מעורבת בלא פחות מתשע השקעות – חמש דרך המעבדה וארבע בצורה ישירה. כיום, אין כמעט אף קרן הון סיכון בארץ שלא התאימה עצמה ובנתה תוכנית השקעות לשלבי ה- Pre-seed במיזמי אינטרנט.

כאשר אני מנתח את החברות אשר זכו להשקעה מקרנות ההון סיכון (טבלת ההשקעות למטה) בשנה האחרונה אני מוצא שתי מגמות ברורות:
1. רוב הרעיונות הם לא רעיונות Web2.0 טהורים. רובנו יסכים שעם צוות של שניים שלושה מפתחים אפשר להרים כמעט כל סטרטאפ ועם קצת מזל גם לייצר הכנסות. החיסרון הוא ברור, מחר יצוץ עוד סטרטאפ עם אותו רעיון אשר יסכים להקטין את שולי הרווח ובצורה זו למחוק את הסטרטאפ הראשון. זו למעשה הבעייה הגדולה של קרנות ההון סיכון אשר "יושבות" על הרי מזומנים ורק מחפשות דרך להשקיע אותו - ולא רק בסכומים קטנים. הם מחפשות רעיונות שיכולים להפוך להיות משהו גדול, משהו "שישנה את העולם" עם דרישה למימון גדול לשם הצלחה וגם ניסיון ברור לשם ההקמה. אז נכון, אי אפשר להגיד על רוב הסטרטאפים שהם אלו שישנו את העולם אבל אפשר לראות בברור שרובם לא מסתכם בפיצ'ר אלא ברעיון קצת יותר גדול.
2. סטארטאפים עם יזמים יותר מנוסים. לא התברכנו ביותר מידי יזמים עם נסיון במכירת סטרטאפים ואלה אשר מכרו בדרך כלל הופכים להיות משקיעים. עם זאת, לרוב היזמים יש ניסיון עשיר בחברה זו או אחרת בתפקידים בכירים ובשילוב עם הרעיון והצוות הנכונים הם פוטנציאל להשקעה. הקרנות אומרות לעצמן שאם יצא משהו, אז זה כנראה שזה יבוא מיזמים אלו.

בנוסף, בשנה האחרונה ראינו עלייה בהשקעות של קרנות בינלאומיות בסטרטאפים מקומיים כמו:

- Mayfield:  Fixya.com
- Accel : Dapper, MetaCafe, MyHeritage, Zlango
- First Round Capital: Gigya, Reimage
- Crossbar Capital: Reimage, BitWine
- Spark Capital: 5Min

השקעות אלו נובעות משלוש סיבות עיקריות. האחת היא הכרה בפוטנציאל של השוק מקומי, השנייה היא הערך המוסף שקרנות בינלאומיות יכולות להעניק לסטרטאפים והשלישית היא פניה של יזמים ישראלים לאחר קשיי גיוס בקרנות המקומיות. אני מאמין שמגמה זאת תתחזק גם בשנה הבאה.

אחת המגמות המעניינות בשנה האחרונה היא השקעה של קרנות הון סיכון ישראליות בסטרטאפים לא ישראליים. כמו שהזכרתי לפני כן, הכסף קיים אבל כנראה שרעיונות מהפכניים קצת חסר ובמקרה כזה מחפשים אצל השכנים באירופה. Gemini הייתה מעורבת השנה בשתי השקעות מסוג זה, האחת ב-Wikio והשנייה דרך מעבדת האינטרנט ב-Bahu – שניהם מצרפת.

זוהי טבלת ההשקעות של קרנות ההון סיכון לשנת 2007:

השקעות – משקיעים פרטיים:
שנת 2007 תזכר גם כשנת ה-Comeback של האנג'לים אשר ביססו את מעמדם והפכו למנוע האמיתי של מהפיכת ה-Web2.0 בארץ. המשקיעים הפרטיים מתחלקים לכמה סוגים:
משקיעים בודדים: קיימים היום בארץ מספר עשרות של משקיעים מסוג זה אשר משקיעים את כספם באופן עצמאי ובדרך כלל לבד. חלקם (בערך שלושה) הפכו את ההשקעה לדרגה של אומנות עם שיעורי הצלחה גבוהים בהרבה מן הרגיל. אחרים (שניים) ידועים בעומק הכיס ובמהירות קבלת ההחלטות שלהם.
קרנות פרטיות: בשנים האחרנות התחילו לצוץ מספר קרנות פרטיות אשר עומדים מאחוריהם משקיע בודד או מספר מצומצם  של משקיעים. אחת הפעילות ביותר בשנה האחרונה היא Partam, הקרן הפרטית של יגאל אהובי.
מועדוני משקיעים: יש היום בארץ בערך כחמישה מועדוני משקיעים (Angels Clubs). רובם לא ביצעו יותר מדי השקעות אבל אני מעריך שבשנה הבאה כוחם יעלה.
קבוצות משקיעים: מספר משקיעים שאוהבים להשקיע ביחד. בשנה האחרונה היו לא מעט השקעות אשר בוצעו ע"י קבוצות אלו.
(בקרוב נקדיש פוסט שלם אשר יסקור את עולם המשקיעים הפרטיים בארץ)
אני מאמין שהמשקיעים הפרטיים ימשיכו לשלוט ולהניע את סצינת ה-Web2.0 בארץ גם בשנה הקרובה.
 

אקזיטים:
כבר שנים אנחנו מחכים לשנה שתהיה יריית הפתיחה ותסמן את החזרה של ישראל למפת הרכישות בתחום האינטרנט. שנת 2007 עמדה בציפיות והחזירה את אור הזרקורים אלינו. עם זאת, חשוב לזכור שרוב הרכישות (חוץ מ-Quigo ו-Kassamba) היו בנזיד עדשים. הרכישה של Yedda ע"י AOL מהווה את מכירת הסטרטאפ ה- Web2.0 הראשון ונטעה הרבה תקווה אצל היזמים המקומיים אשר הבינו מצד אחד שאפשר להצליח עם שירות המיועד לצרכן האמריקאי (או העולמי), בלי סניף אמריקאי ועם לא מעט מתחרים כמו Google ו-Yahoo מצד שני.

השפעתם של הסטרטאפים הציוניים בעולם:
בשנה האחרונה ראינו מספר חברות אשר הצליחו לבלוט מעל כל הרעש בעזרת יכולות שיווק, מקוריות, חדשנות ולא מעט חוצפה. אלו הן רק מספר חברות שרציתי להזכיר:
Gigya: סטארטאפ אשר התחיל משירות Email מגניב לילדים והיום מוביל את מהפיכת ה-Widget-טים ברשת. שבע מתוך עשרת האתרים הגדולים בעולם התחום זה משתמשים בפיתרון שלהם. לדעתי אחד ה-Exist-ים הבאים.
Pando: עשו מהפיכה בכל מה שקשור לשיתוף קבצים גדולים (15 מיליון משתמשים)
5min: שירות הדומה ל-YouTube אך מיועד לסירטנים בני חמש דקות אשר מיועדים להסביר איך לעשות דברים (How-to).
BlogTV: שירות כמו YouTube מתעסק עם סירטונים מהעבר, BlogTV לעומת זאת מתעסק עם ההווה והעתיד. מאפשר לכל אחד להפוך לכוכב ולשדר תוכנית חיה.
Gizmoz: מאפשר לכל אחד לייצר לעצמו דמות אנימטיבית.
FoxyTunes: אחד מעשר התוספים המבוקשים בעולם לדפדפן ה-FireFox. מאפשר שליטה על כל נגן מדיה דרך הדפדפן.
Fring: מביא את מהפיכת ה-VOIP וה-IM לטלפון הסלולארי.
Oberon Media: השנה חתמו על הסכם שיתוף פעולה עם MySpace. תהיה ה-Exit הישראלי הגדול ביותר כאשר תונפק השנה.

כמו כן מספר סטרטאפים ישראלים היו מועמדים וחלקם אף גם זכה באירועי האינטרנט ברחבי העולם:
- TechCrunch40: חברת Ceedo הייתה אחת מהמועמדות ו-Kaltura זכתה בבחירת האנשים.
- LeWeb3: חברות PLYmedia ו-G.ho.st זכו במקומות השני והשלישי בהתאמה.
- Crunchies: ארבעה סטרטאפים מועמדים בתחרות המסכמת את שנת 2007 (iMedix, aniboom, Fring, Gizmoz)

אנחנו ב-the.co.ils רוצים לברך את כל התעשייה המקומית ומי ייתן ושנת 2008 תהיה המשכה הישיר של שנת 2007.

————————————————————–

עכשיו זה רשמי! חברת Yedda אשר הוקמה ע"י אביחי ניסנבאום ויניב גולן בשנת 2005 ומציעה פורטל שאלות ותשובות נמכרה ל-AOL עבור סכום לא גלוי. עסקה זו מהווה למעשה את exit ה-Web2.0 הראשון בישראל. ל-AOL השייכת לקונצרן התקשורת טיים-וורנר, זוהי רכישה רביעית בישראל ושלישית בפרק זמן קצר מאוד. ב-1998 היא רכשה את Mirabilis עבור $406 מיליון, בנובמבר 2006 רכשה את חברת הסטארט-אפ רלג'נס עבור סכום הנע בין 50 ל-100 מיליון דולר, רק לפני כשבוע פורסם שהיא רכשה את חברת Quigo עבור $340 מיליון ועכשיו את Yedda.

בעקבות הרכישה תישאר Yedda מכפר מלל חברת בת ושלוחה עצמאית של AOL, ותשלב טכנולוגית חיפוש-מידע-אישי-מבוסס-שאלות-ותשובות באתרי AOL - קהילת האינטרנט הגדולה בעולם. בנוסף, תמשיך החברה ליצור שותפויות עם אתרי תוכן ומפיצים ברחבי העולם.

לאביחי זהו Exit שני אשר מכניס אותו למועדון היזמים המצומצם אשר עשו מהלך זה יותר מפעם אחת. את הסיבוב הראשון שלו הוא עשה כאשר היה אחד משני היזמים של חברת SmarTeam אשר נמכרה בשנת 1999 לחברת Dassault מצרפת. את יניב הוא הכיר במהלך עבודתם המשותפת כאשר יניב היה סמנכ"ל הפיתוח של החברה. לאחר המכירה שניהם נשארו בחברה עד לאמצע שנת 2005 ובספטמבר אותה השנה הקימו את Yedda.

Yedda גייסה את הסכום הראשוני ממספר אנג'לים ובעזרתו השיקה את השירות לאויר והתחילה לבנות את מאגר המשתמשים שלה. לא מעט ביקורת הוטחה במייסדים כאשר מועד ההשקה נידחה ונידחה כשרק באוגוסט 2006 יצאו לאויר באופן רשמי – עוד ילמדו על זה באוניברסיטה . בפברואר 2007 החברה הודיעה על גיוס מקרן ג'נסיס פרטנרס אשר הובילה את הסבב בגובה של 2.5 מיליון דולר, כאשר בסבב השתתפו גם מספר משקיעים פרטיים.

משיחה שניהלתי עם יניב (בשעה 02:30 בלילה) הוא סיפר לי שהחברה בת השנתיים נמכרה ל- AOL כבר בשבוע שעבר. לפי יניב "המשקיעים מרוצים מאוד מהעסקה והייתי מאוד רוצה שעיסקה זו תיפתח את הדלת לעוד חברות ישראליות מבטיחות.". בנוגע להשקה המאוחרת הוא מוסיף "היה אפשר לצאת יותר מוקדם, אבל היינו עסוקים בלפתח טכנולוגיה סמנטית לא פשוטה שהוכיחה את עצמה, והיא אבן הבניין העיקרית בשרות שלנו ובערך שלנו עבור AOL. בלעדיה ייתכן שהיה לנו קשה להיות תחרותיים".

Yedda פיתחה מנוע חיפוש סמנטי המסוגל לנתח שאלות ובקשות, להבדיל משאילתות מבוססות מילות חיפוש הרווחות באתרים כמו גוגל, יאהו וכו'. האתר מזמין את הגולשים המתאימים ביותר לחלוק ידע אישי, המבוסס על ניסיון ודיעה,  ולענות על השאלות באתר ובאתרים אחרים בהם Yedda עובדת לפי מודל הסינדיקציה.
במודל זה, מספקת Yedda פלטפורמת שאלות ותשובות, כאשר התוכן מגיע מכלל האתרים ולא רק מהאתר שבו משולבת הפלטפורמה. בצורה זו כל אתר יכול להנות מתוכן עשיר יותר ולספק לקהילה שלו תוכן איכותי ורלוונטי. פתרון זה מספק לאתרים דרך ליצירת ערך נוסף למשתמשים ובו זמנית להחשף לקהל חדש עם תחומי עניין וידע רלוונטיים. נכון להיום לחברה למעלה מחמישים שיתופי פעולה הפועלים לפי מודל זה ואחראיים ל-90% מסך כניסות המשתמשים לשירות. לפי ComScore, ל-Yedda כ-800,000 כניסות בחודש.

לא פעם ולא פעמיים שמעתי ממשקיעים פרטיים ומקרנות הון סיכון שבלתי אפשרי לפתח שירות המיועד לצרכן האמריקאי (או העולמי) מישראל והס מלהזכיר חברה העובדת ומנוהלת בישראל ללא נוכחות של סניף אמריקאי. אני לא אומר שהם טועים לגמרי – יש הרבה מאוד הגיון בנוכחותה של חברה בשוק בו היא פועלת ובלא מעט מהמקרים נוכחות זו היא הכרחית. עם זאת, כנראה שאפשר לעשות את זה גם אחרת, והחבר'ה מ-Yedda הוכיחו שאפשר להתחבב על הצרכן העולמי גם ממרחק של אלפי מיילים.

היום הוא יום חג עבור תעשיית האינטרנט הישראלית ולנו כבלוג המסקר אותה. היינו רוצים לברך את עובדי Yedda אשר הוכיחו שאפשר לנצח עם מוצר שהיו לו לא מעט מתחרים כמו Google ו-Yahoo (עכשיו כשישאלו אתכם מה יקרה אם Google ירצו לפתח את אותו הדבר שאתם מתכננים, תהיה לכם דוגמה טובה)  והרבה מאוד אנשים אשר לא האמינו במוצר או בדרך ליישמו. כמו ברוב החברות, רעיון טוב זה לא מספיק, האנשים הם אלא שהופכים אותה להצלחה, והמקרה של Yedda הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך.

אני מאמין שרכישה זו תשים את ישראל מחדש על מפת הרכישות וחברות נוספות יתחילו להפנות יותר תשומת לב לשוק הקטנטן שלנו.

בתקווה לעוד אקזיטים ציוניים כחולים-לבנים. 

סיקור קודם של Yedda ב-the.co.ils ממאי 2006

כמו כל בלוג המכבד את עצמו (אנחנו מנסים), גם אנחנו הכינונו סיכום של השנה האזרחית 2006 (הראשונה שלנו) ושל תחזיותינו לשנה הבאה עלינו לטובה.

השקעות:
בשונה מהשוק בארה"ב בו לקרנות הון הסיכון יש משקל רב מסך ההשקעות בתחום ה-Web2.0, בארץ הנטייה (ובצדק) היא לפנות קודם כל לאנג'לים (המשקיעים הפרטיים) ולהשאיר את הקרנות לסיבובים הבאים, אם יהיו כאלו. בשנה האחרונה התבצעו בצורה זו עשרות השקעות ע"י אנג'לים, בסכומים הנעים בין 50 אלף דולר לשני מיליון הסיבו,. ולמרות התחושה הטובה – לפחות אצל היזמים המרגישים שזו כבר לא משימה בלתי אפשרית – בתקופה האחרונה אני מתחיל להרגיש "ביעבוע" מסוים כאשר אני נתקל ביותר ויותר מיזמים המצליחים לגייס סכומים נאים של מספר מאות אלפי דולרים על "עוד" רעיון של רשת חברתית כזו או אחרת. גיוסים נוספים מתקיימים סביב שיטות "חדשות ומהפכניות" להצפת תכנים רלוונטיים יותר וזה עוד לפני שמזכירים את מילת הגנאי "מודל עסקי" שברוב המקרים לא קיים. אני לא רוצה להיות קיצוני מדי, אבל לא מעט אנג'לים מזכירים את דפוסי הפעולה של הבועה הקודמת כאשר לא מבוצעת בדיקת נאותות בסיסית על היסטוריית היזם, המיזם, הטכנולוגיה ועל השוק בו הוא פועל – וכל זה כדי שיוכלו לספר לחבר'ה שגם הם במסיבה.

בחצי השנה האחרונה נרשמה התעורררות מסויימת גם אצל הקרנות אך עדיין אין על מה לשמוח יתר על המידה. הקרנות בארץ תמיד רצו לקחת חלק במסיבה של "החבר'ה המקובלים" מארה"ב וחיפשו כל דרך אפשרית להכנס למועדון, אך כמעט בכל המקרים קיבלו רגליים קרות ונשארו בחוץ. במקרה אחד, מיזם שכבר השלים גיוס pre-seed מאנגל'ים והשירות עצמו כבר עובד בהצלחה קרוב לשנה, הצליח לסגור השקעה מאחת הקרנות המכובדות בארה"ב ורק עובדה זו עזרה לו לצרף לסיבוב קרן ישראלית נוספת – בכל אופן, המים הפכו מקרים לפושרים. את ההשקעות בתחום ה-Web2.0 מובילה קרן ההון סיכון Sequoia ואחריה Gemini וקרן המעבדה שלה LGiLab בשיתוף עם LightSpeed. קרן ההון סיכון Benchmark מנסה להצדיק את המוניטין שיצא לה עם השקעה ב-Gigya ו-Clarizen כאשר להשקעה זו הצטרפה אליה Carmel. גם Giza ו-Pitango סוף סוף על סף השקעה ראשונה במיזם Web2.0.

אני צופה שמגמה זו תימשך גם בשנת 2007 – ובאותו קצב איטי. מיזמים ימשיכו "לבנות" על האנג'לים וקרנות נוספות יחפשו את הכרטיס שלהם למסיבה. קרנות זרות יתחילו לגלות עניין מוגבר במיזמי Web2.0 ציוניים.

Exit-ים:
בשנת 2006 שוק ההייטק הישראלי חזר להשפיע ורשם את אחת השנים המוצלחות ביותר מאז התפוצצות הבועה הקודמת. בסך הכל בוצעו כ-76 עסקאות של מיזוג או רכישה בסכום כולל של 10.58 ביליון דולר. העסקאות הבולטות הן המכירה של Mercury Interactive ל-HP ב-4.5 ביליון דולר והמכירה של M-Systems ל- SanDisk ב-1.55 ביליון דולר.

בואו ננחת, עם כל הכבוד להייטק הישראלי, ויש כבוד, אנחנו בתחום האינטרנט, ולא סתם אינטרנט, אנחנו בעסקי ה- Web2.0, ולמרות הרצון החזק שלנו להאמין שאנו מעצמה גם בתחום זה, אנו עוד רחוקים משם שנות אור. נכון להיום עוד לא בוצעה שום רכישה של סטרטאפ ישראלי בתחום ה-Web2.0. המהלך הקרוב ביותר אליו הגענו הוא "השתלטותה" של Google על שירות הגיליון האלקטרוני iRows. שני היזמים קיבלו חוזה העסקה מ-Google וזכו לשמור על הקניין הרוחני של השירות. להערכתינו הם גם קיבלו "מענק חתימה" בתמורה לסגירת השירות (היום).

במקביל, הסנונית של RawSugar מבשרת את גוויעתם של שירותים נוספים שלא יצליחו לבסס מודל הכנסות מספק או הבטחה לרכישה על ידי אחת השחקניות הגדולות.

מה שנותר לקוות לשנת 2007 הוא ש-MetaCafe תחזיר קצת את הכבוד האבוד שלנו, אך כמו שזה נראה עכשיו, גם עסקה זו רחוקה מלהיסגר. ובכל זאת, במקרה ועסקה זו תיסגר בצורה זו או אחרת, הזרקורים יופנו חזרה למזרח התיכון, וסטרטאפים שיהיו במקום הנכון ובזמן הנכון יוכלו למנף זאת לגיוסים מקרנות זרות ואולי אפילו לרכישות.

מגמות:
רוב רובם של השירותים בעולם ה-Web2.0 מבוססים על קהילות המאפשרות למשתמשים לייצר, לשתף, לשמור, לדרג, להציף ולצרוך תכנים כאלו ואחרים. לסטרטאפים הפועלים מישראל יהיה קשה (אך אפשרי) לבלוט מבין אלפי הסטרטאפים הצצים כל יום ברחבי העולם אשר רובם ככולם פונים לאותו שוק מטרה- ארה"ב. עם זאת, בשנת 2006 ניתן היה לראות מספר חברות ישראליות אשר פנו יותר לצד הטכנולוגי של ה-Web2.0, תחום עם הרבה פחות תחרות ועם סיכוי ל-exit גדול הרבה יותר. אחת החברות עליהן אני מדבר היא Dapper שלאור הביקורות הסופר חיוביות להן זכתה, הצליחה לסגור סיבוב גיוס מ-Accel Partners, אחת הקרנות הגדולות בעולם. את השירות הקימו שני בחורים מוכשרים, ערן שיר וג'ון הייזן ללא שום מימון חיצוני, ובעזרת מהלכי שיווק מקוריים תוך כדי שימוש נבון בכלי השיווק החינמיים אשר מספק לנו ה-Web2.0 הם הצליחו לקבל חשיפה מדהימה. חברות נוספות עם טכנולוגיה מעניינת (אם כי לוא דוקא חדשה) הן ClickTale ו- Gizmoz.

בשנת 2006 ראינו את ההשקעות הראשונות בסטרטאפים הפונים לתחום ה-Enterprise2.0, אחד התחומים החמים והמבטיחים בשנים הקרובות. חברה אחת היא Serendipity אשר גייסה 5.1 מיליון דולר מ- Genesis Partners הישראלית ו-Index Ventures האירופאית. החברה השנייה היא Clarizen (נסקור אותה בקרוב) אשר גייסה 7 מיליון דולר מ-Benchmark ו-Carmel. אני מאמין גדול בשתי החברות ובכלל, בחברות ישראליות הפונות לשוק זה. השילוב של נסיון קיים בפיתוח מוצרי B2B מצד אחד ופרץ היזמות אותו אנו חווים בתקופה זו מצד שני - הוא שילוב מנצח.

לאור היכרותי עם הסטרטאפים המקומיים אני צופה שבשנת 2007 נמשיך לראות עוד לא מעט מיזמי “me-too” – הנתפשים כ-"סקסיים" וקלים לפיתוח, אך גם מיזמי טכנולוגיה אשר יהוו בסיס להמשך קיום יסודותיו של ה-Web2.0 יצוצו פה ושם. יהיה מעניין.

והרי התחזית ל-2007:
- מישהו זוכר את אתרי הקזינו האינטרנטיים? חברות הקזינו הישראליות יתאיידו בשל החקיקה המונעת בארה"ב.
- הבלוגים בארץ (ובעולם) ימשיכו לנגוס בגופי המדיה הגדולים.
- ייתכן ונזכה לראות רשת חברתית מקומית שתצליח לייצר מסה קריטית ולהפוך ל- MySpace הישראלית. כיום, מעבר ל- Tipo הפונה לקהל יעד צעיר במיוחד אין רשת פופולארית המצליחה לגייס קהלים כמו תיכוניסטים, סטודנטים ואנשי עסקים (למרות שבנוגע לחלק מהקהלים צפויות הפתעות נעימות בקרוב)
- הדרישה לכח אדם מיומן ואיתה המשכורות ימשיכו לעלות בקצב מסחרר. קורסי הסבה ל- Ajax בקרוב במכון ליד ביתכם. 
- Online Video / TV ימשיך להיות התחום החם גם בשנה הבאה (ללא קשר להצלחת מכירתה של- Metacafe). הפוקוס השנה יהיה בהטמעת המודלים אשר ייצרו את המזומנים המיוחלים מהטכנולוגיה.
- Browser based applications/SAAS כמו Zoho ו-Google Docs ישתפרו ויינגסו מחבילת ה-Office של Microsoft. בכלל, יותר ויותר אנשים יאמצו להם את דרך העבודה עם שירותים מקוונים.
- מגמת ההתרחבות של עולם ה- Mobile תימשך גם השנה הרבה מעבר לרינגטונים. שירותי Mobile כמו חיפוש, מבוססי מקום, חברה ומולטימדיה יהיו נגישים מכל מקום. הראשונים שייאמצו את הטכנולוגיות יהיו הצעירים, להם הטלפון הנייד הוא המסך הראשון, הרבה לפני הטלויזיה והמחשב.
- Vertical Search Engines יתחילו לצוץ לכל תחום.
- MySpace לא יהיה האתר הגדול בעולם עד סוף השנה.
- FireFox ימשיך לצמצם את הפער מול ה-Internet Explorer.
- SecondLife ימשיך לצבור תאוצה ויהפוך לפלטפורמה "מקבילה" לאינטרנט כאשר יציע שירותי מקבילים כמו קהילות, קידום ופירסום. בנוסף לו יעלו גם מתחרים כמו There.com.
- ה-Peer 2 Peer ימשיך לצמוח למרות הכל – ועם זאת לכיוון יותר חוקי.

הידיעה על "בליעת" השירות iRows ע"י Google אושרה היום מכל הכיוונים. זו לשון ההודעה מפי Google ישראל:

אתר הגליון האלקטרוני המקוון iRows שהקימו יואב בר-דוד ואיתי רז הוא מיישומי הווב 2.0 הטובים שנכתבו במקומותינו. למרבה הצער, לאחר השקה נאה בתחילת השנה והישגים יפים בחודשים הראשונים לפעילותו, הוא הולך ושוקע כשהוא מתקשה להתחרות בגוגל ובמוצרים מקבילים אחרים.

אתמול פורסמו שתי רכישות מעניינות של חברות סטארטאפ בתחום ה-Web2.0.

Google לא נחה לרגע ואתמול הודיעה שרכשה את JotSpot, חברה המספקת פלטפורמה ליצירת תכנים ברשת באמצעות Wiki. לאלו מכם שלא מכירים את טכנולוגיית ה-Wiki זו ההגדרה מ-Wikipedia:

"it is a type of website that allows the visitors themselves to easily add, remove and otherwise edit and change some available content, sometimes without the need for registration."

ה-Wiki לוקח את שיתוף הפעולה – Collaboration ברשת שלב אחד קדימה ומאפשר לכל אחד לערוך תכנים הנמצאים ברשת ולאחרים לראות את התוצאה בזמן אמת. אני מניח שטכנולוגיה זו תשולב בצורה זו או אחרת בפתרון ה-Office של Google.

ל-JotSpot אשר הוקמה ב-2003 בעזרת $300,000, 29 עובדים. יש לה 2,000 חברות המשתמשות בשירות, 30,000 לקוחות משלמים וכ-300,000 משתמשים חינמיים. לפני שנתיים החברה גייסה $5.2 מיליון דולר מ-Mayfield Fund ו-Redpoint Ventures.

הרכישה השנייה בוצעה ע"י חברת Condé Nast, חברת האם של המגזין Wired, אשר הודיעה שרכשה את האתר Reddit. האתר מספק שירות אישי אשר מקבץ את כל החדשות הכי חמות ברשת ע"פ דירוג הגולשים (שירות דומה לזה של Digg רק הרבה יותר קטן). Reddit הוקמה ב-2005 בעזרת $100,000 ויש לה ארבעה עובדים במשרה מלאה. לשירות כ-70,000 משתמשים ו-700,000 חשיפות ליום.

שתי החברות מייצגות בצורה מושלמת את הייזמות בעידן ה-Web2.0. פיתוח מוצר בעזרת גיוס הון וכח אדם מינימלי, השגת מאגר משתמשים ו-Exit לחברה גדולה. חשוב לציין שאף אחד מהשירותים לא היה הראשון בשוק וגם לא נחשב למוביל, לא באיכות ולא בכמות המשתמשים. יאללה קדימה !!!

]]> http://www.thecoils.com/2006/11/01/web_acq/feed/ 0 http://www.thecoils.com/2006/11/01/metacafe_revshare/ http://www.thecoils.com/2006/11/01/metacafe_revshare/#comments Wed, 01 Nov 2006 00:27:08 +0000 ‫ירון אורנשטיין‬ http://www.thecoils.com/2006/11/01/metacafe_revshare/

להבדיל מ- YouTube אשר הסתפקו בהגדלת כמות הצפיות והעלאות של סרטים לאתר וזנחו כמעט לגמרי את העובדה שהם חברה האמורה גם לייצר הכנסות, MetaCafe משיקה תוכנית אשר מתגמלת את המשתמשים לפי כמות הצפיות בסרטים שהם מעלים.

תגמול משתמשים הוא הטרנד האחרון בתחום שירותי שיתוף הסירטונים. רוב השירותים מחלקים כ- 50% מההכנסות מהפרסום המופיע בדף הסרט, כך שבמקרה של שימוש ב-AdSense של Google המשלמת רק כאשר מתבצע קליק (CPC) על מודעת הפרסום יש צורך בכמות עצומה של חשיפות כדי להגיע לסכום משמעותי. המודל השני הוא מודל המתבסס על חשיפות (CPM), המפרסם משלם סכום קבוע על כל 1000 חשיפות. לפי מודל זה, לשירות קל מאוד לדעת כמה בדיוק הוא יקבל אם וכאשר לסרטון יהיו X חשיפות וכתוצאה מזה יכול לשווק למשתמש תוכנית הרבה יותר אטקטיבית לדוגמה – על כל 10,000 חשיפות לסירטון שתעלו, תקבלו 100$. מודל זה מתאים יותר לשירותים מבוססים אשר יש להם כמות גדולה של משתמשים וחשיפות מכיוון שלהבדיל מ- Google AdSense שדורשת הוספה של קטע קוד קצר והפרסומות יתחילו להופיע המודל השני דורש צוות של אנשי מכירות אשר ימצאו מפרסמים אשר מעוניינים לפרסם בתנאים אלו.
MetaCafe בחרה באופציה השניה ומציעה שירות אשר יתגמל משתמשים ב-$100 עבור 20,000 חשיפות, $1,000 עבור 200,000 חשיפות ו-$10,000 עבור מליון חשיפות. לפי הנתונים באתר כבר ישנו משתמש אשר הרוויח כ- $23,218 ולמעשה כל עשרת המשתמשים הראשונים הרוויחו יותר מ-$2,000.
שירותים אחרים אשר מציעים תוכנית חלוקת רווחים הם Flixya, eefoof, Revver, Guba, DaveTV, Lulu.tv ו- Brightcove שהשיקו את השירות היום.

אני מניח שרובכם מכירים את הסרטון שמציג מן סוג של "ניסוי" המראה את התוצאה של חיבור סוכריות ה-Mentos עם דיאט קולה. היום הושק הסרטון השני של צמד הנסיינים, אך הפעם הם סגרו הסכם עם Google שהסרט יוצג בלעדית ב-Google Video ובתמורה יקבלו אחוז מההכנסות. הסרטון הראשון שלהם הכניס כ- $35,000 כאשר הוצג בשירות של Revver.

סביר להניח שלאור ריבוי תוכניות התגמול, למשתמשים תהיה מוטיבציה מוגברת להעלות תכנים, אך האם למוטיבציה זו תהיה השפעה על איכותם או על חווית צריכתם? הזמן יגיד.

עוד לא שכחו החגיגות מעסקת Google ו- YouTube מחד והביקורות הנוקבות על התנהלותה של Yahoo מאידך וכבר מתבשלת לה העסקה הבאה – רכישתה של הרשת החברתית המיועדת בעיקר לסטודנטים Facebook ע"י Yahoo.
בדומה למשא ומתן עם YouTube נוצר הרושם ש- Yahoo שוב מתמהמהת והדבר בולט עוד יותר כאשר משווים אותו למו"מ הזריז שניהלה Google רק לפני שבוע.
Yahoo ו- Facebook נמצאות במגעים מתחילת השנה וכבר כמעט והגיעו לחתימה ביולי אך הדבר לא יצא אל הפועל. נכון להיום ההצעה של Yahoo עומדת על מיליארד דולר אך משום מה הנהלת Facebook לא ממהרת לקבל אותה, למרות שכרגע לא עומדת על הפרק שום הצעה אחרת.

מספר שאלות עולות פה. האם הערך של Facebook יעלה ככל שהנהלתה תמשוך את הזמן עם ההחלטה ?
אולי. לפי הנתונים האחרונים של ComScore דווקא הייתה ירידה בכמות המבקרים בספטמבר ל- 13.3 מליון מ- 14.8 מליון באוגוסט, אבל בסוף ספטמבר הם פתחו את השירות לכל הקהלים והוסיפו עוד מספר פיצ'רים, כך שאפשר להניח שכמות המבקרים תעלה משמעותית, מה שיכול להקפיץ את השווי. בכל אופן, זהו סיכון מחושב.

האם Yahoo צריכים את Facebook ?
כן. רכישתה של Facebook תעניק ל- Yahoo את אחת מספינות הדגל של הרשתות החברתיות ותאפשר לה גישה לקהל יעד צעיר – הכל כך מבוקש ע"י המפרסמים.

אי אפשר לברוח מההשוואה לעסקת Google ו- YouTube. האם Facebook שווה יותר מ- YouTube ?
לפי דעתי התשובה היא לא. ב- Facebook משתמשים בעיקר סטודנטים והשירות כבר הגיעה כמעט לרוויה, דבר שהוליך לפתיחת השירות לכל הקהלים ללא הגבלה. כמו כן, המותג Facebook מזוהה בעיקר עם סטודנטים, עובדה המקשה מאד על שיווקו לקהלים אחרים. לעומת זאת, ב- YouTube משתמשים קהלים מגוונים מבני 80 ועד ילדים בני 10 – פוטנציאל פרסומי עצום.

עכשיו נותר לראות איך Yahoo יתמודדו עם הלחץ ש-Facebook מפעילה עליה מצד אחד והרצון שלה לכווץ את המחיר מצד שני כאשר בכל רגע נתון עלולה להגיע הצעה אטרקטיבית יותר, דבר שישאיר את Yahoo בלא כלום. שוב.

היה לכם רעיון "מדהים", כזה שישנה את פני אינטרנט. הצלחתם לגייס כמה דולרים מאנג'לים או שפשוט ישבתם על התחת כמה חודשים ללא מימון וכתבתם קוד. לבסוף, אחרי ימים ללא שינה, בעיקר בגלל שחשבתם מה לעשות עם הכסף שתקבלו מה-Exit, השקתם את השירות ש-Google ו-Yahoo אפילו לא ידעו שהוא זה שיקפיץ אותם למעלה ויעשה אותן "באמת" גדולות. הצלחתם לקבל כמה חשיפות בבלוגים, אולי אפילו פה, ותוך יומיים הסרברים נפלו מרוב עומס הבקשות. התחלתם כבר לתכנן את החופשה האידיאלית ורבתם למי תהיה מכונית יותר יוקרתית בעוד ארבעה חודשיים, מקסימום שישה. בכל אופן, עד ש-Google יעבירו את הכסף ועד שהאניה תגיע לישראל עם הרכב ביבוא אישי.
לאחר ש"סערת" הבלוגים שכחה וחזרה הנשימה לסרברים, התעוררתם למציאות של כמה מאות כניסות בודדות – חלום הרכב כבר נדחה לעוד שמונה חודשים. לאחר עוד מספר שבועות כבר עמדתם על מספר עגול ויפה של…100 כניסות וחשבתם לעצמכם "טוב, מה עושים לעזאזאל עכשיו ?"

עד היום עמדו בפניכם מספר אופציות כאשר הריאלית ביותר הייתה להרים ידיים ולהתחיל לחפש עבודה עם משכורת אמיתית. מה שבטוח הוא שאופצייה אחת, זו שחלמתם עליה כל אותה תקופה – ה-Exit – לא עברה לכם בראש… אז זהו, כנראה שעידן ה-Web2.0 לא מפסיק להפתיע ואפשר לעשות Exit גם מפרוייקטים כושלים. בשבוע שעבר כתבתי כאן (כאן וכאן) על Kiko, שירות לוח שנה מקוון (כמו Google Calendar של Google) אשר מייסדיו החליטו להרים ידיים, לאחר שנה וכמה עשרות אלפים בודדים של משתמשים, ולהעמיד אותו למכירה ב-eBay עם מחיר התחלתי של 50 אלף דולר. המכרז נסגר ב-$258,100 כאשר ההשקעה הוחזרה ואת השאר חילקו. כנראה שרכב ביבוא אישי עדיין יהיה קשה לממן בסכום שנשאר לכל אחד מהחבורה אבל עדיין, מי לא היה רוצה שישלמו לו כמה עשרות אלפי דולרים עבור כישלון ?

העמלה ש-eBay גבו עבור העסקה הייתה $3800. לא נראה לי שיש אפשרות לקמבן עורכי דין, מתווכחים ובנקים להשקעות שיתפשרו על סכום מגוחך כמו עמלה זו עבור עסקה בסדר גודל שכזה, אילו הייתה נסגרת בזירת המסחר בעולם האמיתי (לא וירטואלי). שלא לדבר על הזמן למצוא קונה, ניהול המשא ומתן, הטיסות הלוך ושוב – הרבה הרבה זמן. eBay הפכה לפלטפורמט ה-Exit 2.0 ה"כמעט" אולטימטיבית מבלי שהתכוונה לכך. אני מאמין שבקרוב מאוד נראה עוד ועוד מכרזים של שירותים כושלים אשר ינסו "לגרד" ולהשיג משהו מאותו חלום ורוד שכבר השלימו על התנפצותו.

סתם מחשבה 2.0: הרוב המוחלט של המוצרים המוצאים למכירה ב-eBay הם מוצרים מוחשיים, כאלה שיש משמעות אם הם חדשים או משומשים, מה מצבם, כמה יחידות קיימות ותוך כמה זמן יתבצע המשלוח. שירות אינטרנט כמוצר דורש יחידות תיאור שונות כגון: מתולוגיות ושפת הפיתוח, ארכיטקטורה, רמת תיעוד, כמות משתמשים, כמות ותיאור הפיצ'רים וכו'. כמו כן, תהייה לו בעייה לבלוט מבין כל אותם מליוני מוצרים כדי להשיג מסה קריטית של קונים אשר יתחרו ויעלו את מחיר המכרז. יכול להיות שיש כאן מקום לשירות נישה אשר יתמקד בזירת מסחר לחברות Web2.0, קניין רוחני – Intelectual Propertey  וכל חברה הרוצה להתחיל תהליך מהיר ל-Exit. סתם רעיון.