כמה ארגונים גנזו לאחרונה פרוייקטי ווב2.0 מרשימים ומבטיחים בהם הושקעו מליוני שקלים. למי שמתעניין מדוע לגוף גדול להקים פרוייקט ווב2.0 הרי שהתשובות רבות: הגדלת קהל יעד, שמירה על הקהל הקיים, הרחבת טווח המוצרים, מיצוב שוק ועוד. אם  כך, מה גורם לגוף שכבר הגיע להחלטה אסטרטגית, הוציא סכומי כסף גדולים ועשה כל זאת מכל הסיבות הנכונות, להשליך את כל שהושקע ולסגור את הפרוייקט?

התשובה העיקרית היא פוקוס. לארגונים גדולים יש נטיה להפריח בלוני ניסוי אך אם בלונים אלה מטים את הפוקוס של החברה או מתחרים עליו עליהם להצדיק את עצמם. למרבה הצער, בבוא יום הדין מתקשים פרוייקטי ווב2.0 לעשות זאת ולא מעט פעמים הם נאלצים להסגר.

ישנם אתגרים רבים בהקמה של שירות ווב2.0 בתוך ארגון והדמיון בין המקרים בהם נתקלתי גורם לי לנסות ולהציע כמה רעיונות, בעיקר בתחום ההתנהלות. אני מקווה שמי שעומד לפתח פרוייקט ווב2.0 בתוך מסגרת ארגונית או הוגה בעניין ימצא בהם תועלת.

 לכו בקטן

 אולי לוחצים עליכם ללכת בגדול ולהצליח בגדול אבל כל שינוי בסדר העדיפויות של הארגון וכל דחיה או סטיה מהיעדים שהוצבו יהפכו את התקציב המנופח שלכם ליעד לחיסול.

שמרו על מספר מינימאלי של עובדים בצוות. אל תתפתו להדמות למחלקות עתירות עובדים אחרות בארגון - עדיין לא הוכחתם את נחיצותכם ואינכם רוצים לנקר עיניים. בנוסף, מי שלא עוזר - מפריע ואתם ממש לא צריכים שיפריעו לכם כרגע.

בנוסף, כדאי להמנע מכינוס ישיבות רבות משתתפים מקרב עובדי החברה האחרים או שיתוף יתר של בכירים בתהליכים שאינם קריטיים. ניצול מוגבר של משאבי הארגון יגרום לתחושה שהפרוייקט גוזל פוקוס ומשאבים מהעיסוקים העיקריים של החברה.

המעיטו ותאמו ציפיות

לפרוייקטי ווב2.0 לוקח זמן לייצר קהילה/לקוחות ועוד יותר זמן לייצר הכנסות. אל תייצרו ציפיות להצלחות מהירות וספקו הערכות זהירות שאפשר יהיה לעמוד בהן. אם הארגון יהיה מודע לקשיים יש סיכויים רבים שיעמוד לצידכם בעת הצורך. מצפיות לגדולות ונצורות אפשר רק לרדת - והירידה קשה.

השתלבו בחברה

אינכם סטארטאפ לכן דאגו שאתם והצוות מעורים ושותפים בחברה ולא נתפסים כצוות אקס-טריטוריאלי. יש חן בתחושת הסיירת המובחרת אבל אם אתם נתפסים בחברה כקשורים רק לפרוייקט סביר להניח שגם תלכו איתו במידה ויופסק. עוד בעיה בחוסר השתלבות היא התנכרות מצד עובדי החברה האחרים וקושי בקבלת סיוע מהם.

 צברו הישגים

כל שיתוף פעולה עם גוף חיצוני, כל כיסוי תקשורתי, כל עליה של אחוז בכניסה לאתר הוא הישג. הקפידו לתעד הישגים ולתקשר אותם.

דאגו שמבינים את הערכים המוספים שיש לכם (ויש לכם) בתחום שימור וגיוס לקוחות, בחיזוק המותג ורענון הארגון.

הצמדו ליעדי וצרכי החברה

אם החברה מתמקדת במוצר או בפלח שוק מסויים נסו לקדם אותו גם אתם. אל תיצרו אג'נדה עצמאית ומנותקת  שתרחיק אתכם מהדברים החשובים לסובבים אתכם.

לווב2.0 יש אידאולוגיה (ללא טעינות דפים חדשים, תוכן משתמשים, עיצוב מינימליסטי)  ויש פרקטיקה (page views, תוכן איכותי, עיצוב מושך). בכל מקום בו אג'נדת השירות שאתם בונים מתנגשת עם צרכי החברה הקפידו לנטות לכיוון החברה.

 אל תהיו קאניבלים

החשש הגדול בכל אירגון הוא מקניבליזציה של המוצר או השירות, בה מוקם שירות מתחרה הנוגס ברווחי המוצר העיקרי. הקפידו להמנע מכל איום על מוצרים אחרים בחברה ונסו להבין ולהרגיע את החששות של אנשי השיווק ומנהלי המוצרים מתחרות.

מומלץ לנקוט בגישה פרו-אקטיבית ולהפגש עם מנהלי המוצרים כדי להבין כיצד ניתן להמנע מפגיעה בהם וכיצד אפשר לקדם את שירותיהם באמצעות השירות עליו אתם עובדים.

חישבו ויראלית

אם אתם סומכים על יכולות השיווק של הגוף בו אתם נמצאים כדי להביא משתמשים - חשבו שנית. מוצרים אחרים מקבלים תקציבי פרסום כי הם רווחיים או אסטרטגים. אתם קרוב לודאי לא זה ולא זה.

נסו לא להסתמך על תקציב השיווק הראשוני. לשירות שלכם יקח זמן להתעצב ולהראות תמורה והתקציב המדובר אמור לגייס מספיק משתמשים כדי להניע את התהליך, אך לא מספיק כדי לייצר פעילות ממשית לאורך זמן. כל פניה נוספת לבקשת כסף לשיווק נוסף מציגה את שירות הווב2.0י שלכם כבור ספיגה לכספי הארגון.

ואם דיברנו על קניבליזציה - התחרות על שטחי ותקציבי הפרסום עצומה ואתם לא מעוניינים להלחם עליהם מול מנהלי המוצרים הקיימים.

עבדו מהר

אינכם יודעים מתי ישתנה כיוון הרוח וכדאי מאד שיהיה לכם אתר פעיל עם משתמשים לפני שתתכנס הישיבה הראשונה לדון בעתיד השירות. משחקי פיין-שמעקר בפיצ'רים, ישיבות עיצוב הנמשכות שבועות ארוכים, שינויים של 180 מעלות ברגע האחרון - כל אלה מסכנים ללא צורך את השירות שאתם מפתחים.

—

כמובן שישנם גם יתרונות רבים להקמה של שירות ווב2.0י בתור ארגון. למרבה הצער, ללא התמודדות עם האתגרים שתוארו אתם והשירות עליו עבדתם עשויים למצוא את עצמכם מובטלים. שיהיה בהצלחה!

החלטתם להכניס Enterprise 2.0 לארגון.
למה? כדי לשמר ולהפיץ את הידע, כדי להגדיל את יכולת התחרות, אולי כדי לקבל רעיונות חדשים מהעובדים או מהלקוחות ואולי רק מפני שנכנס המנכ"ל והורה "תביאו לי אחד יחידה Enterprise2.0 לארגון ותארזו לי אותו בחבילת Saas ". בהנחה שבניתם את ה- Business Case, הצגתם, שכנעתם ותקצבתם - לא נותר לכם אלא להטמיע. אז לפי מיטב מסורת הבלוגים, הרי לפניכם (עוד) רשימה של נושאים בהם יש להתחשב:

הזדמנויות -

1. ידע רב ולא מתועד מוחזק על ידי העובדים. Enterprise 2.0 כולל אוסף של כלים וגישות להפוך איי ידע אלו לידע ארגוני נחלת הכלל.

2. חלק מהעובדים והלקוחות כבר משתמשים בכלי Web 2.0 מחוץ לארגון או בתוכו. דוא"ל, טלפוניה ומסנג'רים כמו גם קבוצות דיון כאלו ואחרות מהווים כלי עבודה מרכזיים אצל רובנו.

3. הכלים והטכנולוגיות זמינים וניתן לבסס את המערכת על כלי קוד פתוח (open source ) או על כלים מסחריים.

אתגרים -

1. כיצד מוודאים שהעובדים מנצלים את הזמן והכלים בצורה אפקטיבית לטובת הארגון?

2. כיצד בוררים את המוץ מהתבן - מהו מידע איכותי אשר יש להדגישו לעומת מידע אשר נכונותו מוטלת בספק?

3. ברור יחסית איך להטמיע יישומים מבוססי Ajax ותומכי RSS אולם כיצד ניתן להשריש את המימד החברתי של Web 2.0 ?

4. האם, איך ובאיזו מידה יש לאפשר את שימוש הלקוחות בכלי Enterprise 2.0 של הארגון?

5. איך מארגנים ומפיצים את המידע כך שניתן יהיה להשתמש בו בעתיד?

6. האם ניתן לשלוט בגישה למידע על מנת שכל פיסת מידע תשזוף רק עיניים מורשות?

7. מתי נדע שהחזרנו את ההשקעה בתשתיות ובכלים?

8. מידע הוא כוח - איך נרתום את העובדים לחלוק את המידע שברשותם?

הוסיפו לרשימות אלו הזדמנויות ואתגרים מבית, נסו לענות על כל השאלות מבעוד מועד וגייסו אורך רוח, הרבה אורך רוח.

ולסיום, שבבים של מתכון -

1. בלי פאניקה - אין מה לחשוש משימושם של העובדים או הלקוחות בכלי Enterprise 2.0 . לא נורא אם עובד "יבזבז" חצי שעה בשבוע על כתיבת בלוג - מתי לאחרונה הצלחנו להושיב מישהו לחצי שעה לתעד את הידע שצבר? כמו כן, לא נורא אם לקוח ירגיש חופשי להביע את דעתו על המוצר שמכרנו לו, עדיף שיתבטא על מנת שנדע מה כואב לו ועדיף שיעשה זאת בכלים ובפורומים שלנו.

2. ריתמו את ההנהגה - דוגמה אישית וגישה חיובית ועניינית של מנהל לבלוג של עובד תעודד אחרים להצטרף לדיון או לכתוב בעצמם, כמובן שתגובה עוינת אחת תוציא מן הסתם את הרוח מהמפרשים. עידוד ותמיכה יכולים וצריכים לקבל ביטוי גם בצורות אחרות.

3. הימנעו מהתערבות יתר - Enterprise 2.0 צריך לגדול מלמטה, מהצורך של המשתתפים במידע ומרצונם לתרום ידע או להעלות רעיונות. אין כאן מקום לחלוקת משימות על ידי ההנהלה או לחלוקת נושאים לחיבור למחלקות, אלו עלולים לפגוע בתחושת חופש ההשתתפות ולגרום למשתתפים להדיר את מקלדותיהם מהכלים.

גישות מבודחות משהו להטמעת Enterprise 2.0 ניתן למצוא בפוסט הקצר והמצויין של Euan Semple  

הכותב הוא רונן אייל, בעל ניסיון נרחב בפיתוח מערכות מידע אירגוניות וחסיד נלהב של גישות מונחות משתמשים. im.opinion@gmail.com

אז מהו בעצם Enterprise 2.0?

האם הכוונה היא לאפשרות לכתוב בלוג על רכבות צעצוע תוך כדי עבודה? אולי זה הניסיון של קבוצת עובדים להקים אלבום תמונות וספריית MP3 על השרת החדש של מחלקת הכספים? או שמא זה הפרוייקט של כתיבת ממשק משתמש חדש מבוסס Ajax לתוכנות ה- Mainframe? מישהו מוכן לנדב הגדרה?
בפוסט הנוכחי אנסה לתאר, לתחום, לשלול, לבדל או בקיצור – להגדיר מהו Enterprise 2.0.

בנסיוני להגדיר מהו Enterprise 2.0 אתחיל במה הוא לא -
לא, זהו איננו דור 2.0 של מערכות המידע העסקיות. עולם המערכות הארגוניות עבר כבר מספר גלים משמעותיים, כגון המעבר ממחשב מרכזי ומסופים טפשים לארכיטקטורת שרת-לקוח. שלב נוסף באבולוציה, הודות להתחזקות הרשת, היה כשחזרנו להשתמש במסופים טפשים (רק קראנו להם thin clients על מנת לא להעליב אף אחד). במקביל יש המתייחסים למערכות ה- ERP כאל דור נוסף של מערכות המידע הארגוניות ויש הטוענים כי אנחנו חווים עתה דור נוסף אשר המאפיין אותו היא ארכיטקטורת SOA ועוד היד נטויה.

זהו גם לא עידן המערכות הארגוניות השיתופיות. עידן זה החל מזמן, Microsoft, IBM, ו- SAP הכניסו יכולות collaboration מתקדמות כבר לפני כשבע שנים. יכולות אלו היו בדרך כלל חלק מחבילת הפורטל הארגוני. יחד עם זאת, אם יש צורך לתקוע יתד ולסמן את תחילת דרכו של ה- Enterprise 2.0 הייתי כנראה קובע אותו בנקודה זו.

הגדרת Enterprise 2.0,  להבדיל מהגדרות המתבססות על טכנולוגיות וארכיטקטורות, צריכה להתבסס על צורת השימוש ביכולות קיימות של Web 2.0, והרי היכולות קיימות זה מכבר. יש לבסס אותה על שתי אוכלוסיות - יוצרי התוכן וצרכני התוכן, וכן יש לקשרה קשר הדוק לערך הנוסף לארגון.

צרכנים ויוצרים (או צרכנים וצרחנים): כולנו אוהבים להתבטא, ועל ידי ניצול נכון של חולשה אנושית זאת יכול הארגון ליצור מאגרים חדשים של ידע. מהצד השני, כולנו צרכנים בפוטנציה. כולנו מחפשים תשובות. כולנו זקוקים למידע ולידע שלא קיימים אצלנו.

שימושיות: הדוגמאות הקלאסיות לאפליקציות Web 2.0 הם וויקי ובלוגים. אך מה עם דואר אלקטרוני ומסנג'ר? מה עם שיחות טלפון אינטרנטיות? מבלי להכנס להיבטים כגון חדירה לפרטיות כתוצאה משימוש במידע שנוצר, ניתן לומר שגם אמצעי תקשורת אלו הינם חברים בעלי מקום של כבוד בגלריית היישומים של Enterprise 2.0. כל סוגי הכלים הללו מאפשרים לבעליהם ליצור תוכן, פרטי או ארגוני, ותוכן שמייצרים חברי הארגון מאוחזר מאוחר יותר לטובת הארגון כולו.

שימושיות 2: עם קצת עידוד מכיוון הנהלת הארגון נוצר הרבה תוכן ונותר רק להפכו לשמיש. יש לאנדקס, לקטלג, לדרג ולחשוף אותו לארגון. אחזור נכון של המידע המצוי ומתהווה בכלי הוויקי, יומני הרשת, הדואר אלקטרוני וכדומה מהווה בסיס חיוני לניהול הידע הארגוני. באחזור נכון הכוונה היא ליותר מטיפול בטקסטים, הכוונה כאן היא להבנת ההקשר ואף חשוב מכך, לבניית מערך של קשרים בין פיסות המידע המתבסס על זהותו של יוצר התוכן, על תפקידיו, על התגיות שהוצמדו, על הזמן בו נוצר והזמן בו מתפוגג תוקפו ועל פרמטרים נוספים.

יצירת ערך: המידע המצטבר הופך לידע ארגוני רק במידה והוא נגיש בצורה שלא רק תאפשר לאחרון העובדים למצוא ולקרוא אותו אלא תאפשר לו להסיק מסקנות תפעוליות, לאתר בעלי ידע אחרים בארגון, לקבל תשובות על שאלות ותעלה את יעילותו של אותו העובד  ואת גמישותו (מישהו יכול להמליץ על תחליף עברי למונח agility?) של הארגון.

קראתי מספר הגדרות למונח Enterprise 2.0, חלקן מתייחסות לכלים אשר נמצאים ולאלו אשר יהיו בשימוש, אחרות מדברות על פן השימושיות. סקירה טובה מספק דיון הינצ'קליף (http://blogs.zdnet.com/Hinchcliffe/?p=64)  ואילו אני מעדיף לשלב את ההגדרות האלו להגדרה אחת ולהוסיף עליהן את הערך לארגון.

ההגדרה שלי בצורתה הפשטנית: Enterprise 2.0 - יכולתו של ארגון להעצים את בסיס הידע שלו על ידי שימוש מושכל בתוכן הנוצר על ידי חבריו תוך שימוש בטכנולוגיות שיתופיות.

כאשר:

1. המונח "טכנולוגיות שיתופיות" כולל את כלי Web 2.0 המוכרים כיום ובנוסף דוא"ל, מסנג'ר וטלפוניה. כלים חדשים ייתכן וייתווספו לרשימה במרוצת הזמן.
2. "תוכן" - מידע הנוצר כתוצאה משימוש בכלים הנ"ל.
3. "בשימוש מושכל" הכוונה היא ליכולות אחזור מתקדמות הכוללות גם איתור קשרים והקשרים.

אשמח לקבל תגובות על ההגדרה והגדרות חלופיות. 

כמו כל בלוג המכבד את עצמו (אנחנו מנסים), גם אנחנו הכינונו סיכום של השנה האזרחית 2006 (הראשונה שלנו) ושל תחזיותינו לשנה הבאה עלינו לטובה.

השקעות:
בשונה מהשוק בארה"ב בו לקרנות הון הסיכון יש משקל רב מסך ההשקעות בתחום ה-Web2.0, בארץ הנטייה (ובצדק) היא לפנות קודם כל לאנג'לים (המשקיעים הפרטיים) ולהשאיר את הקרנות לסיבובים הבאים, אם יהיו כאלו. בשנה האחרונה התבצעו בצורה זו עשרות השקעות ע"י אנג'לים, בסכומים הנעים בין 50 אלף דולר לשני מיליון הסיבו,. ולמרות התחושה הטובה - לפחות אצל היזמים המרגישים שזו כבר לא משימה בלתי אפשרית - בתקופה האחרונה אני מתחיל להרגיש "ביעבוע" מסוים כאשר אני נתקל ביותר ויותר מיזמים המצליחים לגייס סכומים נאים של מספר מאות אלפי דולרים על "עוד" רעיון של רשת חברתית כזו או אחרת. גיוסים נוספים מתקיימים סביב שיטות "חדשות ומהפכניות" להצפת תכנים רלוונטיים יותר וזה עוד לפני שמזכירים את מילת הגנאי "מודל עסקי" שברוב המקרים לא קיים. אני לא רוצה להיות קיצוני מדי, אבל לא מעט אנג'לים מזכירים את דפוסי הפעולה של הבועה הקודמת כאשר לא מבוצעת בדיקת נאותות בסיסית על היסטוריית היזם, המיזם, הטכנולוגיה ועל השוק בו הוא פועל - וכל זה כדי שיוכלו לספר לחבר'ה שגם הם במסיבה.

בחצי השנה האחרונה נרשמה התעורררות מסויימת גם אצל הקרנות אך עדיין אין על מה לשמוח יתר על המידה. הקרנות בארץ תמיד רצו לקחת חלק במסיבה של "החבר'ה המקובלים" מארה"ב וחיפשו כל דרך אפשרית להכנס למועדון, אך כמעט בכל המקרים קיבלו רגליים קרות ונשארו בחוץ. במקרה אחד, מיזם שכבר השלים גיוס pre-seed מאנגל'ים והשירות עצמו כבר עובד בהצלחה קרוב לשנה, הצליח לסגור השקעה מאחת הקרנות המכובדות בארה"ב ורק עובדה זו עזרה לו לצרף לסיבוב קרן ישראלית נוספת – בכל אופן, המים הפכו מקרים לפושרים. את ההשקעות בתחום ה-Web2.0 מובילה קרן ההון סיכון Sequoia ואחריה Gemini וקרן המעבדה שלה LGiLab בשיתוף עם LightSpeed. קרן ההון סיכון Benchmark מנסה להצדיק את המוניטין שיצא לה עם השקעה ב-Gigya ו-Clarizen כאשר להשקעה זו הצטרפה אליה Carmel. גם Giza ו-Pitango סוף סוף על סף השקעה ראשונה במיזם Web2.0.

אני צופה שמגמה זו תימשך גם בשנת 2007 - ובאותו קצב איטי. מיזמים ימשיכו "לבנות" על האנג'לים וקרנות נוספות יחפשו את הכרטיס שלהם למסיבה. קרנות זרות יתחילו לגלות עניין מוגבר במיזמי Web2.0 ציוניים.

Exit-ים:
בשנת 2006 שוק ההייטק הישראלי חזר להשפיע ורשם את אחת השנים המוצלחות ביותר מאז התפוצצות הבועה הקודמת. בסך הכל בוצעו כ-76 עסקאות של מיזוג או רכישה בסכום כולל של 10.58 ביליון דולר. העסקאות הבולטות הן המכירה של Mercury Interactive ל-HP ב-4.5 ביליון דולר והמכירה של M-Systems ל- SanDisk ב-1.55 ביליון דולר.

בואו ננחת, עם כל הכבוד להייטק הישראלי, ויש כבוד, אנחנו בתחום האינטרנט, ולא סתם אינטרנט, אנחנו בעסקי ה- Web2.0, ולמרות הרצון החזק שלנו להאמין שאנו מעצמה גם בתחום זה, אנו עוד רחוקים משם שנות אור. נכון להיום עוד לא בוצעה שום רכישה של סטרטאפ ישראלי בתחום ה-Web2.0. המהלך הקרוב ביותר אליו הגענו הוא "השתלטותה" של Google על שירות הגיליון האלקטרוני iRows. שני היזמים קיבלו חוזה העסקה מ-Google וזכו לשמור על הקניין הרוחני של השירות. להערכתינו הם גם קיבלו "מענק חתימה" בתמורה לסגירת השירות (היום).

במקביל, הסנונית של RawSugar מבשרת את גוויעתם של שירותים נוספים שלא יצליחו לבסס מודל הכנסות מספק או הבטחה לרכישה על ידי אחת השחקניות הגדולות.

מה שנותר לקוות לשנת 2007 הוא ש-MetaCafe תחזיר קצת את הכבוד האבוד שלנו, אך כמו שזה נראה עכשיו, גם עסקה זו רחוקה מלהיסגר. ובכל זאת, במקרה ועסקה זו תיסגר בצורה זו או אחרת, הזרקורים יופנו חזרה למזרח התיכון, וסטרטאפים שיהיו במקום הנכון ובזמן הנכון יוכלו למנף זאת לגיוסים מקרנות זרות ואולי אפילו לרכישות.

מגמות:
רוב רובם של השירותים בעולם ה-Web2.0 מבוססים על קהילות המאפשרות למשתמשים לייצר, לשתף, לשמור, לדרג, להציף ולצרוך תכנים כאלו ואחרים. לסטרטאפים הפועלים מישראל יהיה קשה (אך אפשרי) לבלוט מבין אלפי הסטרטאפים הצצים כל יום ברחבי העולם אשר רובם ככולם פונים לאותו שוק מטרה- ארה"ב. עם זאת, בשנת 2006 ניתן היה לראות מספר חברות ישראליות אשר פנו יותר לצד הטכנולוגי של ה-Web2.0, תחום עם הרבה פחות תחרות ועם סיכוי ל-exit גדול הרבה יותר. אחת החברות עליהן אני מדבר היא Dapper שלאור הביקורות הסופר חיוביות להן זכתה, הצליחה לסגור סיבוב גיוס מ-Accel Partners, אחת הקרנות הגדולות בעולם. את השירות הקימו שני בחורים מוכשרים, ערן שיר וג'ון הייזן ללא שום מימון חיצוני, ובעזרת מהלכי שיווק מקוריים תוך כדי שימוש נבון בכלי השיווק החינמיים אשר מספק לנו ה-Web2.0 הם הצליחו לקבל חשיפה מדהימה. חברות נוספות עם טכנולוגיה מעניינת (אם כי לוא דוקא חדשה) הן ClickTale ו- Gizmoz.

בשנת 2006 ראינו את ההשקעות הראשונות בסטרטאפים הפונים לתחום ה-Enterprise2.0, אחד התחומים החמים והמבטיחים בשנים הקרובות. חברה אחת היא Serendipity אשר גייסה 5.1 מיליון דולר מ- Genesis Partners הישראלית ו-Index Ventures האירופאית. החברה השנייה היא Clarizen (נסקור אותה בקרוב) אשר גייסה 7 מיליון דולר מ-Benchmark ו-Carmel. אני מאמין גדול בשתי החברות ובכלל, בחברות ישראליות הפונות לשוק זה. השילוב של נסיון קיים בפיתוח מוצרי B2B מצד אחד ופרץ היזמות אותו אנו חווים בתקופה זו מצד שני - הוא שילוב מנצח.

לאור היכרותי עם הסטרטאפים המקומיים אני צופה שבשנת 2007 נמשיך לראות עוד לא מעט מיזמי “me-too” – הנתפשים כ-"סקסיים" וקלים לפיתוח, אך גם מיזמי טכנולוגיה אשר יהוו בסיס להמשך קיום יסודותיו של ה-Web2.0 יצוצו פה ושם. יהיה מעניין.

והרי התחזית ל-2007:
- מישהו זוכר את אתרי הקזינו האינטרנטיים? חברות הקזינו הישראליות יתאיידו בשל החקיקה המונעת בארה"ב.
- הבלוגים בארץ (ובעולם) ימשיכו לנגוס בגופי המדיה הגדולים.
- ייתכן ונזכה לראות רשת חברתית מקומית שתצליח לייצר מסה קריטית ולהפוך ל- MySpace הישראלית. כיום, מעבר ל- Tipo הפונה לקהל יעד צעיר במיוחד אין רשת פופולארית המצליחה לגייס קהלים כמו תיכוניסטים, סטודנטים ואנשי עסקים (למרות שבנוגע לחלק מהקהלים צפויות הפתעות נעימות בקרוב)
- הדרישה לכח אדם מיומן ואיתה המשכורות ימשיכו לעלות בקצב מסחרר. קורסי הסבה ל- Ajax בקרוב במכון ליד ביתכם. 
- Online Video / TV ימשיך להיות התחום החם גם בשנה הבאה (ללא קשר להצלחת מכירתה של- Metacafe). הפוקוס השנה יהיה בהטמעת המודלים אשר ייצרו את המזומנים המיוחלים מהטכנולוגיה.
- Browser based applications/SAAS כמו Zoho ו-Google Docs ישתפרו ויינגסו מחבילת ה-Office של Microsoft. בכלל, יותר ויותר אנשים יאמצו להם את דרך העבודה עם שירותים מקוונים.
- מגמת ההתרחבות של עולם ה- Mobile תימשך גם השנה הרבה מעבר לרינגטונים. שירותי Mobile כמו חיפוש, מבוססי מקום, חברה ומולטימדיה יהיו נגישים מכל מקום. הראשונים שייאמצו את הטכנולוגיות יהיו הצעירים, להם הטלפון הנייד הוא המסך הראשון, הרבה לפני הטלויזיה והמחשב.
- Vertical Search Engines יתחילו לצוץ לכל תחום.
- MySpace לא יהיה האתר הגדול בעולם עד סוף השנה.
- FireFox ימשיך לצמצם את הפער מול ה-Internet Explorer.
- SecondLife ימשיך לצבור תאוצה ויהפוך לפלטפורמה "מקבילה" לאינטרנט כאשר יציע שירותי מקבילים כמו קהילות, קידום ופירסום. בנוסף לו יעלו גם מתחרים כמו There.com.
- ה-Peer 2 Peer ימשיך לצמוח למרות הכל - ועם זאת לכיוון יותר חוקי.