Sportingo is a sport media company. We provide two services:

• Quality UGC about sports from fans around the world.
• A guide for watching sport media.

Our site has been live for over a year and we have 2,000 registered writers and about 800,000 unique visitors a month.
Let's start by summarizing 2007, we had a formal launch of our service, raised money, acquired caughtoffside.com, opened a London office, signed some key partners and learned a lot about a changing market place.
As with any new venture we had several assumptions when we started, some worked others did not and required us to adjust our thinking.

We found out that fans are not very good as sport reports. The reason a fan will spend time writing is because they want to get dialog going. Very few fans are interested in just covering the news. Once we realized this we moved away from getting fans generating news and instead giving them a way to voice their opinion the amount of interaction on the site grow considerably. A great example is an article by Jamie Karwar about Steven Gerrard http://www.sportingo.com/football/a5851_liverpools-steven-gerrard-not-worldclass . Jamie is a Liverpool fan whose views tend to be very different then those of other Liverpool fans and generate a lot of controversy. I am amazed by his willingness to put his views out there even with so much negative feedback from other fans. Yet this is part of the power that the Internet allows fans. Instead of just talking with your mates, or at best people at the local pub. You can now reach 10,000 fans that will argue the point with you. As we see it Sportingo is a way to amplify and share these conversations all around the world.

Another assumption we had which did not materialize yet was around the consumption of live sports over the web. A year ago the industry was talking about how 2007 is going to be the year in which people start watching live streaming on the web. At the end of the year we found at the numbers are much smaller then expected and almost all online media consumption is for clips. It will take much longer for the live steaming market to evolve due to a combination of problems with the user experience, technology and rights. The Sportingo media guide now has to adjust to meet today's market needs while planning for a future that will take longer to mature.

This is one of the most important lessons I can share with the rest of the community. Even when you use the best data available to make your decision you will still find that with new markets hitting the right timing is very difficult to predict. It is important to be able to face the hard truth at times and adjust your product instead of just hoping that everyone else is wrong and the market is just around the corner.

The other insight from our first year is that everything from fund raising, recruiting, development will take longer then you expect. Take as much money as you can from investors, constantly look at the real numbers in the market and be ready to adjust if your assumptions are not proving themselves.

Figure out what you are about, and which opportunities you have to pass then make some bets and do you best to work through the problems.

2007 was our second year of operations at G.ho.st.  G.ho.st (pronounced "ghost") is an acronym of Global Hosted Operating SysTem – and as the name suggests we are trying to provide a full OS-as-a-service – in the browser – in competition with Microsoft Windows.  It's an ambitous play and during 2007 we we are able to grow a strong team, get a substantial alpha product live, raise a series A, get over 100,000 people to try the service and put G.ho.st on the map with tens of thousands of Google hits. This is by no means enough to ensure we are on the path to success.

During 2007, the Web 2.0 trend really gained momentum and the competition for the attention of the Web consumer is fierce. Our alpha has been very well received but the only thing that matters is breaking into the mainstream of Web consumers – that is our challenge for 2008.

We are betting that the Web 2.0 industry will mature in 2008.  In 2007 social networks became mainstream.  But hosted productivity apps like Google Docs, Zoho, ThinkFree, are still used by a smaller group of advanced users, despite the benefits of being available everywhere and admin-free.  G.ho.st is betting that these become more mainstream and that users start to demand the convenience of an operating-system – a single desktop, single sign-on, single file system and some standrads for look-and-feel.  The more Web services you use, the more you need a layer to help you keep track of all your stuff in a consistent way.

That's from a user perspective. In the meantime the Web 2.0 vendors are suffering from the lack of standards. At G.ho.st we did a number of one-off integrations in 2007. One-off integrations are hugely wasteful of R&D resources. Being a new and small player that cost was usually ours, not the partner's. Now we are active in OpenSAM.org and hopefully in 2008 that will allow us to interoperate with some other Web 2.0 vendors without custom integrations.

As for us, the G.ho.st Virtual Computer has come a long way in the last year. It scores well on functionality but less well on two important criteria – simplicity and performance. We are now giving those issues a higher priority than adding more features.  During 2008 we will must make the G.ho.st Virtual Computer into a real alterantive to Windows in every way. Then people will have the real option of having their entire computing environment on the Web taking advantage of the growing world of Web 2.0 Applications, aggregated by the G.ho.st Virtual Computer.

לפני שנציג את הפוסט החמישי בסדרת "פרוייקט היזמים" רצינו להרחיב מעט בנושא שמציק לחלק מקוראינו - הפוסטים באנגלית. כל היזמים התבקשו לכתוב את הפוסטים בעברית אך בחלק מהמקרים חלקם בחר  לכתוב באנגלית, כל אחד מסיבותיו הוא: לחלקם האנגלית היא שפת אם, חלקם מרגישים יותר בטוח להתבטא באנגלית וחלקם רוצים להשתמש בפוסט לצורכי שיווק. בואו נהיה קצת יותר סבלניים ולא נצא בהצהרות כאלה ואחרות. מה שחשוב הוא שמכל פוסט, ולא משנה אם נכתב בעברית או באנגלית, כולנו יכולים ללמוד.

אם יש חברות נוספות אשר היו רוצות לקחת חלק בפרוייקט זה, אתן מוזמנות ליצור איתנו קשר. תהנו.

בנובמבר 2007, השתתפה חברת TripCart בכנס השנתי של PhocusWright, שמתמקד בתחום תעשיית התיירות המקוונת. בתור מנכ"ל החברה, הוזמנתי לבמת הנאומים בכדי להציג את החזון של TripCart על כווני ההתפתחות החדישים של תעשיה זו בכלל, ושל TripCart בפרט. כמו שם, אנסה בתקציר זה להציג את TripCart ואת פועלה בתחום.

רקע:
כידוע, תעשיית התיירות היא הפלח המוביל במחזורי המכירות האינטרנט (מעל 100 מליארד דולר בשנת 2007). בארה"ב שולטות בשוק זה חברות גדולות ומבוססות כגון – Expedia, Travelocity, Orbitz, Kayak ו-  PriceLine- וכמו הגדולים הנ"ל, נמצאים במגרש שחקנים נוספים רבים המתחרים על אותו קהל, ומספקים שרותים מקוונים להזמנת טיסות, מלונות ורכבים להשכרה.

במקביל, במהלך השנתיים האחרונות, ישנה התעוררות של מיזמים חדשים המביאים רעיונות מקוריים, וחידושים טכנולוגיים משמעותיים לשוק התיירות המקוון. בנוסף אל TripCart פועלים במגרש מיזמים כמו: TripHub, ImIn, TripIt, TripWiser ו- HomeAndAbroad. בתעשיה מתגברת התחושה שיש מקום לכמה מאיתנו לגדול לסיפורי הצלחה. האפשרויות לשיתופי פעולה ומיזוגים עם האתרים המובילים בשוק, או עם מיזמים ואתרי נישה אחרים הן רחבות ומגוונות. אחד מסיפורי ההצלחה בתחום הוא הרכישה של Expedia את TripAdvisor בשנת 2004 בסכום מוערך של 250 מליון דולר אחרי שהושקעו בה 4 מליון. נכון להיום מוערכת TripAdvisor ב 1.2 מיליארד דולר. סיפור הצלחה מעניין לא פחות הוא סיפורה של Kayak…

מי אנחנו?
לעומת התעשיה המסורתית שהיתה (ועדיין) ממוקדת בהזמנת טיסות ומלונות, מתחילה TripCart בבירור השאלות "לאן נלך? ומה נעשה שם?" ומציעה תשובות בהתאם – מדובר בתהליך טבעי יותר למי שמעוניין לתכנן את החופשה שלו ושל משפחתו.  TripCartהוא כלי לתכנון חופשות, המאפשר גישה למידע לפי חתכים שונים ומגוונים: יעדי נסיעה, פעילויות נופש, תחומי עניין ואוירה, מקומות בילוי ושאר אטקציות. השילוב ההדוק בין תכנים מקוריים, וקהילה המעלה תכנים (כגון תמונות, תגובות לכתבות מומחים, ופורום פעיל) יחד עם כלים לתכנון טיולים, מבדיל את TripCart מהמיזמים האחרים, המתחרים על לב הקהל, המשקיעים והשותפים האסטרטגיים.

יש לנו יתרון נוסף בתחרות, בכך שקבוצת המו"פ שלנו ממוקמת ברעננה. לעומת האחרים, הממוקמים בארה"ב, אנחנו מנצלים את המומחיות הישראלית בפיתוח. בנוסף לטענה ש"אנחנו יודעים לעשות טכנולוגיה יותר טוב" ברור לנו שבישראל יש מאגר ידע תיירותי משובח ורחב. נכון להיום, מתמקדת TripCart בשוק האמריקאי, ומנצלת את הייתרון של קהילת דוברי האנגלית שחיה ברעננה, בית שמש וירושלים ומעסיקה עשרות כתבים מוכשרים. זה אך טבעי, שמדריך סקי אמריקאי שעבר לגור בארץ ויש לו גם כישרון לכתיבה, מתאים להיות מומחה הסקי של TripCart כמו כפפה ליד. בעתיד, כאשר TripCart תכסה יעדים נוספים בעולם, היתרון של ישראל כמעצמת ידע תיירותי יהיה אפילו יותר מובן מאיליו.

המודל העסקי של TripCart משלב פרסום עם הזמנות. אנחנו עושים מאמץ שיווקי ממוקד להביא לאתר טיילים בשלבי התכנון המוקדמים של חופשתם. משתמשים כנ"ל יבצעו בסופו של דבר הזמנות לחדרי מלון, יקנו כרטיסי כניסה לאטרקציות שונות, ותוך כדי התהליך ילחצו על פרסומות רלוונטיות. יש לנו עסקאות מועדפות עם: TravelZoo, Orbitz, Travelocity, Priceline, Kayak, ו-Hotels.com. מעיון בסטטיסטיקות של האתר עולה כי ה- click-through rates וה-  conversion rates עולים על הממוצעים בתעשית התיירות.

לצוות שלנו יש תמהיל מאוזן – יותם לוז (ה-CTO) ואני, באים מחזית הטכנולוגיה. בעברי עסקתי בין היתר בתכנון צ'יפים לתקשורת מהירה ולדור השלישי וכן בניהול קבוצות מו"פ. ליותם נסיון עשיר באלגוריתמים לעיבוד אותות וזיהוי דיבור ובארכיטקטורת תוכנה בכלל. אנחנו מביאים את הידע הנדרש להוביל את הפיתוח הטכנולוגי וארגון המידע. השלישי במשולש הייזמים של TripCart הוא דיוויד שוורץ, שאחראי על הצד הפינאנסי של החברה ומביא איתו לחברה נסיון מוכח בוול סטריט ב-M&A ובקרנות הון סיכון. ייזמי אינטרנט מובילים כמו נחום שרפמן (Shopping.com, esnips.cpm, ו-commtouch) ויונתן סטרן (zoominfo.com) מייעצים לנו בכוונים אסטרטגיים.

עד היום מימנו הייזמים את החברה בכוחות עצמם. בימים אלה אנחנו במהלך לגיוס כספים נוספים על מנת להרחיב את מאגר המשתמשים, לבצע את הפיתוח העסקי בארה"ב ולהרחיב את הכיסוי הגיאוגרפי של האתר. בנוסף מחפשת החברה אנשים מוכשרים וחדורי מוטיבציה לתחומי הפיתוח והשיווק.

Dapper, for those of you who haven't heard of it, is a web based service that lets you transform, with ease, any site on the web into a semantic API, letting you consume the site's content as a feed, a widget, a facebook app and tens of other ways. Dapper's goal is to build the semantic web in a top down approach, based on the distributed effort of tens of thousands of users and site owners who use Dapper to get and distribute content the way THEY like it.

From day one (Dapper launched Aug, 2006), we were focused on building Dapper as a platform for developers and savvy web users, not as a personal tool. Thus, much of Dapper is open source (and more will probably become so in the future), extensible and modular. We've deployed developers tools such as SDKs and web services and attempted to cultivate a vibrant community through our blog and p2p interaction. Last week (Feb 3-4) was one of the peaks of our effort when we hosted Dapper enthusiasts and partners in the first ever DapperCamp, in San Francisco, CA .

Building an eco-system is not an easy task, and requires constant resources, and its doubly hard for a striving start-up with very limited resources and a tight budget. In addition, initially, and for a long time running, it seems like a one-way street where you give and develop and provide, and don't get much in return. In addition, traditionally, Israeli start-ups (being israelis have a very focused, down to earth view, asking what's the immediate ROI of every action, and looking down at activities that are meant to build an "eco-system", "presence" and other obscure terms. However, once you pass the initial hurdle, build partnerships and work with the community, it starts giving back, be it in word of mouth reference, in enhancement of your basic service, in bug finding and in many more aspects. At the end of the day, an engaging community is also an important asset that you'll leverage in your next round, M&A deal or IPO.

So if you want to build an engaging eco-system around you, what can you do?

Here are a few tips:

1. Blog. Then blog some more. Or as the Richter Scales say: blog, blog, blog it all, blog it if it’s big or small, blog at the cineplex, blog while you’re having sex
      a. Also comment, trackback and in general engage in the conversation.

2. Listen and react. Try soliciting feedback early and often. Use the feedback promptly in your dev cycles and let people know when their ideas/comments are realized. When you've built/fixed something based on user feedback and you let him know, he'll be loyal to you forever (internet terms). He "owns" part of it.

3. Form communication channels. Emails (with a repository and tracking system), chat rooms (meebo is great for embeddable chat rooms), forums, wikis. Whatever agrees with your culture. Most importantly, don't create a channel if you can't/don't intend to support it. It will be counter-productive. Adding a channel (e.g. forums) is a life long commitment that requires daily monitoring and prompt response.
     a. Don't shield your development team from feedback. Let them read support emails / browse the forum etc. It will enhance their motivation when the service gets great feedback, and will doubly enhance their motivation when bugs/issues are raised.

4. Open up as much as you can. Be it open-sourcing whole or portions of your code base, APIs that allow interaction with your core functionality and data or deploying standards (e.g. openID, openSearch), the more you open up, the better. Some tools (e.g. Twitter) have gained their success mainly because of their openness and inherent interoperability.

5. Partner with complimentary service, leveraging each other's strength. You can think of it as an extension of Youtube's embedding practice, which made them so successful. What if you could embed your entire site (or portions of its functionality) in complementary services, or enhance your service by embedding others'? This entails taking great care when designing your architecture so that it will be modular and easily integrated, but it opens the way to all kinds of cooperations, and eventually allows your core service to reach larger audiences.

Lastly, whenever you can afford it, establish presence in your reference market. For many, this means the San Francisco bay, though not for all. Engaging physically with your community is still by far the best way to build it. DapperCamp last week, is a great example, and will probably be remembered as a major milestone for our community and eco-system, not only because it gave an opportunity for us to interact directly and deeply with scores of developers and companies who use Dapper, but also because it allowed them to interact among themselves, creating new opportunities for all, and giving us many new Dapper ambassadors to spread the word.

Israeli start-ups are traditionally more technology focused than the general norm, and it is certainly one of our fortes, but it is important to remember that today, more than ever, the web is a social platform, and whoever wants to succeed should harness this platform to the best of his abilities, even if what he does is some nerdy stuff like building APIs…

אחד השווקים המעניינים ביותר שהתעוררו בשנים  האחרונות הוא שוק התוכן התוך-טקסטואלי.
השוק נוצר ע"י התפתחות והטמעה של טכנולוגית NLP (עיבוד שפה) המסמנת אוטומטית מילים בטקסט, וטכנולוגית AJAX הפותחת חלוניות תוכן ( Baloon or Popup)  מעל המילים המסומנות.כיזם הפועל בשוק זה בשנה האחרונה, אשמח לשתף אתכם בהבנתי את השוק  ובדרך בה Felloweb משתלבת בו.
 
בסקירה כללית ניתן לראות מספר חברות בולטות המסמנות את המגמות העיקריות: מגמת הפרסום ומגמת העשרת תכנים. המגמות שונות מאוד גם בטכנולוגיה המשרתת אותן וגם בפתרון אותו הן מציעות (value proposition). הפרסום משרת מפרסמים ובעלי אתרים ונעשה בצורה פולשנית למדי לצורך מונטיזציה של הגולשים. העשרת תכנים מעשירה את חווית הגלישה אך לעיתים חסרה  ערך כלכלי לבעל האתר. 
 
מסתמן גידול מרשים בנתח הפירסום התוך-טקסטואלי (Intext advertising) שהתפתח ממספר מליוני דולרים ב-2004 לשוק מוערך של מאות מליוני דולרים ב-2007.
החברות המובילות את השוק הם סטארט-אפים שהציגו טכנולוגיה שאיפשרה "לפתוח את השוק" ולהתבסס בו, וכן חברות מבוססות  יותר שנכנסו אליו לאחרונה. דוגמאות בולטות הן (Vibrant Media (formerly Intelitxt ו- AdBrite.

הנקודה הישראלית: ההימור המדהים בסך 10M$ של קרנות סקוויה וכרמל על (Kontera (formerly Ezula מהרצליה. ברכות ליואב שחם ולצוות על גיוס השיא של 2007 באינטרנט הישראלי, ולקרנות על הצבעת האמון ביכולת של מיזמים ישראלים להתבסס בשוק הבינלאומי. ההשקעה מסתמכת כנראה על חישוב פשוט של גודל שוק צפוי וקצב גידול. הפוטנציאל קיים בפלח שוק שצמח באלפי אחוזים בשנים האחרונות ועדין מהווה פלח קטן של השוק המקוון, יחס של מאה-מאתיים מליון מתוך 15 בליון.

במגמת הפרסום של שוק התוכן התוך-טקסטואלי, הערך המוסף לגולש אינו משמעותי –  ובכך יש הפרעה - אך הערך המוסף לבעל האתר ולמפרסם הוא הגורם לגידול בחדירה, הצפויה להימשך ולהתעצם.
 
מגמת העשרת התכנים מסתמנת בהטמעה מסיבית של פתרונות אלו בעיקר בבלוגוספירה. דוגמאות בולטות לכך הן SNAP ו- Yahoo! Shortcuts.
וגם כאן נקודה ישראלית: ג'יי מידד, סמנכ"ל המוצרים ב-SNAP תרם רבות לפיתוח השירות והטמעתו. כל הכבוד לג'יי ולצוות על מוצר יפהפה ועל ניהול קמפיין אינטרנטי למופת.
במגמת העשרת התכנים של שוק התוכן התוך-טקסטואלי הערך המוסף לגולש גבוה אם כי עשוי להיות שנוי במחלוקת. במה עוזרים  Thumbnails על לינק או במה עוזרות תוצאות חיפוש אם אינם תמיד קשורים לטקסט? אך הקלות היחסית בה השירות משתלב באתר היא הגורם הדומיננטי בהצלחת החדירה. בסופו של דבר  יש יחס טוב בין ערך מוסף גבוה למאמץ שילוב פשוט ומינימלי.
 
בבואנו לבחון מה הן האפשרויות הקיימות בשוק למיזם נוסף, ומהם הצרכים, מצאנו לנכון שהטכנולוגיה הקיימת כיום טובה אך לעיתים אינה מספקת, והפתרון הוא חלקי.
נדרש  שילוב חדש של ערך מוסף לגולשים ולאתר, יחד עם ערך למפרסם. יש צורך בזיהוי מדויק יותר של מילות מפתח (Tag Extraction) והצפת תכנים רלווטיים.
לאחר סקר שוק מעמיק מול עשרות מפעילי אתרים ומפרסמים, ובדיקת היתכנות טכנולוגית, יצאנו לדרך עם Felloweb Contents Technology.
 
היכולת של Felloweb, המתמחה בפתרונות לשוק זה, נובעת מטכנולוגיה יעודית מוגנת פטנטים המסוגלת לשלב בין המגמות: גם פרסום ממוקד ורלוונטי יותר  וגם תוכן נוסף רלוונטי. נקודת מפתח להצלחה היא איזון ברור ומדויק של תוכן פירסומי ותוכן לגולש.
השירות חושף תכנים רלונטיים ומציג אותם כלינקים פנימיים באתר, בשילוב עם לינקים פרסומיים. היכולת לחשב ולהציג לינקים פנימיים באתר היא פריצת דרך טכנולוגית. לאחר מאמץ פיתוחי אינטנסיבי ב-2007  השקנו בתחילת 2008  את השירות במספר אתרי פילוט. נתוני השימוש בשירות מעידים על יכולת מרשימה להגדיל את משך החשיפה של האתר לגולשים ואת מספר החשיפות של חלוניות ודפים ניצפים. השרות של Felloweb הושק בבטא סגור ומשולב במספר אתרים, כשהוא מייצר הכנסות מיידיות. ניתן להתרשם ממנו ב- . http://www.debka.com/ פרטים נוספים והרשמה ב- http://www.felloweb.com/.
 
אסטרטגית החדירה לשוק של Felloweb מתבססת על הצורך בפתרונות טכנולוגיים המשלבים ביעילות פרסום ותוכן.
 
הצפי הכללי מעיד על שוק קיים הצפוי לגדול תוך שינויים. הגידול יבוא מחדירה לאתרים מבוססים יותר ולא רק לבלוגוספירה. בנוסף, רוב הטקטסים ברשת עדיין 'נקיים' מקישורים ומשרותי intext  וממתינים כחומר גלם לא מנוצל לטובת השוק המתפתח. הגידול בהוספת אתרים וטקסטים מן הסתם גם הוא ימשוך את השוק קדימה.
 
השינוי הצפוי הוא בשילוב המגמות: גם פרסום וגם תוכן על גבי החלונית. בנוסף, ניתן לציין שככל שהתוכן יהיה רלוונטי ונגיש יותר וכן השימוש בחלוניות תוכן על ידי הגולשים יגדל. ישנו אפקט פסיכולוגי ביעילות הנגישות למידע המעודד צריכה של שירות זה. ניתן להשוות זאת לשמוש במעלית במקום מדרגות. המתנה למעלית כרוכה בחוסר סבלנות. אנו לוחצים מספר פעמים על כפתור הקריאה למעלית וממהרים ללחוץ על כפתור סגירת הדלת.  אותה תחושה מלוה אותנו גם בגלישה ברשת. המעבר מאתר לאתר ומדף לדף ( ואף מטאב לטאב) מהיר ומואץ ככל שיהיה, נתפס לעיתים כבזבוז זמן הקוטע את חווית הגלישה. בדיוק בנקודה זו החשיפה של תוכן נוסף בחלוניות על גבי הטקסט הקיים עונה על הצורך ליעילות הנגישות.
 
במבט עתידי קצת, ניתן לראות את השאיפה הכללית באיטנטרנט לייצר חווית גלישה עשירת תכנים, בה ההקשרים הרלונטיים זמינים ומעניקים חווית גלישה רצופה. הטכנולוגיה המתקדמת של סינדיקצית תוכן ושל אוטומציה של הקשרים רלוונטיים היא המאפשרת מימוש חזון זה, בעתיד שיכול להיות הרבה יותר קרוב ממה שנדמה.
 
לסיום, אני רוצה לאחל לכולנו שנה נוספת של עשיה ברוכה בתעשית האינטרנט המקומית, שתצמח כמו אחיותיה הבוגרות מתעשיית ה- Tele/Datacom  לייצר הצלחות רבות וגדולות.
 
 
דותן פלג
יזם ומנכ"ל
Felloweb

Like any other frustrated consumer out there who often seek help for his tech problems, I often pulled my hair after wasting hours on unsuccessful attempts to get technical support for my products.  Whether it was a wireless router, dishwasher, or even a printer – I never managed to find a solution for a tech problem fast and easy.

As I started researching this space, I realized there is an inherited conflict between consumer products manufacturers who constantly seek ways to lower their customers support costs and the average consumer who is in a growing need for efficient tech assistance.  Since the products we use become more and more technologically advanced, and at the same time manufacturers are eager to push their products into the market before they are properly designed and tested, consumers often need to deal with a poorly designed product that is extremely sophisticated to operate.

Since most manufacturers are hiring inexpensive off shore facilities to handle their support, consumers ended up talking to reps that have very little knowledge and experience regarding these products and therefore in no position to successfully address their problem.  The result is that many consumers are unable to get support and successfully operate their products.

Once I figured all that out, I realized there is a potential to harness the wisdom of the crowds regarding tech support matters, and leverage that towards helping new people who face these problems for the first time.  My assumption was that most tech problems occur to most users, and it is enough that one dedicated user will be able to overcome a problem and will ultimately be willing to help others by sharing his solution. When I figured there is great monetization potential around post purchase support it was clear to me what should be our goal:  to create the first and largest post purchase support destination site on the web.

To get started I raised some cash from angle investors, which was very challenging in early 2005, and created an environment that both laid out most of the relevant support information on any product in a single and easy to use location, and more importantly, offered users to collaborate and share their experience regarding these support matters.

Through the combination of generating relevant content in a space that was not heavily targeted by big companies, and having that content indexed in search engines, we were able to gradually drive significant streams of traffic to FixYa. At that point, the challenge was to encourage other users to answer these questions.  Since I knew one of the most important rules of online user behavior (users do what you allow/ask them to), we simply optimized a process where we recruit potential answerers from our overall traffic and retained them.

One of the secrets of creating a scalable consumer internet experience is thinking like a user, and not compromising on searching and optimizing the most intuitive user experience. We humans are the laziest creatures alive, and we adore simple solutions that make our lives easier.  Therefore, our sole focus in FixYa for as long as the company has been operating, is to create a site that will provide people with the best solution for any problem, fast and easy.

Especially in the Israeli internet scene, it was extremely challenging to find both talented and experienced professionals to make this idea into a company. Through a combination of courting people who I successfully worked with in the past and interviewing hundreds of new people, we slowly and gradually built a solid team.  By all means, one additional (known) secret to building great companies is getting the right people, and assuring they are constantly motivated to invest their passion in their work

As the company got to a scale where it was obvious there is a great opportunity to build a big business around it, we decided to get VC funding and lay the foundation for a large business to come.  After meeting several Israeli VC’s we realized we will have much better success (and value) by partnering with a leading US VC, who is in a better position to help us make this venture into a huge success. 

At the same time, we also realized it would make a whole lot of difference if we relocate our presence to Silicon Valley.  As much as FixYa is an internet venture, it’s still a people business at the end of the day. Our potential partners and even acquirers are lead by people, and therefore we should be near them in order to create the right relationship that can lead to those things. In addition, at some point there are also competitors.  One of the elements of success is that it convinces others to jump in and try to get a piece.  Although FixYa started a niche, after it started to position itself as the leader of this space, several players entered this market – most of which are located in the valley.  One other reason for us to be here is to make sure we get at least the same opportunities to partner and grow the business as they do.

Today, FixYa manages to sustain a solid and aggressive growth pattern in its usage and monetization, and at the same time constantly dealing with challenges that are getting the company closer to become what’s it intended to – a brand that is synonymous with tech support as much as Google is with search and Ebay is with auctions.

Unlike the recent trend where it seems too easy to get funding and teams, I feel we made the longest and most difficult way to hit every goal with FixYa. From getting funded, to finding the right people – it was always in the 92nd minute (soccer time). I used to wonder why it was so hard, especially when it was faster for others.  Now I know that there is only one way to build a great company – the hard way.

בפרוייקט היזמים של the.co.ils התבקשו מספר עשרות של יזמים ומנכ"לים לסכם את שנת 2007 כפי שעברה עליהם ועל הסטרטאפ או החברה אותה הם מובילים. בפוסטים אלה היזמים יתארו את התקדמות החברה, את גיוסי הכספים, מוצרים חדשים, מהלכי שיווק, ניתוח השוק, טרנדים, טעויות, טיפים וכל דבר אשר יעלה בראשם.

במהלך השבועות הקרובים נפרסם את כל הפוסטים אשר נכתבו ע"י אותם היזמים. אם יש עוד סטרטאפים או חברות ותיקות הרוצים לקחת חלק בפרוייקט זה – אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר. את הפוסט הראשון בסידרה כתב טל קינן המוביל סטרטאפ מבטיח בשם SemantiNet.

עבורי, 2007 תיזכר תמיד כשנה של התחלות. ב-2007 התחתנתי. ב- 2007 חזרתי ארצה לאחר שמונה שנים בארה"ב. אך יותר מהכל (ולמרות שאת סמנטינט הקמנו באופן פורמלי ב-2006) ב- 2007 החזון של סמנטינט החל לקרום עור וגידים.
מצחיק לחשוב על סטארט-אפ בפרספקטיבה של זמן עבר, במיוחד כאשר המוצר שלנו עדיין לא עלה לאוויר, אך בכל זאת, עכשיו כאשר אנו כל כך קרובים לשחרור המוצר, אי אפשר שלא לחשוב על הדרך שכבר עברנו.

סמנטינט היא חברה ישראלית (כמובן), הממוקמת ברמת החייל בתל-אביב ומונה כיום שניים עשר עובדים (בעיקר מפתחים). המטרה המוגדרת שלנו היא לממש את חזון הסמנטיק ווב ובאמצעותו לאפשר הגעה ושימוש יעיל ונוח באינפורמציה שקיימת כיום ברשת. את הטכנולוגיה שלנו החל שותפי טל מוסקל לפתח כבר לפני מספר שנים, וב-2006 לאחר שפנה אלי והציג בפני את הטכנולוגיה, היה לי ברור שבאמצעותה יהיה ניתן לבצע שינוי משמעותי בדרך בה אנשים משתמשים באינטרנט.

בקצרה: חזון ה- Semantic Web החל עם טים ברנרס לי (אבי האינטרנט) כבר בסוף שנות ה-90. לטענתו, קיים צורך אמיתי להפוך את האינטרנט מאסופה של דפי מידע אשר אותם בני אדם יכולים לצרוך, למאגר מידע מאוחד שאותו יוכלו תוכנות לנצל. הסיבה אגב ברורה: כיום, מידע שימושי יושב באתרים בצורה מבוזרת ועל מנת לאחד את אותם קטעי מידע נדרשת עבודת אינטגרצייה בין אותם מקורות. אותה עבודת אינטגרציה היא ככל הנראה בלתי אפשרית בהתחשב במספר האתרים, השרותים והסטנדרטים אשר קיימים ברשת, והקצב הגדול בו מתווספים אתרים חדשים. ללא אותה עבודת אינטגרציה ממוחשבת, המשתמשים נאלצים לקפוץ מאתר לאתר על מנת "לצרוך" את אותו מידע מאוחד, דבר אשר מונע מהם ליהנות בצורה מקסימלית מהמידע הקיים.

דוגמה פשוטה יכולה אולי להמחיש את הבעיה: נניח שאנו מתענינים בלהקה מסויימת. האתר של-Amazon יכול לספק לנו מידע על האלבומים והשירים של הלהקה, בזמן ש- YouTube מספק את קטעי הוידאו לאותם שירים, אתר Last.Fm יציג מידע על הופעות בזמן ש-Facebook יראה לנו מי מהחברים שלנו כבר קנה כרטיס ו-Google Maps יציג לנו את מיקום ההופעה על מפה. האם קיימת דרך נוחה למצוא  את הקשרים במידע הנ"ל ולהציגם בצורה מאוחדת? מספר אתרי Mashups מנסים לבנות שירות אשר מחבר בין אותם אתרים – אך האם אותו שירות יכול להתמודד עם מספר רב מאוד של מקורות? האם הוא יוכל לדווח לנו כי הלהקה מופיעה בקירבת האזור בו אנו נמצאים? וכאשר אנו רוצים לצרוך מידע מסויים האם זה ברור מתי עדיף להגיע אל אחד האתרים שמוזכרים למעלה או אל האתר המאחד? אלו הן הבעיות אותן אנו מבקשים לפתור.

את המימון הראשוני לחברה סיפק יוסי ורדי למרות שכשפנינו אליו ב-2006 לא היה לנו הרבה מה להראות. ללא ספק, הצטרפותו של יוסי למייזם היתה אבן דרך קריטית לחברה. ובכל זאת, ב-2007 היה כבר ברור שעל מנת להגשים את חלומנו, נידרש לגייס סכום משמעותי יותר. חשוב לציין כי אין הדבר אופייני בהכרח לחברות אינטרנט אחרות. מספר רב של מייזמי אינטרנט עולים לאוויר בהשקעה נמוכה יחסית, והדבר מאפשר להם לגדול בצורה אורגנית מבלי לגייס כסף נוסף בשלב כה מוקדם. אך עבורנו הסיפור היה שונה, בעיקר מכיוון שלצורך שחרור המוצר שפיתחנו, נדרשנו לגייס מספר רב של עובדים מוכשרים. המשמעות היתה שכחברה היינו חייבים לפעול בצורה מאוד קריאיטיבית. היה עלינו לנצל בצורה מקסימלית את ההשקעה הראשונית של יוסי על מנת שנגיע לאבן הדרך הבאה שתאפשר לנו גיוס הון מקרן השקעות, וזאת מבלי לוותר על חלק גדול מידי בחברה.

בכדי שהדבר יתאפשר, חייבים לקרות מספר דברים. ראשית, החברה חייבת לפעול מצד אחד במרץ רב ומצד שני לפעול כאילו היא במצוקה כלכלית. הדבר הגרוע ביותר שחברה יכולה לעשות לאחר כל גיוס הוא לנוח על זרי הדפנה. כמו כן, מכיוון שישנן הוצאות הכרחיות (שכר דירה, נסיעות לחו"ל, ציוד מיחשוב, תוכנות), ומכיוון שקשה לדעת מה משך הזמן שיידרש לחברה לגייס הון נוסף, צריך וחובה לחסוך בכל הוצאה שהיא בגדר מותרות. המשמעות המיידית היא שבעלי החברה צריכים בתקופה זו לא רק לוותר על משכורתם, אלא גם לשכנע עובדים אשר מצטרפים לחברה להמיר שכר גבוה באופציות. במבט לאחור, אני משוכנע כי התהליך אותו עברנו תרם רבות לחברה. במידה רבה התקופה הזכירה לי את דבריו של מרצה למדעי המחשב באוניברסיטת קולמביה שהודיע בתחילת הסמסטר באופן חגיגי, לאחר שחילק את הכיתה לזוגות, כי בן זוגנו לכיתה יהפוך במהרה לחבר קרוב.  לטענתו: "קושי ואתגרים מאיצים תהליך של התחברות בין זרים". אני לא חושב שהדבר נכון יותר מאשר בסטואצייה של חברת סטארט אפ.

אך יותר מכל, מה שנדרש בשלב זה, זאת היכולת למכור רעיון. הדבר היה נכון בעיקר במקרה של סמנטינט מכיוון שהרעיון שלנו היה והוא עדיין, כל כך מהפכני ומורכב. ולמרות שטל מוסקל הצליח לבנות כמעט לבדו פרוטוטייפ, עדיין באותה התקופה היה קשה להסביר למשקיעים מוסדיים את גודל הפוטנציאל שטמון בטכנולוגיה הסמנטית שלנו (בניגוד להיום, באותה תקופה רוב המשקיעים כמעט ולא ידעו דבר על הסמנטיק ווב).

כיום כאמור קיימת הבנה גדולה יותר מצד המשקיעים בעיקר מכיוון שמספר חברות החלו כבר לפעול בתחום (Metaweb, Radar Networks, Adaptive Blue ועוד) ומכיון שאנשי חזון באינטרנט עוזרים בהפצת הבשורה. לדוגמא, בסוף 2007 ריצ'רד מקמנוס מהבלוג הפופולרי Read/Write Web כבר חזה כי הטרנד החזק ביותר ב-2008 יהיה אפליקציות מבוססות על חזון הסמנטיק ווב. בתחילת 2007 לא היה הדבר כך ולכן אני שמח במיוחד שלמרות זאת, כן מצאנו משקיע ארגוני שהאמין בחזון שלנו (איל ניב ושי צור מגיזה). כולי תקווה שטרנדים אלו יאפשרו לסמנטינט לגדול ולהתפתח ב-2008 על מנת שנוכל להגשים את חזוננו. בהמשך השנה אנו עומדים להשיק את המוצר שלנו בשוק, ועכשיו הצוות עובד יום ולילה על מנת שנוכל לשחרר את גירסת ה-private beta בקרוב. אני מקווה כי הקוראים יירשמו לתוכנית ויעזרו לנו בהבאת מוצר טוב יותר לשוק. בעתיד הקרוב אשמח גם לכתוב כתבה נוספת ומורחבת ובה אסביר על התחום ועל הגישות השונות שלנו ושל המתחרים שלנו.

טל קינן, מנכ"ל ומייסד SemantiNet