הבלוג של עולם הדוט.קום הישראלי החדשות, הטכנולוגיות, הטרנדים, הדמויות והמיזמים

פברואר
1
2007

הבלוג של Don Dodge מביא סיפור מרתק על יחסי הכוחות של גוגל מול יאהו. מסתבר שמשתמשים אמריקאים מבלים בממוצע 8.5% מזמנם המקוון ביאהו בעוד שהם מבלים רק 2.1% מזמנם בגוגל. קלטתם? האמריקאי הממוצע מבלה פי 4 יותר זמן ביאהו מאשר בגוגל. לא פחות מעניינת כמובן היא העובדה כי Myspace מובילה את טבלת הזמנים עם כמעט 12% – אבל על כך בפעם אחרת.

הטרגדיה, מבחינתה של יאהו לפחות, היא שזמן זה אינו מתורגם להכנסות ביחס בו הוא נעשה בגוגל ואם מביטים בנפח הפעילות באיזורים השונים בשני השירותים התמונה מתחילה להתבהר. קרוב ל- 90 אחוז מהפעילות בגוגל מתבצעת במנוע החיפוש שלה. זאת אומרת, שבזמן הקצר יחסית בו מבלה המשתמש בגוגל הוא צופה בכמות גדולה מאד של דפים ונחשף לפרסומות התפורות על מידותיו בהתאם למילות החיפוש בהן השתמש.
לעומתו, הגולש ביאהו נחשף לרוב הדפים במסגרת הדואר ודף הבית על תכניו השונים. לכן הוא צופה בפחות דפים בזמן האמור והפרסומות בדפים אלו אינן מונחות על ידי מילות מפתח ואינן מכוונות לקהל כלשהו. גרוע מכך, גם מידע טריוויאלי לזיהוי, כמו מיקום גיאוגרפי, אינו מתורגם ביאהו לפרסומות רלוונטיות.

ליאהו נכסי תוכן מעולים יחסית לגוגל והיא מובילה עליה בעניין זה כמעט בכל תחום פרט לחיפוש, אך היא אינה משתווה לגוגל ביכולת להפוך נדל"ן אינטרנטי בכסף. אין מה לעשות, איכות תכנים ומוצרים איכותיים אינם תחליף למודל הכנסות משוכלל. כמובן שאין לרחם על יאהו עם הכנסות של כמעט 6.5 מיליארד דולר בשנת 2006 ועדיין – גוגל גלגלה באותה תקופה כ- 10.5 מיליארד.

הצמיחה של גוגל ממשיכה להיות פנומנאלית והיא גוזלת בהתמדה נתחי שוק מיאהו ומגדילה מרבעון לרבעון את הכנסותיה בעולם. הייתי רוצה לראות את יאהו נותנת לגוגל פייט במגרש הפרטי שלה, ולא פחות חשוב – מתייחסת לפינות החשוכות של העולם, כמו זו שלנו, ומציעה לגולשים המקומיים שירותים איכותיים בשפתם – כפי שעושה גוגל. בסופו של דבר אין שווקים זניחים, רק חברות מזניחות. ועל הזנחה משלמים.

מקוטלג תחת: google, yahoo, מודל עסקי, עולם, תוכן, חברות


דצמבר
31
2006

thecoils2007.bmp

כמו כל בלוג המכבד את עצמו (אנחנו מנסים), גם אנחנו הכינונו סיכום של השנה האזרחית 2006 (הראשונה שלנו) ושל תחזיותינו לשנה הבאה עלינו לטובה.

השקעות:
בשונה מהשוק בארה"ב בו לקרנות הון הסיכון יש משקל רב מסך ההשקעות בתחום ה-Web2.0, בארץ הנטייה (ובצדק) היא לפנות קודם כל לאנג'לים (המשקיעים הפרטיים) ולהשאיר את הקרנות לסיבובים הבאים, אם יהיו כאלו. בשנה האחרונה התבצעו בצורה זו עשרות השקעות ע"י אנג'לים, בסכומים הנעים בין 50 אלף דולר לשני מיליון הסיבו,. ולמרות התחושה הטובה – לפחות אצל היזמים המרגישים שזו כבר לא משימה בלתי אפשרית – בתקופה האחרונה אני מתחיל להרגיש "ביעבוע" מסוים כאשר אני נתקל ביותר ויותר מיזמים המצליחים לגייס סכומים נאים של מספר מאות אלפי דולרים על "עוד" רעיון של רשת חברתית כזו או אחרת. גיוסים נוספים מתקיימים סביב שיטות "חדשות ומהפכניות" להצפת תכנים רלוונטיים יותר וזה עוד לפני שמזכירים את מילת הגנאי "מודל עסקי" שברוב המקרים לא קיים. אני לא רוצה להיות קיצוני מדי, אבל לא מעט אנג'לים מזכירים את דפוסי הפעולה של הבועה הקודמת כאשר לא מבוצעת בדיקת נאותות בסיסית על היסטוריית היזם, המיזם, הטכנולוגיה ועל השוק בו הוא פועל – וכל זה כדי שיוכלו לספר לחבר'ה שגם הם במסיבה.

בחצי השנה האחרונה נרשמה התעורררות מסויימת גם אצל הקרנות אך עדיין אין על מה לשמוח יתר על המידה. הקרנות בארץ תמיד רצו לקחת חלק במסיבה של "החבר'ה המקובלים" מארה"ב וחיפשו כל דרך אפשרית להכנס למועדון, אך כמעט בכל המקרים קיבלו רגליים קרות ונשארו בחוץ. במקרה אחד, מיזם שכבר השלים גיוס pre-seed מאנגל'ים והשירות עצמו כבר עובד בהצלחה קרוב לשנה, הצליח לסגור השקעה מאחת הקרנות המכובדות בארה"ב ורק עובדה זו עזרה לו לצרף לסיבוב קרן ישראלית נוספת – בכל אופן, המים הפכו מקרים לפושרים. את ההשקעות בתחום ה-Web2.0 מובילה קרן ההון סיכון Sequoia ואחריה Gemini וקרן המעבדה שלה LGiLab בשיתוף עם LightSpeed. קרן ההון סיכון Benchmark מנסה להצדיק את המוניטין שיצא לה עם השקעה ב-Gigya ו-Clarizen כאשר להשקעה זו הצטרפה אליה Carmel. גם Giza ו-Pitango סוף סוף על סף השקעה ראשונה במיזם Web2.0.

אני צופה שמגמה זו תימשך גם בשנת 2007 – ובאותו קצב איטי. מיזמים ימשיכו "לבנות" על האנג'לים וקרנות נוספות יחפשו את הכרטיס שלהם למסיבה. קרנות זרות יתחילו לגלות עניין מוגבר במיזמי Web2.0 ציוניים.

Exit-ים:
בשנת 2006 שוק ההייטק הישראלי חזר להשפיע ורשם את אחת השנים המוצלחות ביותר מאז התפוצצות הבועה הקודמת. בסך הכל בוצעו כ-76 עסקאות של מיזוג או רכישה בסכום כולל של 10.58 ביליון דולר. העסקאות הבולטות הן המכירה של Mercury Interactive ל-HP ב-4.5 ביליון דולר והמכירה של M-Systems ל- SanDisk ב-1.55 ביליון דולר.

בואו ננחת, עם כל הכבוד להייטק הישראלי, ויש כבוד, אנחנו בתחום האינטרנט, ולא סתם אינטרנט, אנחנו בעסקי ה- Web2.0, ולמרות הרצון החזק שלנו להאמין שאנו מעצמה גם בתחום זה, אנו עוד רחוקים משם שנות אור. נכון להיום עוד לא בוצעה שום רכישה של סטרטאפ ישראלי בתחום ה-Web2.0. המהלך הקרוב ביותר אליו הגענו הוא "השתלטותה" של Google על שירות הגיליון האלקטרוני iRows. שני היזמים קיבלו חוזה העסקה מ-Google וזכו לשמור על הקניין הרוחני של השירות. להערכתינו הם גם קיבלו "מענק חתימה" בתמורה לסגירת השירות (היום).

במקביל, הסנונית של RawSugar מבשרת את גוויעתם של שירותים נוספים שלא יצליחו לבסס מודל הכנסות מספק או הבטחה לרכישה על ידי אחת השחקניות הגדולות.

מה שנותר לקוות לשנת 2007 הוא ש-MetaCafe תחזיר קצת את הכבוד האבוד שלנו, אך כמו שזה נראה עכשיו, גם עסקה זו רחוקה מלהיסגר. ובכל זאת, במקרה ועסקה זו תיסגר בצורה זו או אחרת, הזרקורים יופנו חזרה למזרח התיכון, וסטרטאפים שיהיו במקום הנכון ובזמן הנכון יוכלו למנף זאת לגיוסים מקרנות זרות ואולי אפילו לרכישות.

מגמות:
רוב רובם של השירותים בעולם ה-Web2.0 מבוססים על קהילות המאפשרות למשתמשים לייצר, לשתף, לשמור, לדרג, להציף ולצרוך תכנים כאלו ואחרים. לסטרטאפים הפועלים מישראל יהיה קשה (אך אפשרי) לבלוט מבין אלפי הסטרטאפים הצצים כל יום ברחבי העולם אשר רובם ככולם פונים לאותו שוק מטרה- ארה"ב. עם זאת, בשנת 2006 ניתן היה לראות מספר חברות ישראליות אשר פנו יותר לצד הטכנולוגי של ה-Web2.0, תחום עם הרבה פחות תחרות ועם סיכוי ל-exit גדול הרבה יותר. אחת החברות עליהן אני מדבר היא Dapper שלאור הביקורות הסופר חיוביות להן זכתה, הצליחה לסגור סיבוב גיוס מ-Accel Partners, אחת הקרנות הגדולות בעולם. את השירות הקימו שני בחורים מוכשרים, ערן שיר וג'ון הייזן ללא שום מימון חיצוני, ובעזרת מהלכי שיווק מקוריים תוך כדי שימוש נבון בכלי השיווק החינמיים אשר מספק לנו ה-Web2.0 הם הצליחו לקבל חשיפה מדהימה. חברות נוספות עם טכנולוגיה מעניינת (אם כי לוא דוקא חדשה) הן ClickTale ו- Gizmoz.

בשנת 2006 ראינו את ההשקעות הראשונות בסטרטאפים הפונים לתחום ה-Enterprise2.0, אחד התחומים החמים והמבטיחים בשנים הקרובות. חברה אחת היא Serendipity אשר גייסה 5.1 מיליון דולר מ- Genesis Partners הישראלית ו-Index Ventures האירופאית. החברה השנייה היא Clarizen (נסקור אותה בקרוב) אשר גייסה 7 מיליון דולר מ-Benchmark ו-Carmel. אני מאמין גדול בשתי החברות ובכלל, בחברות ישראליות הפונות לשוק זה. השילוב של נסיון קיים בפיתוח מוצרי B2B מצד אחד ופרץ היזמות אותו אנו חווים בתקופה זו מצד שני - הוא שילוב מנצח.

לאור היכרותי עם הסטרטאפים המקומיים אני צופה שבשנת 2007 נמשיך לראות עוד לא מעט מיזמי “me-too” – הנתפשים כ-"סקסיים" וקלים לפיתוח, אך גם מיזמי טכנולוגיה אשר יהוו בסיס להמשך קיום יסודותיו של ה-Web2.0 יצוצו פה ושם. יהיה מעניין.

והרי התחזית ל-2007:
- מישהו זוכר את אתרי הקזינו האינטרנטיים? חברות הקזינו הישראליות יתאיידו בשל החקיקה המונעת בארה"ב.
- הבלוגים בארץ (ובעולם) ימשיכו לנגוס בגופי המדיה הגדולים.
- ייתכן ונזכה לראות רשת חברתית מקומית שתצליח לייצר מסה קריטית ולהפוך ל- MySpace הישראלית. כיום, מעבר ל- Tipo הפונה לקהל יעד צעיר במיוחד אין רשת פופולארית המצליחה לגייס קהלים כמו תיכוניסטים, סטודנטים ואנשי עסקים (למרות שבנוגע לחלק מהקהלים צפויות הפתעות נעימות בקרוב)
- הדרישה לכח אדם מיומן ואיתה המשכורות ימשיכו לעלות בקצב מסחרר. קורסי הסבה ל- Ajax בקרוב במכון ליד ביתכם. 
- Online Video / TV ימשיך להיות התחום החם גם בשנה הבאה (ללא קשר להצלחת מכירתה של- Metacafe). הפוקוס השנה יהיה בהטמעת המודלים אשר ייצרו את המזומנים המיוחלים מהטכנולוגיה.
- Browser based applications/SAAS כמו Zoho ו-Google Docs ישתפרו ויינגסו מחבילת ה-Office של Microsoft. בכלל, יותר ויותר אנשים יאמצו להם את דרך העבודה עם שירותים מקוונים.
- מגמת ההתרחבות של עולם ה- Mobile תימשך גם השנה הרבה מעבר לרינגטונים. שירותי Mobile כמו חיפוש, מבוססי מקום, חברה ומולטימדיה יהיו נגישים מכל מקום. הראשונים שייאמצו את הטכנולוגיות יהיו הצעירים, להם הטלפון הנייד הוא המסך הראשון, הרבה לפני הטלויזיה והמחשב.
- Vertical Search Engines יתחילו לצוץ לכל תחום.
- MySpace לא יהיה האתר הגדול בעולם עד סוף השנה.
- FireFox ימשיך לצמצם את הפער מול ה-Internet Explorer.
- SecondLife ימשיך לצבור תאוצה ויהפוך לפלטפורמה "מקבילה" לאינטרנט כאשר יציע שירותי מקבילים כמו קהילות, קידום ופירסום. בנוסף לו יעלו גם מתחרים כמו There.com.
- ה-Peer 2 Peer ימשיך לצמוח למרות הכל – ועם זאת לכיוון יותר חוקי.

מקוטלג תחת: Enterprise2.0, exit, VC, Web2.0, מודל עסקי, עולם, קרנות הון סיכון, רכישה, תוכן, חברות, בלוגים, בועה, ישראל


נובמבר
16
2006
alltogather.GIFעברו כמה חודשים טובים מאז ישבתי עם גלי כץ ויובל שגב, מקימיו של alltogather.com והרבה קרה מאז. הדבר המשמעותי ביותר הוא כמובן עליתו של האתר לאויר, וכפי שמציין ליאור הנר זוהי לא עוד רשת חברתית. מדובר בשירות המספק מסגרת פעילות לקהילה מקוונת: מאמרים, בלוגים, פורומים, אלבומים, לוחות שנה, דואר, הודעות ושיתוף קבצים. בקיצור, כל מה שאי פעם תזדקקו לו כדי לנהל קהילה בעברית, אנגלית או ספרדית. 

נשמע מושלם לא? כמעט. ניכר בשירות שהושקעו בו מחשבה וכישרון רבים, אך מעבר לבעיות ממשק ועיצוב - שמספר חודשי הפעלה יפתרו - הוא לוקה בבעיה שעלולה למנוע ממנו להתפתח ותשאיר אותו לנצח נחלתם של בודדים: בעיית ה- 89-10-1.

אם אבצע הכללה בלתי מדוייקת בעליל אך מועילה להפליא הרי שמיעוט זניח מכלל הגולשים באתרי תוכן תורמים לאתר תכנים משמעותיים – בסביבות האחוז הבודד. עוד 10 אחוז משתתפים באתר בצורה פעילה – משאירים טוקבקים, מדרגים תכנים ומצטרפים לקבוצות פעילות. שאר הגולשים פשוט צורכים את התכנים.

באקולוגיה של שירות אינטרנטי יש לשמור על כל קבוצת משתמשים (1 או 10 או 89) מכל משמר ולטפח אותה באופן מיוחד. לשלושת הקבוצות צרכים שונים ועליהם להיות מסופקים – אם נרצה לראות ברכה בעמלנו. את האחוז הבודד יש לטפח במיוחד  ולספק לו כלים מתאימים ליצירת תוכן, חשיפה למשתמשים וקידום אישי. את קהילת ה- 10% יש לתחזק באמצעים כלים לביטוי וחשיפת תרומתם. את 89 האחוזים הנותרים יש להזין בתכנים הנוצרים על ידי שתי הקבוצות האחרונות באופן המתאים להם ביותר.
בכל המקרים יש לעודד "מוביליות מעמדית" – מעבר מגישה לא פעילה למעמד של מגיב ומשם למעמד של יוצר תוכן (ולא מזיק גם עידוד מסויים בכיוון ההפוך).

הבעיה באקולוגיית המשתמשים של Alltogather היא העדר ה- 89%. חסימת התכנים בפני גולשים לא רשומים מכריחה את המבקרים לקבל החלטה על השתייכות ל- 11% הנותרים אך אין סיכוי שבעולם שכמות משמעותית של גולשים תקבל את ההחלטה הזו מבלי לעבור דרך השלב של צרכנות פסיבית של תכנים. כיצד אדע שאני רוצה להרשם לאתר אם מעולם לא ראיתי מה מסתתר מאחורי דף הבית שלו?

זוהי טעות מקובלת לחשוב שרישום הוא תנאי פתיחה סביר לשימוש בשירות אינטרנטי. זה אולי נכון עבור שירות המחייב זיהוי כמו דואר אלקטרוני, אך זהו מחסל משתמשים אפקטיבי עבור כל שירות שאינו מצדיק זאת. שימו לב כיצד שירותי Web2.0 כמו NetVibes ואחרים מאפשרים עבודה ללא רישום גם במקרים בעלי אוריינטציית זיהוי משתמשים חזקה בהרבה.

אני יודע, גם אני אמרתי בעבר "אם המשתמשים באמת רוצים להשתמש בשירות הם ירשמו" אך הם כמעט אף פעם לא באמת רוצים.  בדרך כלל הם סתם בודקים, על גבול המתעניינים. ה- 89% לעולם לא יירשמו או יתרמו בכל אופן אחר לשירות של Alltogather אך הם יהוו את המסה שתייצר את ההכנסות ותזין את המיעוט המעורב.

אם Alltogather רוצים להתרומם עליהם לחשוב, ובזריזות, על אותם 89-10-1.

מקוטלג תחת: Web2.0, פרופיל, תוכן, ישראל


אוקטובר
19
2006
אני די מחבב את דה מרקר ולמען הגילוי הנאות אני גם די מתפרנס ממנו אבל מתקפת התגיות החדשה שלו השאירה אותי מעט בהלם ועם צורך עז בתגובה קצרה. נחמד מצד דה מרקר להכניס תגיות וענני תגיות למערכת התוכן שלו ולהקים לשם כך ממשק Web2.0 מהמרשימים שנראו בארצנו אבל הם מסתכנים בהמאסתם עד כדי געגועים ל- Web1.0.
תגיות, ובמיוחד כענני תגיות, מספקות קונטקסט ומאפשרות ניווט זריז לתוכן המעניין אתכם אך עם כל הכבוד להן, ויש, הן לא חשובות כמו הפריים קונטנט של האתר. ההסחפות של דה מרקר מתחילה במערכת הדיוור שלה המעניקה לכל ידיעה שורה של תגיות בגודל ממנו לא ניתן להתעלם:

מהנדס – אינטל רוצה אותך! החברה תשלים גיוס 2,500 עובדים בישראל עד סוף 2007
תגיות: אינטל, אלכס קורנהאוזר, פיטורים, שבבים

וממשיכה בדף ה- Tags עצמו בו ניתן לבצע חיפוש של תגיות. הבעיה היא שענן התגיות שבדף אמור להציע לכם חיתוך נוסף וקונטקסטואלי המתעדכן בהתאם לחיפוש בעוד שבפועל הוא מוצע כמוצג סטטי כשהתגית "מלחמה" מאפילה על כל אחיותיה ומדגימה כמה כל העניין חסר רלוונטיות לחיפוש שלכם.

ולבסוף – מה כל עניין ה- Beta? מה זה, סטארטאפ? כולה פיצ'ר…

דה מרקר עושים צעד נכון וחשוב בהטמעת עקרונות Web2.0 לתוך מערכת התוכן שלהם אך הם עושים זאת בשילוב בעייתי של עודף חשיפה ויעילות מוגבלת. חבל.

מקוטלג תחת: Web2.0, תוכן, ישראל


ספטמבר
10
2006
sportingo.gifיד המקרה הביאה אותנו לפני מספר שבועות, כל אחד בנפרד, למשרדו של זאב רוזוב במשרדי SportBuzz בהרצליה פיתוח, שם זכינו להצגת תכלית של האתר החדש שהושק בסוף השבוע ועונה לשם Sportingo.com.

Sportingo היא חברת מדיה חדשה המתמחה בספורט. החברה הקימה אתר עיתונאות ספורט ייחודי וחדשני. האתר מרכז תוכן חדשותי, פרשנויות וכתבות דעה בנושאי ספורט מגוונים, עם התמקדות ראשונית על כדורגל וטניס. כל אחד רשאי להירשם ככותב לאתר, ולהינות ממערכת ניהול מידע מתקדמת, ומגולת הכותרת של האתר- שירותי עריכה מקצועיים אשר מאפשרים לכל אחד להביע דעה חופשית ובו בזמן להפיק מאמר עיתונאי מקצועי לחלוטין, כולל תמונות וסטטיסטיקה רלבנטית. האתר של Sportingo מייצג רעיון חדש של אתר ספורט ומשלב את הפן הקהילתי של האינטרנט, יחד עם חידוש הקונספט של עיתונאות אזרחית מקצועית.

מדובר באתר ספורט ווב שתיימי המאפשר הזנת תוכן על ידי המשתמשים ונעזר בצוות עורכים כדי לסנן את הכתבים והתכנים האיכותיים, לערוך אותם ולהציפם לדף הבית. האתר משלב את תכני הכותבים הקבועים עם תכנים המגיעים ממקורות רשמיים כמו סוכנויות הידיעות, פידים מבלוגים מובילים וסטטיסטיקות ספורט משירותים המתמחים בכך.נכון, ווב שתיים וצוות עריכה נשמעים כמו דבר והיפוכו אך אידאולוגיה לחוד וצרכים לחוד. מי שרוצה להתחרות בתכנים של אתרי הספורט המובילים טוב לו שיעדיף וועדה מסדרת על דמוקרטיה ישירה ואכן, כדי להצטרף לצוות הכותבים יש להגיש בקשה בטופס-כלל-לא-קצר לאתר ולהסתמך על שיפוטם של העורכים.

אלא מה, כבר אמרנו בפוסט על אתר רשימות כי: "הכשל בכל הרעיון הוא הדרישה מאנשים עם מעט כבוד עצמי לבקש מ-'ועדת הקבלה' להתקבל לאתר כשהקריטריון היחיד הוא רצונה הטוב של אותה ועדה. זה משאיר שני סוגים עיקריים של מבקשים: חברים ומי שאינם חסים על כבודם. זה לא יכול להגמר טוב." .אנו מקווים כי לא דין סצינת הספורט הבינלאומית כדין ביצת האינטרנט הישראלית. האתר יקום וייפול על צוות כותביו ולכן יש להשקיע מחשבה מרובה באופן הרישום.
לזאב ולשותפו טל ברנוח הסטוריה ארוכה של יזמות, כולל בתחום תכני הספורט, וכבר ב- 1993 הקימו חברת מולטימדיה מצליחה שפיתחה כותרים בתחום הספורט. את האתר הם מייעדים בעיקר לקהל אירופאי ומתמקדים בליגות הכדורגל ביבשת ומעט בטניס עולמי. לאמריקאים כבר יש את http://fannation.com ו- http://www.bleacherreport.com.sportingoscreen.jpg

המודל הכלכלי הוא פשוט: פרסום ו- Refferal לאתרי הימורים. רוב הפרסום מגיע מגוגל וההפניות לאתרי ההימורים נעשות בצורה סולידית מסיכומי התחזיות. באנר Skyscraper ראשון כבר הנץ באתר ולהערכתנו התמריץ הכספי יביא עוד ועוד באנרים לא-ווב-שתיימים-בעליל.

לאתר עיצוב בהיר ונקי אך הוא נראה לנו בעייתי בהתחשב בתחום. עם כל הכבוד לווב שתיים מדובר בספורט – רוצים צבעים, תמונות גדולות, מעט רעש וצילצולים. ענן ה- Tags עוזר להציף את התכנים וראוי לספק לו נציגות מוקטנת בדף הבית. עדיין יש מעט מדי תכנים ואירועי ספורט עדכניים אשר לא זוכים לסיקור מקורי תוך זמן סביר, אלא רק לתכני רויטרס. היה רצוי לארגן את התשתית התכנית בתקופת הבטא הסגורה, ולדאוג לעשרות רבות של כתבות עדכניות לפני הפרסום ב- TechCrunch, שנאמר – אין הזדמנות שניה לרושם ראשון.

אנו מאמינים של- Sportingo יש ללא ספק פוטנציאל להצליח בעולם ה- User Generated Content ובמיוחד בנישה בה הוא פועל. הבה נקווה כי יהיה לו אורך נשימה שיאפשר לו לבנות את קהל הקוראים והכותבים שלו, או לחליפין לצאת במסע פרסום שיקנה קהל זה. בכל מקרה, יצטרכו זאב וחבריו הרבה מזל והרבה תבונה בניתוח הרגלי השימוש באתר והכוונתו לדרישות הקהל. האם Sportingo הוא האתר הנכון בזמן הנכון נוכל לדעת בעוד כמה שבועות.

מקוטלג תחת: Web2.0, סקירה, תוכן, ישראל


« לפוסטים הקודמים לפוסטים הבאים »