ב- BusinessWeek הופיעה לא מזמן טבלה של אחוזי ההשתתפות, לפי גילאים, באספקטים שונים של רשתות חברתיות - יצירה, דירוג, צריכה והרשמה לתוכן (ותודה ל-ג'ואי ול-אורי על הפניית תשומת הלב). הטבלה, כפי שרואות עיניכם, מלמדת אותנו כי העולם אכן שייך לצעירים וכי קבוצת הגיל שבין 18 ל- 21 היא היצרנית שבקבוצות הגיל ואילו אנשים מעל 40 הם סרח עודף על גב האינטרנט. אולי בכלל עדיף להם, לאותם נוכחים-נפקדים, שילכו לבלות עם בני גילם בקופות החולים ובמועדוני גיל הזהב.

הייתי עובר על הנתונים הללו ב-"נו שויין" ( מה שמראה שגם אני מתקרב במהירות לקבוצת הסיכון ) אילמלא נתקלתי בהם כמה ימים אח"כ כהנחת יסוד בדיון סביב המיקוד של קהילת תוכן. אם אלו הם אחוזי ההשתתפות הרי שמדוע לא להפנות את המשאבים לאותה קבוצת גיל?

רק רגע… בואו נפתח את אתר ה- MVPs של מיקרוסופט בקטגוריה אקראית ונראה מי הם האנשים המייצרים את מרב תכני התמיכה בקבוצות הדיון ואתרי התמיכה - הרי הם לפניכם משמאל.

ומי הם אותם יפי הבלורית והתואר אם לא בני אותה קבוצת גיל אותה רצינו להשליך לפח האשפה של ההיסטוריה? ובכן, תשאלו, כיצד מסתדרים הדברים עם אותו סקר המובא למעלה? התשובה נוגעת לשתי טעויות קריטיות בהתייחסות. והרי הן לפניכם:

הסטטיסטיקה שלפנינו מודדת מסות של גולשים אך היא מסרבת להתייחס לתרומתם של בודדים. 100 התורמים העיקריים של digg אחראים ל- 56% מהסיפורים המגיעים לדף הבית של האתר ואם ננתח את קבוצות הגיל של אותם תורמים אני מבטיח לכם שהיא אינה תואמת את אותה הסטטיסטיקה.

הנקודה השניה נוגעת לסוגי האתרים. כאשר מדובר באתרים כמו YouTube או MySpace המושכים קהל של צעירים תאבי הגנבות הרי שבהחלט יש לגיל משקל אך כשמדובר בתוכן איכותי ומושקע הרי שנמצא את קהל המבוגרים מעורב גם הוא - ובאחוזים ניכרים.

חשבו על אנשים בני חמישים ושישים בפנסיה מוקדמת או חלקית, עם זמן אינסופי בידיהם, השכלה רחבה, נסיון של עשרות שנים ורצון להותיר חותם ולעשות לעצמם שם בסביבתם המקוונת. אם מישהו רוצה לייצר קהילת תוכן הוא לא זקוק ליותר מכמה עשרות מהם. כמות התכנים אותה הם יכולים לייצר היא אסטרונומית והם מחוייבים לסטנדרטים גבוהים ולהמשכיות.

זה אולי עולם של צעירים אבל כדאי לזכור כי מאחורי כל זמרת בת 16 יש מערך הפקה שנראה יותר כמו ה- MVPs של מיקרוסופט מאשר כמו החבר'ה שלה מבית הספר. כשאתם מרימים אתר קהילות אתם זקוקים לאלו לא פחות מלאלו ומי שמוותר על הצד האחד של המשוואה ימצא את עצמו ללא הצד השני.

התייחסתי בעבר לעניין חלוקת המשתמשים התורמים, המדרגים והצופים (הידועה כ- 89-10-1) בפוסט על Alltogather, בו ציינתי כי הסתמכות על נכונותם של משתמשים פעילים להרשם משאירה בערך תשעה מכל עשרה משתמשים בחוץ. הייתי זהיר בהערכותי.

נתונים חדשים של Hitwise מראים כי אחוז המשתמשים התורמים תוכן מגיע לשברירי אחוז.

התמונה, אותה קיבלנו באדיבות הטלפון הנייד של נמרוד מאי, סמנכ"ל ב- Incredimail, מכנס ה- Web2.0 האחרון בסן-פרנסיסקו, מראה כי מי ששם את יהבו רק על קהל משתמשים תורם עשוי למצוא את עצמו בבעיה קשה.

במקום האחוז הבודד בתאוריית ה- 89-10-1, רק כ- 0.16% ממשתמשי YouTube מעלים סרטי וידאו, רק 0.2% ממשתמש flickr מעלים תמונות וכ- 4.59% ממשתמשי Wikipedia מעדכנים ערכים. "נו," תגידו, "מה לגבי משתמשי Wikipedia ששוברים לך את הסטטיסטיקה?". על כך אומר כי בגלל מבנה התוכן של Wikipedia, מתערבים ה- 10 אחוז המוסיפים "הערות שוליים" בשברי אחוז הבודד שתורם ערכים שלמים ולכן מדובר ב- 4.59% במקום 10%+1% ועדיין - יפה להם!

הנתונים הללו מדאיגים מעט, מאחר והם מרמזים על כך שמתפתחת פרמידה לא מאוזנת, בה אחוז זניח בלבד מהגולשים תורם תוכן ואילו הרוב המוחלט מורכב מצופים פאסיביים. לפחות במקרה של Flickr אפשר להגיד כי אין כל הצדקה לסטטיסטיקה. אם 0.16% ממשתמשי YouTube מעלים קבצי וידאו, שסף המיומנות להכנתם גבוה יחסית, הרי שאין כל סיבה כי Flickr לא יגיעו לאחוז שלם של משתמשים תורמים.

ואולי זוהי חובתנו האזרחית, כאזרחי הרשת, לבצע את השינוי בעצמנו ולהתחיל לתרום יותר תכנים באופן יזום. אם לא נעשה זאת הרי שהאיזון בין תכני משתמשים לתכני תאגידים ישוב וייטה לכיוון התאגידים. אנחנו כבר תרמנו במשרד!

הבלוג של Don Dodge מביא סיפור מרתק על יחסי הכוחות של גוגל מול יאהו. מסתבר שמשתמשים אמריקאים מבלים בממוצע 8.5% מזמנם המקוון ביאהו בעוד שהם מבלים רק 2.1% מזמנם בגוגל. קלטתם? האמריקאי הממוצע מבלה פי 4 יותר זמן ביאהו מאשר בגוגל. לא פחות מעניינת כמובן היא העובדה כי Myspace מובילה את טבלת הזמנים עם כמעט 12% - אבל על כך בפעם אחרת.

הטרגדיה, מבחינתה של יאהו לפחות, היא שזמן זה אינו מתורגם להכנסות ביחס בו הוא נעשה בגוגל ואם מביטים בנפח הפעילות באיזורים השונים בשני השירותים התמונה מתחילה להתבהר. קרוב ל- 90 אחוז מהפעילות בגוגל מתבצעת במנוע החיפוש שלה. זאת אומרת, שבזמן הקצר יחסית בו מבלה המשתמש בגוגל הוא צופה בכמות גדולה מאד של דפים ונחשף לפרסומות התפורות על מידותיו בהתאם למילות החיפוש בהן השתמש.
לעומתו, הגולש ביאהו נחשף לרוב הדפים במסגרת הדואר ודף הבית על תכניו השונים. לכן הוא צופה בפחות דפים בזמן האמור והפרסומות בדפים אלו אינן מונחות על ידי מילות מפתח ואינן מכוונות לקהל כלשהו. גרוע מכך, גם מידע טריוויאלי לזיהוי, כמו מיקום גיאוגרפי, אינו מתורגם ביאהו לפרסומות רלוונטיות.

ליאהו נכסי תוכן מעולים יחסית לגוגל והיא מובילה עליה בעניין זה כמעט בכל תחום פרט לחיפוש, אך היא אינה משתווה לגוגל ביכולת להפוך נדל"ן אינטרנטי בכסף. אין מה לעשות, איכות תכנים ומוצרים איכותיים אינם תחליף למודל הכנסות משוכלל. כמובן שאין לרחם על יאהו עם הכנסות של כמעט 6.5 מיליארד דולר בשנת 2006 ועדיין - גוגל גלגלה באותה תקופה כ- 10.5 מיליארד.

הצמיחה של גוגל ממשיכה להיות פנומנאלית והיא גוזלת בהתמדה נתחי שוק מיאהו ומגדילה מרבעון לרבעון את הכנסותיה בעולם. הייתי רוצה לראות את יאהו נותנת לגוגל פייט במגרש הפרטי שלה, ולא פחות חשוב - מתייחסת לפינות החשוכות של העולם, כמו זו שלנו, ומציעה לגולשים המקומיים שירותים איכותיים בשפתם - כפי שעושה גוגל. בסופו של דבר אין שווקים זניחים, רק חברות מזניחות. ועל הזנחה משלמים.

כמו כל בלוג המכבד את עצמו (אנחנו מנסים), גם אנחנו הכינונו סיכום של השנה האזרחית 2006 (הראשונה שלנו) ושל תחזיותינו לשנה הבאה עלינו לטובה.

השקעות:
בשונה מהשוק בארה"ב בו לקרנות הון הסיכון יש משקל רב מסך ההשקעות בתחום ה-Web2.0, בארץ הנטייה (ובצדק) היא לפנות קודם כל לאנג'לים (המשקיעים הפרטיים) ולהשאיר את הקרנות לסיבובים הבאים, אם יהיו כאלו. בשנה האחרונה התבצעו בצורה זו עשרות השקעות ע"י אנג'לים, בסכומים הנעים בין 50 אלף דולר לשני מיליון הסיבו,. ולמרות התחושה הטובה - לפחות אצל היזמים המרגישים שזו כבר לא משימה בלתי אפשרית - בתקופה האחרונה אני מתחיל להרגיש "ביעבוע" מסוים כאשר אני נתקל ביותר ויותר מיזמים המצליחים לגייס סכומים נאים של מספר מאות אלפי דולרים על "עוד" רעיון של רשת חברתית כזו או אחרת. גיוסים נוספים מתקיימים סביב שיטות "חדשות ומהפכניות" להצפת תכנים רלוונטיים יותר וזה עוד לפני שמזכירים את מילת הגנאי "מודל עסקי" שברוב המקרים לא קיים. אני לא רוצה להיות קיצוני מדי, אבל לא מעט אנג'לים מזכירים את דפוסי הפעולה של הבועה הקודמת כאשר לא מבוצעת בדיקת נאותות בסיסית על היסטוריית היזם, המיזם, הטכנולוגיה ועל השוק בו הוא פועל - וכל זה כדי שיוכלו לספר לחבר'ה שגם הם במסיבה.

בחצי השנה האחרונה נרשמה התעורררות מסויימת גם אצל הקרנות אך עדיין אין על מה לשמוח יתר על המידה. הקרנות בארץ תמיד רצו לקחת חלק במסיבה של "החבר'ה המקובלים" מארה"ב וחיפשו כל דרך אפשרית להכנס למועדון, אך כמעט בכל המקרים קיבלו רגליים קרות ונשארו בחוץ. במקרה אחד, מיזם שכבר השלים גיוס pre-seed מאנגל'ים והשירות עצמו כבר עובד בהצלחה קרוב לשנה, הצליח לסגור השקעה מאחת הקרנות המכובדות בארה"ב ורק עובדה זו עזרה לו לצרף לסיבוב קרן ישראלית נוספת – בכל אופן, המים הפכו מקרים לפושרים. את ההשקעות בתחום ה-Web2.0 מובילה קרן ההון סיכון Sequoia ואחריה Gemini וקרן המעבדה שלה LGiLab בשיתוף עם LightSpeed. קרן ההון סיכון Benchmark מנסה להצדיק את המוניטין שיצא לה עם השקעה ב-Gigya ו-Clarizen כאשר להשקעה זו הצטרפה אליה Carmel. גם Giza ו-Pitango סוף סוף על סף השקעה ראשונה במיזם Web2.0.

אני צופה שמגמה זו תימשך גם בשנת 2007 - ובאותו קצב איטי. מיזמים ימשיכו "לבנות" על האנג'לים וקרנות נוספות יחפשו את הכרטיס שלהם למסיבה. קרנות זרות יתחילו לגלות עניין מוגבר במיזמי Web2.0 ציוניים.

Exit-ים:
בשנת 2006 שוק ההייטק הישראלי חזר להשפיע ורשם את אחת השנים המוצלחות ביותר מאז התפוצצות הבועה הקודמת. בסך הכל בוצעו כ-76 עסקאות של מיזוג או רכישה בסכום כולל של 10.58 ביליון דולר. העסקאות הבולטות הן המכירה של Mercury Interactive ל-HP ב-4.5 ביליון דולר והמכירה של M-Systems ל- SanDisk ב-1.55 ביליון דולר.

בואו ננחת, עם כל הכבוד להייטק הישראלי, ויש כבוד, אנחנו בתחום האינטרנט, ולא סתם אינטרנט, אנחנו בעסקי ה- Web2.0, ולמרות הרצון החזק שלנו להאמין שאנו מעצמה גם בתחום זה, אנו עוד רחוקים משם שנות אור. נכון להיום עוד לא בוצעה שום רכישה של סטרטאפ ישראלי בתחום ה-Web2.0. המהלך הקרוב ביותר אליו הגענו הוא "השתלטותה" של Google על שירות הגיליון האלקטרוני iRows. שני היזמים קיבלו חוזה העסקה מ-Google וזכו לשמור על הקניין הרוחני של השירות. להערכתינו הם גם קיבלו "מענק חתימה" בתמורה לסגירת השירות (היום).

במקביל, הסנונית של RawSugar מבשרת את גוויעתם של שירותים נוספים שלא יצליחו לבסס מודל הכנסות מספק או הבטחה לרכישה על ידי אחת השחקניות הגדולות.

מה שנותר לקוות לשנת 2007 הוא ש-MetaCafe תחזיר קצת את הכבוד האבוד שלנו, אך כמו שזה נראה עכשיו, גם עסקה זו רחוקה מלהיסגר. ובכל זאת, במקרה ועסקה זו תיסגר בצורה זו או אחרת, הזרקורים יופנו חזרה למזרח התיכון, וסטרטאפים שיהיו במקום הנכון ובזמן הנכון יוכלו למנף זאת לגיוסים מקרנות זרות ואולי אפילו לרכישות.

מגמות:
רוב רובם של השירותים בעולם ה-Web2.0 מבוססים על קהילות המאפשרות למשתמשים לייצר, לשתף, לשמור, לדרג, להציף ולצרוך תכנים כאלו ואחרים. לסטרטאפים הפועלים מישראל יהיה קשה (אך אפשרי) לבלוט מבין אלפי הסטרטאפים הצצים כל יום ברחבי העולם אשר רובם ככולם פונים לאותו שוק מטרה- ארה"ב. עם זאת, בשנת 2006 ניתן היה לראות מספר חברות ישראליות אשר פנו יותר לצד הטכנולוגי של ה-Web2.0, תחום עם הרבה פחות תחרות ועם סיכוי ל-exit גדול הרבה יותר. אחת החברות עליהן אני מדבר היא Dapper שלאור הביקורות הסופר חיוביות להן זכתה, הצליחה לסגור סיבוב גיוס מ-Accel Partners, אחת הקרנות הגדולות בעולם. את השירות הקימו שני בחורים מוכשרים, ערן שיר וג'ון הייזן ללא שום מימון חיצוני, ובעזרת מהלכי שיווק מקוריים תוך כדי שימוש נבון בכלי השיווק החינמיים אשר מספק לנו ה-Web2.0 הם הצליחו לקבל חשיפה מדהימה. חברות נוספות עם טכנולוגיה מעניינת (אם כי לוא דוקא חדשה) הן ClickTale ו- Gizmoz.

בשנת 2006 ראינו את ההשקעות הראשונות בסטרטאפים הפונים לתחום ה-Enterprise2.0, אחד התחומים החמים והמבטיחים בשנים הקרובות. חברה אחת היא Serendipity אשר גייסה 5.1 מיליון דולר מ- Genesis Partners הישראלית ו-Index Ventures האירופאית. החברה השנייה היא Clarizen (נסקור אותה בקרוב) אשר גייסה 7 מיליון דולר מ-Benchmark ו-Carmel. אני מאמין גדול בשתי החברות ובכלל, בחברות ישראליות הפונות לשוק זה. השילוב של נסיון קיים בפיתוח מוצרי B2B מצד אחד ופרץ היזמות אותו אנו חווים בתקופה זו מצד שני - הוא שילוב מנצח.

לאור היכרותי עם הסטרטאפים המקומיים אני צופה שבשנת 2007 נמשיך לראות עוד לא מעט מיזמי “me-too” – הנתפשים כ-"סקסיים" וקלים לפיתוח, אך גם מיזמי טכנולוגיה אשר יהוו בסיס להמשך קיום יסודותיו של ה-Web2.0 יצוצו פה ושם. יהיה מעניין.

והרי התחזית ל-2007:
- מישהו זוכר את אתרי הקזינו האינטרנטיים? חברות הקזינו הישראליות יתאיידו בשל החקיקה המונעת בארה"ב.
- הבלוגים בארץ (ובעולם) ימשיכו לנגוס בגופי המדיה הגדולים.
- ייתכן ונזכה לראות רשת חברתית מקומית שתצליח לייצר מסה קריטית ולהפוך ל- MySpace הישראלית. כיום, מעבר ל- Tipo הפונה לקהל יעד צעיר במיוחד אין רשת פופולארית המצליחה לגייס קהלים כמו תיכוניסטים, סטודנטים ואנשי עסקים (למרות שבנוגע לחלק מהקהלים צפויות הפתעות נעימות בקרוב)
- הדרישה לכח אדם מיומן ואיתה המשכורות ימשיכו לעלות בקצב מסחרר. קורסי הסבה ל- Ajax בקרוב במכון ליד ביתכם. 
- Online Video / TV ימשיך להיות התחום החם גם בשנה הבאה (ללא קשר להצלחת מכירתה של- Metacafe). הפוקוס השנה יהיה בהטמעת המודלים אשר ייצרו את המזומנים המיוחלים מהטכנולוגיה.
- Browser based applications/SAAS כמו Zoho ו-Google Docs ישתפרו ויינגסו מחבילת ה-Office של Microsoft. בכלל, יותר ויותר אנשים יאמצו להם את דרך העבודה עם שירותים מקוונים.
- מגמת ההתרחבות של עולם ה- Mobile תימשך גם השנה הרבה מעבר לרינגטונים. שירותי Mobile כמו חיפוש, מבוססי מקום, חברה ומולטימדיה יהיו נגישים מכל מקום. הראשונים שייאמצו את הטכנולוגיות יהיו הצעירים, להם הטלפון הנייד הוא המסך הראשון, הרבה לפני הטלויזיה והמחשב.
- Vertical Search Engines יתחילו לצוץ לכל תחום.
- MySpace לא יהיה האתר הגדול בעולם עד סוף השנה.
- FireFox ימשיך לצמצם את הפער מול ה-Internet Explorer.
- SecondLife ימשיך לצבור תאוצה ויהפוך לפלטפורמה "מקבילה" לאינטרנט כאשר יציע שירותי מקבילים כמו קהילות, קידום ופירסום. בנוסף לו יעלו גם מתחרים כמו There.com.
- ה-Peer 2 Peer ימשיך לצמוח למרות הכל - ועם זאת לכיוון יותר חוקי.