(פורסם ב- ynet)

פגישות הן חלק משמעותי מחיי כל סטארט-אפ, החל מפגישות קטנות וחביבות עם חברים או אנשים בתעשייה וכלה בפגישות הרות גורל בהן נחתכים גורלות. לגבי פגישות, גילינו כמה כללי אצבע:

1. פגישות מצחיקות הן הפגישות הכי טובות, אם צחקנו עם מושא הפגישה, הרבה יותר בא לנו לעבוד אחד עם השני, והכוונות הרבה יותר טובות. מצד שני לא כולם מצחיקים ועדיין – כימיה בינך לבין מושא הפגישה שלך היא קטע קריטי בכל האמור ברצון טוב, אמון, והשקעה בבני אדם.

2. צריך ללמוד מכל פגישה, וללמוד ליישם את מה שלמדת אל תוך השיחה העתידית עם אנשים אחרים. מצב הקליטה צריך להיות פתוח על מקסימום, למרות מצב ההתנגדות שאנו נוטים להכנס אליו כשמישהו תוקף את מעשיינו (וכן, זה רלוונטי גם לתגובות כאן).

3. רצוי להגדיר מראש את הנקודות העיקריות שבאתם להעביר אבל אסור לאנוס את הפגישה למסלול ידוע מראש שהכתבתם לעצמכם. הפגישות הגרועות ביותר הן אלה בהן אתה או הצד השני מנסים לדקלם כתוכים את האג'נדה שלכם ללא קשר אמיתי למסרים של הצד השני.

4. "להעביר לשלב הבא" גרסה א' – בכל פגישה יש את הרגע הקסום שבו כולם משתתקים לרגע, גמרנו להציג, הם גמרו להקשות כל מילה נוספת רק תפגע ברושם הטוב שנוצר ומוטב לנצלו כדי לעבור לנושא הבא מעמדה של הובלה.

5. "להעביר לשלב הבא" גרסה ב' – בכמה פגישות נתקלנו ברגע המבאס בו אנחנו פשוט לא מצליחים להעביר נקודה והצד השני מסתכל עלינו בעיניים תוהות. חייבים לדעת מתי להפסיק ללחוץ (בדרך כלל כשסבב הטיעונים השני נכשל) וזה הרגע לעבור הלאה לפני שהשיחה תיכנס לפסים של "מה, אתם מפגרים? באיזו אוניברסיטה צ'צ'נית בהתכתבות עשיתם את ה- MBA שלכם?".

לאחרונה היו לנו כמה פגישות אסטרטגיות במיוחד בשני גופים גדולים ובינלאומיים הקשורים בילדים והדילמה שרצינו להציג היום קשורה בהם, ולמגעים הראשוניים שאנחנו מנהלים איתם.  באינטרנט יש כלל ברזל שנשמע פשטני לחלוטין אך לעיתים קרובות להפתיע הוא עובד; פנו לקהל היעד שלכם היכן שהוא כבר נמצא. יותר קל לגרום לאנשים לעשות משהו חדש כשהם כבר בתוך אזורי הנוחות שלהם.

לא לשנות דפוסי חיים

חשבו לדוגמא על פיצ'רים חדשים באימייל שלכם. כמה הייתם נוחים לאמץ אותם אם הייתם צריכים להתאמץ עבורם ולנדוד לשירותים אחרים כדי לקבלם? מתוך הכלל הזה אנחנו מנסים להגיע למקומות שבהם הקהל שלנו כבר נמצא, כדי לא לנסות ולהתיימר מהיום הראשון לשנות דפוסי חיים, בעיקר לא אצל ילדים. אם הילד נמצא באתר שבו הוא רגיל לשחק, יש סיכויים טובים יותר שירצה גם להשתמש בכלי חדש שצץ לו בנתיב הליכתו הרגיל. מעבר לכך, מדובר במאות אלפי משתמשים שניתן לאפשר להם להשתמש במוצר, ועם קצת מזל – אפילו ללא הוצאות ניכרות.

הקהל השני שלנו הוא ההורים ופה אנו נתקלים בבעיה – רוב אתרי הילדים היום לא מתייחסים לצד ההורה כצד פעיל ואילו אנו זקוקים להורה הן כשותף לפעילות הילד והן כאחראי ישיר לה. מעבר לכך, אנחנו מאמינים בצורך להכיר את הקהילה מהיום הראשון ולתת לה את הכוח לשנות דברים במוצר המיועד לה, והקהילה זו היא גם קהילת הורים, לא רק ילדים, וקהילות הורים באינטרנט הן קהילות חזקות ומרתקות.

נפגשנו עם שני אתרים סופר רלוונטיים: האתר הראשון הוא אתר עתיר תנועת גולשים, עשיר בתכנים, בעל טווח גילאים גדול, ומוכר היטב. כמות המשתמשים העצומה יכולה לאפשר לנו הוכחה לאטרקטיביות השירות והקשר עם המותג עצמו מקדמת וממצבת אותנו. אך אליה וקוץ בה. אין לו צד הורים והמודל הכלכלי שלו לא בנוי על המשתמשים. היכולת להזרים כמויות עצומות של ילדים להשתמש במוצר קיימת בו מהיום הראשון, אבל העלות של התחזוק היומיומי מצידנו (אחסון, שלא נדבר על הצורך בניטור הוידאו על ידינו/על ידי האתר) גורמים לשיתוף הפעולה האפשרי הזה להיות נחשק מאוד מצד אחד, אבל בעייתי מאוד מהצד האחר.

האתר השני מציע פחות גולשים, אבל צד הורים פעיל (וחשיבה מערכתית על הפיכתו לפעיל יותר), מודל כלכלי קיים ומרוויח, וטווח גילאים המתאים יותר לקהל היעד שלנו בשלבי טרום-תחילת כתיבה. באתר הזה אנחנו מדברים על הטמעת ויקידו כחלק מהאתר, אך עדיין לא ברור מה יהיה המודל הכלכלי וכיצד בדיוק נשתלב בו.

עבורנו מדובר פה, מעבר לרצון להתחיל לרוץ, גם בשלושה דברים עיקריים: האפשרות שלא תסולא בפז והיא החשובה מכולם – לבחון את המוצר על משתמשים אמיתיים, באזור שבו הם מרגישים בבית, לדעת האם באמת באמת המוצר שלנו הוא מה שאנחנו חושבים שהוא, האם הוא שמיש? האם הוא מלהיב? האם הוא נוראי? (כמובן שחלק מהתגובות יסכימו בהתלהבות שכן, הוא נוראי והוא יכשל, תודה מראש) . ישנה גם האפשרות להוכיח מודל של שיתוף פעולה, ואז להעתיקו במימדים הולכים וגדלים לגופים בחו"ל. וכמובן – להוכיח מודל עסקי, וכן, להרוויח.

אז אלו השאלות בהן אנו מתחבטים בימים אלו, מי מהאופציות נראית לכם עדיפה, ולמה? האם נראה לכם קריטי בשלב זה להראות הכנסות או ששיתוף פעולה המראה עניין של עשרות ומאות אלפי משתמשים הוא נכס מספק בפני עצמו? מה הם המודלים האפשריים והכדאיים לשיתופי פעולה מסוג זה.

כתבו לנו:

amit@vikido.com

yami@vikido.com

שוחחו איתנו בטוויטר:

 @vikidoteam

יזמה בעקבות הצלחת שש חברות ישראליות להכלל בתואר העולמי של גרטנר Cool Vendors 2008

גרטנר חברת המחקר והייעוץ הגדולה בעולם, (המכסה יותר מ 80%  ממקבלי ההחלטות העולמיים בעולם התכנה, האינטרנט, התקשורת והמחשבים) מזהה במהלך המחקר והכנסים חברות הייטק בתחילת דרכן ובסוף כל שנה מגדירה מי הן החברות אשר הציגו את החדשנות/טכנולוגיה וגרמו לאנליסטים לתחושת "ואוו", כך שאין זו תחרות ! החברות אינן יודעות שהנן מועמדות עד לפרסום הדו"ח המופיע רק אחת לשנה.

מתוך העיתונות (2008):