השקת שירות אינטרנטי הפכה בשנים האחרונות לעניין מסובך במיוחד. הזמנים בהם משתמשים חיכו בכיליון עיניים לכל אתר בעל ערך עברו מן העולם והיזמים צריכים להשקיע הרבה יותר מרץ ודמיון כדי לזכות בחשיפה ראויה. פוסט  זה אינו בא להציע "השקה מוצלחת בחמישה צעדים קלים" אלא נועד לשתף את מחשבותיי בנושא ולעודד דיון בנושא הדורש מחשבה מחודשת. הפוסט נוגע לחשיפת השירות בעיתונות ובבלוגים ואינו נוגע לשימוש בפייסבוק, במובייל ובשאר אמצעי הפצה חשובים שדורשים התייחסות נפרדת.

לפני מספר חודשים השקנו את אתר BabyfirstTV, שהוא אתר חברת הטלוויזיה הישראלית-אמריקאית המתמחה בגילאי 1-3 (עם שוליים משני צידי טווח הגילאים). ויקידו פיתחה עבור BabyFirstTV את האתר השנה האחרונה והשיקה בו את אגף גלריות הוידאו של פלטפורמת תקשורת ילדים-הורים שלה. התכנים באתר(משחקים, מערכי לימוד לפעוטות וכמות עצומה של וידאו בשפות שונות) נוצרו על ידי הצוות המצוין של BabyFirstTV ואגף הוידאו של האתר מבוסס על הפלטפורמה של TVinci. עד כאן קרדיטים.

אז יש לנו אתר עצום מידות עם תכנים מדהימים המיועדים לקהל יעד שעדיין אינו זוכה לטיפול נאות באינטרנט. מה הבעיה להשיג תהודה תקשורתית ולפרוץ לתודעה העולמית בשניות? לא כל כך פשוט. עברנו את שלב הילדות של האינטרנט, עם אחוות המתחילים, וכולם כבר נכוו: המדיה (ישנה כחדשה), האתרים והקהל. אם אינך משתייך לקהל מצומצם מאד של אתרים בעלי מקדם הייפ גבוה במיוחד תאלץ לעשות רבות ונצורות כדי להגיע הקהל היעד שלך.

אתחיל במדיה הישנה – העיתונים. אלה מחפשים "זווית" לכתבת כיסוי. עליכם למצוא סיפור אישי או מוצרי יוצא דופן כדי לזכות בכיסוי כלשהו. משהו בסגנון "פיתחנו את המוצר בזמן ששהינו בכלא הסודאני" או "לאחר  שכל האוגרים שלי נספו בסופה סולארית החלטתי להקים אתר מזג אויר לשמש". הם כבר כיסו כל כך הרבה סיפורי השקה שהם וקוראיהם כבר רוצים משהו "אחר".  הם גם לא רוצים להיות במה חלולה ליחסי הציבור שלך – וקשה להאשים אותם.

גם המדיה החדשה כבר לא כל כך חדשה. בלוגרים מכסים בעיקר את "הדבר החם הנוכחי" ואת "הדבר החם הבא" ואם אינך מראה סימנים מובהקים להשתייכות לאחת משתי הקבוצות הללו תתקשה לקבל את הכיסוי הנדרש לך. חלון ההזדמנויות נמצא בוורטיקאל בו אתה פועל – Mom Bloggers במקרה זה – אך גם שם אין חיים קלים. עליך לפעול חודשים מראש כדי לפתח קשרים אישיים שיצדיקו כתיבת פוסט. יתרה מכך, עליך להקים מראש מערך תגמול שיאפשר לך לשלם לפחות לחלק מהבלוגרים המובילים במודלים של CPC / CPA שכן הבלוגים המצליחים הם אופרציה כלכלית לכל דבר. לשם כך תצטרכו כמובן מודל עסקי מתפקד, שלמזלנו קיים במקרה שלנו. הוסיפו לכך את מלחמות הבלוגרים החוסמות את סיכוייך להופיע בבלוג אחד אם הופעת בבלוג שני – ויש לך סלט פירות גדול ועסיסי.

אין פתרונות פלא ואפילו TechCrunch לא יפתור במטה קסם את כל צרכי ההשקה. אמנם תזכו לכמה שעות של תהילה אבל מהר מאד תמצאו את עצמכם נדחקים תחת עוד ועוד פוסטים חדשים. פוסט ההשקה של האתר ב- TechCrunch היווה את שיאו של התהליך אך כמות הכניסות והחשיפה התקשורתית שהוא מייצר אינם מספיקים כדי להעמיד שירות על הרגליים, בטח לא לאורך זמן.

האתרים (שאינם בלוגים) הנוגעים לתחום העיסוק של האתר הם נכס חשוב שאינו זוכה להכרה מספיקה וגם שם תצטרכו לקיים עבודה מקיפה של בניית יחסים. עם זאת, חשוב מאד להופיע גם במדיה שאינה תלוית זמן ובה תזכו לחשיפה לאורך זמן.

ובכל זאת, כמה דגשים:

- תזמון הוא הכל. בחרו זמן שאינו חל לפני חגים, מיד אחרי חגים ובטח שלא במהלך החגים. לעולם את תשיקו במהלך אירועים בין לאומיים רבי משמעות (אלא אם אתם משיקים נשק להשמדה המונית), וודאו שלא צפויות ביום זה השקות נוספות – והתפללו שיעבור יום שקט ללא אירועים מיוחדים. וודאו בכל דרך שהפרסום יעלה בשעות הגיוניות.

- הכינו רשימה של בלוגרים, אתרים וכתבים רלוונטיים שבועות ארוכים מראש. זה יעזור לכם להבין את הסביבה בה תפעלו, יאפשר לכם לקבוע יעדים מועדפים לפרסום ויחסוך מכם פאניקה מיותרת סביב מועד ההשקה.

- פתחו קשרים אישיים עם בלוגרים ובעלי אתרים. כל יצירת קשר ראשונית כדאי שתכלול פניה אישית עם התייחסות פרטנית לשירות של המקבל. בלוג של אלילת אמהות ביוון הביא יותר כניסות ולייקים (ומכירות) מטקראנצ' והידידות שנרקמה איתה ממשיכה לייצר פוסטים וכניסות משמעותיות עד היום.

- הכינו מדיה-קיט הכולל חומרים כתובים על השירות, צילומי מסך, סרטוני וידאו (אם יש). גופי מדיה לא אוהבים לעבוד קשה ובצדק. הכינו עבורם את החומר לעוס היטב ותגלו שברוב המקרים הטקסט שלכם מופיע כמעט אחד לאחד בפרסומים.

- סרטוני וידאו אמרנו? אם יש בידכם המשאבים זהו פריט חשוב ביותר המכריע פעמים רבות אם תקבלו פוסט. לא חייבים סרט של פליני, רק סקירה של השירות.

- ואולי החשוב מכל – השקה מתחילים 6-8 שבועות לפני שעת ה-ש'. שולחים הודעה לבלוגרים ולעיתונאים עם טיזר, מתחילים לפתח את מערכות היחסים עליהן דיברתי, מזמינים בודדים להתחיל לבדוק את השירות ואת כל השאר קרוב למועד ההשקה (בצירוף המדיה קיט). לבלוגרים לוקח לעיתים שבוע או שבועיים למצוא את הזמן והמקום לשלב אתכם. אם הוצאתם את החומרים ביום ההשקה הכתבה עליכם עשויה להתאחר בכמה שבועות במקרה הטוב או להעלם סופית שכן מה הערך בפרסום פוסט על שירות שהושק לפני מספר שבועות.

עכשיו כששירות ויקידו החדש עומד לפני השקה עוד כשבעה שבועות אנחנו מתארגנים על כל החומרים, הרשימות והאסטרטגיה ומנסים לעשות מבלי לחזור על שגיאות העבר. יש לכם רעיונות ודגשים נוספים?  הגיבו!

האירוע המתקיים השנה מייצג חתך מעניין של סטארטאפים ישראליים. הדבר הברור היחיד בנוגע לתעשיית הדוט קום הישראלית הוא חוסר הבהירות בה היא שורה וחיכיתי לאירוע כדי לקבל (לפחות זווית של) תמונת מצב, חלקית ככל שתהיה, של המגמות במיזמים החדשים.  ההיצע היה מעניין וטוב היה לפגוש יזמים אחרים, לראות מה מעניין אותם וכיצד הם מתמודדים עם השאלות הקשוחות הרגילות: מימון, בחירת שוק, שיווק, בניית צוות ושאר נושאים שמעסיקים את התעשייה מאז הווסדה. ההבדל הוא שהם מתמודדים איתן במציאות שונה מזו שהייתה לפני כמה שנים, או אפילו כמה חודשים.

הטוב

הסטארטאפים הטובים בחבורה, לפחות בעיני, היו בעלי כמה מאפיינים ברורים. הצוות שיחק תפקיד חשוב בעניין והיה ניכר שהסטארטאפים הטובים יותר נהנים מצוות מנוסה ומגוון יותר. עדיין לא קם תחליף לצוות מקימים חזק טכנולוגית, ניהולית, שיווקית ומוצרית (ולוא דווקא בסדר זה) ואדם אחד ואפילו שניים אינו יכול לכסות את שלל הדרישות והמטלות של עסק אינטרנטי בהקמה. שילוב מכשירים ניידים – ואפילו כוונה שכזו - היה סממן נוסף של חלק לא קטן מהמיזמים המוצלחים.  קשה לחשוב היום על מיזם שאינו דורש אפליקציה משלימה וברוב המקרים העדרה מעיד על חוסר מחשבה מספיקה או העדר יכולות טכנולוגיות.  איכות המצגות סימנה פעמים רבות את איכות המיזמים והיכולת לתמצת את עקרונות המיזם לתבנית סדורה ולהגיש אותם בצורה אסטטית ובהירה ניבאה בצורה די מדויקת את יכולת הביצוע של הצוות.

הרע

הסטארטאפים הפחות טובים בעיני אופיינו בדרך כלל בניסיון להחיות פיצ'רים ותיקים, שלא לומר ארכאים, בטוויסט חדש. עד כמה שהניסיון הרואי וראוי להערכה יש לפעמים סיבה מדוע השוק עבר הלאה. עוד בעיה שאפיינה רבים מהמיזמים היתה העדרה של התייחסות מוצרית מספקת. בסופו של דבר, לא חשוב עד כמה טובה הטכנולוגיה, או עד כמה מבטיח השוק, צריך מוצר שידבר למשתמשים ויספק פתרון מלא לבעיה מוגדרת. גם השיווק נפל קרבן להזנחה בידי רבים שמניחים שהמוצר ישווק את עצמו ברוב מגניבותו. בשוק רווי כמו היום גם מוצרים מדהימים ומושקעים לעייפה מתקשים לשווק את עצמם ויש לעזור להם להגיע לקהל היעד.

המכוער

הדיון בפאנל נגע בבעיות חווית השימוש והעיצוב בחברות הדוט קום הישראליות. קשה להתווכח עם העובדות, גם אם הן עוסקות בעניינים של טעם אסטטי: בחיבור בין מוצר ועיצוב מייזמים ישראלים מצליחים פחות מאשר הם מצליחים בצד הטכנולוגי ואפילו השיווקי.  הועלו רעיונות ואבחנות מעניינים מצד הפאנל ולמרבה הפליאה וההנאה – גם מצד הקהל. למעשה, עבורי זהו הפאנל המעניין והמהנה הראשון מזה זמן רב וכנסים רבים.

האבחנות אולי יראו טריוויאליות למתבונן מהצד אך הן רחוקות מלהיות כאלה עבור מי שעוסק בדוט קום:

הכרה בחשיבות הנושא – לעיצוב המוצר האינטרנטי ואיכות חוויית המשתמש שלו חשיבות אקוטית להצלחתו, לא פחות מיכולותיו הטכנולוגיות וסגולותיו המוצריות. אם לא נבין ונפנים זאת נתקשה להתמודד עם תעשיות זרות שכבר עשו זאת.

מעורבות בעלי תפקידי מפתח - אם ההכרה בחשיבות העיצוב וחווית המשתמש לא קיימת בקרב המנכ"ל וסמנכ"ל המוצר (כמו גם שאר בעלי התפקידים הבכירים) יהיה קשה מאד להפכה לחלק מה- DNA של החברה והמוצר

השקעה בכח אדם – כדי להגיע לתוצאות יש להפנות משאבי כח אדם מתאימים – כ- 10-15% ממצבת כח האדם בחברה

לימוד הנושא – ישנן אסכולות רבות ומגוונות לעיצוב מוצר. בארץ הן נחלתם של מומחים בודדים ויש להנחיל את הידע הזה בתעשיה

לימוד הנורמות הקיימות – קיימת נטייה בתעשייה להמציא מחדש את הגלגל בכל פעם מחדש. לא מתוך אידאולוגיה אלא מתוך התעלמות מהידע המצטבר שנרכש בעולם משנים של ניסיון. שירותים אינטרנטיים עם עשרות ומאות מליוני משתמשים למדו דבר או שניים בנושאי עיצוב וחווית משתמש  ואם יש לכם רעיונות אחרים משלהם אתם צריכים סיבה משמעותית להעדפתם על פני אלו המקובלים.

A/B Testing – הדרך הטובה ביותר לדעת מהו עיצוב מנצח היא לבדוק. לוקחים שני עיצובים (או יותר) ומריצים אותם במקביל ורואים מי מפיק תוצאות טובות יותר. למעשה, כמעט כל פיצ'ר באתר צריך לעבור בדיקה מסוג זה.

לסיכום:

היה יום מעניין, הן מבחינת החברות והן מבחינת הפאנל. גם אם לא ניתן היה לזהות היום את "הפייסבוק הבא" היו לא מעט מיזמים מעניינים בפני עצמם וחלקם בעלי פוטנציאל הצלחה מבטיח למדי. קשה היה עבורי לקבל מאירועי היום תמונה ברורה של מגמות התעשייה וכשאני מסתכן שיטעו בי בתור עוגיית מזל סינית אני נוטה להגיד: זהו זמן להביט וללמוד מבלי לקבוע קביעות.

בזמן האחרון יצא לי להיות מעורב במספר פרוייקטים בהם מתבצע מהלך של רישות חברתי בחברות דוט קום. ברישות חברתי הכוונה היא לכניסה של הארגון, כישות ארגונית או כמוצר, לרשתות חברתיות ולשרותים אחרים בעלי פן חברתי, או להטמעתם בארגון.

מידת ההצלחה של פעולות אלה השתנתה מפרוייקט לפרוייקט אך ניתן היה לראות כמה מאפיינים משותפים לפעילויות שהצליחו. כמעט בכל המקרים היתה זו ההתייחסות הארגונית שגרמה להישגים או לכשלונות ואנסה לפרוט אותה לפרוטות למען הדורות הבאים.

Hands On

עבודה מול רשת חברתית אינה פתיחה של קבוצת פייסבוק ויציאה לגמלאות. הופעה מוצלחת ב- Britain Got Talent אולי תייצר עבורכם יותר ממליון מעריצים בפייסבוק אבל מי שמתכנן נוכחות פאסיבית בונה על סיכויי הצלחה מהסוג של סוזאן בויל.

חייבים ליזום ולהגיב כדי לייצר נוכחות ורצוי מאד שהאדם האחראי על הפרוייקט יהיה גרפומן עם תעודות (אך גם עם מידה רבה של שליטה עצמית).

מתי נגיע?

כמה זמן צריך לחכות לפני שרואים תוצאות? תלוי באסטרטגיה. הדרך הפשוטה להצלחה מהירה היא לספק תמריצים להצטרפות ולהשתתפות של המשתמשים. פרסים הם דרך מצויינת לגייס ולשמר את המשתמשים ואם יש לכם שירות או מוצר מבוססי תכנה הרי שזה גם לא יעלה לכם הרבה.

ללא תמריצים מיוחדים והתגייסות ארגונית (עליה ארחיב מיד) מדובר בתהליך שיקח זמן ובזמן הכוונה לחודשים. רצוי לבצע תאום ציפיות בתוך הארגון כדי למנוע אכזבות מיותרות. התוצאה של "התפכחות" שכזו יכולה להיות קטיעה של התהליך – וחבל.

התגייסות

מעבר לתאום הציפיות צריך לדאוג להתגייסות של כלל הארגון לקידום הנוכחות החברתית.

ללא פעולות הטמעה בתוך הארגון ובדרך בה הארגון מתקשר עם משתמשיו ושותפיו כמעט בלתי אפשרי להגיע למסה קריטית של חברים. פעולות אלה כוללות בין השאר פניה ישירה למשתמשים להצטרף – באתר ובאימייל, הוספה של פרטי ההתחברות לחתימות הדואר של העובדים, השתתפות שיווקית פעילה של העובדים באמצעות הרשתות החברתיות בהן הם פועלים ואיזכורים בחומרים המודפסים של הארגון.

אז יהיו מכירות?

נוכחות חברתית היא אקט רב מימדי ויכולים להיות בה אספקטים של בניית מותג, תמיכה, שימור לקוחות, מכירה, פיתוח עסקי ועוד. התבוננות בתוצרים מהזוית של מכירות או כל חתך צר אחר עלולה לפספס את המקום בו יכולה נוכחות זו להשפיע בצורה הטובה ביותר.

כמובן שרצוי מאד שיהיו להשקעה תוצרים אבל צריך לשמור על ראש פתוח כשזה מגיע לבחינתם. אם קבוצת ה- LinkedIn שלכם מייצרת בעיקר תלונות של לקוחות לא מרוצים, במקום קשרים עסקיים, התייחסו לכך כהזדמנות לשמוע את הרושם של לקוחותיכם – ולתקן אותו.

ערכה של תוכנית פעולה

חשוב לדעת מהי סדרת הצעדים הראשונית אותה תבצעו אך התוכנית צריכה להיות גמישה מספיק כדי להתחשב בתגובות המשתמשים. כפי שצויין בסעיף הקודם, קשה לנבא מה יצליח ומה יכשל בצורה מחפירה ומומלץ שלא לטבוע עם הנחות היסוד שלכם.

האדם הנכון במקום הנכון

תכנית הפעולה תלויה במי שיפעיל אותה והגורם האנושי אקוטי להצלחתה. לפיכך, או שתתאימו אדם לסוג התוכנית או שתתאימו את התכנית לסוג האדם. הדבר מסובך עוד יותר מאחר ושימוש בפייסבוק אינו אינדיקציה מספקת להתאמת המועמד, למעשה האדם המוצלח ביותר לנושא שפגשתי מעולם לא השתמש בפייסבוק לפני תחילת הפרוייקט.

בגובה העיניים

עבודה במדיה חברתית מחייבת יכולת לעבוד בגובה העיניים של המשתמשים. לפיכך, מסרים בדמות הודעות יחסי ציבור ושיווק יבריחו לקוחות פרטיים אך עשויים דוקא לעבוד מול לקוחות מוסדיים. הבנת המשתמש היא החלק המאתגר והמסוכן בכל התהליך.

לסיכום

קמפיין של רישות חברתי תלוי בגישת הארגון ובמחויבותו לתהליך יותר מבכל פעולה זו או אחרת בה תנקטו. מתוך כך, שיטת ה-"תביאו תוצאות ונראה אם נכנס לעניין" היא דרך כמעט בטוחה לא להשיג תוצאות.

בעיני, עדיף להשקיע את המאמצים בגיוס הארגון, לפחות באופן חלקי, מאשר לצאת לדרך מתוך מטרה להוכיח נחיצות ולחזור למקבלי ההחלטות בידיים ריקות למחצה.

—————————————————————————

רוצים לראות את מרק צוקרברג או את מייקל ארינגטון בכנס ה-TWS2009 הקרוב ?

איזה דמות מעולם האינטרנט הייתם רוצים לראות בכנס הקרוב שלנו ?

ספרו לנו ונעשה את המקסימום כדי שזה יקרה

הפוסט האחרון של ירון העלה שתי נקודות חשובות בנוגע לשיווק אתרי ווב2.0:

1. איך לבלוט מעל כל הרעש?

2. איך לנפץ את מחסום משתמשי ה-ווב2.0?

 בזמן האחרון מגלים שירותי ווב2.0 כי מלאכת השיווק נעשית קשה עד בלתי אפשרית וכפי שמציין ירון "הרעש" הוא כזה שכמעט בלתי אפשרי למשוך תשומת לב משמעותית. כל מי שניסה לייצר תשומת לב שכזו גילה כי מה שנחשב עד לא מזמן להצלחה שיווקית עצומה (למשל כתבה ב- TechCrunch) אינו מייצר את תנועת המשתמשים המקווה.

מאחר ונדרשתי לנושא לא מעט בחודשים האחרונים אנסה להציע כמה רעיונות בלתי-ויראלים-בעליל ולגרור אתכם להציע רעיונות משלכם. 

חברים המלחמה נגמרה

ווב2.0 ניצח ואין טעם לחכות 30 שנה, כמו אותם חיילים יפנים בפאסיפיק, בטרם נצא מהג'ונגלים. מה זה "שירות ווב2.0 חדשני ומהפכני"? היום דוקא מי שלא ווב2.0 הוא חדשני ומהפכני וחוץ מכמה אלפי Die-Hard-Fans אף אחד לא מחכה לשירותים חדשים ומהפכנים אלא בוחן כל שירות לפי התאמתו לצרכיו. כמובן שהשירות צריך לספק ערך מוסף שיצדיק את השימוש בו, את אותה פרה סגולה שתייחד ותמתג אתכם, אך אני חושש שמרוב חשיבה מחוץ לקופסה, שכחנו מה יש בתוך הקופסה וכיצד להשתמש בו.

הבלוגים הטכנולוגיים אינם כלי שיווק נאותים לקהל הרחב

בלוגים טכנולוגיים כדוגמת TechCrunch, Read/Write Web ואחרים צברו את תהילתם המוצדקת מכיסוי של שוק שלא זכה להתייחסות נכונה של המדיומים האחרים. משום כך פנו אליהם, מלבד אנשי התעשייה, גם Early Adopters שהם קהל שיווקי ממדרגה ראשונה. עם הזמן הפנימו המדיומים אחרים את העניין והחלו לסקר בצורה טובה את המתרחש כשהם מושכים אליהם את אותו קהל איכותי. בשל גדילת התעשייה והעניין העסקי הרב שהיא יוצרת מפצים מעגלים אלה על נטישת הקוראים הכלליים באתרי הבלוגים הטכנולוגיים, אך אלו אינם צרכני שירותי ווב, אלו הם אנשי מקצוע. כל מי שזכה בכתבה בבלוג טכנולוגי גילה כי היא אינה מתורגמת ליותר מכמה אלפי משתמשים. אם יש לך שירות שיודע לתרגם כל משתמש רשום למאות ואלפי דולרים זה נפלא, אם יש לך שירות שממומן מפרסומות הרי שלא לזאת ייחלת.

Old media is good media

כפי שציינתי המדיה משתנה כל הזמן והיא הפנימה במידה רבה את עקרונות הווב2.0. הסתכלו במקומותינו כיצד מגיבים הופכים לכתבים ב- ynet וכיצד פוסטים טובים בבלוגים מוטמעים הישר למדורי הטכנולוגיה כמו ה- TheMarker IT. אם אתם מחפשים קהל משתמשים רחב ומגוון חזרו לחשוב במונחים של מדיה ישנה. לשירותים דוגמת קריאוקי או השוואת מחירים תביא כתבה אוהדת במקומון של עיר מערב-תיכון בינונית יותר משתמשים מאשר כל בלוג טכנולוגי מוביל. בדומה, הופעה טלוויזיונית באחת מתוכניות האירוח/הבוקר הסבירות בארה"ב עשויה לפתור אתכם מדאגה למילוי תחזיות המשתמשים לחצי השנה הקרובה.

PR זאת לא מילה גסה

הצורך במגע עם המדיה הכללית מביא אותנו לתחום ה- PR. אמנם אנשי PR הם בדרך כלל אנטי תזה לחשיבת Web2.0 אך מגיע הרגע בו שני הצדדים נזקקים זה לזה מספיק כדי לגשר על הפערים התפיסתיים.

כמובן ש-PR2.0 כבר קיים וישנם הרבה מאד דברים בתחום שתוכלו לעשות בעצמכם או תוך ניווט מוצלח של משרד יחסי ציבור המוכן לחשוב קצת אחרת. רעיונות מצויינים בנושא תמצאו בבלוג של Brian Solis.

עבודת רגלים

לשירות שלכם יש קהל או קהלי יעד והקהל הזה נמצא גם ובעיקר בבלוגים ושירותים המשיקים לתחומי העיסוק שלכם. אין דרך לעקוף את הצורך לפנות לבלוגרים ואתרים מתמחים בתחום ולבקש שיכתבו עליכם וקרוב לודאי שאין פתרונות קסם שיחסכו לכם את הצורך ליצור שיתופי פעולה עם שירותים משיקים. לא חשוב על אלו פתרונות ויראלים חשבתם, מישהו צריך לעשות את עבודת הפיתוח העסקי מאחר ואם אתם לא תעשו זאת, המתחרים יעשו.
רבים מתייחסים לשיווק הגרילה כאמצעי הגעה לאותן פינות שעבודת הרגלים שלכם לא תביא אתכם אליהן ובהן נדרשים הולכי על ארבע ולעיתים אף זוחלי גחון. לדעתי, עדיף לחלק את עבודת הרגליים לארגונים ומשתמשי קצה כששיווק הגרילה מתמקד בגיוס משתמשי הקצה ולוא דוקא בהתמחות במתודות אפלות הקשורות לכך. יצירת קשר ישיר עם מובילי דיעה ונוכחות סימפטית ומוכרזת בקהילות רלוונטיות הם שני אפיקים הקשורים לפעילות גרילה שאינם אפלים כלל ועיקר.

לסיכום

שיווק שירותים אינטרנטיים נכנס לעידן "ישן" של שיתוף פעולה עם כלי מדיה ועבודת רגליים קשה ומתישה. זה לא רע, נהפוך הוא, מדובר בתהליך יצירתי ומעניין שיחזיר את התעשייה לקרקע וישלב בה אלמנטים אנושיים ואחרים שנעדרו ממנה. הדוט קום הולך להתקרב עוד ועוד ל- Brick and Mortar ואולי טוב שכך.