למי מאיתנו זה לא קרה, הכונן הקשיח או חלקו נמחק ולא היה לנו גיבוי? מה היה קורה אם כל המידע באינטרנט היה נמחק? דיווח חדשותי הזוי זה מציג את המקרה.

בעוד כולנו חולמים על ה-iPhone שיהיה לנו פעם האתר Will it Blend בודק מה היה קורה אם היינו מכניסים את הטלפון לבלנדר. לא לבעלי לב חלש.

רבות נאמר ונכתב כבר על תופעת ה-Click Fraud של Google, אפילו כאן בבלוג שלנו. Andy Beal, מומחה לשיווק במנועי חיפוש קיבל מידע אקסלוסיבי מ-Google ופרסם שפחות מ-2% מסך הקליקים הוא Click Fraud. וכמו כן הוא מתאר בפרוטרוט את תהליך הסינון והזיהוי של Google לכל הקליקים הנכנסים מ- AdSense ומ- AdWords.

מתקבל הרושם ש-Google מנסה לצאת מהתדמית השושואיסטית שדבקה בה ולהיות יותר שקופה, לפחות בנושאים החשובים לה באמת, אלה שעלולים להשפיע על השורה התחתונה. >>לנבחר

עכשיו זה רשמי, ל-MySpace יש יותר דפים נצפים מאשר ל-Yahoo, מה שאומר שהוא האתר הגדול ביותר בעולם.

ההערכה שלי – זה לא ימשך לאורך זמן >> לנבחר

“… does your idea truly have the potential to attract millions of monthly unique visitors in less than two years time? To create a high traffic consumer Internet service in under two years, the company must exhibit one of two characteristics. It must either be a true viral marketing candidate (likely a communication service at its core) or it must be a strong candidate for leveraging natural search traffic.”

שני המאפיינים הם ללא ספק מהחשובים, אך קיומם לבד לא יבטיח שום הצלחה >> לנבחר

“Ten years ago, people used to ask me: "Should we get email?" Then eventually everybody got email. Next they asked, "Do we really need a website?" Eventually, once search got good and their customers started to go online, the answer became "yes" and many businesses (but not all of them) went online. Nowadays, whenever I give a talk on blogs, wikis and Web 2.0, I get this question: "Should OUR company blog?" My answer to that is absolutely, unequivocally, "YES".”

>> לנבחר

לאחר הפסקה ארוכה אני חוזר עם רשימת הנבחרים רעננה ובפורמט טיפה שונה. להבדיל מהסיבוב הקודם בו הוספתי במשך כל שבוע את רשימת הפוסטים הנבחרים ופרסמתי אותם בימי ראשון, בסיבוב הנוכחי אני אפרסם את הרשימה (שתתקצר מאוד) בכל פעם שאמצא פוסט או שניים ששווה להשקיע כמה דקות ולקרוא אותם. כבעבר, אתם מוזמנים לשלוח לנו פוסטים, אתרים, סרטונים וכל מה שתרצו אשר עשו לכם את היום. בלי התחייבות לימים ולכמות אך כמו תמיד, התחייבות לאיכות. אני מקווה שתיהנו.

נתחיל עם Andy Monfried מהבלוג You ain't gonna learn what you don't want to know אשר פירסם את אחד הפוסטים היותר טובים שקראתי בתקופה האחרונה, המסביר את ההבדל בין צורת העבודה והמחשבה באירגון גדול לבין סטרטאפ:

>> לנבחר

Fred Wilson מקרן ההון סיכון (Union Square Ventures (USV ובעל הבלוג הפופולרי A VC עשה ג'סטה לכל אותם היזמים שבינינו ופירסם רשימה של מאמרים המתארים ומסבירים את אומנות הגישה לקרן ההון סיכון.

Intro

Early Stage Investing

Traction

Lead Investor

Deal Size

Geography

חשוב לציין שהמדיניות והפילוסופיה מאחורי המאמרים מבוססים על קרן הון הסיכון USV, אך ההסברים שופכים אור ועוזרים לפענח את "המשחק" של הקרנות.

Michael Arrington מ- TechCrunch נפגש עם כמה חבר'ה טובים מהתעשייה ודיסקס איתם על התחום הקרוב לליבו – Web2.0. הנושאים עליהם דנו הם:

1. What is Web 2.0?
2. Are we in a bubble?
3. What are the business models that will work on the web today?
4. What is the role of publishers in a user generated world?
5. How important and how big is the early adopter crowd?

"… people, knowledge workers, are more willing to get out there, share what they know in whatever the social media, i.e. blogs, wikis, social bookmarks, tagging, podcasts, web syndication, etc. etc. and engage in the conversations with everyone else. Never before was there such excitement about wanting to share, to publish what you know without any further user intervention other than your own."

Dead2.0 מפרסם פוסט מעניין על מצב ההשקעות של קרנות ההון סיכון ב-Web2.0:

"So let's circle the wagon back to where we started. There's a lot of folks out there with nifty ideas. Most of them will fail (due to viability, leadership, market positioning, bad weather, etc). There's a few folks out there who have a lot of money that they must invest sooner or later. There's a lot of momentum, hype, and energy going into an area that the decision-makers generically as a whole do not seem to fully understand. And how could they? It's too much, too fast."

כל כך נכון. מכיל הרבה קישורים לפוסטים לא פחות מעניינים >> לנבחר

Scott Karp סיכם בצורה מצויינת את האתגרים שעל MySpace לעבור על מנת שיוכלו לייצר כסף מקרוב ל-100 מליון המשתמשים שלהם. שימו לב לניתוח הפיננסי בסוף הפוסט >> לנבחר

ואיך אפשר בלי המשך לטלנובלה של Netscape ו- Digg. מארועי הפרקים הקודמים:

לפני שבועיים: Jason Calacanis, האיש העומד בראש Netscape הצית את האש כאשר הציע 1000$ לכל מדרג שיערוק מ-Digg לשירות שלו.

לפני שבוע: אתר Netscape נפרץ כנראה ע”י משתמשי Digg, פורסמו ה-אימיילים שנשלחו למדרגים ע"י Netscape והרבה פוסטים ניסו לנתח את ההשלכות.

והשבוע: Calacanis מפרסם את הרכש הנוצץ שלו: שלושה מ-12 המדרגים המובילים ב-Digg, הראשון מ-Newsvine , הראשון מ-Reddit ועוד מספר מדרגים מ-Weblogs ואחרים. כנראה שההצעה המפתה קסמה ללא מעט >> לנבחר

הפוסט הבא מנסה לנתח את המחלוקת בין Netscape ו-Digg עם שימת דגש על השאלה האם הענקת פיצוי (תשלום עבור העבודה) למדרגים המובילים הוא טוב או רע >> לנבחר

המשתמש tysonhy הוא אחד מאותם מדרגים שקיבל פניות מ-Jason ואנשי צוותו. בפוסט הבא הוא מפרט את הסיבות מדוע הוא לא מוכן לקבל תשלום עבור עבודתו:

כמו כן הוא מפרסם את ה-אימיילים אותם קיבל >> לנבחר

אירוע השיא נרשם ב-26 לחודש כאשר אתר Netscape נפרץ, כנראה ע"י משתמשי Digg >> לנבחר

הנושא החם השני של השבוע הוא האתר YouTube שהוזכר השבוע הרבה מעל הממוצע ובהקשרים שונים:

John Battelle מספר מדוע הוא לא רואה אף אחד, בטווח הקרוב, שיהיה מוכל לשלם ביליון דולר עבור YouTube. האקשן האמיתי נמצא דווקא ב-Comments בסוף הפוסט >> לנבחר

מייסד ומנכ"ל Chad Hurley ,YouTube דוחה את השמועות ומודיע שהם מעוניינים שהשרות ישאר עצמאי, על הדרך הוא גם עוקץ את Microsoft ו-Google >> לנבחר

לפני כשבועיים נתבעה YouTube בעידוד משתמשים בדרישה להוריד סרטונים המוגנים בזכויות יוצרים. לתוצאות התביעה יהיו השלכות רבות על התחום >> לנבחר

ובאותו נושא, עם תוכן המיוצר ע"י המשתמשים אין כל בעיה אבל עם תוכן המוגן בזכויות יוצרים העניין קצת יותר בעייתי. איך תתמודד YouTube אם כל התוכן ייוצר רק ע"י המשתמשים? >> לנבחר

Jason Dowdell נותן כמה טיפים לחבר'ה מ-Google איך להביס את YouTube >> לנבחר

נמשיך עם Google, ה-New York Times פירסם כתבה המנסה לנתח את הדבר הבא:

"When Google introduced its mapping service last year, it did something that made its competitors look antiquated. Users could click on a map and drag it to see an adjacent area, a much faster approach than those offered by rival mapping services."

"Do Internet users prefer services that are consistent and predictable, like those offered by Yahoo, or are they more interested in Google’s wow factor? These two approaches define a pivotal front in the battle for online loyalty between the major players in the Internet search business."

“It’s a challenge that we have to face. We cannot forget the lessons from that last bubble. But we cannot fight the last war either. As much as things look similar to the last time, they are not identical. This will play out differently. I am not sure how differently but I know that it won’t be the same.”

כנראה שקרנות ההון סיכון בחו"ל מוכנות לקחת קצת יותר סיכון בהשקעות בסרטאפים מתחום ה- Web2.0 מאשר הקרנות בארץ. PWC וה-National Venture Capital Association פרסמו שברבעון הראשון של 2006, אותן קרנות השקיעו כ-870 מליון דולר בסרטאפים מהתחום, שזו עליה מ-786 מליון דולר שהושקעו ברבעון הרביעי של 2005. כמו כן הם פרסמו את "אם כל הרשימות" שכוללת את כל ההשקעות עם כל הפרטים והנתונים (465 השקעות ב-2005 ו-134 השקעות ברבעון הראשון של 2006). הרשימה היא מכרה זהב למתעניינים בתחום ההשקעות בחברות ה-Web2.0. להוריד ולשמור >> לנבחר

אז עכשיו זה רשמי, MySpace עקף בסיבוב את Yahoo ומעתה הוא האתר עם מספר הכניסות הגדול ביותר באינטרנט. (עם זאת, אני חושב שההיסטריה מסביב לאתר קצת מוגזמת וצופה שבעוד שנה מהיום הוא ימוקם במקום הרבה יותר נמוך) >> לנבחר

ובאותו נושא, השבוע פורסם ש-MySpace היה אחראי ל-17% מסך כל הבאנרים באינטרנט בחודש יוני, נתון מדהים >> לנבחר

אחת מאבני היסוד מאחורי המנוע של Google הוא מנגנון ה- PageRank שמדרג כל אתר לפי רמת החשיבות והרלוונטיות שלו. המאמר הבא מתאר בפרוטרוט את האלגוריתם תוך כדי הצגת דוגמאות. המאמר ברובו טכני אך חלקו הראשון, המספק הסבר כללי, מתאים לרובנו >> לנבחר

סערה קטנה ב-Blogosphere. האתר הותיק שעבר כבר אין ספור תהפוכות, Netscape, הושק מחדש לפני זמן לא רב כאחיו התאום של Digg (מה זה?). על מנת למשוך אליו את המדרגים הכבדים, הציע Jason Calacanis, האיש העומד בראש הפרוייקט, 1000$ לכל מדרג שיערוק מ-Digg לשירות שלו. ההצעה זכתה לביקורות קשות ועוקצות מהבלוגרים המובילים כמו Michael Arrington מ-Techcrunch אשר לא חסך במילים. Jason לא נשאר חייב וענה לכולם ובמיוחד ל-Michael:

התגובה הראשונה בסוף הפוסט היא של Michael המנסה לצנן קצת את הרוחות >> לנבחר

Paul Graham פרסם ראיון שנעשה עימו בנושא Web2.0, מומלץ >> לנבחר

"האינטרנט משעמם", Mark Cuban טוען שלמעשה שום דבר חדש לא קרה בשנים האחרונות באינטרנט.

יש משהו בדבריו >> לנבחר

נסיים בקריקטורה מאתר חדש הנקרא bLaugh . מומולץ להקליק על התמונה כדי לקבל את הסיפור ההומוריסטי המתלווה לכל קריקטורה.

כן כן, הגענו לנבחרת העשירית. אז למי שעוד לא מכיר, מטרת פוסט זה היא לאסוף את הפוסטים/מאמרים/כתבות ש"עשו" את השבוע (לפעמים שבועיים) האחרונים ליותר מעניינים – עבורנו לפחות. הייתי מאוד רוצה לשמוע מכם מה אתם הייתם רוצים לראות ברשימה זו, על מה לשים יותר דגש ועל מה פחות. כמו כן, אני אשמח אם תשלחו לנו את רשימות הקריאה המומלצות שלכם כדי שנוכל לפרסם גם אותם. לשם כך פתחנו תיבת EMAIL חדשה: selected@thecoils.com … אז תרגישו חופשי … נתחיל.

בהמשך לפוסט הקודם שלנו שעסק ב- Enterprise 2.0 הנה מספר פוסטים מעניינים מהתחום:

• Web 2.0 Goes Corporate
• Analysis: Web 2.0 to the Enterprise: Group Hug
• EarlyStageVC: The Coming Wave of Enterprise Web 2.0

ובהמשך לאותו הפוסט, ה-New York Times פרסם השבוע מאמר שמתמקד בחברות המדיה הגדולות עם מעורבות כזו או אחרת בעולם האינטרנט ומנסה לתהות מתי בדיוק הם יתחילו לראות כסף משמעותי מאותם פעילויות או רכישות.

"We're still in the early innings, but given how much the Internet has already transformed the media and society, it's surprising how little money traditional media companies make directly from it."

"THIS is not to say that online will never be an important — if not central — financial contributor to media businesses of all kinds. For some companies, though, it could serve increasingly as a promotional or marketing outlet, or as a cut-rate but widely distributed version of what consumers can buy in conventional formats."

אחת הדוגמאות היא Rupert Murdoch והחברה שהוא עומד בראשה News Corporation שרכשה את MySpace >> לנבחר

Michael Parekh מגיב על אותו המאמר ואומר, מילא ההכנסות והרווחים שלא נראים, אבל איפה החדשנות של אותן חברות המדיה ? >>לנבחר

Paul Graham הוא יזם מצליח ואחד הכותבים המוכשרים בענף, המפרסם מאמר אחת לכמה שבועות. במאמר האחרון שלו הוא מנתח את התופעה הידועה בה רוב הרעיונות הטובים מגיעים בדרך כלל מאנשים מחוץ לתחום או המעגל. "the margins" כפי שהוא מכנה אותם:

"That's the paradox I want to explore: great new things often come from the margins, and yet the people who discover them are looked down on by everyone, including themselves."

כנהוג אצל פול גרהאם המאמר מאוד ארוך ומאוד עמוק אך שווה את ההשקעה >>לנבחר

האם אנו אוהבים את הלוגו של NIKE מכיוון שהוא פשוט לוגו טוב או אולי מכיוון שהיה לנו נסיון טוב בעברנו עם נעלי NIKE? ומה לגבי APPLE או Chanel No. 5? על שאלה זו מנסה לענות Michael Bierut מה-Design Observer באחד ממאמרי השיווק והמיתוג הטובים שקראתי מעודי. הוא טוען שאנו מתאהבים בלוגו רק לאחר שהתרגלנו אליו ומוסיף שהקונטקסט בו אנו נתקלים בלוגו הוא החשוב. המסקנה היא שאנו חייבים לחוות משהו לפני שיש לנו רגשות אליו – החוויה קודמת למיתוג.

"In the world of identity design, very few designs mean anything when they’re brand new. A good logo, according to Paul Rand, provides the “pleasure of recognition and the promise of meaning.” The promise, of course, is only fulfilled over time. “It is only by association with a product, a service, a business, or a corporation that a logo takes on any real meaning,” Rand wrote in 1991. “It derives its meaning and usefulness from the quality of that which it symbolizes."

למסקנה זו יש השפעה כבירה על עיצוב, מכיוון שעל פיה, לא נאהב את הלוגו של Starbucks אם לא נתאהב בקפה שלהם. אם לא אהבנו את טעם הקפה, כנראה שנגיב בצורה שלילית למותג. את אותה התאוריה אפשר להשליך גם על כל שירות אינטרנטי (למי שלא הבין מדוע הבאתי את המאמר הזה) >>לנבחר

אני רוצה לסיים בידיעה "מרעישה" שקיבלה גושפנקה השבוע כאשר פורסם מחקר הקובע שמשתמשי האינטרנט סובלים "מעיוורון" כאשר הם נתקלים בבאנרים. המחקר טוען שמשתמשים פשוט מתעלמים מאותם באנרים (פרסומות גרפיות) בעוד מודעות המילים נקראות יותר. עכשיו אחרי שנרגעתם מרעידת אדמה זו, תראו איך האתר MarketingVOX, אחד מהאתרים המובילים בתחום השיווק האינטרנטי בחר להציג ידיעה זו (הוספתי את החצים כדי להקל על "האיטיים" שבנינו) :

כל מילה מיותרת

נפתח בהמלצה על פוסט של עמיתנו מייקל אייזנברג שקיבל במה בבלוג GigaOM של OM Malik. מייקל מציג את ישראל בעידן ה-2.0 שלדעתו בא לידי ביטוי בחדירה ובאימוץ טכנולוגיית הפס הרחב שהיא זו המובילה לחידושים בתעשיית האינטרנט המקומית. פטריוטיזם בהתגלמותו >>לנבחר

MySpace מחפשים דרכים נוספות למנף את כוחו האדיר של האתר ולייצר עוד מזומנים לשירות. אחת האסטרטגיות המועדפות היא שילובו של מנוע חיפוש של אחת מהשחקניות הגדולות ובתמורה לקבל נתח מהכנסות הפרסום באותם דפי החיפוש. נכון להיום MySpace מייצרת יותר מ-100 מליון פניות בחודש למנועי החיפוש השונים שהם למעשה 5% מסך השאילתות באינטרנט ו-9% מסך השאילתות ב- Google. על בסיס הנתון המדהים הזה הם מצפים לקבל 25%-35% מסך הכנסות הפרסום >>לנבחר

Richard MacManus מציג הגדרה מקורית ל-Web 2.0:

Web 2.0 = chmod 777 web

For those (non-geeks) who don’t get the reference, chmod is the Unix command allowing you to change the access control of a file or a folder, and 777 means that everyone can read/write/execute your file or read/write/traverse a folder.

Paul Graham מפרט את הסיבות לכך שעמק הסיליקון יכול למעשה להתקיים רק בארה"ב. המאמר (המאוד ארוך) נכתב קצת ביהירות אך עם זאת נוגע בנקודות מאוד נכונות וחשובות. מומלץ במיוחד לחבר'ה שם למעלה בכנסת >> לנבחר

Robert Young באחת מיצירות המופת של התקופה האחרונה מתארח בבלוג של Om Malik ומסביר ש- Social Networking היא למעשה מיקרו תופעה בתוך משהו הרבה יותר גדול – מקרו מגמה שנקראת "digital self-expression". הוא טוען שה-Social Networking כמו השירותים הקהילתיים האחרים (בלוגים ושירותי שיתוף וידאו) הם רק קצה הקרחון של אותה מגמה >> לנבחר

בהמשך לדיונים מהשבועות האחרונים על אפשרות קיום בועה נוספת, המאמר הבא מה- Newsweek שואל עוד כמה חיקויים ואתרי me too של שיתוף תכנים ורשתות חברתיות האינטרנט יכול לשאת עד שתופעה זו תהפוך לבועה >> לנבחר

מגזין Business 2.0 מדרג את 25 החברות שמשנות וממציאות מחדש את האינטרנט >> לנבחר

כמה פעמים עברתם כבר את התהליך של מציאת השם האידיאלי עבור השרות החדש שהמצאתם או החברה שהקמתם ? המסמך הבא, Igor Naming Guide אמור להקל על התהליך >> לנבחר

Richard MacManu מ- Read/WriteWeb סרק וחקר את כל הרשימות המתיימרות לרכז את שירותי ה-Web2.0 ולבסוף פרסם את רשימת עשר הנישות הפחות מפותחות היום >> לנבחר

אז מתי התחיל השימוש במונח Web2.0 ?

לפי גרף זה מ- Google Trends השימוש המאסיבי התחיל לקראת סוף 2004. ואיך אפשר בלי איזה קשר לישראל, אז ישראל היא האיזור השביעי בגודלו במספר החיפושים של מונח זה >> לנבחר

ונסיים בקריקטורה (ע”י gapinvoid)

להבדיל מגישה זו, Paul Kedrosky מקרן Ventures West, קרן הון הסיכון המוסדית הגדולה בקנדה, חושב שפנינו לקראת בועה דומה מאוד לזו הקודמת. אחד הסימנים העיקריים עליהם הוא מבסס מסקנה זו הוא ששוב הצליחו דפדפנים (Mozilla Firefox ו- Maxthon) לגייס סכומים גבוהים מקרנות ההון סיכון. הוא טובע את המונח "democratization of entrepreneurship" שמשמעותו היא שלא רק מי שמצליח לגייס כספים יכול להיות יזם:

Consumer-centric Web 2.0 companies can be done very cheaply in comparison to their Web 1.0 bubble cousins, Kedrosky noted. The "cheapness" of Web 2.0 is leading to something that he called, "the democratization of entrepreneurship" where it's not just those who can raise a lot of cash who can become entrepreneurs.

"the best way to raise money is to ask for advice and the best way to get advice is to ask for money"

כל כך נכון >> לנבחר

בהמשך לשמועה (שלא הוכחשה, עדיין) משבוע שעבר, בקשר לגיוס של YouTube המשיך Michael Arrington מ- Techcrunch להפיץ שמועות גם השבוע. והפעם JotSpot, שירות ה- Wikis, שנטען שנקנה ע"י Yahoo. בינתיים אף אחד לא הכחיש אך גם לא אישר >> לנבחר

Mark Cuban מ- Blog Maverick מציג את ההבדל בין בלוגים למדיה מסורתית. כך למשל הוא מציג את המדיה המסורתית:

In traditional media, you are first defined by your medium. There is some constraint to the physical or digital definition of the medium the content is delivered on or by, that for the most part determines how you are perceived.There is a cost vs time vs interest vs access series of constraints that determines who your audience is, how you reach them and what they expect of you.

וכך את הבלוגים:

There really isnt a cost constraint. It costs nothing to create a blog. There are time constraints, but less so than traditional media. Bloggers dont have to publish or show on a schedule. In a nutshell, blogging is personal. Which is really where the paths of blogging and traditonal media diverge. Traditional media has become almost exclusively corporate while blogging remains almost exclusively personal.

ומסכם זאת כך:

Bloggers drive blogs, share price drives traditional media. Blogging is personal, traditional media is corporate.

אני נוטה להסכים איתו ב-100%, חושבים אחרת ? >>לנבחר

ובהמשך ישיר, המהפך בצריכת המדיה נמשך, מכירות העיתונים בארה"ב ממשיכות לרדת (2.5%-) בעוד אתרי האינטרנט שלהם עולים (8%+) >> לנבחר

עוד הוכחה חותכת לכח העצום שיש היום ל-MySpace הוא הנתון הבא שפורסם ע"י HitWise ,הגורס ש- 8.2% מהתנועה הנכנסת ל-Google מגיע מ- MySpace.

נכון להיום אין ל- NewsCorp (חברת האם של MySpace) מנוע חיפוש משל עצמה, מה שכנראה מכניס את כל מנועי החיפוש הקטנים להיכון >> לנבחר

Dion Hinchcliffe מ- Dion Hinchcliffe's Web 2.0 Blog מדגים ומסביר את הארכיטקטורה העתידית של שמירת הקבצים האישיים שלנו בשירותי אחסון וירטואליים אשר יספקו ממשק (API) לכל אותם שירותי Web כגון Writely וכמו כן גם למערכת ההפעלה. הוא מציג רשימה של כל אותם שירותי האחסון הקיימים היום >>לנבחר

Fred Wilson מ- A VC מסביר איך YouTube "בעטו" בישבנה של Google והפכו לשירות שיתוף הוידאו הגדול ברשת. זאת בעוד שלא היו הראשונים בתחום בכלל ולא לפני Google בפרט. הם פשוט עשו שלושה מהלכים, שהביאו אותם משום מקום למה שהם היום.

Little features, often the social ones, make all the difference in web delivered services. YouTube got it right. Google and everyone else didn't. And the result is YouTube's market leadership.

גם שירותים כמו Wikipedia ו-MySpace הגיעו משום מקום והפכו לשחקנים מובילים בתחומם, מה שמראה שתמיד יש עוד מקום לשירותים חדשים שחושבים "מחוץ לקופסא", לא להתייאש >> לנבחר

Jennifer Slegg מ-SearchEngineWatch מסבירה על Behavioral Advertising, שיטת פרסום הזוכה לפופולריות רבה בזמן האחרון, ועל ההבדל בינה לבין ה- Contextual Ad Targeting

What exactly is behavioral targeting? This refers to advertising that is targeted to a specific individual based on that user's previous surfing behavior. This is quite different from the more common targeting method of displaying ads matched to the specific content of an individual page or to all users in general. With behavior targeting, this would mean that two people could see vastly different ads when viewing the identical webpage at the same time.

פוסט מומלץ >> לנבחר

Steve Rubel מ- Micro Persuasion מנתח בעזרת Google Trends (השירות החדש של Google שהושק השבוע), BlogPulse ,Technorati ו- Alexaholic את השקת ה- Windows Live ומגיע למספר מסקנות מאוד מעניינות:

* News drives conversation and searches (not a big revelation)
* It's important to set up searches for a new brand before it launches, just to make sure it doesn't leak
* It takes time to go from conversation to and searches to actual traffic

>> לנבחר

Robert X. Cringely מ- i,Cringely מסביר מדוע עתידה של Microsoft בדרך למטה בעוד של Google בכיוון ההפוך – מעלה. הוא עושה זאת בעזרת ניתוח יוצא דופן (לפחות מבחינתי) של הגישה העסקית של Microsoft ומסביר מדוע היא לא תיצלח בעתיד >> לנבחר

ולפוסט השבועי העוסק ב-Enterprise 2.0. הפוסט הבא נכתב ע"י Max Bleyleben מ-Technofile והוא מציג בפנינו את מחשבותיו בנוסף לדיאלוג המתרחש היום ברשת על הקשר של ה-Web2.0 לבין ה- Enterprise. הרבה מידע אך עדין קל לעיכול, מומלץ >> לנבחר

ולסיום, פוסט עם הרבה השראה. Mark Cuban לא מבין מדוע רוב האנשים מסתכלים על קיטור (לקטר – Whining) כמשהו עם קונוטציה שלילית.

Whining is the first step towards change. Its the moment when you realize something is very wrong and that you have to take the initiative to do something about it. Sure, criticism usually comes along with the territory. Who cares ?

מסכים עם כל מילה >> לנבחר

 

1. Word
2. Excel
3. Power Point
4. Some power users like Visio and Access
5. Email on Outlook or Notes
6. The web, but only for reading information

נתחיל בנתון מאוד מעניין:

אז, אתם בטח שואלים את עצמכם מה כל כך מיוחד במיקוד 98052? חוץ מזה שזהו מקום מושבה של חברה קטנה בשם Microsoft אז באמת שום דבר >> לנבחר

מאמר מעניין מבית CNET על השמועה שהשרות YouTube, יתחיל בקרוב למכור פרסומות. איך המשתמשים יקבלו את זה לאחר שכבר הורגלו לקבל הכל "בחינם" ? האם המפרסמים יירצו להיות מזוהים עם התכנים "המפוקפקים" של האתר ? ואיך בכלל יממשו את זה ? בכל מקרה, כנראה שגם להם כבר נמאס להיות פילנטרופים >> לנבחר

התאוריה (הידועה והברורה) של Paul Boutin מ- Slate מדוע אתרים כמו MySpace ו- YouTube הפכו להצלחה כזו גדולה:

The secret to success is to make everything one-button easy, then get out of the way …

Point-and-click sites that don't tell you what to do…

אז כמו שהבנו, להכיר חברים חדשים ב- MySpace זה מאוד פשוט וקל, וכשיש לך יותר דפים נצפים (בסביבות בליון דפים ליום) מכל אתר אחר בעולם חוץ מ-Yahoo ,אז גם המקום להציג פרסומות עולה וכדי למלא מקומות אלו בפרסום, אז מורידים את המחירים, מה שגורם לצפי הכנסות של "רק" 200 מליון דולר השנה. אז איך מייצרים יותר הכנסות בלי לפגוע בחוויה ? >> לנבחר

והפוסט האחרון להיום על MySpace מנתח נקודה מאוד מעניינת על הסיבה האמיתית לכמות הדפים הנצפים העצומה באתר. Mike Davidson רומז שרובם לא נחוצים ומוכיח זאת בניתוח התהליכים באתר עם השוואה לאיך שהמהנדסים של Google היו ממשים את אותו התהליך – כמובן שבהרבה פחות דפים:

This would be the flow in a, say, Google-engineered network experience:
1. Click over to “GoogSpace”, or whatever we want to call it. (+1 page view)
2. Click through to read and reply to all mail (0)
3. Visit a few friends’ pages (+3)
4. Edit my profile page (+1)

That’s about 5 registered page views.The rest of the interaction comes from XML/HTTP requests. Here’s the same sequence on MySpace:

1. Click over to MySpace. (+1 page view)
2. Log in, because MySpace doesn’t remember logins very well. (+2)
3. Click through to read and reply to all mail… about three per mail. (+21)
4. Visit a few friends’ pages. (+3)
5. Reload a few pages because of server errors. (+3)
6. Edit my profile page. (+10)

That’s about 40 registered page views…

סופר מעניין וממולץ >> לנבחר

אחד הפוסטים העדכניים והמבוססים, המתארים בצורה הטובה ביותר את המגמה הרווחת היום על מהו Web2.0 >> לנבחר

נסיים בפוסט של Peter Rip מ- EarlyStageVC המציג את נקודת המבט של קרנות ההון סיכון (לפחות זו שהוא עובד בה) בקשר ל-Web2.0, להיכן ה- Web2.0 מתקדם ואת הנוכחות מחויבת המציאות שלו בעולם החברות (enterprise). מספק השראה רבה ליזמים >> לנבחר

השקעות השקעות ועוד השקעות בחברות Web2.0
נתחיל בהשקעה הכי מעניינת ,Facebook ,שגייסה כ-25 מליון דולר ובכך הזימה למעשה את השמועות בדבר רכישה אפשרית. את הסיבוב הובילה קרן Greylock Partners ואליה הצטרפו Meritech , Accel Partners ו-Peter Thiel שכיהן בזמנו כמנכ"ל Paypal >> לנבחר
Jingle Networks גייסה 26 מליון דולר בסיבוב הגיוס השני. את הסיבוב הובילה Liberty Associated Partners אליה הצטרפו IDG Ventures Boston,First Round Capital ו- Comcast Interactive Capital. השירות הוא למעשה 144 לדפי זהב אך במקום לגבות פי כמה מעלות שיחה רגילה (כמו בזק), הלקוח נאלץ להקשיב לפרסומת של 12 שניות מחברה מתחרה >> לנבחר
Simply Hired גייסה 13.5 מליון דולר מענק האינטרנט New Corp’s Fox Interactive group ומ-Foundation Capital. השירות הוא שירות השמה המכיל 5,381,261 משרות >> לנבחר
Kaboodle גייסה 3.5 מליון דולר מ-Inventus Capital Partners ועוד מספר אנג'לים עם "עבר" בתעשייה. השירות הוסף, מארגן ומשתף אינפומציה בצורה יחודית >> לנבחר

לפני כיומיים הושק השירות (הישראלי) i4giveu שהתחיל כרעיון פשוט ומליצי, אך עד להשקה התנפח ונוספו לו מספר גדול של פיצ'רים. את הפרוייקט מוביל אלון כרמל המכונה גם gifted. סקירה מלאה של השרות וראיון עם אלון נפרסם ממש בקרוב >> לנבחר

תקציבי הפרסום ב- Podcast, RSS ו- Blogs קפצו בשנת 2005 ב- 198% ל- $20.4 מיליון בעוד שבשנת 2006 הם מתוכננים לעלות ב- 145% ל- $49.8 מיליון >> לנבחר

ואיך אפשר בלי איזה post על mashups, אז השבוע פורסם פוסט מאוד מעניין העוסק בשאלה האם בנוסף ל"כיף" שבעניין אפשר לראות מזה כסף >> לנבחר

ואם ב-mashup עסקינן, אז חייבים גם משהו על web2.0, רק הפעם מכיוון קצת יותר ביקורתי. נכתב ע"י Stowe Boyd מ- Message/ >> לנבחר

בטח תהיתם פעם מדוע צריכים את ה- "//" בתחילת כל כתובת, אז גם Sir Tim Berners-Lee, ממציא ה- web, מצטער על זה היום בראיון מאוד מעניין ברוח התקופה

מומלץ בחום >> לנבחר

אחד הפוסטים היותר מקושרים של השבוע הוא מהבלוג של Steve Pavlina המגיש את עשר הטעויות הטפשיות שעובדים עצמאיים חדשים עושים >> לנבחר

Google Cheat Sheet הוא מסמך בין שני עמודים המונה את כל השירותים, כלים והמידע הכללי על חברת הענק Google. נחמד מאוד למשחק. בלי שום קשר 2.25 בליון דולר הכנסות לרבעון….פשוט מדהים ! >> לנבחר

אחת הזירות היותר מעניינות עכשיו באינטרנט היא התרת שידור תכני טלויזיה של רשתות השידור הגדולות. הסנונית הראשונה, בדצמבר האחרון, הייתה NBC אחריה הגיעה CBS והשבוע הצטרפו לחגיגה ABC עם "Desperate Housewives" ו- "Lost" ו-FOX עם "The Simpsons" ו- "American Idol" >> לנבחר

נסיים בקריקטורה (ע"י gapinvoid) על המונח שכל אחד אוהב להשתמש בו בימים אלו ה- Long Tail. לאלו שלא לא יודעים על מה אני מדבר אפשר לקראו על זה באריכות כאן

בהמשך לרעש שעשתה Facebook בשבוע שעבר כאשר סירבה, לפי השמועות, להצעה של 750 מליון דולר, ובהשראת הפוסט של OM Malik קבלו את הקריקטורה (ע"י gapinvoid) שאף סטרט-אפ לא שלם בלעדיה. היא ללא ספק מסכמת את הרגשת הכיף השוררת היום מסביב ל- Web2.0 >> לנבחר

מדי שבוע (אשתדל ביום ראשון), אפרסם כאן מספר קישורים שמצאתי כבעלי ערך מוסף לקהל הקוראים.להנאתכם.

נתחיל בשתי השקעות מעניינות בחברות Web2.0. הראשונה היא InsiderPages, מן סוג של דפי זהב הנכתבים ע"י החבר'ה, שגייסה כ- 8.5 מליון דולר בסיבוב הגיוס השני שלה >> לנבחר

החברה השנייה היא Wikia, וויקים הנכתבים ע"י הקהילה, אשר גייסה כ-4 מליון דולר. אם מישהו מכם עדיין אינו יודע מהו Wiki, הוא מוזמן לקרוא על זה כאן >> לנבחר

Patricia Seybold מ- Outside Innovation בפוסט מעמיק על תופעת ה- Mashup המציפה היום את גל אתרי ה- Web2.0. מהו ה- Mashup למי הוא טוב ולמה בכלל צריך אותו >> לנבחר

ובאותה הרוח, פוסט ע"י Richard MacManus מ- Read/WriteWeb על המודלים העיסקיים העומדים מאחורי ה- Mashups >> לנבחר

מי לא מכיר את האתר שכבך מזמן הפך לתנ"ך המשקיעים הנותן הערכה או יותר נכון מגדיר מגמה, למספר הכניסות שיש לאתר ספציפי – Alexa. לא מעט אתרים העושים Mashup מהמידע שמספק האתר צצו בחצי שנה אחרונה, אחד מהם, המציג מספר גרפים, של מספר אתרים שונים, אחד על גבי השני, בעזרת עבודת Ajax קלה, צד את עיני. האתר מיועד ל-"חולי" Alexa או יותר נכון alexaholic >> לנבחר

גרף לדוגמה המציג את מספר הכניסות לחמשת הפורטלים המובילים בארץ אפשר למצוא כאן

ל- Apple יש את זה. ל- Google יש את זה. Microsoft נופלת בזה. ל- Yahoo לפעמים יש את זה ולפעמים לא. איך מייצרים Buzz ו- Coolness מסביב לשירותים ולמוצרים החדשים >> לנבחר

בתקופה האחרונה חוזרת אותה הרגשה, הזכורה לחלקינו עוד מהבועה הקודמת, שאם אין לך סטרט-אפ שלך, אתה לא עם הזרם. Caterina Fake (מייסדת Flickr) דווקא חושבת שעכשיו זו תקופה רעה מאוד להקים סטרט-אפ >> לנבחר

David Heinemeier מ- 37Signals לא נשאר חייב והגיב מייד בפוסט המסביר מדוע עכשיו הוא הזמן האידיאלי להקים את העסק שלך >> לנבחר

אשמח לשמוע מה אתם חושבים על זה.

את הנבחרת של השבוע נסיים במתיחה של Google ל-1 באפריל, מנוע החיפוש לנפש התאומה.

"Google Romance is a place where you can post all types of romantic information and, using our Soulmate Search™, get back search results that could, in theory, include the love of your life. Then we'll send you both on a Contextual Date^TM, which we'll pay for while delivering to you relevant ads that we and our advertising partners think will help produce the dating results you're looking for. "

נו, סוג של חוש הומור >> לנבחר