הדיווח על רכישת 34% במקושרים בידי וואלה (עם אופציה לשליטה) עושה לי פלאש-בק נעים. לפני יותר משנה יצא לי לבחון את אתר מקושרים בצורה יסודית למדי בהקשר של השקעה שלא יצאה לפועל ושנה אח"כ אני לא יכול שלא להרגיש שהם שיחקו אותה – ובענק.

מקושרים הוקמה לפני ארבע שנים ולאחר כשנתיים-שלוש היה ברור שהאתר צריך לעבור ידיים למישהו שיוכל להפוך את מספר המשתמשים לכסף. בזמנו, גרף המשתמשים נראה יציב והערכים עליהם דיברו ייצגו אתר שאפשר לעשות ממנו כסף אבל לא המון כסף ומתוכו ניתן לשנע משתמשים לשירותים משיקים – אבל לא המון משתמשים.

ואז באה פייסבוק. זו החייתה את הז'אנר והובילה משתמשים לחפש חוויות חברתיות גם באתרים אחרים. מי שהרוויחה מכך ובענק זאת מקושרים וזאת בשל ההתכוונות על קהל של בוגרים צעירים (שהוא גם הקהל העיקרי של פייסבוק) ולא על ילדים כמו שין1. שוקס, להבדיל, פספסה את הגל בשל התמקדות במשתמש הבודד ולא בשירותים החברתיים וכך יצא שמקושרים יצאה המרוויחה הגדולה מהטרנד הפייסבוקי.

מקושרים לא רק רכבה על הגל אלא גם עשתה שיפוץ עיצובי, הורידה חלקים באתר שיצרו תחושה זולה והרחיקו משקיעים, וקידמה את החלקים החברתיים שבאתר על חשבון איזורי ההאדרה העצמיים בסגנון שוקס.

הרנסנס של מקושרים גורם לי לחשוב שוב על שתי נקודות שחוזרות ועולות בהקשר של רכישות מהסוג של מקושרים ודוקטורס:

1. כמו בשנת 99, משתמשים פעילים עדיין שווים כסף, הרבה כסף, ולמי שיש סבלנות ומשאבים שווה להקים אתר סביב קהילת משתמשים גדולה ובעלת פוטנציאל, גם אם אין לו מודל עסקי מוצק מן המוכן.

2. בסופו של דבר, אם אתה מספק שירות טוב ונמצא מספיק זמן בשוק, תצליח בעזרת קצת מזל ו/או השגחה עליונה לגלוש על הגל הנכון.

כבר ראיתי מקרוב מוצר אינטרנטי שהושק, במקרה, במקביל לחוק בקונגרס האמריקאי שהיווה פרסומת חינם למוצר. תוך חודשיים מכר המוצר במאות רבות של אלפי דולרים ותוך חודש נוסף שקע בתהום השכחה. הגל עבר.

מקושרים עלתה על הגל המתחדש של הרשתות החברתיות (ששיאו, כך נדמה, מאחורינו), נמצאה במקום כשוואלה ביקשה לממש את שאיפותיה החברתיות והצליחה לקבל שווי מצוין ששנה אחורה נראה כמו פנטזיה.

יפה להם! ומי יתננו ים אינטרנטי גבה-גלי.

מאת: ימי גליק. אימייל: yami שטרודל thecoils.com .

יש משהו באויר בתקופה האחרונה (ולא בוא האביב) אשר מתחיל להזכיר ולהציף בי קצת את אותן התחושות אשר חלפו בי עם התפרצותה של הבועה הקודמת. אין צורך להילחץ יתר על המידה, אך בכל זאת, יש לשים לב למספר תופעות גלובליות ומקומיות אשר משפיעות באופן עקיף וישיר על שוק האינטרנט העולמי.
השוק האמריקאי, אשר מהווה לרוב החברות כשוק היעד המרכזי נמצא או בדרך למיתון (תלוי את מי שואלים). השאלה שמטרידה עכשיו את המומחים היא האם המיתון יהיה קצר ושטחי או ארוך ועמוק. אני חושב שלמרות שלפעמים נדמה ש"כלכלת האינטרנט" מנותקת מ"הכלכלה האמיתית" רצוי שכל מי שמעורב בעסקי האינטרנט יסתכל על התמונה הגדולה:

• מדד הביטחון של הצרכנים (consumer confidence), הוא הנמוך ביותר מאז 1987 ונמוך יותר אפילו מתקופת 9/11.
• מדד הוצאות הצרכנים הגיע לשיא של 64 רבעונים, עד מתי ישאר חיובי ?
• השכר הריאלי עלה בממוצע שנתי של 2% בשנים 2001-2007 שזה נמוך בהרבה מה-3.8% בשנים 1991-2000.

האם אותן סטרטאפים/חברות השייכות ל"כלכלת האינטרנט" הן חסינות בפני המיתון ? הדעות חלוקות. יש הטוענים כי חלק מהשירותים האינטרנטיים הקיימים היום למעשה "חוסכים כסף" ולכן יהיו יותר רלוונטיים בזמנים קשים. לעומת זאת, אחרים טוענים כי שירותים המתבססים על פירסום לא יוכלו לברוח מהמיתון ויאלצו להתמודד עם אתגרים קשים של יצירת מזומנים. תקציבי הפרסום אשר הופנו לאינטרנט צמחו בשנים האחרונות במקביל לצמיחה במדד ההוצאות, אך במקרה של גידול שלילי במדד זה, המפרסמים יקצו פחות תקציבים לפירסום בכלל, מה שיכול להשפיע על הכנסות החברות אשר מתבססות על פרסום (כמו Facebookו- MySpace).
מצד שני, לפרסום באינטרנט יש יתרון גדול על פני מדיומים אחרים – הוא מדיד. המפרסמים הגדולים כבר התבטאו שהם צריכים לשים יותר דגש על החזר השקעה (return on investment) מאשר לייצר אפקט וואו. לכן, יש לצפות שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי (online advertising). זאת מכיוון שהם יעילים ומאפשרים מדידה, דיווח ומעל הכל שליטה על ההוצאה, שהם אלמנטים חשובים בזמן מיתון.

האם יש השפעה על גיוסי ההון ? ממחקר שפורסם בחודש שעבר ע"י Dow Jones VentureSource עולה התמונה הבאה: בשנת 2007 קרנות ההון סיכון השקיעו סכום שיא של $1.34M בחברות Web2.0 שזו עלייה של 88% מהכמות שהושקעה בשנת 2006. אך אם נוריד את ההשקעה של Microsoft ב-Facebook (בגובה של M240$) נקבל עלייה של "רק" 46% שזו האטה קיצונית לעלייה של 132% מהשנה הקודמת (2005) – $232M.

גם הצמיחה בכמות ההשקעות הואטה. בשנת 2007 בוצעו 178 השקעות Web2.0 שזו עלייה של רק 25% מהשנה הקודמת. בעוד שבכל ארבע השנים לפני כן כמות ההשקעות הוכפלה בכל שנה. נתון מעניין נוסף הוא שמספר ההשקעות שנעשו בעמק הסיליקון ירד מ-74 ל-69. מה שתרם בכל זאת לעלייה במספר ההשקעות הכללי הם ההשקעות שנעשו באירופה וישראל, מגמה שאם תימשך יכולה לעזור לנו לעבור את התקופה הקרובה ב"קצת" פחות קושי.

ממחקר ה-MoneyTree Report שנעשה ע"י PricewaterhouseCoopers ו-National Venture Capital Association ופורסם השבוע, עולה תמונה כבר יותר מדאיגה: מספר ההשקעות שבוצעו ברבעון הראשון של שנת 2008 ירד ב-8.5% בהשוואה למספר ההשקעות שבוצעו ברבעון האחרון של שנת 2007. העובדה שברבעון זה בוצעו רק חמש הנפקות (IPO) בשילוב עם מספר הרכישות הנמוך תפעיל יותר לחץ על קרנות ההון סיכון אשר יאלצו לתמוך בחברות לתקופות ארוכות יותר ולכן יאלצו לברור את ההשקעות שלהן ביתר קפידה.
ולמרות כל הפסימיות מסביב ונבואות הזעם של הספקנים למיניהם רק בשבוע האחרון פורסמו הדוחות הרבעוניים ויש לציין המצויינים של IBM, Intel ומעל כולם Google – המשמשת כשגרירת האינטרנט בנסדא"ק. כאילו תכננה הכל מראש כדי להראות לכולם שהיא לחוד והמיתון העומד בפתח לחוד, הגיעה Google ופירסמה ביום חמישי האחרון שרווחיה עלו בלא פחות מ-31% ברבעון האחרון, מה שהקפיץ מיידית את המנייה ב-19%. זאת, למרות הדו"ח של Comscore מלפני כחודש שהצביע על ירידה של 8.1% במספר ההקלקות בתשלום וניבא רבעון "קשה" ל-Google.
בהתבסס על ההנחה שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי, Google מסתמנת כמנצחת הגדולה ויש לצפות שתגדיל משמעותית את נתח השוק שלה בשנה שנתיים הקרובות.

איך כל המצב ישפיע עלינו ? כמובן שכל סטרטאפ או חברה הפונים לשוק האמריקאי צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות מכניסה של השוק האמריקאי למיתון, אך גם חברות הפונות לשווקים אחרים צריכות להיות עם האצבע על הדופק. כבר הוכח בעבר קשר הדוק בין כלכלת ארצות הברית לכלכלה הגלובלית.
אם לא די בכניסה למיתון והרוח הפסימיסטית השוררת ברחבי הדוט קום, גם הדולר שהוא המטבע הרשמי שלנו למי שלא יודע, נפל ב-20% מאז יולי 2007. ורק כדי להמחיש את עומק הבעייה, חברה אשר גייסה בדולרים (כמו כולם) ותכננה שהסכום יספיק לה לשנה פיתוח וחצי שנה לחדירה, מכירות ושיווק מוצאת את עצמה עם 20% פחות מזומנים וכתוצאה מכך צריכה לנקוט באחת מהדרכים הבאות:
- לקצר את זמן הפיתוח ע"י הסרה של אלמנטים מסויימים אשר היו יכולים לעזור לה ברכישת משתמשים.
- לפטר עובדים.
- לצאת לגיוס נוסף מוקדם יותר.
הבעייה נוצרה מכיוון שבממוצע 70% מהתחייבויותיה של חברה הם שקליות (בדרך כלל המשכורות) ורוב החברות ממירות את הדולרים לשקלים רק שהן צריכות לשלם את אותן ההתחייבויות (בסוף כל חודש), וכך נוצר מצב שתוך מספר חודשים לאותן החברות יש פחות שקלים לשלם משכורות.
יש לי שלוש עצות לכל אותן חברות שם בחוץ:
1. לגייס כמה שיותר מהר
2. לגייס כמה שיותר
3. להמיר מראש לשקלים את סך ההתחייבויות השקליות

לסיכום, קרנות, יזמים וחברות צריכים להיות מודאגים ממצב הכלכלה הגלובלית. זאת לא תהיה תקופה משוגעת כמו התקופה שעברנו לאחר התפוצצות הבועה הראשונה, אך זו הולכת להיות תקופת השרדות בה סטרטאפים ייצטרכו להיות יצירתיים ולמצוא כל דרך אפשרית כדי להמשיך ולצוף או פשוט לשבת ולחכות שמישהו יקנה אותם. בהצלחה!

מקור הגרפים: Techcrunch

מקורות חסויים ולא רשמיים מספרים לנו שהסטרטאפ הישראלי BeInSync נמכר ל- Phoenix Technologies וההודעה הרשמית צפויה בקרוב (אולי היום). BeInSync הוקמה בשנת 2003 ע"י טל ברנוח (ממקימי Orca Interactive), שרון כרמל (ממקימי Emblaze) ועדי רופין (ממקימי SofaWare).

החברה פיתחה מוצר אשר מאפשר סינכרון, גיבוי ושיתוף של מידע (קבצים,הודעות דואר אלקטרוני ואנשי קשר) בין מספר מחשבים. כמו כן התוכנה מאפשרת גישה לקבצים מרחוק ושירותי גיבוי בצורה אוטומטית.

בחברה הושקעו כ-8 מיליון דולר בשני סיבובים ע"י המייסדים טל ברנוח ושרון כרמל (פרה-סיד) וקרנות ההון סיכון Alta Berkeley Venture Partners, Aviv Venture Capital Fund ו-Eurofund. סכום המכירה לא יפורסם רשמית אך ממה שהבנו הוא עומד על כ-25 מיליון דולר.

Phoenix מפתחת תוכנות ליבה למחשבים אישיים והתקנים טכנולוגיים אחרים. את אותן פתרונות טכנולוגיים היא מוכרת ליצרניות המחשבים וההתקנים. לחברה אשר נסחרת בנסדא"ק לפי שווי של 430 מליון דולר זו רכישה ראשונה בארץ.

מזל טוב !

בניגוד לדיעות הרווחות, איני סבור שמיקרוסופט מעוניית לקנות את יאהו ב- 44.6 מליארד דולר כדי להתחרות בגוגל, ובטח שלא במגרש שלה. מנגנון הפרסום-בסגנון-גוגל של יאהו אינו זוכה להצלחה גדולה ומיקרוסופט אינה אימפריית ווב או שיווק שמסוגלת להעלות את השירות על מסלול תחרות מול גוגל במקום בו נכשלה יאהו. כמו כן, אין לה מנגנון מוצלח במיוחד משלה המסוגל ליצר תחרות שכזו על גבי אתרי התוכן והשירותים של יאהו.

 מיקרוסופט רוצה לקנות את יאהו מאותה סיבה ש- News Corp רוצה לקנות את יאהו – כמות עצומה של משתמשי אינטרנט בעולם מבקרים בשירותי יאהו השונים מדי יום וכשלונה של יאהו בהפיכת כמות המבקרים הפנומנאלית שלה לכסף במכפילים דומים לאלה של גוגל מעמידה את שוויה על סכום סביר יחסית במונחים של מי שרוצה גישה לקהל העצום הזה ולמנגנוני התוכן המצויינים האחראים להבאתו.

בנוסף, גם מיקרוסופט וגם יאהו מפרסמות באתרי התוכן שלהן בבאנרים המיועדים לקהל שמפולח באמצעות סוג התוכן שבתתי-האתרים שלהן ושתיהן מתמחות בקמפיינים גדולים לחברות ענק. גוגל לעומת זאת מתמחה בפרסום מסוג שונה לחלוטין המבוסס על קמפיינים בגדלים שונים ומשונים, המפלחים את הקהל לפי שימוש במילות חיפוש וניתוחים קונטקסטואלים פרטניים של דפים בודדים. גם מיקרוסופט וגם יאהו פוזלות לשוק של גוגל אך שתיהן עדיין לא ממש יודעות כיצד לגבות שני דולר ותשעים סנט על קמפיין או כיצד לחלק דולר ועשרים ממנו לשלושה שותפים שבאתריהם פורסם הקמפיין. הן פשוט לא חושבות באופן הזה, גם אם מדובר היה בקמפיין של 29,000 דולר. רכישה של יאהו תאפשר למיקרוסופט להגדיל בצורה פנומנאלית את השוק בו היא כן מבינה ובו יש לה כח ( ב- TechCrunch הופיעה סקירה מעניינת בנוגע למה ישאר ומה ילך באיחוד שכזה והיא מראה עד כמה שני הגופים בעצם דומים ).

הרכישה אינה נטולת סיכונים, והיא יכולה להכניס את מיקרוסופט ויאהו לסחרור. מאז טען ביל גייטס שהאינטרנט היא אופנה חולפת הפליאה מיקרוסופט בביצוע טעויות. מיקרוסופט היא חברת תוכנה מצליחה מאד וחברת תוכן בינונית משהו ובהחלט יתכן שתהליך איחוד לא זהיר (כמו נסיון להטמעת התרבות האירגונית המיקרוסופטית ביאהו או החלפת מערכת הדואר של יאהו בזו של מיקרוסופט) ישאיר את מיקרוסופט עם פיל לבן בשווי 44 מליארד דולר.

לפי כתבה שפורסמה אתמול ב-TheMarker, ענקית האינטרנט Yahoo מתעתדת לפתוח מרכז מחקר ופיתוח בישראל, ובימים אלו מחפשת שטח מתאים בפארק ההיי-טק מת"ם בחיפה. בכך מצטרפת Yahoo לשתי מתחרותיה המושבעות Google ו- Microsoft אשר גילו כבר מזמן את יתרונותיה של ישראל בשדה הפיתוח.

אם לא די בכך, לפי אותה כתבה חתמה Yahoo על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי בתחום החיפוש באינטרנט עם הפורטל המקומי Walla.co.il אשר במסגרתו תעשה האחרונה שימוש בטכנולוגיית החיפוש של Yahoo וביחד יפעילו את מנוע החיפוש "וואלה Search".

אני כבר רואה את המלחמה על הסטודנטים בטכניון ואת חבילות "הפינוק" אשר יציעו להם כל אחת מענקיות האינטרנט, אשר שלושתן יחזיקו משרדים בקרבת הקמפוס.

עושה רושם ש-Yahoo תכננה את החדירה שלה לישראל בקפידה :
1. פתיחת משרדי מו"פ – יש
2. שיתוף פעולה אסטרטגי עם הפורטל הגדול בישראל – יש
3. לא חסר לכם משהו ? אולי רכישה של חברת אינטרנט ישראלית ?

לפי המידע שברשותינו, Yahoo נמצאת בהליכי רכישה מתקדמים של אחת מהבטחות הדוט-קום הישראלי והודעה רשמית היא רק עניין של זמן. מכיוון שמטרת בלוג זה היא לקדם את התעשייה המקומית, לא נחשוף את שם החברה – בלא מעט מקרים חשיפה מוקדמת יכולה לטרפד מהלכים מסוג זה.

מהלך זה של כניסת Yahoo לישראל ורכישתה של חברת אינטרנט (אם יצא לפועל) מוכיח שוב שתעשיית הדוט-קו-איל בדרך הנכונה אל עבר מרכז במת האינטרנט העולמי. לכך צריך להוסיף את הגיוסים המרשימים של Pudding Media ושל 5min וכל זה רק בשבועיים הראשונים של שנת 2008 !

————————————————————–