יש משהו באויר בתקופה האחרונה (ולא בוא האביב) אשר מתחיל להזכיר ולהציף בי קצת את אותן התחושות אשר חלפו בי עם התפרצותה של הבועה הקודמת. אין צורך להילחץ יתר על המידה, אך בכל זאת, יש לשים לב למספר תופעות גלובליות ומקומיות אשר משפיעות באופן עקיף וישיר על שוק האינטרנט העולמי.
השוק האמריקאי, אשר מהווה לרוב החברות כשוק היעד המרכזי נמצא או בדרך למיתון (תלוי את מי שואלים). השאלה שמטרידה עכשיו את המומחים היא האם המיתון יהיה קצר ושטחי או ארוך ועמוק. אני חושב שלמרות שלפעמים נדמה ש"כלכלת האינטרנט" מנותקת מ"הכלכלה האמיתית" רצוי שכל מי שמעורב בעסקי האינטרנט יסתכל על התמונה הגדולה:

• מדד הביטחון של הצרכנים (consumer confidence), הוא הנמוך ביותר מאז 1987 ונמוך יותר אפילו מתקופת 9/11.
• מדד הוצאות הצרכנים הגיע לשיא של 64 רבעונים, עד מתי ישאר חיובי ?
• השכר הריאלי עלה בממוצע שנתי של 2% בשנים 2001-2007 שזה נמוך בהרבה מה-3.8% בשנים 1991-2000.

האם אותן סטרטאפים/חברות השייכות ל"כלכלת האינטרנט" הן חסינות בפני המיתון ? הדעות חלוקות. יש הטוענים כי חלק מהשירותים האינטרנטיים הקיימים היום למעשה "חוסכים כסף" ולכן יהיו יותר רלוונטיים בזמנים קשים. לעומת זאת, אחרים טוענים כי שירותים המתבססים על פירסום לא יוכלו לברוח מהמיתון ויאלצו להתמודד עם אתגרים קשים של יצירת מזומנים. תקציבי הפרסום אשר הופנו לאינטרנט צמחו בשנים האחרונות במקביל לצמיחה במדד ההוצאות, אך במקרה של גידול שלילי במדד זה, המפרסמים יקצו פחות תקציבים לפירסום בכלל, מה שיכול להשפיע על הכנסות החברות אשר מתבססות על פרסום (כמו Facebookו- MySpace).
מצד שני, לפרסום באינטרנט יש יתרון גדול על פני מדיומים אחרים – הוא מדיד. המפרסמים הגדולים כבר התבטאו שהם צריכים לשים יותר דגש על החזר השקעה (return on investment) מאשר לייצר אפקט וואו. לכן, יש לצפות שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי (online advertising). זאת מכיוון שהם יעילים ומאפשרים מדידה, דיווח ומעל הכל שליטה על ההוצאה, שהם אלמנטים חשובים בזמן מיתון.

האם יש השפעה על גיוסי ההון ? ממחקר שפורסם בחודש שעבר ע"י Dow Jones VentureSource עולה התמונה הבאה: בשנת 2007 קרנות ההון סיכון השקיעו סכום שיא של $1.34M בחברות Web2.0 שזו עלייה של 88% מהכמות שהושקעה בשנת 2006. אך אם נוריד את ההשקעה של Microsoft ב-Facebook (בגובה של M240$) נקבל עלייה של "רק" 46% שזו האטה קיצונית לעלייה של 132% מהשנה הקודמת (2005) - $232M.

גם הצמיחה בכמות ההשקעות הואטה. בשנת 2007 בוצעו 178 השקעות Web2.0 שזו עלייה של רק 25% מהשנה הקודמת. בעוד שבכל ארבע השנים לפני כן כמות ההשקעות הוכפלה בכל שנה. נתון מעניין נוסף הוא שמספר ההשקעות שנעשו בעמק הסיליקון ירד מ-74 ל-69. מה שתרם בכל זאת לעלייה במספר ההשקעות הכללי הם ההשקעות שנעשו באירופה וישראל, מגמה שאם תימשך יכולה לעזור לנו לעבור את התקופה הקרובה ב"קצת" פחות קושי.

ממחקר ה-MoneyTree Report שנעשה ע"י PricewaterhouseCoopers ו-National Venture Capital Association ופורסם השבוע, עולה תמונה כבר יותר מדאיגה: מספר ההשקעות שבוצעו ברבעון הראשון של שנת 2008 ירד ב-8.5% בהשוואה למספר ההשקעות שבוצעו ברבעון האחרון של שנת 2007. העובדה שברבעון זה בוצעו רק חמש הנפקות (IPO) בשילוב עם מספר הרכישות הנמוך תפעיל יותר לחץ על קרנות ההון סיכון אשר יאלצו לתמוך בחברות לתקופות ארוכות יותר ולכן יאלצו לברור את ההשקעות שלהן ביתר קפידה.
ולמרות כל הפסימיות מסביב ונבואות הזעם של הספקנים למיניהם רק בשבוע האחרון פורסמו הדוחות הרבעוניים ויש לציין המצויינים של IBM, Intel ומעל כולם Google – המשמשת כשגרירת האינטרנט בנסדא"ק. כאילו תכננה הכל מראש כדי להראות לכולם שהיא לחוד והמיתון העומד בפתח לחוד, הגיעה Google ופירסמה ביום חמישי האחרון שרווחיה עלו בלא פחות מ-31% ברבעון האחרון, מה שהקפיץ מיידית את המנייה ב-19%. זאת, למרות הדו"ח של Comscore מלפני כחודש שהצביע על ירידה של 8.1% במספר ההקלקות בתשלום וניבא רבעון "קשה" ל-Google.
בהתבסס על ההנחה שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי, Google מסתמנת כמנצחת הגדולה ויש לצפות שתגדיל משמעותית את נתח השוק שלה בשנה שנתיים הקרובות.

איך כל המצב ישפיע עלינו ? כמובן שכל סטרטאפ או חברה הפונים לשוק האמריקאי צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות מכניסה של השוק האמריקאי למיתון, אך גם חברות הפונות לשווקים אחרים צריכות להיות עם האצבע על הדופק. כבר הוכח בעבר קשר הדוק בין כלכלת ארצות הברית לכלכלה הגלובלית.
אם לא די בכניסה למיתון והרוח הפסימיסטית השוררת ברחבי הדוט קום, גם הדולר שהוא המטבע הרשמי שלנו למי שלא יודע, נפל ב-20% מאז יולי 2007. ורק כדי להמחיש את עומק הבעייה, חברה אשר גייסה בדולרים (כמו כולם) ותכננה שהסכום יספיק לה לשנה פיתוח וחצי שנה לחדירה, מכירות ושיווק מוצאת את עצמה עם 20% פחות מזומנים וכתוצאה מכך צריכה לנקוט באחת מהדרכים הבאות:
- לקצר את זמן הפיתוח ע"י הסרה של אלמנטים מסויימים אשר היו יכולים לעזור לה ברכישת משתמשים.
- לפטר עובדים.
- לצאת לגיוס נוסף מוקדם יותר.
הבעייה נוצרה מכיוון שבממוצע 70% מהתחייבויותיה של חברה הם שקליות (בדרך כלל המשכורות) ורוב החברות ממירות את הדולרים לשקלים רק שהן צריכות לשלם את אותן ההתחייבויות (בסוף כל חודש), וכך נוצר מצב שתוך מספר חודשים לאותן החברות יש פחות שקלים לשלם משכורות.
יש לי שלוש עצות לכל אותן חברות שם בחוץ:
1. לגייס כמה שיותר מהר
2. לגייס כמה שיותר
3. להמיר מראש לשקלים את סך ההתחייבויות השקליות

לסיכום, קרנות, יזמים וחברות צריכים להיות מודאגים ממצב הכלכלה הגלובלית. זאת לא תהיה תקופה משוגעת כמו התקופה שעברנו לאחר התפוצצות הבועה הראשונה, אך זו הולכת להיות תקופת השרדות בה סטרטאפים ייצטרכו להיות יצירתיים ולמצוא כל דרך אפשרית כדי להמשיך ולצוף או פשוט לשבת ולחכות שמישהו יקנה אותם. בהצלחה!

מקור הגרפים: Techcrunch

מקורות חסויים ולא רשמיים מספרים לנו שהסטרטאפ הישראלי BeInSync נמכר ל- Phoenix Technologies וההודעה הרשמית צפויה בקרוב (אולי היום). BeInSync הוקמה בשנת 2003 ע"י טל ברנוח (ממקימי Orca Interactive), שרון כרמל (ממקימי Emblaze) ועדי רופין (ממקימי SofaWare).

החברה פיתחה מוצר אשר מאפשר סינכרון, גיבוי ושיתוף של מידע (קבצים,הודעות דואר אלקטרוני ואנשי קשר) בין מספר מחשבים. כמו כן התוכנה מאפשרת גישה לקבצים מרחוק ושירותי גיבוי בצורה אוטומטית.

בחברה הושקעו כ-8 מיליון דולר בשני סיבובים ע"י המייסדים טל ברנוח ושרון כרמל (פרה-סיד) וקרנות ההון סיכון Alta Berkeley Venture Partners, Aviv Venture Capital Fund ו-Eurofund. סכום המכירה לא יפורסם רשמית אך ממה שהבנו הוא עומד על כ-25 מיליון דולר.

Phoenix מפתחת תוכנות ליבה למחשבים אישיים והתקנים טכנולוגיים אחרים. את אותן פתרונות טכנולוגיים היא מוכרת ליצרניות המחשבים וההתקנים. לחברה אשר נסחרת בנסדא"ק לפי שווי של 430 מליון דולר זו רכישה ראשונה בארץ.

מזל טוב !

בניגוד לדיעות הרווחות, איני סבור שמיקרוסופט מעוניית לקנות את יאהו ב- 44.6 מליארד דולר כדי להתחרות בגוגל, ובטח שלא במגרש שלה. מנגנון הפרסום-בסגנון-גוגל של יאהו אינו זוכה להצלחה גדולה ומיקרוסופט אינה אימפריית ווב או שיווק שמסוגלת להעלות את השירות על מסלול תחרות מול גוגל במקום בו נכשלה יאהו. כמו כן, אין לה מנגנון מוצלח במיוחד משלה המסוגל ליצר תחרות שכזו על גבי אתרי התוכן והשירותים של יאהו.

 מיקרוסופט רוצה לקנות את יאהו מאותה סיבה ש- News Corp רוצה לקנות את יאהו - כמות עצומה של משתמשי אינטרנט בעולם מבקרים בשירותי יאהו השונים מדי יום וכשלונה של יאהו בהפיכת כמות המבקרים הפנומנאלית שלה לכסף במכפילים דומים לאלה של גוגל מעמידה את שוויה על סכום סביר יחסית במונחים של מי שרוצה גישה לקהל העצום הזה ולמנגנוני התוכן המצויינים האחראים להבאתו.

בנוסף, גם מיקרוסופט וגם יאהו מפרסמות באתרי התוכן שלהן בבאנרים המיועדים לקהל שמפולח באמצעות סוג התוכן שבתתי-האתרים שלהן ושתיהן מתמחות בקמפיינים גדולים לחברות ענק. גוגל לעומת זאת מתמחה בפרסום מסוג שונה לחלוטין המבוסס על קמפיינים בגדלים שונים ומשונים, המפלחים את הקהל לפי שימוש במילות חיפוש וניתוחים קונטקסטואלים פרטניים של דפים בודדים. גם מיקרוסופט וגם יאהו פוזלות לשוק של גוגל אך שתיהן עדיין לא ממש יודעות כיצד לגבות שני דולר ותשעים סנט על קמפיין או כיצד לחלק דולר ועשרים ממנו לשלושה שותפים שבאתריהם פורסם הקמפיין. הן פשוט לא חושבות באופן הזה, גם אם מדובר היה בקמפיין של 29,000 דולר. רכישה של יאהו תאפשר למיקרוסופט להגדיל בצורה פנומנאלית את השוק בו היא כן מבינה ובו יש לה כח ( ב- TechCrunch הופיעה סקירה מעניינת בנוגע למה ישאר ומה ילך באיחוד שכזה והיא מראה עד כמה שני הגופים בעצם דומים ).

הרכישה אינה נטולת סיכונים, והיא יכולה להכניס את מיקרוסופט ויאהו לסחרור. מאז טען ביל גייטס שהאינטרנט היא אופנה חולפת הפליאה מיקרוסופט בביצוע טעויות. מיקרוסופט היא חברת תוכנה מצליחה מאד וחברת תוכן בינונית משהו ובהחלט יתכן שתהליך איחוד לא זהיר (כמו נסיון להטמעת התרבות האירגונית המיקרוסופטית ביאהו או החלפת מערכת הדואר של יאהו בזו של מיקרוסופט) ישאיר את מיקרוסופט עם פיל לבן בשווי 44 מליארד דולר.

לפי כתבה שפורסמה אתמול ב-TheMarker, ענקית האינטרנט Yahoo מתעתדת לפתוח מרכז מחקר ופיתוח בישראל, ובימים אלו מחפשת שטח מתאים בפארק ההיי-טק מת"ם בחיפה. בכך מצטרפת Yahoo לשתי מתחרותיה המושבעות Google ו- Microsoft אשר גילו כבר מזמן את יתרונותיה של ישראל בשדה הפיתוח.

אם לא די בכך, לפי אותה כתבה חתמה Yahoo על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי בתחום החיפוש באינטרנט עם הפורטל המקומי Walla.co.il אשר במסגרתו תעשה האחרונה שימוש בטכנולוגיית החיפוש של Yahoo וביחד יפעילו את מנוע החיפוש "וואלה Search".

אני כבר רואה את המלחמה על הסטודנטים בטכניון ואת חבילות "הפינוק" אשר יציעו להם כל אחת מענקיות האינטרנט, אשר שלושתן יחזיקו משרדים בקרבת הקמפוס.

עושה רושם ש-Yahoo תכננה את החדירה שלה לישראל בקפידה :
1. פתיחת משרדי מו"פ – יש
2. שיתוף פעולה אסטרטגי עם הפורטל הגדול בישראל – יש
3. לא חסר לכם משהו ? אולי רכישה של חברת אינטרנט ישראלית ?

לפי המידע שברשותינו, Yahoo נמצאת בהליכי רכישה מתקדמים של אחת מהבטחות הדוט-קום הישראלי והודעה רשמית היא רק עניין של זמן. מכיוון שמטרת בלוג זה היא לקדם את התעשייה המקומית, לא נחשוף את שם החברה - בלא מעט מקרים חשיפה מוקדמת יכולה לטרפד מהלכים מסוג זה.

מהלך זה של כניסת Yahoo לישראל ורכישתה של חברת אינטרנט (אם יצא לפועל) מוכיח שוב שתעשיית הדוט-קו-איל בדרך הנכונה אל עבר מרכז במת האינטרנט העולמי. לכך צריך להוסיף את הגיוסים המרשימים של Pudding Media ושל 5min וכל זה רק בשבועיים הראשונים של שנת 2008 !

————————————————————–

הנה חלפה לה עוד שנה וגם אנחנו ב-the.co.ils הכנו לכם מין סוג של פוסט סיכום תקופה. את הסיכום נחלק לשני חלקים, החלק הראשון יעסוק בשוק הישראלי והחלק השני יעסוק בטרנדים ששלטו בשנה האחרונה וציפיותינו מהשנה הבאה.

שנת 2007 ללא ספק תיזכר כשנת ה-Comeback של האינטרנט הישראלי שבא לידי ביטוי במספר אקזיטים גבוה, עלייה בכמות ההשקעות של קרנות ההון סיכון, עליית כוחם של המשקיעים הפרטיים והשפעתם של הסטרטאפים הציוניים בעולם.

השקעות – קרנות הון סיכון:
כבר בסוף שנת 2006 אפשר היה להרגיש את השינוי שעבר על קרנות ההון סיכון הישראליות. שינוי לא פשוט, אשר דרש רענון תפיסתי בקשר לפוטנציאל שוק האינטרנט וגיבוש תוכניות השקעה ספציפיות לשוק זה.  החלוצה בתחום זה הייתה Gemini אשר בנתה את מעבדת האינטרנט LGiLab, בשיתוף עם קרן ההון סיכון LightSpeed כאשר המטרה היא להשקיע כמה מאות אלפי דולרים במספר סטרטאפים מבטיחים בסיבובי גיוס מהירים. עושה רושם שהחלוציות, זיהוי ההזדמנות והטמעתה המהירה של תוכנית זו השתלמה בגדול ל-Gemini כאשר בשנת 2007 הייתה מעורבת בלא פחות מתשע השקעות – חמש דרך המעבדה וארבע בצורה ישירה. כיום, אין כמעט אף קרן הון סיכון בארץ שלא התאימה עצמה ובנתה תוכנית השקעות לשלבי ה- Pre-seed במיזמי אינטרנט.

כאשר אני מנתח את החברות אשר זכו להשקעה מקרנות ההון סיכון (טבלת ההשקעות למטה) בשנה האחרונה אני מוצא שתי מגמות ברורות:
1. רוב הרעיונות הם לא רעיונות Web2.0 טהורים. רובנו יסכים שעם צוות של שניים שלושה מפתחים אפשר להרים כמעט כל סטרטאפ ועם קצת מזל גם לייצר הכנסות. החיסרון הוא ברור, מחר יצוץ עוד סטרטאפ עם אותו רעיון אשר יסכים להקטין את שולי הרווח ובצורה זו למחוק את הסטרטאפ הראשון. זו למעשה הבעייה הגדולה של קרנות ההון סיכון אשר "יושבות" על הרי מזומנים ורק מחפשות דרך להשקיע אותו - ולא רק בסכומים קטנים. הם מחפשות רעיונות שיכולים להפוך להיות משהו גדול, משהו "שישנה את העולם" עם דרישה למימון גדול לשם הצלחה וגם ניסיון ברור לשם ההקמה. אז נכון, אי אפשר להגיד על רוב הסטרטאפים שהם אלו שישנו את העולם אבל אפשר לראות בברור שרובם לא מסתכם בפיצ'ר אלא ברעיון קצת יותר גדול.
2. סטארטאפים עם יזמים יותר מנוסים. לא התברכנו ביותר מידי יזמים עם נסיון במכירת סטרטאפים ואלה אשר מכרו בדרך כלל הופכים להיות משקיעים. עם זאת, לרוב היזמים יש ניסיון עשיר בחברה זו או אחרת בתפקידים בכירים ובשילוב עם הרעיון והצוות הנכונים הם פוטנציאל להשקעה. הקרנות אומרות לעצמן שאם יצא משהו, אז זה כנראה שזה יבוא מיזמים אלו.

בנוסף, בשנה האחרונה ראינו עלייה בהשקעות של קרנות בינלאומיות בסטרטאפים מקומיים כמו:

- Mayfield:  Fixya.com
- Accel : Dapper, MetaCafe, MyHeritage, Zlango
- First Round Capital: Gigya, Reimage
- Crossbar Capital: Reimage, BitWine
- Spark Capital: 5Min

השקעות אלו נובעות משלוש סיבות עיקריות. האחת היא הכרה בפוטנציאל של השוק מקומי, השנייה היא הערך המוסף שקרנות בינלאומיות יכולות להעניק לסטרטאפים והשלישית היא פניה של יזמים ישראלים לאחר קשיי גיוס בקרנות המקומיות. אני מאמין שמגמה זאת תתחזק גם בשנה הבאה.

אחת המגמות המעניינות בשנה האחרונה היא השקעה של קרנות הון סיכון ישראליות בסטרטאפים לא ישראליים. כמו שהזכרתי לפני כן, הכסף קיים אבל כנראה שרעיונות מהפכניים קצת חסר ובמקרה כזה מחפשים אצל השכנים באירופה. Gemini הייתה מעורבת השנה בשתי השקעות מסוג זה, האחת ב-Wikio והשנייה דרך מעבדת האינטרנט ב-Bahu – שניהם מצרפת.

זוהי טבלת ההשקעות של קרנות ההון סיכון לשנת 2007:

השקעות – משקיעים פרטיים:
שנת 2007 תזכר גם כשנת ה-Comeback של האנג'לים אשר ביססו את מעמדם והפכו למנוע האמיתי של מהפיכת ה-Web2.0 בארץ. המשקיעים הפרטיים מתחלקים לכמה סוגים:
משקיעים בודדים: קיימים היום בארץ מספר עשרות של משקיעים מסוג זה אשר משקיעים את כספם באופן עצמאי ובדרך כלל לבד. חלקם (בערך שלושה) הפכו את ההשקעה לדרגה של אומנות עם שיעורי הצלחה גבוהים בהרבה מן הרגיל. אחרים (שניים) ידועים בעומק הכיס ובמהירות קבלת ההחלטות שלהם.
קרנות פרטיות: בשנים האחרנות התחילו לצוץ מספר קרנות פרטיות אשר עומדים מאחוריהם משקיע בודד או מספר מצומצם  של משקיעים. אחת הפעילות ביותר בשנה האחרונה היא Partam, הקרן הפרטית של יגאל אהובי.
מועדוני משקיעים: יש היום בארץ בערך כחמישה מועדוני משקיעים (Angels Clubs). רובם לא ביצעו יותר מדי השקעות אבל אני מעריך שבשנה הבאה כוחם יעלה.
קבוצות משקיעים: מספר משקיעים שאוהבים להשקיע ביחד. בשנה האחרונה היו לא מעט השקעות אשר בוצעו ע"י קבוצות אלו.
(בקרוב נקדיש פוסט שלם אשר יסקור את עולם המשקיעים הפרטיים בארץ)
אני מאמין שהמשקיעים הפרטיים ימשיכו לשלוט ולהניע את סצינת ה-Web2.0 בארץ גם בשנה הקרובה.
 

אקזיטים:
כבר שנים אנחנו מחכים לשנה שתהיה יריית הפתיחה ותסמן את החזרה של ישראל למפת הרכישות בתחום האינטרנט. שנת 2007 עמדה בציפיות והחזירה את אור הזרקורים אלינו. עם זאת, חשוב לזכור שרוב הרכישות (חוץ מ-Quigo ו-Kassamba) היו בנזיד עדשים. הרכישה של Yedda ע"י AOL מהווה את מכירת הסטרטאפ ה- Web2.0 הראשון ונטעה הרבה תקווה אצל היזמים המקומיים אשר הבינו מצד אחד שאפשר להצליח עם שירות המיועד לצרכן האמריקאי (או העולמי), בלי סניף אמריקאי ועם לא מעט מתחרים כמו Google ו-Yahoo מצד שני.

השפעתם של הסטרטאפים הציוניים בעולם:
בשנה האחרונה ראינו מספר חברות אשר הצליחו לבלוט מעל כל הרעש בעזרת יכולות שיווק, מקוריות, חדשנות ולא מעט חוצפה. אלו הן רק מספר חברות שרציתי להזכיר:
Gigya: סטארטאפ אשר התחיל משירות Email מגניב לילדים והיום מוביל את מהפיכת ה-Widget-טים ברשת. שבע מתוך עשרת האתרים הגדולים בעולם התחום זה משתמשים בפיתרון שלהם. לדעתי אחד ה-Exist-ים הבאים.
Pando: עשו מהפיכה בכל מה שקשור לשיתוף קבצים גדולים (15 מיליון משתמשים)
5min: שירות הדומה ל-YouTube אך מיועד לסירטנים בני חמש דקות אשר מיועדים להסביר איך לעשות דברים (How-to).
BlogTV: שירות כמו YouTube מתעסק עם סירטונים מהעבר, BlogTV לעומת זאת מתעסק עם ההווה והעתיד. מאפשר לכל אחד להפוך לכוכב ולשדר תוכנית חיה.
Gizmoz: מאפשר לכל אחד לייצר לעצמו דמות אנימטיבית.
FoxyTunes: אחד מעשר התוספים המבוקשים בעולם לדפדפן ה-FireFox. מאפשר שליטה על כל נגן מדיה דרך הדפדפן.
Fring: מביא את מהפיכת ה-VOIP וה-IM לטלפון הסלולארי.
Oberon Media: השנה חתמו על הסכם שיתוף פעולה עם MySpace. תהיה ה-Exit הישראלי הגדול ביותר כאשר תונפק השנה.

כמו כן מספר סטרטאפים ישראלים היו מועמדים וחלקם אף גם זכה באירועי האינטרנט ברחבי העולם:
- TechCrunch40: חברת Ceedo הייתה אחת מהמועמדות ו-Kaltura זכתה בבחירת האנשים.
- LeWeb3: חברות PLYmedia ו-G.ho.st זכו במקומות השני והשלישי בהתאמה.
- Crunchies: ארבעה סטרטאפים מועמדים בתחרות המסכמת את שנת 2007 (iMedix, aniboom, Fring, Gizmoz)

אנחנו ב-the.co.ils רוצים לברך את כל התעשייה המקומית ומי ייתן ושנת 2008 תהיה המשכה הישיר של שנת 2007.

————————————————————–