קרן השקעות חדשה בישראל מעוניינת להשקיע במוצרים/שירותים מבוססי Web או Mobile הפונים ל- Consumer. אם אתם יזמים המחפשים השקעות בתחומים אלו ונמצאים בשלב הסיד/פרה-סיד הנכם מוזמנים לשלוח תקציר מנהלים ל – israelstartupvc at gmail.com
the.co.ils שמחים להכריז על TWS2009, האירוע השנתי של הבלוג אשר יערך ב-13.07.2009 במלון דיויד אינטר קונטיננטל ת"א. האירוע, בו ייבחרו עשרת הסטרטאפים המבטיחים של ישראל, הוא האירוע הישראלי השנתי הגדול ביותר בתחום האינטרנט.
השנה, בשונה משנים שעברות, צירפנו אלינו שותף מלא להפקת האירוע, גלובס. כחלק משותפות זו, ה-TWS2009 יהיה חלק מכנס "נתח שוק" ויערך במקביל למסלול הרגיל של המדיה והפירסום. אנו מאמינים שבעזרת שותפות זו אירועי ה-TWS יעלו מדרגה, הן ברמת התכנים והן ברמת ההפקה.
גם השנה סגרנו על הסכמי שיתוף פעולה בתחום המדיה עם כמה מגופי המדיה הגדולים בעולם כמו הבלוג GigaOm הבלוג ReadWriteWeb ו-TheNextWeb, אחד מכנסי האינטרנט הנחשבים באירופה, אשר יספקו כיסוי של התחרות ושל החברות המנצחות – שיתופי פעולה נוספים יוכרזו בקרוב. כמובן שכל שיתופי פעולה אלה הם בנוסף לשותף המדיה הישראלי שלנו גלובס.
בנוסף, פנינו למספר אנשי מקצוע מהמובילים בעולם על מנת שיעזרו לנו להפיץ את הבשורה וישמשו כשופטים בתחרות. ההיענות הייתה מדהימה ובינתיים הצלחנו לבנות פאנל של שופטים אשר לא היה מבייש אף אירוע מקביל בעולם, זו רשימה חלקית של השופטים:
אתם מוזמנים לקרוא עוד על ההיסטוריה של כל אחד מהשופטים באתר האירוע. בשבועות הבאים נוסיף עוד מספר שופטים בינלאומיים. אם יש לכם רעיון לשופט נוסף אשר הייתם רוצים לראות כחלק מהפאנל, אתם מוזמנים להציע לנו ואנו מבטיחים לעשות את המקסימום כדי לנסות ולצרפו.
מה הם התנאים לקבלה לתחרות ?
הרישום פתוח עכשיו - לטופס הרישום לחצו כאן (יש לפתוח חשבון לפני)
נכון לעכשיו כבר יש לנו מספר ספונסורים ונרחיב עליהם בהמשך. ספונסורים נוספים יוכרזו בשבועות הקרובים. אם יש גוף אשר רוצה לקחת חלק באירוע כנותן חסות – אתם יותר ממוזמנים ליצור איתנו קשר ב: tws.conf at gmail dot com
לטובת האירוע פתחנו חשבון Twitter תחת השם: TWS2009@ . חמישה מאלה שיעקבו (Follow) אחר החשבון יקבלו כרטיס חינם לאירוע.
ה-TWS2009 נותן הזדמנות להיבחר כאחת מהחברות המבטיחות בישראל ולקבל חשיפה כאילו זכתה החברה באחת מהתחרויות הגדולות בארה"ב. אנו מזמינים את כל החברות בכל השלבים להגיש מועמדות, בהצלחה.
ב-19 במאי יתקיים האירוע השנתי של האיגוד הישראלי להון סיכון. באירוע ישתתפו רוב קרנות הון הסיכון הפעילות בארץ וכן אי אלו אורחים נכבדים מקרנות בחו"ל.
אחת האטרקציות בכנס היא ה- Start Up Pavilion במסגרתו יציגו מיזמים את מרכולתם לבאי הכנס. זוהי הזדמנות נדירה להחשף למגוון המשקיעים הפעילים בארץ, במיוחד עבור מי שאינו מצוייד בקשרים משמעותיים בתעשיית הון הסיכון.
את הבקשות להשתתפות יש להגיש באתר הכנס.
אנו נציע מספר מצומצם של כרטיסים בחינם לקוראי הבלוג, באדיבות ה- IVA. את הבקשות יש לשלוח לתיבת הדואר שלי או של ירון באתר הקהילה שלנו – http://zone.thecoils.com , בצירוף הסבר מדוע אתם זקוקים לכרטיס חינם.
ניתן לעקוב אחר ההכנות לאירוע ב- Twitter
ימי גליק
e_glick@
בשבוע האחרון התחלתי להרגיש שלא בנוח לאור כל נבואות הזעם שנזרקות לכל עבר ומנבאות שחורות לכלל תעשיית האינטרנט. כשהמשבר הנוכחי פרץ לפני בדיוק כחודש עוד הייתה לי מעט שמחה לאיד כלפי אותם בנקי ההשקעות שהביאו לפיצוץ בועת האינטרנט הראשונה אי-שם בשנת 2000. הם עסקי-אוויר היום ולמעשה האשמים העיקריים במשבר (אם אפשר לקרוא לזה כך) הנוכחי – סוף סוף אנחנו (אנשי האינטרנט) לא אשמים. אך במהרה אותם בנקים החלו לקרוס בזה אחר זה וגררו אחריהם את כל כלכלת העולם לתהומות שנראו לאחרונה רק בתחילת המאה הקודמת. להבדיל מהבועה הקודמת אשר נבעה משיערוך יתר של מניות הטכנולוגיה ופגעה בעיקר במשקיעים ובחברות הטכנולוגיות, הצונאמי הכלכלי אותו אנו חווים היום לא ישאיר אף אחד יבש (וגם זה במקרה הטוב).
בואו נשים את הדברים על השולחן, יהיו השלכות קרדינליות על תעשיית האינטרנט העולמית, אך מפה לתלות את כל תחלואי התעשייה במצב או להספידה עוד ארוכה הדרך. המצב הולך להיות קצת יותר קשה ושונה ממה שהורגלנו אליו, אבל אני מאמין שלא הכל שחור ושאפשר לנצל מצב זה לטובתינו איפה שאפשר ולהתאים את עצמנו אליו היכן בשאר המקרים.
1. ה-Web2.0 מת ?: רק בשבוע שעבר קראתי ציטוט של Jason Calacanis (שלא מעט גופי תקשורת שרק מחפשים את אותן הכותרות המפחידות מיהרו לפרסם גם בארץ), בו הוא ניבא ש-50%-80% מחברות הסטרטאפ הממומנות ע"י קרנות הון סיכון ייסגרו ב-18 חודשים הקרובים כתוצאה מהמשבר. תרשו לי להיות קצת יותר קיצוני, 80% מכל חברות האינטרנט הקיימות היום יסגרו בתוך שנתיים. כן, גם אני לא מחדש הרבה. ההבדל בין שתי הנבואות הוא שלפי דעתי רוב החברות ייסגרו ללא שום קשר למצב הכלכלי השורר היום בעולם אלא כתוצאה מרעיונות לא טובים מספיק, מימוש בינוני או שיווק גרוע. בקיצור, חברות שאין להן זכות קיום. בואו נהיה כנים, רוב החברות עליהן אנו קוראים ביום יום נמצאות במצב הזה. עכשיו נוסיף למצב את העובדה שכלכלת ארה"ב ואחריה שאר כלכלות העולם ייכנסו למיתון ושגיוס כספים יישאר בגדר חלום לתקופה הקרובה. אותן החברות שיש בהן את הפוטנציאל, יידרשו לחשיבה קצת יותר יצירתית ע"מ לעבור את התקופה, שלהערכתי תמשך לפחות שנה, בשלום. דווקא פה בישראל המצב קצת יותר טוב (שוב, לדעתי) ולרוב החברות שזכו למימון יש מוצרים מבטיחים עם מודלים עסקיים חזקים.
2. השקעות: כולם אומרים את אותו הדבר, תישכחו מגיוסים חדשים וגם מגיוסי המשך. אני מניח שיש בזה משהו אבל לפי דעתי זה בדיוק התקופה לבצע השקעות חדשות – משקיעים יוכלו להשקיע עכשיו בשוויים משמעותית יותר נמוכים משהוצעו להם רק לפני מספר חודשים.
3. תחרות: בהנחה שפיתוח של מוצר ממוצע לוקח בין 8-12 חודשים, חברות חדשות ייצאו לשוק כאשר הכלכלה תהיה בשלבי ההתאוששות האחרונים, דבר שיאפשר להן לקטוף את הפירות בסביבה פחות תחרותית.
4. כח אדם: גם בנושא זה כולם תמימי דעים, צריך לקצץ איפה שאפשר ולהשאר עם מצבת כח האדם המינימלית. אני חושב שרוב חברות האינטרנט למדו היטב את מסקנות הבועה הראשונה ורובן מתפקדות עם מינימום כח האדם מלכתחילה, ואם יש כאלה שלא הפנימו זאת – הן יאלצו לפטר. דווקא החברות היותר גדולות יהיו אלו שיצטרכו לקצץ ולהתאים עצמן לתקופה. מכיוון שהתקציבים יקוצצו, דבר שיוריד את הביקוש לכ"א, ואילו ההיצע של עובדים מוכשרים יעלה,
גובה המשכורות והתנאים הנלווים ייצטרכו להשתנות. לכן, הייתי ממליץ לחברות שרוצות "להדק את החגורה" להציע לעובדים לבצע "התאמת תנאים" ואם לא יסכימו, תמיד ישנה האפשרות לפטרם ולאחר מכן לגייס עובדים לא פחות מוכשרים בתנאים נוחים יותר למעסיק.
5. יצירתיות: בשנתיים וחצי האחרונות יצא לי לעבוד ולהפגש עם לפחות מאה חברות. לכולם אני מנסה לעזור בחשיבה יצירתית – איך לפתח ולשווק בעלויות נמוכות יותר ואיך לייצר בידול מוצרי ושיווקי ע"מ לגרום למוצר לבלוט יותר מכל אלפי המוצרים הקיימים היום. לחברות שלא עשו זאת עד היום לא תהיה ברירה והן יאלצו להתחיל לחשוב מחוץ לקופסא. זמנים קשים תמיד הוציאו את המיטב מיזמים שנלחצו אל הקיר ונאלצו להתאים עצמם למצב.
6. צריך מודל עסקי ?: העובדה שכולם התחילו פתאום לדבר על החובה שבמודל עסקי היא בעיקר מכיוון שחברות ייצטרכו לייצר תזרים מזומנים שיכפר על חוסר האפשרות לגייס כספים. אינני מאמין שלחברות בעלות מודל עסקי יש אפשרות להגיע לנקודת איזון בפחות משנה וחצי. לכן, יהיה קשה לדרוש מהן דבר שכזה. ובכל זאת, אני מאמין שחברות אשר יציגו מודל עסקי עובד, אפילו ללא רווחים, יצליחו להשיג השקעת המשך. ללא מעט חברות אין ממש מודל עסקי והן מתבססות על יצירת תנועת גולשים (eye-ball). לאותן חברות תמיד היה קשה יותר לגייס, אך אני באמת מאמין שבמידה וחברות אלו יצליחו לייצר את אותה מסה קריטית מינימלית, לא תהיה להן הבעייה למנף זאת ליצירת מזומנים מחד וגיוס השקעה מאידך. האתגר הוא, כמו תמיד, להגיע לנקודה זו בכלל, ואם אפשר – במינימום עלויות. בזמנים של מיתון אנשים נוטים לשנות הרגלי צריכה, ולכן יתכן ונראה דווקא עלייה בתעבורת הגולשים אשר יחפשו אלטרנטיבות בידוריות ופתרונות זולים יותר ברשת.
7. האם פירסום הוא מודל עסקי ?: השוק האמריקאי נכנס למיתון וכבר היום אפשר לראות מספר גדול של חברות המקצצות בתקציבי הפירסום הכללי שלהן. אך כבר באפריל התבטאתי שלפרסום באינטרנט יש יתרון גדול על פני מדיומים אחרים – הוא מדיד. המפרסמים הגדולים כבר התבטאו שהם צריכים לשים יותר דגש על החזר השקעה (return on investment) מאשר לייצר "אפקט וואו". לכן, יש לצפות שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי קונטקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי (online advertising). זאת מכיוון שהם יעילים, מאפשרים מדידה, דיווח ומעל לכל שליטה על ההוצאה – אלמנטים החשובים בזמן מיתון. חברות אינטרנט יכולות להתבסס על פירסום כמודל עסקי לגיטימי, אך הבעייה היא שלא מעט מהחברות משתמשות במודל זה כברירת מחדל ללא שימת דגש על תהליכי אופטימיזציה שהיו יכולים לייצר להן עוד הכנסות.
8. האם כדאי להתחיל עכשיו מיזם אינטרנטי ?: אם היה לי את הרעיון הנכון, רעיון מהפכני הניתן לפיתוח בעלויות יחסית נמוכות, הייתי הולך עליו ללא התלבטות. כמו שציינתי מקודם, העולם עובר עכשיו "רעידת אדמה" שתשנה לא מעט מהרגלי הצריכה והעבודה של הרבה מאוד אנשים וחברות בכל העולם. זוהי הזדמנות של כמעט פעם בחיים עבור יזמים למצוא את אותן בעיות ונקודות חוסר האיזון שאפשר לפתור. רק צריך לחשוב באופן יצירתי. מי מכם שחושב שיש לו את אותו הרעיון אך צריך עזרה כדי לקחת אותו לשלב הבא, מוזמן ליצור איתי קשר – yo at thecoils dot com.
בהצלחה
יש משהו באויר בתקופה האחרונה (ולא בוא האביב) אשר מתחיל להזכיר ולהציף בי קצת את אותן התחושות אשר חלפו בי עם התפרצותה של הבועה הקודמת.
אין צורך להילחץ יתר על המידה, אך בכל זאת, יש לשים לב למספר תופעות גלובליות ומקומיות אשר משפיעות באופן עקיף וישיר על שוק האינטרנט העולמי.
השוק האמריקאי, אשר מהווה לרוב החברות כשוק היעד המרכזי נמצא או בדרך למיתון (תלוי את מי שואלים). השאלה שמטרידה עכשיו את המומחים היא האם המיתון יהיה קצר ושטחי או ארוך ועמוק. אני חושב שלמרות שלפעמים נדמה ש"כלכלת האינטרנט" מנותקת מ"הכלכלה האמיתית" רצוי שכל מי שמעורב בעסקי האינטרנט יסתכל על התמונה הגדולה:
• מדד הביטחון של הצרכנים (consumer confidence), הוא הנמוך ביותר מאז 1987 ונמוך יותר אפילו מתקופת 9/11.
• מדד הוצאות הצרכנים הגיע לשיא של 64 רבעונים, עד מתי ישאר חיובי ?
• השכר הריאלי עלה בממוצע שנתי של 2% בשנים 2001-2007 שזה נמוך בהרבה מה-3.8% בשנים 1991-2000.
האם אותן סטרטאפים/חברות השייכות ל"כלכלת האינטרנט" הן חסינות בפני המיתון ? הדעות חלוקות. יש הטוענים כי חלק מהשירותים האינטרנטיים הקיימים היום למעשה "חוסכים כסף" ולכן יהיו יותר רלוונטיים בזמנים קשים. לעומת זאת, אחרים טוענים כי שירותים המתבססים על פירסום לא יוכלו לברוח מהמיתון ויאלצו להתמודד עם אתגרים קשים של יצירת מזומנים. תקציבי הפרסום אשר הופנו לאינטרנט צמחו בשנים האחרונות במקביל לצמיחה במדד ההוצאות, אך במקרה של גידול שלילי במדד זה, המפרסמים יקצו פחות תקציבים לפירסום בכלל, מה שיכול להשפיע על הכנסות החברות אשר מתבססות על פרסום (כמו Facebookו- MySpace).
מצד שני, לפרסום באינטרנט יש יתרון גדול על פני מדיומים אחרים – הוא מדיד. המפרסמים הגדולים כבר התבטאו שהם צריכים לשים יותר דגש על החזר השקעה (return on investment) מאשר לייצר אפקט וואו. לכן, יש לצפות שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי (online advertising). זאת מכיוון שהם יעילים ומאפשרים מדידה, דיווח ומעל הכל שליטה על ההוצאה, שהם אלמנטים חשובים בזמן מיתון.
האם יש השפעה על גיוסי ההון ? ממחקר שפורסם בחודש שעבר ע"י Dow Jones VentureSource עולה התמונה הבאה: בשנת 2007 קרנות ההון סיכון השקיעו סכום שיא של $1.34M בחברות Web2.0 שזו עלייה של 88% מהכמות שהושקעה בשנת 2006. אך אם נוריד את ההשקעה של Microsoft ב-Facebook (בגובה של M240$) נקבל עלייה של "רק" 46% שזו האטה קיצונית לעלייה של 132% מהשנה הקודמת (2005) – $232M.
גם הצמיחה בכמות ההשקעות הואטה. בשנת 2007 בוצעו 178 השקעות Web2.0 שזו עלייה של רק 25% מהשנה הקודמת. בעוד שבכל ארבע השנים לפני כן כמות ההשקעות הוכפלה בכל שנה. נתון מעניין נוסף הוא שמספר ההשקעות שנעשו בעמק הסיליקון ירד מ-74 ל-69. מה שתרם בכל זאת לעלייה במספר ההשקעות הכללי הם ההשקעות שנעשו באירופה וישראל, מגמה שאם תימשך יכולה לעזור לנו לעבור את התקופה הקרובה ב"קצת" פחות קושי.
ממחקר ה-MoneyTree Report שנעשה ע"י PricewaterhouseCoopers ו-National Venture Capital Association ופורסם השבוע, עולה תמונה כבר יותר מדאיגה: מספר ההשקעות שבוצעו ברבעון הראשון של שנת 2008 ירד ב-8.5% בהשוואה למספר ההשקעות שבוצעו ברבעון האחרון של שנת 2007. העובדה שברבעון זה בוצעו רק חמש הנפקות (IPO) בשילוב עם מספר הרכישות הנמוך תפעיל יותר לחץ על קרנות ההון סיכון אשר יאלצו לתמוך בחברות לתקופות ארוכות יותר ולכן יאלצו לברור את ההשקעות שלהן ביתר קפידה.
ולמרות כל הפסימיות מסביב ונבואות הזעם של הספקנים למיניהם רק בשבוע האחרון פורסמו הדוחות הרבעוניים ויש לציין המצויינים של IBM, Intel ומעל כולם Google – המשמשת כשגרירת האינטרנט בנסדא"ק. כאילו תכננה הכל מראש כדי להראות לכולם שהיא לחוד והמיתון העומד בפתח לחוד, הגיעה Google ופירסמה ביום חמישי האחרון שרווחיה עלו בלא פחות מ-31% ברבעון האחרון, מה שהקפיץ מיידית את המנייה ב-19%. זאת, למרות הדו"ח של Comscore מלפני כחודש שהצביע על ירידה של 8.1% במספר ההקלקות בתשלום וניבא רבעון "קשה" ל-Google.
בהתבסס על ההנחה שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי, Google מסתמנת כמנצחת הגדולה ויש לצפות שתגדיל משמעותית את נתח השוק שלה בשנה שנתיים הקרובות.
איך כל המצב ישפיע עלינו ? כמובן שכל סטרטאפ או חברה הפונים לשוק האמריקאי צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות מכניסה של השוק האמריקאי למיתון, אך גם חברות הפונות לשווקים אחרים צריכות להיות עם האצבע על הדופק. כבר הוכח בעבר קשר הדוק בין כלכלת ארצות הברית לכלכלה הגלובלית.
אם לא די בכניסה למיתון והרוח הפסימיסטית השוררת ברחבי הדוט קום, גם הדולר שהוא המטבע הרשמי שלנו למי שלא יודע, נפל ב-20% מאז יולי 2007. ורק כדי להמחיש את עומק הבעייה, חברה אשר גייסה בדולרים (כמו כולם) ותכננה שהסכום יספיק לה לשנה פיתוח וחצי שנה לחדירה, מכירות ושיווק מוצאת את עצמה עם 20% פחות מזומנים וכתוצאה מכך צריכה לנקוט באחת מהדרכים הבאות:
- לקצר את זמן הפיתוח ע"י הסרה של אלמנטים מסויימים אשר היו יכולים לעזור לה ברכישת משתמשים.
- לפטר עובדים.
- לצאת לגיוס נוסף מוקדם יותר.
הבעייה נוצרה מכיוון שבממוצע 70% מהתחייבויותיה של חברה הם שקליות (בדרך כלל המשכורות) ורוב החברות ממירות את הדולרים לשקלים רק שהן צריכות לשלם את אותן ההתחייבויות (בסוף כל חודש), וכך נוצר מצב שתוך מספר חודשים לאותן החברות יש פחות שקלים לשלם משכורות.
יש לי שלוש עצות לכל אותן חברות שם בחוץ:
1. לגייס כמה שיותר מהר
2. לגייס כמה שיותר
3. להמיר מראש לשקלים את סך ההתחייבויות השקליות
לסיכום, קרנות, יזמים וחברות צריכים להיות מודאגים ממצב הכלכלה הגלובלית. זאת לא תהיה תקופה משוגעת כמו התקופה שעברנו לאחר התפוצצות הבועה הראשונה, אך זו הולכת להיות תקופת השרדות בה סטרטאפים ייצטרכו להיות יצירתיים ולמצוא כל דרך אפשרית כדי להמשיך ולצוף או פשוט לשבת ולחכות שמישהו יקנה אותם. בהצלחה!
מקור הגרפים: Techcrunch
site by
