הכותב: דביר גסנר, עו"ד ועורך פטנטים

ב-28 ביוני פרסם סוף-סוף בית המשפט העליון של ארצות-הברית את פסק הדין שכולם בתעשיית ההייטק חיכו לו, בתיק Bilski v. Kappos. ההמתנה לפסק הדין נמשכה חודשים ארוכים, והעלתה חשש ממשי לגבי עתידם של פטנטים על שיטות עסקיות (business methods) ובעיקר על תוכנה. כידוע, פטנטים על תוכנה, ובארצות הברית בפרט, הם תנאי כמעט בל יעבור לקיומן של חברות סטארט-אפ רבות, שמתבססות על תיק הפטנטים שלהן למטרת הגנה על נתח השוק, מתן רישיונות, עצירת מתחרים, גיוס השקעות, קידום אסטרטגיית האקזיט ועוד.

למזלם של החוששים, פסק הדין הטרי הותיר את מעמדן של המצאות תוכנה ללא פגע, וחידושים בתחום זה ימשיכו להיות כשירים לפטנט בארצות הברית. מצד שני, נראה שמצבם של הפטנטים על שיטות עסקיות הורע במידת-מה, במיוחד לאור העובדה שבקשת הפטנט של המערער, ברנרד בילסקי, נדחתה על ידי בית המשפט בטענה כי מדובר בסך הכל ב"רעיון מופשט" שאינו ראוי למתן פטנט. לשם השלמת הרקע, נציין שבילסקי ניסה להגן באמצעות בקשת הפטנט שלו על קונספט כללי מאוד של גידור סיכונים במסחר בסחורות, מה שאכן היה נראה למבקרים רבים כרעיון מופשט ועמום.

על מנת להבין את השורה התחתונה של פסק הדין – דהיינו מה "מותר" ומה "אסור" נכון להיום, חשוב לבצע באופן נכון את ההבחנה בין תוכנה לבין שיטה עסקית. באופן מסורתי, המצאות שלא התבססו על חדשנות טכנולוגית משמעותית אלא עסקו במתודולוגיה שהיא עסקית במהותה, סווגו לתחום השיטות העסקיות. כאלו הן, למשל, המצאות בתחומי המסחר האלקטרוני (כגון פטנט ה-One-Click של אמזון), הפיננסים והביטוח. לעומת זאת, המצאות בהן החדשנות הטכנולוגית היתה העיקר, ואשר כללו אלגוריתמיקה חדשנית, מודולי תוכנה ייחודיים וכדומה, סווגו לתחום התוכנה. שתי הקטגוריות זכו, לפחות מאז סוף שנות ה-90, ליחס שיוויוני למדי, עם יתרון קל לקטגוריית התוכנה.

פסק הדין החדש "שבר את השוויון" שהיה קיים בין קטגוריות התוכנה והשיטות העסקיות; הוא דחף מעלה את מעמדן של המצאות התוכנה ומטה את השיטות העסקיות. באשר לתוכנה, קבע בית המשפט כי מבחן ה-machine or transformation, ששימש משנות ה-80 המוקדמות כמבחן לבדיקת כשירותן לפטנט של המצאות תוכנה, ימשיך להיות הסטנדרט המרכזי. לפי מבחן זה, תהליך מבוסס-תוכנה הינו כשיר-פטנט אם:

א.       התהליך קשור למכשיר, מכונה, או חומרה מסוימת; או

ב.       התהליך גורם לשינוי במצבו של אובייקט מסויים (למשל מניפולציה של מידע דיגיטלי).

השידרוג במעמדן של המצאות התוכנה נובע מכך שבפסק הדין הודגש כי אין להתייחס למבחן ה-machine-or-transformation כאל המבחן הבלעדי, וכי המצאת תוכנה עשויה בהחלט להיות כשירה לפטנט גם אם אינה עומדת במבחן הפורמלי. ואכן, מנסיוני בחודשים שחלפו מאז ניתן פסק הדין, ניתן לראות הקלה משמעותית בהתייחסות משרד הפטנטים האמריקאי להמצאות תוכנה, ובקשות פטנט בתחום זה מאושרות ביתר קלות מבעבר.

מבחינת ההמצאות בתחום השיטות העסקיות, פסק הדין סגר את הדלת, דה פקטו, בפני כל אותן בקשות פטנט שאין בינן לבין טכנולוגיה ולא-כלום. זאת, למרות שבאופן פורמלי הכריז בית המשפט כי שיטות עסקיות, לפחות בהגדרתן, הן כשירות-פטנט מבחינה חוקית. מבלי להתייחס לניואנסים המשפטיים שפורטו בפסק הדין, ניתן להכליל ולומר כי פרקטית, הסיכוי לקבל פטנט על המצאה בתחום זה עומד ביחס ישר לכמות הטכנולוגיה הכלולה בהמצאה. כאשר ההמצאה מנוסחת כתהליך עסקי כלשהו, הכולל פעולות בלתי-טכנולוגיות בעליל כגון "קניה", "מכירה", "הצעה במכרז", "תשלום", "חיוב" וכדומה, גדלים הסיכויים שמשרד הפטנטים יתנגד לרישום הפטנט בטענה שמדובר ב"רעיון מופשט". מנגד, כאשר ההמצאה מנוסחת כתהליך טכנולוגי, המראה כיצד תוכנה שהיא ייחודית בזכות עצמה נרתמת למטרה עסקית כלשהי, סיכויי הקבלה של הפטנט ישתפרו משמעותית.

כיצד ישפיע פסק הדין על מיזמי האינטרנט השונים בארץ ובעולם?

מיזמי אינטרנט נמצאים, לרוב, על קו התפר שבין המצאת תוכנה להמצאה בתחום השיטות העסקיות. לעיתים המצב חמור אף יותר, והמצאה שבעבר חשבנו שהיא "שיטה עסקית" תסווג כיום כ"רעיון מופשט" שאינו כשיר לרישום פטנט. ייתכן בהחלט שיזם שהצליח לייצר שירות מבוסס-אינטרנט שהוא חדשני, שימושי ואולי אף מהפכני, יוותר בסופו של יום ללא הגנת פטנט, משום שהחדשנות שבהמצאתו טמונה דווקא בלוגיקה העסקית ולא בתוכנה שמאחורי הקלעים. מצד שני, ישנם לא מעט שירותים מבוססי-אינטרנט המציעים ערך מוסף טכנולוגי משמעותי, בדמות תוכנה או אלגוריתמיקה שהיא חדשנית בפני עצמה.

לכן, טוב יעשה כל יזם אינטרנט אם יעריך נכונה את מצבו, על מנת להבין לאיזו קטגוריה משתייכת החדשנות של המיזם. בלא מעט מקרים, בהם המיזם ניצב על אותו קו תפר עמום שבין הקטגוריות השונות, ניתן ורצוי להשקיע מאמצים בגיבוש וניסוח בקשת הפטנט באופן כזה שהיא תשוייך על ידי משרד הפטנטים לקטגוריה הרצויה. באשר לבקשות פטנט שנמצאות כבר בהליך הבחינה אך נתקלו בקשיים או אף בדחיה, יש לבדוק האם ניתן לתקנן כך שיתגברו על המכשולים שהציב פסק הדין החדש ויאושרו בכל זאת כפטנט.

דביר גסנר הוא ראש מחלקת ההייטק במשרד עורכי הפטנטים ד"ר וב ושות'. המשרד מתמחה בהגנה על קניין רוחני במגוון תחומים, ובהם אלקטרוניקה, תוכנה, תקשורת, פארמה, מדעי החיים, מיכשור רפואי ועוד.

ימים מטורפים עוברים על כוחותינו. ההכנות לכנס ה-TWS2010 מתקדמות בקצב גבוה ודברים מתחילים להסגר. בנקודת זמן זו, כחודש לפני האירוע, הרישום מפתיע לטובה בהשוואה לכנס משנה שעברה – בערך פי ארבע. אני חושב שזה מצביע על החזרה לשפיות ולהכרה שמציון יכולה לצאת הבשורה. נתון מעניין נוסף הוא, שכבר עכשיו נרשמו כ-20 קרנות הון סיכון (לא רק מהארץ) לכנס, כך שכדי שתתחילו לעבוד על ה-Elevator Pitch שלכם

נכון לעכשיו עוד נשארו למכירה מספר מוגבל של כרטיסי Early Bird  במחיר של 170ש"ח. קוראי הבלוג מוזמנים להשתמש בקופון "thecoils" אשר יעניק לכם הנחה נוספת של 15% ויוריד את המחיר ל-144 ש"ח שהם בסה"כ $38. חשוב להבין שבהמשך המחירים רק יעלו, כך שאם אתם מתכננים להגיע עדיף לשריין מקום כבר עכשיו במחיר מוזל.

כל אחד צריך לעשות לעצמו את החשבון הפשוט הבא, האם יש סיכוי שאני/הסטרטאפ שלי נחזיר את ההשקעה בסוף היום.  החזר השקעה יכול לבוא לידי ביטוי בקבלת אינפורמציה חדשה, חשיפה לחברות נוספות בתחום, יצירת lead מעניין שיכול להתפתח לעסקת שיתוף פעולה או אולי אפילו להשקעה, הפצת הרעיון המהפכני של הסטרטאפ שלי, מציאת עובדים או פרטנרים חדשים, מודיעין עיסקי או סתם יום העשרה בו אני אבחן את הרעיון שרץ לי בראש כבר חודש. בהשקעה של יציאה לבר, הוצאה שאתם לא חושבים עליה פעמיים, יש סיכוי שתתקדמו בסופו של אותו היום בצעד נוסף אל עבר הגשמת היעדים שלכם.

רישום חברות לתחרות:

נכון לזמן כתיבת שורות אלו הגישו מועמדות ל-TWS2010 מספר עשרות של סטרטאפים. כמו בכל שנה, גם השנה חוזרות על עצמן שוב ושוב אותן הבעיות בצורת הרישום של הסטרטאפים, אשר בסופו של דבר יכולות להשפיע על אופן בו השופטים ידרגו את הסטרטאפ. הנה אני מוצא את עצמי כותב את אותו הפוסט, בו אני נותן טיפים לשיפור ה-applications של הסטרטאפים.  אני ממליץ בחום (אולי בגלל שיש לי מידע פנים) לאותם הסטרטאפים אשר כבר הגישו מועמדות וכמובן לאלו שעוד מתכננים לעשות זאת, לקחת המלצות אלה ברצינות:

היום (חמישי) הוא היום האחרון להגשת המועמדויות ל-Mini Seedcamp – Tel Aviv. נכון לעכשיו הגישו מועמדות מספר עשרות חברות ועוד מספר לא קטן פתחו פנייה אך לא מילאו את כל הפרטים. חשוב לי להבהיר, רק חברות אשר ימלאו ויגישו את כל הפרטים, עד היום (חמישי) ב-00:00, יעברו לשלב השופטים.

תזכורת, Seedcamp הוא אחד מהאירועים הנחשבים והטובים ביותר היום עבור מיזמים בשלבים מוקדמים. כחלק משיתוף הפעולה בין the.co.ils לקבוצה נקיים ב-6 לינואר את אירוע Mini Seedcamp – Tel Aviv, שיערך במכללה האקדמית להנדסה – אפקה (השותפה גם היא לאירוע). האירוע ימשך יום אחד ויציגו בו 20 חברות שיעברו את סינון השופטים.

Vator.TV הוא סוג של יוטיוב (או Vlog אם תרצו) למיזמים. האתר מאפשר לסטארט-אפים להעלות מצגות ועדכוני וידאו על השירות ולחשוף אותם לקהל של משקיעים ויזמים. התוצאה היא זרם נאה של עדכוני וידאו ממיזמים עליהם קרוב לודאי לא שמעתם, הזוכים לאלפי עוקבים מרחבי העולם.

בנסיון לצרף את שוק היזמות הישראלי לאתר מכריזה Vator.TV על סוג של תחרות בה מצטרפים המיזמים לאתר ועומדים לשיפוט הקהל וחבר השופטים. הזוכים בתחרות יקבלו פגישה בת שעה עם כל אחד מהשופטים: יואב לייטרסדורף מ- YLVentures, גיל דיבנר מג'נסיס, עינת מצר מג'נסיסג'מיני, גלעד דה-פריס מכרמל וטילי קליסקי מגריילוק. ישבתי עם שלושה מהם בעבר בפוזיציה של קבלת פידבק ומדובר בפרס בעל ערך לסטארטאפ בתחילת דרכו.

מאחר ולא צריך לעשות הרבה כדי להרשם ולהשתתף והחשיפה היא משמעותית עבור סטארטאפים המשוועים לשיתופי פעולה ומשקיעים הרי שמדובר בדיל לא רע גם עבור מי שלא יזכה.

לאתר התחרות

קרן השקעות חדשה בישראל מעוניינת להשקיע במוצרים/שירותים מבוססי Web או Mobile הפונים ל- Consumer. אם אתם יזמים המחפשים השקעות בתחומים אלו ונמצאים בשלב הסיד/פרה-סיד הנכם מוזמנים לשלוח תקציר מנהלים ל – israelstartupvc at gmail.com

the.co.ils שמחים להכריז על TWS2009, האירוע השנתי של הבלוג אשר יערך ב-13.07.2009 במלון דיויד אינטר קונטיננטל ת"א. האירוע, בו ייבחרו עשרת הסטרטאפים המבטיחים של ישראל, הוא האירוע הישראלי השנתי הגדול ביותר בתחום האינטרנט.

השנה, בשונה משנים שעברות, צירפנו אלינו שותף מלא להפקת האירוע, גלובס. כחלק משותפות זו, ה-TWS2009 יהיה חלק מכנס "נתח שוק" ויערך במקביל למסלול הרגיל של המדיה והפירסום. אנו מאמינים שבעזרת שותפות זו אירועי ה-TWS יעלו מדרגה, הן ברמת התכנים והן ברמת ההפקה.

גם השנה סגרנו על הסכמי שיתוף פעולה בתחום המדיה עם כמה מגופי המדיה הגדולים בעולם כמו הבלוג GigaOm הבלוג ReadWriteWeb ו-TheNextWeb, אחד מכנסי האינטרנט הנחשבים באירופה, אשר יספקו כיסוי של התחרות ושל החברות המנצחות – שיתופי פעולה נוספים יוכרזו בקרוב. כמובן שכל שיתופי פעולה אלה הם בנוסף לשותף המדיה הישראלי שלנו גלובס.

בנוסף, פנינו למספר אנשי מקצוע מהמובילים בעולם על מנת שיעזרו לנו להפיץ את הבשורה וישמשו כשופטים בתחרות. ההיענות הייתה מדהימה ובינתיים הצלחנו לבנות פאנל של שופטים אשר לא היה מבייש אף אירוע מקביל בעולם, זו רשימה חלקית של השופטים:

ב-19 במאי יתקיים האירוע השנתי של האיגוד הישראלי להון סיכון. באירוע ישתתפו רוב קרנות הון הסיכון הפעילות בארץ וכן אי אלו אורחים נכבדים מקרנות בחו"ל.

אחת האטרקציות בכנס היא ה- Start Up Pavilion במסגרתו יציגו מיזמים את מרכולתם לבאי הכנס. זוהי הזדמנות נדירה להחשף למגוון המשקיעים הפעילים בארץ, במיוחד עבור מי שאינו מצוייד בקשרים משמעותיים בתעשיית הון הסיכון.

את הבקשות להשתתפות יש להגיש באתר הכנס.

אנו נציע מספר מצומצם של כרטיסים בחינם לקוראי הבלוג, באדיבות ה- IVA. את הבקשות יש לשלוח לתיבת הדואר שלי או של ירון באתר הקהילה שלנו – http://zone.thecoils.com , בצירוף הסבר מדוע אתם זקוקים לכרטיס חינם.

ניתן לעקוב אחר ההכנות לאירוע ב- Twitter

ימי גליק
e_glick@

יש משהו באויר בתקופה האחרונה (ולא בוא האביב) אשר מתחיל להזכיר ולהציף בי קצת את אותן התחושות אשר חלפו בי עם התפרצותה של הבועה הקודמת. אין צורך להילחץ יתר על המידה, אך בכל זאת, יש לשים לב למספר תופעות גלובליות ומקומיות אשר משפיעות באופן עקיף וישיר על שוק האינטרנט העולמי.
השוק האמריקאי, אשר מהווה לרוב החברות כשוק היעד המרכזי נמצא או בדרך למיתון (תלוי את מי שואלים). השאלה שמטרידה עכשיו את המומחים היא האם המיתון יהיה קצר ושטחי או ארוך ועמוק. אני חושב שלמרות שלפעמים נדמה ש"כלכלת האינטרנט" מנותקת מ"הכלכלה האמיתית" רצוי שכל מי שמעורב בעסקי האינטרנט יסתכל על התמונה הגדולה:

• מדד הביטחון של הצרכנים (consumer confidence), הוא הנמוך ביותר מאז 1987 ונמוך יותר אפילו מתקופת 9/11.
• מדד הוצאות הצרכנים הגיע לשיא של 64 רבעונים, עד מתי ישאר חיובי ?
• השכר הריאלי עלה בממוצע שנתי של 2% בשנים 2001-2007 שזה נמוך בהרבה מה-3.8% בשנים 1991-2000.

האם אותן סטרטאפים/חברות השייכות ל"כלכלת האינטרנט" הן חסינות בפני המיתון ? הדעות חלוקות. יש הטוענים כי חלק מהשירותים האינטרנטיים הקיימים היום למעשה "חוסכים כסף" ולכן יהיו יותר רלוונטיים בזמנים קשים. לעומת זאת, אחרים טוענים כי שירותים המתבססים על פירסום לא יוכלו לברוח מהמיתון ויאלצו להתמודד עם אתגרים קשים של יצירת מזומנים. תקציבי הפרסום אשר הופנו לאינטרנט צמחו בשנים האחרונות במקביל לצמיחה במדד ההוצאות, אך במקרה של גידול שלילי במדד זה, המפרסמים יקצו פחות תקציבים לפירסום בכלל, מה שיכול להשפיע על הכנסות החברות אשר מתבססות על פרסום (כמו Facebookו- MySpace).
מצד שני, לפרסום באינטרנט יש יתרון גדול על פני מדיומים אחרים – הוא מדיד. המפרסמים הגדולים כבר התבטאו שהם צריכים לשים יותר דגש על החזר השקעה (return on investment) מאשר לייצר אפקט וואו. לכן, יש לצפות שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי (online advertising). זאת מכיוון שהם יעילים ומאפשרים מדידה, דיווח ומעל הכל שליטה על ההוצאה, שהם אלמנטים חשובים בזמן מיתון.

האם יש השפעה על גיוסי ההון ? ממחקר שפורסם בחודש שעבר ע"י Dow Jones VentureSource עולה התמונה הבאה: בשנת 2007 קרנות ההון סיכון השקיעו סכום שיא של $1.34M בחברות Web2.0 שזו עלייה של 88% מהכמות שהושקעה בשנת 2006. אך אם נוריד את ההשקעה של Microsoft ב-Facebook (בגובה של M240$) נקבל עלייה של "רק" 46% שזו האטה קיצונית לעלייה של 132% מהשנה הקודמת (2005) – $232M.

גם הצמיחה בכמות ההשקעות הואטה. בשנת 2007 בוצעו 178 השקעות Web2.0 שזו עלייה של רק 25% מהשנה הקודמת. בעוד שבכל ארבע השנים לפני כן כמות ההשקעות הוכפלה בכל שנה. נתון מעניין נוסף הוא שמספר ההשקעות שנעשו בעמק הסיליקון ירד מ-74 ל-69. מה שתרם בכל זאת לעלייה במספר ההשקעות הכללי הם ההשקעות שנעשו באירופה וישראל, מגמה שאם תימשך יכולה לעזור לנו לעבור את התקופה הקרובה ב"קצת" פחות קושי.

ממחקר ה-MoneyTree Report שנעשה ע"י PricewaterhouseCoopers ו-National Venture Capital Association ופורסם השבוע, עולה תמונה כבר יותר מדאיגה: מספר ההשקעות שבוצעו ברבעון הראשון של שנת 2008 ירד ב-8.5% בהשוואה למספר ההשקעות שבוצעו ברבעון האחרון של שנת 2007. העובדה שברבעון זה בוצעו רק חמש הנפקות (IPO) בשילוב עם מספר הרכישות הנמוך תפעיל יותר לחץ על קרנות ההון סיכון אשר יאלצו לתמוך בחברות לתקופות ארוכות יותר ולכן יאלצו לברור את ההשקעות שלהן ביתר קפידה.
ולמרות כל הפסימיות מסביב ונבואות הזעם של הספקנים למיניהם רק בשבוע האחרון פורסמו הדוחות הרבעוניים ויש לציין המצויינים של IBM, Intel ומעל כולם Google – המשמשת כשגרירת האינטרנט בנסדא"ק. כאילו תכננה הכל מראש כדי להראות לכולם שהיא לחוד והמיתון העומד בפתח לחוד, הגיעה Google ופירסמה ביום חמישי האחרון שרווחיה עלו בלא פחות מ-31% ברבעון האחרון, מה שהקפיץ מיידית את המנייה ב-19%. זאת, למרות הדו"ח של Comscore מלפני כחודש שהצביע על ירידה של 8.1% במספר ההקלקות בתשלום וניבא רבעון "קשה" ל-Google.
בהתבסס על ההנחה שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי, Google מסתמנת כמנצחת הגדולה ויש לצפות שתגדיל משמעותית את נתח השוק שלה בשנה שנתיים הקרובות.

איך כל המצב ישפיע עלינו ? כמובן שכל סטרטאפ או חברה הפונים לשוק האמריקאי צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות מכניסה של השוק האמריקאי למיתון, אך גם חברות הפונות לשווקים אחרים צריכות להיות עם האצבע על הדופק. כבר הוכח בעבר קשר הדוק בין כלכלת ארצות הברית לכלכלה הגלובלית.
אם לא די בכניסה למיתון והרוח הפסימיסטית השוררת ברחבי הדוט קום, גם הדולר שהוא המטבע הרשמי שלנו למי שלא יודע, נפל ב-20% מאז יולי 2007. ורק כדי להמחיש את עומק הבעייה, חברה אשר גייסה בדולרים (כמו כולם) ותכננה שהסכום יספיק לה לשנה פיתוח וחצי שנה לחדירה, מכירות ושיווק מוצאת את עצמה עם 20% פחות מזומנים וכתוצאה מכך צריכה לנקוט באחת מהדרכים הבאות:
- לקצר את זמן הפיתוח ע"י הסרה של אלמנטים מסויימים אשר היו יכולים לעזור לה ברכישת משתמשים.
- לפטר עובדים.
- לצאת לגיוס נוסף מוקדם יותר.
הבעייה נוצרה מכיוון שבממוצע 70% מהתחייבויותיה של חברה הם שקליות (בדרך כלל המשכורות) ורוב החברות ממירות את הדולרים לשקלים רק שהן צריכות לשלם את אותן ההתחייבויות (בסוף כל חודש), וכך נוצר מצב שתוך מספר חודשים לאותן החברות יש פחות שקלים לשלם משכורות.
יש לי שלוש עצות לכל אותן חברות שם בחוץ:
1. לגייס כמה שיותר מהר
2. לגייס כמה שיותר
3. להמיר מראש לשקלים את סך ההתחייבויות השקליות

לסיכום, קרנות, יזמים וחברות צריכים להיות מודאגים ממצב הכלכלה הגלובלית. זאת לא תהיה תקופה משוגעת כמו התקופה שעברנו לאחר התפוצצות הבועה הראשונה, אך זו הולכת להיות תקופת השרדות בה סטרטאפים ייצטרכו להיות יצירתיים ולמצוא כל דרך אפשרית כדי להמשיך ולצוף או פשוט לשבת ולחכות שמישהו יקנה אותם. בהצלחה!

מקור הגרפים: Techcrunch

אחד השווקים המעניינים ביותר שהתעוררו בשנים  האחרונות הוא שוק התוכן התוך-טקסטואלי.
השוק נוצר ע"י התפתחות והטמעה של טכנולוגית NLP (עיבוד שפה) המסמנת אוטומטית מילים בטקסט, וטכנולוגית AJAX הפותחת חלוניות תוכן ( Baloon or Popup)  מעל המילים המסומנות.כיזם הפועל בשוק זה בשנה האחרונה, אשמח לשתף אתכם בהבנתי את השוק  ובדרך בה Felloweb משתלבת בו.
 
בסקירה כללית ניתן לראות מספר חברות בולטות המסמנות את המגמות העיקריות: מגמת הפרסום ומגמת העשרת תכנים. המגמות שונות מאוד גם בטכנולוגיה המשרתת אותן וגם בפתרון אותו הן מציעות (value proposition). הפרסום משרת מפרסמים ובעלי אתרים ונעשה בצורה פולשנית למדי לצורך מונטיזציה של הגולשים. העשרת תכנים מעשירה את חווית הגלישה אך לעיתים חסרה  ערך כלכלי לבעל האתר. 
 
מסתמן גידול מרשים בנתח הפירסום התוך-טקסטואלי (Intext advertising) שהתפתח ממספר מליוני דולרים ב-2004 לשוק מוערך של מאות מליוני דולרים ב-2007.
החברות המובילות את השוק הם סטארט-אפים שהציגו טכנולוגיה שאיפשרה "לפתוח את השוק" ולהתבסס בו, וכן חברות מבוססות  יותר שנכנסו אליו לאחרונה. דוגמאות בולטות הן (Vibrant Media (formerly Intelitxt ו- AdBrite.

הנקודה הישראלית: ההימור המדהים בסך 10M$ של קרנות סקוויה וכרמל על (Kontera (formerly Ezula מהרצליה. ברכות ליואב שחם ולצוות על גיוס השיא של 2007 באינטרנט הישראלי, ולקרנות על הצבעת האמון ביכולת של מיזמים ישראלים להתבסס בשוק הבינלאומי. ההשקעה מסתמכת כנראה על חישוב פשוט של גודל שוק צפוי וקצב גידול. הפוטנציאל קיים בפלח שוק שצמח באלפי אחוזים בשנים האחרונות ועדין מהווה פלח קטן של השוק המקוון, יחס של מאה-מאתיים מליון מתוך 15 בליון.

במגמת הפרסום של שוק התוכן התוך-טקסטואלי, הערך המוסף לגולש אינו משמעותי –  ובכך יש הפרעה - אך הערך המוסף לבעל האתר ולמפרסם הוא הגורם לגידול בחדירה, הצפויה להימשך ולהתעצם.
 
מגמת העשרת התכנים מסתמנת בהטמעה מסיבית של פתרונות אלו בעיקר בבלוגוספירה. דוגמאות בולטות לכך הן SNAP ו- Yahoo! Shortcuts.
וגם כאן נקודה ישראלית: ג'יי מידד, סמנכ"ל המוצרים ב-SNAP תרם רבות לפיתוח השירות והטמעתו. כל הכבוד לג'יי ולצוות על מוצר יפהפה ועל ניהול קמפיין אינטרנטי למופת.
במגמת העשרת התכנים של שוק התוכן התוך-טקסטואלי הערך המוסף לגולש גבוה אם כי עשוי להיות שנוי במחלוקת. במה עוזרים  Thumbnails על לינק או במה עוזרות תוצאות חיפוש אם אינם תמיד קשורים לטקסט? אך הקלות היחסית בה השירות משתלב באתר היא הגורם הדומיננטי בהצלחת החדירה. בסופו של דבר  יש יחס טוב בין ערך מוסף גבוה למאמץ שילוב פשוט ומינימלי.
 
בבואנו לבחון מה הן האפשרויות הקיימות בשוק למיזם נוסף, ומהם הצרכים, מצאנו לנכון שהטכנולוגיה הקיימת כיום טובה אך לעיתים אינה מספקת, והפתרון הוא חלקי.
נדרש  שילוב חדש של ערך מוסף לגולשים ולאתר, יחד עם ערך למפרסם. יש צורך בזיהוי מדויק יותר של מילות מפתח (Tag Extraction) והצפת תכנים רלווטיים.
לאחר סקר שוק מעמיק מול עשרות מפעילי אתרים ומפרסמים, ובדיקת היתכנות טכנולוגית, יצאנו לדרך עם Felloweb Contents Technology.
 
היכולת של Felloweb, המתמחה בפתרונות לשוק זה, נובעת מטכנולוגיה יעודית מוגנת פטנטים המסוגלת לשלב בין המגמות: גם פרסום ממוקד ורלוונטי יותר  וגם תוכן נוסף רלוונטי. נקודת מפתח להצלחה היא איזון ברור ומדויק של תוכן פירסומי ותוכן לגולש.
השירות חושף תכנים רלונטיים ומציג אותם כלינקים פנימיים באתר, בשילוב עם לינקים פרסומיים. היכולת לחשב ולהציג לינקים פנימיים באתר היא פריצת דרך טכנולוגית. לאחר מאמץ פיתוחי אינטנסיבי ב-2007  השקנו בתחילת 2008  את השירות במספר אתרי פילוט. נתוני השימוש בשירות מעידים על יכולת מרשימה להגדיל את משך החשיפה של האתר לגולשים ואת מספר החשיפות של חלוניות ודפים ניצפים. השרות של Felloweb הושק בבטא סגור ומשולב במספר אתרים, כשהוא מייצר הכנסות מיידיות. ניתן להתרשם ממנו ב- . http://www.debka.com/ פרטים נוספים והרשמה ב- http://www.felloweb.com/.
 
אסטרטגית החדירה לשוק של Felloweb מתבססת על הצורך בפתרונות טכנולוגיים המשלבים ביעילות פרסום ותוכן.
 
הצפי הכללי מעיד על שוק קיים הצפוי לגדול תוך שינויים. הגידול יבוא מחדירה לאתרים מבוססים יותר ולא רק לבלוגוספירה. בנוסף, רוב הטקטסים ברשת עדיין 'נקיים' מקישורים ומשרותי intext  וממתינים כחומר גלם לא מנוצל לטובת השוק המתפתח. הגידול בהוספת אתרים וטקסטים מן הסתם גם הוא ימשוך את השוק קדימה.
 
השינוי הצפוי הוא בשילוב המגמות: גם פרסום וגם תוכן על גבי החלונית. בנוסף, ניתן לציין שככל שהתוכן יהיה רלוונטי ונגיש יותר וכן השימוש בחלוניות תוכן על ידי הגולשים יגדל. ישנו אפקט פסיכולוגי ביעילות הנגישות למידע המעודד צריכה של שירות זה. ניתן להשוות זאת לשמוש במעלית במקום מדרגות. המתנה למעלית כרוכה בחוסר סבלנות. אנו לוחצים מספר פעמים על כפתור הקריאה למעלית וממהרים ללחוץ על כפתור סגירת הדלת.  אותה תחושה מלוה אותנו גם בגלישה ברשת. המעבר מאתר לאתר ומדף לדף ( ואף מטאב לטאב) מהיר ומואץ ככל שיהיה, נתפס לעיתים כבזבוז זמן הקוטע את חווית הגלישה. בדיוק בנקודה זו החשיפה של תוכן נוסף בחלוניות על גבי הטקסט הקיים עונה על הצורך ליעילות הנגישות.
 
במבט עתידי קצת, ניתן לראות את השאיפה הכללית באיטנטרנט לייצר חווית גלישה עשירת תכנים, בה ההקשרים הרלונטיים זמינים ומעניקים חווית גלישה רצופה. הטכנולוגיה המתקדמת של סינדיקצית תוכן ושל אוטומציה של הקשרים רלוונטיים היא המאפשרת מימוש חזון זה, בעתיד שיכול להיות הרבה יותר קרוב ממה שנדמה.
 
לסיום, אני רוצה לאחל לכולנו שנה נוספת של עשיה ברוכה בתעשית האינטרנט המקומית, שתצמח כמו אחיותיה הבוגרות מתעשיית ה- Tele/Datacom  לייצר הצלחות רבות וגדולות.
 
 
דותן פלג
יזם ומנכ"ל
Felloweb

חברת הסטארט אפ הישראלית Unisfair גייסה 10 מיליון דולר מקרנות ההון סיכון Norwest ו- Sequoia. החברה אשר נוסדה עוד בשנת 2002 ע"י גיא פיקרז שכיום משמש כמנכ"ל החברה ורונן סובול, מאפשרת לאירגונים לקיים כנסים וירטואלים ברשת ובכך להוריד משמעותית את עלויות ההפקה והארגון. כמו כן, לפי נתוני החברה ה-ROI מבחינת לידים שבסופו של דבר מתורגמים למכירות גדול יותר באירועים אינטרנטיים לעומת כנסים פיסיים.

גיוס זה של 10 מיליון דולר מהווה את סבב הגיוסים השלישי של החברה כאשר בשניים הקודמים גוייסו 8.9 מיליון דולר מעיתון הארץ, כנס (חברת הכנסים), BCS Growth Fund , Sequoia ומספר משקיעים פרטיים.

ניתן לאמר שהחברה הקדימה את זמנה בכמה שנים, כאשר כבר בשנת 2002 הציגה את חזון העולמות הוירטואליים העסקיים, בעוד ש-SecondLife, המובילה היום בתחום זה, השיקה את המוצר שלה בשנת 2003 ונכון להיום מונה כ-11,704,934 משתמשים ( מתוכם רק 893,000 התחברו לפחות פעם אחת במהלך החודש הקודם ). נתון זה מראה שתחום ה- Virtual World עדין בחיתוליו, ורוב המשתמשים נירשמים בשביל הסקרנות ולא הופכים להיות משתמשים קבועים.

ע"פ פירסום של חברת הייעוץ והמחקר Gartner:

"80 Percent of Active Internet Users Will Have A "Second Life" in the Virtual World by the End of 2011"

שתי הבהרות לגבי נתון זה, ראשית מדובר על "Active Internet Users" ולא על סך המשתמשים ושנית מדובר על כל צורה של "Second Life" ולא על SecondLife כשירות. ובכל זאת, ע"פ Gartner התחזית לתחום זה די מבטיחה וכנראה ש-Norwest ו- Sequoia גם חושבות כך ולכן ממשיכות להביע אמון ב-Unisfair. מאז אמצע 2006 החברה קיימה 400 כנסים עם ממוצע של 1,500מבקרים לכנס.

אני, אישית, פחות מאמין בעולמות וירטואלים, לפחות לשנה שנתיים הקרובות, אך עם זאת, אני חושב שלנישה של העולמות הוירטואלים לפן העסקי יש הרבה יותר פוטנציאל – ועדיין, הוא ידרוש חינוך שוק שהוא תמיד תהליך יקר.

הסטרטאפ Pudding Media הודיע על גיוס Series A בגובה של 8 מיליון דולר מהקרנות BRM Capital ו-Opus Capital אשר היו שותפות גם לסיבוב ה-Seed. החברה הוקמה בשנת 2006 ע"י אריאל מייסלוס (לשעבר אחד המייסדים של Passave אשר נמכרה לחברת PMC-Sierra בכ-300 מיליון דולר בשנת 2006), ראובן מייסלוס (אח של אריאל) וערן ארבל ומונה קרוב ל-30 עובדים אשר רובם עובדים במשרדים בכפר-סבא. החברה מפתחת שירות המציע מודל כלכלי חדש לשיחות טלפון בינלאומית ללא תשלום תמורת שילוב פרסומות בתוך השיחה.

בדומה ל-Google אשר מנתחת את הטקסט ומציגה את הודעות הפרסום בצדדיו, הטכנולוגיה של Pudding Media מבצעת המרה של הדיבור לטקסט מנתחנת אותו ומציגה את הודעות הפרסום בהתאם. עם השקת השירות בספטמבר האחרון, הבלוגים הטכנולוגיים לא חסכו בביקורת, בטענה שהשירות חודר לפרטיות המשתמשים כאשר הוא "מאזין" לשיחותיהם. בתגובה לטענות אלו Pudding Media הודיעה שכל השיחות מנותחות בצורה אוטומטית ללא יד אדם וכי המידע אינו נשמר. "הבעיה" של אותם המקטרגים היא שהם קודם כל מיתממים וגם חושבים בקטן. מה ההבדל בין השירות המוצע לבין כל שירותי הדוא"ל החינמיים כמו GMail ו- Hotmail Live אשר מנתחים את כל תעבורת הדוא"ל הפרטית ואם לא די בכך, שומרים מידע זה לעד ? אז זהו, אין הבדל. אם זאת, הבעיה ש-Pudding Media תיאלץ להתמודד איתה היא שבירת אותו מחסום פסיכולוגי אצל המשתמשים העתידיים ולשכנעם שהשיחות עצמן לא ממש בראש מעיניהם ובשורה התחתונה הם מקבלים אפשרות לדבר בחינם – וזו הנקודה החשובה. אני מאמין של- Mass users לא תהיה שום בעיה עם ה"האזנה לשיחות" כל עוד הם מקבלים אותה בחינם. מחקר שפורסם ע"י מכון Ponemon מצא של-68% מהאמריקאים ה-"Online Privacy" חשוב, אך רק 8% מוצאים אותו חשוב מספיק כדי לשנות את התנהגותם.

האתר thepudding משמש היום כאתר הדגמה לטכנולוגיה עבור לקוחות פוטנציאליים ואין להם שום כוונה להתחרות באף אחד משירותי ה-VOIP הקיימים כמו Skype ו-Jajah. המטרה הסופית היא להציע רשת פרסום עבור שירותי VOIP באמצעות API או שרתים יעודיים. תחשבו כמה שיחות VOIP ללא תשלום מתנהלות מדי יום באמצעות כל שירותי המסרים המידיים (IM – Instant Messengers). בעזרת השירות של Pudding Media אותם שירותי ה-IM יוכלו להתחיל לייצר הכנסות מהשיחות. עובדה זו לכשעצמה היא כבר סיבה מספיק טובה כדי להוות יעד לרכישה עבור אחת מאותן החברות כמו Skype (eBay), Microsoft או Google. מאחר והשוק הגדול אינו ברשת אלא בסלולאר, הבשורה המשמעותית היא כי בעזרת הטכנולוגיה המוצעת ספקי הסלולאר יוכלו להציע לנו בעתיד שיחות בהנחה משמעותית ואולי אף בחינם.

לחברה יש כבר הסכם שיתוף פעולה מרשים עם השירות Meebo ועכשיו לאחר הגיוס יתחילו להתרחב גם לכיוון הסלולאר. לזה אני קורה חזון !

הסירטון הבא מציג את הפרזנטציה של אריאל מייסלוס בתערוכת ה-Demo האחרונה.

הנה חלפה לה עוד שנה וגם אנחנו ב-the.co.ils הכנו לכם מין סוג של פוסט סיכום תקופה. את הסיכום נחלק לשני חלקים, החלק הראשון יעסוק בשוק הישראלי והחלק השני יעסוק בטרנדים ששלטו בשנה האחרונה וציפיותינו מהשנה הבאה.

שנת 2007 ללא ספק תיזכר כשנת ה-Comeback של האינטרנט הישראלי שבא לידי ביטוי במספר אקזיטים גבוה, עלייה בכמות ההשקעות של קרנות ההון סיכון, עליית כוחם של המשקיעים הפרטיים והשפעתם של הסטרטאפים הציוניים בעולם.

השקעות – קרנות הון סיכון:
כבר בסוף שנת 2006 אפשר היה להרגיש את השינוי שעבר על קרנות ההון סיכון הישראליות. שינוי לא פשוט, אשר דרש רענון תפיסתי בקשר לפוטנציאל שוק האינטרנט וגיבוש תוכניות השקעה ספציפיות לשוק זה.  החלוצה בתחום זה הייתה Gemini אשר בנתה את מעבדת האינטרנט LGiLab, בשיתוף עם קרן ההון סיכון LightSpeed כאשר המטרה היא להשקיע כמה מאות אלפי דולרים במספר סטרטאפים מבטיחים בסיבובי גיוס מהירים. עושה רושם שהחלוציות, זיהוי ההזדמנות והטמעתה המהירה של תוכנית זו השתלמה בגדול ל-Gemini כאשר בשנת 2007 הייתה מעורבת בלא פחות מתשע השקעות – חמש דרך המעבדה וארבע בצורה ישירה. כיום, אין כמעט אף קרן הון סיכון בארץ שלא התאימה עצמה ובנתה תוכנית השקעות לשלבי ה- Pre-seed במיזמי אינטרנט.

כאשר אני מנתח את החברות אשר זכו להשקעה מקרנות ההון סיכון (טבלת ההשקעות למטה) בשנה האחרונה אני מוצא שתי מגמות ברורות:
1. רוב הרעיונות הם לא רעיונות Web2.0 טהורים. רובנו יסכים שעם צוות של שניים שלושה מפתחים אפשר להרים כמעט כל סטרטאפ ועם קצת מזל גם לייצר הכנסות. החיסרון הוא ברור, מחר יצוץ עוד סטרטאפ עם אותו רעיון אשר יסכים להקטין את שולי הרווח ובצורה זו למחוק את הסטרטאפ הראשון. זו למעשה הבעייה הגדולה של קרנות ההון סיכון אשר "יושבות" על הרי מזומנים ורק מחפשות דרך להשקיע אותו - ולא רק בסכומים קטנים. הם מחפשות רעיונות שיכולים להפוך להיות משהו גדול, משהו "שישנה את העולם" עם דרישה למימון גדול לשם הצלחה וגם ניסיון ברור לשם ההקמה. אז נכון, אי אפשר להגיד על רוב הסטרטאפים שהם אלו שישנו את העולם אבל אפשר לראות בברור שרובם לא מסתכם בפיצ'ר אלא ברעיון קצת יותר גדול.
2. סטארטאפים עם יזמים יותר מנוסים. לא התברכנו ביותר מידי יזמים עם נסיון במכירת סטרטאפים ואלה אשר מכרו בדרך כלל הופכים להיות משקיעים. עם זאת, לרוב היזמים יש ניסיון עשיר בחברה זו או אחרת בתפקידים בכירים ובשילוב עם הרעיון והצוות הנכונים הם פוטנציאל להשקעה. הקרנות אומרות לעצמן שאם יצא משהו, אז זה כנראה שזה יבוא מיזמים אלו.

בנוסף, בשנה האחרונה ראינו עלייה בהשקעות של קרנות בינלאומיות בסטרטאפים מקומיים כמו:

- Mayfield:  Fixya.com
- Accel : Dapper, MetaCafe, MyHeritage, Zlango
- First Round Capital: Gigya, Reimage
- Crossbar Capital: Reimage, BitWine
- Spark Capital: 5Min

השקעות אלו נובעות משלוש סיבות עיקריות. האחת היא הכרה בפוטנציאל של השוק מקומי, השנייה היא הערך המוסף שקרנות בינלאומיות יכולות להעניק לסטרטאפים והשלישית היא פניה של יזמים ישראלים לאחר קשיי גיוס בקרנות המקומיות. אני מאמין שמגמה זאת תתחזק גם בשנה הבאה.

אחת המגמות המעניינות בשנה האחרונה היא השקעה של קרנות הון סיכון ישראליות בסטרטאפים לא ישראליים. כמו שהזכרתי לפני כן, הכסף קיים אבל כנראה שרעיונות מהפכניים קצת חסר ובמקרה כזה מחפשים אצל השכנים באירופה. Gemini הייתה מעורבת השנה בשתי השקעות מסוג זה, האחת ב-Wikio והשנייה דרך מעבדת האינטרנט ב-Bahu – שניהם מצרפת.

זוהי טבלת ההשקעות של קרנות ההון סיכון לשנת 2007:

השקעות – משקיעים פרטיים:
שנת 2007 תזכר גם כשנת ה-Comeback של האנג'לים אשר ביססו את מעמדם והפכו למנוע האמיתי של מהפיכת ה-Web2.0 בארץ. המשקיעים הפרטיים מתחלקים לכמה סוגים:
משקיעים בודדים: קיימים היום בארץ מספר עשרות של משקיעים מסוג זה אשר משקיעים את כספם באופן עצמאי ובדרך כלל לבד. חלקם (בערך שלושה) הפכו את ההשקעה לדרגה של אומנות עם שיעורי הצלחה גבוהים בהרבה מן הרגיל. אחרים (שניים) ידועים בעומק הכיס ובמהירות קבלת ההחלטות שלהם.
קרנות פרטיות: בשנים האחרנות התחילו לצוץ מספר קרנות פרטיות אשר עומדים מאחוריהם משקיע בודד או מספר מצומצם  של משקיעים. אחת הפעילות ביותר בשנה האחרונה היא Partam, הקרן הפרטית של יגאל אהובי.
מועדוני משקיעים: יש היום בארץ בערך כחמישה מועדוני משקיעים (Angels Clubs). רובם לא ביצעו יותר מדי השקעות אבל אני מעריך שבשנה הבאה כוחם יעלה.
קבוצות משקיעים: מספר משקיעים שאוהבים להשקיע ביחד. בשנה האחרונה היו לא מעט השקעות אשר בוצעו ע"י קבוצות אלו.
(בקרוב נקדיש פוסט שלם אשר יסקור את עולם המשקיעים הפרטיים בארץ)
אני מאמין שהמשקיעים הפרטיים ימשיכו לשלוט ולהניע את סצינת ה-Web2.0 בארץ גם בשנה הקרובה.
 

אקזיטים:
כבר שנים אנחנו מחכים לשנה שתהיה יריית הפתיחה ותסמן את החזרה של ישראל למפת הרכישות בתחום האינטרנט. שנת 2007 עמדה בציפיות והחזירה את אור הזרקורים אלינו. עם זאת, חשוב לזכור שרוב הרכישות (חוץ מ-Quigo ו-Kassamba) היו בנזיד עדשים. הרכישה של Yedda ע"י AOL מהווה את מכירת הסטרטאפ ה- Web2.0 הראשון ונטעה הרבה תקווה אצל היזמים המקומיים אשר הבינו מצד אחד שאפשר להצליח עם שירות המיועד לצרכן האמריקאי (או העולמי), בלי סניף אמריקאי ועם לא מעט מתחרים כמו Google ו-Yahoo מצד שני.

השפעתם של הסטרטאפים הציוניים בעולם:
בשנה האחרונה ראינו מספר חברות אשר הצליחו לבלוט מעל כל הרעש בעזרת יכולות שיווק, מקוריות, חדשנות ולא מעט חוצפה. אלו הן רק מספר חברות שרציתי להזכיר:
Gigya: סטארטאפ אשר התחיל משירות Email מגניב לילדים והיום מוביל את מהפיכת ה-Widget-טים ברשת. שבע מתוך עשרת האתרים הגדולים בעולם התחום זה משתמשים בפיתרון שלהם. לדעתי אחד ה-Exist-ים הבאים.
Pando: עשו מהפיכה בכל מה שקשור לשיתוף קבצים גדולים (15 מיליון משתמשים)
5min: שירות הדומה ל-YouTube אך מיועד לסירטנים בני חמש דקות אשר מיועדים להסביר איך לעשות דברים (How-to).
BlogTV: שירות כמו YouTube מתעסק עם סירטונים מהעבר, BlogTV לעומת זאת מתעסק עם ההווה והעתיד. מאפשר לכל אחד להפוך לכוכב ולשדר תוכנית חיה.
Gizmoz: מאפשר לכל אחד לייצר לעצמו דמות אנימטיבית.
FoxyTunes: אחד מעשר התוספים המבוקשים בעולם לדפדפן ה-FireFox. מאפשר שליטה על כל נגן מדיה דרך הדפדפן.
Fring: מביא את מהפיכת ה-VOIP וה-IM לטלפון הסלולארי.
Oberon Media: השנה חתמו על הסכם שיתוף פעולה עם MySpace. תהיה ה-Exit הישראלי הגדול ביותר כאשר תונפק השנה.

כמו כן מספר סטרטאפים ישראלים היו מועמדים וחלקם אף גם זכה באירועי האינטרנט ברחבי העולם:
- TechCrunch40: חברת Ceedo הייתה אחת מהמועמדות ו-Kaltura זכתה בבחירת האנשים.
- LeWeb3: חברות PLYmedia ו-G.ho.st זכו במקומות השני והשלישי בהתאמה.
- Crunchies: ארבעה סטרטאפים מועמדים בתחרות המסכמת את שנת 2007 (iMedix, aniboom, Fring, Gizmoz)

אנחנו ב-the.co.ils רוצים לברך את כל התעשייה המקומית ומי ייתן ושנת 2008 תהיה המשכה הישיר של שנת 2007.

————————————————————–

מה שכבר ידענו וחווינו פה בישראל בשנתיים האחרונות קיבל גושפנקה ממחקר שפורסם בשבוע שעבר ע"י Dow Jones VentureOne and Ernst & Young LLP. נהוג לקשר את תופעת ה-Web2.0 ואת החברות העומדות מאחוריה לעמק הסיליקון, אך לפי המחקר תחום זה התפשט לאיזורים חדשים בארה"ב, אירופה ואפילו (כמה "מפתיע") לישראל.

ע"פ המחקר קרנות הון סיכון השקיעו $464.2 מליון דולר ב-101 עסקאות בששת החודשים הראשונים של שנת 2007, כ-7% יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2006. בסה"כ מספר העסקאות בתחום ה-Web2.0 עלה בכ-14% בחצי השנה הראשונה. אך הנתון המעניין הוא שהאיזור שאחראי לעלייה זו הוא לא עמק הסיליקון אלא ההשקעות שנעשו באירופה ובישראל:

"The data showed that US$52 million was put to work in 20 European Web 2.0 deals in the first half, roughly double the deals and investments seen in the same period last year. What's more, Israeli Web 2.0 companies had their best showing to date, raising US$15 million in five deals in the first half, up from two deals and US$5 million invested in all of 2006."

עוד נתון מעניין הוא שרוב ההשקעות שנעשו בארה"ב בחצי שנה האחרונה התמקדו בתחום ה-Enterprise 2.0 בעוד ההשקעות בישראל, אירופה ובסין התמקדו יותר בצרכן הסופי – המשתמשים.

אני מניח שמגמת ההשקעות בישראל ובאירופה תמשיך לצבור תאוצה בשנה הקרובה וזאת מכיוון שאיזורים אלו עוד לא הגיעו לרוויה ומכיוון שיש בהם מעורבות של לא מעט קרנות מקומיות הרוצות להיות חלק מאותו גל השוטף את עולם האינטרנט. כמו כן, Exit משמעותי אחד או שניים בישראל ובאירופה יכולים להטות את פוקוס ההשקעות העתידי לאיזורים אלו בצורה משמעותית. 

לאחרונה יצא לי להשתתף בפגישה בה הוצגה מצגת לפי מתודת ה- 10-20-30 של גאי קוואסאקי בפני אנג'ל. כזכור, השיטה של קוואסאקי מדברת על 10 שקופיות, לא יותר מ- 20 דקות וגופנים בגודל מינימאלי של 30 והיא נשמעת הגיונית ונכונה מכל כיוון. למרבה הצער, במפגש עם האנג'ל המדובר לא נסתיימה אפילו השקופית הראשונה בטרם נתבקשו המציגים לעזוב את המצגת ולהמשיך בפגישה בפורמט של שיחה חופשית. שבוע לאחר מכן נתקלתי במצגת בסגנון שונה לחלוטין שהשאירה עלי רושם גדול והאסימונים נפלו: לא דין מצגת קרנות כמצגת אנג'לים.

אנשי קרנות צופים בכמות עצומה של מצגות מדי חודש. הם אינם זקוקים לסיפורים ארכניים – רק לאינפורמציה סדורה, קצרה ומאירת עיניים שתאפשר להם לשים את החלקים השונים במקום ולקבל את התמונה השלמה. מעבר לזאת, מצגת במבנה ה- 10-20-30מאפשרת להם להעביר את האינפורמציה במעלה מנגנון קבלת ההחלטות בצורה חלקה. מהצד השני, מי שמתחיל לספר סיפורים מטריח את אנשי הקרנות לדלות את האינפורמציה הנחוצה להם מתוך המלל ולקחת אחריות על הפרשנות כשהם מעבירים את המידע הלאה. לא רעיון טוב.

אנג'לים, לעומת זאת, ובעיקר מי שאינו בוגר מיזם וובי בעצמו צריכים שיפרסו בפניהם את המיזם בפרוטרוט, אך לא כאוסף משמים של נתונים אלא כהסבר עתיר בדוגמאות ויזואליות ובדימויים המאפשרים להם להבין את הרעיון גם ללא הכישורים הטכנולוגיים הנחוצים. הם רוצים שידברו אליהם, כשהמצגת מהווה כלי עזר המדגיש את הנקודות החשובות ומעוררת עניין ורושם.

במקום 10 שקופיות הייתי ממליץ על כמה עשרות כשהמעבר משקופית לשקופית אורך פחות מדקה וכל שקופית בסה"כ מסכמת את הנאמר בעל פה, מציגה תמונות וגרפים הממחישים ויזואלית את הנתונים ומדגישה בגופני ענק נתונים קריטיים. סמכו על האנג'ל שיעצור אתכם מדי פעם כדי להבין עד הסוף נקודה זו או אחרת.
הדרך הפשוטה להכין מצגת שכזו היא להסביר לעצמכם בעל פה את הרעיון כשאתם מייצרים שקופית עבור כל נקודה בעלת משמעות. כאשר אתם מגיעים לנקודה בה אתם חושבים שתעלה שאלה הקדימו והכינו שקופית שתענה עליה, למשל – כאשר אתם מתארים את צוות היזמים הכינו שקופית עבור כל יזם ושקופית נוספת המתארת בשלוש-ארבע נקודות את היתרונות הסינרגטיים של הצוות. כשאתם מציגים את המודל העסקי הכינו שקופית עבור כל שוק עיקרי כשאתם מוסיפים תמונות הממחישות אותם, גרפים המציגים את צמיחתם וכמה מילים בנוגע לאופי השוק.

האנג'ל צריך שתפרסו בפניו את הרעיון. החלוקה לשקופיות מאפשרת לו להבין שמדובר בנושא הדורש התייחסות פרטנית, הויזואליות צריכה להמחיש עבורו רעיונות שמומחה היה מבין לבד והטקסט צריך לחרוט בזכרונו את הנקודות החשובות. דברים אלה אינם מרמזים חס וחלילה כי האנג'לים מאותגרים שכלית, אך הם נמצאים בטריטוריה המוכרת להם חלקית בלבד ועליכם מוטלת המשימה למפות וליפות אותה.

אם הייתי צריך להשוות את מצגת האנג'לים לשיטת קוואסאקי הייתי מספק לה את המספרים 30-30-40. שלושים שקופיות, שלושים דקות (לא כולל זמן הסברים מה זה SEO) וגופנים בגודל ארבעים.

ביום שלישי (מחר) וביום רביעי ייערך הכנס השנתי של חברת Gartner, חברת הייעוץ הגדולה והמובילה בהבנה עסקית וטכנולוגית בעולם. הכנס ייערך בפעם ה-18 ויהיה בסימן ”New Investments in IT: Powering Productivity and Growth”. הנושאים בהם ידונו בכנס הם:

• Application development and integration
• Business intelligence and data management
• Business process management and business process outsourcing
• Computing platforms and storage
• Enterprise platform migration
• Emerging technologies
• Networking and communication
• Packaged business applications
• Security
• Web 2.0 and the consumerization of IT
• High-tech investing

]]> http://www.thecoils.com/2007/05/28/gartner-conf/feed/ 0 http://www.thecoils.com/2007/04/26/what-should-i-work-as/ http://www.thecoils.com/2007/04/26/what-should-i-work-as/#comments Thu, 26 Apr 2007 14:36:49 +0000 ‫ימי גליק‬ http://www.thecoils.com/2007/04/26/what-should-i-work-as/

כמה פגישות בזמן האחרון יצרו אצלי את הרושם ששווה להתעכב מעט על מהות תפקיד אותו מתעתד היזם למלא במיזם שהקים. מסתבר כי יזמים לא מעטים, כולל אנשי IT טובים ומנוסים, אינם מבינים עד תומו את הצורך בתכנון זהיר וקפדני של התנהלותם התעסוקתית בתהליך ההקמה. אי הבנה זה יכול לקפד את פתיל חייו של המיזם בשלבים המוקדמים או לגרום לפליטתו של היזם בשלבים מאוחרים יותר.

השאלה הראשונה אותה צריך היזם לשאול את עצמו היא מה יהיה תפקידו בשלב ההקמה ובשלב ההרצה של המיזם העתיד לקום, והתשובה לשאלה זו צריכה להיות שקלול של כישוריו המקצועיים ותרומתו המעשית להקמה – מעבר לעצם הרעיון. כמובן שכדאי לזכור כי יש הבדל בין  "מה אני מוכן לעשות" ל- "מה אני יכול לעשות" ושלא מדובר בהחלטה בלתי הפיכה.

התשובה לשאלה זו תקבע את האסטרטגיה בה עליכם לנקוט. יזמים "חזקים" בעלי רקע ביצועי רלוונטי בתפקידים בכירים יכולים למלא תפקידים דומים (ואף בכירים מעט יותר) בסטארט-אפים שבבעלותם ללא כל בעיה ולפיכך יכולים להתחיל בגיוס השקעה או שותפים נוספים.

מי שאינו בעל רקע בכיר צריך להבין כי אם ברצונו להשאר במייזם עליו לעבור תהליך של לימוד ו-"צבירת נכסים" שיהפכו אותו למרכיב מרכזי במיזם העתידי. מי שלא יצליח במשימה זו ימונה בבוא היום – במקרה הטוב – לתפקיד "וי.פי. חלילית" (ידיד טוב שלי מונה בבועה הקודמת לסמנכ"ל נטול סמכויות בחברה שהקים והיה מבלה את ימיו על אדן החלון במשרדו המרווח כשהוא מנגן בחלילית, עד שעשה מעשה והתפטר - ומאז נותר הכינוי). רק אם תקימו את המיזם במו ידיכם ובמימון עצמי או ממקורבים תצליחו לייצר את הידע והנסיון שיאפשרו לכם להמשיך מאוחר יותר כשווה בין שווים. גיוס של שותפים חזקים או משקיעים שאינם מחוייבים לכם ידחק אתכם ברוב הסיכויים לתפקידים זניחים שסופם ויתור על העניין בכללותו.
מהכיוון השני, זוהי בדיוק הסיבה להמנע משיתוף מבחירה של חברים מעוטי כישורים - נאמנותכם אליהם תתנגש עם הצורך בקידום המיזם והאחזותם בקרנות המזבח תעלה לכם במיזם ובחברות.

יזמים "חזקים" ו-"מאותגרים" כאחד צריכים להתכונן נפשית שלא לכהן בתפקיד שייחלו לו. בעל המאה עשוי לייעד מישהו אחר לתפקיד ואם זו אופציית ההשקעה היחידה שלכם עדיף לגלות גמישות מחשבתית מאשר להשאר מנכ"ל פוטנציאלי של חברה שלא תקום.

העיקרון הפיטרי הוא אוייב נוסף של מייזמי אינטרנט. כידוע, "כל עובד יגיע בסופו של דבר לתפקיד ברמה בה לא יכול לבצע את תפקידו.". רק שבמייזם בו הייזמים מחליטים בעצמם על תפקידיהם הם עלולים להגיע מהיום הראשון לתפקיד שאינם יכולים לבצע. העריכו היטב את כישוריכם ואת כישורי חבריכם אחרת תשתקו את המיזם שלכם מתחילתו. 

דבר חשוב נוסף הוא להבין כי אתם מצופים להשתתף במיזם אותו הקמתם. מעטים הם המשקיעים שיהיו מוכנים להכנס למיזם שמי ממקימיו אינו משתתף בו בפועל, הן מטעמים של הבעת אמון של היזמים במיזם של עצמם, הן מטעמים של מחוייבות אישית לכספו של המשקיע והן מחוסר נוחות עם נתחי בעלות הנמצאים בחלקם של "סטטיסטים". כפי שנאמר ב-"אפוקליפסה עכשיו":
Don't get off the boat unless you're ready to go all the way

לסיכום, עצותי בנושא זה הן:

1. היזם מצופה לעבוד במיזם אותו הקים לפיכך,
2. החליטו על תפקיד אותו תוכלו למלא בהצלחה במיזם כבר בתחילת הדרך.
3. אם התפקיד אינו הולם את כישוריכם הנוכחיים, הכינו עצמכם לעבוד תקופה ארוכה ללא מימון חיצוני עד שתפתחו את אותם כישורים.
4. בחרו בשותפים ברמה מקצועית דומה לשלכם, שאם לא כן ניגודי האינטרסים יפרידו ביניכם.
5. הכינו עצמכם למלא תפקיד אחר מזה אליו התכוננתם.

בשמחה ובגאוה אנו מכריזים על כנס ותחרות TWS2007 – the.co.ils Web Startup 2007 .

כבר זמן רב שאנו מתבוננים בתמהון על התופעה בה יזמים בשלים ומוצלחים מתלוננים על חוסר יכולת להגיע למשקיעים פוטנציאלים ומנגד המשקיעים המתלוננים על העדרו של Deal Flow איכותי. לא עוד – כל מיזם אינטרנטי שברשותו יותר מאשר מצגת Powerpoint מוזמן להגיש מועמדות לכנס TWS2007 שיתקיים ב- 10 באפריל 2007. מבין המועמדויות שיוגשו יבחר צוות השופטים (המורכב ממשקיעים, יזמים ומקצוענים) ב- 10 מיזמים שיזכו להציג את עצמם בכנס בפני הקרנות והאנג'לים המובילים בענף. מי שמועמדותו לא תתקבל יוכל להשתתף בכנס כצופה ולהחשף להשקעות ושיתופי פעולה. כמובן שקהל מתענייני הדוט קום מוזמן גם הוא להשתתף בכנס.

בשונה מאירועים דומים מחו"ל, ההשתתפות כמציגים וכקהל באירוע אינה כרוכה בתשלום. המטרה העיקרית היא לקדם את יזמות האינטרנט בישראל. מיזמים אשר לא יבחרו להציג, יוכלו עדין להגיע ולגשת אל המשקיעים והמשתתפים האחרים בצורה חופשית ולעניינם בהשקעה או שיתוף פעולה.

על מנת שאירוע זה ייצא אל הפועל במתכונתו הנוכחית – ללא תשלום, נרתמו לעזור לנו מספר גופים: קרן ההון סיכון גיזה, חברת Netcraft, המרכז הבינתחומי בהרצליה וחברת Oracle.

(חברות נוספות המעוניינות לקחת חלק באירוע מוזמנות ליצור איתנו קשר)

את המועמדויות ובקשות ההשתתפות כצופים בכנס יש להגיש באתר TWS2007.COM .

אל תמתינו, מספר המקומות מוגבל. הרשמו עכשיו!

יש לכם חשבון ב-LinkedIn ? הצטרפו לקהילת האינטרנט הישראלית של the.co.ils כאן.