הכותב: דביר גסנר, עו"ד ועורך פטנטים

ב-28 ביוני פרסם סוף-סוף בית המשפט העליון של ארצות-הברית את פסק הדין שכולם בתעשיית ההייטק חיכו לו, בתיק Bilski v. Kappos. ההמתנה לפסק הדין נמשכה חודשים ארוכים, והעלתה חשש ממשי לגבי עתידם של פטנטים על שיטות עסקיות (business methods) ובעיקר על תוכנה. כידוע, פטנטים על תוכנה, ובארצות הברית בפרט, הם תנאי כמעט בל יעבור לקיומן של חברות סטארט-אפ רבות, שמתבססות על תיק הפטנטים שלהן למטרת הגנה על נתח השוק, מתן רישיונות, עצירת מתחרים, גיוס השקעות, קידום אסטרטגיית האקזיט ועוד.

למזלם של החוששים, פסק הדין הטרי הותיר את מעמדן של המצאות תוכנה ללא פגע, וחידושים בתחום זה ימשיכו להיות כשירים לפטנט בארצות הברית. מצד שני, נראה שמצבם של הפטנטים על שיטות עסקיות הורע במידת-מה, במיוחד לאור העובדה שבקשת הפטנט של המערער, ברנרד בילסקי, נדחתה על ידי בית המשפט בטענה כי מדובר בסך הכל ב"רעיון מופשט" שאינו ראוי למתן פטנט. לשם השלמת הרקע, נציין שבילסקי ניסה להגן באמצעות בקשת הפטנט שלו על קונספט כללי מאוד של גידור סיכונים במסחר בסחורות, מה שאכן היה נראה למבקרים רבים כרעיון מופשט ועמום.

על מנת להבין את השורה התחתונה של פסק הדין – דהיינו מה "מותר" ומה "אסור" נכון להיום, חשוב לבצע באופן נכון את ההבחנה בין תוכנה לבין שיטה עסקית. באופן מסורתי, המצאות שלא התבססו על חדשנות טכנולוגית משמעותית אלא עסקו במתודולוגיה שהיא עסקית במהותה, סווגו לתחום השיטות העסקיות. כאלו הן, למשל, המצאות בתחומי המסחר האלקטרוני (כגון פטנט ה-One-Click של אמזון), הפיננסים והביטוח. לעומת זאת, המצאות בהן החדשנות הטכנולוגית היתה העיקר, ואשר כללו אלגוריתמיקה חדשנית, מודולי תוכנה ייחודיים וכדומה, סווגו לתחום התוכנה. שתי הקטגוריות זכו, לפחות מאז סוף שנות ה-90, ליחס שיוויוני למדי, עם יתרון קל לקטגוריית התוכנה.

פסק הדין החדש "שבר את השוויון" שהיה קיים בין קטגוריות התוכנה והשיטות העסקיות; הוא דחף מעלה את מעמדן של המצאות התוכנה ומטה את השיטות העסקיות. באשר לתוכנה, קבע בית המשפט כי מבחן ה-machine or transformation, ששימש משנות ה-80 המוקדמות כמבחן לבדיקת כשירותן לפטנט של המצאות תוכנה, ימשיך להיות הסטנדרט המרכזי. לפי מבחן זה, תהליך מבוסס-תוכנה הינו כשיר-פטנט אם:

א.       התהליך קשור למכשיר, מכונה, או חומרה מסוימת; או

ב.       התהליך גורם לשינוי במצבו של אובייקט מסויים (למשל מניפולציה של מידע דיגיטלי).

השידרוג במעמדן של המצאות התוכנה נובע מכך שבפסק הדין הודגש כי אין להתייחס למבחן ה-machine-or-transformation כאל המבחן הבלעדי, וכי המצאת תוכנה עשויה בהחלט להיות כשירה לפטנט גם אם אינה עומדת במבחן הפורמלי. ואכן, מנסיוני בחודשים שחלפו מאז ניתן פסק הדין, ניתן לראות הקלה משמעותית בהתייחסות משרד הפטנטים האמריקאי להמצאות תוכנה, ובקשות פטנט בתחום זה מאושרות ביתר קלות מבעבר.

מבחינת ההמצאות בתחום השיטות העסקיות, פסק הדין סגר את הדלת, דה פקטו, בפני כל אותן בקשות פטנט שאין בינן לבין טכנולוגיה ולא-כלום. זאת, למרות שבאופן פורמלי הכריז בית המשפט כי שיטות עסקיות, לפחות בהגדרתן, הן כשירות-פטנט מבחינה חוקית. מבלי להתייחס לניואנסים המשפטיים שפורטו בפסק הדין, ניתן להכליל ולומר כי פרקטית, הסיכוי לקבל פטנט על המצאה בתחום זה עומד ביחס ישר לכמות הטכנולוגיה הכלולה בהמצאה. כאשר ההמצאה מנוסחת כתהליך עסקי כלשהו, הכולל פעולות בלתי-טכנולוגיות בעליל כגון "קניה", "מכירה", "הצעה במכרז", "תשלום", "חיוב" וכדומה, גדלים הסיכויים שמשרד הפטנטים יתנגד לרישום הפטנט בטענה שמדובר ב"רעיון מופשט". מנגד, כאשר ההמצאה מנוסחת כתהליך טכנולוגי, המראה כיצד תוכנה שהיא ייחודית בזכות עצמה נרתמת למטרה עסקית כלשהי, סיכויי הקבלה של הפטנט ישתפרו משמעותית.

כיצד ישפיע פסק הדין על מיזמי האינטרנט השונים בארץ ובעולם?

מיזמי אינטרנט נמצאים, לרוב, על קו התפר שבין המצאת תוכנה להמצאה בתחום השיטות העסקיות. לעיתים המצב חמור אף יותר, והמצאה שבעבר חשבנו שהיא "שיטה עסקית" תסווג כיום כ"רעיון מופשט" שאינו כשיר לרישום פטנט. ייתכן בהחלט שיזם שהצליח לייצר שירות מבוסס-אינטרנט שהוא חדשני, שימושי ואולי אף מהפכני, יוותר בסופו של יום ללא הגנת פטנט, משום שהחדשנות שבהמצאתו טמונה דווקא בלוגיקה העסקית ולא בתוכנה שמאחורי הקלעים. מצד שני, ישנם לא מעט שירותים מבוססי-אינטרנט המציעים ערך מוסף טכנולוגי משמעותי, בדמות תוכנה או אלגוריתמיקה שהיא חדשנית בפני עצמה.

לכן, טוב יעשה כל יזם אינטרנט אם יעריך נכונה את מצבו, על מנת להבין לאיזו קטגוריה משתייכת החדשנות של המיזם. בלא מעט מקרים, בהם המיזם ניצב על אותו קו תפר עמום שבין הקטגוריות השונות, ניתן ורצוי להשקיע מאמצים בגיבוש וניסוח בקשת הפטנט באופן כזה שהיא תשוייך על ידי משרד הפטנטים לקטגוריה הרצויה. באשר לבקשות פטנט שנמצאות כבר בהליך הבחינה אך נתקלו בקשיים או אף בדחיה, יש לבדוק האם ניתן לתקנן כך שיתגברו על המכשולים שהציב פסק הדין החדש ויאושרו בכל זאת כפטנט.

דביר גסנר הוא ראש מחלקת ההייטק במשרד עורכי הפטנטים ד"ר וב ושות'. המשרד מתמחה בהגנה על קניין רוחני במגוון תחומים, ובהם אלקטרוניקה, תוכנה, תקשורת, פארמה, מדעי החיים, מיכשור רפואי ועוד.

ימים מטורפים עוברים על כוחותינו. ההכנות לכנס ה-TWS2010 מתקדמות בקצב גבוה ודברים מתחילים להסגר. בנקודת זמן זו, כחודש לפני האירוע, הרישום מפתיע לטובה בהשוואה לכנס משנה שעברה – בערך פי ארבע. אני חושב שזה מצביע על החזרה לשפיות ולהכרה שמציון יכולה לצאת הבשורה. נתון מעניין נוסף הוא, שכבר עכשיו נרשמו כ-20 קרנות הון סיכון (לא רק מהארץ) לכנס, כך שכדי שתתחילו לעבוד על ה-Elevator Pitch שלכם

נכון לעכשיו עוד נשארו למכירה מספר מוגבל של כרטיסי Early Bird  במחיר של 170ש"ח. קוראי הבלוג מוזמנים להשתמש בקופון "thecoils" אשר יעניק לכם הנחה נוספת של 15% ויוריד את המחיר ל-144 ש"ח שהם בסה"כ $38. חשוב להבין שבהמשך המחירים רק יעלו, כך שאם אתם מתכננים להגיע עדיף לשריין מקום כבר עכשיו במחיר מוזל.

כל אחד צריך לעשות לעצמו את החשבון הפשוט הבא, האם יש סיכוי שאני/הסטרטאפ שלי נחזיר את ההשקעה בסוף היום.  החזר השקעה יכול לבוא לידי ביטוי בקבלת אינפורמציה חדשה, חשיפה לחברות נוספות בתחום, יצירת lead מעניין שיכול להתפתח לעסקת שיתוף פעולה או אולי אפילו להשקעה, הפצת הרעיון המהפכני של הסטרטאפ שלי, מציאת עובדים או פרטנרים חדשים, מודיעין עיסקי או סתם יום העשרה בו אני אבחן את הרעיון שרץ לי בראש כבר חודש. בהשקעה של יציאה לבר, הוצאה שאתם לא חושבים עליה פעמיים, יש סיכוי שתתקדמו בסופו של אותו היום בצעד נוסף אל עבר הגשמת היעדים שלכם.

רישום חברות לתחרות:

נכון לזמן כתיבת שורות אלו הגישו מועמדות ל-TWS2010 מספר עשרות של סטרטאפים. כמו בכל שנה, גם השנה חוזרות על עצמן שוב ושוב אותן הבעיות בצורת הרישום של הסטרטאפים, אשר בסופו של דבר יכולות להשפיע על אופן בו השופטים ידרגו את הסטרטאפ. הנה אני מוצא את עצמי כותב את אותו הפוסט, בו אני נותן טיפים לשיפור ה-applications של הסטרטאפים.  אני ממליץ בחום (אולי בגלל שיש לי מידע פנים) לאותם הסטרטאפים אשר כבר הגישו מועמדות וכמובן לאלו שעוד מתכננים לעשות זאת, לקחת המלצות אלה ברצינות:

היום (חמישי) הוא היום האחרון להגשת המועמדויות ל-Mini Seedcamp – Tel Aviv. נכון לעכשיו הגישו מועמדות מספר עשרות חברות ועוד מספר לא קטן פתחו פנייה אך לא מילאו את כל הפרטים. חשוב לי להבהיר, רק חברות אשר ימלאו ויגישו את כל הפרטים, עד היום (חמישי) ב-00:00, יעברו לשלב השופטים.

תזכורת, Seedcamp הוא אחד מהאירועים הנחשבים והטובים ביותר היום עבור מיזמים בשלבים מוקדמים. כחלק משיתוף הפעולה בין the.co.ils לקבוצה נקיים ב-6 לינואר את אירוע Mini Seedcamp – Tel Aviv, שיערך במכללה האקדמית להנדסה – אפקה (השותפה גם היא לאירוע). האירוע ימשך יום אחד ויציגו בו 20 חברות שיעברו את סינון השופטים.

Vator.TV הוא סוג של יוטיוב (או Vlog אם תרצו) למיזמים. האתר מאפשר לסטארט-אפים להעלות מצגות ועדכוני וידאו על השירות ולחשוף אותם לקהל של משקיעים ויזמים. התוצאה היא זרם נאה של עדכוני וידאו ממיזמים עליהם קרוב לודאי לא שמעתם, הזוכים לאלפי עוקבים מרחבי העולם.

בנסיון לצרף את שוק היזמות הישראלי לאתר מכריזה Vator.TV על סוג של תחרות בה מצטרפים המיזמים לאתר ועומדים לשיפוט הקהל וחבר השופטים. הזוכים בתחרות יקבלו פגישה בת שעה עם כל אחד מהשופטים: יואב לייטרסדורף מ- YLVentures, גיל דיבנר מג'נסיס, עינת מצר מג'נסיסג'מיני, גלעד דה-פריס מכרמל וטילי קליסקי מגריילוק. ישבתי עם שלושה מהם בעבר בפוזיציה של קבלת פידבק ומדובר בפרס בעל ערך לסטארטאפ בתחילת דרכו.

מאחר ולא צריך לעשות הרבה כדי להרשם ולהשתתף והחשיפה היא משמעותית עבור סטארטאפים המשוועים לשיתופי פעולה ומשקיעים הרי שמדובר בדיל לא רע גם עבור מי שלא יזכה.

לאתר התחרות