מאז השיקה Facebook את ה-Facebook Apps, אותן אפליקציות שמפתחים עצמאיים וחברות יכולים לפתח ולהפיץ ע"ג הרשת החברתית, מספר האפליקציות עולה בהתמדה וכל סטרטאפ אינו מרגיש שלם אם אין לו אפליקציה משלו. ברוב המקרים שאלת המודל העסקי לא כל כך מטרידה את המפתחים, "כשנגיע למליוני משתמשים, תוך מספר שבועות, כבר נדע איך לעשות מזה כסף", אך ברוב המקרים המציאות קצת שונה. רק 92 אפליקציות מתוך ה- 23,175 הקיימות הצליחו לעבור את רף מיליון ההתקנות ואם נוריד את ארבעת הראשונים, מספר המשתמשים הפעילים ע"ב יומי (באותן 88 אפליקציות) עומד על 134,071. מיותר לציין שאם ניקח את הממוצע היומי עבור כל האפליקציות נגיע למספר עשרות בודדות של משתמשים.

נניח שהתמזל מזלנו והצלחנו להגיע למסה קריטית של משתמשים, איך מייצרים מהם כסף ?

חברות רבות זיהו את בעיית יצירת המזומנים באליפקציות והתחילו להציע רשתות פירסום המיועדות לאפליקציות המותקנות ברשתות חברתיות. בדומה לפלטפורמת ה- Google AdSense של Google, כל שעל מפתח/חברה לעשות הוא לפתוח חשבון באחת הרשתות ולהוסיף שורת קוד קטנה לאפליקציה וכמו קסם מתחילים לשמוע את המטבעות נופלים. אז זהו שלא, הבלוג Inside Facebook פירסם היום את ה-CPM (העלות עבור אלף צפיות במודעת פירסום) שאותן רשתות הפירסום משלמות למפתחי האפליקציות.

tspree15 is making $0.60 CPM with Social Media
cbovis is making $1.50 CPM with VideoEgg, but they can’t cover all his inventory (the rest runs on RockYou)
sweetsteve is making $0.27 CPM with Cubics, down from $0.43 earlier this month
ejono is seeing a $0.40 CPM with Cubics
cory is making a $4.78 eCPM with Social Media (???)
mzeitler is making a $0.50 CPM each with AdSense, FB Exchange, Social Media, and RockYou (and by combining 2 units on a page is making $1.00 CPM)
saintseiya is making $0.125 CPM with Lookery ($0.25 with 2 ads above the fold)
markdoub is seeing $0.10 CPM with Cubics, down from $0.43
ersingencturk is seeing $0.04 CPM with AdSense

אם נתעלם מהמספר הלא הגיוני ש- cory הצהירו שהם מקבלים וניקח את הגבוה ביותר שלאחר מכן, $1.50 ע"י cbovis ונכפיל אותו במספר המשתמשים הממוצע היומי של 88 האפליקציות המובילות (134,071 שהם 134 CPM), נקבל שחברה זו עושה $201 ביום וסכום מדהים של $6231 בחודש (של 31 ימים). עכשיו, אם ניקח את מספר המשתמשים הממוצע האמיתי של אותה האפליקציה ש-cbovis מפתחים (YouTube Video Box), נמצא שהוא 20,627, ז"א שחברה/מפתח זה עושים $930 בחודש !

(החישוב שעשיתי הוא רק כדי להמחיש את סידרי הגודל וידוע לי שהוא לא מדויק. מספר המשתמשים הממוצע היומי של אפליקציה הוא אינו מספר המשתמשים שנחשפו לפרסומת, בדר"כ מספר זה הוא עוד נמוך הרבה יותר. כמו כן, משתמש מסוים יכול להיחשף ליותר מפרסומת אחת ביום).

אחד הנתונים ה"מעניינים" הוא ה- $0.04 שעושים ersingencturk בעזרת לא פחות מאשר Google AdSense. רק לשם השוואה, היום מפרסמים משלמים גם $30 עבור CPM באתרים ספציפיים שזה פי 20 (במקרה הטוב) ממה שמפתחים מקבלים ב-Facebook. ללא ספק, האופציה לפרסם ברשתות חברתיות, נכון להיום וע"ב מספרים אלו, הרבה פחות אטרקטיבית מהחלופות הקיימות.

כנראה שהיחידים שמצאו את הדרך לעשות כסף מרשתות חברתיות הם החברה מ-Facebook.

יש משהו באויר בתקופה האחרונה (ולא בוא האביב) אשר מתחיל להזכיר ולהציף בי קצת את אותן התחושות אשר חלפו בי עם התפרצותה של הבועה הקודמת. אין צורך להילחץ יתר על המידה, אך בכל זאת, יש לשים לב למספר תופעות גלובליות ומקומיות אשר משפיעות באופן עקיף וישיר על שוק האינטרנט העולמי.
השוק האמריקאי, אשר מהווה לרוב החברות כשוק היעד המרכזי נמצא או בדרך למיתון (תלוי את מי שואלים). השאלה שמטרידה עכשיו את המומחים היא האם המיתון יהיה קצר ושטחי או ארוך ועמוק. אני חושב שלמרות שלפעמים נדמה ש"כלכלת האינטרנט" מנותקת מ"הכלכלה האמיתית" רצוי שכל מי שמעורב בעסקי האינטרנט יסתכל על התמונה הגדולה:

• מדד הביטחון של הצרכנים (consumer confidence), הוא הנמוך ביותר מאז 1987 ונמוך יותר אפילו מתקופת 9/11.
• מדד הוצאות הצרכנים הגיע לשיא של 64 רבעונים, עד מתי ישאר חיובי ?
• השכר הריאלי עלה בממוצע שנתי של 2% בשנים 2001-2007 שזה נמוך בהרבה מה-3.8% בשנים 1991-2000.

האם אותן סטרטאפים/חברות השייכות ל"כלכלת האינטרנט" הן חסינות בפני המיתון ? הדעות חלוקות. יש הטוענים כי חלק מהשירותים האינטרנטיים הקיימים היום למעשה "חוסכים כסף" ולכן יהיו יותר רלוונטיים בזמנים קשים. לעומת זאת, אחרים טוענים כי שירותים המתבססים על פירסום לא יוכלו לברוח מהמיתון ויאלצו להתמודד עם אתגרים קשים של יצירת מזומנים. תקציבי הפרסום אשר הופנו לאינטרנט צמחו בשנים האחרונות במקביל לצמיחה במדד ההוצאות, אך במקרה של גידול שלילי במדד זה, המפרסמים יקצו פחות תקציבים לפירסום בכלל, מה שיכול להשפיע על הכנסות החברות אשר מתבססות על פרסום (כמו Facebookו- MySpace).
מצד שני, לפרסום באינטרנט יש יתרון גדול על פני מדיומים אחרים – הוא מדיד. המפרסמים הגדולים כבר התבטאו שהם צריכים לשים יותר דגש על החזר השקעה (return on investment) מאשר לייצר אפקט וואו. לכן, יש לצפות שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי (online advertising). זאת מכיוון שהם יעילים ומאפשרים מדידה, דיווח ומעל הכל שליטה על ההוצאה, שהם אלמנטים חשובים בזמן מיתון.

האם יש השפעה על גיוסי ההון ? ממחקר שפורסם בחודש שעבר ע"י Dow Jones VentureSource עולה התמונה הבאה: בשנת 2007 קרנות ההון סיכון השקיעו סכום שיא של $1.34M בחברות Web2.0 שזו עלייה של 88% מהכמות שהושקעה בשנת 2006. אך אם נוריד את ההשקעה של Microsoft ב-Facebook (בגובה של M240$) נקבל עלייה של "רק" 46% שזו האטה קיצונית לעלייה של 132% מהשנה הקודמת (2005) – $232M.

גם הצמיחה בכמות ההשקעות הואטה. בשנת 2007 בוצעו 178 השקעות Web2.0 שזו עלייה של רק 25% מהשנה הקודמת. בעוד שבכל ארבע השנים לפני כן כמות ההשקעות הוכפלה בכל שנה. נתון מעניין נוסף הוא שמספר ההשקעות שנעשו בעמק הסיליקון ירד מ-74 ל-69. מה שתרם בכל זאת לעלייה במספר ההשקעות הכללי הם ההשקעות שנעשו באירופה וישראל, מגמה שאם תימשך יכולה לעזור לנו לעבור את התקופה הקרובה ב"קצת" פחות קושי.

ממחקר ה-MoneyTree Report שנעשה ע"י PricewaterhouseCoopers ו-National Venture Capital Association ופורסם השבוע, עולה תמונה כבר יותר מדאיגה: מספר ההשקעות שבוצעו ברבעון הראשון של שנת 2008 ירד ב-8.5% בהשוואה למספר ההשקעות שבוצעו ברבעון האחרון של שנת 2007. העובדה שברבעון זה בוצעו רק חמש הנפקות (IPO) בשילוב עם מספר הרכישות הנמוך תפעיל יותר לחץ על קרנות ההון סיכון אשר יאלצו לתמוך בחברות לתקופות ארוכות יותר ולכן יאלצו לברור את ההשקעות שלהן ביתר קפידה.
ולמרות כל הפסימיות מסביב ונבואות הזעם של הספקנים למיניהם רק בשבוע האחרון פורסמו הדוחות הרבעוניים ויש לציין המצויינים של IBM, Intel ומעל כולם Google – המשמשת כשגרירת האינטרנט בנסדא"ק. כאילו תכננה הכל מראש כדי להראות לכולם שהיא לחוד והמיתון העומד בפתח לחוד, הגיעה Google ופירסמה ביום חמישי האחרון שרווחיה עלו בלא פחות מ-31% ברבעון האחרון, מה שהקפיץ מיידית את המנייה ב-19%. זאת, למרות הדו"ח של Comscore מלפני כחודש שהצביע על ירידה של 8.1% במספר ההקלקות בתשלום וניבא רבעון "קשה" ל-Google.
בהתבסס על ההנחה שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי, Google מסתמנת כמנצחת הגדולה ויש לצפות שתגדיל משמעותית את נתח השוק שלה בשנה שנתיים הקרובות.

איך כל המצב ישפיע עלינו ? כמובן שכל סטרטאפ או חברה הפונים לשוק האמריקאי צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות מכניסה של השוק האמריקאי למיתון, אך גם חברות הפונות לשווקים אחרים צריכות להיות עם האצבע על הדופק. כבר הוכח בעבר קשר הדוק בין כלכלת ארצות הברית לכלכלה הגלובלית.
אם לא די בכניסה למיתון והרוח הפסימיסטית השוררת ברחבי הדוט קום, גם הדולר שהוא המטבע הרשמי שלנו למי שלא יודע, נפל ב-20% מאז יולי 2007. ורק כדי להמחיש את עומק הבעייה, חברה אשר גייסה בדולרים (כמו כולם) ותכננה שהסכום יספיק לה לשנה פיתוח וחצי שנה לחדירה, מכירות ושיווק מוצאת את עצמה עם 20% פחות מזומנים וכתוצאה מכך צריכה לנקוט באחת מהדרכים הבאות:
- לקצר את זמן הפיתוח ע"י הסרה של אלמנטים מסויימים אשר היו יכולים לעזור לה ברכישת משתמשים.
- לפטר עובדים.
- לצאת לגיוס נוסף מוקדם יותר.
הבעייה נוצרה מכיוון שבממוצע 70% מהתחייבויותיה של חברה הם שקליות (בדרך כלל המשכורות) ורוב החברות ממירות את הדולרים לשקלים רק שהן צריכות לשלם את אותן ההתחייבויות (בסוף כל חודש), וכך נוצר מצב שתוך מספר חודשים לאותן החברות יש פחות שקלים לשלם משכורות.
יש לי שלוש עצות לכל אותן חברות שם בחוץ:
1. לגייס כמה שיותר מהר
2. לגייס כמה שיותר
3. להמיר מראש לשקלים את סך ההתחייבויות השקליות

לסיכום, קרנות, יזמים וחברות צריכים להיות מודאגים ממצב הכלכלה הגלובלית. זאת לא תהיה תקופה משוגעת כמו התקופה שעברנו לאחר התפוצצות הבועה הראשונה, אך זו הולכת להיות תקופת השרדות בה סטרטאפים ייצטרכו להיות יצירתיים ולמצוא כל דרך אפשרית כדי להמשיך ולצוף או פשוט לשבת ולחכות שמישהו יקנה אותם. בהצלחה!

מקור הגרפים: Techcrunch

אחד השווקים המעניינים ביותר שהתעוררו בשנים  האחרונות הוא שוק התוכן התוך-טקסטואלי.
השוק נוצר ע"י התפתחות והטמעה של טכנולוגית NLP (עיבוד שפה) המסמנת אוטומטית מילים בטקסט, וטכנולוגית AJAX הפותחת חלוניות תוכן ( Baloon or Popup)  מעל המילים המסומנות.כיזם הפועל בשוק זה בשנה האחרונה, אשמח לשתף אתכם בהבנתי את השוק  ובדרך בה Felloweb משתלבת בו.
 
בסקירה כללית ניתן לראות מספר חברות בולטות המסמנות את המגמות העיקריות: מגמת הפרסום ומגמת העשרת תכנים. המגמות שונות מאוד גם בטכנולוגיה המשרתת אותן וגם בפתרון אותו הן מציעות (value proposition). הפרסום משרת מפרסמים ובעלי אתרים ונעשה בצורה פולשנית למדי לצורך מונטיזציה של הגולשים. העשרת תכנים מעשירה את חווית הגלישה אך לעיתים חסרה  ערך כלכלי לבעל האתר. 
 
מסתמן גידול מרשים בנתח הפירסום התוך-טקסטואלי (Intext advertising) שהתפתח ממספר מליוני דולרים ב-2004 לשוק מוערך של מאות מליוני דולרים ב-2007.
החברות המובילות את השוק הם סטארט-אפים שהציגו טכנולוגיה שאיפשרה "לפתוח את השוק" ולהתבסס בו, וכן חברות מבוססות  יותר שנכנסו אליו לאחרונה. דוגמאות בולטות הן (Vibrant Media (formerly Intelitxt ו- AdBrite.

הנקודה הישראלית: ההימור המדהים בסך 10M$ של קרנות סקוויה וכרמל על (Kontera (formerly Ezula מהרצליה. ברכות ליואב שחם ולצוות על גיוס השיא של 2007 באינטרנט הישראלי, ולקרנות על הצבעת האמון ביכולת של מיזמים ישראלים להתבסס בשוק הבינלאומי. ההשקעה מסתמכת כנראה על חישוב פשוט של גודל שוק צפוי וקצב גידול. הפוטנציאל קיים בפלח שוק שצמח באלפי אחוזים בשנים האחרונות ועדין מהווה פלח קטן של השוק המקוון, יחס של מאה-מאתיים מליון מתוך 15 בליון.

במגמת הפרסום של שוק התוכן התוך-טקסטואלי, הערך המוסף לגולש אינו משמעותי –  ובכך יש הפרעה - אך הערך המוסף לבעל האתר ולמפרסם הוא הגורם לגידול בחדירה, הצפויה להימשך ולהתעצם.
 
מגמת העשרת התכנים מסתמנת בהטמעה מסיבית של פתרונות אלו בעיקר בבלוגוספירה. דוגמאות בולטות לכך הן SNAP ו- Yahoo! Shortcuts.
וגם כאן נקודה ישראלית: ג'יי מידד, סמנכ"ל המוצרים ב-SNAP תרם רבות לפיתוח השירות והטמעתו. כל הכבוד לג'יי ולצוות על מוצר יפהפה ועל ניהול קמפיין אינטרנטי למופת.
במגמת העשרת התכנים של שוק התוכן התוך-טקסטואלי הערך המוסף לגולש גבוה אם כי עשוי להיות שנוי במחלוקת. במה עוזרים  Thumbnails על לינק או במה עוזרות תוצאות חיפוש אם אינם תמיד קשורים לטקסט? אך הקלות היחסית בה השירות משתלב באתר היא הגורם הדומיננטי בהצלחת החדירה. בסופו של דבר  יש יחס טוב בין ערך מוסף גבוה למאמץ שילוב פשוט ומינימלי.
 
בבואנו לבחון מה הן האפשרויות הקיימות בשוק למיזם נוסף, ומהם הצרכים, מצאנו לנכון שהטכנולוגיה הקיימת כיום טובה אך לעיתים אינה מספקת, והפתרון הוא חלקי.
נדרש  שילוב חדש של ערך מוסף לגולשים ולאתר, יחד עם ערך למפרסם. יש צורך בזיהוי מדויק יותר של מילות מפתח (Tag Extraction) והצפת תכנים רלווטיים.
לאחר סקר שוק מעמיק מול עשרות מפעילי אתרים ומפרסמים, ובדיקת היתכנות טכנולוגית, יצאנו לדרך עם Felloweb Contents Technology.
 
היכולת של Felloweb, המתמחה בפתרונות לשוק זה, נובעת מטכנולוגיה יעודית מוגנת פטנטים המסוגלת לשלב בין המגמות: גם פרסום ממוקד ורלוונטי יותר  וגם תוכן נוסף רלוונטי. נקודת מפתח להצלחה היא איזון ברור ומדויק של תוכן פירסומי ותוכן לגולש.
השירות חושף תכנים רלונטיים ומציג אותם כלינקים פנימיים באתר, בשילוב עם לינקים פרסומיים. היכולת לחשב ולהציג לינקים פנימיים באתר היא פריצת דרך טכנולוגית. לאחר מאמץ פיתוחי אינטנסיבי ב-2007  השקנו בתחילת 2008  את השירות במספר אתרי פילוט. נתוני השימוש בשירות מעידים על יכולת מרשימה להגדיל את משך החשיפה של האתר לגולשים ואת מספר החשיפות של חלוניות ודפים ניצפים. השרות של Felloweb הושק בבטא סגור ומשולב במספר אתרים, כשהוא מייצר הכנסות מיידיות. ניתן להתרשם ממנו ב- . http://www.debka.com/ פרטים נוספים והרשמה ב- http://www.felloweb.com/.
 
אסטרטגית החדירה לשוק של Felloweb מתבססת על הצורך בפתרונות טכנולוגיים המשלבים ביעילות פרסום ותוכן.
 
הצפי הכללי מעיד על שוק קיים הצפוי לגדול תוך שינויים. הגידול יבוא מחדירה לאתרים מבוססים יותר ולא רק לבלוגוספירה. בנוסף, רוב הטקטסים ברשת עדיין 'נקיים' מקישורים ומשרותי intext  וממתינים כחומר גלם לא מנוצל לטובת השוק המתפתח. הגידול בהוספת אתרים וטקסטים מן הסתם גם הוא ימשוך את השוק קדימה.
 
השינוי הצפוי הוא בשילוב המגמות: גם פרסום וגם תוכן על גבי החלונית. בנוסף, ניתן לציין שככל שהתוכן יהיה רלוונטי ונגיש יותר וכן השימוש בחלוניות תוכן על ידי הגולשים יגדל. ישנו אפקט פסיכולוגי ביעילות הנגישות למידע המעודד צריכה של שירות זה. ניתן להשוות זאת לשמוש במעלית במקום מדרגות. המתנה למעלית כרוכה בחוסר סבלנות. אנו לוחצים מספר פעמים על כפתור הקריאה למעלית וממהרים ללחוץ על כפתור סגירת הדלת.  אותה תחושה מלוה אותנו גם בגלישה ברשת. המעבר מאתר לאתר ומדף לדף ( ואף מטאב לטאב) מהיר ומואץ ככל שיהיה, נתפס לעיתים כבזבוז זמן הקוטע את חווית הגלישה. בדיוק בנקודה זו החשיפה של תוכן נוסף בחלוניות על גבי הטקסט הקיים עונה על הצורך ליעילות הנגישות.
 
במבט עתידי קצת, ניתן לראות את השאיפה הכללית באיטנטרנט לייצר חווית גלישה עשירת תכנים, בה ההקשרים הרלונטיים זמינים ומעניקים חווית גלישה רצופה. הטכנולוגיה המתקדמת של סינדיקצית תוכן ושל אוטומציה של הקשרים רלוונטיים היא המאפשרת מימוש חזון זה, בעתיד שיכול להיות הרבה יותר קרוב ממה שנדמה.
 
לסיום, אני רוצה לאחל לכולנו שנה נוספת של עשיה ברוכה בתעשית האינטרנט המקומית, שתצמח כמו אחיותיה הבוגרות מתעשיית ה- Tele/Datacom  לייצר הצלחות רבות וגדולות.
 
 
דותן פלג
יזם ומנכ"ל
Felloweb

עד היום היו מספר דרכים (כשרות יותר וכשרות פחות) להשיג את אותו המידע השווה זהב:

זה התחיל עם השימוש ב-Cookies והמשיך באמצעות התקנת כל מיני סרגלי כלים אשר סיפקו לגולש צורך מסוים, אך באותו הזמן עקבו אחרי האתרים אליהם גלש והקפיצו לו פופאפים עם פרסומות הקשורות לאותו האתר. בחלק מן המקרים פעולה זו נעשתה באופן חוקי וב"הסכמת" המשתמש, אך בלא מעט מקרים סרגלים ותוכנות בלתי ניראות (Spywares) היו מותקנים ללא ידיעת המשתמש ועוקבים אחר כל פעולותיו ומקפיצים לו פרסומות ללא הפסקה. מיותר לציין שהסרתן של אותן ה-Spywares היא פעולה כמעט בלתי אפשרית למשתמש הממוצע.

בשנים האחרונות, קהל המשתמשים התפכח וכמות ההתקנות של תוכנות לא מוכרות פחתה באופן קיצוני. החברות מעדיפות לקחת את הקיצון השני ולא להסתכן ב"מעקב" אחר משתמשיהם והופכות לשקופות יותר ויותר.

אז איך בכל זאת משיגים את המידע על הגולשים בדרכים כשרות ? ואם אפשר גם לתת למשתמש את ההרגשה שהוא נהנה מהשירות באותו הזמן, מה טוב.

ללא ספק שירות יפה, אך מצד שני כשמדברים על מעקב וה"אח הגדול שצופה בנו" מתכוונים בדיוק לזה. מכיוון ש-Google מספקת לנו היום כמעט את כל השירותים, הכוללים – דואר אלקטרוני, לוח שנה, מנוע חיפוש, ניהול תמונות, חדשות, וידאו, פרסום, ניהול תיק השקעות, קורא RSS, השוואת מחירים, שירות התראות, מפות, שירות תשלום, ניהול ועריכת מסמכי Office וחיפוש על מחשב הדסקטופ הפרטי שלנו, היא פשוט יודעת עלינו הכל. עכשיו עם השירות החדש, כל המידע הזה הולך להישמר לעד ובעזרתו, Google תוכל להציג לנו פרסומות יותר ממוקדות בכל אותם המוצרים וכל זה בהסכמתנו המלאה, כי אנחנו הרי נהנה מאוד מהשימוש ב-"Web History".

דבר טוב אחד לפחות אפשר להגיד על Google, הם מספקים שקיפות מלאה באשר למידע אותו הם שומרים וזאת בניגוד לשירותים אחרים אשר שומרים Cookies או משתמשים בקוד ה-Javascript אותו הם שותלים בכל מיני אתרים באמתלה של Widget מגניב וכל זה על מנת לעקוב אחר הרגלי הגלישה שלנו, המשתמשים.

נכון להיום ה-"Web History" מאפשר לנו רק למחוק את מידע אותו הוא אוגר עלינו. אך תארו לעצמיכם שהוא היה מאפשר לנו לייצא (Export) אותו ? היינו יכולים למכור את המידע לשירותים אחרים ובצורה זו גם אנחנו היינו מרוויחים משהו מזה – כנראה שזה לא יקרה.

ועכשיו ברצינות, הרווח האמיתי שלנו מכל הסיפור הזה הוא האפשרות להשתמש בכל אותם שירותים אשר מניתי מקודם בחינם אין כסף. ה"תשלום" שלנו הוא בוויתור על הפרטיות שלנו, אבל עד לרמה מסויימת.

Every move you make
Every breath you take
Every bond you break
Every step you take
Ill be watching you

כמה שזה נכון….

Black hAt Marketing – כתבה שנייה בסדרה – כיצד לעשות כסף מ-DIGG ודומיו.

במאמר הקודם ראינו הדגמה כיצד BLACK HATS מנצלים את תופעת הרשתות החברתיות ומסוגלים להרוויח כסף על גבם של משתמשים תמימים באתרים כגון MYSPACE. הפעם אתמקד בתחום בולט נוסף והוא ה-SOCIAL BOOKMARKING וכיצד חברינו ה- BLACK HATS עושים מזה כסף….

אתרי SOCIAL BOOKMARKING הם תופעה בולטת בעידן ה- WEB 2.0: כל גולש יכול להעלות לינק לתוכן מסוים (שלו או של מישהו אחר) שהוא מוצא כרלוונטי עבור גולשים אחרים (זה יכול להיות מאמר, בלוג, ידיעה חדשותית, אתר אינטרנט וכו…) וכיום יש אתרים רבים המאפשרים לו לנהל לינקים ("מועדפים") ולשתף אותם עם גולשים אחרים. כמעט ואין אתר תוכן שאין לו אפליקציה המאפשרת לגולשים לבצע סינדיקציה בצורה זו לתכנים שלו.

אחד הנציגים הבולטים של תחום זה הוא אתר DIGG הפופולארי שרובכם בוודאי שמעתם עליו. גם פה יכולים גולשים לשתף גולשים אחרים בתכנים מרחבי הרשת, כאשר אלמנט נוסף הוא אלמנט הדירוג (DIGG IT). בשיטה זו יכולים גולשים להצביע עבור תוכן מסוים, כך שהוא עולה במדד הפופולאריות. משמעות הפופולאריות היא הופעה בעמוד הבית של האתר, דבר המבטיח חשיפה אדירה הטומנת בחובה תנועה לא מבוטלת לאתר בו מופיע התוכן המקורי בעלויות כמעט אפסיות.

כך החל תהליך טבעי של DIGG SPAM ומספר עצום של תכנים שונים ומגוונים החלו למצוא את דרכם אל האתר בצורה זו או אחרת, כמעט ללא שליטה ובקרה. כל בלוגר, בעל אתר או יחצ"ן ברשת ראה לנכון להעמיס את DIGG בתכנים ולקוות לקבל דירוג גבוה. חלקם אפילו ביקשו מחברים וקרובים לעזור בדירוג או הסתמכו על הכלים שנתן האתר. היו כאלה שאף המליצו על שירות אופטימיזציה ל-DIGG (בדיוק כמו SEO). שירות זה ניתח את המילים והכותרות הפופולאריות ביותר באתר מאז שעלה לאוויר והעניק אינדיקציה כיצד לכתוב את הכותרת הרלוונטית ביותר (למשל שילוב המילים TOP 10 בכותרת זכה לדירוג הגבוה ביותר והופיע בממוצע לפחות פעם אחת ביום בעמוד הבית).

Digg בצעד טבעי הכניסו אלמנט של זיהוי ויזואלי לתהליך העלאת התכנים בניסיון למנוע את המבול ואף יצאו למלחמת חורמה ב-BLACK HATS תוך שהם סוגרים חשבונות משתמשים החשודים ב-SPAM, אפילו במחיר של פגיעה בגולשים חפים מפשע.

אז מה עשו ידידינו הנמרצים? הם הבינו ששם המשחק הוא דירוג ולא בזבזו רגע אחד והציעו שירותי דירוג בתשלום לכל מי שרצה לקדם את התכנים שלו ב-DIGG תוך שהם משלמים חלק מההכנסות לכל הגולשים שהצביעו עבור תכנים אלה, כנגד זה ל-DIGG לא היה ממש מה לעשות.

בנוסף צמצמו ה-BLACK HATS באופן ניכר את כמות התכנים שהם העלו ובמקביל החלו לפתוח אלפי חשבונות פיקטיביים באתר ולהצביע באופן אוטומטי עבור התכנים של עצמם תוך שהם מסתתרים מאחורי שרתי Anonymous proxies (מבלי להיכנס לתהליך הטכני, הרעיון היה למנוע מ-DIGG לאתר את מקור הרשע). מי שהתקשה לפתח טכנולוגיות הצבעה אוטומטיות (VOTE BOTS) הצטרף לטרנד ה"גאוני" של קהילות בעלות ייעוד אחד ועיקרי – להצביע אחד עבור השני ב-DIGG ולא משנה מהו התוכן.

אז בעוד שמנהלי האתר החלו לשבת על פיתוח פילטרים כדי למנוע גם את זה, לטשו ידידינו את עיניהם לעבר הגולשים הפופולאריים באתר. הסתבר שיותר מ-50 אחוז מהתכנים הפופולאריים שמופיעים בעמוד הבית של DIGG נשלחו ע"י אותם 100 גולשים כל הזמן (מה שבכלל מעלה תהיות לגביי האובייקטיביות של האתר, שהרי יש הרבה יותר גולשים שמעלים תכנים שלא מגיעים לעמוד הבית, אבל זה כבר דיון אחר).

עכשיו נסו לנחש אתם, כמה מהם קיבלו כסף כדי לקדם תוכן זה או אחר וכמה מהם באמת מעלים תכנים "אובייקטיבים"?…….

הכותב הינו יזם ויועץ בתחום האינטרנט

ינאי הנגבי
yannayh@gmail.com

לפי פרסומי ה-Interactive Advertising Bureau שוק הפרסום באינטרנט שבר שיאים ברבעון השלישי והגיע לרווחים בגובה של $4.2 ביליון, שזו עלייה מרשימה של 33% מהתקופה המקבילה בשנה שעברה.

הגרף מציג את הרווחים לכל רבעון (לא מצטבר) ואפשר ללמוד ממנו ששוק הפרסום האינטרנטי צומח בקצב מהיר ביותר ולא עושה סימנים של היחלשות.

אחד הנתונים היותר מעניינים הוא ש-Google שהרוויחה ברבעון האחרון $2.7 ביליון אחראית ל-64% מסך הרווחים הכללי, נתון שמצביע על הדומיננטיות והחוזק של החברה בעולם המקוון. כמו כן ניתן להעריך שאם שוק הפרסום ימשיך לצמוח באותם הקצבים ו-Google רק תשמור על הנתח שלה, אפילו בלי לגדול, היא צפוייה לשבור עוד הרבה שיאים.

הרבה מפרסמים מעבירים את תקציבי הפרסום שלהם מהרדיו, הטלויזיה והעיתונים לעולם המקוון ועדיין – שוק הפרסום האינטרנטי מחזיק היום רק 10% מסך ההוצאות הכלליות על הפרסום. יש לאן לצמוח.

כנראה שקצב גידול הרווחים יואט מעט בעתיד ואנו צפויים לראות עוד הרבה עליות וירידות, שחקנים חדשים, מודלים משופרים והיחלשות והיחזקות של שחקנים קיימים אך בסך הכל המגמה ברורה ושוק הפרסום האינטרנטי נראה כמו השקעה טובה לשנים הקרובות.

להבדיל מ- YouTube אשר הסתפקו בהגדלת כמות הצפיות והעלאות של סרטים לאתר וזנחו כמעט לגמרי את העובדה שהם חברה האמורה גם לייצר הכנסות, MetaCafe משיקה תוכנית אשר מתגמלת את המשתמשים לפי כמות הצפיות בסרטים שהם מעלים.

תגמול משתמשים הוא הטרנד האחרון בתחום שירותי שיתוף הסירטונים. רוב השירותים מחלקים כ- 50% מההכנסות מהפרסום המופיע בדף הסרט, כך שבמקרה של שימוש ב-AdSense של Google המשלמת רק כאשר מתבצע קליק (CPC) על מודעת הפרסום יש צורך בכמות עצומה של חשיפות כדי להגיע לסכום משמעותי. המודל השני הוא מודל המתבסס על חשיפות (CPM), המפרסם משלם סכום קבוע על כל 1000 חשיפות. לפי מודל זה, לשירות קל מאוד לדעת כמה בדיוק הוא יקבל אם וכאשר לסרטון יהיו X חשיפות וכתוצאה מזה יכול לשווק למשתמש תוכנית הרבה יותר אטקטיבית לדוגמה – על כל 10,000 חשיפות לסירטון שתעלו, תקבלו 100$. מודל זה מתאים יותר לשירותים מבוססים אשר יש להם כמות גדולה של משתמשים וחשיפות מכיוון שלהבדיל מ- Google AdSense שדורשת הוספה של קטע קוד קצר והפרסומות יתחילו להופיע המודל השני דורש צוות של אנשי מכירות אשר ימצאו מפרסמים אשר מעוניינים לפרסם בתנאים אלו.
MetaCafe בחרה באופציה השניה ומציעה שירות אשר יתגמל משתמשים ב-$100 עבור 20,000 חשיפות, $1,000 עבור 200,000 חשיפות ו-$10,000 עבור מליון חשיפות. לפי הנתונים באתר כבר ישנו משתמש אשר הרוויח כ- $23,218 ולמעשה כל עשרת המשתמשים הראשונים הרוויחו יותר מ-$2,000.
שירותים אחרים אשר מציעים תוכנית חלוקת רווחים הם Flixya, eefoof, Revver, Guba, DaveTV, Lulu.tv ו- Brightcove שהשיקו את השירות היום.

אני מניח שרובכם מכירים את הסרטון שמציג מן סוג של "ניסוי" המראה את התוצאה של חיבור סוכריות ה-Mentos עם דיאט קולה. היום הושק הסרטון השני של צמד הנסיינים, אך הפעם הם סגרו הסכם עם Google שהסרט יוצג בלעדית ב-Google Video ובתמורה יקבלו אחוז מההכנסות. הסרטון הראשון שלהם הכניס כ- $35,000 כאשר הוצג בשירות של Revver.

סביר להניח שלאור ריבוי תוכניות התגמול, למשתמשים תהיה מוטיבציה מוגברת להעלות תכנים, אך האם למוטיבציה זו תהיה השפעה על איכותם או על חווית צריכתם? הזמן יגיד.

רק לשם השוואה, שווי השוק של Hewlett-Packard, חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם הקיימת כבר 67 שנים, הוא 108$ מליארד.