‫the.co.ils » פרופיל‬

‫בעיית ה- 89-10-1 של Alltogather‬

‫ימי גליק‬ — Thu, 16 Nov 2006 12:10:00 +0000

עברו כמה חודשים טובים מאז ישבתי עם גלי כץ ויובל שגב, מקימיו של alltogather.com והרבה קרה מאז. הדבר המשמעותי ביותר הוא כמובן עליתו של האתר לאויר, וכפי שמציין ליאור הנר זוהי לא עוד רשת חברתית. מדובר בשירות המספק מסגרת פעילות לקהילה מקוונת: מאמרים, בלוגים, פורומים, אלבומים, לוחות שנה, דואר, הודעות ושיתוף קבצים. בקיצור, כל מה שאי פעם תזדקקו לו כדי לנהל קהילה בעברית, אנגלית או ספרדית.

נשמע מושלם לא? כמעט. ניכר בשירות שהושקעו בו מחשבה וכישרון רבים, אך מעבר לבעיות ממשק ועיצוב - שמספר חודשי הפעלה יפתרו - הוא לוקה בבעיה שעלולה למנוע ממנו להתפתח ותשאיר אותו לנצח נחלתם של בודדים: בעיית ה- 89-10-1.

אם אבצע הכללה בלתי מדוייקת בעליל אך מועילה להפליא הרי שמיעוט זניח מכלל הגולשים באתרי תוכן תורמים לאתר תכנים משמעותיים – בסביבות האחוז הבודד. עוד 10 אחוז משתתפים באתר בצורה פעילה – משאירים טוקבקים, מדרגים תכנים ומצטרפים לקבוצות פעילות. שאר הגולשים פשוט צורכים את התכנים.

באקולוגיה של שירות אינטרנטי יש לשמור על כל קבוצת משתמשים (1 או 10 או 89) מכל משמר ולטפח אותה באופן מיוחד. לשלושת הקבוצות צרכים שונים ועליהם להיות מסופקים – אם נרצה לראות ברכה בעמלנו. את האחוז הבודד יש לטפח במיוחד ולספק לו כלים מתאימים ליצירת תוכן, חשיפה למשתמשים וקידום אישי. את קהילת ה- 10% יש לתחזק באמצעים כלים לביטוי וחשיפת תרומתם. את 89 האחוזים הנותרים יש להזין בתכנים הנוצרים על ידי שתי הקבוצות האחרונות באופן המתאים להם ביותר.
בכל המקרים יש לעודד "מוביליות מעמדית" – מעבר מגישה לא פעילה למעמד של מגיב ומשם למעמד של יוצר תוכן (ולא מזיק גם עידוד מסויים בכיוון ההפוך).

הבעיה באקולוגיית המשתמשים של Alltogather היא העדר ה- 89%. חסימת התכנים בפני גולשים לא רשומים מכריחה את המבקרים לקבל החלטה על השתייכות ל- 11% הנותרים אך אין סיכוי שבעולם שכמות משמעותית של גולשים תקבל את ההחלטה הזו מבלי לעבור דרך השלב של צרכנות פסיבית של תכנים. כיצד אדע שאני רוצה להרשם לאתר אם מעולם לא ראיתי מה מסתתר מאחורי דף הבית שלו?

זוהי טעות מקובלת לחשוב שרישום הוא תנאי פתיחה סביר לשימוש בשירות אינטרנטי. זה אולי נכון עבור שירות המחייב זיהוי כמו דואר אלקטרוני, אך זהו מחסל משתמשים אפקטיבי עבור כל שירות שאינו מצדיק זאת. שימו לב כיצד שירותי Web2.0 כמו NetVibes ואחרים מאפשרים עבודה ללא רישום גם במקרים בעלי אוריינטציית זיהוי משתמשים חזקה בהרבה.

אני יודע, גם אני אמרתי בעבר "אם המשתמשים באמת רוצים להשתמש בשירות הם ירשמו" אך הם כמעט אף פעם לא באמת רוצים. בדרך כלל הם סתם בודקים, על גבול המתעניינים. ה- 89% לעולם לא יירשמו או יתרמו בכל אופן אחר לשירות של Alltogather אך הם יהוו את המסה שתייצר את ההכנסות ותזין את המיעוט המעורב.

אם Alltogather רוצים להתרומם עליהם לחשוב, ובזריזות, על אותם 89-10-1.

‫שירות Yedda פתח שעריו לקהל הרחב‬

‫ימי גליק‬ — Wed, 16 Aug 2006 12:01:34 +0000

ב- 31 במאי הכרזנו על השקתו של אתר Yedda בעוד פחות מחודש. בזמן ששיחקנו בבטא הסגורה השבועות חלפו, עונות התחלפו, מלחמות באו והלכו והתחלנו לחשוש כי לא נזכה לראות את המיזם חי ועובד בימינו אנו.

אל חשש – Yedda עובד.

האתר Yedda הוא שירות קהילתי וחברתי להחלפת ידע אישי, המקשר אנשים שמחפשים ידע בתחום מסויים לאנשים להם יש את הידע המבוקש.ב-Yedda מאמינים שלכל אדם מאגר אדיר של ידע, דעות, חוויות – החל מידע מקצועי, תחביבים, מקומות בהם בילה, מוצרים בהם הוא משתמש ועוד. Yedda מאפשרת לכל אדם לחלוק את הידע שלו לאחרים ולקדם נושאים ומטרות החשובים לו ואף לקדם את המוניטין שלו – החל מה-בלוג האישי שלו, אגודות בהם הוא חבר, מטרות אלטרואיסטיות אחרות וכלה בקידום העסק האישי שלו.

ב- Yedda הגיעו מאוחר למסיבה, Yahoo Answers עם מאגר של קרוב ל-30 מליון תשובות ועדין משקיעה סכומי עתק בשיווק השירות מובילה את השוק בבטחה. גם Google Answers עם שירות בתשלום (היחיד בתחום) לא תרים ידיים בקלות. כמו כן קיימות שתי מתחרות קטנות יותר Wondir ו- Oyogi שלא נהנות מכמות גדולה של כניסות (לפי Alexa, ל-Yedda בתקופת הבטא היו יותר כניסות מאשר ל-Oyogi). אז נכון שהם הגיעו מאוחר למסיבה, אבל כיאה למאחרים, הם דפקו הופעה, שמקווים שלא תעלם מעיני הגולשים.

בשירות עושים שימוש באלגוריתמים מתקדמים המנתחים את משמעות הטקסט, ומשתמשים בתוצאות הניתוח לצרכי זיהוי האנשים עם תחומי הידע הרלוונטיים וזיהוי שאלות דומות שכבר נענו. כמו כן, השירות מציף את השאלות הרלוונטיות לאנשים המתאימים ומזמין את המשתמשים לענות על השאלות המעניינות ביותר מבחינתם. שירותים מתקדמים שכאלו הם דבר מבורך, אך הבעייה הגדולה היא להעביר את אותן היכולות הפוטנציאליות למשתמש בזמן הקצר ביותר, לפני שהוא מתייאש ועובר לאתר הבא.

ב- Yedda מתחיל עכשיו תהליך ממושך של התאפסות. בתוך כמה שבועות יתברר מיהו הקהל האמיתי, מהי רמת המעורבות שלו והיכן נקודות החולשה של האתר. מבחנה האמיתי של Yedda הוא באבחון התנהגות הגולשים וביצוע מהיר ומדוייק של השינויים הנדרשים. טעות נפוצה בתעשיה היא לחשוב שהעבודה מסתיימת ברובה עם השקת האתר. זוהי רק תחילתה של הדרך.

הפרסום ב- TechCrunch יביא כמה מאות אלפי גולשים, כמו גם הפרסומים כאן ובמקומות אחרים. מתחילת שבוע הבא מתחילה עבודה קשה, ממושכת ומאתגרת עבור Yedda.

שיהיה בהצלחה!

‫ViewScore סוקרת מוצרים ומשווה מחירים‬

‫ימי גליק‬ — Thu, 03 Aug 2006 11:28:09 +0000

כאילו לא היו קיימים די אתרי השוואות מחירים הצטרפה ViewScore הישראלית לחגיגה בניסיון למשוך קונים מקוונים באמצעות שירות בעל ערך מוסף. כמעט שנתיים ומחצה מאז ייסדו את החברה עמי זיבוב וחבריו, מגלה ViewScore שהחגיגה כלל לא פשוטה וקשה עד מאד להתחרות בענקים כמו Shopping.com, Pricegrabber.com ואחרים. חצי שנה של בטא הבהירה ל- ViewScore את גבולות האפשר וכן היכן ניתן, אולי, להתברג בשוק.בדומה לצה"ל, מחלקת ViewScore את תהליך המכירה לשלושה חלקים: ההחלטה מה לקנות, החלטה היכן לקנות ולסיום –הקניה עצמה. אם רוב אתרי השוואת המחירים מתמקדים בחלק השני, הרי ש- ViewScore מתמקדת בבחירת המוצר הנכון עבור המשתמש והיא עושה זאת על ידי מתן פירוט ושקלול סקירות מוצרים ממגוון מקורות אמינים. החיתוכים דומים למנועי השוואת מחירים רגילים – לפי מחיר, יצרן ומאפיינים ספציפיים למוצר – אך התוצאות הן רשימת מוצרים וההמלצות הנלוות להם, כשהם ממוינים לפי שקלול הסקירות. הסקירות עצמן נאספות מאתרים מקצועיים, בלוגים ופורומים. רק כאשר החלטתם מהו המוצר המתאים עבורכם מתחיל שלב השוואת המחירים.

הטכנולוגיה של ViewScore מבוססת על מנגנון איתור וזיהוי של סקירות מוצר אינטרנטיות. כאשר מאותרת ומזוהה סקירה מפוענח הטקסט באופן אוטומטי וחוות הדעת מתורגמת לניקוד על דף ציונים אחיד עבור אותו סוג מוצר. הניקוד משוקלל עם עדיפות מקור המידע, כאשר אתרי סקירות מקצועיים ואמינים מקבלים ציון שקלול גבוה יותר מאשר פורומים. בניסויים שקיימה החברה הסתבר כי 95% מהפענוחים מדייקים ברמה של 10% לכאן או לכאן. אני נשארתי אזרח (מעט) מודאג מאחר וההבדלים בין המוצרים המובילים בכל קטגוריה הם קטנים וכל אחוז לכאן או לכאן משפיע.
המנגנון האוטומטי מהווה שיפור לעומת אתרי השוואות מחירים כמו Shopping.com המביאים סקירות של משתמשים ( בעזרת epinions ) בסגנון "מצלמה פגז!". כמי שהיה מעורב בקידום מוצרים באינטרנט אני יכול לדווח ממקור ראשון כי האמינות של סקירות "משתמשים" ושיקלולן מוגבלת ביותר.

אני חייב לציין כי עבורי לפחות, מדובר בשיפור משמעותי לאתרי השוואות המחירים בהם השתמשתי עד היום. הבעיה העיקרית שלי הייתה תמיד בבחירת המוצר ובעוד שחיתוך המאפיינים אפשר לי להגיע לכמה מוצרים בודדים המתאימים לדרישותיי, מעולם לא נתקלתי במנגנון לעזרה בבחירה מושכלת בין אותם מוצרים. מה עשיתי? ניחשתי, הלכתי על הזול מביניהם או בחרתי בפירמה המוכרת לי, אך מעולם לא היה מי שיגיד לי בטון סמכותי "זה יותר טוב מזה" ואפשר לי לקרוא מגוון של חוות דעת מקצועיות הקשורות למנגנון קבלת ההחלטות.

זה לא קרה ביום אחד אך ב- ViewScore הבינו לבסוף כי קיים הבדל משמעותי בין היכולות הטכנולוגיות שהפגינו ליכולת למתג ולשווק עצמם בשוק רווי. לכן, בשלב זה הם מתמקדים בשיתופי פעולה עם אתרי השוואת מחירים אחרים כשהם מספקים ממשק XML למנגנון שיקלולי הסקירה שלהם. בנוסף, הם שוקדים על פיתוח פיצ'רים חדשים ומגייסים השקעה נוספת ועובדים – מתעניינים?
התרשמותי היא כי מדובר במוצר מצויין שצריך למצוא לעצמו שוק ואם אורשה לייעץ הייתי מציע ל- ViewScore להשקיע את מרב המאמצים בפיתוח העיסקי. תותח-על בתחום יעשה את ההבדל בין נסיון מעניין להצלחה גדולה.

‫פרופיל חברה: SecureOL‬

‫ירון אורנשטיין‬ — Sun, 11 Jun 2006 20:59:21 +0000


חברה: SecureOL	שנת הקמה: 2005
כתובת האתר: www.secureol.com	גיוס כספים: מליון דולר מהמדען הראשי ואנג'לים פרטיים
יזמים: זאק דחוביץ וירון מאיר	בשלות השירות: Public

אז מה בדיוק אתם עושים?
מחשבים חד פעמיים. לכל אחד מאיתנו יש משהו שהוא רוצה לעשות על המחשב שלו אבל פוחד. הרצאות ההפחדה למשתמשי המחשב, הוירוסים והספייורים למיניהם גרמו למצב שבו יש פחד בקרב משתמשי מחשבים. כלומר, אנשים משקיעים המון כסף בקניית מחשבים ותוכנות לצרכים שונים: עבודה משרדית, עריכת מוזיקה, צפיה בסרטים או סתם משקולת מהבהבת בחדר אבל פוחדים אפילו להדליק את המחשב. המחשב החד פעמי הוא כמו צלחת חד פעמית, קח, תשתמש, תהנה, כשנמאס לך ממנה זרוק וקח חדשה. במחשב החד פעמי אפשר להתקין כל מה שרוצים וגם לגלוש לכל מיני אתרים שאתה לא רוצה שאיש ידע שביקרת בהם.

איך התגבש הרעיון?
בתחילה הכוון היה נטו אבטחת מידע, לבנות את המחשב הכי מאובטח, לייצר סביבה הגורמת לכל תוכנה לעבוד בנפרד מסביבתו האמיתית של המשתמש ויחד אם זאת נגישה למשמש ואינה מודעת לכך שהיא (התוכנה) מופרדת מסביבתו האמיתית של המשתמש. בסביבה מסוג זה וירוס הוא חסר משמעות – גם כאשר הוא תוקף הוא תוקף מקרה נפרד וחד פעמי של תוכנה אשר יושבת בסביבה מופרדת מסביבתו האמיתית של המשתמש.
פרט לזה שהשוק לא רצה את המוצר, יצרנו לעצמנו תחרות שאי אפשר לנצח בה. השאלה התמידית כמה וירוסים אתם עוצרים נשמעה תמיד כואבת כאשר התשובה היתה הכל ואילו סימנטק עוצרים 100,000. בעיה נוספת היתה להוכיח עד כמה המוצר בטוח, כיום אין גוף שמדרג בטיחות, אין דבר כזה, ואז בלי לשים לב יצרנו בעיה חדשה נוספת, התחרות באנטי וירוס. בתחרות הזאת לנצח אי אפשר, מאות מיליונים מתקינים מוצר שכמעט ולא עושה כלום ומשלמים על זה כסף יחליפו את המוצר ? התשובה היא לא.
מהמוצר המסובך הזה עברנו למוצר פשוט יותר, מוצר לסביבה העסקית שיש לך היכולת להפריד בין העבודה לאינטרנט שכל כך צריך. המודל היה יותר טוב אבל כאשר עובדים עם ארגון צריך לפחות 150 אנשי תמיכה ואנשי ליטוף טכנאים כדי שהמוצר יצליח. מה עוד שמעגל המכירה היה מעל ומעבר לחברת סטארט-אפ צעירה. במקרה הטוב, 3 חודשים להגיע לאינטגרטור רציני, 3 חודשים מיש-מש, 3 חודשים פיילוט ובחינה ו-3 חודשים התקנה באתר, לפחות. המוצר חייב להיות 110% מוגמר, כל תקלה עוצרת לפעמים עבודה של שנה.
בשלב הזה הבנו שיש לנו טכנולוגיה מדהימה אבל בעיה עם הכוון, חברת סטארט-אפ קטנה מירושלים לא יודעת להעניק את השרותים שמעניק ארגון גדול, תמיכה, כוסות עם לוגו, דגלונים וכל מיני פינוקים ללקוח מה כן שמעגל המכירה היה מסובך. נשאנו עיניינו לשוק שלעניות דעתי היינו צריכים להתחיל ממנו. הבית. עלות התקנה ב 10,000 מחשבים שוות ערך לכרטיס טיסה לארה"ב. גם אם המוצר לא מתפקד הכי טוב אצל אחת המשתמשים זה לא הורס את התהליך מכירה ויותר חשוב, הרבה יותר קל לשלם $29.95 לרשיון מאשר 100,000$.
עצרנו וחשבנו, מה מטריד את המשתמש הבייתי, שההגדרה שלו היא:

1. יודע להתחבר לאינטרנט

2. יודע להוריד תוכנות

3. מפוחד לחלוטין מהמחשב כי הבהילו אותו מהמון וירוסים

4. דורש פרטיות. בנוסף, לשווק למשתמש הבייתי מוצר פרטיות או מוצר אבטחה מעמיד אותנו בבעיה של תחרות מול 250 אנטי וירוסים וכ-1000 אנטי ספייוורים עם פיירוול.

צריך היה למצוא טוויסט חדש. אם כולם אומרים "אל תעשה" למה שאנחנו לא נגיד "כן תעשה" כן תתקין תוכנות, כן תתקין COOKIES, כן תתקין את החייכנים וכן תגלוש בכל מיני מקומות בלי פחד – במקום להגיד "לא" אמרנו "למה לא" !
וככה נוצר ה- VELITE – Virtual Environment Lite

כיצד הפך הרעיון למציאות?
גייסנו כסף מהמדען הראשי במסגרת פרוייקט החממות הטכנולוגיות, גייסנו כסף פרטי, גייסנו אנשים מעולים, החלטנו על משכורות של 20% ממה שכל אחד מאיתנו קיבל קודם (דמי כיס) והתישבנו ליצר קונספט ראשוני ועובד. אחרי כמה חודשים זה עבד, אומנם לא הכל אבל זה עבד, לקח לנו זמן, הרבה זמן לייצר מוצר, להחליף ולייצר שוב. בפעם הבאה אני מגייס יותר כסף בשלבים הראשונים

מה מייחד את הרעיון שלכם משאר השירותים/מוצרים הקיימים?
קודם כל מדובר במוצר ראשון שעובד! הוא משלב יכולת וירטואליזציה עם קונספט של שימוש המחשב. לעניות דעתי אף מוצר לא מצהיר "תעשה מה שאתה רוצה" ואף מחשב וירטואלי כמו VMWARE, XEN ו- VIRTUALPC לא עובד בתוך 2 דקות.

מהם האתגרים בניהול מישראל של עסק הפונה לקהל בינלאומי?
הכלל הכי חשוב, קהל בין-לאומי – אל תבנו מוצר בשביל ישראל, אנחנו עם מיוחד שלאו דווקא מייצג את השוק העולמי. לדוגמא, בישראל אבטחת המידע היתה הדבר הכי לוהט, אך כאשר הצגתי את הפתרון בבנק מרכזי בניו יורק כפתרון אבטחה אמרה לי מנהלת התשתיות "אבטחת המידע זה פרט קטן, זה בכלל לא מה שמעניין אותנו" העולם צריך להיות על הכוונת, לא השוק המקומי.
העולם הוא לא ישראלי, הם אוהבים ניירות ברורים, תוכניות עסקיות ברורות, מסמכים גמורים ולא אוהבים חיתוך פינות. בסקיוראואל, עבדנו בעיקר עם דנמרק, אנגליה, צרפת, ארצות הברית והודו. התרבות, השפה והגאוגרפיה שונים. לארגון או לקרן הון סיכון בארה"ב ללא נציגות בישראל אין דרך לבטוח במה שהולך פה. מבחינתם זה כמו לקנות דירה באפגניסטן כשהם רק ראו את הברושור. החשיבה שלהם והתפיסה התרבותית היא קשה, והתלהבות שלנו הישראלים והנמרצות יוצרת אצל חלקם תחושה שאנחנו וולגריים. דנמרק, זו חוויה מיוחדת במינה, המיסוי זהה לישראל , מזג אויר נפלא, שוק קטן אבל עדיין חובה לעבוד איתם. הליכה שגרתית ברחוב תגרום לנקע בצוואר, כל בחורה שניה היא עותק של קלאודיה שיפר, 1.80, גוף מדהים, בלונד ועיניים כחולות, חובה לפתוח שם נציגות – שילוב נדיר של ביזנס ופלז'ר.

מה היעדים העתידיים של העסק?
אנחנו מתמקדים בהגברת המכירות של המוצר והתאמת המוצר למערכת ההפעלה VISTA.

מהן ההמלצות או התובנות שיש לכם עבור יזמים ישראלים אחרים?
יש המון המלצות אבל הנה 4 החשובות ביותר
(1) השותפים והצוות זה הכל, הרעיון הוא משני. אם אין כימיה עם השותפים שלך, אל תתחיל!
(2) לפני שאתה מתחיל לעבוד תשאל את עצמך: 1. איך עושים מהרעיון כסף ? 2. למה אתה יותר טוב מהמתחרים ? 3. למה בדיוק זה מעניין את הלקוח שלך?
(3) תמיד יגידו לך שיש מי שכבר עושה את זה, תזכור – VOIP היה קיים 10 שנים לפני SKYPE
ההמלצה הרביעית:
איש בגד עם אשת איש והולך לבקש מחילה מהכומר. אומר לו הכומר, ספר לי עם מי היית ואתן לך מחילה. האיש מסרב לספר לכומר, הכומר אומר לאיש, תגיד לי זו היתה אולי גברת רובינסון ? עונה לו האיש לא.
שוב מנסה הכומר ושאול, היתה זו אולי גברת לוי ? האיש עונה לו בשלילה. שואל הכומר שוב, היתה זו העובדת החדשה בסופר-מארקט? שוב עונה לו האיש לא. הכומר מתעצבן ומגרש את האיש.
פוגש את האיש חבר ושואל איך היה ? עונה לו "מחילה לא קיבלתי אבל 3 LEADS חדשים יש".
אל תפחדו לשמוע "לא".

המסקנות:

ומה אנחנו אומרים? הרעיון מצויין והמוצר, כפי שניסינו, לא רע בכלל. הבעיה היא בחינוך השוק. המודל של Shareware בו נוקטת החברה אינו בלתי אפשרי אך הוא בעייתי בשל עלות הבאת הלקוח הגבוהה. דוקא במוצר כמו זה, המתאים הן לסביבה הביתית והן לסביבה העסקית, המודל של חלוקה בחינם ללקוחות פרטיים וחיוב רק על התקנות מוסדיות נראה לנו נכון יותר.

‫פרופיל חברה: Yedda – שאל בני ונען‬

‫ימי גליק‬ — Wed, 31 May 2006 16:11:49 +0000


חברה: Yedda	שנת הקמה: 2005
כתובת האתר: www.yedda.com	גיוס כספים: אנג'לים פרטיים
יזמים: אביחי ניסנבאום ויניב גולן	בשלות השירות: Beta

כשיוסר סוף סוף הלוט מעל Yedda (בעוד קצת פחות מחודש) לאחר המתנה ממומשכת, יתגלה לציבור הרחב אחד מאתרי השו"ת (שאלות ותשובות) המובילים בעולם – שכולו כחול לבן. לא מדובר בתחום חדש וכבר היום Yahoo Answers, Wondir, Google Answers ואחרים ממלאים את הנישות הרלוונטיות היטב. אז מה בכל זאת ימצב את Yedda לעומת מתחרותיה הגדולות והמבוססות?

סקרנותנו מובילה אותנו למושב במרכז, שם ממוקמים משרדי החברה ולמרות השעה המאוחרת אנו מוצאים שם את אביחי ניסנבאום ויניב גולן המייסדים, וכן עוד צוות עובדים מסורים שרואים את נשותיהם בעיקר באמצעות המסנג'ר. מדובר בצוות מגובש עם הסטוריה של עבודה משותפת, כשחלקם כבר 10 שנים יחדיו עוד מימי SmarTeam. מכנה משותף נוסף המתגלה עד מהרה הוא השירות של רבים מהם ביחידות הטכנולוגיות של חיל המודיעין, מה שאולי מסביר את השושואיזם השורה על המיזם.

השירות עצמו סובב סביב קהילה של החלפת ידע, זירה בה משתמשים יכולים לשאול שאלות מתחומים שונים ולקבל תשובות ממשתמשים אחרים. באתר הבטא הסגור מצאנו מבחר של שאלות הנע בין בקשה להמלצות לנסיעה לונציה לבין בקשה לרשימת קרנות הון סיכון ותחומי ההתמחות שלהן, כך שכל אחד יוכל למצוא שם את מבוקשו. בשירות משולבים כלי קהילה כחיווי דעה על תשובות אחרות וצפיה בשאלות ובתשובות של כל משתמש.

עד כאן הכל טוב אבל את זה ראינו גם אצל האחרים….מה שמפריד את Yedda מהשאר זו השיטה, שנאמר – It's all in the wrist. בניגוד לאופן הקטלוג הקטגוריאלי של המתחרים מציעה Yedda מתודה של תגיות המאפשרת לחפש בזריזות ובאינטואיטביות שאלות (ותשובות) רלוונטיות. מאחורי החיפוש מסתתר מנוע רב עוצמה המזהה מושגים קרובים סמנטית וכך מאפשר מציאת שאלות הקשורות לנושא המעניין אתכם גם אם המילים המסויימות אותן אתם מחפשים לא מצויות בהן. עוד תכונה חשובה היא הדרך בה מתקשרת המערכת עם ספקי התשובות בתחומים השונים והיא מעניינת את המשיבים לפי אופן הפעילות הקודם שלהם כך שהתשובות יזרמו למערכת כמה שיותר מהר.

מדובר במערכת לומדת המסיקה מסקנות מפעילות קודמת והחלטות המשתמשים לטובת חווית המשתמש. החשיבות הגדולה בתהליך הלמידה נוגעת לסקאלביליות, מאחר והבעיה העיקרית באתרים השונים היא כמות שאלות ותשובות הקיטבג המאיימת להשתלט על המערכת.
מדובר בכלי מצויין אך נדרשת לו קהילה רחבה ופעילה אם ברצונו להתחרות וחלה עליו חובת ההוכחה שכל החוכמה הזו עובדת לטובת המשתמש במסות מידע גדולות. אני בטוח שהמשתמשים בישראל ישמחו לשים כתף ולעזור לחבר'ה ב- Yedda לבנות את בסיס המשתמשים שלהם בזריזות, רק שיצאו כבר!

‫פרופיל פרוייקט: i4giveu – אנחנו סולחים – ראיון עם אלון כרמל והרבה מצברוח‬

‫העורך‬ — Tue, 25 Apr 2006 18:40:13 +0000


פרוייקט: i4giveu	שנת הקמה: 2006
כתובת האתר: http://www.i4giveu.com	גיוס כספים: לא תודה
יזמים: אלון (gifted) כרמל ולירון לה פיי	בשלות השירות: Beta

אז מהו בדיוק I4giveu ולמה זה טוב?כי אתה תלך לג'הנם אם לא! סתם. למה זה טוב? כי יש המון אנשים שמחפשים קצת להוריד איזה טון וחצי מהלב ואין להם בדיוק את המקום. הייתי יותר אומר שזה מקום להתייעץ , לא תמיד אתה חושב על הוידוי עצמו אלא אם עשית מעשה נכון , וקמו כמה וכמה דיונים דיי גדולים בעניין הזה באתר שרק מראה שכן יש מקום לוידויים רצינים למרות הקטילות שאנחנו מקבלים שהאתר הומוריסטי לגמרי .איך אתה מסביר את הרעש מסביבכם – TechCrunch והכל?אני כבד שמיעה בעניין הזה. הרעש אולי קם יותר בגלל כל האנשים שמתרוצצים ולא מבינים איך חברת סטרטאפ העיזה להשתמש בעגל הזהב של האינטרנט כיום, מונח ה- Web 2.0 . אז יש לי חדשות . אנחנו לא חברת סטרטאפ, אנחנו שני חברה שבנו את האתר תוך כמה לילות עם המון בירה ורוח יזמות. בגלל שהעיצוב נקי ואסטטי זה יותר קשור לכך שהרשת התבגרה מהפלאשים הלא נחוצים והג'ינגלים שהעיבו על החוויה. אנשים ברשת הבינו בתהליך ההתבגרות שאפשר עם פחות לקבל יותר. אז בגלל שיש לנו צבע ירוק ואדום וקצת כחלחל מאאגניב Web 2.0 אומר שאנחנו צריכים לפתור לאנשים את החיים עם כלי פורץ דרך? כרגע אני מחפש לפרוץ דרך בכך שאני מוכיח לשאר העולם שלא צריך צוות של 15 איש ומסמכי אפיון אלא רק קצת רצון ויכולת גם פיל יכול לבנות תרנגולת . ואם הוא קצת ישקיע – גם תרנגולת Web 2.0 .

מייקל (ארינגטון מ- TechCrunch – י.ג.) לאורך כל הדרך תמך בנו דרך אורלי שעשתה לנו את ההיכרות בהתחלה. ארוחת הצהריים הגורלית שגם אתם הייתם שם (בחלקכם… ) הביאה אותנו לדיבור
יחסית בגובה העיניים עם מייקל שמאמין בלתת במה סטייל ערב מיקרופון פתוח לכל יזמות ברשת והוא עושה את זה בצורה הטובה ביותר גם אם הרעיון לא בעל מודל עסקי ברור .

ספר קצת עליכם

אנחנו היה פעם אני… רק לאחרונה הבנתי שיש עוד אנשים בארץ ובעולם שמחפשים ליזום ברשת גם לא למטרות רווח אז הקמתי את Betagarden שזה בערך קבוצה של חברה מוכשרים בעלי מוטיבציה שמוכנים לתרום אחד לשני ללא רווח מהארץ ומהעולם בעבור רווחת הצד השני. אני עושה ל Pixpulse.com
עבודות תיכנות בהתנדבות עם אח שלי , לירון מרים איתי את i4giveu.com ועוד כמה וכמה פרוייקטים עתידיים עדיין ללא כסף שעובר ידיים . מעין קומונה הייטקית .

אנחנו באים בעיקר לתת פאנצ' בבטן הרכה של כל קרנות ההון סיכון וחברות ההייטק בחוץ , שרק לאחרונה התעשתו והבינו שהכסף הגדול נמצא אצל אלו שאין להם כסף ולא הסטרטאפיסטים המדושנים שעברו כבר חמישה כאלה. ילדים בני 20 שמרימים את YouTube תוך כמה לילות טובים או חבורה של ילדים עם הרבה שלדים בארון שצריכים אתר שיאורר להם את הארון קצת .

ובכל זאת, תהיה דרך להתפרנס מזה?

לא התכוונו להתפרנס מזה מההתחלה. איך בדיוק DIGG חשבו להתפרנס מזה ? יש לנו למטה ADSENSE שבמידה ויחזיר לי את עלות השרת אני יכול להגיד שעשיתי EXIT מטורף כי מול מידת ההשקעה הכספית שלנו גם דולר ו- 99 סנט שיכנס לאתר זה רווח עצום . כרגע לפחות אנחנו יותר תורמים לציבור האינטרנט ולקורבנות קטרינה מאשר כסף שנכנס לנו לכיס ולא איכפת לנו כי הכוונה לא היתה להתפרנס מזה . יש לנו פרוייקטים גדולים תחת כנפינו שעוד יעשו גלים ובאמת באים לפתור כמה בעיות נחוצות ברשת . זה פשוט היה Fun project בשעות הפנאי …
תחשבו מה אנחנו נעשה כשזה יפסיק להיות Fun projects. יש עוד למה לצפות .

אז מה השלב הבא?

השלב הבא עם I4giveu הוא למצב אותו אחרי ה-פיק פרסום שיש לנו עכשיו. שהקהל האמיתי קצת יכנס ולא כל הבלוגיסטים בעלי זמן הזהב שאסור לאף אחד לבזבז להם דקה יותר ממה שהם משקיעים בכתיבת בלוגים חסרי משמעות ואנקדוטות מרנינות, אלא יותר הקהל הרציני שיחזור לאתר וישתמש בו ככלי . אנחנו מתכוונים להשיק פי'צר של וידויים דרך הסלולר ממש בזמן הקרוב, אולי עם וידוי קולי אפילו והקלטות ישירות לאתר ברגע שנראה אם אנחנו נעמוד בנפחי מקום שצריך לזה, כי אנחנו בכל זאת לא Google כשזה מגיע לשרתים .
אנחנו מתכוונים להשיק בחודשים הקרובים עוד כמה שירותים מעניינים שעוד לא נראו ברשת ובאמת יעשו גלים בכל הרשת. אולי זה קצת מתנשא להגיד כזה דבר אבל תראה רק מה אתר Fun אחד עשה. אני לא רוצה לחשוב מה יקרה לשרת עם שירות בעל תמורה גדולה יותר למשתמש קצה אז אנחנו מתונים עדיין בעניין ושוקלים צעדים עם בטאות סגורות בעיקר .
השלב הבא בסופו של דבר זה להמשיך ליזום , שלא יהיה שלב הבא אלא שתמיד יהיו עוד ועוד פרוייקטים , אנחנו לא הולכים לפי שלבים אלא לפי איך שהרוח נושבת. לילה אחד בפאב עם ליטר בירה וחצי רעיון ויום למחרת הוא יהיה ברשת.
אם לא תנסה לא תדע , 99 אחוז מהרעיונות הכי טובים מתים על הנייר. אצלנו לא משתמשים בניירות . לפחות לא לכתוב איתם…. אהממממ…

‫פרופיל חברה: Fixya‬

‫ימי גליק‬ — Mon, 17 Apr 2006 10:26:27 +0000


חברה: Fixya	שנת הקמה: 2005
כתובת האתר: http://www.fixya.com	גיוס כספים: $250,000 מאנג'לים פרטיים
יזמים: יניב בן סעדון ויריב דוידוביץ'	בשלות השירות: Beta

את יניב ויריב אנו מכירים מעבודתנו המשותפת בהוטבר ושמחתי לראות אותם מצליחים להרים את אחד מפרוייקטי התוכן הדוט קומיים השאפתניים שקמו בארץ. את ראיון האימייל הבא ניהלנו בשבוע שעבר.

ספרו לנו מה אתם עושים?

Fixya הוא האתר הגדול והמקיף ביותר באינטרנט בנושא תמיכה טכנית עבור כל מוצרי הצריכה. הוא מיועד לאנשים הנתקלים בבעיה בתפעול מצלמה דיגיטלית שרכשו או שנגן המוזיקה שלהם חדל לעבוד. אנשים כאלה עלולים לבזבז לא מעט זמן בחיפוש פתרונות באתר היצרן או ב"גוגל" והפתרון האידיאלי לבעיה שלהם עשוי להינתן רק על ידי אדם שנתקל באותה בעיה לפניהם, וניסה את כל הפתרונות האפשריים עד שמצא את הפתרון. Fixya מקשרת את כל מחפשי התשובות ומספקי הפתרונות למאגר מידע אחד, שעשוי לחסוך שעות של חיפוש ותסכול ממשתמשים אחרים.

הרעיון מאחורי השירות הוא לרכז את כל התוכן שמסתובב ברשת בנושא תמיכה למוצרי צריכה במקום אחד נוח למשתמש. בנוסף, Fixya מכילה מאגרי מידע בנוגע לתיקון תקלות והפעלה של כל מוצר ומוצר, כך שניסיונם של גולשים רבים בתיקון מוצריהם משמש כבסיס מידע עצום עבור גולשים שנתקלים באותן בעיות לראשונה. שיטת הדירוג הקיימת באתר מאפשרת לכל גולש לדרג את איכות הפתרונות המוצעים לו, כך שלאורך זמן לכל בעיה מוצג הפתרון הטוב ביותר על פי קביעת כלל המשתמשים באתר.

איך התגבש הרעיון לאתר?

החלטנו לנצל את העובדה שיצרני מוצרי אלקטרוניקה וחשמל אינם מספקים את התמיכה הדרושה להפעלה מוצלחת של המוצרים. למרות שהמוצרים בחיינו הופכים להיות יותר ויותר מתוחכמים, אתרי האינטרנט ואפילו מדריכי המשתמש שמספקים היצרנים מכילים מידע חלקי ולא מעודכן לגבי השימוש במוצריהם. כיוון שמתן שירותי תמיכה איננו אחד מאפיקי ההכנסות עבור היצרנים הללו, הם מקצים מעט מאד ממשאביהם עבור הקמה ותחזוקה של כלי תמיכה טובים ויעילים עבור מוצריהם.

כיצד הרמתם את האתר?

לאחר גיבוש הקונספט הבסיסי שעומד מאחורי השירות הוכנה תוכנית עסקית ומצגת קצרה עבור משקיעים. תוך שבועות ספורים גוייסו ה- 50,000 $ הראשונים עבור בניית אב טיפוס והכנת מסמכי התאגיד של החברה. על ידי גיוס מתכנת אחד ושימוש די נרחב במתכנתים פרילנסרים ברחבי העולם, הועלה אתר האלפא שכלל פונקציונאליות בסיסית ותוכן מינימאלי בנושא תמיכה על 50,000 מוצרים. מספר חודשים לאחר מכן גוייסו 200,000 $ נוספים מאנג'לים יוצאי תעשיית ההייטק בכדי לאפשר לחברה לגייס עובדים נוספים ולפתח את אתר הבטא שנותן הרבה יותר תוכן על כמות גדולה יותר של מוצרים.

מה מייחד את הרעיון שלכם משאר השירותים/מוצרים הקיימים?

כרגע אין שירות post sale אחר באינטרנט שמציע את מה ש Fixya נותנת. מעבר לעובדה שעיקר התוכן מגיע מקהילת הגולשים אשר פוקדים את האתר בכל יום, דבר שבעצמו מייחד מאד את השירות ומשייך אותו לז'אנר אתרי ה web2.0. האתרים האחרים שמציעים שירות דומה הינם בעיקר פורומים שמספקים מידע לא ממודרג בנושאי נישה מאד ממוקדים (צילום, סאונד, גאדג'טים, וכו') ולא שירות כולל אשר מבוסס תוכן מגולשים לכל המוצרים הקיימים.

כיצד אתם מתמודדים עם קהל משתמשים בינלאומי?

כיוון שעיקר השוק אליו פונה Fixya הינו בארה"ב, האתגר העיקרי הינו להיות קשובים לצורכי השוק, תנודותיו והקשרים העסקיים הכרוכים ביצירת הכנסות ממנו, כל זאת מרחוק. למרות שבניית המוצר ומיצובו השיווקי נעשו ע"י אנשים שחייו בארה"ב תקופה ממושכת, החברה מקפידה על קשר ישיר עם השוק הנ"ל ע"י קריאה, מעקב אחר טרנדים, וביקורים תכופים.

כיצד אתם רואים את העתיד?

Fixya מתכננת להיות המקום הראשון שעליו חושב כל משתמש בארה"ב ובהמשך הדרך בעולם כולו, ברגע שהוא נתקל בשאלה או בעיה בנוגע לכל מוצר שהוא. בדיוק כפי שאמזון הינו המקום הראשון עליו חושב צרכן ספרים או אי-ביי עבור מי שמעוניין למכור דבר מה.המשמעות הטקטית הינה לבנות את הכלים הטכנולוגיים הטובים והחזקים ביותר שישנם כיום בכדי לאפשר לקהילת האתר והתוכן שבו להיות מקיפים ויעילים ככל שרק ניתן. מבחינה עסקית החברה מעוניינת להגיע לרווחיות ואף להעצים רווחים אלה כחלק בלתי נפרד מהצלחתה. בין אם היא תימכר או תהפוך לחברה ציבורית ביום מן הימים, אלו לא שיקולים שהחברה צריכה לקחת בחשבון כרגע כחלק מבניית השירות או התוכן שהיא מציעה. האתגר העיקרי שלנו הוא לספק את השירות הטוב ביותר באופן הטוב ביותר לכמה שיותר משתמשים.

הצצה באלקסה מראה ש- Fixya עדיין לא שברה את מחסום השיווק הויראלי. כיצד אתם מתכננים לפתור בעיה זו?
האתר משלב בין תוכן הנוצר בידי המשתמשים לבין מידע הנאסף אוטומטית ומאחר ואין אף אגרגטור אחר המשלב תכנים של תמיכה באופן זה, הרי ש- Fixya היא הראשונה והגדולה בתחום. הדבר יוצר מיקום גבוה במנועי החיפוש וגרסת הבטא הנוכחית של האתר מוכיחה את המודל של "תוכן שווה טרפיק ממנועי חיפוש". בעתיד הקרוב נשלב כמות תכנים גבוהה בהרבה ואנו מצפים לעלייה מקבילה בכניסות ממנועי החיפוש.בנוסף, לאחר שאספנו תוכן ממקורות שונים אנו מחזירים לאותם מקורות את הפתרונות שנוספו עליהם ב- Fixya בצירוף קישור לדף. אנו מקווים שלא ירחק היום וברוב הדיונים שבפורומים הטכניים יימצא קישור ל- Fixya.

מהן ההמלצות או התובנות שיש לכם עבור יזמים ישראלים אחרים?
המסר הכי חשבו לכל יזם בכל תחום שהוא, הינו שעל מנת להצליח אתה חייב להאמין במוצר שלך יותר מכל אדם אחר. בנוסף, אתה חייב לקבל את זה שאף אחד אחר לא יאמין במוצר שלך כפי שאתה מאמין בו (כולל משקיעיך ולקוחותיך).מעבר לכך, על מנת להצליח אתה חייב לעשות מעבר למה שהרבה אנשים מוכשרים אחרים מוכנים לעשות בכדי להצליח. הסטטיסטיקה עובדת כך שרק מעטים מגיעים לקו הסיום, לכן אתה צריך להיות קצת יותר מנוסה, מקצוען, ובעל מזל מכל אחד אחר שמנסה כמוך להצליח.

מסקנותינו :
מחזור החיים של קניית מוצר באינטרנט מורכב מהשלבים הבאים:

Pre Sale – איזה דגם אנו רוצים לקנות ? – אתרים כמו epinions ופורומים ספציפיים יעזרו לנו לקבל את ההחלטה.
Pre Sale – איפה המחיר הכי זול ? – אתרים כמו Froogle , shopping.com, Pricegrabber , Bizrate יפנו אותנו לעסקה הכדאית.
Sale – קניית המוצר – אתרים כמו Amazon או אתרי החברות עצמן כמו Dell .
Post Sale – תמיכה במוצר – פורומים, אתרי היצרניות ועכשיו גם Fixya.

ל- Fixya יש אפשרות לתפוס את מקומה במחזור החיים של רכישות האינטרנט ולהצליח. כדי לעשות זאת הם זקוקים ל:

מסה קריטית של תכני תמיכה
קהילת מומחים (MVPs) בעלי שם בתחומם שיבטיחו את איכות התשובות וימנעו מהאתר להפוך לעוד פורום תמיכה עלום.
שיתופי פעולה עם אתרי הקנייה והייצרנים
שיווק נכון שיימצב את האתר כפתרון מספר 1 לבעיות תמיכה

בעולם ה-Web 2.0, בו רוב הרעיונות מתבססים על Mashup כזה או אחר, Fixya מביאה משהו שונה עם ערך מוסף ברור למשתמשים. עם קצת מזל וניהול נכון, אחת החברות הגדולות עוד יזהו את הפוטנציאל ומשם – השמיים הם הגבול.