הכותב: דביר גסנר, עו"ד ועורך פטנטים

ב-28 ביוני פרסם סוף-סוף בית המשפט העליון של ארצות-הברית את פסק הדין שכולם בתעשיית ההייטק חיכו לו, בתיק Bilski v. Kappos. ההמתנה לפסק הדין נמשכה חודשים ארוכים, והעלתה חשש ממשי לגבי עתידם של פטנטים על שיטות עסקיות (business methods) ובעיקר על תוכנה. כידוע, פטנטים על תוכנה, ובארצות הברית בפרט, הם תנאי כמעט בל יעבור לקיומן של חברות סטארט-אפ רבות, שמתבססות על תיק הפטנטים שלהן למטרת הגנה על נתח השוק, מתן רישיונות, עצירת מתחרים, גיוס השקעות, קידום אסטרטגיית האקזיט ועוד.

למזלם של החוששים, פסק הדין הטרי הותיר את מעמדן של המצאות תוכנה ללא פגע, וחידושים בתחום זה ימשיכו להיות כשירים לפטנט בארצות הברית. מצד שני, נראה שמצבם של הפטנטים על שיטות עסקיות הורע במידת-מה, במיוחד לאור העובדה שבקשת הפטנט של המערער, ברנרד בילסקי, נדחתה על ידי בית המשפט בטענה כי מדובר בסך הכל ב"רעיון מופשט" שאינו ראוי למתן פטנט. לשם השלמת הרקע, נציין שבילסקי ניסה להגן באמצעות בקשת הפטנט שלו על קונספט כללי מאוד של גידור סיכונים במסחר בסחורות, מה שאכן היה נראה למבקרים רבים כרעיון מופשט ועמום.

על מנת להבין את השורה התחתונה של פסק הדין – דהיינו מה "מותר" ומה "אסור" נכון להיום, חשוב לבצע באופן נכון את ההבחנה בין תוכנה לבין שיטה עסקית. באופן מסורתי, המצאות שלא התבססו על חדשנות טכנולוגית משמעותית אלא עסקו במתודולוגיה שהיא עסקית במהותה, סווגו לתחום השיטות העסקיות. כאלו הן, למשל, המצאות בתחומי המסחר האלקטרוני (כגון פטנט ה-One-Click של אמזון), הפיננסים והביטוח. לעומת זאת, המצאות בהן החדשנות הטכנולוגית היתה העיקר, ואשר כללו אלגוריתמיקה חדשנית, מודולי תוכנה ייחודיים וכדומה, סווגו לתחום התוכנה. שתי הקטגוריות זכו, לפחות מאז סוף שנות ה-90, ליחס שיוויוני למדי, עם יתרון קל לקטגוריית התוכנה.

פסק הדין החדש "שבר את השוויון" שהיה קיים בין קטגוריות התוכנה והשיטות העסקיות; הוא דחף מעלה את מעמדן של המצאות התוכנה ומטה את השיטות העסקיות. באשר לתוכנה, קבע בית המשפט כי מבחן ה-machine or transformation, ששימש משנות ה-80 המוקדמות כמבחן לבדיקת כשירותן לפטנט של המצאות תוכנה, ימשיך להיות הסטנדרט המרכזי. לפי מבחן זה, תהליך מבוסס-תוכנה הינו כשיר-פטנט אם:

א.       התהליך קשור למכשיר, מכונה, או חומרה מסוימת; או

ב.       התהליך גורם לשינוי במצבו של אובייקט מסויים (למשל מניפולציה של מידע דיגיטלי).

השידרוג במעמדן של המצאות התוכנה נובע מכך שבפסק הדין הודגש כי אין להתייחס למבחן ה-machine-or-transformation כאל המבחן הבלעדי, וכי המצאת תוכנה עשויה בהחלט להיות כשירה לפטנט גם אם אינה עומדת במבחן הפורמלי. ואכן, מנסיוני בחודשים שחלפו מאז ניתן פסק הדין, ניתן לראות הקלה משמעותית בהתייחסות משרד הפטנטים האמריקאי להמצאות תוכנה, ובקשות פטנט בתחום זה מאושרות ביתר קלות מבעבר.

מבחינת ההמצאות בתחום השיטות העסקיות, פסק הדין סגר את הדלת, דה פקטו, בפני כל אותן בקשות פטנט שאין בינן לבין טכנולוגיה ולא-כלום. זאת, למרות שבאופן פורמלי הכריז בית המשפט כי שיטות עסקיות, לפחות בהגדרתן, הן כשירות-פטנט מבחינה חוקית. מבלי להתייחס לניואנסים המשפטיים שפורטו בפסק הדין, ניתן להכליל ולומר כי פרקטית, הסיכוי לקבל פטנט על המצאה בתחום זה עומד ביחס ישר לכמות הטכנולוגיה הכלולה בהמצאה. כאשר ההמצאה מנוסחת כתהליך עסקי כלשהו, הכולל פעולות בלתי-טכנולוגיות בעליל כגון "קניה", "מכירה", "הצעה במכרז", "תשלום", "חיוב" וכדומה, גדלים הסיכויים שמשרד הפטנטים יתנגד לרישום הפטנט בטענה שמדובר ב"רעיון מופשט". מנגד, כאשר ההמצאה מנוסחת כתהליך טכנולוגי, המראה כיצד תוכנה שהיא ייחודית בזכות עצמה נרתמת למטרה עסקית כלשהי, סיכויי הקבלה של הפטנט ישתפרו משמעותית.

כיצד ישפיע פסק הדין על מיזמי האינטרנט השונים בארץ ובעולם?

מיזמי אינטרנט נמצאים, לרוב, על קו התפר שבין המצאת תוכנה להמצאה בתחום השיטות העסקיות. לעיתים המצב חמור אף יותר, והמצאה שבעבר חשבנו שהיא "שיטה עסקית" תסווג כיום כ"רעיון מופשט" שאינו כשיר לרישום פטנט. ייתכן בהחלט שיזם שהצליח לייצר שירות מבוסס-אינטרנט שהוא חדשני, שימושי ואולי אף מהפכני, יוותר בסופו של יום ללא הגנת פטנט, משום שהחדשנות שבהמצאתו טמונה דווקא בלוגיקה העסקית ולא בתוכנה שמאחורי הקלעים. מצד שני, ישנם לא מעט שירותים מבוססי-אינטרנט המציעים ערך מוסף טכנולוגי משמעותי, בדמות תוכנה או אלגוריתמיקה שהיא חדשנית בפני עצמה.

לכן, טוב יעשה כל יזם אינטרנט אם יעריך נכונה את מצבו, על מנת להבין לאיזו קטגוריה משתייכת החדשנות של המיזם. בלא מעט מקרים, בהם המיזם ניצב על אותו קו תפר עמום שבין הקטגוריות השונות, ניתן ורצוי להשקיע מאמצים בגיבוש וניסוח בקשת הפטנט באופן כזה שהיא תשוייך על ידי משרד הפטנטים לקטגוריה הרצויה. באשר לבקשות פטנט שנמצאות כבר בהליך הבחינה אך נתקלו בקשיים או אף בדחיה, יש לבדוק האם ניתן לתקנן כך שיתגברו על המכשולים שהציב פסק הדין החדש ויאושרו בכל זאת כפטנט.

דביר גסנר הוא ראש מחלקת ההייטק במשרד עורכי הפטנטים ד"ר וב ושות'. המשרד מתמחה בהגנה על קניין רוחני במגוון תחומים, ובהם אלקטרוניקה, תוכנה, תקשורת, פארמה, מדעי החיים, מיכשור רפואי ועוד.

(אם לא ניתן לראות את קטעי הוידאו דרך ה-RSS או ב-email יש לראות אותם דרך הבלוג ע"י לחיצה על הכותרת)

הראיון עם Tucoola:

הראיון עם VirtualWeb:

הראיון עם KonoLive:

הראיון עם WikiAnswers:

הראיון עם WatchDox:

הראיון עם BlogerBase:

הראיון עם Meaningo:

הראיון עם Kehalim:

הראיון עם Shidonni:

הראיון עם App2You (לא ישראלית). החברה שסיפקה את הפלטפורמה ל-TWS2008/2009 ול-TC50 :

(אם לא ניתן לראות את קטעי הוידאו דרך ה-RSS או ב-email יש לראות אותם דרך הבלוג ע"י לחיצה על הכותרת)

הפרזנטציה של RedBeacon – הסטרטאפ הזוכה ב-TC50:

הראיון שלי עם RedBeacon:

הפרזנטציה של Trollim- זוכה בסטרטאפ הבינלאומי הטוב ביותר ב-TC50:

הראיון שלי עם Trollim:

הפרזנטציה של AnyClip – זוכה בסטרטאפ חביב הקהל -Microsoft BizSpark Award ב-TC50:

הראיון שלי עם AnyClip:

הסטרטאפ הישראלי Colnect ממשיך להפתיע ולאחר שנבחר לאחד מ-11 המועמדים הסופיים מבין 160 חברות מכל אירופה, זכה במקום הראשון כאשר כל השופטים בחרו בו פה אחד. הבחירה מפתיעה, מכיוון שלהבדיל משאר הסטרטאפים, אשר רובם עברו סיבוב גיוס ומאחוריהם מספר יזמים ועובדים, מאחורי Colnect יזם בודד בשם אמיר ולד אשר פיתח את המוצר לבדו ללא מימון במשך יותר משנה.

לפני מספר ימים כתבתי שאני די מאוכזב מבחירת החברות אשר יציגו באירוע וקיוויתי שלא הבנתי לעומק את הרעיונות. אך כשישבתי על הבמה והקשבתי ליזמים הבנתי שלא טעיתי בהבחנה הראשונית שלי וכנראה שועדת הבחירה עשתה מספר טעויות בבחירת החברות. מספר חברות הציגו פתרונות שהם חיקו אחד לאחד של שירותים אחרים, אחרים הציגו פתרונות לבעיות שלא קיימות (או קיימות רק לייזמים) והיה אפילו סטרטאפ אחד שהציג פיתרון (שעד עכשיו לא ברור לי מהו) מבלי להציג תמונה אחת של המוצר וכשהאתר עוד לא קיים, רק מלל.

כל זה לא גורע מגודל ההישג של אמיר. ל-Colnect מוצר הפונה לנישה ברורה (אספנים), בעלי צורך ברור ומעל הכל מודל עסקי העובד מהיום הראשון ומייצר הכנסות המאפשרות לתפעל את החברה ללא מימון חיצוני. בראיון שערכתי עם אמיר (למטה) אנחנו מדברים בהרחבה על הרעיון, תהליך ההקמה, המודל העסקי וכמובן רגע הזכייה.

בסרטון זה ניתן לראות את ההכרזה הרשמית:

וזה הראיון אשר ערכתי ביחד עם חוזה דל מורל (מארגן האירוע) עם אמיר ולד לאחר הזכיה ולמרגלות מוזיאון הגוגנהים בבילבאו. שימו לב לכישורים הנוספים של אמיר, הראיון נערך בשלוש שפות:

[הוידאו המלא יפורסם בהמשך]

מעניין יהיה לראות מה יהיה מצבה של Colnet בעוד כשנה ואיך מינפה את הזכייה בתחרות.

האם חלמתם פעם לשבת בחדר אחד עם מנהלים בכירים מהחברות המובילות בעולם ולדון איתם על עתיד התקשורת בעידן האינטרנט? ובכן זה אפשרי. בחודש מרץ הקרוב יערך בקליפורניה כנס ה-eCOMM 2008, המהווה במה מיוחדת ואינטימית המאפשרת דיונים פוריים והצגת ראיונות חדשים לתקשורת עתידית.  בין מנהלי החברות שישתתפו תוכלו למצוא מנהלים בכירים מחברות: Microsoft, Twitter, Intel, Orange, Skype, IBM, British Telecom, Yahoo!, Vodafone, Motorola ועוד.

משה מאיר מנהל חברת "Planet Phone Company", אחד מעשרת הסטרטאפים אשר הציגו ב-TWS2007, שהיה בין משתתפי הכנס בשנה שעברה מספר על 72 שעות של דיונים אינטסיביים ומפרים. "ב-25 שנים של השתתפות בכנסים לא זכור לי כנס כ"כ מועיל. כ"כ הרבה אנשים חכמים ומקוריים במקום אחד, פשוט חוויה. בנוסף קשרתי קשרים עם אנשים מרכזיים בתעשיה, קשרים הנמשכים עד היום". השנה, הוזמן משה בשנית ואליו יצטרף בועז זילברמן מ-Fring אשר יציגו את הסטרטאפים שלהם.
הנהלת הכנס מכירה בתרומה של התעשייה הישראלית לקידום טכנולוגיות מתקדמות  ומעודדת השתתפות ישראלים בכנס. לכן הוחלט להציע באמצעות the.co.ils הנחה מיוחדת לנרשמים מישראל. על מנת לממש הנחה זו כל שעליכם לעשות הוא להכניס את הקוד Isr15 בזמן ההרשמה. קוד זה יתן הנחה מיוחדת של חמישה עשר אחוזים. בנוסף, המקדימים להרשם עד ה-21 בינואר זוכים להנחת הרשמה מוקדמת.

אל תפספסו, כנסו עוד היום לאתר: http://www.ecommmedia.com/

כמה שירותים המכנים את עצמם שירותי Web2.0 קיימים ? אם אתם שואלים אותי, כנראה שיותר מדי. בכל יום אנו עדים לעשר עד עשרים השקות של שירותים (Web Services) חדשים המפורסמים דרך הבלוגים המובילים כ-Techcrunch, Mashable ו-WebWare. אותם שירותים הם אלה שצלחו את מנגנוני הסינון של הבלוגים, אך קיימים עוד עשרות רבות אחרים שלא צלחו ויאלצו למצוא לעצמם דרכי חשיפה אחרות. ברוב המקרים, אותם השירותים הזוכים לחשיפה מקבלים כמות נכבדה של כניסות במשך שלושה ימים, אך לאחר מכן רובם הגדול סובל מנפילה חדה בכמות המבקרים ופה מתחילה למעשה העבודה האמיתית – איך שומרים על המומנטום ומייצרים צמיחה תמידית?

כל מספר חודשים אנו חווים טרנד חדש שמסביבו מוקמים מספר סטרטאפים, כאילו מישהו לחש מלמעלה ל-10 יזמים ממקומות שונים על הטרנד הבא. חלק מאותם הטרנדים אותם חווינו בשנתיים האחרונות כולל את ה- Online Office, Travel2.0, Health2.0, Music Recommendation, Social Bookmarking, Social Networks, Video ועוד רבים אחרים. בלא מעט מהמקרים טרנדים אלה פונים לקהל יעד מוגדר ומצומצם. קחו למשל את ה-Social Bookmarking, נכון להיום יש קצת יותר מ-20 שירותים המגדירים עצמם ככאלה, לדוגמה:del.icio.us, Digg, Diigo, Furl, GiveALink.org, Ma.gnolia, Netscape, Netvouz, Newsvine, Reddit, Simpy, SiteBar, StumbleUpon, Thoof, Xerpi. סביר להניח שרובכם משתמשים רק באחד או שניים מהם ואת הרוב אתם בכלל לא מכירים. נכון לאפריל 2007 ל-Digg היו כמיליון משתמשים רשומים (וקצת יותר מ-20 מיליון לא רשומים) ול-del.icio.us שני מיליון – ואנחנו מדברים כאן על שני השירותים הגדולים ביותר. קהל היעד המשתמש בשירותים אלו מוגבל בהגדרה, כך שלפעמים לא ברור מהו התמריץ לשירותים חדשים הרוצים להכנס לתחום. הבה נניח שהם יגיעו ל-30% משוק זה, זאת אומרת 300 עד 600 אלף משתמשים רשומים, בשביל זה כדאי להקים חברה ?

לא הצלחתי למצוא מקור מהימן הנוקב במספר משתמשי ה-Web2.0 הכבדים הקיימים היום, אך לפי ההערכות שלי מדובר בין 1.5 ל- 2.5 מיליון משתמשים בכל העולם (לבלוג Techcrunch יש כ-600 אלף מנויים). רוב השירותים המושקים היום מיועדים קודם כל לאותם המשתמשים וזו למעשה הבעיה העיקרית: משתמשים אלו הם לא מדגם מייצג של אוכלוסיית האינטרנט, הם הרבה יותר "טכנולוגיים" ולכן סביר להניח ששירות הפונה לקהל זה לא יתאים לשאר האוכלוסיה. סטרטאפ המפתח היום שירות חדש ושאיפותיו הצנועות הם להגיע למספר מיליונים של משתמשים, חייב לפתור קודם כל את שתי הבעיות הבאות:

1. איך לבלוט מעל כל הרעש: כפי שציינתי, עשרות שירותים מושקים בכל יום ומתווספים לאלפים שכבר קיימים. איך גורמים לשירות שלכם לבלוט ולנצנץ מעל כולם. הפתרון טמון במשפט אחד "Think out of the box" ואל תלכו עם הזרם, הן ב-Product Offering והן במהלכי השיווק.

2. איך לנפץ את מחסום משתמשי ה-Web2.0: אפשר ורצוי להתחיל עם קהל משתמשי ה-Web2.0, אך צריך לזכור שקהל יעד זה מצומצם ושונה מהעולם הוירטואלי "האמיתי". השירות צריך לדבר בגובה העיניים למסות המשתמשים (עשרות מליונים) שם בחוץ – הוא צריך להיות פשוט, נגיש, וברור. השירות צריך לכוון למכנה משותף נמוך יותר, אשר יכול לבוא לידי ביטוי בממשק משתמש נוח ופשוט, בתכנים הפונים לקהל יעד רחב יותר ובזמינות גבוהה יותר (שיתופי פעולה עם שירותים אחרים). פנייה למכנה משותף נמוך תביא קהל פוטנציאלי רב יותר. פיצ'רים מתוחכמים יגרמו לממשק חדש ומסובך יותר. על מנת לפנות למסות צריך לשמור על עקרון ה-KISS קרי "Keep It Simple, Stupid".

האתר Simple Spark המשמש כקטלוג לשירותי Web2.0 מכיל היום קרוב ל-6000 שירותים, ולרגל ההגעה לנקודת ה-5000 הוא פירסם סירטון בן קצת יותר מחמש דקות המציג את כל הלוגויים של כל השירותים (הסירטון למטה). אני מניח שאת הרוב הגדול לא תכירו, אבל לא נורא. תוך שנה רובם לא יהיו רלוונטים אך אלפים אחרים ימלאו את החסר כאשר הם רוכבים על הטרנדים החדשים.

Loading...

———————————————————————————————————–

מה שכבר ידענו וחווינו פה בישראל בשנתיים האחרונות קיבל גושפנקה ממחקר שפורסם בשבוע שעבר ע"י Dow Jones VentureOne and Ernst & Young LLP. נהוג לקשר את תופעת ה-Web2.0 ואת החברות העומדות מאחוריה לעמק הסיליקון, אך לפי המחקר תחום זה התפשט לאיזורים חדשים בארה"ב, אירופה ואפילו (כמה "מפתיע") לישראל.

ע"פ המחקר קרנות הון סיכון השקיעו $464.2 מליון דולר ב-101 עסקאות בששת החודשים הראשונים של שנת 2007, כ-7% יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2006. בסה"כ מספר העסקאות בתחום ה-Web2.0 עלה בכ-14% בחצי השנה הראשונה. אך הנתון המעניין הוא שהאיזור שאחראי לעלייה זו הוא לא עמק הסיליקון אלא ההשקעות שנעשו באירופה ובישראל:

"The data showed that US$52 million was put to work in 20 European Web 2.0 deals in the first half, roughly double the deals and investments seen in the same period last year. What's more, Israeli Web 2.0 companies had their best showing to date, raising US$15 million in five deals in the first half, up from two deals and US$5 million invested in all of 2006."

עוד נתון מעניין הוא שרוב ההשקעות שנעשו בארה"ב בחצי שנה האחרונה התמקדו בתחום ה-Enterprise 2.0 בעוד ההשקעות בישראל, אירופה ובסין התמקדו יותר בצרכן הסופי – המשתמשים.

אני מניח שמגמת ההשקעות בישראל ובאירופה תמשיך לצבור תאוצה בשנה הקרובה וזאת מכיוון שאיזורים אלו עוד לא הגיעו לרוויה ומכיוון שיש בהם מעורבות של לא מעט קרנות מקומיות הרוצות להיות חלק מאותו גל השוטף את עולם האינטרנט. כמו כן, Exit משמעותי אחד או שניים בישראל ובאירופה יכולים להטות את פוקוס ההשקעות העתידי לאיזורים אלו בצורה משמעותית. 

הזמנות תיירות אונליין
"רשת האינטרנט ממוקמת נהדר כדי לעזור לצרכנים לתכנן את תוכניות הנסיעות שלהם והשיפור במהירות הגלישה הביתית אמורה להמשיך ולתדלק את הגידול בסקטור התיירות ברשת", ציינה בקיץ האחרון שרה סטיבנס, מנהלת באגף התיירות של חברת המחקר קומסקור.
למעשה, תעשיית התיירות באינטרנט לא רק גדלה בקצב מהיר במיוחד (20% ב-2005, 17% ב-2006) אלא היא תופסת כשליש מכמות המסחר ברשת, ולמעשה מייצגת את התעשייה שהשתנתה באופן המשמעותי ביותר מאז כניסת עידן המסחר האלקטרוני לחיינו.
שתי תופעות בולטות במיוחד בשינויים שהנחיל האינטרנט לתעשיית התיירות: 1. שיפור היצע המחירים, השוואות המחירים, הפיכת כרטיסי הטיסה לסחורות (קומודיטי) ושינוי מקום הרכישה ממשרדי הנסיעות לספקים עצמם (חברות תעופה, מלונות). 2. שיפור המידע על יעדים, אטרקציות, שותפים לטיול, המלצות מטיילים, מארחים ועוד.
בפוסט הזה ננסה להתמקד בחלק הצרכני ולעמוד על ההבדלים בין ההתפתחויות בשוק העולמי לעומת המצב בשוק הישראלי.

השוק הישראלי
שוק התיירות הישראלי שונה מהשוק העולמי מסיבות רבות ומגוונות. המשמעותיות שבהן אינן קשורות באופן ישיר לאינטרנט: עמלות ההפצה שעדיין משולמות לסוכנויות הנסיעות ע"י חברות התעופה, ומצב השמיים הסגורים אשר מונע מחברות תעופה זרות לטוס בחופשיות לישראל ומקטין את היצע הכרטיסים ומונע תחרות אפשרית.
בנוסף, מתקיימות בשוק האונליין הישראלי שלוש תופעות בולטות במיוחד אשר ממקמות אותו בנפרד, שלא לומר בפיגור משמעותי, מהשוק העולמי:
א.      הזמנות הדילים
ב.      מאגרי 'אוף ליין'
ג.      הנחיתות הטכנית

הזמנות הדילים
בישראל, עושה רושם, הזמנות הדילים למיניהן תופסות נתח שוק מרכזי. מדובר בטיסות 'הדקה ה-90', נופשונים, טיסות צ'ארטר ושאר מאגרי צבירה שביניהם מכנה משותף אחד: מארגן תיירות (tour operator)  מרכזי מייצר עסקה אותה הוא מרכיב דרך שילוב של ספק אחד או יותר ומציע אותה לקהל הרחב דרך מספר ערוצי הפצה. לצורך הדוגמא: אשת טורס חוכרת מטוס מחברת ישראייר לצורך הפעלת 40 טיסות דו שבועיות במהלך עונת הקיץ לפריז. בנוסף לעסקה עם ספק הטיסה, תסכם החברה עם מספר בתי מלון מקומיים על מקומות לינה, ואת כל החבילה תקשור בהתחייבות כספית ישירה.
בעסקה כזו הגוף המשמעותי היחידי הוא אשת טורס. שאר הגופים המעורבים מתחלקים לספקים שמתעסקים בחלק השירות בלבד והמוצר שהם מספקים הוא סחורה פשוטה עם חשיבות משנית למיתוג, ולמפיצים (משרדי הנסיעות, אתרי האינטרנט) שנהנים מעמלת הפצה בלבד.
הנישה הזו היא הנישה הגדלה והולכת של משרדי הנסיעות הגדולים בארה"ב- מעבר ליצירת 'חבילות נופש' לנוסע, חבילות שמייחדות אותם מאפשרויות שמוצעות במחירים אטרקטיביים יותר ישירות באתרי הספקים. ההבדל המשמעותי הוא שבישראל משתמשים מארגני התיירות בערוצי הפצה משניים להפיץ מרכולתם, בזמן שבארה"ב וגם באירופה מארגני התיירות הגדולים הם גם ערוצי ההפצה, וכך נחסכת מהם עמלת ההפצה לגוף משני. הבדל נוסף הוא המוכנות של ספקי תיירות לעבוד כספק בלבד. בישראל המוכנות גדולה, בעוד שבעולם המגמה היא לחלק גדל והולך של ספקים המוכרים את מירב מוצריהם דרך ערוצי ההפצה הישירים (בעיקר אתרי האינטרנט) שלהם. את המגמה הזו מובילות כמובן חברות הלואו קוסט, סאווט'ווסת וג'ט בלו בארצות הברית וריאן איר ואיזי ג'ט באירופה.

מאגרי אוף ליין
השפעת 'תרבות הדילים' ברשת התיירות הישראלית מחלחלת כנראה גם לדרך שבה אתרי התיירות משתמשים במאגרי האונליין שלהם כשהדבר מגיע למכירות סופיות, במיוחד בתחום הטיסות הסדירות.
חיפוש באתר השוואת המחירים הישראלי 'טראווליסט' לטיסות סדירות מוצא לעיתים מחירים נהדרים לטיסות סדירות מ/אל ישראל או אפילו בטיסה בין שני יעדים זרים. אבל, אליה וקוץ בה. בזמן שהמחירים שמצטטים האתרים הבינלאומיים זמינים באופן מיידי עוד מסוף שנות התשעים, בישראל של 2007 עדיין מתנות חברות תיירות כגון צבר, אופיר טורס ואחרות את הרכישה עצמה בתיאום עם סוכן נסיעות. עד לתיאום, המחיר עשוי להשתנות, המקום במטוס להירכש ע"י נוסע אחר ועוד כהנה הפתעות.
לטעמי, פשוט אי אפשר להשוות בין מחיר אוף ליין לבין מחיר און ליין. אחד מוכר משהו שאין לו ('סמוך עליי, 550 דולר לכרטיס') והאחר גובה את הכסף ומספק מוצר במקום ('המחיר הוא 560 דולר גבירתי, תרצי להזמין גם מלון?')
האתר הראשון שסיפק טיסות און ליין בישראל הוא השלוחה הישראלית של LMT, אחריו הופיעו ספקים בודדים נוספים, אך חלק הארי של השוק עדיין תלוי בטיפול ידני של סוכני נסיעות, הליך שמייקר ומעכב את רכישת הטיסה ותרומתו לשיפור השירות אפסית.

הנחיתות הטכנית
בדומה למרב האתרים בישראל, גם אתרי התיירות אינם תומכים בדפדפנים נוספים לאינטרנט אקספלורר ועושים זאת באופן גורף. נדמה שאין אפילו אתר תיירות ישראלי אחד אשר תומך בפיירפוקס ומאפשר ביצוע הזמנות דרכו. בבדיקה מדגמית של כמה מהאתרים הגדולים בישראל: LMT, Lowcost, , אשת טורס, טראוליסט ארקיע, ישראיר, אל על וצבר- אתר הדקה ה-90 היה היחיד שתמך בפיירפוקס. צדיק אחד בסדום.
התמיכה בפיירפוקס היא לא רק הכרח המציאות (אפילו בישראל, בה הוא מהווה כ-5% מהשוק), אלא גם מדד לנחיתות טכנית כוללנית של אתרי התיירות הישראלית. חוסר התחכום בבניית ממשקים פשוטים כמו תאריכון ומפת יעדים (כל האתרים הישראלים עובדים לפי אותו מודל איטי ולא גמיש), חוסר ההחלטיות באשר למטרת האתר (רוב האתרים נראים כשילוב בין אתר תוכן לבין אתר הזמנות) ושוב- המחירים המשתנים- ממקמים את האתרים הישראלים בעמדת נחיתות בהשוואה לכל אתר בינלאומי.

מדוע משרדי הנסיעות הישראלים שומרים עדיין על עמדה תחרותית?
מדובר אמנם בעולם הולך ונעלם, אבל כל עוד יתקיימו בישראל שני תנאים בסיסיים: שמיים סגורים ומדיניות עמלות (עד 7%) למשרדי הנסיעות- יצליחו משרדי הנסיעות הישראלים לשלוט בשוק מ/אל ישראל ולהציג את המחירים הטובים ביותר אליו.
צעד משני לסגירת הפער הזה יהיה מעבר של חברות התעופה לשיווק אגרסיבי וישיר של כרטיסי התעופה שלהן, צעד שיקרה כנראה רק לאחר שחברה כאיזי ג'ט תצטרף למשחק ותנער את החוקים.

השוק העולמי
מגרש המשחקים הגדול של שוק התיירות העולמי הוא עולם אחר לגמרי. אי אפשר לשייך את השינויים בעולם התיירות ברשת לפקטור אחד, אבל רק מעטים יחלקו על ההובלה של חברות הלואו קוסט בדרך לשינוי המתרחש בתעשייה.
חברות התעופה המוזלות (הראשונות שבהן עשויות להגיע לישראל בקרוב) הובילו את הדגל בשלושת התהליכים שמשנים את עולם התיירות:
א.      מחירי הטיסות ירדו בצורה דרסטית, ותמחיר הטיסות עבר לתמוך בטיסות לכיוון אחד בלבד.
ב.      חברות התעופה (ובהיקף קטן יותר, בתי המלון וחברות השכרת הרכב) עברו למכור את מירב ההיצע שלהן בערוצי ההפצה הישירים שלהן- קרי: אינטרנט ומוקדי שירות לקוחות.
ג.       משרדי הנסיעות הפסיקו לקבל עמלות (שהגיעו בשיאן להיקפים של 7-10% ממחיר הבסיס של כרטיס הטיסה) ונאלצו להמציא עצמם מחדש כדי להצדיק את קיומם.

תופעת משנה בולטת היא הפיכת המחיר למרכיב המשמעותי ביותר (62% חשיבות לפי חברת השיווק ICLP) בהחלטת רכישה של כרטיסי טיסה.
תופעת המשנה הזו ביחד עם התהליכים המרכזיים הביאו ליצירת שוק אונליין שהוא שונה לחלוטין מהשוק שקדם לעידן האינטרנט. הכל החל כאשר ריאן איר, חברת הטיסות המוזלות האירית, החליטה בשנת 1997 להוריד את רמת עמלות ההפצה למשרדי הנסיעות מ-10% ל-7%. תגובת איגוד משרדי הנסיעות הבריטי להצעה הייתה אולטימטום לחברת התעופה, שמנגד החליטה לרשום את מספר הטלפון של מרכז ההזמנות שלה על דופן מטוסיה ועברה למכור את כל טיסותיה באופן ישיר, צעד שקיבל דחיפה עצומה עם כניסת המסחר האלקטרוני למיין סטרים בבריטניה בתחילת העשור הנוכחי.  
מכאן התגלגל כדור שלג שדחף את כל חברות התעופה בעולם לצמצם ומאוחר יותר אף לבטל את עמלות ההפצה למשרדי הנסיעות, ולהתמקד במכירות כרטיסים ישירות, כשאתרי האינטרנט תופסים מקום גדל והולך בעוגה הזו.

לפי נתוני 2005, 59 אחוז מהמסחר בתחום התיירות התרחש באתרי הספקים, ורק 41 אחוזים אצל המתווכים למיניהם. אחד מממדי ההתייעלות הפשוטים ביותר לחברות התעופה כיום הוא היכולת שלהן לספק את המחיר הטוב ביותר לטיסה שהן מפעילות באתר הבית שלהן. מרבית חברות התעופה האמריקאיות מציגות פער של 5-7$ לפחות בין מחיר הטיסה באתר נסיעות גדול (אקספדיה/אורביץ/טרוולוסיטי) לטובת אתרי הבית שלהן, וחלק מהחברות האירופאיות עושות זאת בצורה מרשימה יותר.
ההשלכות על חברות הנסיעות הן עצומות. מספר השותפים בשוק האינטרנט האמריקאי למשל הצטמצם בצורה דרמטית וכיום מרכזות שלוש מפעילות התיירות הגדולות 81% משוק משרדי הנסיעות בארה"ב.
השלישייה אקספדיה/אורביץ/טרוולוסיטי רואה את רווחיה ממוצרים רגילים (במיוחד טיסות) הולכים וקטנים, ואת הפיצוי בשורת ההכנסות הן משיגות ע"י שירות טוב במיוחד (בד"כ טוב יותר מזה של חברות התעופה עצמן) שמסייע להן למכור מוצרים משלימים לאותן טיסות. כרטיסים להופעות מקומיות, בתי מלון, השכרות רכב. זוהי קטגוריה שגם חברות התעופה עצמן נכנסות אליה, ומכלול השירותים שמציעה איזיג'ט (דרך איזי גרופ) הוא הדוגמא הטובה ביותר, אבל זהו תחום שנמצא עדיין ביתרון משמעותי אצל חברות הנסיעות הגדולות. דרך נוספת של חברות הנסיעות לייצר הכנסה היא מכירת חבילות (דילים) שמשלבות טיסה סדירה ומלון/רכב איתם מגיעה החברה להסדר מיוחד. מוצרים אלו מאפשרים לחברות לשוב ולהציג יתרון במחיר, אותו יתרון שהולך ואובד בתחום הטיסות הסדירות.

התהליך העכשווי ביותר בשוק העולמי הוא אם כן מעבר הלקוחות מרכישת מוצרים בסיסיים באתרי הנסיעות לרכישתם ישירות באתרי הספקים, ואת הזרז המשמעותי ביותר בפיתרון הזה מספקים מנועי החיפוש האנכיים של התעשייה: Travel Search Engines – TSE. מנועי החיפוש מבצעים משימה דומה לזו של פרוגל או לחילופין זאפ: הם סורקים רשימה ארוכה של מקורות ומשווים ביניהם לפני הקנייה. מודל הרווח שלהם גם הוא דומה לזה של אתרי הקניות: פרסומות ותשלומים שיתופיים (affiliate fees) על כל רכישה שמקורה במנוע החיפוש. האתרים המובילים בתחום הם קיאק, סייד סטפ, פיירקאסט ומוביסימו, כולם אתרים צעירים שמתפקדים עדיין על תקן סטארט אפ ומתהדרים במנהלים שהגיעו מחברות הנסיעות הגדלות. שלושת האתרים הראשונים גייסו עד כה למעלה מ-25 מיליון דולר כ"א, אבל דווקא מוביסימו מתגלה כאתר היעיל ביותר למרות שהושקעו בו עפ"י ההערכות רק כ-1 מיליון דולר.
האתרים הללו נקטו כולם במודל זהה ולמרות שבתחום הטיסות ובתי המלון הם מציגים מוצר שהוא במרבית המקרים יעיל וחסכוני הרבה יותר מאשר זה של משרד נסיעות ספציפי או חברת תעופה כזו או אחרת, הם מתקשים להשפיע בצורה משמעותית על השוק ורק 1-2% מרכישות התיירות ברשת מתבצעות דרך הפניות ממנועי החיפוש. מנועי החיפוש עצמם נהנים בד"כ מעמלות זעומות שמגיעות עד כדי 2$ לרכישת כרטיס טיסה שעלותו 1000$.
המרוויחות הגדולות מעלייתם של מנועי החיפוש הן חברות התעופה שהתייעלו ומציגות את מחירי הטיסות הזולים ביותר באתר הבית שלהן, והנחת העבודה היא שמנועי החיפוש יצטרכו למצוא מודלים יעילים יותר ליצירת רווחים, אבל בסופו של תהליך הם ידחקו את רגלי משרדי הנסיעות משוק מוצרי הבסיס ויהפכו לצינור השיווק הראשי של כרטיסי תעופה וחדרי מלון כקומודיטי.

כמה אנקדוטות בשוק העולמי:
- למרות שאקספדיה וטרוולוסיטי מפעילות אתרים מקומיים באירופה, הן עומדות על סירובן למכור טיסות לואו קוסט ובכך נמצאות בעמדת נחיתות אל מול מפעילי התיירות הגדולים באירופה, אופודו ואיבוקרס.
- משרדי הנסיעות שכן מוכרים טיסות לואו קוסט עושים זאת דרך עמלה שמנה שנעה בין 10 ל- 20 יורו לנוסע. הדרך היחידה להתחמק מעמלה זו היא לקנות ישירות באתר הספק. אותו הכלל הולך והופך נכון גם לגבי טיסות סדירות.
- מנוע החיפוש פיירקאסט נחשב כהבטחה הגדולה של עולם מנועי החיפוש כשהוא לוקח את נושא החיפוש צעד אחד קדימה ומתיימר, בעזרת חישובים מתמטיים והיסטוריים, לחזות את שינויי המחיר הצפויים לכרטיס טיסה מסוים. השירות אכן מוצלח, אך לטעמי הצעד המשמעותי ביותר שנקט פיירקאסט הוא הצעת מוצרי עזר לקהל הסופי בתמורה לעלות מסוימת. זו הגישה הנכונה בשוק, ומנועי החיפוש שיצליחו לפתח אותה יהיו אלו שיישארו ויובילו את השוק.
 

עוז הר-אדיר הוא סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת RSM בהולנד, והמנהל האסטרטגי של מנוע החיפוש לטיסות www.etrip.nl שהושק השבוע בשוק ההולנדי ומשלב מנוע חיפוש ושירות סיוע אישי.
הבלוג של איטריפ (אנגלית) blog.etrip.nl

My Yahoo – מתיחת הפנים של השבוע שייכת לתת-אתר My Yahoo שנכון להיום משתמשים בו כבר למעלה מ-50 מליון אנשים ברחבי העולם, שזה בערך חצי מכלל האנשים המשתמשים בדף בית באינטרנט (שאר האתרים המוכרים הם Google IG, Netvibes, live.com ועוד). האתר החדש נראה יפה יותר, מכיל יותר פונקציות, ואף תומך באופציית שיתוף דפים, כך שאם תצרו לכם דף עם אזורים מעניינים, תוכלו לשתף אותו עם חבריכם ב-Yahoo. עבור משתמשי Yahoo קיימים שרוצים להקים דף בית חדש, המערכת תבדוק בעת ההקמה את כל פעילות העבר שלכם ב-Yahoo ותיצור לכם אתר בית המתאים לפעילויות הנפוצות שלכם. החסרונות כרגע באתר החדש הם העדר תמיכה ב-Widgets (למרות שיש צפי לכך ב-Roadmap של החברה) וכן קוביית הפרסום המעצבנת שאינה קיימת במתחריה ואינה ניתנת להסרה. על פניו זה נראה יפה ומתאים לאנשים הפשוטים, אבל אני אישית אמשיך לדבוק ב-Netvibes.

Calgoo – לכל אחד מאיתנו יש יומן אחד בעבודה, אבל מה עושים כשיש יותר מאחד? ואיך מסנכרים ביניהם? לצורך פתרון בעיה זו נוצרה Calgoo שלה מספר מטרות – האחת, לסנכרן את היומן לתוכנה שיושבת על המחשב, כך שגם אם המחשב מנותק מהאינטרנט, היומן פעיל. המטרה השניה היא לחבר את כל היומנים של המשתמש ליומן-על אחד, כך שאפשר יהיה לראות את התמונה המלאה של החיים העמוסים שלכם. מטרה שלישית, ולא פחות חשובה, היא האפשרות לשתף יומנים, וכך משפחה שלמה יכולה לראות מתי כל אחד מבני המשפחה תפוס/פנוי ולתאם כך פגישות משפחתיות. Calgoo יודעים לעבוד עם Outlook, Google Calendar ו-iCal. אופציה נחמדה נוספת היא האפשרות לקבל תזכורות בדוא"ל וב-SMS לגבי פגישות.

Google Video – באתר שיתוף הוידיאו של גוגל התווסף בימים האחרונים אזור חדש בצד ימין המראה את הסרטונים הכי מדוברים בעולם הבלוגוספירה. הסרטונים הם מ-Google Video ו-Youtube, אבל אפשר לראות משהו הצהרתי בכך שהאזור החדש מופיע רק ב-Google Video. בכל מקרה, זה אזור מענין לבדיקה היות והוא מראה את הסרטונים הכי מדוברים שבעצם משקפים את הדברים הכי חמים שזזים בשוק בכל רגע נתון, בין אם זה סרטון טיפשי שמחקה את הסדרה Heroes ובין אם זה סרטון פוליטי.

הבלוג של Don Dodge מביא סיפור מרתק על יחסי הכוחות של גוגל מול יאהו. מסתבר שמשתמשים אמריקאים מבלים בממוצע 8.5% מזמנם המקוון ביאהו בעוד שהם מבלים רק 2.1% מזמנם בגוגל. קלטתם? האמריקאי הממוצע מבלה פי 4 יותר זמן ביאהו מאשר בגוגל. לא פחות מעניינת כמובן היא העובדה כי Myspace מובילה את טבלת הזמנים עם כמעט 12% – אבל על כך בפעם אחרת.

הטרגדיה, מבחינתה של יאהו לפחות, היא שזמן זה אינו מתורגם להכנסות ביחס בו הוא נעשה בגוגל ואם מביטים בנפח הפעילות באיזורים השונים בשני השירותים התמונה מתחילה להתבהר. קרוב ל- 90 אחוז מהפעילות בגוגל מתבצעת במנוע החיפוש שלה. זאת אומרת, שבזמן הקצר יחסית בו מבלה המשתמש בגוגל הוא צופה בכמות גדולה מאד של דפים ונחשף לפרסומות התפורות על מידותיו בהתאם למילות החיפוש בהן השתמש.
לעומתו, הגולש ביאהו נחשף לרוב הדפים במסגרת הדואר ודף הבית על תכניו השונים. לכן הוא צופה בפחות דפים בזמן האמור והפרסומות בדפים אלו אינן מונחות על ידי מילות מפתח ואינן מכוונות לקהל כלשהו. גרוע מכך, גם מידע טריוויאלי לזיהוי, כמו מיקום גיאוגרפי, אינו מתורגם ביאהו לפרסומות רלוונטיות.

ליאהו נכסי תוכן מעולים יחסית לגוגל והיא מובילה עליה בעניין זה כמעט בכל תחום פרט לחיפוש, אך היא אינה משתווה לגוגל ביכולת להפוך נדל"ן אינטרנטי בכסף. אין מה לעשות, איכות תכנים ומוצרים איכותיים אינם תחליף למודל הכנסות משוכלל. כמובן שאין לרחם על יאהו עם הכנסות של כמעט 6.5 מיליארד דולר בשנת 2006 ועדיין – גוגל גלגלה באותה תקופה כ- 10.5 מיליארד.

הצמיחה של גוגל ממשיכה להיות פנומנאלית והיא גוזלת בהתמדה נתחי שוק מיאהו ומגדילה מרבעון לרבעון את הכנסותיה בעולם. הייתי רוצה לראות את יאהו נותנת לגוגל פייט במגרש הפרטי שלה, ולא פחות חשוב – מתייחסת לפינות החשוכות של העולם, כמו זו שלנו, ומציעה לגולשים המקומיים שירותים איכותיים בשפתם – כפי שעושה גוגל. בסופו של דבר אין שווקים זניחים, רק חברות מזניחות. ועל הזנחה משלמים.

למרות עוצמתה של תעשיית ההי-טק הישראלית, יש מעט מאד חברות הי-טק ישראליות המיצרות מוצרים הנמכרים ישירות לצרכן הסופי. רוב החברות מייצרות רכיבים או מערכות המשולבות במוצרים של חברות אחרות אשר מוצריהן מגיעים לצרכן הסופי. זכור לי כי לפני מספר שנים לקח אותי מנהל אמריקאי בכיר, שהיה לקוח שלי, לחנות מחשבים ברשת CompUSA (המקבילה לרשת באג בישראל רק גדולה פי 20-"אמריקה ורסאנו"). כדי להכניס אותי לפרופורציה, ולקבל הנחה על פתרון תוכנה שהצענו לו, שאל אותי בנימוס אמריקאי טיפוסי, "מתוך אלפי המוצרים השונים שעל מדפי החנות, כמה מהם הם של חברה ישראלית?" . נברתי בכל המדפים ומצאתי בקושי אחד– נחשו מי? בכל מקרה, הנחה לא יצאה לו מזה.

כלכלת האינטרנט שוברת את כללי המשחק ומאפשר לחברות ישראליות נגישות קלה ויעילה יותר לצרכן האמריקאי. חסמים רבים שהיו לחברות ישראליות בנגישות לצרכן האמריקאי כגון תלות חזקה במפיצים וקמעונאים, מורכבות ועלות גבוהה של שרשרת האספקה וחסרון לקוטן (מול יצרנים אמריקאים מקבילים) נעלמים ברשת האינטרנט. עדיין נותר המחסום המרכזי בדמות השיווק לצרכן הסופי הדורש יצירת מותג והשקעה גדולה בפרסום, תחום זר לחברות ישראליות בעלות משאבים מצומצמים וללא ניסיון רב במיתוג בינלאומי. גם פה רשת האינטרנט משנה את כללי המשחק הנהוגים. הרשת הינה מכונה ליצירת מותגים בתנאי שהמותג הינו הדבר הנכון בזמן הנכון, רוכב על הגל (אנו הרי "גולשים" ברשת) ומשכיל ליצור את ההיפ הנכון. לדוגמא, מיספייס, אתר הרשתות החברתיות המוביל בארה"ב ואחד מחמשת האתרים הכי פופולריים בעולם לא היה כלל ידוע לפני שלוש שנים. כיום הוא מהווה בית שני למאות מליוני צעירים ברחבי העולם בגילאים 15-30. לייצר מותג שכזה לפני עידן רשת האינטרנט היה עולה מאות מליוני דולר וכיום הוא נוצר עם תקציב פרסום נמוך משל חברת אוסם.

כיום, ניתן לספור על שתי כפות ידיים את חברות האינטרנט הטהורות הישראליות המפעילות אתרי אינטרנט משמעותיים (במדדי הכנסות או בתנועת משתמשים) דרכן הן מוכרות מוצר, שירות או תוכן ישירות לצרכן הסופי בחו"ל. בין חברות אלו ניתן למצוא חברות כגון: אינקרדימייל (מונפקת בנסדק), מטה-קפה, קסמבה, אתרי הקזינו וכמובן אתרי פורנו. חלק מחברות אלו ואני נסעו בסתיו האחרון בראשות יוסי ורדי לכבוש את הוליווד. החברות הופגשו עם מנהלים בכירים בחברות מדיה אמריקאיות כגון: Fox – Myspace , HBO , Sony ,Yahoo , AOL. אין ספק כי גם מנהלים בכירים אמריקאים שלכאורה כבר ראו הכל ויש להם נגישות לטכנולוגיה אמריקאית מקומית, הוקסמו והתפעמו מהמוצרים והיכולות של החברות הישראליות. כישראלי היה מרגש לראות, כיצד למשל חבר בכיר בהנהלת חברת Yahoo, הביא סוללה של אנשי טכנולוגיה ועסקים להקשיב לפרזנטציות קצרות של חברות ישראליות ולאחר מכן משתתף בפגישות בארבע עיניים עם חלק מהחברות ומחלק מחמאות בסיום המפגש. כבר במהלך הביקורים נקבעו פגישות המשך לחלק מהחברות ואני בטוח כי יצעו עסקאות מענייניות ממפגשים אלו. עד היום ההי-טק הישראלי הצטיין בפיתוח טכנולוגיות לשוק העסקי ואני בטוח כי נראה יותר ויותר חברות ישראליות המפתחות מוצרים ושירותים לצרכן הסופי. היום נדרשים רק מאות אלפי דולרים בודדים כדי להביא גירסא ראשונה של מוצר אינטרנטי לשוק והמנצחים הם המהירים, המאלתרים, הרוכבים על טרנדים חמים בשוק, ופה בא לידי בטוי מקסימלי הגניוס היהודי.

אם הייתם מעוניינים להבין מה סוד ההצלחה של ההי טק הישראלי הייתם צריכים להיות ב 14 לספטמבר בשעה 7:57 בבוקר במלון בברלי הילטון בשכונת בברלי הילס, לוס אנג'לס. היה זה היום הראשון של המשלחת שנסעה להוליווד. נסענו כ 15 חברות, כאשר מספר שבועות מראש תואמו מועדי הפגישות, המיקום והחברות עמם נפגש. הפורמט המתוכנן של הפגישות היה פגישות של שעתיים עם כל חברת מדיה אמריקאית בפורום שולחן עגול בו יושבות כל החברות הישראליות יחדיו, כאשר לכל חברה ניתנו 10-15 דקות להצגת החברה. באותו בוקר אביבי התכנסו כ 30 איש במיטב מחלצותיהם, חמושים בלפטופים ומצגות משופשפות שהכינו מבעוד מועד, מחייכים ונחושים לכבוש את אמריקה עם מוצריהם. הפגישה הראשונה אמורה להתחיל בעוד שלוש דקות וממש מרגישים את ההתרגשות והמתח באוויר. באותו הרגע, יוסי ורדי פונה לרותי מהחברה המארגנת ותוהה מה תהיה מתכונת הפגישות. הרי עם כל חברה תקבל כמתוכנן 10-15 דקות הזמן לא יספיק וכחצי מהחברות לא תספקנה להציג, ואם נקצץ את הזמן כל החברות תהיינה ממורמרות. ואז, כשסמנכ"ל האסטרטגיה של חברת חברת Real Networks (מפתחת נגן המדיה הפופולרי ושירות רפסודי המתחרה ב iTunes של חברת אפל) נכנס לאולם, עולה ברוחו של יוסי הברקה מדהימה. בו ניתן לכל חברה רק שתי דקות, כאשר לחברות אשר הבכיר האמריקאי יהיה מעוניין ביקרן, תנתן אפשרות לבצע במקום מצגת מורחבת בפגישה בארבע עיניים – פורמט ספין-דיטינג להיכריות עסקיות.

היכולת לחשיבה מהירה ואילתור, במיוחד כשהחבל כרוך היטב מסביב לצוואר, הוא הגדולה של ההיטק הישראלי לטוב ולרע. זהו ה DNA שטבוע בנו ואשר הביאנו עד כה בעולם הדרוויניסטי שבו רק אלו המתאימים את עצמם במהירות למציאות המשתנה שורדים ופורחים. במרחב המחייה של האינטרנט, בו קצב השינויים עצום, הדינוזאורים נעלמים במהירות האור, לנו הישראלים יש לנו את המטען הגנטי הנכון להצליח. מה דעתכם?

מאת: ארז פרלמוטר. פרטים נוספים עלי תוכלו למצוא כאן www.kasamba.com/erezp .

2006 הייתה שנה "נהדרת" מבחינת ה-BLACK HATS. בחלק מהטקטיקות שלהם דנו כאן במאמרים הקודמים אבל גולת הכותרת הייתה היכולת שלהם להסתגל ומהר לנוכח השינויים שהרשת עוברת.
ואם חשבתם לרגע כי תוכנות האנטי ריגול והאנטי וירוס וחבילות האבטחה למיניהן עושות את העבודה שלהן נאמנה…אז שאלוהים יעזור לנו ב-2007.

הנה קצת נתונים "מעודדים" מ-2006 באדיבות מעבדות COMMTOUCH:

1. בכל יום הופכים 8 מליון מחשבים בעולם למטרה של מתקפת זומבים ומתוכם כחצי מיליון נדבקים – זהו הכינוי למחשב שנדבק בתוכנת ספאם כלשהי בשליטתו של ה-BLACK HAT וכל עוד האיום לא הוסר/טופל, תפקידו של המחשב יהיה לשמש כגוף פונדקאי לגחמותיה של התוכנה ללא ידיעתו של בעל המחשב. לרוב זה יהיה גיוס זומבים אחרים ושליחת הודעות.
2. פעילות הזומבים אחראית ל-85% מהיקף הספאם בעולם.
3. צבא זומבים ממוצע של 200,000 מחשבים (BOTHNETS ) שולח עד ביליון הודעות תוך מספר שעות.
4. BLACK HATS מחליפים דומיינים כל כמה שעות (אל תנסו לאתר אותם) ומשתמשים ב-8 -6 מליון כתובות זומבי IP בכל יום ( מה שקצת מוציא את העוקץ מרשימות שחורות של IP חשודים).
5. רוב מתקפות הזומבים מגיעות מארה"ב (21%) ולאחר מכן גרמניה (9%) , סוגרת את הרשימה אנגליה (3%).
6. ספאמרים שולחים קרוב ל-1.7 בליון מגה בייט! של קבצים גראפיים בכל יום כחלק מטקטיקה של IMAGE SPAM (מה שיוצר "קצת" עומס מיותר על הרשת).
7. 92 ביליון הודעות ספאם טקסטואליות נשלחות בכל יום.
8. EBAY ו-PAYPAL נהנות מהמעמד המפוקפק של 50% מניסיונות ה-PHISHING באינטרנט.

שתהיה אחלה שנה….

הכותב הינו יזם ויועץ בתחום האינטרנט

ינאי הנגבי
yannayh@gmail.com

כמו כל בלוג המכבד את עצמו (אנחנו מנסים), גם אנחנו הכינונו סיכום של השנה האזרחית 2006 (הראשונה שלנו) ושל תחזיותינו לשנה הבאה עלינו לטובה.

השקעות:
בשונה מהשוק בארה"ב בו לקרנות הון הסיכון יש משקל רב מסך ההשקעות בתחום ה-Web2.0, בארץ הנטייה (ובצדק) היא לפנות קודם כל לאנג'לים (המשקיעים הפרטיים) ולהשאיר את הקרנות לסיבובים הבאים, אם יהיו כאלו. בשנה האחרונה התבצעו בצורה זו עשרות השקעות ע"י אנג'לים, בסכומים הנעים בין 50 אלף דולר לשני מיליון הסיבו,. ולמרות התחושה הטובה – לפחות אצל היזמים המרגישים שזו כבר לא משימה בלתי אפשרית – בתקופה האחרונה אני מתחיל להרגיש "ביעבוע" מסוים כאשר אני נתקל ביותר ויותר מיזמים המצליחים לגייס סכומים נאים של מספר מאות אלפי דולרים על "עוד" רעיון של רשת חברתית כזו או אחרת. גיוסים נוספים מתקיימים סביב שיטות "חדשות ומהפכניות" להצפת תכנים רלוונטיים יותר וזה עוד לפני שמזכירים את מילת הגנאי "מודל עסקי" שברוב המקרים לא קיים. אני לא רוצה להיות קיצוני מדי, אבל לא מעט אנג'לים מזכירים את דפוסי הפעולה של הבועה הקודמת כאשר לא מבוצעת בדיקת נאותות בסיסית על היסטוריית היזם, המיזם, הטכנולוגיה ועל השוק בו הוא פועל – וכל זה כדי שיוכלו לספר לחבר'ה שגם הם במסיבה.

בחצי השנה האחרונה נרשמה התעורררות מסויימת גם אצל הקרנות אך עדיין אין על מה לשמוח יתר על המידה. הקרנות בארץ תמיד רצו לקחת חלק במסיבה של "החבר'ה המקובלים" מארה"ב וחיפשו כל דרך אפשרית להכנס למועדון, אך כמעט בכל המקרים קיבלו רגליים קרות ונשארו בחוץ. במקרה אחד, מיזם שכבר השלים גיוס pre-seed מאנגל'ים והשירות עצמו כבר עובד בהצלחה קרוב לשנה, הצליח לסגור השקעה מאחת הקרנות המכובדות בארה"ב ורק עובדה זו עזרה לו לצרף לסיבוב קרן ישראלית נוספת – בכל אופן, המים הפכו מקרים לפושרים. את ההשקעות בתחום ה-Web2.0 מובילה קרן ההון סיכון Sequoia ואחריה Gemini וקרן המעבדה שלה LGiLab בשיתוף עם LightSpeed. קרן ההון סיכון Benchmark מנסה להצדיק את המוניטין שיצא לה עם השקעה ב-Gigya ו-Clarizen כאשר להשקעה זו הצטרפה אליה Carmel. גם Giza ו-Pitango סוף סוף על סף השקעה ראשונה במיזם Web2.0.

אני צופה שמגמה זו תימשך גם בשנת 2007 – ובאותו קצב איטי. מיזמים ימשיכו "לבנות" על האנג'לים וקרנות נוספות יחפשו את הכרטיס שלהם למסיבה. קרנות זרות יתחילו לגלות עניין מוגבר במיזמי Web2.0 ציוניים.

Exit-ים:
בשנת 2006 שוק ההייטק הישראלי חזר להשפיע ורשם את אחת השנים המוצלחות ביותר מאז התפוצצות הבועה הקודמת. בסך הכל בוצעו כ-76 עסקאות של מיזוג או רכישה בסכום כולל של 10.58 ביליון דולר. העסקאות הבולטות הן המכירה של Mercury Interactive ל-HP ב-4.5 ביליון דולר והמכירה של M-Systems ל- SanDisk ב-1.55 ביליון דולר.

בואו ננחת, עם כל הכבוד להייטק הישראלי, ויש כבוד, אנחנו בתחום האינטרנט, ולא סתם אינטרנט, אנחנו בעסקי ה- Web2.0, ולמרות הרצון החזק שלנו להאמין שאנו מעצמה גם בתחום זה, אנו עוד רחוקים משם שנות אור. נכון להיום עוד לא בוצעה שום רכישה של סטרטאפ ישראלי בתחום ה-Web2.0. המהלך הקרוב ביותר אליו הגענו הוא "השתלטותה" של Google על שירות הגיליון האלקטרוני iRows. שני היזמים קיבלו חוזה העסקה מ-Google וזכו לשמור על הקניין הרוחני של השירות. להערכתינו הם גם קיבלו "מענק חתימה" בתמורה לסגירת השירות (היום).

במקביל, הסנונית של RawSugar מבשרת את גוויעתם של שירותים נוספים שלא יצליחו לבסס מודל הכנסות מספק או הבטחה לרכישה על ידי אחת השחקניות הגדולות.

מה שנותר לקוות לשנת 2007 הוא ש-MetaCafe תחזיר קצת את הכבוד האבוד שלנו, אך כמו שזה נראה עכשיו, גם עסקה זו רחוקה מלהיסגר. ובכל זאת, במקרה ועסקה זו תיסגר בצורה זו או אחרת, הזרקורים יופנו חזרה למזרח התיכון, וסטרטאפים שיהיו במקום הנכון ובזמן הנכון יוכלו למנף זאת לגיוסים מקרנות זרות ואולי אפילו לרכישות.

מגמות:
רוב רובם של השירותים בעולם ה-Web2.0 מבוססים על קהילות המאפשרות למשתמשים לייצר, לשתף, לשמור, לדרג, להציף ולצרוך תכנים כאלו ואחרים. לסטרטאפים הפועלים מישראל יהיה קשה (אך אפשרי) לבלוט מבין אלפי הסטרטאפים הצצים כל יום ברחבי העולם אשר רובם ככולם פונים לאותו שוק מטרה- ארה"ב. עם זאת, בשנת 2006 ניתן היה לראות מספר חברות ישראליות אשר פנו יותר לצד הטכנולוגי של ה-Web2.0, תחום עם הרבה פחות תחרות ועם סיכוי ל-exit גדול הרבה יותר. אחת החברות עליהן אני מדבר היא Dapper שלאור הביקורות הסופר חיוביות להן זכתה, הצליחה לסגור סיבוב גיוס מ-Accel Partners, אחת הקרנות הגדולות בעולם. את השירות הקימו שני בחורים מוכשרים, ערן שיר וג'ון הייזן ללא שום מימון חיצוני, ובעזרת מהלכי שיווק מקוריים תוך כדי שימוש נבון בכלי השיווק החינמיים אשר מספק לנו ה-Web2.0 הם הצליחו לקבל חשיפה מדהימה. חברות נוספות עם טכנולוגיה מעניינת (אם כי לוא דוקא חדשה) הן ClickTale ו- Gizmoz.

בשנת 2006 ראינו את ההשקעות הראשונות בסטרטאפים הפונים לתחום ה-Enterprise2.0, אחד התחומים החמים והמבטיחים בשנים הקרובות. חברה אחת היא Serendipity אשר גייסה 5.1 מיליון דולר מ- Genesis Partners הישראלית ו-Index Ventures האירופאית. החברה השנייה היא Clarizen (נסקור אותה בקרוב) אשר גייסה 7 מיליון דולר מ-Benchmark ו-Carmel. אני מאמין גדול בשתי החברות ובכלל, בחברות ישראליות הפונות לשוק זה. השילוב של נסיון קיים בפיתוח מוצרי B2B מצד אחד ופרץ היזמות אותו אנו חווים בתקופה זו מצד שני - הוא שילוב מנצח.

לאור היכרותי עם הסטרטאפים המקומיים אני צופה שבשנת 2007 נמשיך לראות עוד לא מעט מיזמי “me-too” – הנתפשים כ-"סקסיים" וקלים לפיתוח, אך גם מיזמי טכנולוגיה אשר יהוו בסיס להמשך קיום יסודותיו של ה-Web2.0 יצוצו פה ושם. יהיה מעניין.

והרי התחזית ל-2007:
- מישהו זוכר את אתרי הקזינו האינטרנטיים? חברות הקזינו הישראליות יתאיידו בשל החקיקה המונעת בארה"ב.
- הבלוגים בארץ (ובעולם) ימשיכו לנגוס בגופי המדיה הגדולים.
- ייתכן ונזכה לראות רשת חברתית מקומית שתצליח לייצר מסה קריטית ולהפוך ל- MySpace הישראלית. כיום, מעבר ל- Tipo הפונה לקהל יעד צעיר במיוחד אין רשת פופולארית המצליחה לגייס קהלים כמו תיכוניסטים, סטודנטים ואנשי עסקים (למרות שבנוגע לחלק מהקהלים צפויות הפתעות נעימות בקרוב)
- הדרישה לכח אדם מיומן ואיתה המשכורות ימשיכו לעלות בקצב מסחרר. קורסי הסבה ל- Ajax בקרוב במכון ליד ביתכם. 
- Online Video / TV ימשיך להיות התחום החם גם בשנה הבאה (ללא קשר להצלחת מכירתה של- Metacafe). הפוקוס השנה יהיה בהטמעת המודלים אשר ייצרו את המזומנים המיוחלים מהטכנולוגיה.
- Browser based applications/SAAS כמו Zoho ו-Google Docs ישתפרו ויינגסו מחבילת ה-Office של Microsoft. בכלל, יותר ויותר אנשים יאמצו להם את דרך העבודה עם שירותים מקוונים.
- מגמת ההתרחבות של עולם ה- Mobile תימשך גם השנה הרבה מעבר לרינגטונים. שירותי Mobile כמו חיפוש, מבוססי מקום, חברה ומולטימדיה יהיו נגישים מכל מקום. הראשונים שייאמצו את הטכנולוגיות יהיו הצעירים, להם הטלפון הנייד הוא המסך הראשון, הרבה לפני הטלויזיה והמחשב.
- Vertical Search Engines יתחילו לצוץ לכל תחום.
- MySpace לא יהיה האתר הגדול בעולם עד סוף השנה.
- FireFox ימשיך לצמצם את הפער מול ה-Internet Explorer.
- SecondLife ימשיך לצבור תאוצה ויהפוך לפלטפורמה "מקבילה" לאינטרנט כאשר יציע שירותי מקבילים כמו קהילות, קידום ופירסום. בנוסף לו יעלו גם מתחרים כמו There.com.
- ה-Peer 2 Peer ימשיך לצמוח למרות הכל – ועם זאת לכיוון יותר חוקי.

לפי פרסומי ה-Interactive Advertising Bureau שוק הפרסום באינטרנט שבר שיאים ברבעון השלישי והגיע לרווחים בגובה של $4.2 ביליון, שזו עלייה מרשימה של 33% מהתקופה המקבילה בשנה שעברה.

הגרף מציג את הרווחים לכל רבעון (לא מצטבר) ואפשר ללמוד ממנו ששוק הפרסום האינטרנטי צומח בקצב מהיר ביותר ולא עושה סימנים של היחלשות.

אחד הנתונים היותר מעניינים הוא ש-Google שהרוויחה ברבעון האחרון $2.7 ביליון אחראית ל-64% מסך הרווחים הכללי, נתון שמצביע על הדומיננטיות והחוזק של החברה בעולם המקוון. כמו כן ניתן להעריך שאם שוק הפרסום ימשיך לצמוח באותם הקצבים ו-Google רק תשמור על הנתח שלה, אפילו בלי לגדול, היא צפוייה לשבור עוד הרבה שיאים.

הרבה מפרסמים מעבירים את תקציבי הפרסום שלהם מהרדיו, הטלויזיה והעיתונים לעולם המקוון ועדיין – שוק הפרסום האינטרנטי מחזיק היום רק 10% מסך ההוצאות הכלליות על הפרסום. יש לאן לצמוח.

כנראה שקצב גידול הרווחים יואט מעט בעתיד ואנו צפויים לראות עוד הרבה עליות וירידות, שחקנים חדשים, מודלים משופרים והיחלשות והיחזקות של שחקנים קיימים אך בסך הכל המגמה ברורה ושוק הפרסום האינטרנטי נראה כמו השקעה טובה לשנים הקרובות.