האם חלמתם פעם לשבת בחדר אחד עם מנהלים בכירים מהחברות המובילות בעולם ולדון איתם על עתיד התקשורת בעידן האינטרנט? ובכן זה אפשרי. בחודש מרץ הקרוב יערך בקליפורניה כנס ה-eCOMM 2008, המהווה במה מיוחדת ואינטימית המאפשרת דיונים פוריים והצגת ראיונות חדשים לתקשורת עתידית.  בין מנהלי החברות שישתתפו תוכלו למצוא מנהלים בכירים מחברות: Microsoft, Twitter, Intel, Orange, Skype, IBM, British Telecom, Yahoo!, Vodafone, Motorola ועוד.

משה מאיר מנהל חברת "Planet Phone Company", אחד מעשרת הסטרטאפים אשר הציגו ב-TWS2007, שהיה בין משתתפי הכנס בשנה שעברה מספר על 72 שעות של דיונים אינטסיביים ומפרים. "ב-25 שנים של השתתפות בכנסים לא זכור לי כנס כ"כ מועיל. כ"כ הרבה אנשים חכמים ומקוריים במקום אחד, פשוט חוויה. בנוסף קשרתי קשרים עם אנשים מרכזיים בתעשיה, קשרים הנמשכים עד היום". השנה, הוזמן משה בשנית ואליו יצטרף בועז זילברמן מ-Fring אשר יציגו את הסטרטאפים שלהם.
הנהלת הכנס מכירה בתרומה של התעשייה הישראלית לקידום טכנולוגיות מתקדמות  ומעודדת השתתפות ישראלים בכנס. לכן הוחלט להציע באמצעות the.co.ils הנחה מיוחדת לנרשמים מישראל. על מנת לממש הנחה זו כל שעליכם לעשות הוא להכניס את הקוד Isr15 בזמן ההרשמה. קוד זה יתן הנחה מיוחדת של חמישה עשר אחוזים. בנוסף, המקדימים להרשם עד ה-21 בינואר זוכים להנחת הרשמה מוקדמת.

אל תפספסו, כנסו עוד היום לאתר: http://www.ecommmedia.com/

כמה שירותים המכנים את עצמם שירותי Web2.0 קיימים ? אם אתם שואלים אותי, כנראה שיותר מדי. בכל יום אנו עדים לעשר עד עשרים השקות של שירותים (Web Services) חדשים המפורסמים דרך הבלוגים המובילים כ-Techcrunch, Mashable ו-WebWare. אותם שירותים הם אלה שצלחו את מנגנוני הסינון של הבלוגים, אך קיימים עוד עשרות רבות אחרים שלא צלחו ויאלצו למצוא לעצמם דרכי חשיפה אחרות. ברוב המקרים, אותם השירותים הזוכים לחשיפה מקבלים כמות נכבדה של כניסות במשך שלושה ימים, אך לאחר מכן רובם הגדול סובל מנפילה חדה בכמות המבקרים ופה מתחילה למעשה העבודה האמיתית - איך שומרים על המומנטום ומייצרים צמיחה תמידית?

כל מספר חודשים אנו חווים טרנד חדש שמסביבו מוקמים מספר סטרטאפים, כאילו מישהו לחש מלמעלה ל-10 יזמים ממקומות שונים על הטרנד הבא. חלק מאותם הטרנדים אותם חווינו בשנתיים האחרונות כולל את ה- Online Office, Travel2.0, Health2.0, Music Recommendation, Social Bookmarking, Social Networks, Video ועוד רבים אחרים. בלא מעט מהמקרים טרנדים אלה פונים לקהל יעד מוגדר ומצומצם. קחו למשל את ה-Social Bookmarking, נכון להיום יש קצת יותר מ-20 שירותים המגדירים עצמם ככאלה, לדוגמה:del.icio.us, Digg, Diigo, Furl, GiveALink.org, Ma.gnolia, Netscape, Netvouz, Newsvine, Reddit, Simpy, SiteBar, StumbleUpon, Thoof, Xerpi. סביר להניח שרובכם משתמשים רק באחד או שניים מהם ואת הרוב אתם בכלל לא מכירים. נכון לאפריל 2007 ל-Digg היו כמיליון משתמשים רשומים (וקצת יותר מ-20 מיליון לא רשומים) ול-del.icio.us שני מיליון - ואנחנו מדברים כאן על שני השירותים הגדולים ביותר. קהל היעד המשתמש בשירותים אלו מוגבל בהגדרה, כך שלפעמים לא ברור מהו התמריץ לשירותים חדשים הרוצים להכנס לתחום. הבה נניח שהם יגיעו ל-30% משוק זה, זאת אומרת 300 עד 600 אלף משתמשים רשומים, בשביל זה כדאי להקים חברה ?

לא הצלחתי למצוא מקור מהימן הנוקב במספר משתמשי ה-Web2.0 הכבדים הקיימים היום, אך לפי ההערכות שלי מדובר בין 1.5 ל- 2.5 מיליון משתמשים בכל העולם (לבלוג Techcrunch יש כ-600 אלף מנויים). רוב השירותים המושקים היום מיועדים קודם כל לאותם המשתמשים וזו למעשה הבעיה העיקרית: משתמשים אלו הם לא מדגם מייצג של אוכלוסיית האינטרנט, הם הרבה יותר "טכנולוגיים" ולכן סביר להניח ששירות הפונה לקהל זה לא יתאים לשאר האוכלוסיה. סטרטאפ המפתח היום שירות חדש ושאיפותיו הצנועות הם להגיע למספר מיליונים של משתמשים, חייב לפתור קודם כל את שתי הבעיות הבאות:

1. איך לבלוט מעל כל הרעש: כפי שציינתי, עשרות שירותים מושקים בכל יום ומתווספים לאלפים שכבר קיימים. איך גורמים לשירות שלכם לבלוט ולנצנץ מעל כולם. הפתרון טמון במשפט אחד "Think out of the box" ואל תלכו עם הזרם, הן ב-Product Offering והן במהלכי השיווק.

2. איך לנפץ את מחסום משתמשי ה-Web2.0: אפשר ורצוי להתחיל עם קהל משתמשי ה-Web2.0, אך צריך לזכור שקהל יעד זה מצומצם ושונה מהעולם הוירטואלי "האמיתי". השירות צריך לדבר בגובה העיניים למסות המשתמשים (עשרות מליונים) שם בחוץ - הוא צריך להיות פשוט, נגיש, וברור. השירות צריך לכוון למכנה משותף נמוך יותר, אשר יכול לבוא לידי ביטוי בממשק משתמש נוח ופשוט, בתכנים הפונים לקהל יעד רחב יותר ובזמינות גבוהה יותר (שיתופי פעולה עם שירותים אחרים). פנייה למכנה משותף נמוך תביא קהל פוטנציאלי רב יותר. פיצ'רים מתוחכמים יגרמו לממשק חדש ומסובך יותר. על מנת לפנות למסות צריך לשמור על עקרון ה-KISS קרי "Keep It Simple, Stupid".

האתר Simple Spark המשמש כקטלוג לשירותי Web2.0 מכיל היום קרוב ל-6000 שירותים, ולרגל ההגעה לנקודת ה-5000 הוא פירסם סירטון בן קצת יותר מחמש דקות המציג את כל הלוגויים של כל השירותים (הסירטון למטה). אני מניח שאת הרוב הגדול לא תכירו, אבל לא נורא. תוך שנה רובם לא יהיו רלוונטים אך אלפים אחרים ימלאו את החסר כאשר הם רוכבים על הטרנדים החדשים.

Loading...

———————————————————————————————————–

מה שכבר ידענו וחווינו פה בישראל בשנתיים האחרונות קיבל גושפנקה ממחקר שפורסם בשבוע שעבר ע"י Dow Jones VentureOne and Ernst & Young LLP. נהוג לקשר את תופעת ה-Web2.0 ואת החברות העומדות מאחוריה לעמק הסיליקון, אך לפי המחקר תחום זה התפשט לאיזורים חדשים בארה"ב, אירופה ואפילו (כמה "מפתיע") לישראל.

ע"פ המחקר קרנות הון סיכון השקיעו $464.2 מליון דולר ב-101 עסקאות בששת החודשים הראשונים של שנת 2007, כ-7% יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2006. בסה"כ מספר העסקאות בתחום ה-Web2.0 עלה בכ-14% בחצי השנה הראשונה. אך הנתון המעניין הוא שהאיזור שאחראי לעלייה זו הוא לא עמק הסיליקון אלא ההשקעות שנעשו באירופה ובישראל:

"The data showed that US$52 million was put to work in 20 European Web 2.0 deals in the first half, roughly double the deals and investments seen in the same period last year. What’s more, Israeli Web 2.0 companies had their best showing to date, raising US$15 million in five deals in the first half, up from two deals and US$5 million invested in all of 2006."

עוד נתון מעניין הוא שרוב ההשקעות שנעשו בארה"ב בחצי שנה האחרונה התמקדו בתחום ה-Enterprise 2.0 בעוד ההשקעות בישראל, אירופה ובסין התמקדו יותר בצרכן הסופי - המשתמשים.

אני מניח שמגמת ההשקעות בישראל ובאירופה תמשיך לצבור תאוצה בשנה הקרובה וזאת מכיוון שאיזורים אלו עוד לא הגיעו לרוויה ומכיוון שיש בהם מעורבות של לא מעט קרנות מקומיות הרוצות להיות חלק מאותו גל השוטף את עולם האינטרנט. כמו כן, Exit משמעותי אחד או שניים בישראל ובאירופה יכולים להטות את פוקוס ההשקעות העתידי לאיזורים אלו בצורה משמעותית. 

הזמנות תיירות אונליין
"רשת האינטרנט ממוקמת נהדר כדי לעזור לצרכנים לתכנן את תוכניות הנסיעות שלהם והשיפור במהירות הגלישה הביתית אמורה להמשיך ולתדלק את הגידול בסקטור התיירות ברשת", ציינה בקיץ האחרון שרה סטיבנס, מנהלת באגף התיירות של חברת המחקר קומסקור.
למעשה, תעשיית התיירות באינטרנט לא רק גדלה בקצב מהיר במיוחד (20% ב-2005, 17% ב-2006) אלא היא תופסת כשליש מכמות המסחר ברשת, ולמעשה מייצגת את התעשייה שהשתנתה באופן המשמעותי ביותר מאז כניסת עידן המסחר האלקטרוני לחיינו.
שתי תופעות בולטות במיוחד בשינויים שהנחיל האינטרנט לתעשיית התיירות: 1. שיפור היצע המחירים, השוואות המחירים, הפיכת כרטיסי הטיסה לסחורות (קומודיטי) ושינוי מקום הרכישה ממשרדי הנסיעות לספקים עצמם (חברות תעופה, מלונות). 2. שיפור המידע על יעדים, אטרקציות, שותפים לטיול, המלצות מטיילים, מארחים ועוד.
בפוסט הזה ננסה להתמקד בחלק הצרכני ולעמוד על ההבדלים בין ההתפתחויות בשוק העולמי לעומת המצב בשוק הישראלי.

השוק הישראלי
שוק התיירות הישראלי שונה מהשוק העולמי מסיבות רבות ומגוונות. המשמעותיות שבהן אינן קשורות באופן ישיר לאינטרנט: עמלות ההפצה שעדיין משולמות לסוכנויות הנסיעות ע"י חברות התעופה, ומצב השמיים הסגורים אשר מונע מחברות תעופה זרות לטוס בחופשיות לישראל ומקטין את היצע הכרטיסים ומונע תחרות אפשרית.
בנוסף, מתקיימות בשוק האונליין הישראלי שלוש תופעות בולטות במיוחד אשר ממקמות אותו בנפרד, שלא לומר בפיגור משמעותי, מהשוק העולמי:
א.      הזמנות הדילים
ב.      מאגרי 'אוף ליין'
ג.      הנחיתות הטכנית

הזמנות הדילים
בישראל, עושה רושם, הזמנות הדילים למיניהן תופסות נתח שוק מרכזי. מדובר בטיסות 'הדקה ה-90', נופשונים, טיסות צ'ארטר ושאר מאגרי צבירה שביניהם מכנה משותף אחד: מארגן תיירות (tour operator)  מרכזי מייצר עסקה אותה הוא מרכיב דרך שילוב של ספק אחד או יותר ומציע אותה לקהל הרחב דרך מספר ערוצי הפצה. לצורך הדוגמא: אשת טורס חוכרת מטוס מחברת ישראייר לצורך הפעלת 40 טיסות דו שבועיות במהלך עונת הקיץ לפריז. בנוסף לעסקה עם ספק הטיסה, תסכם החברה עם מספר בתי מלון מקומיים על מקומות לינה, ואת כל החבילה תקשור בהתחייבות כספית ישירה.
בעסקה כזו הגוף המשמעותי היחידי הוא אשת טורס. שאר הגופים המעורבים מתחלקים לספקים שמתעסקים בחלק השירות בלבד והמוצר שהם מספקים הוא סחורה פשוטה עם חשיבות משנית למיתוג, ולמפיצים (משרדי הנסיעות, אתרי האינטרנט) שנהנים מעמלת הפצה בלבד.
הנישה הזו היא הנישה הגדלה והולכת של משרדי הנסיעות הגדולים בארה"ב- מעבר ליצירת 'חבילות נופש' לנוסע, חבילות שמייחדות אותם מאפשרויות שמוצעות במחירים אטרקטיביים יותר ישירות באתרי הספקים. ההבדל המשמעותי הוא שבישראל משתמשים מארגני התיירות בערוצי הפצה משניים להפיץ מרכולתם, בזמן שבארה"ב וגם באירופה מארגני התיירות הגדולים הם גם ערוצי ההפצה, וכך נחסכת מהם עמלת ההפצה לגוף משני. הבדל נוסף הוא המוכנות של ספקי תיירות לעבוד כספק בלבד. בישראל המוכנות גדולה, בעוד שבעולם המגמה היא לחלק גדל והולך של ספקים המוכרים את מירב מוצריהם דרך ערוצי ההפצה הישירים (בעיקר אתרי האינטרנט) שלהם. את המגמה הזו מובילות כמובן חברות הלואו קוסט, סאווט'ווסת וג'ט בלו בארצות הברית וריאן איר ואיזי ג'ט באירופה.

מאגרי אוף ליין
השפעת 'תרבות הדילים' ברשת התיירות הישראלית מחלחלת כנראה גם לדרך שבה אתרי התיירות משתמשים במאגרי האונליין שלהם כשהדבר מגיע למכירות סופיות, במיוחד בתחום הטיסות הסדירות.
חיפוש באתר השוואת המחירים הישראלי 'טראווליסט' לטיסות סדירות מוצא לעיתים מחירים נהדרים לטיסות סדירות מ/אל ישראל או אפילו בטיסה בין שני יעדים זרים. אבל, אליה וקוץ בה. בזמן שהמחירים שמצטטים האתרים הבינלאומיים זמינים באופן מיידי עוד מסוף שנות התשעים, בישראל של 2007 עדיין מתנות חברות תיירות כגון צבר, אופיר טורס ואחרות את הרכישה עצמה בתיאום עם סוכן נסיעות. עד לתיאום, המחיר עשוי להשתנות, המקום במטוס להירכש ע"י נוסע אחר ועוד כהנה הפתעות.
לטעמי, פשוט אי אפשר להשוות בין מחיר אוף ליין לבין מחיר און ליין. אחד מוכר משהו שאין לו ('סמוך עליי, 550 דולר לכרטיס') והאחר גובה את הכסף ומספק מוצר במקום ('המחיר הוא 560 דולר גבירתי, תרצי להזמין גם מלון?')
האתר הראשון שסיפק טיסות און ליין בישראל הוא השלוחה הישראלית של LMT, אחריו הופיעו ספקים בודדים נוספים, אך חלק הארי של השוק עדיין תלוי בטיפול ידני של סוכני נסיעות, הליך שמייקר ומעכב את רכישת הטיסה ותרומתו לשיפור השירות אפסית.

הנחיתות הטכנית
בדומה למרב האתרים בישראל, גם אתרי התיירות אינם תומכים בדפדפנים נוספים לאינטרנט אקספלורר ועושים זאת באופן גורף. נדמה שאין אפילו אתר תיירות ישראלי אחד אשר תומך בפיירפוקס ומאפשר ביצוע הזמנות דרכו. בבדיקה מדגמית של כמה מהאתרים הגדולים בישראל: LMT, Lowcost, , אשת טורס, טראוליסט ארקיע, ישראיר, אל על וצבר- אתר הדקה ה-90 היה היחיד שתמך בפיירפוקס. צדיק אחד בסדום.
התמיכה בפיירפוקס היא לא רק הכרח המציאות (אפילו בישראל, בה הוא מהווה כ-5% מהשוק), אלא גם מדד לנחיתות טכנית כוללנית של אתרי התיירות הישראלית. חוסר התחכום בבניית ממשקים פשוטים כמו תאריכון ומפת יעדים (כל האתרים הישראלים עובדים לפי אותו מודל איטי ולא גמיש), חוסר ההחלטיות באשר למטרת האתר (רוב האתרים נראים כשילוב בין אתר תוכן לבין אתר הזמנות) ושוב- המחירים המשתנים- ממקמים את האתרים הישראלים בעמדת נחיתות בהשוואה לכל אתר בינלאומי.

מדוע משרדי הנסיעות הישראלים שומרים עדיין על עמדה תחרותית?
מדובר אמנם בעולם הולך ונעלם, אבל כל עוד יתקיימו בישראל שני תנאים בסיסיים: שמיים סגורים ומדיניות עמלות (עד 7%) למשרדי הנסיעות- יצליחו משרדי הנסיעות הישראלים לשלוט בשוק מ/אל ישראל ולהציג את המחירים הטובים ביותר אליו.
צעד משני לסגירת הפער הזה יהיה מעבר של חברות התעופה לשיווק אגרסיבי וישיר של כרטיסי התעופה שלהן, צעד שיקרה כנראה רק לאחר שחברה כאיזי ג'ט תצטרף למשחק ותנער את החוקים.

השוק העולמי
מגרש המשחקים הגדול של שוק התיירות העולמי הוא עולם אחר לגמרי. אי אפשר לשייך את השינויים בעולם התיירות ברשת לפקטור אחד, אבל רק מעטים יחלקו על ההובלה של חברות הלואו קוסט בדרך לשינוי המתרחש בתעשייה.
חברות התעופה המוזלות (הראשונות שבהן עשויות להגיע לישראל בקרוב) הובילו את הדגל בשלושת התהליכים שמשנים את עולם התיירות:
א.      מחירי הטיסות ירדו בצורה דרסטית, ותמחיר הטיסות עבר לתמוך בטיסות לכיוון אחד בלבד.
ב.      חברות התעופה (ובהיקף קטן יותר, בתי המלון וחברות השכרת הרכב) עברו למכור את מירב ההיצע שלהן בערוצי ההפצה הישירים שלהן- קרי: אינטרנט ומוקדי שירות לקוחות.
ג.       משרדי הנסיעות הפסיקו לקבל עמלות (שהגיעו בשיאן להיקפים של 7-10% ממחיר הבסיס של כרטיס הטיסה) ונאלצו להמציא עצמם מחדש כדי להצדיק את קיומם.

תופעת משנה בולטת היא הפיכת המחיר למרכיב המשמעותי ביותר (62% חשיבות לפי חברת השיווק ICLP) בהחלטת רכישה של כרטיסי טיסה.
תופעת המשנה הזו ביחד עם התהליכים המרכזיים הביאו ליצירת שוק אונליין שהוא שונה לחלוטין מהשוק שקדם לעידן האינטרנט. הכל החל כאשר ריאן איר, חברת הטיסות המוזלות האירית, החליטה בשנת 1997 להוריד את רמת עמלות ההפצה למשרדי הנסיעות מ-10% ל-7%. תגובת איגוד משרדי הנסיעות הבריטי להצעה הייתה אולטימטום לחברת התעופה, שמנגד החליטה לרשום את מספר הטלפון של מרכז ההזמנות שלה על דופן מטוסיה ועברה למכור את כל טיסותיה באופן ישיר, צעד שקיבל דחיפה עצומה עם כניסת המסחר האלקטרוני למיין סטרים בבריטניה בתחילת העשור הנוכחי.  
מכאן התגלגל כדור שלג שדחף את כל חברות התעופה בעולם לצמצם ומאוחר יותר אף לבטל את עמלות ההפצה למשרדי הנסיעות, ולהתמקד במכירות כרטיסים ישירות, כשאתרי האינטרנט תופסים מקום גדל והולך בעוגה הזו.

לפי נתוני 2005, 59 אחוז מהמסחר בתחום התיירות התרחש באתרי הספקים, ורק 41 אחוזים אצל המתווכים למיניהם. אחד מממדי ההתייעלות הפשוטים ביותר לחברות התעופה כיום הוא היכולת שלהן לספק את המחיר הטוב ביותר לטיסה שהן מפעילות באתר הבית שלהן. מרבית חברות התעופה האמריקאיות מציגות פער של 5-7$ לפחות בין מחיר הטיסה באתר נסיעות גדול (אקספדיה/אורביץ/טרוולוסיטי) לטובת אתרי הבית שלהן, וחלק מהחברות האירופאיות עושות זאת בצורה מרשימה יותר.
ההשלכות על חברות הנסיעות הן עצומות. מספר השותפים בשוק האינטרנט האמריקאי למשל הצטמצם בצורה דרמטית וכיום מרכזות שלוש מפעילות התיירות הגדולות 81% משוק משרדי הנסיעות בארה"ב.
השלישייה אקספדיה/אורביץ/טרוולוסיטי רואה את רווחיה ממוצרים רגילים (במיוחד טיסות) הולכים וקטנים, ואת הפיצוי בשורת ההכנסות הן משיגות ע"י שירות טוב במיוחד (בד"כ טוב יותר מזה של חברות התעופה עצמן) שמסייע להן למכור מוצרים משלימים לאותן טיסות. כרטיסים להופעות מקומיות, בתי מלון, השכרות רכב. זוהי קטגוריה שגם חברות התעופה עצמן נכנסות אליה, ומכלול השירותים שמציעה איזיג'ט (דרך איזי גרופ) הוא הדוגמא הטובה ביותר, אבל זהו תחום שנמצא עדיין ביתרון משמעותי אצל חברות הנסיעות הגדולות. דרך נוספת של חברות הנסיעות לייצר הכנסה היא מכירת חבילות (דילים) שמשלבות טיסה סדירה ומלון/רכב איתם מגיעה החברה להסדר מיוחד. מוצרים אלו מאפשרים לחברות לשוב ולהציג יתרון במחיר, אותו יתרון שהולך ואובד בתחום הטיסות הסדירות.

התהליך העכשווי ביותר בשוק העולמי הוא אם כן מעבר הלקוחות מרכישת מוצרים בסיסיים באתרי הנסיעות לרכישתם ישירות באתרי הספקים, ואת הזרז המשמעותי ביותר בפיתרון הזה מספקים מנועי החיפוש האנכיים של התעשייה: Travel Search Engines - TSE. מנועי החיפוש מבצעים משימה דומה לזו של פרוגל או לחילופין זאפ: הם סורקים רשימה ארוכה של מקורות ומשווים ביניהם לפני הקנייה. מודל הרווח שלהם גם הוא דומה לזה של אתרי הקניות: פרסומות ותשלומים שיתופיים (affiliate fees) על כל רכישה שמקורה במנוע החיפוש. האתרים המובילים בתחום הם קיאק, סייד סטפ, פיירקאסט ומוביסימו, כולם אתרים צעירים שמתפקדים עדיין על תקן סטארט אפ ומתהדרים במנהלים שהגיעו מחברות הנסיעות הגדלות. שלושת האתרים הראשונים גייסו עד כה למעלה מ-25 מיליון דולר כ"א, אבל דווקא מוביסימו מתגלה כאתר היעיל ביותר למרות שהושקעו בו עפ"י ההערכות רק כ-1 מיליון דולר.
האתרים הללו נקטו כולם במודל זהה ולמרות שבתחום הטיסות ובתי המלון הם מציגים מוצר שהוא במרבית המקרים יעיל וחסכוני הרבה יותר מאשר זה של משרד נסיעות ספציפי או חברת תעופה כזו או אחרת, הם מתקשים להשפיע בצורה משמעותית על השוק ורק 1-2% מרכישות התיירות ברשת מתבצעות דרך הפניות ממנועי החיפוש. מנועי החיפוש עצמם נהנים בד"כ מעמלות זעומות שמגיעות עד כדי 2$ לרכישת כרטיס טיסה שעלותו 1000$.
המרוויחות הגדולות מעלייתם של מנועי החיפוש הן חברות התעופה שהתייעלו ומציגות את מחירי הטיסות הזולים ביותר באתר הבית שלהן, והנחת העבודה היא שמנועי החיפוש יצטרכו למצוא מודלים יעילים יותר ליצירת רווחים, אבל בסופו של תהליך הם ידחקו את רגלי משרדי הנסיעות משוק מוצרי הבסיס ויהפכו לצינור השיווק הראשי של כרטיסי תעופה וחדרי מלון כקומודיטי.

כמה אנקדוטות בשוק העולמי:
- למרות שאקספדיה וטרוולוסיטי מפעילות אתרים מקומיים באירופה, הן עומדות על סירובן למכור טיסות לואו קוסט ובכך נמצאות בעמדת נחיתות אל מול מפעילי התיירות הגדולים באירופה, אופודו ואיבוקרס.
- משרדי הנסיעות שכן מוכרים טיסות לואו קוסט עושים זאת דרך עמלה שמנה שנעה בין 10 ל- 20 יורו לנוסע. הדרך היחידה להתחמק מעמלה זו היא לקנות ישירות באתר הספק. אותו הכלל הולך והופך נכון גם לגבי טיסות סדירות.
- מנוע החיפוש פיירקאסט נחשב כהבטחה הגדולה של עולם מנועי החיפוש כשהוא לוקח את נושא החיפוש צעד אחד קדימה ומתיימר, בעזרת חישובים מתמטיים והיסטוריים, לחזות את שינויי המחיר הצפויים לכרטיס טיסה מסוים. השירות אכן מוצלח, אך לטעמי הצעד המשמעותי ביותר שנקט פיירקאסט הוא הצעת מוצרי עזר לקהל הסופי בתמורה לעלות מסוימת. זו הגישה הנכונה בשוק, ומנועי החיפוש שיצליחו לפתח אותה יהיו אלו שיישארו ויובילו את השוק.
 

עוז הר-אדיר הוא סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת RSM בהולנד, והמנהל האסטרטגי של מנוע החיפוש לטיסות www.etrip.nl שהושק השבוע בשוק ההולנדי ומשלב מנוע חיפוש ושירות סיוע אישי.
הבלוג של איטריפ (אנגלית) blog.etrip.nl

My Yahoo - מתיחת הפנים של השבוע שייכת לתת-אתר My Yahoo שנכון להיום משתמשים בו כבר למעלה מ-50 מליון אנשים ברחבי העולם, שזה בערך חצי מכלל האנשים המשתמשים בדף בית באינטרנט (שאר האתרים המוכרים הם Google IG, Netvibes, live.com ועוד). האתר החדש נראה יפה יותר, מכיל יותר פונקציות, ואף תומך באופציית שיתוף דפים, כך שאם תצרו לכם דף עם אזורים מעניינים, תוכלו לשתף אותו עם חבריכם ב-Yahoo. עבור משתמשי Yahoo קיימים שרוצים להקים דף בית חדש, המערכת תבדוק בעת ההקמה את כל פעילות העבר שלכם ב-Yahoo ותיצור לכם אתר בית המתאים לפעילויות הנפוצות שלכם. החסרונות כרגע באתר החדש הם העדר תמיכה ב-Widgets (למרות שיש צפי לכך ב-Roadmap של החברה) וכן קוביית הפרסום המעצבנת שאינה קיימת במתחריה ואינה ניתנת להסרה. על פניו זה נראה יפה ומתאים לאנשים הפשוטים, אבל אני אישית אמשיך לדבוק ב-Netvibes.

Calgoo - לכל אחד מאיתנו יש יומן אחד בעבודה, אבל מה עושים כשיש יותר מאחד? ואיך מסנכרים ביניהם? לצורך פתרון בעיה זו נוצרה Calgoo שלה מספר מטרות - האחת, לסנכרן את היומן לתוכנה שיושבת על המחשב, כך שגם אם המחשב מנותק מהאינטרנט, היומן פעיל. המטרה השניה היא לחבר את כל היומנים של המשתמש ליומן-על אחד, כך שאפשר יהיה לראות את התמונה המלאה של החיים העמוסים שלכם. מטרה שלישית, ולא פחות חשובה, היא האפשרות לשתף יומנים, וכך משפחה שלמה יכולה לראות מתי כל אחד מבני המשפחה תפוס/פנוי ולתאם כך פגישות משפחתיות. Calgoo יודעים לעבוד עם Outlook, Google Calendar ו-iCal. אופציה נחמדה נוספת היא האפשרות לקבל תזכורות בדוא"ל וב-SMS לגבי פגישות.

Google Video - באתר שיתוף הוידיאו של גוגל התווסף בימים האחרונים אזור חדש בצד ימין המראה את הסרטונים הכי מדוברים בעולם הבלוגוספירה. הסרטונים הם מ-Google Video ו-Youtube, אבל אפשר לראות משהו הצהרתי בכך שהאזור החדש מופיע רק ב-Google Video. בכל מקרה, זה אזור מענין לבדיקה היות והוא מראה את הסרטונים הכי מדוברים שבעצם משקפים את הדברים הכי חמים שזזים בשוק בכל רגע נתון, בין אם זה סרטון טיפשי שמחקה את הסדרה Heroes ובין אם זה סרטון פוליטי.