אחת התופעות החשובות של עידן ה-web 2.0 היא תופעת הרשתות החברתיות. האינטרנט בעידן המודרני הוא פלטפורמה טכנולוגית ליצירה ושיתוף של תכנים והרשת החברתית היא הביטוי הכי סוציאלי של טכנולוגיה זו. כמעט כל גוף מסחרי או ציבורי משתמש כיום באינטרנט כדרך ליצור ערכים משותפים עם הלקוחות הפוטנציאלים. כפי שבעבר הגשם הביא "פטריות" כמו שיווק רב שכבתי או עסקי ה-B2B, הרי שהיום המילה החמה ביותר היא רשת עסקית באינטרנט. הכוונה היא לערך מוסף מסוג אחר, שמוצר הקצה שלו הוא הגדלת נפח העסקים בזכות האפשרות לחשוף את היכולות העסקיות שלך לבעלי עניין.
התהליך האבולוציוני מהיר: לפני מספר שנים, LinkedIn היווה מעין אינדקס קשרים שיכולתי להפעיל דרך חברים שלי, אך תהליך ההתקשרות לא היה מיידי אלא נוהל באמצעות הדוא"ל. לפני כשנתיים, ברשתות החברתיות-עסקיות, המשתתפים היו בעיקר יזמים בתחום ההיי-טק, כאלה שהאינטרנט הוא בשבילם גם דרך חיים וגם מקור הפרנסה. שנת 2006 והשנה הנוכחית מגבירות מגמה זו, והן השנים שבהן הרשתות החברתיות-עסקיות מגיעות גם אל המגזרים העסקיים המסורתיים יותר כמו עורכי דין, רואי חשבון, אנשי שוק-ההון, פרסומאים, אנשי שיווק, בעלי-מקצוע ופרילנסרים למיניהם. לא רחוק היום שגם הבאים בדומינו "יפלו" – מסחר, תעשייה ושירותים "כבדים" יותר.
השאלה שאני מעלה היא: האם בסוף כל הטררם הזה, אנשים גם מרוויחים ברשתות חברתיות-עסקיות כסף?
עד היום הקהילות החברתיות-עסקיות דומות יותר לאזורי "רחרוח" הדדי מאשר לחיזור אמיתי. בעלי העסקים התייחסו לרשת כאל מקום שבו הם יכולים להריח את הצד השני, לזהות מגמות והתפתחויות, ולעקוב אחר מתחרים פוטנציאלים, אך לא כאל זירות חיזור אמיתיות להצעת מרכולתך לאחר, ובטח שלא כאל נקודת 'סגירה' לעסקאות. אין עדיין שיחות מכירה, מהסוג שמצריך פגישה פנים אל פנים. איני מתכוון לכך שאנשים מוכרים באמצעות אתר האינטרנט של העסק – את השלב הזה כבר עברנו. אלא, שהרשת החברתית-עסקית עדיין אינה מייצרת במישרין בתוכה תוצרים כספיים למשתתפיה, לפחות לא בממדים שהיא סוגרת "דייטים"…

יש דרך לשפר את הרשתות החברתיות-עסקיות בכדי שאכן ניתן יהיה להרוויח באמצעותן, והצעתי למפעילי הרשתות למיניהן, היא לפתח את סביבות הקהילה הללו קודם כל לסביבות מכירה ישירה. באמצעות המודל העסקי הנכון, כל אחד מלקוחות קפה TheMarker יכול להוות נציג מכירות היפותטי של שירותי הארץ לדוגמא, ולקבל קרדיט על הבאת לקוח חדש לקבוצת הארץ. תהליך ההכשרה של אנשי המכירות של מוצרי קבוצת הארץ הינו בד"כ קצר ופשוט, והמינוף של רשת החברים שלי באתר תהיה אף היא יחסית קלה.
לדוגמא, כל שעלי לעשות הוא להתנות הצטרפות לפורום 'חם' אותו אני מנהל, וכיום חסום למבקרים אקראיים, ברכישת מוצר מסוים. כמובן שהרוכש אף הוא יכול ליהנות ממחיר מיוחד באמצעות קופון שאעניק לו. שיטת מכירה כזו יכולה לאפשר גם תמיכה במודל שיווק רשתי, בו חברים המביאים 'לידים' ומפנים המלצות ולקוחות, יכולים ליהנות מאחוז מסוים מהרווח. הרעיון של מסחור רשתות חברתיות אינו חדש, וחשבונות משתמשים פופולאריים ב-MySpace לדוגמא, נקנים כיום בהרבה כסף ע"י אנשי שיווק מפולפלים. מדובר במודל המאפשר למסחר שירותים ומוצרים בעלי מחיר נמוך ואופי קטלוגי - כלומר אין חובה למדוד או למשש אותם לפני הרכישה, ואין צורך 'לתפור אותם על-פי מידה' לצרכי הלקוח, כמו שירותים.

כדי להעלות את מחיר המוצרים שניתן יהיה לשווקם ע"פ מודל זה, יש צורך בחוויית מכירה עשירה יותר, שתתמוך גם ברכישה ספונטאנית. במהלך שנת 1999, ימי הבועה הראשונה, לי ולגלעד, השותף שלי בנטיקה, היה רעיון לסטארטאפ חדש, בשם NetPersons, שיאפשר לאיש מכירות להפעיל 'זבן וירטואלי' (Avatar אנימטיבי ומשעשע), למכור דרך האתר, ובכך למקד את היצע האתר והתכולה שתוצע ללקוח, ישירות לסוג הלקוח, ולצרכים הספציפיים שלו, באמצעות דיאלוג והתאמה אנושית (ע"י שינוי תכולת האתר ע"י המוכר). תהליך זה אפשר למוכר לפתות את הלקוח לרכוש, להעמיק ולהרחיב את העסקה, ולהפוך אותו ללקוח חוזר וממליץ. הצלחנו אפילו לפתח פרוטוטיפ שהציג אתר למכירת רובוטים לכיסוח דשא, שבו הזבן היה דמות אנימטיבית שעוצבה ע"פ המראה של ה-brand character של החברה, ואפשרה לעשות cross sale ו-up sale של שירותים ומוצרי משנה, והכל ע"י המוכר שישב בקצהו השני של האינטרנט ושלט בבובה מרחוק.
מודל זה כמובן התאים למוצרים עם מרווחי רווח משמעותיים (מכיוון שזמן עבודה של אדם תמיד יהיה יקר מזמן עבודה של מחשב המציג קטלוג מוצרים סטנדרטיים, כמו קטלוג ספרים של סטימצקי), שתהליך המכירה שלהם יכול להיסגר בסבב אחד, ושהלקוח בד"כ נרתע מעודף המידע המבלבל שמתאפשר ע"י מורכבויות תהליך ההתאמה האישית (כגון מוצרי תיירות, ביטוחים, ועוד).

תהליך המכירה במסגרת הרשתות החברתיות יהיה יותר ויותר פופולארי עם הזמן, והיכולת למכור שירותים תתאפשר, במיוחד כאשר תפקיד הרשתות החברתיות ינוע מהתחום החברתי, לתחום של העשייה המקצועית, כלומר לסביבות עבודה אמיתיות, בהן ניתן יהיה לבצע עבודה יחדיו. באמצעות אינטגרציית תהליך העבודה עצמו לתוך התשתית של הרשת החברתית, החסם של 'בוא ניפגש ונראה מה אפשר לעשות יחד' יקטן, והפגישה והעבודה המשותפת תוכל לקרות כבר באינטרנט עצמו. בנושא זה אדון במאמר הבא.

כותב המאמר, בעז רוסנו, הינו מנכ"ל משותף בחברת נטיקה, ראש המסלול לעיצוב למדיה אינטראקטיבית בשנקר, וסגן נשיא קהילת המעצבים הישראלית. כתובתו: Boaz(at)netica.co.il

הבלוג של Don Dodge מביא סיפור מרתק על יחסי הכוחות של גוגל מול יאהו. מסתבר שמשתמשים אמריקאים מבלים בממוצע 8.5% מזמנם המקוון ביאהו בעוד שהם מבלים רק 2.1% מזמנם בגוגל. קלטתם? האמריקאי הממוצע מבלה פי 4 יותר זמן ביאהו מאשר בגוגל. לא פחות מעניינת כמובן היא העובדה כי Myspace מובילה את טבלת הזמנים עם כמעט 12% - אבל על כך בפעם אחרת.

הטרגדיה, מבחינתה של יאהו לפחות, היא שזמן זה אינו מתורגם להכנסות ביחס בו הוא נעשה בגוגל ואם מביטים בנפח הפעילות באיזורים השונים בשני השירותים התמונה מתחילה להתבהר. קרוב ל- 90 אחוז מהפעילות בגוגל מתבצעת במנוע החיפוש שלה. זאת אומרת, שבזמן הקצר יחסית בו מבלה המשתמש בגוגל הוא צופה בכמות גדולה מאד של דפים ונחשף לפרסומות התפורות על מידותיו בהתאם למילות החיפוש בהן השתמש.
לעומתו, הגולש ביאהו נחשף לרוב הדפים במסגרת הדואר ודף הבית על תכניו השונים. לכן הוא צופה בפחות דפים בזמן האמור והפרסומות בדפים אלו אינן מונחות על ידי מילות מפתח ואינן מכוונות לקהל כלשהו. גרוע מכך, גם מידע טריוויאלי לזיהוי, כמו מיקום גיאוגרפי, אינו מתורגם ביאהו לפרסומות רלוונטיות.

ליאהו נכסי תוכן מעולים יחסית לגוגל והיא מובילה עליה בעניין זה כמעט בכל תחום פרט לחיפוש, אך היא אינה משתווה לגוגל ביכולת להפוך נדל"ן אינטרנטי בכסף. אין מה לעשות, איכות תכנים ומוצרים איכותיים אינם תחליף למודל הכנסות משוכלל. כמובן שאין לרחם על יאהו עם הכנסות של כמעט 6.5 מיליארד דולר בשנת 2006 ועדיין - גוגל גלגלה באותה תקופה כ- 10.5 מיליארד.

הצמיחה של גוגל ממשיכה להיות פנומנאלית והיא גוזלת בהתמדה נתחי שוק מיאהו ומגדילה מרבעון לרבעון את הכנסותיה בעולם. הייתי רוצה לראות את יאהו נותנת לגוגל פייט במגרש הפרטי שלה, ולא פחות חשוב - מתייחסת לפינות החשוכות של העולם, כמו זו שלנו, ומציעה לגולשים המקומיים שירותים איכותיים בשפתם - כפי שעושה גוגל. בסופו של דבר אין שווקים זניחים, רק חברות מזניחות. ועל הזנחה משלמים.

המונח Web2.0 הומצא ע"י O'Reilly Media בשנת 2004 ומאז השימוש בו בעליה מתמדת. לפי Nexis שיא האיזכורים של המונח הגיע בנובמבר 2006 כאשר הוזכר כ-1,094 פעמים בערוצי המדיה המרכזיים, וזאת בעיקר כתוצאה מה-Web2.0 Summit שנערך במקביל. אך שוד ושבר, בדצמבר כמות האיזכורים ירדה לסביבות ה-900 - האם הבועה לקראת פיצוץ ? האם הגענו לרוויה מהמונח Web2.0 ?

לנפילה יש מספר סיבות, הראשונה היא שלאחר ה- Web2.0 Summit, הארוע הגדול בעולם בתחום, יש לצפות שתהיה ירידה מסוימת. הסיבה השנייה היא שזו סתם מקריות שהיו פחות איזכורים. מה שבטוח הוא, שה-Web2.0 לא מתרסק כל כך מהר.

את האמת? הייתי מאוד רוצה שהסיבה האמיתית תהייה רוויה מהשימוש במונח הכל כך בנאלי Web2.0. כמה עוד אפשר ? (וכן, אני זוכר איפה אני כותב). השימוש במושג כבר חצה מזמן את גבולות הטעם הטוב ויזמים מנופפים במוצרים המתהדרים ביכולת התחרות עם המצאת הגלגל - ורק בגלל שהשירות משתייך למשפחת ה- Web2.0. צריך להבין - Web2.0 הוא עולם ומלואו, מהעיצוב, דרך האינטראקציה עם המשתמש, ארכיטקטורת השירות, שפות הפיתוח, דרכי ההתממשקות, שיטות השיווק ועד מודלי הצריכה ומתולוגיות התנהגותיות של המשתמש. דברו תאכלס! מה אתם עושים? איך מביאים משתמשים? איך עושים כסף? לא בסיסמאות.

כמו כל בלוג המכבד את עצמו (אנחנו מנסים), גם אנחנו הכינונו סיכום של השנה האזרחית 2006 (הראשונה שלנו) ושל תחזיותינו לשנה הבאה עלינו לטובה.

השקעות:
בשונה מהשוק בארה"ב בו לקרנות הון הסיכון יש משקל רב מסך ההשקעות בתחום ה-Web2.0, בארץ הנטייה (ובצדק) היא לפנות קודם כל לאנג'לים (המשקיעים הפרטיים) ולהשאיר את הקרנות לסיבובים הבאים, אם יהיו כאלו. בשנה האחרונה התבצעו בצורה זו עשרות השקעות ע"י אנג'לים, בסכומים הנעים בין 50 אלף דולר לשני מיליון הסיבו,. ולמרות התחושה הטובה - לפחות אצל היזמים המרגישים שזו כבר לא משימה בלתי אפשרית - בתקופה האחרונה אני מתחיל להרגיש "ביעבוע" מסוים כאשר אני נתקל ביותר ויותר מיזמים המצליחים לגייס סכומים נאים של מספר מאות אלפי דולרים על "עוד" רעיון של רשת חברתית כזו או אחרת. גיוסים נוספים מתקיימים סביב שיטות "חדשות ומהפכניות" להצפת תכנים רלוונטיים יותר וזה עוד לפני שמזכירים את מילת הגנאי "מודל עסקי" שברוב המקרים לא קיים. אני לא רוצה להיות קיצוני מדי, אבל לא מעט אנג'לים מזכירים את דפוסי הפעולה של הבועה הקודמת כאשר לא מבוצעת בדיקת נאותות בסיסית על היסטוריית היזם, המיזם, הטכנולוגיה ועל השוק בו הוא פועל - וכל זה כדי שיוכלו לספר לחבר'ה שגם הם במסיבה.

בחצי השנה האחרונה נרשמה התעורררות מסויימת גם אצל הקרנות אך עדיין אין על מה לשמוח יתר על המידה. הקרנות בארץ תמיד רצו לקחת חלק במסיבה של "החבר'ה המקובלים" מארה"ב וחיפשו כל דרך אפשרית להכנס למועדון, אך כמעט בכל המקרים קיבלו רגליים קרות ונשארו בחוץ. במקרה אחד, מיזם שכבר השלים גיוס pre-seed מאנגל'ים והשירות עצמו כבר עובד בהצלחה קרוב לשנה, הצליח לסגור השקעה מאחת הקרנות המכובדות בארה"ב ורק עובדה זו עזרה לו לצרף לסיבוב קרן ישראלית נוספת – בכל אופן, המים הפכו מקרים לפושרים. את ההשקעות בתחום ה-Web2.0 מובילה קרן ההון סיכון Sequoia ואחריה Gemini וקרן המעבדה שלה LGiLab בשיתוף עם LightSpeed. קרן ההון סיכון Benchmark מנסה להצדיק את המוניטין שיצא לה עם השקעה ב-Gigya ו-Clarizen כאשר להשקעה זו הצטרפה אליה Carmel. גם Giza ו-Pitango סוף סוף על סף השקעה ראשונה במיזם Web2.0.

אני צופה שמגמה זו תימשך גם בשנת 2007 - ובאותו קצב איטי. מיזמים ימשיכו "לבנות" על האנג'לים וקרנות נוספות יחפשו את הכרטיס שלהם למסיבה. קרנות זרות יתחילו לגלות עניין מוגבר במיזמי Web2.0 ציוניים.

Exit-ים:
בשנת 2006 שוק ההייטק הישראלי חזר להשפיע ורשם את אחת השנים המוצלחות ביותר מאז התפוצצות הבועה הקודמת. בסך הכל בוצעו כ-76 עסקאות של מיזוג או רכישה בסכום כולל של 10.58 ביליון דולר. העסקאות הבולטות הן המכירה של Mercury Interactive ל-HP ב-4.5 ביליון דולר והמכירה של M-Systems ל- SanDisk ב-1.55 ביליון דולר.

בואו ננחת, עם כל הכבוד להייטק הישראלי, ויש כבוד, אנחנו בתחום האינטרנט, ולא סתם אינטרנט, אנחנו בעסקי ה- Web2.0, ולמרות הרצון החזק שלנו להאמין שאנו מעצמה גם בתחום זה, אנו עוד רחוקים משם שנות אור. נכון להיום עוד לא בוצעה שום רכישה של סטרטאפ ישראלי בתחום ה-Web2.0. המהלך הקרוב ביותר אליו הגענו הוא "השתלטותה" של Google על שירות הגיליון האלקטרוני iRows. שני היזמים קיבלו חוזה העסקה מ-Google וזכו לשמור על הקניין הרוחני של השירות. להערכתינו הם גם קיבלו "מענק חתימה" בתמורה לסגירת השירות (היום).

במקביל, הסנונית של RawSugar מבשרת את גוויעתם של שירותים נוספים שלא יצליחו לבסס מודל הכנסות מספק או הבטחה לרכישה על ידי אחת השחקניות הגדולות.

מה שנותר לקוות לשנת 2007 הוא ש-MetaCafe תחזיר קצת את הכבוד האבוד שלנו, אך כמו שזה נראה עכשיו, גם עסקה זו רחוקה מלהיסגר. ובכל זאת, במקרה ועסקה זו תיסגר בצורה זו או אחרת, הזרקורים יופנו חזרה למזרח התיכון, וסטרטאפים שיהיו במקום הנכון ובזמן הנכון יוכלו למנף זאת לגיוסים מקרנות זרות ואולי אפילו לרכישות.

מגמות:
רוב רובם של השירותים בעולם ה-Web2.0 מבוססים על קהילות המאפשרות למשתמשים לייצר, לשתף, לשמור, לדרג, להציף ולצרוך תכנים כאלו ואחרים. לסטרטאפים הפועלים מישראל יהיה קשה (אך אפשרי) לבלוט מבין אלפי הסטרטאפים הצצים כל יום ברחבי העולם אשר רובם ככולם פונים לאותו שוק מטרה- ארה"ב. עם זאת, בשנת 2006 ניתן היה לראות מספר חברות ישראליות אשר פנו יותר לצד הטכנולוגי של ה-Web2.0, תחום עם הרבה פחות תחרות ועם סיכוי ל-exit גדול הרבה יותר. אחת החברות עליהן אני מדבר היא Dapper שלאור הביקורות הסופר חיוביות להן זכתה, הצליחה לסגור סיבוב גיוס מ-Accel Partners, אחת הקרנות הגדולות בעולם. את השירות הקימו שני בחורים מוכשרים, ערן שיר וג'ון הייזן ללא שום מימון חיצוני, ובעזרת מהלכי שיווק מקוריים תוך כדי שימוש נבון בכלי השיווק החינמיים אשר מספק לנו ה-Web2.0 הם הצליחו לקבל חשיפה מדהימה. חברות נוספות עם טכנולוגיה מעניינת (אם כי לוא דוקא חדשה) הן ClickTale ו- Gizmoz.

בשנת 2006 ראינו את ההשקעות הראשונות בסטרטאפים הפונים לתחום ה-Enterprise2.0, אחד התחומים החמים והמבטיחים בשנים הקרובות. חברה אחת היא Serendipity אשר גייסה 5.1 מיליון דולר מ- Genesis Partners הישראלית ו-Index Ventures האירופאית. החברה השנייה היא Clarizen (נסקור אותה בקרוב) אשר גייסה 7 מיליון דולר מ-Benchmark ו-Carmel. אני מאמין גדול בשתי החברות ובכלל, בחברות ישראליות הפונות לשוק זה. השילוב של נסיון קיים בפיתוח מוצרי B2B מצד אחד ופרץ היזמות אותו אנו חווים בתקופה זו מצד שני - הוא שילוב מנצח.

לאור היכרותי עם הסטרטאפים המקומיים אני צופה שבשנת 2007 נמשיך לראות עוד לא מעט מיזמי “me-too” – הנתפשים כ-"סקסיים" וקלים לפיתוח, אך גם מיזמי טכנולוגיה אשר יהוו בסיס להמשך קיום יסודותיו של ה-Web2.0 יצוצו פה ושם. יהיה מעניין.

והרי התחזית ל-2007:
- מישהו זוכר את אתרי הקזינו האינטרנטיים? חברות הקזינו הישראליות יתאיידו בשל החקיקה המונעת בארה"ב.
- הבלוגים בארץ (ובעולם) ימשיכו לנגוס בגופי המדיה הגדולים.
- ייתכן ונזכה לראות רשת חברתית מקומית שתצליח לייצר מסה קריטית ולהפוך ל- MySpace הישראלית. כיום, מעבר ל- Tipo הפונה לקהל יעד צעיר במיוחד אין רשת פופולארית המצליחה לגייס קהלים כמו תיכוניסטים, סטודנטים ואנשי עסקים (למרות שבנוגע לחלק מהקהלים צפויות הפתעות נעימות בקרוב)
- הדרישה לכח אדם מיומן ואיתה המשכורות ימשיכו לעלות בקצב מסחרר. קורסי הסבה ל- Ajax בקרוב במכון ליד ביתכם. 
- Online Video / TV ימשיך להיות התחום החם גם בשנה הבאה (ללא קשר להצלחת מכירתה של- Metacafe). הפוקוס השנה יהיה בהטמעת המודלים אשר ייצרו את המזומנים המיוחלים מהטכנולוגיה.
- Browser based applications/SAAS כמו Zoho ו-Google Docs ישתפרו ויינגסו מחבילת ה-Office של Microsoft. בכלל, יותר ויותר אנשים יאמצו להם את דרך העבודה עם שירותים מקוונים.
- מגמת ההתרחבות של עולם ה- Mobile תימשך גם השנה הרבה מעבר לרינגטונים. שירותי Mobile כמו חיפוש, מבוססי מקום, חברה ומולטימדיה יהיו נגישים מכל מקום. הראשונים שייאמצו את הטכנולוגיות יהיו הצעירים, להם הטלפון הנייד הוא המסך הראשון, הרבה לפני הטלויזיה והמחשב.
- Vertical Search Engines יתחילו לצוץ לכל תחום.
- MySpace לא יהיה האתר הגדול בעולם עד סוף השנה.
- FireFox ימשיך לצמצם את הפער מול ה-Internet Explorer.
- SecondLife ימשיך לצבור תאוצה ויהפוך לפלטפורמה "מקבילה" לאינטרנט כאשר יציע שירותי מקבילים כמו קהילות, קידום ופירסום. בנוסף לו יעלו גם מתחרים כמו There.com.
- ה-Peer 2 Peer ימשיך לצמוח למרות הכל - ועם זאת לכיוון יותר חוקי.