האירוע המתקיים השנה מייצג חתך מעניין של סטארטאפים ישראליים. הדבר הברור היחיד בנוגע לתעשיית הדוט קום הישראלית הוא חוסר הבהירות בה היא שורה וחיכיתי לאירוע כדי לקבל (לפחות זווית של) תמונת מצב, חלקית ככל שתהיה, של המגמות במיזמים החדשים.  ההיצע היה מעניין וטוב היה לפגוש יזמים אחרים, לראות מה מעניין אותם וכיצד הם מתמודדים עם השאלות הקשוחות הרגילות: מימון, בחירת שוק, שיווק, בניית צוות ושאר נושאים שמעסיקים את התעשייה מאז הווסדה. ההבדל הוא שהם מתמודדים איתן במציאות שונה מזו שהייתה לפני כמה שנים, או אפילו כמה חודשים.

הטוב

הסטארטאפים הטובים בחבורה, לפחות בעיני, היו בעלי כמה מאפיינים ברורים. הצוות שיחק תפקיד חשוב בעניין והיה ניכר שהסטארטאפים הטובים יותר נהנים מצוות מנוסה ומגוון יותר. עדיין לא קם תחליף לצוות מקימים חזק טכנולוגית, ניהולית, שיווקית ומוצרית (ולוא דווקא בסדר זה) ואדם אחד ואפילו שניים אינו יכול לכסות את שלל הדרישות והמטלות של עסק אינטרנטי בהקמה. שילוב מכשירים ניידים – ואפילו כוונה שכזו - היה סממן נוסף של חלק לא קטן מהמיזמים המוצלחים.  קשה לחשוב היום על מיזם שאינו דורש אפליקציה משלימה וברוב המקרים העדרה מעיד על חוסר מחשבה מספיקה או העדר יכולות טכנולוגיות.  איכות המצגות סימנה פעמים רבות את איכות המיזמים והיכולת לתמצת את עקרונות המיזם לתבנית סדורה ולהגיש אותם בצורה אסטטית ובהירה ניבאה בצורה די מדויקת את יכולת הביצוע של הצוות.

הרע

הסטארטאפים הפחות טובים בעיני אופיינו בדרך כלל בניסיון להחיות פיצ'רים ותיקים, שלא לומר ארכאים, בטוויסט חדש. עד כמה שהניסיון הרואי וראוי להערכה יש לפעמים סיבה מדוע השוק עבר הלאה. עוד בעיה שאפיינה רבים מהמיזמים היתה העדרה של התייחסות מוצרית מספקת. בסופו של דבר, לא חשוב עד כמה טובה הטכנולוגיה, או עד כמה מבטיח השוק, צריך מוצר שידבר למשתמשים ויספק פתרון מלא לבעיה מוגדרת. גם השיווק נפל קרבן להזנחה בידי רבים שמניחים שהמוצר ישווק את עצמו ברוב מגניבותו. בשוק רווי כמו היום גם מוצרים מדהימים ומושקעים לעייפה מתקשים לשווק את עצמם ויש לעזור להם להגיע לקהל היעד.

המכוער

הדיון בפאנל נגע בבעיות חווית השימוש והעיצוב בחברות הדוט קום הישראליות. קשה להתווכח עם העובדות, גם אם הן עוסקות בעניינים של טעם אסטטי: בחיבור בין מוצר ועיצוב מייזמים ישראלים מצליחים פחות מאשר הם מצליחים בצד הטכנולוגי ואפילו השיווקי.  הועלו רעיונות ואבחנות מעניינים מצד הפאנל ולמרבה הפליאה וההנאה – גם מצד הקהל. למעשה, עבורי זהו הפאנל המעניין והמהנה הראשון מזה זמן רב וכנסים רבים.

האבחנות אולי יראו טריוויאליות למתבונן מהצד אך הן רחוקות מלהיות כאלה עבור מי שעוסק בדוט קום:

הכרה בחשיבות הנושא – לעיצוב המוצר האינטרנטי ואיכות חוויית המשתמש שלו חשיבות אקוטית להצלחתו, לא פחות מיכולותיו הטכנולוגיות וסגולותיו המוצריות. אם לא נבין ונפנים זאת נתקשה להתמודד עם תעשיות זרות שכבר עשו זאת.

מעורבות בעלי תפקידי מפתח - אם ההכרה בחשיבות העיצוב וחווית המשתמש לא קיימת בקרב המנכ"ל וסמנכ"ל המוצר (כמו גם שאר בעלי התפקידים הבכירים) יהיה קשה מאד להפכה לחלק מה- DNA של החברה והמוצר

השקעה בכח אדם – כדי להגיע לתוצאות יש להפנות משאבי כח אדם מתאימים – כ- 10-15% ממצבת כח האדם בחברה

לימוד הנושא – ישנן אסכולות רבות ומגוונות לעיצוב מוצר. בארץ הן נחלתם של מומחים בודדים ויש להנחיל את הידע הזה בתעשיה

לימוד הנורמות הקיימות – קיימת נטייה בתעשייה להמציא מחדש את הגלגל בכל פעם מחדש. לא מתוך אידאולוגיה אלא מתוך התעלמות מהידע המצטבר שנרכש בעולם משנים של ניסיון. שירותים אינטרנטיים עם עשרות ומאות מליוני משתמשים למדו דבר או שניים בנושאי עיצוב וחווית משתמש  ואם יש לכם רעיונות אחרים משלהם אתם צריכים סיבה משמעותית להעדפתם על פני אלו המקובלים.

A/B Testing – הדרך הטובה ביותר לדעת מהו עיצוב מנצח היא לבדוק. לוקחים שני עיצובים (או יותר) ומריצים אותם במקביל ורואים מי מפיק תוצאות טובות יותר. למעשה, כמעט כל פיצ'ר באתר צריך לעבור בדיקה מסוג זה.

לסיכום:

היה יום מעניין, הן מבחינת החברות והן מבחינת הפאנל. גם אם לא ניתן היה לזהות היום את "הפייסבוק הבא" היו לא מעט מיזמים מעניינים בפני עצמם וחלקם בעלי פוטנציאל הצלחה מבטיח למדי. קשה היה עבורי לקבל מאירועי היום תמונה ברורה של מגמות התעשייה וכשאני מסתכן שיטעו בי בתור עוגיית מזל סינית אני נוטה להגיד: זהו זמן להביט וללמוד מבלי לקבוע קביעות.

הכותב: דביר גסנר, עו"ד ועורך פטנטים

ב-28 ביוני פרסם סוף-סוף בית המשפט העליון של ארצות-הברית את פסק הדין שכולם בתעשיית ההייטק חיכו לו, בתיק Bilski v. Kappos. ההמתנה לפסק הדין נמשכה חודשים ארוכים, והעלתה חשש ממשי לגבי עתידם של פטנטים על שיטות עסקיות (business methods) ובעיקר על תוכנה. כידוע, פטנטים על תוכנה, ובארצות הברית בפרט, הם תנאי כמעט בל יעבור לקיומן של חברות סטארט-אפ רבות, שמתבססות על תיק הפטנטים שלהן למטרת הגנה על נתח השוק, מתן רישיונות, עצירת מתחרים, גיוס השקעות, קידום אסטרטגיית האקזיט ועוד.

למזלם של החוששים, פסק הדין הטרי הותיר את מעמדן של המצאות תוכנה ללא פגע, וחידושים בתחום זה ימשיכו להיות כשירים לפטנט בארצות הברית. מצד שני, נראה שמצבם של הפטנטים על שיטות עסקיות הורע במידת-מה, במיוחד לאור העובדה שבקשת הפטנט של המערער, ברנרד בילסקי, נדחתה על ידי בית המשפט בטענה כי מדובר בסך הכל ב"רעיון מופשט" שאינו ראוי למתן פטנט. לשם השלמת הרקע, נציין שבילסקי ניסה להגן באמצעות בקשת הפטנט שלו על קונספט כללי מאוד של גידור סיכונים במסחר בסחורות, מה שאכן היה נראה למבקרים רבים כרעיון מופשט ועמום.

על מנת להבין את השורה התחתונה של פסק הדין – דהיינו מה "מותר" ומה "אסור" נכון להיום, חשוב לבצע באופן נכון את ההבחנה בין תוכנה לבין שיטה עסקית. באופן מסורתי, המצאות שלא התבססו על חדשנות טכנולוגית משמעותית אלא עסקו במתודולוגיה שהיא עסקית במהותה, סווגו לתחום השיטות העסקיות. כאלו הן, למשל, המצאות בתחומי המסחר האלקטרוני (כגון פטנט ה-One-Click של אמזון), הפיננסים והביטוח. לעומת זאת, המצאות בהן החדשנות הטכנולוגית היתה העיקר, ואשר כללו אלגוריתמיקה חדשנית, מודולי תוכנה ייחודיים וכדומה, סווגו לתחום התוכנה. שתי הקטגוריות זכו, לפחות מאז סוף שנות ה-90, ליחס שיוויוני למדי, עם יתרון קל לקטגוריית התוכנה.

פסק הדין החדש "שבר את השוויון" שהיה קיים בין קטגוריות התוכנה והשיטות העסקיות; הוא דחף מעלה את מעמדן של המצאות התוכנה ומטה את השיטות העסקיות. באשר לתוכנה, קבע בית המשפט כי מבחן ה-machine or transformation, ששימש משנות ה-80 המוקדמות כמבחן לבדיקת כשירותן לפטנט של המצאות תוכנה, ימשיך להיות הסטנדרט המרכזי. לפי מבחן זה, תהליך מבוסס-תוכנה הינו כשיר-פטנט אם:

א.       התהליך קשור למכשיר, מכונה, או חומרה מסוימת; או

ב.       התהליך גורם לשינוי במצבו של אובייקט מסויים (למשל מניפולציה של מידע דיגיטלי).

השידרוג במעמדן של המצאות התוכנה נובע מכך שבפסק הדין הודגש כי אין להתייחס למבחן ה-machine-or-transformation כאל המבחן הבלעדי, וכי המצאת תוכנה עשויה בהחלט להיות כשירה לפטנט גם אם אינה עומדת במבחן הפורמלי. ואכן, מנסיוני בחודשים שחלפו מאז ניתן פסק הדין, ניתן לראות הקלה משמעותית בהתייחסות משרד הפטנטים האמריקאי להמצאות תוכנה, ובקשות פטנט בתחום זה מאושרות ביתר קלות מבעבר.

מבחינת ההמצאות בתחום השיטות העסקיות, פסק הדין סגר את הדלת, דה פקטו, בפני כל אותן בקשות פטנט שאין בינן לבין טכנולוגיה ולא-כלום. זאת, למרות שבאופן פורמלי הכריז בית המשפט כי שיטות עסקיות, לפחות בהגדרתן, הן כשירות-פטנט מבחינה חוקית. מבלי להתייחס לניואנסים המשפטיים שפורטו בפסק הדין, ניתן להכליל ולומר כי פרקטית, הסיכוי לקבל פטנט על המצאה בתחום זה עומד ביחס ישר לכמות הטכנולוגיה הכלולה בהמצאה. כאשר ההמצאה מנוסחת כתהליך עסקי כלשהו, הכולל פעולות בלתי-טכנולוגיות בעליל כגון "קניה", "מכירה", "הצעה במכרז", "תשלום", "חיוב" וכדומה, גדלים הסיכויים שמשרד הפטנטים יתנגד לרישום הפטנט בטענה שמדובר ב"רעיון מופשט". מנגד, כאשר ההמצאה מנוסחת כתהליך טכנולוגי, המראה כיצד תוכנה שהיא ייחודית בזכות עצמה נרתמת למטרה עסקית כלשהי, סיכויי הקבלה של הפטנט ישתפרו משמעותית.

כיצד ישפיע פסק הדין על מיזמי האינטרנט השונים בארץ ובעולם?

מיזמי אינטרנט נמצאים, לרוב, על קו התפר שבין המצאת תוכנה להמצאה בתחום השיטות העסקיות. לעיתים המצב חמור אף יותר, והמצאה שבעבר חשבנו שהיא "שיטה עסקית" תסווג כיום כ"רעיון מופשט" שאינו כשיר לרישום פטנט. ייתכן בהחלט שיזם שהצליח לייצר שירות מבוסס-אינטרנט שהוא חדשני, שימושי ואולי אף מהפכני, יוותר בסופו של יום ללא הגנת פטנט, משום שהחדשנות שבהמצאתו טמונה דווקא בלוגיקה העסקית ולא בתוכנה שמאחורי הקלעים. מצד שני, ישנם לא מעט שירותים מבוססי-אינטרנט המציעים ערך מוסף טכנולוגי משמעותי, בדמות תוכנה או אלגוריתמיקה שהיא חדשנית בפני עצמה.

לכן, טוב יעשה כל יזם אינטרנט אם יעריך נכונה את מצבו, על מנת להבין לאיזו קטגוריה משתייכת החדשנות של המיזם. בלא מעט מקרים, בהם המיזם ניצב על אותו קו תפר עמום שבין הקטגוריות השונות, ניתן ורצוי להשקיע מאמצים בגיבוש וניסוח בקשת הפטנט באופן כזה שהיא תשוייך על ידי משרד הפטנטים לקטגוריה הרצויה. באשר לבקשות פטנט שנמצאות כבר בהליך הבחינה אך נתקלו בקשיים או אף בדחיה, יש לבדוק האם ניתן לתקנן כך שיתגברו על המכשולים שהציב פסק הדין החדש ויאושרו בכל זאת כפטנט.

דביר גסנר הוא ראש מחלקת ההייטק במשרד עורכי הפטנטים ד"ר וב ושות'. המשרד מתמחה בהגנה על קניין רוחני במגוון תחומים, ובהם אלקטרוניקה, תוכנה, תקשורת, פארמה, מדעי החיים, מיכשור רפואי ועוד.

הסטרטאפ הישראלי Colnect ממשיך להפתיע ולאחר שנבחר לאחד מ-11 המועמדים הסופיים מבין 160 חברות מכל אירופה, זכה במקום הראשון כאשר כל השופטים בחרו בו פה אחד. הבחירה מפתיעה, מכיוון שלהבדיל משאר הסטרטאפים, אשר רובם עברו סיבוב גיוס ומאחוריהם מספר יזמים ועובדים, מאחורי Colnect יזם בודד בשם אמיר ולד אשר פיתח את המוצר לבדו ללא מימון במשך יותר משנה.

לפני מספר ימים כתבתי שאני די מאוכזב מבחירת החברות אשר יציגו באירוע וקיוויתי שלא הבנתי לעומק את הרעיונות. אך כשישבתי על הבמה והקשבתי ליזמים הבנתי שלא טעיתי בהבחנה הראשונית שלי וכנראה שועדת הבחירה עשתה מספר טעויות בבחירת החברות. מספר חברות הציגו פתרונות שהם חיקו אחד לאחד של שירותים אחרים, אחרים הציגו פתרונות לבעיות שלא קיימות (או קיימות רק לייזמים) והיה אפילו סטרטאפ אחד שהציג פיתרון (שעד עכשיו לא ברור לי מהו) מבלי להציג תמונה אחת של המוצר וכשהאתר עוד לא קיים, רק מלל.

כל זה לא גורע מגודל ההישג של אמיר. ל-Colnect מוצר הפונה לנישה ברורה (אספנים), בעלי צורך ברור ומעל הכל מודל עסקי העובד מהיום הראשון ומייצר הכנסות המאפשרות לתפעל את החברה ללא מימון חיצוני. בראיון שערכתי עם אמיר (למטה) אנחנו מדברים בהרחבה על הרעיון, תהליך ההקמה, המודל העסקי וכמובן רגע הזכייה.

בסרטון זה ניתן לראות את ההכרזה הרשמית:

וזה הראיון אשר ערכתי ביחד עם חוזה דל מורל (מארגן האירוע) עם אמיר ולד לאחר הזכיה ולמרגלות מוזיאון הגוגנהים בבילבאו. שימו לב לכישורים הנוספים של אמיר, הראיון נערך בשלוש שפות:

[הוידאו המלא יפורסם בהמשך]

מעניין יהיה לראות מה יהיה מצבה של Colnet בעוד כשנה ואיך מינפה את הזכייה בתחרות.