אפריל
26
2009

Colnect הישראלית זכתה במקום הראשון בתחרות ה-Startup2.0 בבילבאו

מאת ירון אורנשטיין | Comments

הסטרטאפ הישראלי Colnect ממשיך להפתיע ולאחר שנבחר לאחד מ-11 המועמדים הסופיים מבין 160 חברות מכל אירופה, זכה במקום הראשון כאשר כל השופטים בחרו בו פה אחד. הבחירה מפתיעה, מכיוון שלהבדיל משאר הסטרטאפים, אשר רובם עברו סיבוב גיוס ומאחוריהם מספר יזמים ועובדים, מאחורי Colnect יזם בודד בשם אמיר ולד אשר פיתח את המוצר לבדו ללא מימון במשך יותר משנה.

לפני מספר ימים כתבתי שאני די מאוכזב מבחירת החברות אשר יציגו באירוע וקיוויתי שלא הבנתי לעומק את הרעיונות. אך כשישבתי על הבמה והקשבתי ליזמים הבנתי שלא טעיתי בהבחנה הראשונית שלי וכנראה שועדת הבחירה עשתה מספר טעויות בבחירת החברות. מספר חברות הציגו פתרונות שהם חיקו אחד לאחד של שירותים אחרים, אחרים הציגו פתרונות לבעיות שלא קיימות (או קיימות רק לייזמים) והיה אפילו סטרטאפ אחד שהציג פיתרון (שעד עכשיו לא ברור לי מהו) מבלי להציג תמונה אחת של המוצר וכשהאתר עוד לא קיים, רק מלל.

כל זה לא גורע מגודל ההישג של אמיר. ל-Colnect מוצר הפונה לנישה ברורה (אספנים), בעלי צורך ברור ומעל הכל מודל עסקי העובד מהיום הראשון ומייצר הכנסות המאפשרות לתפעל את החברה ללא מימון חיצוני. בראיון שערכתי עם אמיר (למטה) אנחנו מדברים בהרחבה על הרעיון, תהליך ההקמה, המודל העסקי וכמובן רגע הזכייה.

בסרטון זה ניתן לראות את ההכרזה הרשמית:

וזה הראיון אשר ערכתי ביחד עם חוזה דל מורל (מארגן האירוע) עם אמיר ולד לאחר הזכיה ולמרגלות מוזיאון הגוגנהים בבילבאו. שימו לב לכישורים הנוספים של אמיר, הראיון נערך בשלוש שפות:

[הוידאו המלא יפורסם בהמשך]

מעניין יהיה לראות מה יהיה מצבה של Colnet בעוד כשנה ואיך מינפה את הזכייה בתחרות.

מקוטלג תחת: Web2.0, וידאו, ישראל, כנס, מודל עסקי, עולם, תחרות

אוקטובר
19
2008

לא נעים, לא נורא

מאת ירון אורנשטיין | Comments

אני מרגיש קצת לא בנוח לכתוב פוסט זה, בעיקר מכיוון שבתקופה האחרונה אנו עדים לתופעה בה כל אחד הופך למומחה, בעיקר אלה ללא שום ניסיון רלוונטי או סתם Wannabe’s, שידעו לחזות בדיוק את מה שקרה, מה יש לעשות עכשיו, מה יקרה ומה לא. מטרידה אותי יותר התופעה בה עיתונים "רוכבים" על הגל, כעושים תחרות מי יביא יותר כותרות מפחידות או נבואות מרחיקות לכת ותוך כדי כך מספקים במה לאותם כוכבים נולדים. אני מניח שלא מעט יגידו את אותו הדבר גם עלי, ובכל זאת, אני מרגיש צורך להציג את האני מאמין שלי ושכל אחד יקח מזה את שהוא מרגיש עמו בנוח.

בשבוע האחרון התחלתי להרגיש שלא בנוח לאור כל נבואות הזעם שנזרקות לכל עבר ומנבאות שחורות לכלל תעשיית האינטרנט. כשהמשבר הנוכחי פרץ לפני בדיוק כחודש עוד הייתה לי מעט שמחה לאיד כלפי אותם בנקי ההשקעות שהביאו לפיצוץ בועת האינטרנט הראשונה אי-שם בשנת 2000. הם עסקי-אוויר היום ולמעשה האשמים העיקריים במשבר (אם אפשר לקרוא לזה כך) הנוכחי - סוף סוף אנחנו (אנשי האינטרנט) לא אשמים. אך במהרה אותם בנקים החלו לקרוס בזה אחר זה וגררו אחריהם את כל כלכלת העולם לתהומות שנראו לאחרונה רק בתחילת המאה הקודמת. להבדיל מהבועה הקודמת אשר נבעה משיערוך יתר של מניות הטכנולוגיה ופגעה בעיקר במשקיעים ובחברות הטכנולוגיות, הצונאמי הכלכלי אותו אנו חווים היום לא ישאיר אף אחד יבש (וגם זה במקרה הטוב).

בואו נשים את הדברים על השולחן, יהיו השלכות קרדינליות על תעשיית האינטרנט העולמית, אך מפה לתלות את כל תחלואי התעשייה במצב או להספידה עוד ארוכה הדרך. המצב הולך להיות קצת יותר קשה ושונה ממה שהורגלנו אליו, אבל אני מאמין שלא הכל שחור ושאפשר לנצל מצב זה לטובתינו איפה שאפשר ולהתאים את עצמנו אליו היכן בשאר המקרים.

1. ה-Web2.0 מת ?: רק בשבוע שעבר קראתי ציטוט של Jason Calacanis (שלא מעט גופי תקשורת שרק מחפשים את אותן הכותרות המפחידות מיהרו לפרסם גם בארץ), בו הוא ניבא ש-50%-80% מחברות הסטרטאפ הממומנות ע"י קרנות הון סיכון ייסגרו ב-18 חודשים הקרובים כתוצאה מהמשבר. תרשו לי להיות קצת יותר קיצוני, 80% מכל חברות האינטרנט הקיימות היום יסגרו בתוך שנתיים. כן, גם אני לא מחדש הרבה. ההבדל בין שתי הנבואות הוא שלפי דעתי רוב החברות ייסגרו ללא שום קשר למצב הכלכלי השורר היום בעולם אלא כתוצאה מרעיונות לא טובים מספיק, מימוש בינוני או שיווק גרוע. בקיצור, חברות שאין להן זכות קיום. בואו נהיה כנים, רוב החברות עליהן אנו קוראים ביום יום נמצאות במצב הזה. עכשיו נוסיף למצב את העובדה שכלכלת ארה"ב ואחריה שאר כלכלות העולם ייכנסו למיתון ושגיוס כספים יישאר בגדר חלום לתקופה הקרובה. אותן החברות שיש בהן את הפוטנציאל, יידרשו לחשיבה קצת יותר יצירתית ע"מ לעבור את התקופה, שלהערכתי תמשך לפחות שנה, בשלום. דווקא פה בישראל המצב קצת יותר טוב (שוב, לדעתי) ולרוב החברות שזכו למימון יש מוצרים מבטיחים עם מודלים עסקיים חזקים.

2. השקעות: כולם אומרים את אותו הדבר, תישכחו מגיוסים חדשים וגם מגיוסי המשך. אני מניח שיש בזה משהו אבל לפי דעתי זה בדיוק התקופה לבצע השקעות חדשות - משקיעים יוכלו להשקיע עכשיו בשוויים משמעותית יותר נמוכים משהוצעו להם רק לפני מספר חודשים.

3. תחרות: בהנחה שפיתוח של מוצר ממוצע לוקח בין 8-12 חודשים, חברות חדשות ייצאו לשוק כאשר הכלכלה תהיה בשלבי ההתאוששות האחרונים, דבר שיאפשר להן לקטוף את הפירות בסביבה פחות תחרותית.

4. כח אדם: גם בנושא זה כולם תמימי דעים, צריך לקצץ איפה שאפשר ולהשאר עם מצבת כח האדם המינימלית. אני חושב שרוב חברות האינטרנט למדו היטב את מסקנות הבועה הראשונה ורובן מתפקדות עם מינימום כח האדם מלכתחילה, ואם יש כאלה שלא הפנימו זאת - הן יאלצו לפטר. דווקא החברות היותר גדולות יהיו אלו שיצטרכו לקצץ ולהתאים עצמן לתקופה. מכיוון שהתקציבים יקוצצו, דבר שיוריד את הביקוש לכ"א, ואילו ההיצע של עובדים מוכשרים יעלה, גובה המשכורות והתנאים הנלווים ייצטרכו להשתנות. לכן, הייתי ממליץ לחברות שרוצות "להדק את החגורה" להציע לעובדים לבצע "התאמת תנאים" ואם לא יסכימו, תמיד ישנה האפשרות לפטרם ולאחר מכן לגייס עובדים לא פחות מוכשרים בתנאים נוחים יותר למעסיק.

5. יצירתיות: בשנתיים וחצי האחרונות יצא לי לעבוד ולהפגש עם לפחות מאה חברות. לכולם אני מנסה לעזור בחשיבה יצירתית - איך לפתח ולשווק בעלויות נמוכות יותר ואיך לייצר בידול מוצרי ושיווקי ע"מ לגרום למוצר לבלוט יותר מכל אלפי המוצרים הקיימים היום. לחברות שלא עשו זאת עד היום לא תהיה ברירה והן יאלצו להתחיל לחשוב מחוץ לקופסא. זמנים קשים תמיד הוציאו את המיטב מיזמים שנלחצו אל הקיר ונאלצו להתאים עצמם למצב.

6. צריך מודל עסקי ?: העובדה שכולם התחילו פתאום לדבר על החובה שבמודל עסקי היא בעיקר מכיוון שחברות ייצטרכו לייצר תזרים מזומנים שיכפר על חוסר האפשרות לגייס כספים. אינני מאמין שלחברות בעלות מודל עסקי יש אפשרות להגיע לנקודת איזון בפחות משנה וחצי. לכן, יהיה קשה לדרוש מהן דבר שכזה. ובכל זאת, אני מאמין שחברות אשר יציגו מודל עסקי עובד, אפילו ללא רווחים, יצליחו להשיג השקעת המשך. ללא מעט חברות אין ממש מודל עסקי והן מתבססות על יצירת תנועת גולשים (eye-ball). לאותן חברות תמיד היה קשה יותר לגייס, אך אני באמת מאמין שבמידה וחברות אלו יצליחו לייצר את אותה מסה קריטית מינימלית, לא תהיה להן הבעייה למנף זאת ליצירת מזומנים מחד וגיוס השקעה מאידך. האתגר הוא, כמו תמיד, להגיע לנקודה זו בכלל, ואם אפשר - במינימום עלויות. בזמנים של מיתון אנשים נוטים לשנות הרגלי צריכה, ולכן יתכן ונראה דווקא עלייה בתעבורת הגולשים אשר יחפשו אלטרנטיבות בידוריות ופתרונות זולים יותר ברשת.

7. האם פירסום הוא מודל עסקי ?: השוק האמריקאי נכנס למיתון וכבר היום אפשר לראות מספר גדול של חברות המקצצות בתקציבי הפירסום הכללי שלהן. אך כבר באפריל התבטאתי שלפרסום באינטרנט יש יתרון גדול על פני מדיומים אחרים - הוא מדיד. המפרסמים הגדולים כבר התבטאו שהם צריכים לשים יותר דגש על החזר השקעה (return on investment) מאשר לייצר "אפקט וואו". לכן, יש לצפות שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי קונטקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי (online advertising). זאת מכיוון שהם יעילים, מאפשרים מדידה, דיווח ומעל לכל שליטה על ההוצאה - אלמנטים החשובים בזמן מיתון. חברות אינטרנט יכולות להתבסס על פירסום כמודל עסקי לגיטימי, אך הבעייה היא שלא מעט מהחברות משתמשות במודל זה כברירת מחדל ללא שימת דגש על תהליכי אופטימיזציה שהיו יכולים לייצר להן עוד הכנסות.

8. האם כדאי להתחיל עכשיו מיזם אינטרנטי ?: אם היה לי את הרעיון הנכון, רעיון מהפכני הניתן לפיתוח בעלויות יחסית נמוכות, הייתי הולך עליו ללא התלבטות. כמו שציינתי מקודם, העולם עובר עכשיו "רעידת אדמה" שתשנה לא מעט מהרגלי הצריכה והעבודה של הרבה מאוד אנשים וחברות בכל העולם. זוהי הזדמנות של כמעט פעם בחיים עבור יזמים למצוא את אותן בעיות ונקודות חוסר האיזון שאפשר לפתור. רק צריך לחשוב באופן יצירתי. מי מכם שחושב שיש לו את אותו הרעיון אך צריך עזרה כדי לקחת אותו לשלב הבא, מוזמן ליצור איתי קשר - yo at thecoils dot com.

בהצלחה

מקוטלג תחת: VC, Web2.0, בועה, ישראל, מודל עסקי, עולם, קרנות הון סיכון

ספטמבר
23
2008

TC50 - הסיכומים

מאת ירון אורנשטיין | Comments

באיחור "קל" (באמת שיש לי תירוץ טוב) הייתי רוצה לסכם את כנס ה-TC50 שנערך בשבוע שעבר.

נתחיל ביום השלישי שהיה בסך הכל "בסדר", יותר טוב מהיום הראשון אבל הרבה פחות טוב מהיום השני. לא פחות מ-4 חברות "ישראליות" הציגו ביום זה (עוד ארחיב בנושא "מיהו ישראלי" אח"כ). הראשונים שהציגו היו VideoSurf שפיתחו מנוע חיפוש לקטעי וידאו המאפשר לאתר קטעי וידאו ספציפיים מתוך הסרטים הקיימים ברשת ע"י "הבנת" התכנים. ע"פ המצגת, הטובה יש לציין, ניתן להסיק שלחברה יש מוצר בעל טכנולוגיה חזקה וממשק משתמש מרהיב (פרזנטציה). החברה ה"ישראלית" השנייה שהציגה הייתה Bojam אשר פיתחה פלטפורמה המחברת בין נגנים ומאפשרת להם לשתף פעולה ולייצר מוזיקה online בצורה מרשימה. בדומה ל-VideoSurf, גם לחברה זו היו אתגרים טכנולוגיים לא קטנים כמו הסינכרון בזמן אמת ואיכות ההקלטה, שעושה רושם (ע"פ הפרזנטציה) שנפתרו בצורה טובה מאוד. למי מכם הרוצה ללמוד איך לבנות מצגת מנצחת, כזו שיזכרו ושתלהיב את הקהל, אני ממליץ לצפות במצגת של Bojam (פרזנטציה).

צפו בראיון שערכתי עם אנדרו, מנכ"ל החברה:

בסשן השני הציגה חברת PlaYce, אשר פיתחה עולם תלת מימדי למפתחי משחקים אשר לא דורש קליינט, אלא רץ על כל דפדפן. הנקודה המעניינת היא ה-VP Production אשר היה אחד מהעובדים הראשונים של EA והיה אחראי על כמה מהמשחקים המובילים של החברה (פרזנטציה).

צפו בראיון שערכתי עם כרמל וסטוארט, שניים מהיזמים:

בסשן האחרון הציגו iamnews שזכו כחביבת הקהל ב-DemoPit וכתבתי עליה בשבוע שעבר.

במהלך היום הציגו עוד כמה חברות, לא ישראליות. השתיים שהכי הרשימו אותי היו TrueCar המאפשר למשתמשים להבין בצורה טובה יותר מהו המחיר אותו הם אמורים לשלם עבור הרכב שאותו הם רוצים לקנות (פרזנטציה). החברה השנייה היא GoodGuide שלדעת רבים הייתה החברה הטובה ביותר באירוע. השירות מספק את המאגר המקיף והמהימן ביותר היום בנוגע להשפעה הבריאותית, סביבתית וסוציאלית עבור רוב מוצרי הצריכה הקיימים (פרזנטציה).

הרגע התמוה של של האירוע היה בחירת הסטרטאפ Yammer כסטרטאפ הטוב ביותר בתחרות ה-TC50. החברה פיתחה העתק (כמעט אחד לאחד) של Twitter, רק לחברות, בו העובדים צריכים לשלוח הודעות קצרות העונות על השאלה "What are you working on?". אם יש ספקנים המתארים את התקופה כבועה, זו אחת הסיבות. אני באמת חושב שתחום ה-Enterprise2.0 הוא אחד התחומים החמים ביותר היום, אבל כמה נמוך אפשר לרדת? מה מונע מ-Twitter עצמם להוסיף את אותם שלושה פיצ'רים ולהציע את אותו השירות ? להם כבר יש את כל ה-early adopters שמועניינים להשתמש בשירות כזה (וזו לא כמות כזאת גדולה). אם זה לא מספיק, קיימים היום עשרות העתקים ל-Twitter, מה מונע מהם או מכל יזם אחר לפתח שירות שכזה ?

מיהו ישראלי ?

בתחילת ה-TC50 פירסמתי ש-6 חברות ישראליות עומדות להציג באירוע. ביום שלאחר מכן גיליתי שיש עוד שתיים שמשום מה "העדיפו" להחביא עובדה זו וכמובן iamnews שהצטרפה ביום האחרון. אנו, הבלוגרים והעיתונאים שמסקרים אירועים מסוג זה ואתם הקוראים, מרגישים מן סוג של גאווה כאשר אנו כותבים שיש 8 חברות ישראליות באירוע כה יוקרתי. לפעמים אנחנו אפילו "מנכסים" לנו חברות רק בגלל שאחד המייסדים הוא ישראלי, למרות שלחברה אין שום קשר לישראל (Bojam, VideoSurf). מסתבר שיש עדין מספר סטרטאפים שמעוניינים לעשות הכל על מנת לטשטש את מקורם, כאילו מדובר במדינת עולם שלישי. מספר עובדות: ישראל היא ספקית הסטרטאפים השנייה לאחר ארה"ב ל-TC50. לישראל למעלה מ-60 חברות הנסחרות בבורסה, שנייה לארה"ב. ישראל שנייה לארה"ב במספר הסטרטאפים לנפש. אני לא אומר שצריך להקצין עובדה זו, אבל לעשות הכל כדי להחביא אותה ? לי, בכל אופן, היה ממש לא נעים לשמוע את זה.

הקומבינה הישראלית

מה עושה סטרטאפ שגירד כל דולר שיש לו כדי להגיע ולהציג ב-DemoPit ומתבשר שע"מ להשכיר מסך לעמדה הוא אמור להוסיף עוד כמה מאות דולרים ? התשובות בסרטון למטה. חשוב לציין שישנם עוד מספר סטרטאפים שעשו את אותה הקומבינה. ככה סטרטאפ צריך לחשוב

TC50 - השורה התחתונה

1. יותר מדי סטרטאפים עדין משלים את עצמם שיש להם משהו.

2. רובם לא יהיו קיימים בעוד שנה מהיום.

3. לא מעט סטרטאפים הוכיחו שעדין יש מקום לחדשנות.

4. המודל העסקי של לפחות 95% מהסטרטאפים עדיין מתבסס על פרסום.

5. רובם מתבסס עדין על eyeballs.

6. הסטרטאפים המרשימים לא היו טכנולוגים.

7. אפשר לפתח שירות ביחסית מעט כסף.

8. אף סטרטאפ לא "הפיל" אותי.

9. ישראל חזרה לקידמת הבמה ובגדול.

10. יוסי ורדי לא פחות פופולארי בעולם מאשר בישראל.

————————————————————-

ראיון עם חברת EkkoTV אשר הציגה ב-DemoPit:

ראיון עם רון מחברת Kaltura אשר הציגה ב-DemoPit:

איך יזם ישראלי צריך להתנהג בכנסים. טיפים של רון מחברת Kaltura:

מקוטלג תחת: Web2.0, בועה, ישראל, כנס, מודל עסקי, סקירה, עולם

אוגוסט
5
2008

מקושרים תפסה גל

מאת ימי גליק | Comments

הדיווח על רכישת 34% במקושרים בידי וואלה (עם אופציה לשליטה) עושה לי פלאש-בק נעים. לפני יותר משנה יצא לי לבחון את אתר מקושרים בצורה יסודית למדי בהקשר של השקעה שלא יצאה לפועל ושנה אח"כ אני לא יכול שלא להרגיש שהם שיחקו אותה - ובענק.

מקושרים הוקמה לפני ארבע שנים ולאחר כשנתיים-שלוש היה ברור שהאתר צריך לעבור ידיים למישהו שיוכל להפוך את מספר המשתמשים לכסף. בזמנו, גרף המשתמשים נראה יציב והערכים עליהם דיברו ייצגו אתר שאפשר לעשות ממנו כסף אבל לא המון כסף ומתוכו ניתן לשנע משתמשים לשירותים משיקים - אבל לא המון משתמשים.

ואז באה פייסבוק. זו החייתה את הז'אנר והובילה משתמשים לחפש חוויות חברתיות גם באתרים אחרים. מי שהרוויחה מכך ובענק זאת מקושרים וזאת בשל ההתכוונות על קהל של בוגרים צעירים (שהוא גם הקהל העיקרי של פייסבוק) ולא על ילדים כמו שין1. שוקס, להבדיל, פספסה את הגל בשל התמקדות במשתמש הבודד ולא בשירותים החברתיים וכך יצא שמקושרים יצאה המרוויחה הגדולה מהטרנד הפייסבוקי.

מקושרים לא רק רכבה על הגל אלא גם עשתה שיפוץ עיצובי, הורידה חלקים באתר שיצרו תחושה זולה והרחיקו משקיעים, וקידמה את החלקים החברתיים שבאתר על חשבון איזורי ההאדרה העצמיים בסגנון שוקס.

הרנסנס של מקושרים גורם לי לחשוב שוב על שתי נקודות שחוזרות ועולות בהקשר של רכישות מהסוג של מקושרים ודוקטורס:

1. כמו בשנת 99, משתמשים פעילים עדיין שווים כסף, הרבה כסף, ולמי שיש סבלנות ומשאבים שווה להקים אתר סביב קהילת משתמשים גדולה ובעלת פוטנציאל, גם אם אין לו מודל עסקי מוצק מן המוכן.

2. בסופו של דבר, אם אתה מספק שירות טוב ונמצא מספיק זמן בשוק, תצליח בעזרת קצת מזל ו/או השגחה עליונה לגלוש על הגל הנכון.

כבר ראיתי מקרוב מוצר אינטרנטי שהושק, במקרה, במקביל לחוק בקונגרס האמריקאי שהיווה פרסומת חינם למוצר. תוך חודשיים מכר המוצר במאות רבות של אלפי דולרים ותוך חודש נוסף שקע בתהום השכחה. הגל עבר.

מקושרים עלתה על הגל המתחדש של הרשתות החברתיות (ששיאו, כך נדמה, מאחורינו), נמצאה במקום כשוואלה ביקשה לממש את שאיפותיה החברתיות והצליחה לקבל שווי מצוין ששנה אחורה נראה כמו פנטזיה.

יפה להם! ומי יתננו ים אינטרנטי גבה-גלי.

מאת: ימי גליק. אימייל: yami שטרודל thecoils.com .

מקוטלג תחת: ישראל, מודל עסקי, רכישה

אפריל
29
2008

האם הפירסום באפליקציות של Facebook עובד ?

מאת ירון אורנשטיין | Comments

מאז השיקה Facebook את ה-Facebook Apps, אותן אפליקציות שמפתחים עצמאיים וחברות יכולים לפתח ולהפיץ ע"ג הרשת החברתית, מספר האפליקציות עולה בהתמדה וכל סטרטאפ אינו מרגיש שלם אם אין לו אפליקציה משלו. ברוב המקרים שאלת המודל העסקי לא כל כך מטרידה את המפתחים, "כשנגיע למליוני משתמשים, תוך מספר שבועות, כבר נדע איך לעשות מזה כסף", אך ברוב המקרים המציאות קצת שונה. רק 92 אפליקציות מתוך ה- 23,175 הקיימות הצליחו לעבור את רף מיליון ההתקנות ואם נוריד את ארבעת הראשונים, מספר המשתמשים הפעילים ע"ב יומי (באותן 88 אפליקציות) עומד על 134,071. מיותר לציין שאם ניקח את הממוצע היומי עבור כל האפליקציות נגיע למספר עשרות בודדות של משתמשים.

נניח שהתמזל מזלנו והצלחנו להגיע למסה קריטית של משתמשים, איך מייצרים מהם כסף ?

חברות רבות זיהו את בעיית יצירת המזומנים באליפקציות והתחילו להציע רשתות פירסום המיועדות לאפליקציות המותקנות ברשתות חברתיות. בדומה לפלטפורמת ה- Google AdSense של Google, כל שעל מפתח/חברה לעשות הוא לפתוח חשבון באחת הרשתות ולהוסיף שורת קוד קטנה לאפליקציה וכמו קסם מתחילים לשמוע את המטבעות נופלים. אז זהו שלא, הבלוג Inside Facebook פירסם היום את ה-CPM (העלות עבור אלף צפיות במודעת פירסום) שאותן רשתות הפירסום משלמות למפתחי האפליקציות.

tspree15 is making $0.60 CPM with Social Media
cbovis is making $1.50 CPM with VideoEgg, but they can’t cover all his inventory (the rest runs on RockYou)
sweetsteve is making $0.27 CPM with Cubics, down from $0.43 earlier this month
ejono is seeing a $0.40 CPM with Cubics
cory is making a $4.78 eCPM with Social Media (???)
mzeitler is making a $0.50 CPM each with AdSense, FB Exchange, Social Media, and RockYou (and by combining 2 units on a page is making $1.00 CPM)
saintseiya is making $0.125 CPM with Lookery ($0.25 with 2 ads above the fold)
markdoub is seeing $0.10 CPM with Cubics, down from $0.43
ersingencturk is seeing $0.04 CPM with AdSense

אם נתעלם מהמספר הלא הגיוני ש- cory הצהירו שהם מקבלים וניקח את הגבוה ביותר שלאחר מכן, $1.50 ע"י cbovis ונכפיל אותו במספר המשתמשים הממוצע היומי של 88 האפליקציות המובילות (134,071 שהם 134 CPM), נקבל שחברה זו עושה $201 ביום וסכום מדהים של $6231 בחודש (של 31 ימים). עכשיו, אם ניקח את מספר המשתמשים הממוצע האמיתי של אותה האפליקציה ש-cbovis מפתחים (YouTube Video Box), נמצא שהוא 20,627, ז"א שחברה/מפתח זה עושים $930 בחודש !

(החישוב שעשיתי הוא רק כדי להמחיש את סידרי הגודל וידוע לי שהוא לא מדויק. מספר המשתמשים הממוצע היומי של אפליקציה הוא אינו מספר המשתמשים שנחשפו לפרסומת, בדר"כ מספר זה הוא עוד נמוך הרבה יותר. כמו כן, משתמש מסוים יכול להיחשף ליותר מפרסומת אחת ביום).

אחד הנתונים ה"מעניינים" הוא ה- $0.04 שעושים ersingencturk בעזרת לא פחות מאשר Google AdSense. רק לשם השוואה, היום מפרסמים משלמים גם $30 עבור CPM באתרים ספציפיים שזה פי 20 (במקרה הטוב) ממה שמפתחים מקבלים ב-Facebook. ללא ספק, האופציה לפרסם ברשתות חברתיות, נכון להיום וע"ב מספרים אלו, הרבה פחות אטרקטיבית מהחלופות הקיימות.

כנראה שהיחידים שמצאו את הדרך לעשות כסף מרשתות חברתיות הם החברה מ-Facebook.

מקוטלג תחת: Social Network, Web2.0, מודל עסקי, פרסום

« לפוסטים הקודמים

הבלוג של עולם הדוט.קום הישראלי החדשות, הטכנולוגיות, הטרנדים, הדמויות והמיזמים

Colnect הישראלית זכתה במקום הראשון בתחרות ה-Startup2.0 בבילבאו

לא נעים, לא נורא

TC50 - הסיכומים

מקושרים תפסה גל

האם הפירסום באפליקציות של Facebook עובד ?

תגובות אחרונות

לאחרונה ב-Zone

תגים

ארכיון

בלוגים

קישורים