סימן מסחר הינו זכות טריטוריאלית ויש לרשום אותו בכל מדינה בנפרד. בהתאם, כאשר חברה ישראלית מעוניינת לרשום את סימני המסחר שלה ברחבי העולם, עורך הדין הישראלי שלה נדרש להפעיל עבורה עורך דין מקומי בכל מדינה בה נרשם הסימן. פעילות זו כרוכה בעלויות בלתי מבוטלות (אך עדיין נמוכות משמעותית מעלויות רישום פטנטים).

לאחרונה הצטרפה ישראל לאמנת "פרוטוקול מדריד" שתיכנס לתוקף ב-1.9.10. שינוי זה יפתח אפיק חדש, נוח וזול יותר לרישום סימני מסחר בחו"ל. בפרוצדורה החדשה, מבקשת ישראלית בעלת בקשה לרישום סימן מסחר (או סימן מסחר רשום) בישראל תוכל להגיש לרשות הפטנטים הישראלית בקשה בינלאומית המבוססת על הסימן הישראלי, המייעדת מדינות החברות באמנה (הכוללת כיום יותר מ-80 מדינות, לרבות ארה"ב, אירופה (קיימת אפשרות לרשום סימן אחד המכסה את כל ה-EU) וסין). על המבקשת לעמוד באחד התנאים הבאים: אזרחות ישראלית, תושבות בישראל או פעילות מסחרית ("commercial establishment" בלשון האמנה) בישראל. הבקשה הבינלאומית נבחנת לתנאים פורמליים בארגון WIPO ולאחר מכן עוברת בחינה בכל מדינה שיועדה בבקשה. במידה ולא מועלות השגות כלשהן נגד הבקשה (כפי שקורה במקרים רבים), הסימן נרשם. וזאת, מבלי שבעלת הסימן נדרשת למנות עורך דין מקומי בכל מדינה (תוך חסכון משמעותי בעלויות).

היתרונות בשימוש בפרוטוקול מדריד משמעותיים:

• עלויות - אגרות הבקשה הבינלאומית מורכבות מאגרות קבועות ומאגרות שתלויות במספר המדינות ומספר הסוגים לגביהם רשום הסימן. ככל שמייעדים יותר מדינות, כך גדל החסכון בעלויות (שעשוי להגיע בקלות לאלפי דולרים).
• ניהול ותחזוקה פשוטים ויעילים יותר של הפורטפוליו הבינלאומי – עו"ד אחד מרכז את הטיפול, ואין צורך למנות עורכי דין מקומיים במדינות היעד; רישום שינויים למיניהם וחידושים נעשה בצורה מרוכזת ברמה הבינלאומית, תוך חסכון בעלויות; אין צורך לעמוד בתנאים פורמליים (כגון יפויי כח) ספציפיים לכל מדינה; גמישות בהוספת מדינות יעד בעתיד עם התפתחות החברה לשווקים חדשים באופן פשוט וזול יחסית. ועוד.

אולם, קיימים גם חסרונות. העיקרים שבהם:

• תנאי הזכאות במדינה בה מוגשת הבקשה (פעילות מסחרית, מגורים או אזרחות).
• הסימן הבינלאומי חייב להיות זהה לבקשת הבסיס בכל מובנים. לפיכך, אם רוצים לרשום בישראל סימן המורכב ממילה בעברית ובאנגלית יחד, השימוש בפרוטוקול מדריד עשוי ליצור בעיה (שכן, בחו"ל לרוב אין אינטרס לרשום את הסימן בעברית).
• תלות בבקשת הבסיס.
• משך תהליך הרישום ארוך יותר ממשך תהליך הרישום בבקשה לאומית במדינות מרכזיות כמו ארה"ב ואירופה.

בכל מקרה, פרוטוקול מדריד עשוי להוות הזדמנות מצוינת לחברות סטארט-אפ ישראליות להרחיב את פורטפוליו סימני המסחר הבינלאומיים שלהן בעלויות סבירות, באופן הדרגתי, ובצורה פשוטה יחסית.

פוסט אורח זה נכתב על ידי עו"ד ערן ליס, שותף מייסד במשרד עו"ד עדין-ליס – משרד בוטיק המתמחה בקניין רוחני וטכנולוגיות מידע ומדורג בדירוגים בינלאומיים וישראליים כאחד ממשרדי ה-IP המובילים בישראל. ניתוח מקיף יותר של פרוצדורת הרישום ומידע נוסף בתחום הקניין הרוחני מופיעים בפורטל המשפטי לקניין רוחני ודיני אינטרנט שמפעיל המשרד.

השימוש במפות באתרים הופך לנפוץ יותר ויותר והפופולאריות של שירותים מבוססי מיקום תורמת רבות למגמה זו. אז כמה מסובך העניין? מתי כדאי לעשות זאת לבד ומתי כדאי לפנות למומחה? איתי עשת מחברת קרטולוג מנסה לעזור:

לפני מספר שנים נהגו לומר כי התוכן הוא המלך. הוא מקיף אותנו ונמצא בכל מקום. הצגתו הייתה טקסטואלית ומבוססת טבלאות. היום, יותר מתמיד ומסיבות רבות, תכנים רבים הינם בעלי שיוך גיאוגרפי (Geo-Tagged) ולכן מקבל המשתמש בהם ערך מוסף ומשמעותי כשהוא נחשף אליהם מוצגים על המפה. ערך מוסף הנובע מהצגה גיאוגרפית לעומת הצגה טקסטואלית ניתן למצוא בתחומי הדיור (מכירה והשכרה של נכסי נדל"ן), הבילוי (אירועים, מופעים, מסעדות), התיירות (מסלולי טיולים, טיסות, מלונות), ולראיה השכיחות הרבה של מפות המוטמעות באתרי אינטרנט. נכון לימים אלו, קיימים למעלה מ- 350,000 אתרים משובצי מפות. היום המפה היא המלכה.

תכנון המפה מתחיל בבחירת ספק מפות. תפקידו הוא לאפשר גישה לתמונות של מפות בהתאם למיקום הנדרש. ספקי המפות המובילים בעולם, דוגמת Google Maps, Bing Maps ו- Yahoo Maps רכשו צילומי מפות, מפות וקטוריות וצילומי אוויר של רוב העולם ופיתחו מערכת המספקת תשתית אינטרנטית נגישה, מהירה ומבוזרת. בנוסף לתשתית המיפוי, ספקי המפות גם מחצינים ממשק תכנותי, בד"כ בשפת צד-לקוח, דוגמת JavaScript, Silverlight ו- Flash המאפשרות יכולות בסיסיות כגון הזזת מפה, פענוח מיקומי כתובות (Geocoding), חישוב מסלולים, הוספת פוליגונים ועוד. בנוסף, חשוב לזכור שגוגל, למשל, משנה באופן תדיר ולעיתים משמעותי את ה- API שלה, ולכן צריך תמיד להיות עם אצבע על הדופק ולהגיב במהירות לכל שינוי כזה. לדוגמא, לאחרונה הכריזה גוגל על סיום תמיכתה בגירסא 2 ומעודדת מעבר לגירסא 3 שיצאה מהמעבדה לאחר שנה של פיתוח.

ממשק התכנות של ספקי המפות הינו ממשק הדורש למידה, ניסיון והתמקצעות לצורך ביצוע פעולות באופן יעיל ונכון. בעוד שהדרך להוספת מפה ראשונית בעלת נקודת עניין אחת הינו תהליך פשוט ומתועד היטב, הרי שהוספת יכולות מתקדמות יותר הינה פרוייקט רב-תחומי (פרטים נוספים בסרטון זה). אפליקציית מפה אינטראקטיבית מאפשרת יכולות חיפוש ואחזור מתקדמות במגוון שדות כגון תגיות, תאריכים, מחירים ומיקומים, השלמה אוטומטית של מילות חיפוש, הצגה של מספר רב מאוד של נקודות עניין (מעל מספר מאות) על ידי ביצוע קלסטרינג בצד-שרת, הצגתם בסרגל צד מעוצב, חישוב מסלולים, הוספת יכולות שיתוף חברתי, הדפסה, הוספת שכבות מידע, תמיכה בפלטפורמות שונות, עיצוב גרפי המתאים לעיצוב האתר, עיצוב ממשק המשתמש ועוד. פיתוח זה הינו מורכב ודורש השקעה של שבועות עבודה וניפוי שגיאות המצריך עבודת מומחה בתחום. לעיתים קרובות מדי מתפתה המפתח להניח, לאור הקלות בהוספת מפה בסיסית, כי המשך התהליך קל באותה המידה. משיכה זו למלכודת הדבש סופה בהקצאת משאבים רבים מאוד ללמידת נושא שאינו בתחום עיסוקו השוטף, ואם אין בכוונתו להפוך למומחה מפות, סופה להיות מושקעת בתהליך חד פעמי שלא יקצור פירות בעתיד.

מרכיב נוסף במערכת הינו בסיס הנתונים. כל חברה שמתעסקת בתוכן, ובפרט בתוכן מתוייג מיקום (Geo-Tagged) מחזיקה ומתחזקת בסיס נתונים אשר נותן מענה הן לנתוני המיקום והן לנתונים שונים ומגוונים של צרכי החברה כגון ניהול משתמשים והרשאות, רשימות מסוגים שונים, פירוט עסקאות ומידע אחר. מאגר נתונים זה משמש באופן רציף לפעולתו של האתר. הוספת מפה דורשת הוספת שדות ייעודיים למאגר זה ובעצם את שינויו כך שיתאים לצורכי המפה. מטיבה של אפליקציית מפה, כל אינטראקציה של המשתמש יוצרת בקשת חיפוש חדשה ולכן שילוב מפה באתר פעיל מעמיסה באופן משמעותי על שרת הנתונים ויכולה לפגוע בחוויות המשתמש מהאתר ואף להפילו, וזאת היכן שמטרתה העיקרית הינה שיפור חווית המשתמש. מעבר להשפעות השליליות על האתר הקיים, תהליך אחסון המידע ושליפתו חייבים להתבצע באופן מהיר ויעיל על מנת להשביע את רצונו של המשתמש באתר ובמפה. הפרדה בין שרתי האתר ושרתי אפליקציית המפה היא הפתרון המועדף.

אתגר נוסף העומד בפני מפתח אפליקציית המפה הוא פיתוח אפליקציה אשר תואמת לכל הדפדפנים ולכל הפלטפורמות. בעידן התוכן הסלולארי אנו נדרשים להנגיש את המידע לקהלים רחבים יותר ולהתאים את האפליקציה לפלטפורמות ניידות כגון אייפון ואנדרואיד – הרפתקה לא קטנה בפני עצמה.

נכתב ע"י איתי עשת, מנכ"ל קרטולוג בע"מ

חברת קרטולוג הוקמה בשנת 2009 במטרה להעניק לאתרים רבים את האפשרות לצרף אפליקציות מפה לאתרם וחרטה על דגלה את הרחבת השימוש באפליקציית מפות, ולפיכך מספקת שירותי ייעוץ ראשוניים בחינם לכל יזם.

itay@cartolog.com / www.cartolog.com

הימים ימי השקה המה, והמזגן משתף פעולה ומת, אומרים שזה טוב למוח. ועם זאת, עדיין צריך לעבוד, ועוד עבודה רגישה למדי, חובבת בלוגים ככל שאהיה עוד לא יצא לי לפנות לאנשים שאני לא מכירה, בשפה שאני לא מרגישה בה בנוח כמו בעברית, ומתוך ידיעה שאני אחת מתוך רבים (ברוכה הבאה למציאות..)

אתם קוראים את הבלוגים, מכירים סגנונות כל כך שונים, מחייכים לבדיחות פנימיות (זה במקרה הטוב), והשאלה היא תמיד איך לפנות אליהם בלי לצאת דביל? ואם כבר לצאת דביל, אזה איך עושים את זה בחינניות?

הפוסט הזה נכתב כשהתחלתי לנסח את המכתבים לבלוגים, הוא נכתב ונערך במהלך כל התקופה האחרונה, בעודי שולחת ועונה, מדברת ומפרסמת, כותבים עלינו ומתעלמים מאיתנו. חיכיתי כדי לפרסם את הפוסט הזה מתוך חשש שההיגיון הבריא יתגלה כאכזבה עצומה. למרבה ההקלה, אחרי כמה מכתבי-מרקטינג-קלאסיים התגובות בוששו לבוא, ואז החלטתי שאם אני מאמינה במשהו, כדאי לסמוך עליו, ופשוט כתבתי, תוך שאני משבצת בכתיבה השוטפת חתיכות-מכתב-מנוסחות, התגובות לא איחרו לבוא, שיעור בשבילי, שיעור בשבילכם,

נכון שהבלוגר הוא בנאדם, וכללי הדיאלקטיקה שאני מביאה פה הם מעניינים תיאורטית, נכונים פרקטית וחשובים הומנית, ועם זאת, כל בלוגר יכול להיות בנאדם סופר מעצבן וחרא באופן כללי, כך שבכל מקרה, קחו הכל בערבון מוגבל… J

1. כדאי לדעת, ולו באופן רופף, על מה אתה מדבר, שליחה בשיטת הסרט הנע תביא במקרה הטוב לכישלון בשיטת הסרט הנע, ולפדיחה כלל עולמית במקרה הרע.

מה לעזאזל אתה רוצה? לפני שתדעו להגיד את זה במשפט אחד, שני משפטים, וקטע קצר, אין לכם מה לכתוב. קודם תדעו מה אתם באמת רוצים להגיד, ומה באמת אתם צריכים מהבלוגר (שיכתוב? אתם צריכים קשרים? אתם רוצים לינק? מה?)

2. נסו לכתוב למקום הנכון, לא בטופס צרו קשר (לאלו יש נטייה מוזרה לשחרר את תוכנם לחלל הרשת, ועוד תמצא את הפנייה שלך בפעם הבאה שתגגל את עצמך, פדיחות, לא שלא עשיתי את זה, אבל עדיין בחששות רבים)

3. נסו לדעת אל מי אתם מדברים, לרוב הבלוגרים יש נוכחות רשתית חזקה, בחנו את הפליקר שלהם, את המיספייס שלהם, צרפו אותם כחברים בפיסבוק – עוד לפני שפניתם אליהם, קראו קומנטים שכתבו, לא בשביל לציין באלגנטיות "מייגן הקטנה שלך כל כך חמודה" (ולהחשד כפדופיל מטורף) אלא כדי לחוש מעט את האדם העומד מולך, כדי לתת לו את הכבוד הראוי, הוא עמל וכותב, אתה רוצה ממנו משהו, לפי כללי הדיאלקטיקה הבלוגרת (ואתה רוצה להיות חלק ממנה, ולא להזדהות עם שולחי הברושורים המאוסים) אתה צריך לנהל דיאלוג, ולדיאלוג צריכים להיות שני משתתפים, לפי אותה מתודה, הצג את עצמך, אתה חשוב לא פחות מהבלוגר, מי אתה? מה אתה רוצה? הכל אישי, גם כשזה עסקי.

4. בלי טמפלטים, כדאי שתדע מה אתה הולך לכתוב באופן כללי, אפשר אפילו לנסח מכתב כללי, אבל את המכתב לכל בלוג תכתוב בנפרד (באחד הנוסחים האחרונים הכניסה נערת המרקום את הביטוי העיתונאי "add complement to the blog here" אאוץ, רק חסר לך לשלוח מכתב עם הערה כזו, שמו של הבלוגר הקודם או דעתך המעמיקה לגבי מייגן הקטנה – ראה סעיף 1, להלן: פדופיל מטורף או סתם דביל מושלם)

5. נסה לאתר סיפור, לך יש סיפור, לבלוגר יש סיפור, איפה הסיפורים האלו נרקמים לסיפור שלישי שיעניין את הקוראים?

6. חשוב על הקהל, האם זה באמת מעניין אותו? או שאתה רק חפץ בו כבשר תותחים? באם זה לא יעניין אותו באמת, אזי עדיף לוותר, יש המון המון בלוגרים בעולם.

7. לא הגודל קובע, אלא האיכות, יש בלוגים קטנים וסופר אכותיים, עם קהל נאמן ומוביל דעה, שיתאימו לך הרבה יותר מהבלוגים הגדולים, שיביאו לך בעיקר מתחרים ורחרחנים מהתעשייה, כתבה בטקראנץ' היא תמיד נחמדה, אבל 95 אחוז מהיוזרים שהיא תביא לך, יהיו אנשים כמוך, ובאפרופו אתה אולי רוצה את זה, אבל במוצר שלך אתה צריך יוזרים שיתאימו למוצר *שלך* מ.ש.ל

8. שרינג איז קרינג, אם אתם מכירים מישהו שמכיר מישהו, זו תמיד התחלה טובה, אל תפחדו להשתמש בקשרים, ותמיד תדאגו להחזיר טובות – אין כמו הכרות אינטרנטית, עברתי כמה מרגשות כאלו בשבועות האחרונים.

9. אל תעמיסו, לא קבצים, לא מיליון דוגמאות, לא מכתב עמוס בטירוף, אחרי שתי שניות איבדתם את הבלוגר ואת הבלוג כולו, באם הוא חזר אליכם עם הבעת עניין, יאללה, תעמיסו (וגם אז, שימו לב…)

10. תכתבו פשוט והגיוני, בתנאי שאתם יודעים לכתוב, כמובן, או להתנסח מספיק בהיגיון כדי שלא תישמעו כמו הבבילון שלי, שתרגם להנאתו את המשפט הראשון במכתב המרקטינג לשירה המושגית הצרופה הבאה:" וויקס נותן למשתמשים לבקלות יוצר ואורז להלום ברשת מרוצה ומפיץ זאת בסביבות הרשת"

11. שמרו על קשר, מערכת יחסים עם בלוגרים לא מתמצה בזבנג-כתיבה-וגמרנו, דאג לעדכן את הבלוגרים החביבים עלייך בדברים החדשים שקורים (בפרופורציה בבקשה) דאג להמשיך את ההתכתבות איתם, להמשיך את הקשר על בסיס אישי, כך גם תדאג שיכתבו עלייך גם בעתיד (לא חשוב באיזו חברה תעבוד) וגם (וחשוב לא פחות) תכיר כמה אנשים מלבבים ממש, שהאינטרנט זורם בדמם, זה נכס, וזה שווה.

יכלתי לציין עוד מספר דברים חשובים אבל העיקר הוא להיות גמיש וקשוב, ולהכיר באמת את הסביבה שאתה פונה אליה.

אז מה, מישהו רוצה לכתוב על וויקס? כדאי לכם, יהיה כיף.

עמית כנעני היא מנהלת המוצר של wix.com . כתובתה amit ב- wix.com.

Dapper, for those of you who haven't heard of it, is a web based service that lets you transform, with ease, any site on the web into a semantic API, letting you consume the site's content as a feed, a widget, a facebook app and tens of other ways. Dapper's goal is to build the semantic web in a top down approach, based on the distributed effort of tens of thousands of users and site owners who use Dapper to get and distribute content the way THEY like it.

From day one (Dapper launched Aug, 2006), we were focused on building Dapper as a platform for developers and savvy web users, not as a personal tool. Thus, much of Dapper is open source (and more will probably become so in the future), extensible and modular. We've deployed developers tools such as SDKs and web services and attempted to cultivate a vibrant community through our blog and p2p interaction. Last week (Feb 3-4) was one of the peaks of our effort when we hosted Dapper enthusiasts and partners in the first ever DapperCamp, in San Francisco, CA .

Building an eco-system is not an easy task, and requires constant resources, and its doubly hard for a striving start-up with very limited resources and a tight budget. In addition, initially, and for a long time running, it seems like a one-way street where you give and develop and provide, and don't get much in return. In addition, traditionally, Israeli start-ups (being israelis have a very focused, down to earth view, asking what's the immediate ROI of every action, and looking down at activities that are meant to build an "eco-system", "presence" and other obscure terms. However, once you pass the initial hurdle, build partnerships and work with the community, it starts giving back, be it in word of mouth reference, in enhancement of your basic service, in bug finding and in many more aspects. At the end of the day, an engaging community is also an important asset that you'll leverage in your next round, M&A deal or IPO.

So if you want to build an engaging eco-system around you, what can you do?

Here are a few tips:

1. Blog. Then blog some more. Or as the Richter Scales say: blog, blog, blog it all, blog it if it’s big or small, blog at the cineplex, blog while you’re having sex
      a. Also comment, trackback and in general engage in the conversation.

2. Listen and react. Try soliciting feedback early and often. Use the feedback promptly in your dev cycles and let people know when their ideas/comments are realized. When you've built/fixed something based on user feedback and you let him know, he'll be loyal to you forever (internet terms). He "owns" part of it.

3. Form communication channels. Emails (with a repository and tracking system), chat rooms (meebo is great for embeddable chat rooms), forums, wikis. Whatever agrees with your culture. Most importantly, don't create a channel if you can't/don't intend to support it. It will be counter-productive. Adding a channel (e.g. forums) is a life long commitment that requires daily monitoring and prompt response.
     a. Don't shield your development team from feedback. Let them read support emails / browse the forum etc. It will enhance their motivation when the service gets great feedback, and will doubly enhance their motivation when bugs/issues are raised.

4. Open up as much as you can. Be it open-sourcing whole or portions of your code base, APIs that allow interaction with your core functionality and data or deploying standards (e.g. openID, openSearch), the more you open up, the better. Some tools (e.g. Twitter) have gained their success mainly because of their openness and inherent interoperability.

5. Partner with complimentary service, leveraging each other's strength. You can think of it as an extension of Youtube's embedding practice, which made them so successful. What if you could embed your entire site (or portions of its functionality) in complementary services, or enhance your service by embedding others'? This entails taking great care when designing your architecture so that it will be modular and easily integrated, but it opens the way to all kinds of cooperations, and eventually allows your core service to reach larger audiences.

Lastly, whenever you can afford it, establish presence in your reference market. For many, this means the San Francisco bay, though not for all. Engaging physically with your community is still by far the best way to build it. DapperCamp last week, is a great example, and will probably be remembered as a major milestone for our community and eco-system, not only because it gave an opportunity for us to interact directly and deeply with scores of developers and companies who use Dapper, but also because it allowed them to interact among themselves, creating new opportunities for all, and giving us many new Dapper ambassadors to spread the word.

Israeli start-ups are traditionally more technology focused than the general norm, and it is certainly one of our fortes, but it is important to remember that today, more than ever, the web is a social platform, and whoever wants to succeed should harness this platform to the best of his abilities, even if what he does is some nerdy stuff like building APIs…

Like any other frustrated consumer out there who often seek help for his tech problems, I often pulled my hair after wasting hours on unsuccessful attempts to get technical support for my products.  Whether it was a wireless router, dishwasher, or even a printer – I never managed to find a solution for a tech problem fast and easy.

As I started researching this space, I realized there is an inherited conflict between consumer products manufacturers who constantly seek ways to lower their customers support costs and the average consumer who is in a growing need for efficient tech assistance.  Since the products we use become more and more technologically advanced, and at the same time manufacturers are eager to push their products into the market before they are properly designed and tested, consumers often need to deal with a poorly designed product that is extremely sophisticated to operate.

Since most manufacturers are hiring inexpensive off shore facilities to handle their support, consumers ended up talking to reps that have very little knowledge and experience regarding these products and therefore in no position to successfully address their problem.  The result is that many consumers are unable to get support and successfully operate their products.

Once I figured all that out, I realized there is a potential to harness the wisdom of the crowds regarding tech support matters, and leverage that towards helping new people who face these problems for the first time.  My assumption was that most tech problems occur to most users, and it is enough that one dedicated user will be able to overcome a problem and will ultimately be willing to help others by sharing his solution. When I figured there is great monetization potential around post purchase support it was clear to me what should be our goal:  to create the first and largest post purchase support destination site on the web.

To get started I raised some cash from angle investors, which was very challenging in early 2005, and created an environment that both laid out most of the relevant support information on any product in a single and easy to use location, and more importantly, offered users to collaborate and share their experience regarding these support matters.

Through the combination of generating relevant content in a space that was not heavily targeted by big companies, and having that content indexed in search engines, we were able to gradually drive significant streams of traffic to FixYa. At that point, the challenge was to encourage other users to answer these questions.  Since I knew one of the most important rules of online user behavior (users do what you allow/ask them to), we simply optimized a process where we recruit potential answerers from our overall traffic and retained them.

One of the secrets of creating a scalable consumer internet experience is thinking like a user, and not compromising on searching and optimizing the most intuitive user experience. We humans are the laziest creatures alive, and we adore simple solutions that make our lives easier.  Therefore, our sole focus in FixYa for as long as the company has been operating, is to create a site that will provide people with the best solution for any problem, fast and easy.

Especially in the Israeli internet scene, it was extremely challenging to find both talented and experienced professionals to make this idea into a company. Through a combination of courting people who I successfully worked with in the past and interviewing hundreds of new people, we slowly and gradually built a solid team.  By all means, one additional (known) secret to building great companies is getting the right people, and assuring they are constantly motivated to invest their passion in their work

As the company got to a scale where it was obvious there is a great opportunity to build a big business around it, we decided to get VC funding and lay the foundation for a large business to come.  After meeting several Israeli VC’s we realized we will have much better success (and value) by partnering with a leading US VC, who is in a better position to help us make this venture into a huge success. 

At the same time, we also realized it would make a whole lot of difference if we relocate our presence to Silicon Valley.  As much as FixYa is an internet venture, it’s still a people business at the end of the day. Our potential partners and even acquirers are lead by people, and therefore we should be near them in order to create the right relationship that can lead to those things. In addition, at some point there are also competitors.  One of the elements of success is that it convinces others to jump in and try to get a piece.  Although FixYa started a niche, after it started to position itself as the leader of this space, several players entered this market – most of which are located in the valley.  One other reason for us to be here is to make sure we get at least the same opportunities to partner and grow the business as they do.

Today, FixYa manages to sustain a solid and aggressive growth pattern in its usage and monetization, and at the same time constantly dealing with challenges that are getting the company closer to become what’s it intended to – a brand that is synonymous with tech support as much as Google is with search and Ebay is with auctions.

Unlike the recent trend where it seems too easy to get funding and teams, I feel we made the longest and most difficult way to hit every goal with FixYa. From getting funded, to finding the right people – it was always in the 92nd minute (soccer time). I used to wonder why it was so hard, especially when it was faster for others.  Now I know that there is only one way to build a great company – the hard way.