נושא ה- UX בדוט קום הישראלי הוא עניין בעייתי. בעוד שאנו מסתדרים בצד הטכנולוגי והיזמי אנחנו נשארים לרוב הרחק מאחור בנושא חוויית המשתמש. מה יש (או אין) ברוב החברות הישאליות שמונע מהן מלהגיע להשגים בנושא זה? אני חושב שבמקרה של ישראל מדובר בשילוב של שני גורמים: קהות אסטטית וחשיבה על פתרונות (מוצריים וטכנולוגיים) במקום על משתמשים. מעולם לא היינו עם בעל תרבות פנאי מפותחת (מי שלא עובד – לומד) או חיבה ניכרת לאסתטיקה – שהיא בדרך כלל נגזרת של זמן פנוי – ומשום כך איננו מייחסים ליופי ולנוחות שימוש ערך רב במיוחד. אם מניחים שאם זה עונה היטב על צורך – ישתמשו בזה. אז זהו, זה אולי נכון למתכנתים אבל לא למשתמשים "מן הישוב".

האם אנו, כתעשיה, עומדים מספיק במקומם של המשתמשים, שאינם מביטים על המערכת כאוסף של פיצ'רים אלא כעל מכלול שאמור לספק חוויית משתמש הגדולה מסך מרכיביה המוצריים והטכנולוגיים? ראו שרותים גדולים ומצליחים – לרובם יש עיצוב, "אופי" וסגנון עבודה מאופיינים מאד. האין התעלמות מנושאים אלו פתרון בטוח להנצחת ההצלחה המוגבלת של מיזמי דוט קום ישראליים?

הכנסת נושא ה- UX לתודעה ולדרך הפעולה בדוט קום הישראלי הוא האתגר שאדן שוחט, יניב גולן ותומר שרון מנסים לצלוח באירוע   leanUXmachine שיתקיים בין הרביעי לשישי באוגוסט בתל אביב (ב- Junction). זוהי הזדמנות נדירה לשים את ה- UX על ראש שמחתנו ולנסות ולעצב תפיסה ויכולות בתחום שהוא לא הפורטה של רובנו. מאחר והכנס הוא בעל אוריינטציה מעשית הרי שהרישום נעשה בקבוצות העוברות הדרכה פרטנית ויש להשלימו עד יום שלישי (12/7) אז מהרו להרשם.

אנא שתפו.

מנהלים, משקיעים, יועצים, בנקאים ואנשי טכנולוגיה מ-48 מדינות התקבצו בימים שלישי עד חמישי לפני שבועיים, יחד עם כל תעשיית ההיי-טק הישראלית לוועידה הנחשבת ליוצאת דופן גם ברמה בינלאומית – ועידת ההיי-טק הישראלית של איגוד תעשיית ההיי-טק. יותר משזו היתה ועידה שהציגה את ההי-טק הישראלי, זו היתה ועידה גלובלית שבה נוצרו מפגשים שהובילו לשיתופי פעולה בין חברות מצרפת לחברות מקנדה, חברות מהודו וחברות מסין וחברות אמריקאיות וחברות אירופאיות. מול הבידוד הפוליטי והדיפלומטי של ישראל, הכנס חידד שההיי-טק מגשר על המחלוקות עם העולם וישראל עדיין מעניינת את העולם. הכמות של הזרים בכנס היתה מאוד בולטת, אבל מעבר לכך רמת הדרגים שהגיעו לארץ לבחון את הטכנולוגיות המקומיות – סגני נשיא, CTO ומנכ"לים בחברות כמו סינופסיס, אלקטל, לנובו, IBM, GM, מיקרוסופט, TI, סמסונג ואחרות ירדו "אל עם הסטארט אפים" וניסו להכיל את כמות הטכנולוגיה והחדשנות שהוצגה במקום.

ה-HTIA, איגוד תעשיית ההיי-טק, שהחל בפועל לפעול בכנס הקודם והמוצלח ב-2010, פועל לאורך כל השנה לקדם את ההיי-טק ולסייע לסטארט אפים. במהלך השנה רשמנו לא מעט עסקות שיצרנו במפגש בין חברות גדולות (גורילות) ובין חברות סטארט אפ ישראליות. הכנס האחרון היתה הזדמנות נוספת להציג את יכולות הפיתוח העסקי והסיוע של האיגוד לחברות באמצעות הנטוורקינג העשיר של האיגוד (שבין חבריו, IBM, מיקרוסופט, גוגל, EMC, אורקל, מוטורולה וכמעט כל חברה רלוונטית אחרת) – ובמהלכו קיימנו לא מעט פגישות 1-1 עם חברות סטארט אפ ועם חברות גדולות מחו"ל. בין החברות הבולטות היו אלקטל- לוסנט, צ'יינה מובייל, RVC, לנובו ואחרות שיצרו קשרים עם חברות ישראליות באמצעותנו.

הכנס, כמו הפעילות הקבועה של הHTIA, אינו מיועד רק לחברות בוגרות- חברות בשלב מוקדם כמו חבורת חממה וחברות מגובות אנג'לים מצאו לא מעט שותפים עסקיים ומשקיעים במסגרת הכנס, שחלקו יועד לחברות חממה ולחברות בוגרות פרוייקט יוריקה של האיחוד האירופי שהתקיים איתנו.

השבוע שבו ערכנו את הכנס, היה מאוד צפוף לאורחים מחו"ל והתקיימו בו לצד כנס הHTIA וכנסי הלווין שלו של החממות ויוריקה, גם כנס של מובייל מנדי, השותפים האסטרטגיים של הHTIA, כנס של nVIidia ושבוע קודם לכן , כנס ענק של ענף הביומד בישראל.

יש לא מעט אתגרים בזמן הקרוב לתעשייה. העיתונות הכלכלית הישראלית מנסה כל העת להבין אם הקטר מקיים או מקטר. ובצדק. כי התהליך שמתרחש בעולם הטכנולוגי- רנסנס האינטרנט בעמק הסיליקון ובניית ענקים חדשים במזרח אסיה, בהחלט יוצרים סביבה יותר תחרותית לתעשייה הישראלית. אבל כנסים כמו שלנו, שרק מתפתחים מידי שנה, מציגים עדיין את החוזקות של התעשייה ואת החדשנות הטכנולוגית כמו גם את החשיבות העסקית של מה שמפותח בישראל. פרס ה-100 מיליון שהענקנו השנה לחברת פאוורמט, שפיתחה מערכות טעינה לניידים ללא חיבור כבל ומוכרת כבר ביותר מ100 מיליון דולר, הוא צעד נוסף שלנו לעודד חברות סטארט אפ להיבנות כחברות גדולות יותר. זה גם היה הפידבק מהזרים בכנס. הם הרגישו שעל הסקאלה שבין אומת סטארט אפים לבין מדינה עם תעשייה מבוססת, אנחנו אפישהו באמצע ולצד ההתלהבות מהטכנולוגיה והחדשנות, הם בהחלט חיפשו גם פה, את הגוגל/סיסקו/אפל הבאות והם מצפים מאיתנו להתחיל ולבנות חברות כאלו.

עודד חרמוני

מנכ"ל איגוד תעשיית ההיי-טק

עונת הכנסים בעיצומה והמובייל לא מפגר אחר הווב. ה- Apps Mania מאחורינו ומעבר לפינה מחכה ה- Israel Mobile Summit שהוא שילוב בין פאנלי-מומחים ותחרות סטארטאפים. הכנס שיערך ב- 31.5 כולל משתתפים כמו ג'וליאן פורגאוד מ-Rovio וג'רמי בראבי מ- Kima Ventures.

יהיה מעניין לראות סטארטאפים חדשים ומעניינים בתחום (תחרות הסטארטאפים כבר נסגרה למועמדים חדשים כך ש-ויקידו הרחוקה מספר שבועות מהשלמת האפליקציה תאלץ לחכות להזדמנות אחרת) ובאופן כללי מדובר בהזדמנות לחוות את התעשייה ולהפגש עם בכירים בארץ ובחו"ל. המארגנים מצפים להגעה של אורחים מחו"ל המשתתפים ב-כנס איגוד ההייטק הישראלי שיתקיים יום אח"כ וזהו רגע מצויין לתפוס אותם במסגרת אינטימית יותר.

לא פחות חשוב – הכנסו לאתר הכנס ובהרשמה ציינו את הקופון thecoils2011 ותזכו ב- 30% הנחה על מחיר הכרטיס.

כנס איגוד האינטרנט הישראלי מתקרב (1-2/6) ויש בידינו עשרה כרטיסים – בשווי נאה ביותר – לקוראי הבלוג.

בכנס, המארח כ- 4000 איש, משתתפים השנה אורחים רבים מחו"ל, סטארט-אפים, משקיעים ומנהלי חברות בכירות. רשימה חלקית של בכירים תמצאו כאן. זוהי הזדמנות נהדרת להפגש עם גורמים משפיעים הן בתעשיית הדוט קום והן בתעשיות המשיקות לה ואין חשוב מכך בתקופה בה הדוט קום כבר אינה תעשייה נפרדת, לבדה תשכון, אלא שותפה (ולעיתים אף קרובת משפחה) של תעשיית המובייל, הוידאו, התקשורת ואחרות.

אז איך משיגים כרטיסים? אפשר בדרך הקשה – לשלם, ואפשר לקבל אותם בחינם. ואיך עושים את זה?

1. עושים Follow בטוויטר ל- http://twitter.com/thecoils

2. עושים טוויט עם קישור לפוסט הזה.

3. ממתינים בסבלנות לפוסט שיכריז על הזוכים, שיוגרלו בין המצייצים.

פשוט, לא?

התעדכנו בתכניות הכנס בדף הפייסבוק של איגוד ההייטק הישראל

האירוע המתקיים השנה מייצג חתך מעניין של סטארטאפים ישראליים. הדבר הברור היחיד בנוגע לתעשיית הדוט קום הישראלית הוא חוסר הבהירות בה היא שורה וחיכיתי לאירוע כדי לקבל (לפחות זווית של) תמונת מצב, חלקית ככל שתהיה, של המגמות במיזמים החדשים.  ההיצע היה מעניין וטוב היה לפגוש יזמים אחרים, לראות מה מעניין אותם וכיצד הם מתמודדים עם השאלות הקשוחות הרגילות: מימון, בחירת שוק, שיווק, בניית צוות ושאר נושאים שמעסיקים את התעשייה מאז הווסדה. ההבדל הוא שהם מתמודדים איתן במציאות שונה מזו שהייתה לפני כמה שנים, או אפילו כמה חודשים.

הטוב

הסטארטאפים הטובים בחבורה, לפחות בעיני, היו בעלי כמה מאפיינים ברורים. הצוות שיחק תפקיד חשוב בעניין והיה ניכר שהסטארטאפים הטובים יותר נהנים מצוות מנוסה ומגוון יותר. עדיין לא קם תחליף לצוות מקימים חזק טכנולוגית, ניהולית, שיווקית ומוצרית (ולוא דווקא בסדר זה) ואדם אחד ואפילו שניים אינו יכול לכסות את שלל הדרישות והמטלות של עסק אינטרנטי בהקמה. שילוב מכשירים ניידים – ואפילו כוונה שכזו - היה סממן נוסף של חלק לא קטן מהמיזמים המוצלחים.  קשה לחשוב היום על מיזם שאינו דורש אפליקציה משלימה וברוב המקרים העדרה מעיד על חוסר מחשבה מספיקה או העדר יכולות טכנולוגיות.  איכות המצגות סימנה פעמים רבות את איכות המיזמים והיכולת לתמצת את עקרונות המיזם לתבנית סדורה ולהגיש אותם בצורה אסטטית ובהירה ניבאה בצורה די מדויקת את יכולת הביצוע של הצוות.

הרע

הסטארטאפים הפחות טובים בעיני אופיינו בדרך כלל בניסיון להחיות פיצ'רים ותיקים, שלא לומר ארכאים, בטוויסט חדש. עד כמה שהניסיון הרואי וראוי להערכה יש לפעמים סיבה מדוע השוק עבר הלאה. עוד בעיה שאפיינה רבים מהמיזמים היתה העדרה של התייחסות מוצרית מספקת. בסופו של דבר, לא חשוב עד כמה טובה הטכנולוגיה, או עד כמה מבטיח השוק, צריך מוצר שידבר למשתמשים ויספק פתרון מלא לבעיה מוגדרת. גם השיווק נפל קרבן להזנחה בידי רבים שמניחים שהמוצר ישווק את עצמו ברוב מגניבותו. בשוק רווי כמו היום גם מוצרים מדהימים ומושקעים לעייפה מתקשים לשווק את עצמם ויש לעזור להם להגיע לקהל היעד.

המכוער

הדיון בפאנל נגע בבעיות חווית השימוש והעיצוב בחברות הדוט קום הישראליות. קשה להתווכח עם העובדות, גם אם הן עוסקות בעניינים של טעם אסטטי: בחיבור בין מוצר ועיצוב מייזמים ישראלים מצליחים פחות מאשר הם מצליחים בצד הטכנולוגי ואפילו השיווקי.  הועלו רעיונות ואבחנות מעניינים מצד הפאנל ולמרבה הפליאה וההנאה – גם מצד הקהל. למעשה, עבורי זהו הפאנל המעניין והמהנה הראשון מזה זמן רב וכנסים רבים.

האבחנות אולי יראו טריוויאליות למתבונן מהצד אך הן רחוקות מלהיות כאלה עבור מי שעוסק בדוט קום:

הכרה בחשיבות הנושא – לעיצוב המוצר האינטרנטי ואיכות חוויית המשתמש שלו חשיבות אקוטית להצלחתו, לא פחות מיכולותיו הטכנולוגיות וסגולותיו המוצריות. אם לא נבין ונפנים זאת נתקשה להתמודד עם תעשיות זרות שכבר עשו זאת.

מעורבות בעלי תפקידי מפתח - אם ההכרה בחשיבות העיצוב וחווית המשתמש לא קיימת בקרב המנכ"ל וסמנכ"ל המוצר (כמו גם שאר בעלי התפקידים הבכירים) יהיה קשה מאד להפכה לחלק מה- DNA של החברה והמוצר

השקעה בכח אדם – כדי להגיע לתוצאות יש להפנות משאבי כח אדם מתאימים – כ- 10-15% ממצבת כח האדם בחברה

לימוד הנושא – ישנן אסכולות רבות ומגוונות לעיצוב מוצר. בארץ הן נחלתם של מומחים בודדים ויש להנחיל את הידע הזה בתעשיה

לימוד הנורמות הקיימות – קיימת נטייה בתעשייה להמציא מחדש את הגלגל בכל פעם מחדש. לא מתוך אידאולוגיה אלא מתוך התעלמות מהידע המצטבר שנרכש בעולם משנים של ניסיון. שירותים אינטרנטיים עם עשרות ומאות מליוני משתמשים למדו דבר או שניים בנושאי עיצוב וחווית משתמש  ואם יש לכם רעיונות אחרים משלהם אתם צריכים סיבה משמעותית להעדפתם על פני אלו המקובלים.

A/B Testing – הדרך הטובה ביותר לדעת מהו עיצוב מנצח היא לבדוק. לוקחים שני עיצובים (או יותר) ומריצים אותם במקביל ורואים מי מפיק תוצאות טובות יותר. למעשה, כמעט כל פיצ'ר באתר צריך לעבור בדיקה מסוג זה.

לסיכום:

היה יום מעניין, הן מבחינת החברות והן מבחינת הפאנל. גם אם לא ניתן היה לזהות היום את "הפייסבוק הבא" היו לא מעט מיזמים מעניינים בפני עצמם וחלקם בעלי פוטנציאל הצלחה מבטיח למדי. קשה היה עבורי לקבל מאירועי היום תמונה ברורה של מגמות התעשייה וכשאני מסתכן שיטעו בי בתור עוגיית מזל סינית אני נוטה להגיד: זהו זמן להביט וללמוד מבלי לקבוע קביעות.

הכותב: יניב יעקבי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-LivePerson וקודם לכן שימש כ-VP Product.

מי שראה את הסרט דו"ח מיוחד (יש מישהו שלא?) בוודאי זוכר את הסצינה שבה טום קרוז נכנס לקניון, ועפ"י סקירת רשתית העין שלו הוא מקבל הצעות קוליות מחנויות שונות, המותאמות בדיוק לצרכיו. 2054? אולי, אבל אם ניקח את זה לאינטרנט – העתיד כבר כאן, ואחרי שננסה להסביר מה זה אומר, מייד נעבור לשאלה: איך זה יכול לעזור לכם…

הכוונה היא לטכנולוגיות מתקדמות המאפשרות ניתוח של הרגלי גולשים בזמן אמת ויכולות תגובה במדיות השונות. זה אומר, למשל, שאם אני מבקר בחנות המקוונת של HP, הם יכולים להבין מה כוונותי, ולהחליט בזמן אמת האם להתעלם ממני, להציע לי קופון, או אולי להזמין אותי לשוחח עם אחד מהנציגים שלהם. והתוצאות מדהימות: העסקים מגדילים את המכירות, והגולשים מצידם מרוצים מקבלת ההצעה הנכונה בזמן הנכון, מבלי להתערב להם בגלישה שלא לצורך.

לא בטוח שניתן לנבא לאן זה ילך ב-2054, אבל כן אפשר לנסות ולהציץ שנתיים-שלוש אל תוך העתיד… הכיוון הוא להפוך את הטכנולוגיות הקיימות לנגישות מה"ענן", כך שניתן יהיה לחבר פתרונות של חברות טכנולוגיות רבות ככל שניתן, בכדי שעסקים יוכלו לחזק עוד יותר את הקשר עם הלקוחות שלהם ולמקסם את אפשרויות השיווק, המכירה ושרות הלקוחות.

קבלת קופון של HP לסללולרי (באופן סלקטיבי) כתוצאה מביקור בחנות המקוונת, למשל, היא דוגמא לתסריט בכלל לא בדיוני. ואם אשתף את ההתלבטויות הקשורות בקניית מדפסת ברשתות החברתיות, גם לשם אוכל לקבל הצעה שלא ניתן לסרב לה… כך שזה כבר מחוץ לאתרי הבית של העסקים, ואפילו מעבר לאינטרנט. גם ערוצי התקשורת הם מגוונים וכוללים ווידאו, צ'אט ווירטואלי, VoIP, SMS, וכ'. ועוד לא דיברנו על האפשרויות הנפתחות בחיבור למערכות הארגוניות כגון CRM…

וזה הזמן לגלות (כאילו שעדיין לא הבנתם) שחלק גדול מהדוגמאות הללו בעצם כבר מומשו, והדבר נעשה על ידי חיבור לפלטפורמה הפתוחה של לייבפרסון, כך שחלק מהפתרונות שהוזכרו כאן יגיעו בקרוב ליותר מ-8,500 עסקים און-ליין ומעל לחצי מיליארד לקוחות קצה. הדבר מתאפשר כיוון שה-tag של לייבפרסון כבר מופץ בקרב קהילה זו, וכתוצאה מכך האפליקציות שיושקו ימצאו במרחק של לחיצת כפתור מהתקנה באתרי הלקוחות!

אז אם הטכנולוגיה שלכם מתאימה, ושוק היעד שלכם הוא ענקי הטלקום, מוסדות פיננסיים (ואלפי עסקים נוספים), או לקוחות הקצה שלהם, תוכלו להצטרף ללא תשלום לתוכנית השותפים וזירת המסחר של לייבפרסון. הגישה למפתחים היא מיידית, והמאמץ הנדרש להגיע לפתרון ראשוני הוא בדרך כלל עניין של בין כמה ימים לכמה שבועות, כך שמדובר בקיצור משמעותי של זמן ההגעה לשוק, תוך חיסכון בעלויות השיווק, הפיתוח והאינטגרציה.

הדרך שלך להגיע לחצי מיליארד משתמשים – כבר אמרנו?

למידע נוסף והתנסות ניתן להרשם לארוע LivePerson Connect, שיתקיים ב-7 בנובמבר בהשתתפות Robert LoCascio, מנכ"ל LivePerson, יוסי ורדי, ג'ף פולבר ומייקל אייזנברג.

ימים מטורפים עוברים על כוחותינו. ההכנות לכנס ה-TWS2010 מתקדמות בקצב גבוה ודברים מתחילים להסגר. בנקודת זמן זו, כחודש לפני האירוע, הרישום מפתיע לטובה בהשוואה לכנס משנה שעברה – בערך פי ארבע. אני חושב שזה מצביע על החזרה לשפיות ולהכרה שמציון יכולה לצאת הבשורה. נתון מעניין נוסף הוא, שכבר עכשיו נרשמו כ-20 קרנות הון סיכון (לא רק מהארץ) לכנס, כך שכדי שתתחילו לעבוד על ה-Elevator Pitch שלכם

נכון לעכשיו עוד נשארו למכירה מספר מוגבל של כרטיסי Early Bird  במחיר של 170ש"ח. קוראי הבלוג מוזמנים להשתמש בקופון "thecoils" אשר יעניק לכם הנחה נוספת של 15% ויוריד את המחיר ל-144 ש"ח שהם בסה"כ $38. חשוב להבין שבהמשך המחירים רק יעלו, כך שאם אתם מתכננים להגיע עדיף לשריין מקום כבר עכשיו במחיר מוזל.

כל אחד צריך לעשות לעצמו את החשבון הפשוט הבא, האם יש סיכוי שאני/הסטרטאפ שלי נחזיר את ההשקעה בסוף היום.  החזר השקעה יכול לבוא לידי ביטוי בקבלת אינפורמציה חדשה, חשיפה לחברות נוספות בתחום, יצירת lead מעניין שיכול להתפתח לעסקת שיתוף פעולה או אולי אפילו להשקעה, הפצת הרעיון המהפכני של הסטרטאפ שלי, מציאת עובדים או פרטנרים חדשים, מודיעין עיסקי או סתם יום העשרה בו אני אבחן את הרעיון שרץ לי בראש כבר חודש. בהשקעה של יציאה לבר, הוצאה שאתם לא חושבים עליה פעמיים, יש סיכוי שתתקדמו בסופו של אותו היום בצעד נוסף אל עבר הגשמת היעדים שלכם.

רישום חברות לתחרות:

נכון לזמן כתיבת שורות אלו הגישו מועמדות ל-TWS2010 מספר עשרות של סטרטאפים. כמו בכל שנה, גם השנה חוזרות על עצמן שוב ושוב אותן הבעיות בצורת הרישום של הסטרטאפים, אשר בסופו של דבר יכולות להשפיע על אופן בו השופטים ידרגו את הסטרטאפ. הנה אני מוצא את עצמי כותב את אותו הפוסט, בו אני נותן טיפים לשיפור ה-applications של הסטרטאפים.  אני ממליץ בחום (אולי בגלל שיש לי מידע פנים) לאותם הסטרטאפים אשר כבר הגישו מועמדות וכמובן לאלו שעוד מתכננים לעשות זאת, לקחת המלצות אלה ברצינות:

the.co.ils שמחים להכריז על TWS2010, האירוע השנתי של הבלוג אשר יערך ב-18.10.2010 ב-Arca בנמל ת"א. האירוע, בו ייבחרו עשרת הסטרטאפים המבטיחים של ישראל, הוא האירוע הישראלי השנתי הגדול ביותר בתחום האינטרנט.

השנה, בשונה משנה שעברה, חזרנו לפורמט המקורי והצנוע יותר בו אנחנו המפיקים הבלעדיים של הכנס.

גם השנה סגרנו על הסכמי שיתוף פעולה בתחום המדיה עם כמה מגופי המדיה הגדולים בעולם כמו הבלוג Techcrunch, אשר יספקו כיסוי של התחרות ושל החברות המנצחות – שיתופי פעולה נוספים יוכרזו בקרוב.

בנוסף, פנינו למספר אנשי מקצוע מהמובילים בעולם על מנת שיעזרו לנו להפיץ את הבשורה וישמשו כשופטים בתחרות. גם השנה ההיענות הייתה מדהימה ובינתיים הצלחנו לבנות פאנל של שופטים אשר לא היה מבייש אף אירוע מקביל בעולם, זו רשימה חלקית של השופטים:

ב-5 ליולי יתקיים כנס ה Mobile Marketing השנתי של IMA, איגוד המובייל הישראלי. הכנס המתקיים זו השנה השלישית, יארח נציגים בכירים מ AdMob, Google, ESPN, Telecom Italia, Buongiorno ורבים אחרים כמו ג'ף פולבר, לוי שפירו, ליאור צורף ועוד.
האג'נדה המלאה זמינה כאן.

אנו שמחים להציע שלושה כרטיסים בחינם לקוראי הבלוג, באדיבות ה- IMA. כל מי שבטופס ההרשמה יוסיף את הטקסט THECOILS בשדה ההערה ייכנס להגרלה. מיד לאחר הכנס, שלושה מתוך המשתתפים יקבלו החזר מלא של הכרטיס.
בהצלחה!

בחודש שעבר התקיים אירוע המפתחים השנתי Google I/O  על אף ולמרות שהיו משתתפים רבים מרחבי העולם, לא כל המעוניינים יכולו להגיע לסן-פרנסיסקו. על מנת לעמוד בביקוש Google החליטה לקיים סידרה של אירועי מפתחים- DevFest ברחבי העולם ובשלב הראשון תקיים אירועים באוסטרליה, בפיליפינים, באינדונזיה בסינגפור וב-29 ליוני גם בישראל. לאחר מכן מתוכננים ארועים בספרד, ארגנטינה וצ'ילה.

האירוע הישראלי יתמקד בטכנולוגיות הקשורות ב- Google Chrome- בינהן HTML5, Chrome Extensions, Chrome Apps, Chrome Frame ו- Chrome Developers tools.

את האירוע יפתחו Brian Rakowski , מנהל המוצר הראשי של Google Chrome ופרופ' יוסי מטיאס,מנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח בישראל  וירצו בו מהנדסים ומנהלי מוצר של Google Chrome בינהם Ian Fette, Alex Russel, Pavel Feldman שהרצו גם בכנס ה I/O האחרון.
בסוף האירוע יתקיים Hackthon שיאפשר למשתתפים להתנסות בטכנולוגיות החדשות בהובלת AndreiPopescu מהנדס בכיר מצוות  Chrome בלונדון .

מסלול מיוחד יוקדש למפתחי אתרים ויעמיק בסוגיות שקשורות לתאימות אתרים לדפדפנים, HTML5 ועוד. מסלול זה יהיה בראשות Jeremy Moskovich, מהנדס תוכנה בצוות Chrome ממרכז הפיתוח בישראל שלקח על עצמו את קידום נושא תאימות האתרים ברמה העולמית.

באירוע תהיה הזדמנות להיפגש עם עובדי Google ביניהם מהנדסים שעובדים על טכנולוגיות שונות.
האירוע אינו כרוך בתשלום אך מספר המקומות באירוע מוגבל וכדאי להירשם בהקדם

20 סטארטפים צעירים הציגו לראשונה ב-Mini Seedcamp TLV אשר נערך ביום חמישי במכללת אפקה בת"א. אחד הדברים שמשכו אותי לעשות אירוע זה בישראל הוא הפורמט הייחודי, בו הפוקוס הוא קודם כל על מתן עזרה והכוונה לאותם סטארטפים ורק לאחר מכן מגיע נושא ההשקעה והנטוורקינג.

האירוע פתוח רק לחברות המציגות ולמנטורים, אותם אנשים בכירים מהתעשייה אשר נפגשים עם החברות לאורך כל היום. לאירוע ביום חמישי הגיעו למעלה מ-100 מנטורים ביניהם נציגי קרנות ההון סיכון, משקיעים פרטיים, יזמים, מומחי מדיה ויח"צ, עורכי דין ומנכ"לים של חברות בכירות במשק. האירוע נפתח ב-20 מצגות באורך 5 דקות, כאשר הרעיון הוא לתת טעימה מהמוצר ולאחר מכן ולאורך כל היום נערכות פגישות עם המנטורים אשר מחולקים לכעשר קבוצות. בסוף היום נבחרות 3-5 חברות אשר מוזמנות להציג את החברה באירוע השנתי בלונדון, אשר בסופו מספר חברות זוכות למימון ושלושה חודשים של מנטוריג בלונדון.

אני חושב שרמת המוצרים שהציגו רוב החברות יחסית לאירועים מסוג זה ובהשוואה לאירוע משנה שעברה הייתה מאוד גבוהה אך רק בודדות ידעו גם להציגן באופן מרשים על הבמה. חמש החברות הזוכות באירוע הן Tucoola, Spakeo, SilverCompass, INEZE ו- Fooducate. אני מאמין שעוד נשמע על כמה מהן.

אני רוצה להודות ל-Saul Klein מ-Index Venture אשר בגלל אמונתו בשוק הישראלי נפל בחלקנו הכבוד לקיים אירוע מסוג זה, לפרופסור מל רוזנברג ממכללת אפקה אשר אירחו אותנו בצורה יוצאת דופן ולכל המנטורים אשר לקחו יום חופש ע"מ לעזור לכל אותם הסטרטאפים.

ניפגש ב-Mini Seedcamp TLV 2011

תמונות נוספות מהאירוע: כאן וכאן

חמש החברות הזוכות ב-Mini Seedcamp TLV 2010

ה- Mini Seedcamp Tel Aviv שנערך היום היווה הזדמנות נהדרת עבורי להסתכל על סטארט אפים אחרים מבחוץ ולראות בעיניים של זר את הבעיות שאני מתמודד איתן מבחוץ כיזם. כתמיד, היה מעניין ומועיל להפגש עם היזמים ועם המנטורים האחרים וחלק מהתובנות שאציג הן גם דעותיהם של אחרים.

גם וגם וגם

טעות נפוצה של יזמים היא להניח שאפשר לפתח עשרה פיצ'רים משמעותיים במקביל וב- Roadmap הפיתוחי יש לקחת בחשבון שכל פיצ'ר הוא הרפתקאה שתחילתה אולי ידועה אך סופה מי ישורנו. בדרך יש הסתבכויות עם היישום הטכנולוגי, עם כשלים באפיון המוצרי, עם באגים קשוחים המעכבים את הסיום ועם שלל בעיות אחרות. צוות הפיתוח של סטארטאפ בגודל קטן עד בינוני לא יכול להתמודד עם יותר ממשימה מרכזית אחת ואל לו להציג תכנית פיתוח שמבוססת על תחזיות אופוריות. זה לא יצליח עם המשקיעים וזה לא יצליח במציאות. עדיף להכין תכנית צנועה המבוססת על התקדמות בשלבים (ולא הרבה שלבים) כשלכל שלב מוקדשים כמה חודשים.

אותה טעות נוגעת גם לנושא קהלי היעד. "נפנה לכולם" זה יופוריזם ל-"לא נפנה לאף אחד". יש לאתר בפינצטה את קהל היעד הנכון, להכין תכנית פעולה המתאימה לו ולהשקיע בה את כל מה שיש לכם. לא מזיק להכין Plan B למקרה שטעיתם בבחירה הראשונה אבל בשום מקרה לא כדאי לחשוב שקיים איזה קהל גלובאלי עלום שיעוט על המוצר שלכם יש מאין. זאת לא תכנית.

כיצד לא ממצבים מיזם בשוק רווי

כמה מהסטארט-אפים עמם נפגשנו פועלים בשוק בו קיימים מתחרים רבים. חלקם חושבים ששימוש ב- Buzz words טכנולוגיים ימצב אותם מול המתחרים וחלקים חושבים שהתנערות כללית מהמתחרים בסגנון "אנחנו אחרים" תבלבל את המתעניין. אני לא מאלה שמתרגשים ממתחרים אך אני מצפה לתשובות מסוג "השימוש בטכנולוגיה X תניב הכנסות גדולות ב- 30% מאלו של הטכנולוגיה המתחרה" או "פיצ'ר X מבדל אותנו משאר מתחרינו ומציב אותנו בעמדה טובה יותר מול קהל Y". כמובן שלתשובות הללו רצוי שיהיו סימוכין . פעמים רבות הרצתי עם שותפים למיזם סיעורי מוחות בנוגע לשאלות מהסוג הזה ותמיד יש נטיה למצוא פתרונות קלים המבוססים ברובם על משאלות לב. הם לא מחזיקים מים.

התרחיש

יש לא מעט מיזמים המתארים תרחישי שימוש המבוססים על סדרה ארוכה של פעולות שלכל אחת יש מספר לא מבוטל של גורמים העשויים להכשיל אותה. החיים הם לא סרט הוליוודי ואם יש למשהו סיכוי להשתבש – הוא ישתבש (אני יודע, אמרו את זה קודם). הסתמכות על סבלנות, יכולות טכנולוגיות או זמינות של אמצעים טכנולוגיים, זמן להתעסקות או רצון עז כמוות להתנסות בשירות לא תגמר בטוב.

Elevator Pitch

אם אתה לא מסוגל להגדיר את המיזם שלך במשפט, סימן שעוד לא הגיע הזמן להציג אותו לעולם. גם לנו לקח לא מעט זמן למצוא את המשפט המגדיר אותנו והוא זכה להשתנות לא מעט אך התהליך היה חשוב לזיקוק הרעיון. בדרך כלל העדרו של משפט שכזה הוא סממן של מדיניות ה- "גם וגם וגם" אותה כבר הזכרתי.

מופע שנות התשעים

פגשנו כמה וכמה מיזמים שלא שמעו על מהפכת המדיה החברתית וכאלה שחושבים שהמשתמשים יגיעו לאתר שלהם מתוך סקרנות אין קץ ורצון להתנסות בשרותים חדשים. חברים, שנות התשעים חלפו עברו להן והקהל שלכם כבר יושב עמוק בתוך הרשתות החברתיות ובתוך אתרים מבוססים. אנשים לא רוצים להרשם לשירותים חדשים, הם כבר עשו את זה כמה עשרות פעמים בעבר וזה עבר להם. צריך למצוא אותם במקומות בהם הם נמצאים ולחשוב היטב האם יש הצדקה לספק להם את השירות מחוץ לאכסניה הרגילה שלהם.

מצגת של 20 דקות לא נכנסת לחמש דקות

חברים, יש לכם חמש דקות ואם אתם חושבים שתשיגו את מטרתכם באמצעות הרצה בפאסט פורוורד של מצגת הקרנות שלכם – הרי שמחכה לכם הפתעה. המראה של שקופיות עמוסות במידע המתחלפות כל 10 שניות יוצר בלבול ותסכול בצופה. באופן כללי אני ממליץ לאנשים להכין גרסת Quick and dirty של המצגת למקרה ויתקלו במשקיעים נטולי סבלנות המעוניינים בתקציר העניינים. את המצגת הזו כדאי לשנן בעל פה למקרה ותצטרכו לדקלם אותה בהפתעה.

לסיכום

קל לבקר וקשה לעשות. האל (וכל מי שצפה בי מציג או מנהל את ויקידו) יודע שאינני חף, בלשון המעטה, משגיאות – בכמה מהן אשתף בפוסט קרוב. המטרה של אירועים מסוג זה היא לספק לאנשים מבחוץ את חדות האבחנה הנעדרת ממי שעושה במלאכה וקשור אליה רגשית. וכמובן את תוצרי הנסיון של מי שכבר ביצע את הטעויות המדוברות…

ועידת האינטרנט של דה-מרקר, ה- COM.Vention, היא הגדולה והחשובה שבועידות האינטרנט בישראל ואולי אף האירוע החשוב שבאירועי האינטרנט המקומיים. אך מעבר לכל דבר אחר, היא אירוע אינדיקטיבי לגבי מצבה של תעשיית האינטרנט הישראלית. הזדמנות למדוד את הדופק ומצב הרוח של עשרות יזמים ומיזמים. לכן, על אף מפגן הכח של האירוע, עם אלפי משתתפיו וריבוי הפעילויות שבו, השעות שביליתי בו דיכאו את רוחי ורשמי הרי הם לפניכם.

עיר קטנה ואנשים בה מעט

תעשיית האינטרנט הישראלית היא תעשיה קטנה. היא אולי עצומה בגדלה יחסית לאוכלוסיה אך פעילים בה (ממשית) לא יותר מכמה עשרות סטארטאפים וחברות אינטרנט המשתייכים לתעשיית הדוט קום העולמית. גם כמות המיזמים המכוונים לקהל המקומי לא עולה על כמה מאות ועבור רובם של אלה הועידה אינה רלוונטית. כיצד אם כך הגיעו למעלה משלושת אלפים איש לאירוע בסינמה סיטי ראשל"צ?

האירוע הענק המחיש את היחס הלא הגיוני הקיים בין תעשיית הדוט קום לבין התעשיות המשיקות לה שביניהן השיווק והפרסום, המדיה והתקשורת. התעשיות הללו ניזונות ומזינות את הדוט קום אך משנה לשנה מספרן גדל באירועים לעומת מספר המיזמים עצמם. כך, יום חגה של התעשייה הופך לחגיגת כח של חברות וארגונים שאינם בשר מבשרה. היזמים נדמו לעיתים כמיעוט מבוהל-קמעה הנע מאקסטראווגנזה אחת לאחרת בים של פנים לא מוכרות.

הניפוח הזה לא טוב לנו, לא כלפי חוץ ולא כלפי פנים. איננו תעשיית ענק ראוותנית אלא תעשייה קטנה וצנועה המורכבת בליבתה ממספר לא רב של גורמים ואנשים. תפיסתה של התעשייה מבחוץ כאימפריה של כסף וכח תפגע ביכולתנו לגייס השקעות ותקציבי תמיכה ופיתוח שכה דרושים לנו ותדביק לנו תדמית נהנתנית שאין בה דבר מן האמת ויש בה רק לפגוע בנו. בנוסף, תשומת הלב של המשתתפים מוסטת בהכרח מהפעילות היזמית לעבר שלל האטרקציות השיווקיות ובסופו של אירוע לא ברור לי עד כמה נהנו ממנו המיזמים במונחים של קשרים, הבנת השוק או הזדמנויות להשקעה/שיתוף פעולה.

חיבוק דב

ברגע הראשון נוצר הרושם כי תעשיית הדוט קום היא מוקד משיכה לשלל התעשיות שהוזכרו אך כמה מהפאנלים הוכיחו בצורה יפה כמה שונה האג'נדה של תעשיות אלה, כמה הצרכים שלהן אינם משיקים בהכרח לאלו של הדוט קום ועד כמה הם עשויים להשתלט עליהם. דוגמה יפה לכך היתה בפאנל שעסק בהרגלי האינטרנט של הילדים, נושא המעניין אותי באופן אישי כהורה וכיזם. הפאנל הפך מהר מאד לדיון שיווקי באופן בו מותגים צריכים להגיע אפקטיבית לילדים וכלל לא התייחס לנושאים העשויים לעניין כל מיזם שאינו מותג ביגוד, למשל הרגלי השימוש בפועל של ילדים, צרכים (שאינם שיווקיים) עליהם יש לשים דגש בפניה לילדים, אופיו וגחמותיו של שוק הילדים ועוד ועוד. גם הילדים שהובאו היו סוג של פעילי מדיה חברתית המקדמים מותגים של חברות או את המותג של עצמם. כלל לא היה מזיק להביא ילדים "מן הישוב" שאין להם אג'נדות מסחריות.

אני לא יודע לגביכם אבל קרבת יתר של תעשיות אחרות גורמת לי לחוסר נוחות. יש להן אג'נדות, צורת חשיבה, דרך עבודה ולוחות זמנים שאינם דומים לשלנו. בדיוק משום כך בל לנו להפוך ל"קליינטים" שלהם (ולמי שלא למד לימודים קלאסיים). שותפים – בהחלט. פטרונים – לא תודה.

ובכל זאת?

זהו לא המקום לנתח את מצבה של התעשייה אך פגשתי בכנס בעיקר דכדוך קל עד בינוני. מה שברור הוא שהמשבר שפגע בה עדיין לא הסתיים ויש עוד דרך ארוכה עד לחזרתה לשגשוג.

הדיסונאנס בין "המצב" להפקת הפאר של היום עומד בבסיס התחושה הלא נעימה עמה חזרתי. לתעשייה צרכים בוערים בהתארגנות מחדש לאחר משבר, בהבנת השוק העולמי העובר שינויים מורכבים, בהסתגלות למדיה חדשה, במציאת פתרונות פיננסיים. במקום המצג המנצח של היום היה עדיף לשבת ולחשוב ביחד על הנושאים הללו מהמקום בו אנו באים: פריפריה קטנה, שונה תרבותית ודלת תקציבים.

ככל שנתייחס לעצמנו בצורה המתאימה לגודלנו האמיתי כך ניטיב להבין עד כמה חשובים שיתופי הפעולה, העזרה ההדדית, הצניעות והיצירתיות. וכך יטב לנו.

היום (חמישי) הוא היום האחרון להגשת המועמדויות ל-Mini Seedcamp – Tel Aviv. נכון לעכשיו הגישו מועמדות מספר עשרות חברות ועוד מספר לא קטן פתחו פנייה אך לא מילאו את כל הפרטים. חשוב לי להבהיר, רק חברות אשר ימלאו ויגישו את כל הפרטים, עד היום (חמישי) ב-00:00, יעברו לשלב השופטים.

תזכורת, Seedcamp הוא אחד מהאירועים הנחשבים והטובים ביותר היום עבור מיזמים בשלבים מוקדמים. כחלק משיתוף הפעולה בין the.co.ils לקבוצה נקיים ב-6 לינואר את אירוע Mini Seedcamp – Tel Aviv, שיערך במכללה האקדמית להנדסה – אפקה (השותפה גם היא לאירוע). האירוע ימשך יום אחד ויציגו בו 20 חברות שיעברו את סינון השופטים.

(אם לא ניתן לראות את קטעי הוידאו דרך ה-RSS או ב-email יש לראות אותם דרך הבלוג ע"י לחיצה על הכותרת)

הראיון עם Tucoola:

הראיון עם VirtualWeb:

הראיון עם KonoLive:

הראיון עם WikiAnswers:

הראיון עם WatchDox:

הראיון עם BlogerBase:

הראיון עם Meaningo:

הראיון עם Kehalim:

הראיון עם Shidonni:

הראיון עם App2You (לא ישראלית). החברה שסיפקה את הפלטפורמה ל-TWS2008/2009 ול-TC50 :

(אם לא ניתן לראות את קטעי הוידאו דרך ה-RSS או ב-email יש לראות אותם דרך הבלוג ע"י לחיצה על הכותרת)

הפרזנטציה של RedBeacon – הסטרטאפ הזוכה ב-TC50:

הראיון שלי עם RedBeacon:

הפרזנטציה של Trollim- זוכה בסטרטאפ הבינלאומי הטוב ביותר ב-TC50:

הראיון שלי עם Trollim:

הפרזנטציה של AnyClip – זוכה בסטרטאפ חביב הקהל -Microsoft BizSpark Award ב-TC50:

הראיון שלי עם AnyClip: