נושא ה- UX בדוט קום הישראלי הוא עניין בעייתי. בעוד שאנו מסתדרים בצד הטכנולוגי והיזמי אנחנו נשארים לרוב הרחק מאחור בנושא חוויית המשתמש. מה יש (או אין) ברוב החברות הישאליות שמונע מהן מלהגיע להשגים בנושא זה? אני חושב שבמקרה של ישראל מדובר בשילוב של שני גורמים: קהות אסטטית וחשיבה על פתרונות (מוצריים וטכנולוגיים) במקום על משתמשים. מעולם לא היינו עם בעל תרבות פנאי מפותחת (מי שלא עובד – לומד) או חיבה ניכרת לאסתטיקה – שהיא בדרך כלל נגזרת של זמן פנוי – ומשום כך איננו מייחסים ליופי ולנוחות שימוש ערך רב במיוחד. אם מניחים שאם זה עונה היטב על צורך – ישתמשו בזה. אז זהו, זה אולי נכון למתכנתים אבל לא למשתמשים "מן הישוב".

האם אנו, כתעשיה, עומדים מספיק במקומם של המשתמשים, שאינם מביטים על המערכת כאוסף של פיצ'רים אלא כעל מכלול שאמור לספק חוויית משתמש הגדולה מסך מרכיביה המוצריים והטכנולוגיים? ראו שרותים גדולים ומצליחים – לרובם יש עיצוב, "אופי" וסגנון עבודה מאופיינים מאד. האין התעלמות מנושאים אלו פתרון בטוח להנצחת ההצלחה המוגבלת של מיזמי דוט קום ישראליים?

הכנסת נושא ה- UX לתודעה ולדרך הפעולה בדוט קום הישראלי הוא האתגר שאדן שוחט, יניב גולן ותומר שרון מנסים לצלוח באירוע   leanUXmachine שיתקיים בין הרביעי לשישי באוגוסט בתל אביב (ב- Junction). זוהי הזדמנות נדירה לשים את ה- UX על ראש שמחתנו ולנסות ולעצב תפיסה ויכולות בתחום שהוא לא הפורטה של רובנו. מאחר והכנס הוא בעל אוריינטציה מעשית הרי שהרישום נעשה בקבוצות העוברות הדרכה פרטנית ויש להשלימו עד יום שלישי (12/7) אז מהרו להרשם.

אנא שתפו.

האירוע המתקיים השנה מייצג חתך מעניין של סטארטאפים ישראליים. הדבר הברור היחיד בנוגע לתעשיית הדוט קום הישראלית הוא חוסר הבהירות בה היא שורה וחיכיתי לאירוע כדי לקבל (לפחות זווית של) תמונת מצב, חלקית ככל שתהיה, של המגמות במיזמים החדשים.  ההיצע היה מעניין וטוב היה לפגוש יזמים אחרים, לראות מה מעניין אותם וכיצד הם מתמודדים עם השאלות הקשוחות הרגילות: מימון, בחירת שוק, שיווק, בניית צוות ושאר נושאים שמעסיקים את התעשייה מאז הווסדה. ההבדל הוא שהם מתמודדים איתן במציאות שונה מזו שהייתה לפני כמה שנים, או אפילו כמה חודשים.

הטוב

הסטארטאפים הטובים בחבורה, לפחות בעיני, היו בעלי כמה מאפיינים ברורים. הצוות שיחק תפקיד חשוב בעניין והיה ניכר שהסטארטאפים הטובים יותר נהנים מצוות מנוסה ומגוון יותר. עדיין לא קם תחליף לצוות מקימים חזק טכנולוגית, ניהולית, שיווקית ומוצרית (ולוא דווקא בסדר זה) ואדם אחד ואפילו שניים אינו יכול לכסות את שלל הדרישות והמטלות של עסק אינטרנטי בהקמה. שילוב מכשירים ניידים – ואפילו כוונה שכזו - היה סממן נוסף של חלק לא קטן מהמיזמים המוצלחים.  קשה לחשוב היום על מיזם שאינו דורש אפליקציה משלימה וברוב המקרים העדרה מעיד על חוסר מחשבה מספיקה או העדר יכולות טכנולוגיות.  איכות המצגות סימנה פעמים רבות את איכות המיזמים והיכולת לתמצת את עקרונות המיזם לתבנית סדורה ולהגיש אותם בצורה אסטטית ובהירה ניבאה בצורה די מדויקת את יכולת הביצוע של הצוות.

הרע

הסטארטאפים הפחות טובים בעיני אופיינו בדרך כלל בניסיון להחיות פיצ'רים ותיקים, שלא לומר ארכאים, בטוויסט חדש. עד כמה שהניסיון הרואי וראוי להערכה יש לפעמים סיבה מדוע השוק עבר הלאה. עוד בעיה שאפיינה רבים מהמיזמים היתה העדרה של התייחסות מוצרית מספקת. בסופו של דבר, לא חשוב עד כמה טובה הטכנולוגיה, או עד כמה מבטיח השוק, צריך מוצר שידבר למשתמשים ויספק פתרון מלא לבעיה מוגדרת. גם השיווק נפל קרבן להזנחה בידי רבים שמניחים שהמוצר ישווק את עצמו ברוב מגניבותו. בשוק רווי כמו היום גם מוצרים מדהימים ומושקעים לעייפה מתקשים לשווק את עצמם ויש לעזור להם להגיע לקהל היעד.

המכוער

הדיון בפאנל נגע בבעיות חווית השימוש והעיצוב בחברות הדוט קום הישראליות. קשה להתווכח עם העובדות, גם אם הן עוסקות בעניינים של טעם אסטטי: בחיבור בין מוצר ועיצוב מייזמים ישראלים מצליחים פחות מאשר הם מצליחים בצד הטכנולוגי ואפילו השיווקי.  הועלו רעיונות ואבחנות מעניינים מצד הפאנל ולמרבה הפליאה וההנאה – גם מצד הקהל. למעשה, עבורי זהו הפאנל המעניין והמהנה הראשון מזה זמן רב וכנסים רבים.

האבחנות אולי יראו טריוויאליות למתבונן מהצד אך הן רחוקות מלהיות כאלה עבור מי שעוסק בדוט קום:

הכרה בחשיבות הנושא – לעיצוב המוצר האינטרנטי ואיכות חוויית המשתמש שלו חשיבות אקוטית להצלחתו, לא פחות מיכולותיו הטכנולוגיות וסגולותיו המוצריות. אם לא נבין ונפנים זאת נתקשה להתמודד עם תעשיות זרות שכבר עשו זאת.

מעורבות בעלי תפקידי מפתח - אם ההכרה בחשיבות העיצוב וחווית המשתמש לא קיימת בקרב המנכ"ל וסמנכ"ל המוצר (כמו גם שאר בעלי התפקידים הבכירים) יהיה קשה מאד להפכה לחלק מה- DNA של החברה והמוצר

השקעה בכח אדם – כדי להגיע לתוצאות יש להפנות משאבי כח אדם מתאימים – כ- 10-15% ממצבת כח האדם בחברה

לימוד הנושא – ישנן אסכולות רבות ומגוונות לעיצוב מוצר. בארץ הן נחלתם של מומחים בודדים ויש להנחיל את הידע הזה בתעשיה

לימוד הנורמות הקיימות – קיימת נטייה בתעשייה להמציא מחדש את הגלגל בכל פעם מחדש. לא מתוך אידאולוגיה אלא מתוך התעלמות מהידע המצטבר שנרכש בעולם משנים של ניסיון. שירותים אינטרנטיים עם עשרות ומאות מליוני משתמשים למדו דבר או שניים בנושאי עיצוב וחווית משתמש  ואם יש לכם רעיונות אחרים משלהם אתם צריכים סיבה משמעותית להעדפתם על פני אלו המקובלים.

A/B Testing – הדרך הטובה ביותר לדעת מהו עיצוב מנצח היא לבדוק. לוקחים שני עיצובים (או יותר) ומריצים אותם במקביל ורואים מי מפיק תוצאות טובות יותר. למעשה, כמעט כל פיצ'ר באתר צריך לעבור בדיקה מסוג זה.

לסיכום:

היה יום מעניין, הן מבחינת החברות והן מבחינת הפאנל. גם אם לא ניתן היה לזהות היום את "הפייסבוק הבא" היו לא מעט מיזמים מעניינים בפני עצמם וחלקם בעלי פוטנציאל הצלחה מבטיח למדי. קשה היה עבורי לקבל מאירועי היום תמונה ברורה של מגמות התעשייה וכשאני מסתכן שיטעו בי בתור עוגיית מזל סינית אני נוטה להגיד: זהו זמן להביט וללמוד מבלי לקבוע קביעות.

הכותב: יניב יעקבי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-LivePerson וקודם לכן שימש כ-VP Product.

מי שראה את הסרט דו"ח מיוחד (יש מישהו שלא?) בוודאי זוכר את הסצינה שבה טום קרוז נכנס לקניון, ועפ"י סקירת רשתית העין שלו הוא מקבל הצעות קוליות מחנויות שונות, המותאמות בדיוק לצרכיו. 2054? אולי, אבל אם ניקח את זה לאינטרנט – העתיד כבר כאן, ואחרי שננסה להסביר מה זה אומר, מייד נעבור לשאלה: איך זה יכול לעזור לכם…

הכוונה היא לטכנולוגיות מתקדמות המאפשרות ניתוח של הרגלי גולשים בזמן אמת ויכולות תגובה במדיות השונות. זה אומר, למשל, שאם אני מבקר בחנות המקוונת של HP, הם יכולים להבין מה כוונותי, ולהחליט בזמן אמת האם להתעלם ממני, להציע לי קופון, או אולי להזמין אותי לשוחח עם אחד מהנציגים שלהם. והתוצאות מדהימות: העסקים מגדילים את המכירות, והגולשים מצידם מרוצים מקבלת ההצעה הנכונה בזמן הנכון, מבלי להתערב להם בגלישה שלא לצורך.

לא בטוח שניתן לנבא לאן זה ילך ב-2054, אבל כן אפשר לנסות ולהציץ שנתיים-שלוש אל תוך העתיד… הכיוון הוא להפוך את הטכנולוגיות הקיימות לנגישות מה"ענן", כך שניתן יהיה לחבר פתרונות של חברות טכנולוגיות רבות ככל שניתן, בכדי שעסקים יוכלו לחזק עוד יותר את הקשר עם הלקוחות שלהם ולמקסם את אפשרויות השיווק, המכירה ושרות הלקוחות.

קבלת קופון של HP לסללולרי (באופן סלקטיבי) כתוצאה מביקור בחנות המקוונת, למשל, היא דוגמא לתסריט בכלל לא בדיוני. ואם אשתף את ההתלבטויות הקשורות בקניית מדפסת ברשתות החברתיות, גם לשם אוכל לקבל הצעה שלא ניתן לסרב לה… כך שזה כבר מחוץ לאתרי הבית של העסקים, ואפילו מעבר לאינטרנט. גם ערוצי התקשורת הם מגוונים וכוללים ווידאו, צ'אט ווירטואלי, VoIP, SMS, וכ'. ועוד לא דיברנו על האפשרויות הנפתחות בחיבור למערכות הארגוניות כגון CRM…

וזה הזמן לגלות (כאילו שעדיין לא הבנתם) שחלק גדול מהדוגמאות הללו בעצם כבר מומשו, והדבר נעשה על ידי חיבור לפלטפורמה הפתוחה של לייבפרסון, כך שחלק מהפתרונות שהוזכרו כאן יגיעו בקרוב ליותר מ-8,500 עסקים און-ליין ומעל לחצי מיליארד לקוחות קצה. הדבר מתאפשר כיוון שה-tag של לייבפרסון כבר מופץ בקרב קהילה זו, וכתוצאה מכך האפליקציות שיושקו ימצאו במרחק של לחיצת כפתור מהתקנה באתרי הלקוחות!

אז אם הטכנולוגיה שלכם מתאימה, ושוק היעד שלכם הוא ענקי הטלקום, מוסדות פיננסיים (ואלפי עסקים נוספים), או לקוחות הקצה שלהם, תוכלו להצטרף ללא תשלום לתוכנית השותפים וזירת המסחר של לייבפרסון. הגישה למפתחים היא מיידית, והמאמץ הנדרש להגיע לפתרון ראשוני הוא בדרך כלל עניין של בין כמה ימים לכמה שבועות, כך שמדובר בקיצור משמעותי של זמן ההגעה לשוק, תוך חיסכון בעלויות השיווק, הפיתוח והאינטגרציה.

הדרך שלך להגיע לחצי מיליארד משתמשים – כבר אמרנו?

למידע נוסף והתנסות ניתן להרשם לארוע LivePerson Connect, שיתקיים ב-7 בנובמבר בהשתתפות Robert LoCascio, מנכ"ל LivePerson, יוסי ורדי, ג'ף פולבר ומייקל אייזנברג.

ימים מטורפים עוברים על כוחותינו. ההכנות לכנס ה-TWS2010 מתקדמות בקצב גבוה ודברים מתחילים להסגר. בנקודת זמן זו, כחודש לפני האירוע, הרישום מפתיע לטובה בהשוואה לכנס משנה שעברה – בערך פי ארבע. אני חושב שזה מצביע על החזרה לשפיות ולהכרה שמציון יכולה לצאת הבשורה. נתון מעניין נוסף הוא, שכבר עכשיו נרשמו כ-20 קרנות הון סיכון (לא רק מהארץ) לכנס, כך שכדי שתתחילו לעבוד על ה-Elevator Pitch שלכם

נכון לעכשיו עוד נשארו למכירה מספר מוגבל של כרטיסי Early Bird  במחיר של 170ש"ח. קוראי הבלוג מוזמנים להשתמש בקופון "thecoils" אשר יעניק לכם הנחה נוספת של 15% ויוריד את המחיר ל-144 ש"ח שהם בסה"כ $38. חשוב להבין שבהמשך המחירים רק יעלו, כך שאם אתם מתכננים להגיע עדיף לשריין מקום כבר עכשיו במחיר מוזל.

כל אחד צריך לעשות לעצמו את החשבון הפשוט הבא, האם יש סיכוי שאני/הסטרטאפ שלי נחזיר את ההשקעה בסוף היום.  החזר השקעה יכול לבוא לידי ביטוי בקבלת אינפורמציה חדשה, חשיפה לחברות נוספות בתחום, יצירת lead מעניין שיכול להתפתח לעסקת שיתוף פעולה או אולי אפילו להשקעה, הפצת הרעיון המהפכני של הסטרטאפ שלי, מציאת עובדים או פרטנרים חדשים, מודיעין עיסקי או סתם יום העשרה בו אני אבחן את הרעיון שרץ לי בראש כבר חודש. בהשקעה של יציאה לבר, הוצאה שאתם לא חושבים עליה פעמיים, יש סיכוי שתתקדמו בסופו של אותו היום בצעד נוסף אל עבר הגשמת היעדים שלכם.

רישום חברות לתחרות:

נכון לזמן כתיבת שורות אלו הגישו מועמדות ל-TWS2010 מספר עשרות של סטרטאפים. כמו בכל שנה, גם השנה חוזרות על עצמן שוב ושוב אותן הבעיות בצורת הרישום של הסטרטאפים, אשר בסופו של דבר יכולות להשפיע על אופן בו השופטים ידרגו את הסטרטאפ. הנה אני מוצא את עצמי כותב את אותו הפוסט, בו אני נותן טיפים לשיפור ה-applications של הסטרטאפים.  אני ממליץ בחום (אולי בגלל שיש לי מידע פנים) לאותם הסטרטאפים אשר כבר הגישו מועמדות וכמובן לאלו שעוד מתכננים לעשות זאת, לקחת המלצות אלה ברצינות:

the.co.ils שמחים להכריז על TWS2010, האירוע השנתי של הבלוג אשר יערך ב-18.10.2010 ב-Arca בנמל ת"א. האירוע, בו ייבחרו עשרת הסטרטאפים המבטיחים של ישראל, הוא האירוע הישראלי השנתי הגדול ביותר בתחום האינטרנט.

השנה, בשונה משנה שעברה, חזרנו לפורמט המקורי והצנוע יותר בו אנחנו המפיקים הבלעדיים של הכנס.

גם השנה סגרנו על הסכמי שיתוף פעולה בתחום המדיה עם כמה מגופי המדיה הגדולים בעולם כמו הבלוג Techcrunch, אשר יספקו כיסוי של התחרות ושל החברות המנצחות – שיתופי פעולה נוספים יוכרזו בקרוב.

בנוסף, פנינו למספר אנשי מקצוע מהמובילים בעולם על מנת שיעזרו לנו להפיץ את הבשורה וישמשו כשופטים בתחרות. גם השנה ההיענות הייתה מדהימה ובינתיים הצלחנו לבנות פאנל של שופטים אשר לא היה מבייש אף אירוע מקביל בעולם, זו רשימה חלקית של השופטים:

בחודש שעבר התקיים אירוע המפתחים השנתי Google I/O  על אף ולמרות שהיו משתתפים רבים מרחבי העולם, לא כל המעוניינים יכולו להגיע לסן-פרנסיסקו. על מנת לעמוד בביקוש Google החליטה לקיים סידרה של אירועי מפתחים- DevFest ברחבי העולם ובשלב הראשון תקיים אירועים באוסטרליה, בפיליפינים, באינדונזיה בסינגפור וב-29 ליוני גם בישראל. לאחר מכן מתוכננים ארועים בספרד, ארגנטינה וצ'ילה.

האירוע הישראלי יתמקד בטכנולוגיות הקשורות ב- Google Chrome- בינהן HTML5, Chrome Extensions, Chrome Apps, Chrome Frame ו- Chrome Developers tools.

את האירוע יפתחו Brian Rakowski , מנהל המוצר הראשי של Google Chrome ופרופ' יוסי מטיאס,מנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח בישראל  וירצו בו מהנדסים ומנהלי מוצר של Google Chrome בינהם Ian Fette, Alex Russel, Pavel Feldman שהרצו גם בכנס ה I/O האחרון.
בסוף האירוע יתקיים Hackthon שיאפשר למשתתפים להתנסות בטכנולוגיות החדשות בהובלת AndreiPopescu מהנדס בכיר מצוות  Chrome בלונדון .

מסלול מיוחד יוקדש למפתחי אתרים ויעמיק בסוגיות שקשורות לתאימות אתרים לדפדפנים, HTML5 ועוד. מסלול זה יהיה בראשות Jeremy Moskovich, מהנדס תוכנה בצוות Chrome ממרכז הפיתוח בישראל שלקח על עצמו את קידום נושא תאימות האתרים ברמה העולמית.

באירוע תהיה הזדמנות להיפגש עם עובדי Google ביניהם מהנדסים שעובדים על טכנולוגיות שונות.
האירוע אינו כרוך בתשלום אך מספר המקומות באירוע מוגבל וכדאי להירשם בהקדם

השימוש במפות באתרים הופך לנפוץ יותר ויותר והפופולאריות של שירותים מבוססי מיקום תורמת רבות למגמה זו. אז כמה מסובך העניין? מתי כדאי לעשות זאת לבד ומתי כדאי לפנות למומחה? איתי עשת מחברת קרטולוג מנסה לעזור:

לפני מספר שנים נהגו לומר כי התוכן הוא המלך. הוא מקיף אותנו ונמצא בכל מקום. הצגתו הייתה טקסטואלית ומבוססת טבלאות. היום, יותר מתמיד ומסיבות רבות, תכנים רבים הינם בעלי שיוך גיאוגרפי (Geo-Tagged) ולכן מקבל המשתמש בהם ערך מוסף ומשמעותי כשהוא נחשף אליהם מוצגים על המפה. ערך מוסף הנובע מהצגה גיאוגרפית לעומת הצגה טקסטואלית ניתן למצוא בתחומי הדיור (מכירה והשכרה של נכסי נדל"ן), הבילוי (אירועים, מופעים, מסעדות), התיירות (מסלולי טיולים, טיסות, מלונות), ולראיה השכיחות הרבה של מפות המוטמעות באתרי אינטרנט. נכון לימים אלו, קיימים למעלה מ- 350,000 אתרים משובצי מפות. היום המפה היא המלכה.

תכנון המפה מתחיל בבחירת ספק מפות. תפקידו הוא לאפשר גישה לתמונות של מפות בהתאם למיקום הנדרש. ספקי המפות המובילים בעולם, דוגמת Google Maps, Bing Maps ו- Yahoo Maps רכשו צילומי מפות, מפות וקטוריות וצילומי אוויר של רוב העולם ופיתחו מערכת המספקת תשתית אינטרנטית נגישה, מהירה ומבוזרת. בנוסף לתשתית המיפוי, ספקי המפות גם מחצינים ממשק תכנותי, בד"כ בשפת צד-לקוח, דוגמת JavaScript, Silverlight ו- Flash המאפשרות יכולות בסיסיות כגון הזזת מפה, פענוח מיקומי כתובות (Geocoding), חישוב מסלולים, הוספת פוליגונים ועוד. בנוסף, חשוב לזכור שגוגל, למשל, משנה באופן תדיר ולעיתים משמעותי את ה- API שלה, ולכן צריך תמיד להיות עם אצבע על הדופק ולהגיב במהירות לכל שינוי כזה. לדוגמא, לאחרונה הכריזה גוגל על סיום תמיכתה בגירסא 2 ומעודדת מעבר לגירסא 3 שיצאה מהמעבדה לאחר שנה של פיתוח.

ממשק התכנות של ספקי המפות הינו ממשק הדורש למידה, ניסיון והתמקצעות לצורך ביצוע פעולות באופן יעיל ונכון. בעוד שהדרך להוספת מפה ראשונית בעלת נקודת עניין אחת הינו תהליך פשוט ומתועד היטב, הרי שהוספת יכולות מתקדמות יותר הינה פרוייקט רב-תחומי (פרטים נוספים בסרטון זה). אפליקציית מפה אינטראקטיבית מאפשרת יכולות חיפוש ואחזור מתקדמות במגוון שדות כגון תגיות, תאריכים, מחירים ומיקומים, השלמה אוטומטית של מילות חיפוש, הצגה של מספר רב מאוד של נקודות עניין (מעל מספר מאות) על ידי ביצוע קלסטרינג בצד-שרת, הצגתם בסרגל צד מעוצב, חישוב מסלולים, הוספת יכולות שיתוף חברתי, הדפסה, הוספת שכבות מידע, תמיכה בפלטפורמות שונות, עיצוב גרפי המתאים לעיצוב האתר, עיצוב ממשק המשתמש ועוד. פיתוח זה הינו מורכב ודורש השקעה של שבועות עבודה וניפוי שגיאות המצריך עבודת מומחה בתחום. לעיתים קרובות מדי מתפתה המפתח להניח, לאור הקלות בהוספת מפה בסיסית, כי המשך התהליך קל באותה המידה. משיכה זו למלכודת הדבש סופה בהקצאת משאבים רבים מאוד ללמידת נושא שאינו בתחום עיסוקו השוטף, ואם אין בכוונתו להפוך למומחה מפות, סופה להיות מושקעת בתהליך חד פעמי שלא יקצור פירות בעתיד.

מרכיב נוסף במערכת הינו בסיס הנתונים. כל חברה שמתעסקת בתוכן, ובפרט בתוכן מתוייג מיקום (Geo-Tagged) מחזיקה ומתחזקת בסיס נתונים אשר נותן מענה הן לנתוני המיקום והן לנתונים שונים ומגוונים של צרכי החברה כגון ניהול משתמשים והרשאות, רשימות מסוגים שונים, פירוט עסקאות ומידע אחר. מאגר נתונים זה משמש באופן רציף לפעולתו של האתר. הוספת מפה דורשת הוספת שדות ייעודיים למאגר זה ובעצם את שינויו כך שיתאים לצורכי המפה. מטיבה של אפליקציית מפה, כל אינטראקציה של המשתמש יוצרת בקשת חיפוש חדשה ולכן שילוב מפה באתר פעיל מעמיסה באופן משמעותי על שרת הנתונים ויכולה לפגוע בחוויות המשתמש מהאתר ואף להפילו, וזאת היכן שמטרתה העיקרית הינה שיפור חווית המשתמש. מעבר להשפעות השליליות על האתר הקיים, תהליך אחסון המידע ושליפתו חייבים להתבצע באופן מהיר ויעיל על מנת להשביע את רצונו של המשתמש באתר ובמפה. הפרדה בין שרתי האתר ושרתי אפליקציית המפה היא הפתרון המועדף.

אתגר נוסף העומד בפני מפתח אפליקציית המפה הוא פיתוח אפליקציה אשר תואמת לכל הדפדפנים ולכל הפלטפורמות. בעידן התוכן הסלולארי אנו נדרשים להנגיש את המידע לקהלים רחבים יותר ולהתאים את האפליקציה לפלטפורמות ניידות כגון אייפון ואנדרואיד – הרפתקה לא קטנה בפני עצמה.

נכתב ע"י איתי עשת, מנכ"ל קרטולוג בע"מ

חברת קרטולוג הוקמה בשנת 2009 במטרה להעניק לאתרים רבים את האפשרות לצרף אפליקציות מפה לאתרם וחרטה על דגלה את הרחבת השימוש באפליקציית מפות, ולפיכך מספקת שירותי ייעוץ ראשוניים בחינם לכל יזם.

itay@cartolog.com / www.cartolog.com

חברת Soluto הישראלית זכתה בתחרות ה- Techcrunch Disrupt מתוך 20 חברות שהגיעו לגמר והציגו במשך שלושת הימים האחרונים.

Soluto פיתחה תוכנה אשר אמורה לפתור את הבעיות הגורמות לתיסכול אצל משתמשי הפיסי. המוצר של החברה הוא למעשה תוכנה, המשלבת טכנולוגיה ברמת הליבה של מערכת ההפעלה לצד ידע קולקטיבי של משתמשים, בניסיון לזהות מהן אותן בעיות שמתסכלות את המשתמשים וכיצד ניתן להעלים אותן ולשפר את חוויית המשתמש. המוצר הראשון שהושק לפני יומיים אמור לשפר את תהליך ה-boot של מחשבי ה-PC.

Soluto נחשבה לעוף מוזר מבין כל החברות אשר הציגו באירוע מפני שהיא היחידה אשר פיתחה Client, בעוד כל עולם האינטרנט מזמן נטש מוצרים מסוג זה ועבר למודל של שירותים הרצים ע"ג הדפדפנים.

Soluto הוקמה ב-2007 על ידי תומר דביר (מנכ"ל) וישי גרין (סמנכ"ל הטכנולוגיות), גייסה עד כה סכום של 7.8 מיליון דולר מקרנות הון סיכון, בהן בסמר, גיזה ופרוקסימה. ישי גרין היה שותפו של ליעד אגמון בחברת Onigma שנמכרה לענקית התוכנה מק'אפי תמורת 25 מיליון דולר, תוך פחות משנתיים.

לפרזנטציה המלאה של Soluto

לפני כחודשיים יצא לי להתארח ב-Demo Day של גוף ההשקעות המוביל היום בעולם למיזמי אינטרנט צעירים, ה-Y Combinator הממוקם בסיליקון וואלי. כשלושים סטארטפיסטים צעירים עלו בזה אחר זה להציג את הסטארטפים עליהם הם שוקדים בחודשים האחרונים, כאשר מטרתם היא ליצור עניין אצל מאה המשקיעים הנמצאים בקהל. בשנים האחרונות הפך ה-Y Combinator לאחד הגופים המשפיעים בעולם הייזמות האיטרנטית, כאשר כל יזם צעיר הממוקם באיזור סאן פרנסיסקו שואף לקבל את המימון הראשוני שלו מגוף זה. בסוף האירוע יצא לי להחליף מספר מילים עם האיש העומד מאחורי ה-Y Combinator, פול גרהאם יזם וסופר אשר מזמן הפך כבר לגורו ולפורץ דרך בתחום ההשקעות. הוא שאל אותי מי מהחברות הרשימה אותי ולאחר שסיפרתי לו הוא הפתיע אותי ואמר לי שהיזם העומד מאחורי חברה זו הוא היזם הצעיר ביותר מכל החברות שקיבלו מימון מה-Y Combinator ולא פחות חשוב – ישראלי.

דניאל הוא בחור ירושלמי כבן 18 החי את החלום של כל יזם צעיר. לפני כשישה חודשים הוא ארז מזוודה וביחד עם חברו שי נסעו לסיליקון וואלי ע"מ לנסות את מזלם ולהתקבל לתוכנית היזמים של ה-Y Combinator. לאחר הצגת המיזם (Greplin.com) בפני פול גרהאם וצוותו הם קיבלו בהפתעה את הבשורה שהם אכן התקבלו לתוכנית ובנוסף את ההשקעה הראשונה בגובה של מספר אלפי דולרים. לאחר כחודשיים של פיתוח שי החליט לחזור לארץ ודניאל נשאר לבדו לפתח את המיזם. את הניהול היומיומי של המיזם הוא עושה מסניף הסטארבקס המקומי ומכיוון שהוא שומר כשרות את המצרכים הוא קונה בסופר המקומי ומבשל לעצמו את האוכל.

כנראה שהמצגת ב-Demo Day עשתה את העבודה ובימים אלא דניאל עומד בפני גיוס כבר הרבה יותר משמעותי של מספר מאות אלפי דולרים ממספר אנג'לים פרטיים. אך במקום לשמוח ולהמשיך את תנופת הפיתוח, גיוס מסוג אחר מטריד אותו הרבה יותר – הגיוס לצה"ל. דניאל מנסה בימים אלו לקבל דחייה לשירות הצבאי ע"מ שיוכל להמשיך לחיות את החלום ולהוביל את Greplin.com להצלחה בינלאומית. מיותר לציין שאי קבלת הדחייה תקשה על קידום המוצר.

בהנחה שמרכז הפיתוח של Greplin.com (רק לשם הדוגמה) יהיה בישראל ועם קצת מזל יבוא גם הסיבוב הראשון ולאחר מכן השני מקרנות הון סיכון אז יש להניח שמיזם זה יספק פרנסה לכמה עשרות עובדים בישראל, יכניס כסף זר לישראל ועם קצת יותר מזל אולי גם יהפוך לחברת ענק שתפתח את התעשייה המקומית או שתימכר לאחת מענקיות התעשייה הבינלאומיות, מה שיכניס עוד כסף זר ויעלה את קרנה של ישראל בעולם, דבר שיעזור ליזמים נוספים בהמשך. לא רע !

ספורטאי מצטיין הוא מעמד שמעניק צה"ל לספורטאים לקראת גיוסם. מעמד זה מקנה להם את האפשרות להמשיך להתאמן במקביל לשירותם הצבאי, וכך לשמור על כושרם. מעמד דומה לספורטאים מצטיינים ניתן גם למוזיקאים ולרקדנים.

בראשית 2008 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה תיקון בחוק שירות ביטחון שיזם חבר הכנסת חיים כץ. לפי התיקון, ניתן יהיה להמיר את שירותו הצבאי של ספורטאי שהוכר כ"ספורטאי עילוי" בשירות לאומי בקהילות יהודיות בחוץ לארץ, או בשגרירויות ישראל. הצעת החוק זכתה לכינוי "חוק סהר", על שם הכדורגלן בן סהר, ששיחק באנגליה… צה"ל הכיר בעובדה כי ישנם מקרים בהם קיימות הזדמנויות חד פעמיות ליחידי סגולה בספורט להכשרות מחוץ לתחומי ישראל, ועל כן יש לתת להם הקלות נוספות בשירות הצבאי כגון דחיות שירות (עד 4 שנים סה"כ), פיצול שירות וקיצור שירות (עד כשנה). (מקור Wikipedia)

נשאלות השאלות:

* האם מקרה מסוג זה הוא מקרה חד פעמי להכשרות מחוץ לתחומי ישראל ?

* האם מקרה מסוג זה מהווה ייצוג מכובד לתעשיית ההיטק הישראלית או הבינלאומית ?

* האם מעמד של "יזם מצטיין" יכול לתרום לקידום ענף ההיטק בישראל ולייצג את המדינה בעולם ?

אנו מאמינים שמעמד של "יזם מצטיין", אשר ייקבע ע"פ קריטריונים ברורים, יכול לקדם את תעשיית ההיטק או כל תעשייה אחרת בישראל וכמו כן להוות ייצוג מכובד של תעשייה זו ברמה הבינלאומית.

ע"מ לקדם רעיון זה הקמנו קבוצה ב-Facebook והיינו שמחים אם תצטרפו אליה וכמו כן תפיצו אותה הלאה. עם קצת רצון אולי עוד נצליח לעזור לדור הבא של היזמים .

20 סטארטפים צעירים הציגו לראשונה ב-Mini Seedcamp TLV אשר נערך ביום חמישי במכללת אפקה בת"א. אחד הדברים שמשכו אותי לעשות אירוע זה בישראל הוא הפורמט הייחודי, בו הפוקוס הוא קודם כל על מתן עזרה והכוונה לאותם סטארטפים ורק לאחר מכן מגיע נושא ההשקעה והנטוורקינג.

האירוע פתוח רק לחברות המציגות ולמנטורים, אותם אנשים בכירים מהתעשייה אשר נפגשים עם החברות לאורך כל היום. לאירוע ביום חמישי הגיעו למעלה מ-100 מנטורים ביניהם נציגי קרנות ההון סיכון, משקיעים פרטיים, יזמים, מומחי מדיה ויח"צ, עורכי דין ומנכ"לים של חברות בכירות במשק. האירוע נפתח ב-20 מצגות באורך 5 דקות, כאשר הרעיון הוא לתת טעימה מהמוצר ולאחר מכן ולאורך כל היום נערכות פגישות עם המנטורים אשר מחולקים לכעשר קבוצות. בסוף היום נבחרות 3-5 חברות אשר מוזמנות להציג את החברה באירוע השנתי בלונדון, אשר בסופו מספר חברות זוכות למימון ושלושה חודשים של מנטוריג בלונדון.

אני חושב שרמת המוצרים שהציגו רוב החברות יחסית לאירועים מסוג זה ובהשוואה לאירוע משנה שעברה הייתה מאוד גבוהה אך רק בודדות ידעו גם להציגן באופן מרשים על הבמה. חמש החברות הזוכות באירוע הן Tucoola, Spakeo, SilverCompass, INEZE ו- Fooducate. אני מאמין שעוד נשמע על כמה מהן.

אני רוצה להודות ל-Saul Klein מ-Index Venture אשר בגלל אמונתו בשוק הישראלי נפל בחלקנו הכבוד לקיים אירוע מסוג זה, לפרופסור מל רוזנברג ממכללת אפקה אשר אירחו אותנו בצורה יוצאת דופן ולכל המנטורים אשר לקחו יום חופש ע"מ לעזור לכל אותם הסטרטאפים.

ניפגש ב-Mini Seedcamp TLV 2011

תמונות נוספות מהאירוע: כאן וכאן

חמש החברות הזוכות ב-Mini Seedcamp TLV 2010

ועידת האינטרנט של דה-מרקר, ה- COM.Vention, היא הגדולה והחשובה שבועידות האינטרנט בישראל ואולי אף האירוע החשוב שבאירועי האינטרנט המקומיים. אך מעבר לכל דבר אחר, היא אירוע אינדיקטיבי לגבי מצבה של תעשיית האינטרנט הישראלית. הזדמנות למדוד את הדופק ומצב הרוח של עשרות יזמים ומיזמים. לכן, על אף מפגן הכח של האירוע, עם אלפי משתתפיו וריבוי הפעילויות שבו, השעות שביליתי בו דיכאו את רוחי ורשמי הרי הם לפניכם.

עיר קטנה ואנשים בה מעט

תעשיית האינטרנט הישראלית היא תעשיה קטנה. היא אולי עצומה בגדלה יחסית לאוכלוסיה אך פעילים בה (ממשית) לא יותר מכמה עשרות סטארטאפים וחברות אינטרנט המשתייכים לתעשיית הדוט קום העולמית. גם כמות המיזמים המכוונים לקהל המקומי לא עולה על כמה מאות ועבור רובם של אלה הועידה אינה רלוונטית. כיצד אם כך הגיעו למעלה משלושת אלפים איש לאירוע בסינמה סיטי ראשל"צ?

האירוע הענק המחיש את היחס הלא הגיוני הקיים בין תעשיית הדוט קום לבין התעשיות המשיקות לה שביניהן השיווק והפרסום, המדיה והתקשורת. התעשיות הללו ניזונות ומזינות את הדוט קום אך משנה לשנה מספרן גדל באירועים לעומת מספר המיזמים עצמם. כך, יום חגה של התעשייה הופך לחגיגת כח של חברות וארגונים שאינם בשר מבשרה. היזמים נדמו לעיתים כמיעוט מבוהל-קמעה הנע מאקסטראווגנזה אחת לאחרת בים של פנים לא מוכרות.

הניפוח הזה לא טוב לנו, לא כלפי חוץ ולא כלפי פנים. איננו תעשיית ענק ראוותנית אלא תעשייה קטנה וצנועה המורכבת בליבתה ממספר לא רב של גורמים ואנשים. תפיסתה של התעשייה מבחוץ כאימפריה של כסף וכח תפגע ביכולתנו לגייס השקעות ותקציבי תמיכה ופיתוח שכה דרושים לנו ותדביק לנו תדמית נהנתנית שאין בה דבר מן האמת ויש בה רק לפגוע בנו. בנוסף, תשומת הלב של המשתתפים מוסטת בהכרח מהפעילות היזמית לעבר שלל האטרקציות השיווקיות ובסופו של אירוע לא ברור לי עד כמה נהנו ממנו המיזמים במונחים של קשרים, הבנת השוק או הזדמנויות להשקעה/שיתוף פעולה.

חיבוק דב

ברגע הראשון נוצר הרושם כי תעשיית הדוט קום היא מוקד משיכה לשלל התעשיות שהוזכרו אך כמה מהפאנלים הוכיחו בצורה יפה כמה שונה האג'נדה של תעשיות אלה, כמה הצרכים שלהן אינם משיקים בהכרח לאלו של הדוט קום ועד כמה הם עשויים להשתלט עליהם. דוגמה יפה לכך היתה בפאנל שעסק בהרגלי האינטרנט של הילדים, נושא המעניין אותי באופן אישי כהורה וכיזם. הפאנל הפך מהר מאד לדיון שיווקי באופן בו מותגים צריכים להגיע אפקטיבית לילדים וכלל לא התייחס לנושאים העשויים לעניין כל מיזם שאינו מותג ביגוד, למשל הרגלי השימוש בפועל של ילדים, צרכים (שאינם שיווקיים) עליהם יש לשים דגש בפניה לילדים, אופיו וגחמותיו של שוק הילדים ועוד ועוד. גם הילדים שהובאו היו סוג של פעילי מדיה חברתית המקדמים מותגים של חברות או את המותג של עצמם. כלל לא היה מזיק להביא ילדים "מן הישוב" שאין להם אג'נדות מסחריות.

אני לא יודע לגביכם אבל קרבת יתר של תעשיות אחרות גורמת לי לחוסר נוחות. יש להן אג'נדות, צורת חשיבה, דרך עבודה ולוחות זמנים שאינם דומים לשלנו. בדיוק משום כך בל לנו להפוך ל"קליינטים" שלהם (ולמי שלא למד לימודים קלאסיים). שותפים – בהחלט. פטרונים – לא תודה.

ובכל זאת?

זהו לא המקום לנתח את מצבה של התעשייה אך פגשתי בכנס בעיקר דכדוך קל עד בינוני. מה שברור הוא שהמשבר שפגע בה עדיין לא הסתיים ויש עוד דרך ארוכה עד לחזרתה לשגשוג.

הדיסונאנס בין "המצב" להפקת הפאר של היום עומד בבסיס התחושה הלא נעימה עמה חזרתי. לתעשייה צרכים בוערים בהתארגנות מחדש לאחר משבר, בהבנת השוק העולמי העובר שינויים מורכבים, בהסתגלות למדיה חדשה, במציאת פתרונות פיננסיים. במקום המצג המנצח של היום היה עדיף לשבת ולחשוב ביחד על הנושאים הללו מהמקום בו אנו באים: פריפריה קטנה, שונה תרבותית ודלת תקציבים.

ככל שנתייחס לעצמנו בצורה המתאימה לגודלנו האמיתי כך ניטיב להבין עד כמה חשובים שיתופי הפעולה, העזרה ההדדית, הצניעות והיצירתיות. וכך יטב לנו.

היום (חמישי) הוא היום האחרון להגשת המועמדויות ל-Mini Seedcamp – Tel Aviv. נכון לעכשיו הגישו מועמדות מספר עשרות חברות ועוד מספר לא קטן פתחו פנייה אך לא מילאו את כל הפרטים. חשוב לי להבהיר, רק חברות אשר ימלאו ויגישו את כל הפרטים, עד היום (חמישי) ב-00:00, יעברו לשלב השופטים.

תזכורת, Seedcamp הוא אחד מהאירועים הנחשבים והטובים ביותר היום עבור מיזמים בשלבים מוקדמים. כחלק משיתוף הפעולה בין the.co.ils לקבוצה נקיים ב-6 לינואר את אירוע Mini Seedcamp – Tel Aviv, שיערך במכללה האקדמית להנדסה – אפקה (השותפה גם היא לאירוע). האירוע ימשך יום אחד ויציגו בו 20 חברות שיעברו את סינון השופטים.

Vator.TV הוא סוג של יוטיוב (או Vlog אם תרצו) למיזמים. האתר מאפשר לסטארט-אפים להעלות מצגות ועדכוני וידאו על השירות ולחשוף אותם לקהל של משקיעים ויזמים. התוצאה היא זרם נאה של עדכוני וידאו ממיזמים עליהם קרוב לודאי לא שמעתם, הזוכים לאלפי עוקבים מרחבי העולם.

בנסיון לצרף את שוק היזמות הישראלי לאתר מכריזה Vator.TV על סוג של תחרות בה מצטרפים המיזמים לאתר ועומדים לשיפוט הקהל וחבר השופטים. הזוכים בתחרות יקבלו פגישה בת שעה עם כל אחד מהשופטים: יואב לייטרסדורף מ- YLVentures, גיל דיבנר מג'נסיס, עינת מצר מג'נסיסג'מיני, גלעד דה-פריס מכרמל וטילי קליסקי מגריילוק. ישבתי עם שלושה מהם בעבר בפוזיציה של קבלת פידבק ומדובר בפרס בעל ערך לסטארטאפ בתחילת דרכו.

מאחר ולא צריך לעשות הרבה כדי להרשם ולהשתתף והחשיפה היא משמעותית עבור סטארטאפים המשוועים לשיתופי פעולה ומשקיעים הרי שמדובר בדיל לא רע גם עבור מי שלא יזכה.

לאתר התחרות

מאת סטפן גוברמן

רונן הרגיש שעולמו חרב עליו לאחר שהמשקיע האמריקאי שסייע לו רק לפני שנה דרש את פיטוריו מהסטארט אפ שהקים. לאנדרו היו טענות על טלפונים ניידים שלא לצורך, נסיעות מיותרות לחו"ל, תשלומים לספקים שלא לפי נוהל מסודר, קבלת שירותים מבני משפחה וכיוצא בזה. אנדרו ציין שכל זה קורה כשהחברה לא מצליחה לעמוד ביעדים שהוצגו לו ביום ההשקעה.

הכל התחיל רק לפני שנה בסטארט אפ שהקימו 3 חברים ששירתו יחד בממר"ם. רונן, גיא ועמית.  רונן ושותפיו העתידיים החלו לפתח את פתרון מדהים שלהם לעכבר ווירטואלי הקורא את תנועות כף היד רשת האלחוטית שיביא למהפכה בשימושיות המחשב. וגם כמובן, יביא להם את המיליונים. אחרי כמה פגישות מורטות עצבים, אנדרו משקיע אמריקאי הידוע בחיבה לסטארט אפים ישראלים הסכים לשים את המזומנים.

עברה שנה. כעת לחברה משרדים נחמדים ברמת החייל ו-8 עובדים. אומנם הם לקראת סוף הפיתוח אבל עדיין יש עוד כברת דרך, וראו זה פלא נגמרו המזומנים. החברים פנו שוב לאנדרו בתקווה שזה יפתח שוב את הלב והכיס. אבל הפעם אנדרו כבר לא היה אגבי ומהיר ביצוע. הוא החליט לשלוח חבר, מנכ"ל בחברה גדולה השוקל השקעה,שביקש לראות תחזית פיננסית ל-5 שנים הקרובות ואת הדוחות הכספיים של החברה. רונן פנה לרואה החשבון שלו שציין בפניו שהחומר דורש חודש עבודה ותשלום נוסף. רונן המאוכזב אישר את העבודה.

כעבור שבועיים רונן מקבל מייל בסגנון אמריקאי מאופק אך כעוס. אנדרו מתרעם על כך שהחברה היתה צריכה לספק נתונים פיננסיים בסיסיים בזמן ואי יכולת זו היא כשל ניהולי חמור. זאת ועוד שהחבר שלו 'התקפל'. אנדרו המשיך וביקש לקבל באופן מיידי את הדוחות הכספיים של החברה. מכאן העניינים רק התדרדרו. רונן שלח לאנדרו דוחות שלא השביעו את רצונו. שבועיים אח"כ קיבלו רונן ושותפיו מייל בו מודיע אנדרו כי הוא מוכן להזרים סכומים נוספים לחברה ולפעול לגיוס משקיעים חדשים רק עם רונן יפנה את כסא המנכ"ל ועדיף כי ילך הביתה.

הסיפור הזה מבוסס על הרבה מקרים אמיתיים. האסון האישי של רונן והדרישה לפינוי הכסא לא חריגה בנוף הסטארט אפים הישראלי. אם היה מדובר בחברה 'רגילה' ולא סטארט אפ לא הייתה שום בעיה עם דרך ההתנהלות הפיננסית, לא עם חשבונות סלולריים מנופחים ולא עם נוהלי הרכש שלה. הבעיה של רונן וסטארטאפיסטים אחרים במקרים רבים היא שהם אינם מנוסים ולפיכך אינם מבינים שלושה עקרונות מרכזיים: ראשית, כן, זה הבייבי שלך, אבל זה לא הכסף שלך ויש בפני מי לתת את הדין. שנית, אתה נדרש למנהל תקין מושלם בלי אפילו רבע קומבינה ושלישית, אתה חייב להיות ערוך לספק חומר פיננסי, תחזיות, תוכניות עסקיות וחומרים אחרים למשקיעים נוכחים ופוטנציאליים תוך זמן מהיר. לכן החומר חייב להיות מעודכן אצלך בכל זמן.

לכן הנזק של הקומבינות הקטנות עשוי להיות אסון מבחינת היזמים והמנהלים. משקיעים קיימים ועתידיים יבדקו את החברה בציציות, ובמקרים של מאבקי כח משקיעים לא יתביישו ולא יהססו להשתמש בשגיאות כאלה כדי לכפות על החברה השינויים שהם רוצים.

אז איך יכול סטאראפיסט חסר נסיון בניהול פיננסי לנווט את החברה שלו בצורה בטוחה יותר?הנה כמה טיפים:

שקיפות מלאה כלפי המשקיעים – משקיעים ידרשו דין וחשבון לגבי הכסף שלהם. אחרי שסטארט אפיסטים מקבלים את הכסף יש להם נטייה לשכוח שהוא לא שלהם ולהתייחס למשקיע כצרה שצריך להתמודד איתה אחת לרבעון. שיתוף המשקיעים במצוקות ולא רק בהצלחות יבטיח קשר טוב יותר וגם דרך יותר קלה להגיע לכסף בסבב הבא. גם אם המשקיעים לא ביקשו את המידע,  מומלץ להקדים אותם ולספק אותו במועדים קבועים.

נהלים מסודרים – קביעת נהלים מסודרים לרכש, נסיעות לחו"ל, אשל וקופה קטנה, תנאי שכר וכד' תקטין את הסיכוי שהיזם או עובדי החברה יבצעו טעיות קריטית.

בנוגע לרכש מספקים חיצוניים מומלץ להנהיג נוהל של קבל 3 הצעות מחיר ולבחור את הזולה והאיכותית ביותר.

• נסיעות לחו"ל – אם החברה נמצאת בשלב ה-Seed או ה-Pre Seed והיא קיבלה כסף רק למטרות פיתוח כדי לעדכן את המשקיעים לגבי כל נסיעה לחו"ל. הוצאה כזו במידה והיא לא מוצדקת עשויה להרים גבות.
• תנאי שכר – חשוב לא להעסיק יותר עובדים ולא לשבור את מסגרות השכר שנקבעו מראש יחד עם המשקיעים. אם פתאום נפל עליכם מתכנת 'תותח' ואתם צריכים לשלם לו יותר, עדכנו את המשקיעים. פעולות כאלה יחסכו אי נעימויות בהמשך.
• קופה קטנה ואשל – גם כאן צריך להיצמד למסגרת התוכנית התקציבית שקבעתם יחד עם המשקיעים.

אפס קומבינות – כאמור סטארט אפ זו לא חברה 'רגילה'. מה שאצל חברה 'רגילה' יחשב כהתנהלות נורמלית עלול להיתפס כקומבינה בעיני משקיעי סטארט אפ: חשבונות סלולר מנופחים, ארוחות מרובות במסעדות, השכרת רכבים שלא סוכם עליה, תשלום לעובדים באמצעות ברטרים שונים ומשונים. חשוב להקפיד על דרכי פעולה מסודרות שנקבעו מראש. עיגולי פינות וקומבינות אסורות בהחלט.

סוף מעשה במחשבה תחילה – כל סטארט אפ חייב להתארגן מראש בנושאים שעשויים להיות מהותיים לעתידו כגון: תכנון ובקרה תקציבית, תכנון מבנה מיסויי נכון, הכנת תוכנית אופציות, הכנת נהלי עבודה, תכנון אסטרטגי של הגיוסים הבאים וכד'. לשם המחשה , שגיאה נפוצה של מנכ"לים חסרי נסיון היא לנסות לשחק אותה פיננסרים גדולים. הם משקיעים את כספי הגיוס במטבע כזה או אחר במטרה ל'הכות את המדדים' ולעשות רווחים קלים. זו לא מטרת החברה. המשקיעים לא יריעו לך אם תכה את המדדים במקרה טוב ובטח לא ישמחו אם תפסידו את הכסף במקרה הרע.

מנכ"ל סטארט אפ צריך להגן על כספי החברה. לדוגמא, הנהלה של חברת סטארט אפ הנמצאת בשלבי הפיתוח הראשוניים צריכה להגן על כספים שגייסה ולזכור כי הכסף גויס במטרה ברורה לממן את התקציב שאישר הדירקטוריון ושנועד להשיג את אבני הדרך שנקבעו. כיוון שבחברות רבות ההוצאות נקובות וצמודות למטבעות שונים הרי שהגישה הנכונה היא לנתח את ההוצאות בתקציב על פי המטבעות בהן עתידות להיות משולמות, ובהתאם לקבוע את היחס של כל מטבע בתקציב ( לדוגמא: 60 אחוז בשקלים 30 אחוז בדולרים ו-10 אחוז ביורו). על פי יחס זה יש להמיר את כספי החברה למטבעות השונים ואז להשקיע אותם בפיקדונות נטולי סיכון עם הריבית המקסימלית האפשרית לכל מטבע. הנהלת החברה צריכה לקחת בחשבון את צורכי תזרים המזומנים כשהיא מחליטה באיזה פקדונות להשקיע ולוודא שהפיקדונות יהיו נזילים במועד בו המזומנים צפויים להיות נחוצים לשימוש השוטף. כדי לבטח את שער המטבע הצפוי בפועל אפשר לבצע עסקאות פורוורד או לרכוש אופציות על המטבעות השונים. בכל מקרה מומלץ להעזר ביועצים פיננסיים לצורך קבלת החלטות לרכישת אופציות או לביצוע עסקאות פורוורד.

עזרה ממקצוענים – היזם בדרך כלל אינו מומחה בתחומי הניהול ובוודאי שלא בתחומי הפיננסיים ולכן רצוי מאוד שיקבל עזרה מאנשים המומחים בתחומם בין אם זה מעורכי דין, רואי חשבון, מנהלי כספים, מומחי כח אדם, סוכני ביטוח ואחרים. רוב בעלי המקצוע מציעים שיחת יעוץ חינם. עשו שופינג יסודי ליועצים מקצועניים. היעזרו בהמלצות מאנשים שכבר עשו את זה. תשכרו אך ורק את שירותיהם של אנשים עליהם אתם סומכים. הם צריכים להיות תמרור העצור שלכם כשאתם מתחילים לעשות שטויות.

לסיכום, יזם חייב להבטיח כי החברה שלו מתנהלת בסטנדרטים הכי גבוהים מבחינת אדמיניסטרציה, ניהול כספים ומשפטים, כמו גם במינהל תקין וניקיון כפיים. התנהלות כזו עשויה לקבוע את הכישלון או ההצלחה בגיוס הבא ובדרך זו גם מבטיחה שהחברה תהיה ממוקדת בפיתוח טכנולוגיה ייחודית ומכירתה.

ספטן גוברמן – מנכ"ל קבוצת גוברמן המתמחה בפתרונות בניהול כספים והנה בעלת ניסיון רב בליווי סטארטאפים מיום הקמתם ועד שהם הופכים לבוגרים. www.guberman.co.il

לא מעט אקזיטים היו לנו במדינת היהודים, אך בודדים נצרבו בזיכרוננו כאבני דרך בהיסטורית ההי-טק המקומי. אחד מהם הוא המכירה של
חברת "הממד החדיש" לחברת BMC Software האמריקאית תמורת 675 מיליון דולר בשנת 1999.

רוני ענב הוא מחלוצי היזמים של תעשיית ההיי־טק הישראלית. ב־1983 ייסד את חברת "המימד החדיש" וכיהן כמנהל ויושב ראש מועצת המנהלים שלה עד שנמכרה ב־1999 לחברה אמריקאית. כיום עומד בראש Einav Hi-Tec Assets , ששמה לה למטרה להשקיע בחברות הזנק עתירות ידע בראשית דרכן.

"נורדאו פינת וול סטריט" הוא סיפורו המרתק של רוני ענב, מראשוני יזמי ההיי־טק הישראלים, שיצא לדרכו העסקית מדירת פועלים קטנה בשדרות נורדאו בתל אביב חדור אמונה שיוזמה חופשית, נחישות והתמדה הן המפתח לעשייה ממשית. הספר חושף את מאבקי הכוח, המהלכים וההחלטות האמיצות שהובילו להצלחת "המימד החדיש". ענב משתף את הקוראים בניסיונו הרב ומגלה סודות של מאחורי הקלעים — כיצד מזהים רעיון טוב? איך מתמודדים עם ביורוקרטיה וחילוקי דעות מבית? כיצד מאתרים לקוחות פוטנציאליים? מאין מגיע המימון?

בכתיבת הספר בחר ענב לשנות את שמותיהם של חלק מהאנשים המוזכרים בו אך מי שמכיר מעט את הנפשות הפועלות לא יצטרך הרבה כדי להבין במי מדובר.

סיפור חייו של רוני ענב הוא סיפורה של יזמות – הקמה, תקוות, חרדות, חלומות, הצלחה חלקית, תקוות חדשות, כישלון, התרוממות, כמעט קריסה, הצלה, נסיקה, חברות, יריבות, מלחמה, מלחמה..מלחמה, הצלחה. מומלץ לכל יזם !

נורדאו פינת וול סטריט – פרק ראשון

קרן השקעות חדשה בישראל מעוניינת להשקיע במוצרים/שירותים מבוססי Web או Mobile הפונים ל- Consumer. אם אתם יזמים המחפשים השקעות בתחומים אלו ונמצאים בשלב הסיד/פרה-סיד הנכם מוזמנים לשלוח תקציר מנהלים ל – israelstartupvc at gmail.com

(אם לא ניתן לראות את קטעי הוידאו דרך ה-RSS או ב-email יש לראות אותם דרך הבלוג ע"י לחיצה על הכותרת)

הפרזנטציה של RedBeacon – הסטרטאפ הזוכה ב-TC50:

הראיון שלי עם RedBeacon:

הפרזנטציה של Trollim- זוכה בסטרטאפ הבינלאומי הטוב ביותר ב-TC50:

הראיון שלי עם Trollim:

הפרזנטציה של AnyClip – זוכה בסטרטאפ חביב הקהל -Microsoft BizSpark Award ב-TC50:

הראיון שלי עם AnyClip: