נושא ה- UX בדוט קום הישראלי הוא עניין בעייתי. בעוד שאנו מסתדרים בצד הטכנולוגי והיזמי אנחנו נשארים לרוב הרחק מאחור בנושא חוויית המשתמש. מה יש (או אין) ברוב החברות הישאליות שמונע מהן מלהגיע להשגים בנושא זה? אני חושב שבמקרה של ישראל מדובר בשילוב של שני גורמים: קהות אסטטית וחשיבה על פתרונות (מוצריים וטכנולוגיים) במקום על משתמשים. מעולם לא היינו עם בעל תרבות פנאי מפותחת (מי שלא עובד – לומד) או חיבה ניכרת לאסתטיקה – שהיא בדרך כלל נגזרת של זמן פנוי – ומשום כך איננו מייחסים ליופי ולנוחות שימוש ערך רב במיוחד. אם מניחים שאם זה עונה היטב על צורך – ישתמשו בזה. אז זהו, זה אולי נכון למתכנתים אבל לא למשתמשים "מן הישוב".

האם אנו, כתעשיה, עומדים מספיק במקומם של המשתמשים, שאינם מביטים על המערכת כאוסף של פיצ'רים אלא כעל מכלול שאמור לספק חוויית משתמש הגדולה מסך מרכיביה המוצריים והטכנולוגיים? ראו שרותים גדולים ומצליחים – לרובם יש עיצוב, "אופי" וסגנון עבודה מאופיינים מאד. האין התעלמות מנושאים אלו פתרון בטוח להנצחת ההצלחה המוגבלת של מיזמי דוט קום ישראליים?

הכנסת נושא ה- UX לתודעה ולדרך הפעולה בדוט קום הישראלי הוא האתגר שאדן שוחט, יניב גולן ותומר שרון מנסים לצלוח באירוע   leanUXmachine שיתקיים בין הרביעי לשישי באוגוסט בתל אביב (ב- Junction). זוהי הזדמנות נדירה לשים את ה- UX על ראש שמחתנו ולנסות ולעצב תפיסה ויכולות בתחום שהוא לא הפורטה של רובנו. מאחר והכנס הוא בעל אוריינטציה מעשית הרי שהרישום נעשה בקבוצות העוברות הדרכה פרטנית ויש להשלימו עד יום שלישי (12/7) אז מהרו להרשם.

אנא שתפו.

האירוע המתקיים השנה מייצג חתך מעניין של סטארטאפים ישראליים. הדבר הברור היחיד בנוגע לתעשיית הדוט קום הישראלית הוא חוסר הבהירות בה היא שורה וחיכיתי לאירוע כדי לקבל (לפחות זווית של) תמונת מצב, חלקית ככל שתהיה, של המגמות במיזמים החדשים.  ההיצע היה מעניין וטוב היה לפגוש יזמים אחרים, לראות מה מעניין אותם וכיצד הם מתמודדים עם השאלות הקשוחות הרגילות: מימון, בחירת שוק, שיווק, בניית צוות ושאר נושאים שמעסיקים את התעשייה מאז הווסדה. ההבדל הוא שהם מתמודדים איתן במציאות שונה מזו שהייתה לפני כמה שנים, או אפילו כמה חודשים.

הטוב

הסטארטאפים הטובים בחבורה, לפחות בעיני, היו בעלי כמה מאפיינים ברורים. הצוות שיחק תפקיד חשוב בעניין והיה ניכר שהסטארטאפים הטובים יותר נהנים מצוות מנוסה ומגוון יותר. עדיין לא קם תחליף לצוות מקימים חזק טכנולוגית, ניהולית, שיווקית ומוצרית (ולוא דווקא בסדר זה) ואדם אחד ואפילו שניים אינו יכול לכסות את שלל הדרישות והמטלות של עסק אינטרנטי בהקמה. שילוב מכשירים ניידים – ואפילו כוונה שכזו - היה סממן נוסף של חלק לא קטן מהמיזמים המוצלחים.  קשה לחשוב היום על מיזם שאינו דורש אפליקציה משלימה וברוב המקרים העדרה מעיד על חוסר מחשבה מספיקה או העדר יכולות טכנולוגיות.  איכות המצגות סימנה פעמים רבות את איכות המיזמים והיכולת לתמצת את עקרונות המיזם לתבנית סדורה ולהגיש אותם בצורה אסטטית ובהירה ניבאה בצורה די מדויקת את יכולת הביצוע של הצוות.

הרע

הסטארטאפים הפחות טובים בעיני אופיינו בדרך כלל בניסיון להחיות פיצ'רים ותיקים, שלא לומר ארכאים, בטוויסט חדש. עד כמה שהניסיון הרואי וראוי להערכה יש לפעמים סיבה מדוע השוק עבר הלאה. עוד בעיה שאפיינה רבים מהמיזמים היתה העדרה של התייחסות מוצרית מספקת. בסופו של דבר, לא חשוב עד כמה טובה הטכנולוגיה, או עד כמה מבטיח השוק, צריך מוצר שידבר למשתמשים ויספק פתרון מלא לבעיה מוגדרת. גם השיווק נפל קרבן להזנחה בידי רבים שמניחים שהמוצר ישווק את עצמו ברוב מגניבותו. בשוק רווי כמו היום גם מוצרים מדהימים ומושקעים לעייפה מתקשים לשווק את עצמם ויש לעזור להם להגיע לקהל היעד.

המכוער

הדיון בפאנל נגע בבעיות חווית השימוש והעיצוב בחברות הדוט קום הישראליות. קשה להתווכח עם העובדות, גם אם הן עוסקות בעניינים של טעם אסטטי: בחיבור בין מוצר ועיצוב מייזמים ישראלים מצליחים פחות מאשר הם מצליחים בצד הטכנולוגי ואפילו השיווקי.  הועלו רעיונות ואבחנות מעניינים מצד הפאנל ולמרבה הפליאה וההנאה – גם מצד הקהל. למעשה, עבורי זהו הפאנל המעניין והמהנה הראשון מזה זמן רב וכנסים רבים.

האבחנות אולי יראו טריוויאליות למתבונן מהצד אך הן רחוקות מלהיות כאלה עבור מי שעוסק בדוט קום:

הכרה בחשיבות הנושא – לעיצוב המוצר האינטרנטי ואיכות חוויית המשתמש שלו חשיבות אקוטית להצלחתו, לא פחות מיכולותיו הטכנולוגיות וסגולותיו המוצריות. אם לא נבין ונפנים זאת נתקשה להתמודד עם תעשיות זרות שכבר עשו זאת.

מעורבות בעלי תפקידי מפתח - אם ההכרה בחשיבות העיצוב וחווית המשתמש לא קיימת בקרב המנכ"ל וסמנכ"ל המוצר (כמו גם שאר בעלי התפקידים הבכירים) יהיה קשה מאד להפכה לחלק מה- DNA של החברה והמוצר

השקעה בכח אדם – כדי להגיע לתוצאות יש להפנות משאבי כח אדם מתאימים – כ- 10-15% ממצבת כח האדם בחברה

לימוד הנושא – ישנן אסכולות רבות ומגוונות לעיצוב מוצר. בארץ הן נחלתם של מומחים בודדים ויש להנחיל את הידע הזה בתעשיה

לימוד הנורמות הקיימות – קיימת נטייה בתעשייה להמציא מחדש את הגלגל בכל פעם מחדש. לא מתוך אידאולוגיה אלא מתוך התעלמות מהידע המצטבר שנרכש בעולם משנים של ניסיון. שירותים אינטרנטיים עם עשרות ומאות מליוני משתמשים למדו דבר או שניים בנושאי עיצוב וחווית משתמש  ואם יש לכם רעיונות אחרים משלהם אתם צריכים סיבה משמעותית להעדפתם על פני אלו המקובלים.

A/B Testing – הדרך הטובה ביותר לדעת מהו עיצוב מנצח היא לבדוק. לוקחים שני עיצובים (או יותר) ומריצים אותם במקביל ורואים מי מפיק תוצאות טובות יותר. למעשה, כמעט כל פיצ'ר באתר צריך לעבור בדיקה מסוג זה.

לסיכום:

היה יום מעניין, הן מבחינת החברות והן מבחינת הפאנל. גם אם לא ניתן היה לזהות היום את "הפייסבוק הבא" היו לא מעט מיזמים מעניינים בפני עצמם וחלקם בעלי פוטנציאל הצלחה מבטיח למדי. קשה היה עבורי לקבל מאירועי היום תמונה ברורה של מגמות התעשייה וכשאני מסתכן שיטעו בי בתור עוגיית מזל סינית אני נוטה להגיד: זהו זמן להביט וללמוד מבלי לקבוע קביעות.

הכותב: יניב יעקבי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-LivePerson וקודם לכן שימש כ-VP Product.

מי שראה את הסרט דו"ח מיוחד (יש מישהו שלא?) בוודאי זוכר את הסצינה שבה טום קרוז נכנס לקניון, ועפ"י סקירת רשתית העין שלו הוא מקבל הצעות קוליות מחנויות שונות, המותאמות בדיוק לצרכיו. 2054? אולי, אבל אם ניקח את זה לאינטרנט – העתיד כבר כאן, ואחרי שננסה להסביר מה זה אומר, מייד נעבור לשאלה: איך זה יכול לעזור לכם…

הכוונה היא לטכנולוגיות מתקדמות המאפשרות ניתוח של הרגלי גולשים בזמן אמת ויכולות תגובה במדיות השונות. זה אומר, למשל, שאם אני מבקר בחנות המקוונת של HP, הם יכולים להבין מה כוונותי, ולהחליט בזמן אמת האם להתעלם ממני, להציע לי קופון, או אולי להזמין אותי לשוחח עם אחד מהנציגים שלהם. והתוצאות מדהימות: העסקים מגדילים את המכירות, והגולשים מצידם מרוצים מקבלת ההצעה הנכונה בזמן הנכון, מבלי להתערב להם בגלישה שלא לצורך.

לא בטוח שניתן לנבא לאן זה ילך ב-2054, אבל כן אפשר לנסות ולהציץ שנתיים-שלוש אל תוך העתיד… הכיוון הוא להפוך את הטכנולוגיות הקיימות לנגישות מה"ענן", כך שניתן יהיה לחבר פתרונות של חברות טכנולוגיות רבות ככל שניתן, בכדי שעסקים יוכלו לחזק עוד יותר את הקשר עם הלקוחות שלהם ולמקסם את אפשרויות השיווק, המכירה ושרות הלקוחות.

קבלת קופון של HP לסללולרי (באופן סלקטיבי) כתוצאה מביקור בחנות המקוונת, למשל, היא דוגמא לתסריט בכלל לא בדיוני. ואם אשתף את ההתלבטויות הקשורות בקניית מדפסת ברשתות החברתיות, גם לשם אוכל לקבל הצעה שלא ניתן לסרב לה… כך שזה כבר מחוץ לאתרי הבית של העסקים, ואפילו מעבר לאינטרנט. גם ערוצי התקשורת הם מגוונים וכוללים ווידאו, צ'אט ווירטואלי, VoIP, SMS, וכ'. ועוד לא דיברנו על האפשרויות הנפתחות בחיבור למערכות הארגוניות כגון CRM…

וזה הזמן לגלות (כאילו שעדיין לא הבנתם) שחלק גדול מהדוגמאות הללו בעצם כבר מומשו, והדבר נעשה על ידי חיבור לפלטפורמה הפתוחה של לייבפרסון, כך שחלק מהפתרונות שהוזכרו כאן יגיעו בקרוב ליותר מ-8,500 עסקים און-ליין ומעל לחצי מיליארד לקוחות קצה. הדבר מתאפשר כיוון שה-tag של לייבפרסון כבר מופץ בקרב קהילה זו, וכתוצאה מכך האפליקציות שיושקו ימצאו במרחק של לחיצת כפתור מהתקנה באתרי הלקוחות!

אז אם הטכנולוגיה שלכם מתאימה, ושוק היעד שלכם הוא ענקי הטלקום, מוסדות פיננסיים (ואלפי עסקים נוספים), או לקוחות הקצה שלהם, תוכלו להצטרף ללא תשלום לתוכנית השותפים וזירת המסחר של לייבפרסון. הגישה למפתחים היא מיידית, והמאמץ הנדרש להגיע לפתרון ראשוני הוא בדרך כלל עניין של בין כמה ימים לכמה שבועות, כך שמדובר בקיצור משמעותי של זמן ההגעה לשוק, תוך חיסכון בעלויות השיווק, הפיתוח והאינטגרציה.

הדרך שלך להגיע לחצי מיליארד משתמשים – כבר אמרנו?

למידע נוסף והתנסות ניתן להרשם לארוע LivePerson Connect, שיתקיים ב-7 בנובמבר בהשתתפות Robert LoCascio, מנכ"ל LivePerson, יוסי ורדי, ג'ף פולבר ומייקל אייזנברג.

ימים מטורפים עוברים על כוחותינו. ההכנות לכנס ה-TWS2010 מתקדמות בקצב גבוה ודברים מתחילים להסגר. בנקודת זמן זו, כחודש לפני האירוע, הרישום מפתיע לטובה בהשוואה לכנס משנה שעברה – בערך פי ארבע. אני חושב שזה מצביע על החזרה לשפיות ולהכרה שמציון יכולה לצאת הבשורה. נתון מעניין נוסף הוא, שכבר עכשיו נרשמו כ-20 קרנות הון סיכון (לא רק מהארץ) לכנס, כך שכדי שתתחילו לעבוד על ה-Elevator Pitch שלכם

נכון לעכשיו עוד נשארו למכירה מספר מוגבל של כרטיסי Early Bird  במחיר של 170ש"ח. קוראי הבלוג מוזמנים להשתמש בקופון "thecoils" אשר יעניק לכם הנחה נוספת של 15% ויוריד את המחיר ל-144 ש"ח שהם בסה"כ $38. חשוב להבין שבהמשך המחירים רק יעלו, כך שאם אתם מתכננים להגיע עדיף לשריין מקום כבר עכשיו במחיר מוזל.

כל אחד צריך לעשות לעצמו את החשבון הפשוט הבא, האם יש סיכוי שאני/הסטרטאפ שלי נחזיר את ההשקעה בסוף היום.  החזר השקעה יכול לבוא לידי ביטוי בקבלת אינפורמציה חדשה, חשיפה לחברות נוספות בתחום, יצירת lead מעניין שיכול להתפתח לעסקת שיתוף פעולה או אולי אפילו להשקעה, הפצת הרעיון המהפכני של הסטרטאפ שלי, מציאת עובדים או פרטנרים חדשים, מודיעין עיסקי או סתם יום העשרה בו אני אבחן את הרעיון שרץ לי בראש כבר חודש. בהשקעה של יציאה לבר, הוצאה שאתם לא חושבים עליה פעמיים, יש סיכוי שתתקדמו בסופו של אותו היום בצעד נוסף אל עבר הגשמת היעדים שלכם.

רישום חברות לתחרות:

נכון לזמן כתיבת שורות אלו הגישו מועמדות ל-TWS2010 מספר עשרות של סטרטאפים. כמו בכל שנה, גם השנה חוזרות על עצמן שוב ושוב אותן הבעיות בצורת הרישום של הסטרטאפים, אשר בסופו של דבר יכולות להשפיע על אופן בו השופטים ידרגו את הסטרטאפ. הנה אני מוצא את עצמי כותב את אותו הפוסט, בו אני נותן טיפים לשיפור ה-applications של הסטרטאפים.  אני ממליץ בחום (אולי בגלל שיש לי מידע פנים) לאותם הסטרטאפים אשר כבר הגישו מועמדות וכמובן לאלו שעוד מתכננים לעשות זאת, לקחת המלצות אלה ברצינות: