לאור ההיענות הגבוהה בקרב הסטרטאפים באירופה מארגני תחרות ה-Startup2.0, עליה פירסמנו בשבוע שעבר, החליטו לדחות בשבוע את סוף הגשת המועמדויות, מה שאומר שהתאריך האחרון הוא ה-7 למאי.

מנתונים שקיבלתי מסתמן שישראל היא אחת משלוש המדינות שהגישו הכי הרבה מועמדויות. מי שרצה עוד קצת זמן למחשבה, קיבל.

יש משהו באויר בתקופה האחרונה (ולא בוא האביב) אשר מתחיל להזכיר ולהציף בי קצת את אותן התחושות אשר חלפו בי עם התפרצותה של הבועה הקודמת. אין צורך להילחץ יתר על המידה, אך בכל זאת, יש לשים לב למספר תופעות גלובליות ומקומיות אשר משפיעות באופן עקיף וישיר על שוק האינטרנט העולמי.
השוק האמריקאי, אשר מהווה לרוב החברות כשוק היעד המרכזי נמצא או בדרך למיתון (תלוי את מי שואלים). השאלה שמטרידה עכשיו את המומחים היא האם המיתון יהיה קצר ושטחי או ארוך ועמוק. אני חושב שלמרות שלפעמים נדמה ש"כלכלת האינטרנט" מנותקת מ"הכלכלה האמיתית" רצוי שכל מי שמעורב בעסקי האינטרנט יסתכל על התמונה הגדולה:

• מדד הביטחון של הצרכנים (consumer confidence), הוא הנמוך ביותר מאז 1987 ונמוך יותר אפילו מתקופת 9/11.
• מדד הוצאות הצרכנים הגיע לשיא של 64 רבעונים, עד מתי ישאר חיובי ?
• השכר הריאלי עלה בממוצע שנתי של 2% בשנים 2001-2007 שזה נמוך בהרבה מה-3.8% בשנים 1991-2000.

האם אותן סטרטאפים/חברות השייכות ל"כלכלת האינטרנט" הן חסינות בפני המיתון ? הדעות חלוקות. יש הטוענים כי חלק מהשירותים האינטרנטיים הקיימים היום למעשה "חוסכים כסף" ולכן יהיו יותר רלוונטיים בזמנים קשים. לעומת זאת, אחרים טוענים כי שירותים המתבססים על פירסום לא יוכלו לברוח מהמיתון ויאלצו להתמודד עם אתגרים קשים של יצירת מזומנים. תקציבי הפרסום אשר הופנו לאינטרנט צמחו בשנים האחרונות במקביל לצמיחה במדד ההוצאות, אך במקרה של גידול שלילי במדד זה, המפרסמים יקצו פחות תקציבים לפירסום בכלל, מה שיכול להשפיע על הכנסות החברות אשר מתבססות על פרסום (כמו Facebookו- MySpace).
מצד שני, לפרסום באינטרנט יש יתרון גדול על פני מדיומים אחרים – הוא מדיד. המפרסמים הגדולים כבר התבטאו שהם צריכים לשים יותר דגש על החזר השקעה (return on investment) מאשר לייצר אפקט וואו. לכן, יש לצפות שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי (online advertising). זאת מכיוון שהם יעילים ומאפשרים מדידה, דיווח ומעל הכל שליטה על ההוצאה, שהם אלמנטים חשובים בזמן מיתון.

האם יש השפעה על גיוסי ההון ? ממחקר שפורסם בחודש שעבר ע"י Dow Jones VentureSource עולה התמונה הבאה: בשנת 2007 קרנות ההון סיכון השקיעו סכום שיא של $1.34M בחברות Web2.0 שזו עלייה של 88% מהכמות שהושקעה בשנת 2006. אך אם נוריד את ההשקעה של Microsoft ב-Facebook (בגובה של M240$) נקבל עלייה של "רק" 46% שזו האטה קיצונית לעלייה של 132% מהשנה הקודמת (2005) - $232M.

גם הצמיחה בכמות ההשקעות הואטה. בשנת 2007 בוצעו 178 השקעות Web2.0 שזו עלייה של רק 25% מהשנה הקודמת. בעוד שבכל ארבע השנים לפני כן כמות ההשקעות הוכפלה בכל שנה. נתון מעניין נוסף הוא שמספר ההשקעות שנעשו בעמק הסיליקון ירד מ-74 ל-69. מה שתרם בכל זאת לעלייה במספר ההשקעות הכללי הם ההשקעות שנעשו באירופה וישראל, מגמה שאם תימשך יכולה לעזור לנו לעבור את התקופה הקרובה ב"קצת" פחות קושי.

ממחקר ה-MoneyTree Report שנעשה ע"י PricewaterhouseCoopers ו-National Venture Capital Association ופורסם השבוע, עולה תמונה כבר יותר מדאיגה: מספר ההשקעות שבוצעו ברבעון הראשון של שנת 2008 ירד ב-8.5% בהשוואה למספר ההשקעות שבוצעו ברבעון האחרון של שנת 2007. העובדה שברבעון זה בוצעו רק חמש הנפקות (IPO) בשילוב עם מספר הרכישות הנמוך תפעיל יותר לחץ על קרנות ההון סיכון אשר יאלצו לתמוך בחברות לתקופות ארוכות יותר ולכן יאלצו לברור את ההשקעות שלהן ביתר קפידה.
ולמרות כל הפסימיות מסביב ונבואות הזעם של הספקנים למיניהם רק בשבוע האחרון פורסמו הדוחות הרבעוניים ויש לציין המצויינים של IBM, Intel ומעל כולם Google – המשמשת כשגרירת האינטרנט בנסדא"ק. כאילו תכננה הכל מראש כדי להראות לכולם שהיא לחוד והמיתון העומד בפתח לחוד, הגיעה Google ופירסמה ביום חמישי האחרון שרווחיה עלו בלא פחות מ-31% ברבעון האחרון, מה שהקפיץ מיידית את המנייה ב-19%. זאת, למרות הדו"ח של Comscore מלפני כחודש שהצביע על ירידה של 8.1% במספר ההקלקות בתשלום וניבא רבעון "קשה" ל-Google.
בהתבסס על ההנחה שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי, Google מסתמנת כמנצחת הגדולה ויש לצפות שתגדיל משמעותית את נתח השוק שלה בשנה שנתיים הקרובות.

איך כל המצב ישפיע עלינו ? כמובן שכל סטרטאפ או חברה הפונים לשוק האמריקאי צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות מכניסה של השוק האמריקאי למיתון, אך גם חברות הפונות לשווקים אחרים צריכות להיות עם האצבע על הדופק. כבר הוכח בעבר קשר הדוק בין כלכלת ארצות הברית לכלכלה הגלובלית.
אם לא די בכניסה למיתון והרוח הפסימיסטית השוררת ברחבי הדוט קום, גם הדולר שהוא המטבע הרשמי שלנו למי שלא יודע, נפל ב-20% מאז יולי 2007. ורק כדי להמחיש את עומק הבעייה, חברה אשר גייסה בדולרים (כמו כולם) ותכננה שהסכום יספיק לה לשנה פיתוח וחצי שנה לחדירה, מכירות ושיווק מוצאת את עצמה עם 20% פחות מזומנים וכתוצאה מכך צריכה לנקוט באחת מהדרכים הבאות:
- לקצר את זמן הפיתוח ע"י הסרה של אלמנטים מסויימים אשר היו יכולים לעזור לה ברכישת משתמשים.
- לפטר עובדים.
- לצאת לגיוס נוסף מוקדם יותר.
הבעייה נוצרה מכיוון שבממוצע 70% מהתחייבויותיה של חברה הם שקליות (בדרך כלל המשכורות) ורוב החברות ממירות את הדולרים לשקלים רק שהן צריכות לשלם את אותן ההתחייבויות (בסוף כל חודש), וכך נוצר מצב שתוך מספר חודשים לאותן החברות יש פחות שקלים לשלם משכורות.
יש לי שלוש עצות לכל אותן חברות שם בחוץ:
1. לגייס כמה שיותר מהר
2. לגייס כמה שיותר
3. להמיר מראש לשקלים את סך ההתחייבויות השקליות

לסיכום, קרנות, יזמים וחברות צריכים להיות מודאגים ממצב הכלכלה הגלובלית. זאת לא תהיה תקופה משוגעת כמו התקופה שעברנו לאחר התפוצצות הבועה הראשונה, אך זו הולכת להיות תקופת השרדות בה סטרטאפים ייצטרכו להיות יצירתיים ולמצוא כל דרך אפשרית כדי להמשיך ולצוף או פשוט לשבת ולחכות שמישהו יקנה אותם. בהצלחה!

מקור הגרפים: Techcrunch

מקורות חסויים ולא רשמיים מספרים לנו שהסטרטאפ הישראלי BeInSync נמכר ל- Phoenix Technologies וההודעה הרשמית צפויה בקרוב (אולי היום). BeInSync הוקמה בשנת 2003 ע"י טל ברנוח (ממקימי Orca Interactive), שרון כרמל (ממקימי Emblaze) ועדי רופין (ממקימי SofaWare).

החברה פיתחה מוצר אשר מאפשר סינכרון, גיבוי ושיתוף של מידע (קבצים,הודעות דואר אלקטרוני ואנשי קשר) בין מספר מחשבים. כמו כן התוכנה מאפשרת גישה לקבצים מרחוק ושירותי גיבוי בצורה אוטומטית.

בחברה הושקעו כ-8 מיליון דולר בשני סיבובים ע"י המייסדים טל ברנוח ושרון כרמל (פרה-סיד) וקרנות ההון סיכון Alta Berkeley Venture Partners, Aviv Venture Capital Fund ו-Eurofund. סכום המכירה לא יפורסם רשמית אך ממה שהבנו הוא עומד על כ-25 מיליון דולר.

Phoenix מפתחת תוכנות ליבה למחשבים אישיים והתקנים טכנולוגיים אחרים. את אותן פתרונות טכנולוגיים היא מוכרת ליצרניות המחשבים וההתקנים. לחברה אשר נסחרת בנסדא"ק לפי שווי של 430 מליון דולר זו רכישה ראשונה בארץ.

מזל טוב !

בהמשך לפרסום הבלעדי בבלוג זה לפני כשלושה שבועות, היום אחר הצהריים (לפי שעון ארה"ב) אמורה Yahoo לפרסם את ההודעה הרשמית בדבר רכישתה של FoxyTunes הישראלית. החברה מפתחת סרגל כלים המאפשר שליטה על כל נגני המדיה הקיימים ישירות מדפדפן ה-Firefox והמוצר נבחר לאחד מעשרת התוספים המבוקשים בעולם בשנה שעברה.

מאחורי החברה עומדים האחים אלכס ו-ויטלי סירוטה והיא ממומנת ע"י משקיעים פרטיים: יוסי ורדי ו-"חברים", כאשר לא מעט קרנות ישראליות סירבו להשקיע בחברה כשהיא הוצעה להן. נכון להיום לחברה אין הכנסות משמעותיות אבל יש לה נוכחות אצל עשרות מליוני משתמשים, דבר שמחזיר אותנו קצת למודלים של הבועה הקודמת: Eyeballs.

מחיר הרכישה לא יפורסם בהודעה הרשמית אך אנחנו יכולים להגיד לכם שהוא יהיה גבוה מהמחיר אותו שילמה AOL עבור Yedda.

זו למעשה הרכישה הראשונה של Yahoo בישראל וה-Exit הישראלי השני (לאחר Yedda) בתחום ה-Web2.0, וכל זאת בתקופה קצרה. בפוסט אשר סיכם את שנת 2007 ציינתי מספר חברות שיש לשים אליהן לב וביניהן אפשר למצוא את 5min אשר סגרו גיוס של 5 מיליון ועכשיו FoxyTunes. מי תהיה הבאה בתור ?

בפרוייקט היזמים של the.co.ils התבקשו מספר עשרות של יזמים ומנכ"לים לסכם את שנת 2007 כפי שעברה עליהם ועל הסטרטאפ או החברה אותה הם מובילים. בפוסטים אלה היזמים יתארו את התקדמות החברה, את גיוסי הכספים, מוצרים חדשים, מהלכי שיווק, ניתוח השוק, טרנדים, טעויות, טיפים וכל דבר אשר יעלה בראשם.

במהלך השבועות הקרובים נפרסם את כל הפוסטים אשר נכתבו ע"י אותם היזמים. אם יש עוד סטרטאפים או חברות ותיקות הרוצים לקחת חלק בפרוייקט זה - אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר. את הפוסט הראשון בסידרה כתב טל קינן המוביל סטרטאפ מבטיח בשם SemantiNet.

עבורי, 2007 תיזכר תמיד כשנה של התחלות. ב-2007 התחתנתי. ב- 2007 חזרתי ארצה לאחר שמונה שנים בארה"ב. אך יותר מהכל (ולמרות שאת סמנטינט הקמנו באופן פורמלי ב-2006) ב- 2007 החזון של סמנטינט החל לקרום עור וגידים.
מצחיק לחשוב על סטארט-אפ בפרספקטיבה של זמן עבר, במיוחד כאשר המוצר שלנו עדיין לא עלה לאוויר, אך בכל זאת, עכשיו כאשר אנו כל כך קרובים לשחרור המוצר, אי אפשר שלא לחשוב על הדרך שכבר עברנו.

סמנטינט היא חברה ישראלית (כמובן), הממוקמת ברמת החייל בתל-אביב ומונה כיום שניים עשר עובדים (בעיקר מפתחים). המטרה המוגדרת שלנו היא לממש את חזון הסמנטיק ווב ובאמצעותו לאפשר הגעה ושימוש יעיל ונוח באינפורמציה שקיימת כיום ברשת. את הטכנולוגיה שלנו החל שותפי טל מוסקל לפתח כבר לפני מספר שנים, וב-2006 לאחר שפנה אלי והציג בפני את הטכנולוגיה, היה לי ברור שבאמצעותה יהיה ניתן לבצע שינוי משמעותי בדרך בה אנשים משתמשים באינטרנט.

בקצרה: חזון ה- Semantic Web החל עם טים ברנרס לי (אבי האינטרנט) כבר בסוף שנות ה-90. לטענתו, קיים צורך אמיתי להפוך את האינטרנט מאסופה של דפי מידע אשר אותם בני אדם יכולים לצרוך, למאגר מידע מאוחד שאותו יוכלו תוכנות לנצל. הסיבה אגב ברורה: כיום, מידע שימושי יושב באתרים בצורה מבוזרת ועל מנת לאחד את אותם קטעי מידע נדרשת עבודת אינטגרצייה בין אותם מקורות. אותה עבודת אינטגרציה היא ככל הנראה בלתי אפשרית בהתחשב במספר האתרים, השרותים והסטנדרטים אשר קיימים ברשת, והקצב הגדול בו מתווספים אתרים חדשים. ללא אותה עבודת אינטגרציה ממוחשבת, המשתמשים נאלצים לקפוץ מאתר לאתר על מנת "לצרוך" את אותו מידע מאוחד, דבר אשר מונע מהם ליהנות בצורה מקסימלית מהמידע הקיים.

דוגמה פשוטה יכולה אולי להמחיש את הבעיה: נניח שאנו מתענינים בלהקה מסויימת. האתר של-Amazon יכול לספק לנו מידע על האלבומים והשירים של הלהקה, בזמן ש- YouTube מספק את קטעי הוידאו לאותם שירים, אתר Last.Fm יציג מידע על הופעות בזמן ש-Facebook יראה לנו מי מהחברים שלנו כבר קנה כרטיס ו-Google Maps יציג לנו את מיקום ההופעה על מפה. האם קיימת דרך נוחה למצוא  את הקשרים במידע הנ"ל ולהציגם בצורה מאוחדת? מספר אתרי Mashups מנסים לבנות שירות אשר מחבר בין אותם אתרים – אך האם אותו שירות יכול להתמודד עם מספר רב מאוד של מקורות? האם הוא יוכל לדווח לנו כי הלהקה מופיעה בקירבת האזור בו אנו נמצאים? וכאשר אנו רוצים לצרוך מידע מסויים האם זה ברור מתי עדיף להגיע אל אחד האתרים שמוזכרים למעלה או אל האתר המאחד? אלו הן הבעיות אותן אנו מבקשים לפתור.

את המימון הראשוני לחברה סיפק יוסי ורדי למרות שכשפנינו אליו ב-2006 לא היה לנו הרבה מה להראות. ללא ספק, הצטרפותו של יוסי למייזם היתה אבן דרך קריטית לחברה. ובכל זאת, ב-2007 היה כבר ברור שעל מנת להגשים את חלומנו, נידרש לגייס סכום משמעותי יותר. חשוב לציין כי אין הדבר אופייני בהכרח לחברות אינטרנט אחרות. מספר רב של מייזמי אינטרנט עולים לאוויר בהשקעה נמוכה יחסית, והדבר מאפשר להם לגדול בצורה אורגנית מבלי לגייס כסף נוסף בשלב כה מוקדם. אך עבורנו הסיפור היה שונה, בעיקר מכיוון שלצורך שחרור המוצר שפיתחנו, נדרשנו לגייס מספר רב של עובדים מוכשרים. המשמעות היתה שכחברה היינו חייבים לפעול בצורה מאוד קריאיטיבית. היה עלינו לנצל בצורה מקסימלית את ההשקעה הראשונית של יוסי על מנת שנגיע לאבן הדרך הבאה שתאפשר לנו גיוס הון מקרן השקעות, וזאת מבלי לוותר על חלק גדול מידי בחברה.

בכדי שהדבר יתאפשר, חייבים לקרות מספר דברים. ראשית, החברה חייבת לפעול מצד אחד במרץ רב ומצד שני לפעול כאילו היא במצוקה כלכלית. הדבר הגרוע ביותר שחברה יכולה לעשות לאחר כל גיוס הוא לנוח על זרי הדפנה. כמו כן, מכיוון שישנן הוצאות הכרחיות (שכר דירה, נסיעות לחו"ל, ציוד מיחשוב, תוכנות), ומכיוון שקשה לדעת מה משך הזמן שיידרש לחברה לגייס הון נוסף, צריך וחובה לחסוך בכל הוצאה שהיא בגדר מותרות. המשמעות המיידית היא שבעלי החברה צריכים בתקופה זו לא רק לוותר על משכורתם, אלא גם לשכנע עובדים אשר מצטרפים לחברה להמיר שכר גבוה באופציות. במבט לאחור, אני משוכנע כי התהליך אותו עברנו תרם רבות לחברה. במידה רבה התקופה הזכירה לי את דבריו של מרצה למדעי המחשב באוניברסיטת קולמביה שהודיע בתחילת הסמסטר באופן חגיגי, לאחר שחילק את הכיתה לזוגות, כי בן זוגנו לכיתה יהפוך במהרה לחבר קרוב.  לטענתו: "קושי ואתגרים מאיצים תהליך של התחברות בין זרים". אני לא חושב שהדבר נכון יותר מאשר בסטואצייה של חברת סטארט אפ.

אך יותר מכל, מה שנדרש בשלב זה, זאת היכולת למכור רעיון. הדבר היה נכון בעיקר במקרה של סמנטינט מכיוון שהרעיון שלנו היה והוא עדיין, כל כך מהפכני ומורכב. ולמרות שטל מוסקל הצליח לבנות כמעט לבדו פרוטוטייפ, עדיין באותה התקופה היה קשה להסביר למשקיעים מוסדיים את גודל הפוטנציאל שטמון בטכנולוגיה הסמנטית שלנו (בניגוד להיום, באותה תקופה רוב המשקיעים כמעט ולא ידעו דבר על הסמנטיק ווב).

כיום כאמור קיימת הבנה גדולה יותר מצד המשקיעים בעיקר מכיוון שמספר חברות החלו כבר לפעול בתחום (Metaweb, Radar Networks, Adaptive Blue ועוד) ומכיון שאנשי חזון באינטרנט עוזרים בהפצת הבשורה. לדוגמא, בסוף 2007 ריצ'רד מקמנוס מהבלוג הפופולרי Read/Write Web כבר חזה כי הטרנד החזק ביותר ב-2008 יהיה אפליקציות מבוססות על חזון הסמנטיק ווב. בתחילת 2007 לא היה הדבר כך ולכן אני שמח במיוחד שלמרות זאת, כן מצאנו משקיע ארגוני שהאמין בחזון שלנו (איל ניב ושי צור מגיזה). כולי תקווה שטרנדים אלו יאפשרו לסמנטינט לגדול ולהתפתח ב-2008 על מנת שנוכל להגשים את חזוננו. בהמשך השנה אנו עומדים להשיק את המוצר שלנו בשוק, ועכשיו הצוות עובד יום ולילה על מנת שנוכל לשחרר את גירסת ה-private beta בקרוב. אני מקווה כי הקוראים יירשמו לתוכנית ויעזרו לנו בהבאת מוצר טוב יותר לשוק. בעתיד הקרוב אשמח גם לכתוב כתבה נוספת ומורחבת ובה אסביר על התחום ועל הגישות השונות שלנו ושל המתחרים שלנו.

טל קינן, מנכ"ל ומייסד SemantiNet