מנהלים, משקיעים, יועצים, בנקאים ואנשי טכנולוגיה מ-48 מדינות התקבצו בימים שלישי עד חמישי לפני שבועיים, יחד עם כל תעשיית ההיי-טק הישראלית לוועידה הנחשבת ליוצאת דופן גם ברמה בינלאומית – ועידת ההיי-טק הישראלית של איגוד תעשיית ההיי-טק. יותר משזו היתה ועידה שהציגה את ההי-טק הישראלי, זו היתה ועידה גלובלית שבה נוצרו מפגשים שהובילו לשיתופי פעולה בין חברות מצרפת לחברות מקנדה, חברות מהודו וחברות מסין וחברות אמריקאיות וחברות אירופאיות. מול הבידוד הפוליטי והדיפלומטי של ישראל, הכנס חידד שההיי-טק מגשר על המחלוקות עם העולם וישראל עדיין מעניינת את העולם. הכמות של הזרים בכנס היתה מאוד בולטת, אבל מעבר לכך רמת הדרגים שהגיעו לארץ לבחון את הטכנולוגיות המקומיות – סגני נשיא, CTO ומנכ"לים בחברות כמו סינופסיס, אלקטל, לנובו, IBM, GM, מיקרוסופט, TI, סמסונג ואחרות ירדו "אל עם הסטארט אפים" וניסו להכיל את כמות הטכנולוגיה והחדשנות שהוצגה במקום.

ה-HTIA, איגוד תעשיית ההיי-טק, שהחל בפועל לפעול בכנס הקודם והמוצלח ב-2010, פועל לאורך כל השנה לקדם את ההיי-טק ולסייע לסטארט אפים. במהלך השנה רשמנו לא מעט עסקות שיצרנו במפגש בין חברות גדולות (גורילות) ובין חברות סטארט אפ ישראליות. הכנס האחרון היתה הזדמנות נוספת להציג את יכולות הפיתוח העסקי והסיוע של האיגוד לחברות באמצעות הנטוורקינג העשיר של האיגוד (שבין חבריו, IBM, מיקרוסופט, גוגל, EMC, אורקל, מוטורולה וכמעט כל חברה רלוונטית אחרת) – ובמהלכו קיימנו לא מעט פגישות 1-1 עם חברות סטארט אפ ועם חברות גדולות מחו"ל. בין החברות הבולטות היו אלקטל- לוסנט, צ'יינה מובייל, RVC, לנובו ואחרות שיצרו קשרים עם חברות ישראליות באמצעותנו.

הכנס, כמו הפעילות הקבועה של הHTIA, אינו מיועד רק לחברות בוגרות- חברות בשלב מוקדם כמו חבורת חממה וחברות מגובות אנג'לים מצאו לא מעט שותפים עסקיים ומשקיעים במסגרת הכנס, שחלקו יועד לחברות חממה ולחברות בוגרות פרוייקט יוריקה של האיחוד האירופי שהתקיים איתנו.

השבוע שבו ערכנו את הכנס, היה מאוד צפוף לאורחים מחו"ל והתקיימו בו לצד כנס הHTIA וכנסי הלווין שלו של החממות ויוריקה, גם כנס של מובייל מנדי, השותפים האסטרטגיים של הHTIA, כנס של nVIidia ושבוע קודם לכן , כנס ענק של ענף הביומד בישראל.

יש לא מעט אתגרים בזמן הקרוב לתעשייה. העיתונות הכלכלית הישראלית מנסה כל העת להבין אם הקטר מקיים או מקטר. ובצדק. כי התהליך שמתרחש בעולם הטכנולוגי- רנסנס האינטרנט בעמק הסיליקון ובניית ענקים חדשים במזרח אסיה, בהחלט יוצרים סביבה יותר תחרותית לתעשייה הישראלית. אבל כנסים כמו שלנו, שרק מתפתחים מידי שנה, מציגים עדיין את החוזקות של התעשייה ואת החדשנות הטכנולוגית כמו גם את החשיבות העסקית של מה שמפותח בישראל. פרס ה-100 מיליון שהענקנו השנה לחברת פאוורמט, שפיתחה מערכות טעינה לניידים ללא חיבור כבל ומוכרת כבר ביותר מ100 מיליון דולר, הוא צעד נוסף שלנו לעודד חברות סטארט אפ להיבנות כחברות גדולות יותר. זה גם היה הפידבק מהזרים בכנס. הם הרגישו שעל הסקאלה שבין אומת סטארט אפים לבין מדינה עם תעשייה מבוססת, אנחנו אפישהו באמצע ולצד ההתלהבות מהטכנולוגיה והחדשנות, הם בהחלט חיפשו גם פה, את הגוגל/סיסקו/אפל הבאות והם מצפים מאיתנו להתחיל ולבנות חברות כאלו.

עודד חרמוני

מנכ"ל איגוד תעשיית ההיי-טק

השקת שירות אינטרנטי הפכה בשנים האחרונות לעניין מסובך במיוחד. הזמנים בהם משתמשים חיכו בכיליון עיניים לכל אתר בעל ערך עברו מן העולם והיזמים צריכים להשקיע הרבה יותר מרץ ודמיון כדי לזכות בחשיפה ראויה. פוסט  זה אינו בא להציע "השקה מוצלחת בחמישה צעדים קלים" אלא נועד לשתף את מחשבותיי בנושא ולעודד דיון בנושא הדורש מחשבה מחודשת. הפוסט נוגע לחשיפת השירות בעיתונות ובבלוגים ואינו נוגע לשימוש בפייסבוק, במובייל ובשאר אמצעי הפצה חשובים שדורשים התייחסות נפרדת.

לפני מספר חודשים השקנו את אתר BabyfirstTV, שהוא אתר חברת הטלוויזיה הישראלית-אמריקאית המתמחה בגילאי 1-3 (עם שוליים משני צידי טווח הגילאים). ויקידו פיתחה עבור BabyFirstTV את האתר השנה האחרונה והשיקה בו את אגף גלריות הוידאו של פלטפורמת תקשורת ילדים-הורים שלה. התכנים באתר(משחקים, מערכי לימוד לפעוטות וכמות עצומה של וידאו בשפות שונות) נוצרו על ידי הצוות המצוין של BabyFirstTV ואגף הוידאו של האתר מבוסס על הפלטפורמה של TVinci. עד כאן קרדיטים.

אז יש לנו אתר עצום מידות עם תכנים מדהימים המיועדים לקהל יעד שעדיין אינו זוכה לטיפול נאות באינטרנט. מה הבעיה להשיג תהודה תקשורתית ולפרוץ לתודעה העולמית בשניות? לא כל כך פשוט. עברנו את שלב הילדות של האינטרנט, עם אחוות המתחילים, וכולם כבר נכוו: המדיה (ישנה כחדשה), האתרים והקהל. אם אינך משתייך לקהל מצומצם מאד של אתרים בעלי מקדם הייפ גבוה במיוחד תאלץ לעשות רבות ונצורות כדי להגיע הקהל היעד שלך.

אתחיל במדיה הישנה – העיתונים. אלה מחפשים "זווית" לכתבת כיסוי. עליכם למצוא סיפור אישי או מוצרי יוצא דופן כדי לזכות בכיסוי כלשהו. משהו בסגנון "פיתחנו את המוצר בזמן ששהינו בכלא הסודאני" או "לאחר  שכל האוגרים שלי נספו בסופה סולארית החלטתי להקים אתר מזג אויר לשמש". הם כבר כיסו כל כך הרבה סיפורי השקה שהם וקוראיהם כבר רוצים משהו "אחר".  הם גם לא רוצים להיות במה חלולה ליחסי הציבור שלך – וקשה להאשים אותם.

גם המדיה החדשה כבר לא כל כך חדשה. בלוגרים מכסים בעיקר את "הדבר החם הנוכחי" ואת "הדבר החם הבא" ואם אינך מראה סימנים מובהקים להשתייכות לאחת משתי הקבוצות הללו תתקשה לקבל את הכיסוי הנדרש לך. חלון ההזדמנויות נמצא בוורטיקאל בו אתה פועל – Mom Bloggers במקרה זה – אך גם שם אין חיים קלים. עליך לפעול חודשים מראש כדי לפתח קשרים אישיים שיצדיקו כתיבת פוסט. יתרה מכך, עליך להקים מראש מערך תגמול שיאפשר לך לשלם לפחות לחלק מהבלוגרים המובילים במודלים של CPC / CPA שכן הבלוגים המצליחים הם אופרציה כלכלית לכל דבר. לשם כך תצטרכו כמובן מודל עסקי מתפקד, שלמזלנו קיים במקרה שלנו. הוסיפו לכך את מלחמות הבלוגרים החוסמות את סיכוייך להופיע בבלוג אחד אם הופעת בבלוג שני – ויש לך סלט פירות גדול ועסיסי.

אין פתרונות פלא ואפילו TechCrunch לא יפתור במטה קסם את כל צרכי ההשקה. אמנם תזכו לכמה שעות של תהילה אבל מהר מאד תמצאו את עצמכם נדחקים תחת עוד ועוד פוסטים חדשים. פוסט ההשקה של האתר ב- TechCrunch היווה את שיאו של התהליך אך כמות הכניסות והחשיפה התקשורתית שהוא מייצר אינם מספיקים כדי להעמיד שירות על הרגליים, בטח לא לאורך זמן.

האתרים (שאינם בלוגים) הנוגעים לתחום העיסוק של האתר הם נכס חשוב שאינו זוכה להכרה מספיקה וגם שם תצטרכו לקיים עבודה מקיפה של בניית יחסים. עם זאת, חשוב מאד להופיע גם במדיה שאינה תלוית זמן ובה תזכו לחשיפה לאורך זמן.

ובכל זאת, כמה דגשים:

- תזמון הוא הכל. בחרו זמן שאינו חל לפני חגים, מיד אחרי חגים ובטח שלא במהלך החגים. לעולם את תשיקו במהלך אירועים בין לאומיים רבי משמעות (אלא אם אתם משיקים נשק להשמדה המונית), וודאו שלא צפויות ביום זה השקות נוספות – והתפללו שיעבור יום שקט ללא אירועים מיוחדים. וודאו בכל דרך שהפרסום יעלה בשעות הגיוניות.

- הכינו רשימה של בלוגרים, אתרים וכתבים רלוונטיים שבועות ארוכים מראש. זה יעזור לכם להבין את הסביבה בה תפעלו, יאפשר לכם לקבוע יעדים מועדפים לפרסום ויחסוך מכם פאניקה מיותרת סביב מועד ההשקה.

- פתחו קשרים אישיים עם בלוגרים ובעלי אתרים. כל יצירת קשר ראשונית כדאי שתכלול פניה אישית עם התייחסות פרטנית לשירות של המקבל. בלוג של אלילת אמהות ביוון הביא יותר כניסות ולייקים (ומכירות) מטקראנצ' והידידות שנרקמה איתה ממשיכה לייצר פוסטים וכניסות משמעותיות עד היום.

- הכינו מדיה-קיט הכולל חומרים כתובים על השירות, צילומי מסך, סרטוני וידאו (אם יש). גופי מדיה לא אוהבים לעבוד קשה ובצדק. הכינו עבורם את החומר לעוס היטב ותגלו שברוב המקרים הטקסט שלכם מופיע כמעט אחד לאחד בפרסומים.

- סרטוני וידאו אמרנו? אם יש בידכם המשאבים זהו פריט חשוב ביותר המכריע פעמים רבות אם תקבלו פוסט. לא חייבים סרט של פליני, רק סקירה של השירות.

- ואולי החשוב מכל – השקה מתחילים 6-8 שבועות לפני שעת ה-ש'. שולחים הודעה לבלוגרים ולעיתונאים עם טיזר, מתחילים לפתח את מערכות היחסים עליהן דיברתי, מזמינים בודדים להתחיל לבדוק את השירות ואת כל השאר קרוב למועד ההשקה (בצירוף המדיה קיט). לבלוגרים לוקח לעיתים שבוע או שבועיים למצוא את הזמן והמקום לשלב אתכם. אם הוצאתם את החומרים ביום ההשקה הכתבה עליכם עשויה להתאחר בכמה שבועות במקרה הטוב או להעלם סופית שכן מה הערך בפרסום פוסט על שירות שהושק לפני מספר שבועות.

עכשיו כששירות ויקידו החדש עומד לפני השקה עוד כשבעה שבועות אנחנו מתארגנים על כל החומרים, הרשימות והאסטרטגיה ומנסים לעשות מבלי לחזור על שגיאות העבר. יש לכם רעיונות ודגשים נוספים?  הגיבו!

סטארטאפ של חברים חותם לאחרונה על שיתופי פעולה ללא הכרה. סיבה למסיבה לא? ממש לא. נתתי להם את שני הסנט שלי אבל רק כשמנכ"ל של אחד הסטארטאפים המוצלחים בארץ הודיע להם שהם קוברים את עצמם הם התחילו לחשוב מחדש.

למנכ"ל של מיזם, בטח ובטח בשלביו הראשונים, יש כמות מוגבלת ביותר של זמן ומשאבים. מצד שני מופעל עליו לחץ עצום, מתוך המיזם ומחוצה לו, להראות תוצאות ומהר (אם כי הלחץ, מניסיון, הוא בעיקר אישי). מה יותר טוב מליצור שיתוף פעולה עם מותג מוכר? אתה גם מראה שיש לשירות ביקוש, מייצר פוטנציאל להכנסות עתידיות ומוכיח את כישורי הניהול המופלאים שלך. אתה גם רוצה לפזר סיכונים. אם המוצר העיקרי לא ילך, יהיה לך לפחות שיתוף פעולה שיוכיח התכנות.

אז מה בדיוק הבעיה בשיתוף פעולה מבטיח?

היה שת"פ?

הרוב המוחלט של שיתופי הפעולה אינם יוצאים לפועל. בגללם, בגללכם, בגלל מזג האויר או תנאי השוק. בגלל אלף ואחת סיבות אתם תבלו שבועות בפגישות וניסוחי חוזים רק כדי לראות את העסקה מתמסמסת לה. אם איתרע מזלכם גם תשקיעו מאמצי פיתוח שלעולם לא יראו אור יום.

זה הכל?

אלה שכן יוצאים לפועל הם בדרך כלל הרבה פחות מרשימים ממה שציפיתם. הבטיחו לכם מאות אלפי משתמשים ביום אבל לאזור בו שולבתם מגיעים רק כמה אלפים. גם אתם וגם שיתוף הפעולה חושבים שזוהי סינרגיה מדהימה אבל בפועל העניינים לא זזים. עוברים יומיים ולחצים פנימיים דוחקים אתכם מראש העמוד ללינק בפוטר. לא חשוב מה הסיבה – רוב שיתופי הפעולה שכן מתקיימים לא מחזירים אפילו מקצת ההשקעה.

והכי חשוב

אף פעם אין לכם מספיק זמן וכסף. כל פניה לא נכונה מרחיקה אתכם מהשלמת המוצר והוכחת ההתכנות שלו לפני שהכסף יגמר. אתם אולי רוצים לפזר סיכונים אבל כשיגיע הרגע המכריע תגלו שפיזרתם גם זמן וכסף שעכשיו חסרים לכם להשלמת משימותיכם.

זה צריך להיות שיתוף הפעולה של המאה, כזה שיהפוך את החברה לאימפריה ויזרים מליונים לקופתה כדי להיות שווה הזזת זרת. הסיכונים כל כך גבוהים והתמורה בדרך כלל כל כך נמוכה שכל דבר אחר אינו שווה את המאמץ.

להודות על האמת, במקרה שלי קיבלתי אזהרה מראש – ועוד מאחד המשקיעים – על הסכנות שבשיתופי פעולה ובכל זאת, זה היה חזק ממני. עכשיו אני רואה לא מעט יזמים עושים את אותה הטעות ומרחיקים את המיזמים שלהם מהשלמת המוצר והוכחת ההתכנות.

ראו הוזהרתם.

האירוע המתקיים השנה מייצג חתך מעניין של סטארטאפים ישראליים. הדבר הברור היחיד בנוגע לתעשיית הדוט קום הישראלית הוא חוסר הבהירות בה היא שורה וחיכיתי לאירוע כדי לקבל (לפחות זווית של) תמונת מצב, חלקית ככל שתהיה, של המגמות במיזמים החדשים.  ההיצע היה מעניין וטוב היה לפגוש יזמים אחרים, לראות מה מעניין אותם וכיצד הם מתמודדים עם השאלות הקשוחות הרגילות: מימון, בחירת שוק, שיווק, בניית צוות ושאר נושאים שמעסיקים את התעשייה מאז הווסדה. ההבדל הוא שהם מתמודדים איתן במציאות שונה מזו שהייתה לפני כמה שנים, או אפילו כמה חודשים.

הטוב

הסטארטאפים הטובים בחבורה, לפחות בעיני, היו בעלי כמה מאפיינים ברורים. הצוות שיחק תפקיד חשוב בעניין והיה ניכר שהסטארטאפים הטובים יותר נהנים מצוות מנוסה ומגוון יותר. עדיין לא קם תחליף לצוות מקימים חזק טכנולוגית, ניהולית, שיווקית ומוצרית (ולוא דווקא בסדר זה) ואדם אחד ואפילו שניים אינו יכול לכסות את שלל הדרישות והמטלות של עסק אינטרנטי בהקמה. שילוב מכשירים ניידים – ואפילו כוונה שכזו - היה סממן נוסף של חלק לא קטן מהמיזמים המוצלחים.  קשה לחשוב היום על מיזם שאינו דורש אפליקציה משלימה וברוב המקרים העדרה מעיד על חוסר מחשבה מספיקה או העדר יכולות טכנולוגיות.  איכות המצגות סימנה פעמים רבות את איכות המיזמים והיכולת לתמצת את עקרונות המיזם לתבנית סדורה ולהגיש אותם בצורה אסטטית ובהירה ניבאה בצורה די מדויקת את יכולת הביצוע של הצוות.

הרע

הסטארטאפים הפחות טובים בעיני אופיינו בדרך כלל בניסיון להחיות פיצ'רים ותיקים, שלא לומר ארכאים, בטוויסט חדש. עד כמה שהניסיון הרואי וראוי להערכה יש לפעמים סיבה מדוע השוק עבר הלאה. עוד בעיה שאפיינה רבים מהמיזמים היתה העדרה של התייחסות מוצרית מספקת. בסופו של דבר, לא חשוב עד כמה טובה הטכנולוגיה, או עד כמה מבטיח השוק, צריך מוצר שידבר למשתמשים ויספק פתרון מלא לבעיה מוגדרת. גם השיווק נפל קרבן להזנחה בידי רבים שמניחים שהמוצר ישווק את עצמו ברוב מגניבותו. בשוק רווי כמו היום גם מוצרים מדהימים ומושקעים לעייפה מתקשים לשווק את עצמם ויש לעזור להם להגיע לקהל היעד.

המכוער

הדיון בפאנל נגע בבעיות חווית השימוש והעיצוב בחברות הדוט קום הישראליות. קשה להתווכח עם העובדות, גם אם הן עוסקות בעניינים של טעם אסטטי: בחיבור בין מוצר ועיצוב מייזמים ישראלים מצליחים פחות מאשר הם מצליחים בצד הטכנולוגי ואפילו השיווקי.  הועלו רעיונות ואבחנות מעניינים מצד הפאנל ולמרבה הפליאה וההנאה – גם מצד הקהל. למעשה, עבורי זהו הפאנל המעניין והמהנה הראשון מזה זמן רב וכנסים רבים.

האבחנות אולי יראו טריוויאליות למתבונן מהצד אך הן רחוקות מלהיות כאלה עבור מי שעוסק בדוט קום:

הכרה בחשיבות הנושא – לעיצוב המוצר האינטרנטי ואיכות חוויית המשתמש שלו חשיבות אקוטית להצלחתו, לא פחות מיכולותיו הטכנולוגיות וסגולותיו המוצריות. אם לא נבין ונפנים זאת נתקשה להתמודד עם תעשיות זרות שכבר עשו זאת.

מעורבות בעלי תפקידי מפתח - אם ההכרה בחשיבות העיצוב וחווית המשתמש לא קיימת בקרב המנכ"ל וסמנכ"ל המוצר (כמו גם שאר בעלי התפקידים הבכירים) יהיה קשה מאד להפכה לחלק מה- DNA של החברה והמוצר

השקעה בכח אדם – כדי להגיע לתוצאות יש להפנות משאבי כח אדם מתאימים – כ- 10-15% ממצבת כח האדם בחברה

לימוד הנושא – ישנן אסכולות רבות ומגוונות לעיצוב מוצר. בארץ הן נחלתם של מומחים בודדים ויש להנחיל את הידע הזה בתעשיה

לימוד הנורמות הקיימות – קיימת נטייה בתעשייה להמציא מחדש את הגלגל בכל פעם מחדש. לא מתוך אידאולוגיה אלא מתוך התעלמות מהידע המצטבר שנרכש בעולם משנים של ניסיון. שירותים אינטרנטיים עם עשרות ומאות מליוני משתמשים למדו דבר או שניים בנושאי עיצוב וחווית משתמש  ואם יש לכם רעיונות אחרים משלהם אתם צריכים סיבה משמעותית להעדפתם על פני אלו המקובלים.

A/B Testing – הדרך הטובה ביותר לדעת מהו עיצוב מנצח היא לבדוק. לוקחים שני עיצובים (או יותר) ומריצים אותם במקביל ורואים מי מפיק תוצאות טובות יותר. למעשה, כמעט כל פיצ'ר באתר צריך לעבור בדיקה מסוג זה.

לסיכום:

היה יום מעניין, הן מבחינת החברות והן מבחינת הפאנל. גם אם לא ניתן היה לזהות היום את "הפייסבוק הבא" היו לא מעט מיזמים מעניינים בפני עצמם וחלקם בעלי פוטנציאל הצלחה מבטיח למדי. קשה היה עבורי לקבל מאירועי היום תמונה ברורה של מגמות התעשייה וכשאני מסתכן שיטעו בי בתור עוגיית מזל סינית אני נוטה להגיד: זהו זמן להביט וללמוד מבלי לקבוע קביעות.

הכותב: דביר גסנר, עו"ד ועורך פטנטים

ב-28 ביוני פרסם סוף-סוף בית המשפט העליון של ארצות-הברית את פסק הדין שכולם בתעשיית ההייטק חיכו לו, בתיק Bilski v. Kappos. ההמתנה לפסק הדין נמשכה חודשים ארוכים, והעלתה חשש ממשי לגבי עתידם של פטנטים על שיטות עסקיות (business methods) ובעיקר על תוכנה. כידוע, פטנטים על תוכנה, ובארצות הברית בפרט, הם תנאי כמעט בל יעבור לקיומן של חברות סטארט-אפ רבות, שמתבססות על תיק הפטנטים שלהן למטרת הגנה על נתח השוק, מתן רישיונות, עצירת מתחרים, גיוס השקעות, קידום אסטרטגיית האקזיט ועוד.

למזלם של החוששים, פסק הדין הטרי הותיר את מעמדן של המצאות תוכנה ללא פגע, וחידושים בתחום זה ימשיכו להיות כשירים לפטנט בארצות הברית. מצד שני, נראה שמצבם של הפטנטים על שיטות עסקיות הורע במידת-מה, במיוחד לאור העובדה שבקשת הפטנט של המערער, ברנרד בילסקי, נדחתה על ידי בית המשפט בטענה כי מדובר בסך הכל ב"רעיון מופשט" שאינו ראוי למתן פטנט. לשם השלמת הרקע, נציין שבילסקי ניסה להגן באמצעות בקשת הפטנט שלו על קונספט כללי מאוד של גידור סיכונים במסחר בסחורות, מה שאכן היה נראה למבקרים רבים כרעיון מופשט ועמום.

על מנת להבין את השורה התחתונה של פסק הדין – דהיינו מה "מותר" ומה "אסור" נכון להיום, חשוב לבצע באופן נכון את ההבחנה בין תוכנה לבין שיטה עסקית. באופן מסורתי, המצאות שלא התבססו על חדשנות טכנולוגית משמעותית אלא עסקו במתודולוגיה שהיא עסקית במהותה, סווגו לתחום השיטות העסקיות. כאלו הן, למשל, המצאות בתחומי המסחר האלקטרוני (כגון פטנט ה-One-Click של אמזון), הפיננסים והביטוח. לעומת זאת, המצאות בהן החדשנות הטכנולוגית היתה העיקר, ואשר כללו אלגוריתמיקה חדשנית, מודולי תוכנה ייחודיים וכדומה, סווגו לתחום התוכנה. שתי הקטגוריות זכו, לפחות מאז סוף שנות ה-90, ליחס שיוויוני למדי, עם יתרון קל לקטגוריית התוכנה.

פסק הדין החדש "שבר את השוויון" שהיה קיים בין קטגוריות התוכנה והשיטות העסקיות; הוא דחף מעלה את מעמדן של המצאות התוכנה ומטה את השיטות העסקיות. באשר לתוכנה, קבע בית המשפט כי מבחן ה-machine or transformation, ששימש משנות ה-80 המוקדמות כמבחן לבדיקת כשירותן לפטנט של המצאות תוכנה, ימשיך להיות הסטנדרט המרכזי. לפי מבחן זה, תהליך מבוסס-תוכנה הינו כשיר-פטנט אם:

א.       התהליך קשור למכשיר, מכונה, או חומרה מסוימת; או

ב.       התהליך גורם לשינוי במצבו של אובייקט מסויים (למשל מניפולציה של מידע דיגיטלי).

השידרוג במעמדן של המצאות התוכנה נובע מכך שבפסק הדין הודגש כי אין להתייחס למבחן ה-machine-or-transformation כאל המבחן הבלעדי, וכי המצאת תוכנה עשויה בהחלט להיות כשירה לפטנט גם אם אינה עומדת במבחן הפורמלי. ואכן, מנסיוני בחודשים שחלפו מאז ניתן פסק הדין, ניתן לראות הקלה משמעותית בהתייחסות משרד הפטנטים האמריקאי להמצאות תוכנה, ובקשות פטנט בתחום זה מאושרות ביתר קלות מבעבר.

מבחינת ההמצאות בתחום השיטות העסקיות, פסק הדין סגר את הדלת, דה פקטו, בפני כל אותן בקשות פטנט שאין בינן לבין טכנולוגיה ולא-כלום. זאת, למרות שבאופן פורמלי הכריז בית המשפט כי שיטות עסקיות, לפחות בהגדרתן, הן כשירות-פטנט מבחינה חוקית. מבלי להתייחס לניואנסים המשפטיים שפורטו בפסק הדין, ניתן להכליל ולומר כי פרקטית, הסיכוי לקבל פטנט על המצאה בתחום זה עומד ביחס ישר לכמות הטכנולוגיה הכלולה בהמצאה. כאשר ההמצאה מנוסחת כתהליך עסקי כלשהו, הכולל פעולות בלתי-טכנולוגיות בעליל כגון "קניה", "מכירה", "הצעה במכרז", "תשלום", "חיוב" וכדומה, גדלים הסיכויים שמשרד הפטנטים יתנגד לרישום הפטנט בטענה שמדובר ב"רעיון מופשט". מנגד, כאשר ההמצאה מנוסחת כתהליך טכנולוגי, המראה כיצד תוכנה שהיא ייחודית בזכות עצמה נרתמת למטרה עסקית כלשהי, סיכויי הקבלה של הפטנט ישתפרו משמעותית.

כיצד ישפיע פסק הדין על מיזמי האינטרנט השונים בארץ ובעולם?

מיזמי אינטרנט נמצאים, לרוב, על קו התפר שבין המצאת תוכנה להמצאה בתחום השיטות העסקיות. לעיתים המצב חמור אף יותר, והמצאה שבעבר חשבנו שהיא "שיטה עסקית" תסווג כיום כ"רעיון מופשט" שאינו כשיר לרישום פטנט. ייתכן בהחלט שיזם שהצליח לייצר שירות מבוסס-אינטרנט שהוא חדשני, שימושי ואולי אף מהפכני, יוותר בסופו של יום ללא הגנת פטנט, משום שהחדשנות שבהמצאתו טמונה דווקא בלוגיקה העסקית ולא בתוכנה שמאחורי הקלעים. מצד שני, ישנם לא מעט שירותים מבוססי-אינטרנט המציעים ערך מוסף טכנולוגי משמעותי, בדמות תוכנה או אלגוריתמיקה שהיא חדשנית בפני עצמה.

לכן, טוב יעשה כל יזם אינטרנט אם יעריך נכונה את מצבו, על מנת להבין לאיזו קטגוריה משתייכת החדשנות של המיזם. בלא מעט מקרים, בהם המיזם ניצב על אותו קו תפר עמום שבין הקטגוריות השונות, ניתן ורצוי להשקיע מאמצים בגיבוש וניסוח בקשת הפטנט באופן כזה שהיא תשוייך על ידי משרד הפטנטים לקטגוריה הרצויה. באשר לבקשות פטנט שנמצאות כבר בהליך הבחינה אך נתקלו בקשיים או אף בדחיה, יש לבדוק האם ניתן לתקנן כך שיתגברו על המכשולים שהציב פסק הדין החדש ויאושרו בכל זאת כפטנט.

דביר גסנר הוא ראש מחלקת ההייטק במשרד עורכי הפטנטים ד"ר וב ושות'. המשרד מתמחה בהגנה על קניין רוחני במגוון תחומים, ובהם אלקטרוניקה, תוכנה, תקשורת, פארמה, מדעי החיים, מיכשור רפואי ועוד.