השימוש במפות באתרים הופך לנפוץ יותר ויותר והפופולאריות של שירותים מבוססי מיקום תורמת רבות למגמה זו. אז כמה מסובך העניין? מתי כדאי לעשות זאת לבד ומתי כדאי לפנות למומחה? איתי עשת מחברת קרטולוג מנסה לעזור:

לפני מספר שנים נהגו לומר כי התוכן הוא המלך. הוא מקיף אותנו ונמצא בכל מקום. הצגתו הייתה טקסטואלית ומבוססת טבלאות. היום, יותר מתמיד ומסיבות רבות, תכנים רבים הינם בעלי שיוך גיאוגרפי (Geo-Tagged) ולכן מקבל המשתמש בהם ערך מוסף ומשמעותי כשהוא נחשף אליהם מוצגים על המפה. ערך מוסף הנובע מהצגה גיאוגרפית לעומת הצגה טקסטואלית ניתן למצוא בתחומי הדיור (מכירה והשכרה של נכסי נדל"ן), הבילוי (אירועים, מופעים, מסעדות), התיירות (מסלולי טיולים, טיסות, מלונות), ולראיה השכיחות הרבה של מפות המוטמעות באתרי אינטרנט. נכון לימים אלו, קיימים למעלה מ- 350,000 אתרים משובצי מפות. היום המפה היא המלכה.

תכנון המפה מתחיל בבחירת ספק מפות. תפקידו הוא לאפשר גישה לתמונות של מפות בהתאם למיקום הנדרש. ספקי המפות המובילים בעולם, דוגמת Google Maps, Bing Maps ו- Yahoo Maps רכשו צילומי מפות, מפות וקטוריות וצילומי אוויר של רוב העולם ופיתחו מערכת המספקת תשתית אינטרנטית נגישה, מהירה ומבוזרת. בנוסף לתשתית המיפוי, ספקי המפות גם מחצינים ממשק תכנותי, בד"כ בשפת צד-לקוח, דוגמת JavaScript, Silverlight ו- Flash המאפשרות יכולות בסיסיות כגון הזזת מפה, פענוח מיקומי כתובות (Geocoding), חישוב מסלולים, הוספת פוליגונים ועוד. בנוסף, חשוב לזכור שגוגל, למשל, משנה באופן תדיר ולעיתים משמעותי את ה- API שלה, ולכן צריך תמיד להיות עם אצבע על הדופק ולהגיב במהירות לכל שינוי כזה. לדוגמא, לאחרונה הכריזה גוגל על סיום תמיכתה בגירסא 2 ומעודדת מעבר לגירסא 3 שיצאה מהמעבדה לאחר שנה של פיתוח.

ממשק התכנות של ספקי המפות הינו ממשק הדורש למידה, ניסיון והתמקצעות לצורך ביצוע פעולות באופן יעיל ונכון. בעוד שהדרך להוספת מפה ראשונית בעלת נקודת עניין אחת הינו תהליך פשוט ומתועד היטב, הרי שהוספת יכולות מתקדמות יותר הינה פרוייקט רב-תחומי (פרטים נוספים בסרטון זה). אפליקציית מפה אינטראקטיבית מאפשרת יכולות חיפוש ואחזור מתקדמות במגוון שדות כגון תגיות, תאריכים, מחירים ומיקומים, השלמה אוטומטית של מילות חיפוש, הצגה של מספר רב מאוד של נקודות עניין (מעל מספר מאות) על ידי ביצוע קלסטרינג בצד-שרת, הצגתם בסרגל צד מעוצב, חישוב מסלולים, הוספת יכולות שיתוף חברתי, הדפסה, הוספת שכבות מידע, תמיכה בפלטפורמות שונות, עיצוב גרפי המתאים לעיצוב האתר, עיצוב ממשק המשתמש ועוד. פיתוח זה הינו מורכב ודורש השקעה של שבועות עבודה וניפוי שגיאות המצריך עבודת מומחה בתחום. לעיתים קרובות מדי מתפתה המפתח להניח, לאור הקלות בהוספת מפה בסיסית, כי המשך התהליך קל באותה המידה. משיכה זו למלכודת הדבש סופה בהקצאת משאבים רבים מאוד ללמידת נושא שאינו בתחום עיסוקו השוטף, ואם אין בכוונתו להפוך למומחה מפות, סופה להיות מושקעת בתהליך חד פעמי שלא יקצור פירות בעתיד.

מרכיב נוסף במערכת הינו בסיס הנתונים. כל חברה שמתעסקת בתוכן, ובפרט בתוכן מתוייג מיקום (Geo-Tagged) מחזיקה ומתחזקת בסיס נתונים אשר נותן מענה הן לנתוני המיקום והן לנתונים שונים ומגוונים של צרכי החברה כגון ניהול משתמשים והרשאות, רשימות מסוגים שונים, פירוט עסקאות ומידע אחר. מאגר נתונים זה משמש באופן רציף לפעולתו של האתר. הוספת מפה דורשת הוספת שדות ייעודיים למאגר זה ובעצם את שינויו כך שיתאים לצורכי המפה. מטיבה של אפליקציית מפה, כל אינטראקציה של המשתמש יוצרת בקשת חיפוש חדשה ולכן שילוב מפה באתר פעיל מעמיסה באופן משמעותי על שרת הנתונים ויכולה לפגוע בחוויות המשתמש מהאתר ואף להפילו, וזאת היכן שמטרתה העיקרית הינה שיפור חווית המשתמש. מעבר להשפעות השליליות על האתר הקיים, תהליך אחסון המידע ושליפתו חייבים להתבצע באופן מהיר ויעיל על מנת להשביע את רצונו של המשתמש באתר ובמפה. הפרדה בין שרתי האתר ושרתי אפליקציית המפה היא הפתרון המועדף.

אתגר נוסף העומד בפני מפתח אפליקציית המפה הוא פיתוח אפליקציה אשר תואמת לכל הדפדפנים ולכל הפלטפורמות. בעידן התוכן הסלולארי אנו נדרשים להנגיש את המידע לקהלים רחבים יותר ולהתאים את האפליקציה לפלטפורמות ניידות כגון אייפון ואנדרואיד – הרפתקה לא קטנה בפני עצמה.

נכתב ע"י איתי עשת, מנכ"ל קרטולוג בע"מ

חברת קרטולוג הוקמה בשנת 2009 במטרה להעניק לאתרים רבים את האפשרות לצרף אפליקציות מפה לאתרם וחרטה על דגלה את הרחבת השימוש באפליקציית מפות, ולפיכך מספקת שירותי ייעוץ ראשוניים בחינם לכל יזם.

itay@cartolog.com / www.cartolog.com

חברת Soluto הישראלית זכתה בתחרות ה- Techcrunch Disrupt מתוך 20 חברות שהגיעו לגמר והציגו במשך שלושת הימים האחרונים.

Soluto פיתחה תוכנה אשר אמורה לפתור את הבעיות הגורמות לתיסכול אצל משתמשי הפיסי. המוצר של החברה הוא למעשה תוכנה, המשלבת טכנולוגיה ברמת הליבה של מערכת ההפעלה לצד ידע קולקטיבי של משתמשים, בניסיון לזהות מהן אותן בעיות שמתסכלות את המשתמשים וכיצד ניתן להעלים אותן ולשפר את חוויית המשתמש. המוצר הראשון שהושק לפני יומיים אמור לשפר את תהליך ה-boot של מחשבי ה-PC.

Soluto נחשבה לעוף מוזר מבין כל החברות אשר הציגו באירוע מפני שהיא היחידה אשר פיתחה Client, בעוד כל עולם האינטרנט מזמן נטש מוצרים מסוג זה ועבר למודל של שירותים הרצים ע"ג הדפדפנים.

Soluto הוקמה ב-2007 על ידי תומר דביר (מנכ"ל) וישי גרין (סמנכ"ל הטכנולוגיות), גייסה עד כה סכום של 7.8 מיליון דולר מקרנות הון סיכון, בהן בסמר, גיזה ופרוקסימה. ישי גרין היה שותפו של ליעד אגמון בחברת Onigma שנמכרה לענקית התוכנה מק'אפי תמורת 25 מיליון דולר, תוך פחות משנתיים.

לפרזנטציה המלאה של Soluto

ה- Mini Seedcamp Tel Aviv שנערך היום היווה הזדמנות נהדרת עבורי להסתכל על סטארט אפים אחרים מבחוץ ולראות בעיניים של זר את הבעיות שאני מתמודד איתן מבחוץ כיזם. כתמיד, היה מעניין ומועיל להפגש עם היזמים ועם המנטורים האחרים וחלק מהתובנות שאציג הן גם דעותיהם של אחרים.

גם וגם וגם

טעות נפוצה של יזמים היא להניח שאפשר לפתח עשרה פיצ'רים משמעותיים במקביל וב- Roadmap הפיתוחי יש לקחת בחשבון שכל פיצ'ר הוא הרפתקאה שתחילתה אולי ידועה אך סופה מי ישורנו. בדרך יש הסתבכויות עם היישום הטכנולוגי, עם כשלים באפיון המוצרי, עם באגים קשוחים המעכבים את הסיום ועם שלל בעיות אחרות. צוות הפיתוח של סטארטאפ בגודל קטן עד בינוני לא יכול להתמודד עם יותר ממשימה מרכזית אחת ואל לו להציג תכנית פיתוח שמבוססת על תחזיות אופוריות. זה לא יצליח עם המשקיעים וזה לא יצליח במציאות. עדיף להכין תכנית צנועה המבוססת על התקדמות בשלבים (ולא הרבה שלבים) כשלכל שלב מוקדשים כמה חודשים.

אותה טעות נוגעת גם לנושא קהלי היעד. "נפנה לכולם" זה יופוריזם ל-"לא נפנה לאף אחד". יש לאתר בפינצטה את קהל היעד הנכון, להכין תכנית פעולה המתאימה לו ולהשקיע בה את כל מה שיש לכם. לא מזיק להכין Plan B למקרה שטעיתם בבחירה הראשונה אבל בשום מקרה לא כדאי לחשוב שקיים איזה קהל גלובאלי עלום שיעוט על המוצר שלכם יש מאין. זאת לא תכנית.

כיצד לא ממצבים מיזם בשוק רווי

כמה מהסטארט-אפים עמם נפגשנו פועלים בשוק בו קיימים מתחרים רבים. חלקם חושבים ששימוש ב- Buzz words טכנולוגיים ימצב אותם מול המתחרים וחלקים חושבים שהתנערות כללית מהמתחרים בסגנון "אנחנו אחרים" תבלבל את המתעניין. אני לא מאלה שמתרגשים ממתחרים אך אני מצפה לתשובות מסוג "השימוש בטכנולוגיה X תניב הכנסות גדולות ב- 30% מאלו של הטכנולוגיה המתחרה" או "פיצ'ר X מבדל אותנו משאר מתחרינו ומציב אותנו בעמדה טובה יותר מול קהל Y". כמובן שלתשובות הללו רצוי שיהיו סימוכין . פעמים רבות הרצתי עם שותפים למיזם סיעורי מוחות בנוגע לשאלות מהסוג הזה ותמיד יש נטיה למצוא פתרונות קלים המבוססים ברובם על משאלות לב. הם לא מחזיקים מים.

התרחיש

יש לא מעט מיזמים המתארים תרחישי שימוש המבוססים על סדרה ארוכה של פעולות שלכל אחת יש מספר לא מבוטל של גורמים העשויים להכשיל אותה. החיים הם לא סרט הוליוודי ואם יש למשהו סיכוי להשתבש – הוא ישתבש (אני יודע, אמרו את זה קודם). הסתמכות על סבלנות, יכולות טכנולוגיות או זמינות של אמצעים טכנולוגיים, זמן להתעסקות או רצון עז כמוות להתנסות בשירות לא תגמר בטוב.

Elevator Pitch

אם אתה לא מסוגל להגדיר את המיזם שלך במשפט, סימן שעוד לא הגיע הזמן להציג אותו לעולם. גם לנו לקח לא מעט זמן למצוא את המשפט המגדיר אותנו והוא זכה להשתנות לא מעט אך התהליך היה חשוב לזיקוק הרעיון. בדרך כלל העדרו של משפט שכזה הוא סממן של מדיניות ה- "גם וגם וגם" אותה כבר הזכרתי.

מופע שנות התשעים

פגשנו כמה וכמה מיזמים שלא שמעו על מהפכת המדיה החברתית וכאלה שחושבים שהמשתמשים יגיעו לאתר שלהם מתוך סקרנות אין קץ ורצון להתנסות בשרותים חדשים. חברים, שנות התשעים חלפו עברו להן והקהל שלכם כבר יושב עמוק בתוך הרשתות החברתיות ובתוך אתרים מבוססים. אנשים לא רוצים להרשם לשירותים חדשים, הם כבר עשו את זה כמה עשרות פעמים בעבר וזה עבר להם. צריך למצוא אותם במקומות בהם הם נמצאים ולחשוב היטב האם יש הצדקה לספק להם את השירות מחוץ לאכסניה הרגילה שלהם.

מצגת של 20 דקות לא נכנסת לחמש דקות

חברים, יש לכם חמש דקות ואם אתם חושבים שתשיגו את מטרתכם באמצעות הרצה בפאסט פורוורד של מצגת הקרנות שלכם – הרי שמחכה לכם הפתעה. המראה של שקופיות עמוסות במידע המתחלפות כל 10 שניות יוצר בלבול ותסכול בצופה. באופן כללי אני ממליץ לאנשים להכין גרסת Quick and dirty של המצגת למקרה ויתקלו במשקיעים נטולי סבלנות המעוניינים בתקציר העניינים. את המצגת הזו כדאי לשנן בעל פה למקרה ותצטרכו לדקלם אותה בהפתעה.

לסיכום

קל לבקר וקשה לעשות. האל (וכל מי שצפה בי מציג או מנהל את ויקידו) יודע שאינני חף, בלשון המעטה, משגיאות – בכמה מהן אשתף בפוסט קרוב. המטרה של אירועים מסוג זה היא לספק לאנשים מבחוץ את חדות האבחנה הנעדרת ממי שעושה במלאכה וקשור אליה רגשית. וכמובן את תוצרי הנסיון של מי שכבר ביצע את הטעויות המדוברות…

לא מעט אקזיטים היו לנו במדינת היהודים, אך בודדים נצרבו בזיכרוננו כאבני דרך בהיסטורית ההי-טק המקומי. אחד מהם הוא המכירה של
חברת "הממד החדיש" לחברת BMC Software האמריקאית תמורת 675 מיליון דולר בשנת 1999.

רוני ענב הוא מחלוצי היזמים של תעשיית ההיי־טק הישראלית. ב־1983 ייסד את חברת "המימד החדיש" וכיהן כמנהל ויושב ראש מועצת המנהלים שלה עד שנמכרה ב־1999 לחברה אמריקאית. כיום עומד בראש Einav Hi-Tec Assets , ששמה לה למטרה להשקיע בחברות הזנק עתירות ידע בראשית דרכן.

"נורדאו פינת וול סטריט" הוא סיפורו המרתק של רוני ענב, מראשוני יזמי ההיי־טק הישראלים, שיצא לדרכו העסקית מדירת פועלים קטנה בשדרות נורדאו בתל אביב חדור אמונה שיוזמה חופשית, נחישות והתמדה הן המפתח לעשייה ממשית. הספר חושף את מאבקי הכוח, המהלכים וההחלטות האמיצות שהובילו להצלחת "המימד החדיש". ענב משתף את הקוראים בניסיונו הרב ומגלה סודות של מאחורי הקלעים — כיצד מזהים רעיון טוב? איך מתמודדים עם ביורוקרטיה וחילוקי דעות מבית? כיצד מאתרים לקוחות פוטנציאליים? מאין מגיע המימון?

בכתיבת הספר בחר ענב לשנות את שמותיהם של חלק מהאנשים המוזכרים בו אך מי שמכיר מעט את הנפשות הפועלות לא יצטרך הרבה כדי להבין במי מדובר.

סיפור חייו של רוני ענב הוא סיפורה של יזמות – הקמה, תקוות, חרדות, חלומות, הצלחה חלקית, תקוות חדשות, כישלון, התרוממות, כמעט קריסה, הצלה, נסיקה, חברות, יריבות, מלחמה, מלחמה..מלחמה, הצלחה. מומלץ לכל יזם !

נורדאו פינת וול סטריט – פרק ראשון