התסכול בנוגע למיעוט יחסי של השקעות אינו בלעדי ליזמים. גורמים רבים בקרנות מודעים לכך שהאופן בו בנויות הקרנות להשקיע אינו מתאים למציאות הדוט-קומית. נסיונות הקרנות להשקעות סיד ופרה-סיד לא ממש הוכיחו את עצמן עד עכשיו לא בכמות ולא תמיד באיכות וחלופות - אין. גם אנג'לים לא-מעטים מסתובבים מתוסכלים מהעדר השקעות מתאימות. הבעיה העיקרית בקרנות ובאנג'לים היא העדר מנגנונים מתאימים לבחירה, ליווי ובקרה של ההשקעות והתסכול הזה מוליד כמה כיוונים חדשים ומעניינים העולים ופורחים להם בכמה כיוונים מקבילים.
החלופות העומדות על הפרק בחלקן כבר ממומנות בכבדות, בידי קרנות, אנג'לים וגופים מסחריים ומתחלקות לכמה סוגים, שלצערי אאלץ כרגע להשאיר ברמת פירוט מינימאלית:
- השקעות "שלושת רבעי הדרך" - יותר מסיד, פחות מסיבוב ראשון, הרבה מאד אבני דרך, מלוות באינטנסיביות על גבול הניהול המשותף על ידי משקיעים בעלי ידע מקצועי.
- "
חממות דוט קום I" - קח יזם שעשה אקזיט או שניים, מערך כספים וליגל מקצועי ומוכן לפעולה ותן לו לנהל את ההשקעות בסטארטאפים היושבים בקרבה פיזית המאפשרת שיתוף משאבים ופיקוח הדוק.
- "
חממות דוט קום II" - החממה מבטיחה ליווי עד האקזיט כשחלוקת האחוזים בין החממה ליזם קבועה (ונמוכה משמעותית עבור היזם) מהרגע הראשון.
- MLRS דוט קומי - יצירת פיזור השקעות עצום במונחים מקומיים (עשרות) בסכומים קטנים ובליווי רופף יחסית המסתמך על אבני דרך
ככל הידוע לי כבר מתוקצבים לנושא בגופים השונים למעלה ממאתיים מליון ש"ח. רובם יחלו את פעילותם ללא הכרזות בחודשים הקרובים וחלקם כבר עושים את צעדיהם הראשונים.
יש למה לצפות!
מקוטלג תחת: VC, Web2.0, השקעה, ישראל
יש משהו באויר בתקופה האחרונה (ולא בוא האביב) אשר מתחיל להזכיר ולהציף בי קצת את אותן התחושות אשר חלפו בי עם התפרצותה של הבועה הקודמת.
אין צורך להילחץ יתר על המידה, אך בכל זאת, יש לשים לב למספר תופעות גלובליות ומקומיות אשר משפיעות באופן עקיף וישיר על שוק האינטרנט העולמי.
השוק האמריקאי, אשר מהווה לרוב החברות כשוק היעד המרכזי נמצא או בדרך למיתון (תלוי את מי שואלים). השאלה שמטרידה עכשיו את המומחים היא האם המיתון יהיה קצר ושטחי או ארוך ועמוק. אני חושב שלמרות שלפעמים נדמה ש"כלכלת האינטרנט" מנותקת מ"הכלכלה האמיתית" רצוי שכל מי שמעורב בעסקי האינטרנט יסתכל על התמונה הגדולה:
• מדד הביטחון של הצרכנים (consumer confidence), הוא הנמוך ביותר מאז 1987 ונמוך יותר אפילו מתקופת 9/11.
• מדד הוצאות הצרכנים הגיע לשיא של 64 רבעונים, עד מתי ישאר חיובי ?
• השכר הריאלי עלה בממוצע שנתי של 2% בשנים 2001-2007 שזה נמוך בהרבה מה-3.8% בשנים 1991-2000.
האם אותן סטרטאפים/חברות השייכות ל"כלכלת האינטרנט" הן חסינות בפני המיתון ? הדעות חלוקות. יש הטוענים כי חלק מהשירותים האינטרנטיים הקיימים היום למעשה "חוסכים כסף" ולכן יהיו יותר רלוונטיים בזמנים קשים. לעומת זאת, אחרים טוענים כי שירותים המתבססים על פירסום לא יוכלו לברוח מהמיתון ויאלצו להתמודד עם אתגרים קשים של יצירת מזומנים. תקציבי הפרסום אשר הופנו לאינטרנט צמחו בשנים האחרונות במקביל לצמיחה במדד ההוצאות, אך במקרה של גידול שלילי במדד זה, המפרסמים יקצו פחות תקציבים לפירסום בכלל, מה שיכול להשפיע על הכנסות החברות אשר מתבססות על פרסום (כמו Facebookו- MySpace).
מצד שני, לפרסום באינטרנט יש יתרון גדול על פני מדיומים אחרים – הוא מדיד. המפרסמים הגדולים כבר התבטאו שהם צריכים לשים יותר דגש על החזר השקעה (return on investment) מאשר לייצר אפקט וואו. לכן, יש לצפות שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי (online advertising). זאת מכיוון שהם יעילים ומאפשרים מדידה, דיווח ומעל הכל שליטה על ההוצאה, שהם אלמנטים חשובים בזמן מיתון.
האם יש השפעה על גיוסי ההון ? ממחקר שפורסם בחודש שעבר ע"י Dow Jones VentureSource עולה התמונה הבאה: בשנת 2007 קרנות ההון סיכון השקיעו סכום שיא של $1.34M בחברות Web2.0 שזו עלייה של 88% מהכמות שהושקעה בשנת 2006. אך אם נוריד את ההשקעה של Microsoft ב-Facebook (בגובה של M240$) נקבל עלייה של "רק" 46% שזו האטה קיצונית לעלייה של 132% מהשנה הקודמת (2005) - $232M.
גם הצמיחה בכמות ההשקעות הואטה. בשנת 2007 בוצעו 178 השקעות Web2.0 שזו עלייה של רק 25% מהשנה הקודמת. בעוד שבכל ארבע השנים לפני כן כמות ההשקעות הוכפלה בכל שנה. נתון מעניין נוסף הוא שמספר ההשקעות שנעשו בעמק הסיליקון ירד מ-74 ל-69. מה שתרם בכל זאת לעלייה במספר ההשקעות הכללי הם ההשקעות שנעשו באירופה וישראל, מגמה שאם תימשך יכולה לעזור לנו לעבור את התקופה הקרובה ב"קצת" פחות קושי.

ממחקר ה-MoneyTree Report שנעשה ע"י PricewaterhouseCoopers ו-National Venture Capital Association ופורסם השבוע, עולה תמונה כבר יותר מדאיגה: מספר ההשקעות שבוצעו ברבעון הראשון של שנת 2008 ירד ב-8.5% בהשוואה למספר ההשקעות שבוצעו ברבעון האחרון של שנת 2007. העובדה שברבעון זה בוצעו רק חמש הנפקות (IPO) בשילוב עם מספר הרכישות הנמוך תפעיל יותר לחץ על קרנות ההון סיכון אשר יאלצו לתמוך בחברות לתקופות ארוכות יותר ולכן יאלצו לברור את ההשקעות שלהן ביתר קפידה.
ולמרות כל הפסימיות מסביב ונבואות הזעם של הספקנים למיניהם רק בשבוע האחרון פורסמו הדוחות הרבעוניים ויש לציין המצויינים של IBM, Intel ומעל כולם Google – המשמשת כשגרירת האינטרנט בנסדא"ק. כאילו תכננה הכל מראש כדי להראות לכולם שהיא לחוד והמיתון העומד בפתח לחוד, הגיעה Google ופירסמה ביום חמישי האחרון שרווחיה עלו בלא פחות מ-31% ברבעון האחרון, מה שהקפיץ מיידית את המנייה ב-19%. זאת, למרות הדו"ח של Comscore מלפני כחודש שהצביע על ירידה של 8.1% במספר ההקלקות בתשלום וניבא רבעון "קשה" ל-Google.
בהתבסס על ההנחה שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי, Google מסתמנת כמנצחת הגדולה ויש לצפות שתגדיל משמעותית את נתח השוק שלה בשנה שנתיים הקרובות.
איך כל המצב ישפיע עלינו ? כמובן שכל סטרטאפ או חברה הפונים לשוק האמריקאי צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות מכניסה של השוק האמריקאי למיתון, אך גם חברות הפונות לשווקים אחרים צריכות להיות עם האצבע על הדופק. כבר הוכח בעבר קשר הדוק בין כלכלת ארצות הברית לכלכלה הגלובלית.
אם לא די בכניסה למיתון והרוח הפסימיסטית השוררת ברחבי הדוט קום, גם הדולר שהוא המטבע הרשמי שלנו למי שלא יודע, נפל ב-20% מאז יולי 2007. ורק כדי להמחיש את עומק הבעייה, חברה אשר גייסה בדולרים (כמו כולם) ותכננה שהסכום יספיק לה לשנה פיתוח וחצי שנה לחדירה, מכירות ושיווק מוצאת את עצמה עם 20% פחות מזומנים וכתוצאה מכך צריכה לנקוט באחת מהדרכים הבאות:
- לקצר את זמן הפיתוח ע"י הסרה של אלמנטים מסויימים אשר היו יכולים לעזור לה ברכישת משתמשים.
- לפטר עובדים.
- לצאת לגיוס נוסף מוקדם יותר.
הבעייה נוצרה מכיוון שבממוצע 70% מהתחייבויותיה של חברה הם שקליות (בדרך כלל המשכורות) ורוב החברות ממירות את הדולרים לשקלים רק שהן צריכות לשלם את אותן ההתחייבויות (בסוף כל חודש), וכך נוצר מצב שתוך מספר חודשים לאותן החברות יש פחות שקלים לשלם משכורות.
יש לי שלוש עצות לכל אותן חברות שם בחוץ:
1. לגייס כמה שיותר מהר
2. לגייס כמה שיותר
3. להמיר מראש לשקלים את סך ההתחייבויות השקליות
לסיכום, קרנות, יזמים וחברות צריכים להיות מודאגים ממצב הכלכלה הגלובלית. זאת לא תהיה תקופה משוגעת כמו התקופה שעברנו לאחר התפוצצות הבועה הראשונה, אך זו הולכת להיות תקופת השרדות בה סטרטאפים ייצטרכו להיות יצירתיים ולמצוא כל דרך אפשרית כדי להמשיך ולצוף או פשוט לשבת ולחכות שמישהו יקנה אותם. בהצלחה!
מקור הגרפים: Techcrunch
מקוטלג תחת: VC, Web2.0, exit, google, בועה, השקעה, ישראל, פרסום, קרנות הון סיכון, רכישה
חברת הסטארט אפ הישראלית Unisfair גייסה 10 מיליון דולר מקרנות ההון סיכון Norwest ו- Sequoia. החברה אשר נוסדה עוד בשנת 2002 ע"י גיא פיקרז שכיום משמש כמנכ"ל החברה ורונן סובול, מאפשרת לאירגונים לקיים כנסים וירטואלים ברשת ובכך להוריד משמעותית את עלויות ההפקה והארגון. כמו כן, לפי נתוני החברה ה-ROI מבחינת לידים שבסופו של דבר מתורגמים למכירות גדול יותר באירועים אינטרנטיים לעומת כנסים פיסיים.
גיוס זה של 10 מיליון דולר מהווה את סבב הגיוסים השלישי של החברה כאשר בשניים הקודמים גוייסו 8.9 מיליון דולר מעיתון הארץ, כנס (חברת הכנסים), BCS Growth Fund , Sequoia ומספר משקיעים פרטיים.
ניתן לאמר שהחברה הקדימה את זמנה בכמה שנים, כאשר כבר בשנת 2002 הציגה את חזון העולמות הוירטואליים העסקיים, בעוד ש-SecondLife, המובילה היום בתחום זה, השיקה את המוצר שלה בשנת 2003 ונכון להיום מונה כ-11,704,934 משתמשים ( מתוכם רק 893,000 התחברו לפחות פעם אחת במהלך החודש הקודם ). נתון זה מראה שתחום ה- Virtual World עדין בחיתוליו, ורוב המשתמשים נירשמים בשביל הסקרנות ולא הופכים להיות משתמשים קבועים.
ע"פ פירסום של חברת הייעוץ והמחקר Gartner:
"80 Percent of Active Internet Users Will Have A "Second Life" in the Virtual World by the End of 2011"
שתי הבהרות לגבי נתון זה, ראשית מדובר על "Active Internet Users" ולא על סך המשתמשים ושנית מדובר על כל צורה של "Second Life" ולא על SecondLife כשירות. ובכל זאת, ע"פ Gartner התחזית לתחום זה די מבטיחה וכנראה ש-Norwest ו- Sequoia גם חושבות כך ולכן ממשיכות להביע אמון ב-Unisfair. מאז אמצע 2006 החברה קיימה 400 כנסים עם ממוצע של 1,500מבקרים לכנס.
אני, אישית, פחות מאמין בעולמות וירטואלים, לפחות לשנה שנתיים הקרובות, אך עם זאת, אני חושב שלנישה של העולמות הוירטואלים לפן העסקי יש הרבה יותר פוטנציאל - ועדיין, הוא ידרוש חינוך שוק שהוא תמיד תהליך יקר.
מקוטלג תחת: השקעה, חברות, קרנות הון סיכון
הסטרטאפ Pudding Media הודיע על גיוס Series A בגובה של 8 מיליון דולר מהקרנות BRM Capital ו-Opus Capital אשר היו שותפות גם לסיבוב ה-Seed. החברה הוקמה בשנת 2006 ע"י אריאל מייסלוס (לשעבר אחד המייסדים של Passave אשר נמכרה לחברת PMC-Sierra בכ-300 מיליון דולר בשנת 2006), ראובן מייסלוס (אח של אריאל) וערן ארבל ומונה קרוב ל-30 עובדים אשר רובם עובדים במשרדים בכפר-סבא. החברה מפתחת שירות המציע מודל כלכלי חדש לשיחות טלפון בינלאומית ללא תשלום תמורת שילוב פרסומות בתוך השיחה.
בדומה ל-Google אשר מנתחת את הטקסט ומציגה את הודעות הפרסום בצדדיו, הטכנולוגיה של Pudding Media מבצעת המרה של הדיבור לטקסט מנתחנת אותו ומציגה את הודעות הפרסום בהתאם. עם השקת השירות בספטמבר האחרון, הבלוגים הטכנולוגיים לא חסכו בביקורת, בטענה שהשירות חודר לפרטיות המשתמשים כאשר הוא "מאזין" לשיחותיהם. בתגובה לטענות אלו Pudding Media הודיעה שכל השיחות מנותחות בצורה אוטומטית ללא יד אדם וכי המידע אינו נשמר. "הבעיה" של אותם המקטרגים היא שהם קודם כל מיתממים וגם חושבים בקטן. מה ההבדל בין השירות המוצע לבין כל שירותי הדוא"ל החינמיים כמו GMail ו- Hotmail Live אשר מנתחים את כל תעבורת הדוא"ל הפרטית ואם לא די בכך, שומרים מידע זה לעד ? אז זהו, אין הבדל. אם זאת, הבעיה ש-Pudding Media תיאלץ להתמודד איתה היא שבירת אותו מחסום פסיכולוגי אצל המשתמשים העתידיים ולשכנעם שהשיחות עצמן לא ממש בראש מעיניהם ובשורה התחתונה הם מקבלים אפשרות לדבר בחינם - וזו הנקודה החשובה. אני מאמין של- Mass users לא תהיה שום בעיה עם ה"האזנה לשיחות" כל עוד הם מקבלים אותה בחינם. מחקר שפורסם ע"י מכון Ponemon מצא של-68% מהאמריקאים ה-"Online Privacy" חשוב, אך רק 8% מוצאים אותו חשוב מספיק כדי לשנות את התנהגותם.
האתר thepudding משמש היום כאתר הדגמה לטכנולוגיה עבור לקוחות פוטנציאליים ואין להם שום כוונה להתחרות באף אחד משירותי ה-VOIP הקיימים כמו Skype ו-Jajah. המטרה הסופית היא להציע רשת פרסום עבור שירותי VOIP באמצעות API או שרתים יעודיים. תחשבו כמה שיחות VOIP ללא תשלום מתנהלות מדי יום באמצעות כל שירותי המסרים המידיים (IM - Instant Messengers). בעזרת השירות של Pudding Media אותם שירותי ה-IM יוכלו להתחיל לייצר הכנסות מהשיחות. עובדה זו לכשעצמה היא כבר סיבה מספיק טובה כדי להוות יעד לרכישה עבור אחת מאותן החברות כמו Skype (eBay), Microsoft או Google. מאחר והשוק הגדול אינו ברשת אלא בסלולאר, הבשורה המשמעותית היא כי בעזרת הטכנולוגיה המוצעת ספקי הסלולאר יוכלו להציע לנו בעתיד שיחות בהנחה משמעותית ואולי אף בחינם.
לחברה יש כבר הסכם שיתוף פעולה מרשים עם השירות Meebo ועכשיו לאחר הגיוס יתחילו להתרחב גם לכיוון הסלולאר. לזה אני קורה חזון !
הסירטון הבא מציג את הפרזנטציה של אריאל מייסלוס בתערוכת ה-Demo האחרונה.
————————————————————–
מקוטלג תחת: VC, השקעה, ישראל, קרנות הון סיכון
לאחר אינספור שמועות והדלפות עכשיו זה רשמי, אתר הוידאו הישראלי 5min אשר הוקם ע"י רן הר-נבו, טל סימנטוב וחנן לשובר ב-2007 השלים גיוס של 5 מיליון דולר (כמה סימבולי) מקרן הון הסיכון האמריקאית Spark Capital. קרן זו מתמחה בהשקעות בתחום ה-Media וה-Entertainment ובין החברות אשר השקיעה אפשר למצוא את KickApps, Tumblr ו- Veoh Networks.
כחלק מהגיוס החברה נרשמה מחדש כחברה אמריקאית ותעביר את משרדיה לניו-יורק כאשר מרכז הפיתוח יישאר ביהוד. רק לפני מספר ימים הזכרתי את 5min כאחת החברות הישראליות הבולטות של שנת 2007 והמבטיחות בתחומה בנישת אתרי ה-How to וידאו, בה קיימות עוד מספר חברות כמו VideoJug אשר גייסה 30 מיליון דולר, ExpertVillage (נקנתה ע"י Demand Media עם 320 מיליון דולר בקופה), Instructables, DIY Network, eHow, HowCast ו-SuTree הישראלית.
החברה מדווחת שהיו לה כ-5 מיליון צפיות (שוב סימבולי) בחודש דצמבר ושמספר הגולשים לאתר גדל ב-30% עד 40% בכל חודש. לפי הגרף המשווה את 5min אל מול המתחרות אשר נלקח מ-Alexa אפשר לראות בברור את הצמיחה המרשימה ואת העובדה שהחברה מובילה בכמות המבקרים:

לעומת זאת, לפי ComScore את הקטגוריה מובילה DIYNetwork בגדול:

וכמו כן לפי נתוני HitWise:
ובכל זאת, בהכירי את החברה, את הנפשות העומדות מאחוריה ואת צורת העבודה שלהם אני סמוך ובטוח שעתידה של 5min עוד לפניה וצבעו ורוד, אחלה תחילת שנה.
————————————————————–
מקוטלג תחת: VC, Web2.0, השקעה, וידאו