השקת שירות אינטרנטי הפכה בשנים האחרונות לעניין מסובך במיוחד. הזמנים בהם משתמשים חיכו בכיליון עיניים לכל אתר בעל ערך עברו מן העולם והיזמים צריכים להשקיע הרבה יותר מרץ ודמיון כדי לזכות בחשיפה ראויה. פוסט  זה אינו בא להציע "השקה מוצלחת בחמישה צעדים קלים" אלא נועד לשתף את מחשבותיי בנושא ולעודד דיון בנושא הדורש מחשבה מחודשת. הפוסט נוגע לחשיפת השירות בעיתונות ובבלוגים ואינו נוגע לשימוש בפייסבוק, במובייל ובשאר אמצעי הפצה חשובים שדורשים התייחסות נפרדת.

לפני מספר חודשים השקנו את אתר BabyfirstTV, שהוא אתר חברת הטלוויזיה הישראלית-אמריקאית המתמחה בגילאי 1-3 (עם שוליים משני צידי טווח הגילאים). ויקידו פיתחה עבור BabyFirstTV את האתר השנה האחרונה והשיקה בו את אגף גלריות הוידאו של פלטפורמת תקשורת ילדים-הורים שלה. התכנים באתר(משחקים, מערכי לימוד לפעוטות וכמות עצומה של וידאו בשפות שונות) נוצרו על ידי הצוות המצוין של BabyFirstTV ואגף הוידאו של האתר מבוסס על הפלטפורמה של TVinci. עד כאן קרדיטים.

אז יש לנו אתר עצום מידות עם תכנים מדהימים המיועדים לקהל יעד שעדיין אינו זוכה לטיפול נאות באינטרנט. מה הבעיה להשיג תהודה תקשורתית ולפרוץ לתודעה העולמית בשניות? לא כל כך פשוט. עברנו את שלב הילדות של האינטרנט, עם אחוות המתחילים, וכולם כבר נכוו: המדיה (ישנה כחדשה), האתרים והקהל. אם אינך משתייך לקהל מצומצם מאד של אתרים בעלי מקדם הייפ גבוה במיוחד תאלץ לעשות רבות ונצורות כדי להגיע הקהל היעד שלך.

אתחיל במדיה הישנה – העיתונים. אלה מחפשים "זווית" לכתבת כיסוי. עליכם למצוא סיפור אישי או מוצרי יוצא דופן כדי לזכות בכיסוי כלשהו. משהו בסגנון "פיתחנו את המוצר בזמן ששהינו בכלא הסודאני" או "לאחר  שכל האוגרים שלי נספו בסופה סולארית החלטתי להקים אתר מזג אויר לשמש". הם כבר כיסו כל כך הרבה סיפורי השקה שהם וקוראיהם כבר רוצים משהו "אחר".  הם גם לא רוצים להיות במה חלולה ליחסי הציבור שלך – וקשה להאשים אותם.

גם המדיה החדשה כבר לא כל כך חדשה. בלוגרים מכסים בעיקר את "הדבר החם הנוכחי" ואת "הדבר החם הבא" ואם אינך מראה סימנים מובהקים להשתייכות לאחת משתי הקבוצות הללו תתקשה לקבל את הכיסוי הנדרש לך. חלון ההזדמנויות נמצא בוורטיקאל בו אתה פועל – Mom Bloggers במקרה זה – אך גם שם אין חיים קלים. עליך לפעול חודשים מראש כדי לפתח קשרים אישיים שיצדיקו כתיבת פוסט. יתרה מכך, עליך להקים מראש מערך תגמול שיאפשר לך לשלם לפחות לחלק מהבלוגרים המובילים במודלים של CPC / CPA שכן הבלוגים המצליחים הם אופרציה כלכלית לכל דבר. לשם כך תצטרכו כמובן מודל עסקי מתפקד, שלמזלנו קיים במקרה שלנו. הוסיפו לכך את מלחמות הבלוגרים החוסמות את סיכוייך להופיע בבלוג אחד אם הופעת בבלוג שני – ויש לך סלט פירות גדול ועסיסי.

אין פתרונות פלא ואפילו TechCrunch לא יפתור במטה קסם את כל צרכי ההשקה. אמנם תזכו לכמה שעות של תהילה אבל מהר מאד תמצאו את עצמכם נדחקים תחת עוד ועוד פוסטים חדשים. פוסט ההשקה של האתר ב- TechCrunch היווה את שיאו של התהליך אך כמות הכניסות והחשיפה התקשורתית שהוא מייצר אינם מספיקים כדי להעמיד שירות על הרגליים, בטח לא לאורך זמן.

האתרים (שאינם בלוגים) הנוגעים לתחום העיסוק של האתר הם נכס חשוב שאינו זוכה להכרה מספיקה וגם שם תצטרכו לקיים עבודה מקיפה של בניית יחסים. עם זאת, חשוב מאד להופיע גם במדיה שאינה תלוית זמן ובה תזכו לחשיפה לאורך זמן.

ובכל זאת, כמה דגשים:

- תזמון הוא הכל. בחרו זמן שאינו חל לפני חגים, מיד אחרי חגים ובטח שלא במהלך החגים. לעולם את תשיקו במהלך אירועים בין לאומיים רבי משמעות (אלא אם אתם משיקים נשק להשמדה המונית), וודאו שלא צפויות ביום זה השקות נוספות – והתפללו שיעבור יום שקט ללא אירועים מיוחדים. וודאו בכל דרך שהפרסום יעלה בשעות הגיוניות.

- הכינו רשימה של בלוגרים, אתרים וכתבים רלוונטיים שבועות ארוכים מראש. זה יעזור לכם להבין את הסביבה בה תפעלו, יאפשר לכם לקבוע יעדים מועדפים לפרסום ויחסוך מכם פאניקה מיותרת סביב מועד ההשקה.

- פתחו קשרים אישיים עם בלוגרים ובעלי אתרים. כל יצירת קשר ראשונית כדאי שתכלול פניה אישית עם התייחסות פרטנית לשירות של המקבל. בלוג של אלילת אמהות ביוון הביא יותר כניסות ולייקים (ומכירות) מטקראנצ' והידידות שנרקמה איתה ממשיכה לייצר פוסטים וכניסות משמעותיות עד היום.

- הכינו מדיה-קיט הכולל חומרים כתובים על השירות, צילומי מסך, סרטוני וידאו (אם יש). גופי מדיה לא אוהבים לעבוד קשה ובצדק. הכינו עבורם את החומר לעוס היטב ותגלו שברוב המקרים הטקסט שלכם מופיע כמעט אחד לאחד בפרסומים.

- סרטוני וידאו אמרנו? אם יש בידכם המשאבים זהו פריט חשוב ביותר המכריע פעמים רבות אם תקבלו פוסט. לא חייבים סרט של פליני, רק סקירה של השירות.

- ואולי החשוב מכל – השקה מתחילים 6-8 שבועות לפני שעת ה-ש'. שולחים הודעה לבלוגרים ולעיתונאים עם טיזר, מתחילים לפתח את מערכות היחסים עליהן דיברתי, מזמינים בודדים להתחיל לבדוק את השירות ואת כל השאר קרוב למועד ההשקה (בצירוף המדיה קיט). לבלוגרים לוקח לעיתים שבוע או שבועיים למצוא את הזמן והמקום לשלב אתכם. אם הוצאתם את החומרים ביום ההשקה הכתבה עליכם עשויה להתאחר בכמה שבועות במקרה הטוב או להעלם סופית שכן מה הערך בפרסום פוסט על שירות שהושק לפני מספר שבועות.

עכשיו כששירות ויקידו החדש עומד לפני השקה עוד כשבעה שבועות אנחנו מתארגנים על כל החומרים, הרשימות והאסטרטגיה ומנסים לעשות מבלי לחזור על שגיאות העבר. יש לכם רעיונות ודגשים נוספים?  הגיבו!

הימים ימי השקה המה, והמזגן משתף פעולה ומת, אומרים שזה טוב למוח. ועם זאת, עדיין צריך לעבוד, ועוד עבודה רגישה למדי, חובבת בלוגים ככל שאהיה עוד לא יצא לי לפנות לאנשים שאני לא מכירה, בשפה שאני לא מרגישה בה בנוח כמו בעברית, ומתוך ידיעה שאני אחת מתוך רבים (ברוכה הבאה למציאות..)

אתם קוראים את הבלוגים, מכירים סגנונות כל כך שונים, מחייכים לבדיחות פנימיות (זה במקרה הטוב), והשאלה היא תמיד איך לפנות אליהם בלי לצאת דביל? ואם כבר לצאת דביל, אזה איך עושים את זה בחינניות?

הפוסט הזה נכתב כשהתחלתי לנסח את המכתבים לבלוגים, הוא נכתב ונערך במהלך כל התקופה האחרונה, בעודי שולחת ועונה, מדברת ומפרסמת, כותבים עלינו ומתעלמים מאיתנו. חיכיתי כדי לפרסם את הפוסט הזה מתוך חשש שההיגיון הבריא יתגלה כאכזבה עצומה. למרבה ההקלה, אחרי כמה מכתבי-מרקטינג-קלאסיים התגובות בוששו לבוא, ואז החלטתי שאם אני מאמינה במשהו, כדאי לסמוך עליו, ופשוט כתבתי, תוך שאני משבצת בכתיבה השוטפת חתיכות-מכתב-מנוסחות, התגובות לא איחרו לבוא, שיעור בשבילי, שיעור בשבילכם,

נכון שהבלוגר הוא בנאדם, וכללי הדיאלקטיקה שאני מביאה פה הם מעניינים תיאורטית, נכונים פרקטית וחשובים הומנית, ועם זאת, כל בלוגר יכול להיות בנאדם סופר מעצבן וחרא באופן כללי, כך שבכל מקרה, קחו הכל בערבון מוגבל… J

1. כדאי לדעת, ולו באופן רופף, על מה אתה מדבר, שליחה בשיטת הסרט הנע תביא במקרה הטוב לכישלון בשיטת הסרט הנע, ולפדיחה כלל עולמית במקרה הרע.

מה לעזאזל אתה רוצה? לפני שתדעו להגיד את זה במשפט אחד, שני משפטים, וקטע קצר, אין לכם מה לכתוב. קודם תדעו מה אתם באמת רוצים להגיד, ומה באמת אתם צריכים מהבלוגר (שיכתוב? אתם צריכים קשרים? אתם רוצים לינק? מה?)

2. נסו לכתוב למקום הנכון, לא בטופס צרו קשר (לאלו יש נטייה מוזרה לשחרר את תוכנם לחלל הרשת, ועוד תמצא את הפנייה שלך בפעם הבאה שתגגל את עצמך, פדיחות, לא שלא עשיתי את זה, אבל עדיין בחששות רבים)

3. נסו לדעת אל מי אתם מדברים, לרוב הבלוגרים יש נוכחות רשתית חזקה, בחנו את הפליקר שלהם, את המיספייס שלהם, צרפו אותם כחברים בפיסבוק – עוד לפני שפניתם אליהם, קראו קומנטים שכתבו, לא בשביל לציין באלגנטיות "מייגן הקטנה שלך כל כך חמודה" (ולהחשד כפדופיל מטורף) אלא כדי לחוש מעט את האדם העומד מולך, כדי לתת לו את הכבוד הראוי, הוא עמל וכותב, אתה רוצה ממנו משהו, לפי כללי הדיאלקטיקה הבלוגרת (ואתה רוצה להיות חלק ממנה, ולא להזדהות עם שולחי הברושורים המאוסים) אתה צריך לנהל דיאלוג, ולדיאלוג צריכים להיות שני משתתפים, לפי אותה מתודה, הצג את עצמך, אתה חשוב לא פחות מהבלוגר, מי אתה? מה אתה רוצה? הכל אישי, גם כשזה עסקי.

4. בלי טמפלטים, כדאי שתדע מה אתה הולך לכתוב באופן כללי, אפשר אפילו לנסח מכתב כללי, אבל את המכתב לכל בלוג תכתוב בנפרד (באחד הנוסחים האחרונים הכניסה נערת המרקום את הביטוי העיתונאי "add complement to the blog here" אאוץ, רק חסר לך לשלוח מכתב עם הערה כזו, שמו של הבלוגר הקודם או דעתך המעמיקה לגבי מייגן הקטנה – ראה סעיף 1, להלן: פדופיל מטורף או סתם דביל מושלם)

5. נסה לאתר סיפור, לך יש סיפור, לבלוגר יש סיפור, איפה הסיפורים האלו נרקמים לסיפור שלישי שיעניין את הקוראים?

6. חשוב על הקהל, האם זה באמת מעניין אותו? או שאתה רק חפץ בו כבשר תותחים? באם זה לא יעניין אותו באמת, אזי עדיף לוותר, יש המון המון בלוגרים בעולם.

7. לא הגודל קובע, אלא האיכות, יש בלוגים קטנים וסופר אכותיים, עם קהל נאמן ומוביל דעה, שיתאימו לך הרבה יותר מהבלוגים הגדולים, שיביאו לך בעיקר מתחרים ורחרחנים מהתעשייה, כתבה בטקראנץ' היא תמיד נחמדה, אבל 95 אחוז מהיוזרים שהיא תביא לך, יהיו אנשים כמוך, ובאפרופו אתה אולי רוצה את זה, אבל במוצר שלך אתה צריך יוזרים שיתאימו למוצר *שלך* מ.ש.ל

8. שרינג איז קרינג, אם אתם מכירים מישהו שמכיר מישהו, זו תמיד התחלה טובה, אל תפחדו להשתמש בקשרים, ותמיד תדאגו להחזיר טובות – אין כמו הכרות אינטרנטית, עברתי כמה מרגשות כאלו בשבועות האחרונים.

9. אל תעמיסו, לא קבצים, לא מיליון דוגמאות, לא מכתב עמוס בטירוף, אחרי שתי שניות איבדתם את הבלוגר ואת הבלוג כולו, באם הוא חזר אליכם עם הבעת עניין, יאללה, תעמיסו (וגם אז, שימו לב…)

10. תכתבו פשוט והגיוני, בתנאי שאתם יודעים לכתוב, כמובן, או להתנסח מספיק בהיגיון כדי שלא תישמעו כמו הבבילון שלי, שתרגם להנאתו את המשפט הראשון במכתב המרקטינג לשירה המושגית הצרופה הבאה:" וויקס נותן למשתמשים לבקלות יוצר ואורז להלום ברשת מרוצה ומפיץ זאת בסביבות הרשת"

11. שמרו על קשר, מערכת יחסים עם בלוגרים לא מתמצה בזבנג-כתיבה-וגמרנו, דאג לעדכן את הבלוגרים החביבים עלייך בדברים החדשים שקורים (בפרופורציה בבקשה) דאג להמשיך את ההתכתבות איתם, להמשיך את הקשר על בסיס אישי, כך גם תדאג שיכתבו עלייך גם בעתיד (לא חשוב באיזו חברה תעבוד) וגם (וחשוב לא פחות) תכיר כמה אנשים מלבבים ממש, שהאינטרנט זורם בדמם, זה נכס, וזה שווה.

יכלתי לציין עוד מספר דברים חשובים אבל העיקר הוא להיות גמיש וקשוב, ולהכיר באמת את הסביבה שאתה פונה אליה.

אז מה, מישהו רוצה לכתוב על וויקס? כדאי לכם, יהיה כיף.

עמית כנעני היא מנהלת המוצר של wix.com . כתובתה amit ב- wix.com.

גם אנחנו, באיחור של יומיים (יום שישי), חוגגים את יום ה-Blogday. השנה, המטרה של יום זה היא לחשוף בלוגים חדשים איש לרעהו ולכן הכנתי רשימה של חמישה בלוגים שאני קורא באופן קבוע:

- Seth Godin's Blog: הבלוג של היזם ואיש השיווק Seth Godin שהוגדר ע"י Business Week כ-"the Ultimate Entrepreneur for the Information Age" 

- Don Dodge on The Next Big Thing: מאחורי Don Dodge חמישה סטרטאפים Forte Software, AltaVista, Napster, Bowstreet ו- Groove Networks. נכון להיום הוא Director of Business Development ב-Microsoft.

- gapingvoid.com: בלוג הקרטונס ("cartoons drawn on the back of business cards") שנוצר ע"י Hugh MacLeod.

-  Paul Graham: יזם, כותב מאמרים, מתכנת, מפתח שפות ואחד השותפים מאחורי Y Combinator.

- blog.pmarca.com: הבלוג האישי של Marc Andreessen, היזם מאחורי NetScape והיום Ning.

על מנת להפוך יום ופוסט זה לאפקטיביים יותר, הייתי שמח אם חלקכם היו חולקים איתנו את חמשת הבלוגים המועדפים עליהם בתגובות לפוסט זה.

———————————————————————————————————–