יש משהו באויר בתקופה האחרונה (ולא בוא האביב) אשר מתחיל להזכיר ולהציף בי קצת את אותן התחושות אשר חלפו בי עם התפרצותה של הבועה הקודמת. אין צורך להילחץ יתר על המידה, אך בכל זאת, יש לשים לב למספר תופעות גלובליות ומקומיות אשר משפיעות באופן עקיף וישיר על שוק האינטרנט העולמי.
השוק האמריקאי, אשר מהווה לרוב החברות כשוק היעד המרכזי נמצא או בדרך למיתון (תלוי את מי שואלים). השאלה שמטרידה עכשיו את המומחים היא האם המיתון יהיה קצר ושטחי או ארוך ועמוק. אני חושב שלמרות שלפעמים נדמה ש"כלכלת האינטרנט" מנותקת מ"הכלכלה האמיתית" רצוי שכל מי שמעורב בעסקי האינטרנט יסתכל על התמונה הגדולה:

• מדד הביטחון של הצרכנים (consumer confidence), הוא הנמוך ביותר מאז 1987 ונמוך יותר אפילו מתקופת 9/11.
• מדד הוצאות הצרכנים הגיע לשיא של 64 רבעונים, עד מתי ישאר חיובי ?
• השכר הריאלי עלה בממוצע שנתי של 2% בשנים 2001-2007 שזה נמוך בהרבה מה-3.8% בשנים 1991-2000.

האם אותן סטרטאפים/חברות השייכות ל"כלכלת האינטרנט" הן חסינות בפני המיתון ? הדעות חלוקות. יש הטוענים כי חלק מהשירותים האינטרנטיים הקיימים היום למעשה "חוסכים כסף" ולכן יהיו יותר רלוונטיים בזמנים קשים. לעומת זאת, אחרים טוענים כי שירותים המתבססים על פירסום לא יוכלו לברוח מהמיתון ויאלצו להתמודד עם אתגרים קשים של יצירת מזומנים. תקציבי הפרסום אשר הופנו לאינטרנט צמחו בשנים האחרונות במקביל לצמיחה במדד ההוצאות, אך במקרה של גידול שלילי במדד זה, המפרסמים יקצו פחות תקציבים לפירסום בכלל, מה שיכול להשפיע על הכנסות החברות אשר מתבססות על פרסום (כמו Facebookו- MySpace).
מצד שני, לפרסום באינטרנט יש יתרון גדול על פני מדיומים אחרים – הוא מדיד. המפרסמים הגדולים כבר התבטאו שהם צריכים לשים יותר דגש על החזר השקעה (return on investment) מאשר לייצר אפקט וואו. לכן, יש לצפות שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי (online advertising). זאת מכיוון שהם יעילים ומאפשרים מדידה, דיווח ומעל הכל שליטה על ההוצאה, שהם אלמנטים חשובים בזמן מיתון.

האם יש השפעה על גיוסי ההון ? ממחקר שפורסם בחודש שעבר ע"י Dow Jones VentureSource עולה התמונה הבאה: בשנת 2007 קרנות ההון סיכון השקיעו סכום שיא של $1.34M בחברות Web2.0 שזו עלייה של 88% מהכמות שהושקעה בשנת 2006. אך אם נוריד את ההשקעה של Microsoft ב-Facebook (בגובה של M240$) נקבל עלייה של "רק" 46% שזו האטה קיצונית לעלייה של 132% מהשנה הקודמת (2005) – $232M.

גם הצמיחה בכמות ההשקעות הואטה. בשנת 2007 בוצעו 178 השקעות Web2.0 שזו עלייה של רק 25% מהשנה הקודמת. בעוד שבכל ארבע השנים לפני כן כמות ההשקעות הוכפלה בכל שנה. נתון מעניין נוסף הוא שמספר ההשקעות שנעשו בעמק הסיליקון ירד מ-74 ל-69. מה שתרם בכל זאת לעלייה במספר ההשקעות הכללי הם ההשקעות שנעשו באירופה וישראל, מגמה שאם תימשך יכולה לעזור לנו לעבור את התקופה הקרובה ב"קצת" פחות קושי.

ממחקר ה-MoneyTree Report שנעשה ע"י PricewaterhouseCoopers ו-National Venture Capital Association ופורסם השבוע, עולה תמונה כבר יותר מדאיגה: מספר ההשקעות שבוצעו ברבעון הראשון של שנת 2008 ירד ב-8.5% בהשוואה למספר ההשקעות שבוצעו ברבעון האחרון של שנת 2007. העובדה שברבעון זה בוצעו רק חמש הנפקות (IPO) בשילוב עם מספר הרכישות הנמוך תפעיל יותר לחץ על קרנות ההון סיכון אשר יאלצו לתמוך בחברות לתקופות ארוכות יותר ולכן יאלצו לברור את ההשקעות שלהן ביתר קפידה.
ולמרות כל הפסימיות מסביב ונבואות הזעם של הספקנים למיניהם רק בשבוע האחרון פורסמו הדוחות הרבעוניים ויש לציין המצויינים של IBM, Intel ומעל כולם Google – המשמשת כשגרירת האינטרנט בנסדא"ק. כאילו תכננה הכל מראש כדי להראות לכולם שהיא לחוד והמיתון העומד בפתח לחוד, הגיעה Google ופירסמה ביום חמישי האחרון שרווחיה עלו בלא פחות מ-31% ברבעון האחרון, מה שהקפיץ מיידית את המנייה ב-19%. זאת, למרות הדו"ח של Comscore מלפני כחודש שהצביע על ירידה של 8.1% במספר ההקלקות בתשלום וניבא רבעון "קשה" ל-Google.
בהתבסס על ההנחה שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי, Google מסתמנת כמנצחת הגדולה ויש לצפות שתגדיל משמעותית את נתח השוק שלה בשנה שנתיים הקרובות.

איך כל המצב ישפיע עלינו ? כמובן שכל סטרטאפ או חברה הפונים לשוק האמריקאי צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות מכניסה של השוק האמריקאי למיתון, אך גם חברות הפונות לשווקים אחרים צריכות להיות עם האצבע על הדופק. כבר הוכח בעבר קשר הדוק בין כלכלת ארצות הברית לכלכלה הגלובלית.
אם לא די בכניסה למיתון והרוח הפסימיסטית השוררת ברחבי הדוט קום, גם הדולר שהוא המטבע הרשמי שלנו למי שלא יודע, נפל ב-20% מאז יולי 2007. ורק כדי להמחיש את עומק הבעייה, חברה אשר גייסה בדולרים (כמו כולם) ותכננה שהסכום יספיק לה לשנה פיתוח וחצי שנה לחדירה, מכירות ושיווק מוצאת את עצמה עם 20% פחות מזומנים וכתוצאה מכך צריכה לנקוט באחת מהדרכים הבאות:
- לקצר את זמן הפיתוח ע"י הסרה של אלמנטים מסויימים אשר היו יכולים לעזור לה ברכישת משתמשים.
- לפטר עובדים.
- לצאת לגיוס נוסף מוקדם יותר.
הבעייה נוצרה מכיוון שבממוצע 70% מהתחייבויותיה של חברה הם שקליות (בדרך כלל המשכורות) ורוב החברות ממירות את הדולרים לשקלים רק שהן צריכות לשלם את אותן ההתחייבויות (בסוף כל חודש), וכך נוצר מצב שתוך מספר חודשים לאותן החברות יש פחות שקלים לשלם משכורות.
יש לי שלוש עצות לכל אותן חברות שם בחוץ:
1. לגייס כמה שיותר מהר
2. לגייס כמה שיותר
3. להמיר מראש לשקלים את סך ההתחייבויות השקליות

לסיכום, קרנות, יזמים וחברות צריכים להיות מודאגים ממצב הכלכלה הגלובלית. זאת לא תהיה תקופה משוגעת כמו התקופה שעברנו לאחר התפוצצות הבועה הראשונה, אך זו הולכת להיות תקופת השרדות בה סטרטאפים ייצטרכו להיות יצירתיים ולמצוא כל דרך אפשרית כדי להמשיך ולצוף או פשוט לשבת ולחכות שמישהו יקנה אותם. בהצלחה!

מקור הגרפים: Techcrunch

Dapper, for those of you who haven't heard of it, is a web based service that lets you transform, with ease, any site on the web into a semantic API, letting you consume the site's content as a feed, a widget, a facebook app and tens of other ways. Dapper's goal is to build the semantic web in a top down approach, based on the distributed effort of tens of thousands of users and site owners who use Dapper to get and distribute content the way THEY like it.

From day one (Dapper launched Aug, 2006), we were focused on building Dapper as a platform for developers and savvy web users, not as a personal tool. Thus, much of Dapper is open source (and more will probably become so in the future), extensible and modular. We've deployed developers tools such as SDKs and web services and attempted to cultivate a vibrant community through our blog and p2p interaction. Last week (Feb 3-4) was one of the peaks of our effort when we hosted Dapper enthusiasts and partners in the first ever DapperCamp, in San Francisco, CA .

Building an eco-system is not an easy task, and requires constant resources, and its doubly hard for a striving start-up with very limited resources and a tight budget. In addition, initially, and for a long time running, it seems like a one-way street where you give and develop and provide, and don't get much in return. In addition, traditionally, Israeli start-ups (being israelis have a very focused, down to earth view, asking what's the immediate ROI of every action, and looking down at activities that are meant to build an "eco-system", "presence" and other obscure terms. However, once you pass the initial hurdle, build partnerships and work with the community, it starts giving back, be it in word of mouth reference, in enhancement of your basic service, in bug finding and in many more aspects. At the end of the day, an engaging community is also an important asset that you'll leverage in your next round, M&A deal or IPO.

So if you want to build an engaging eco-system around you, what can you do?

Here are a few tips:

1. Blog. Then blog some more. Or as the Richter Scales say: blog, blog, blog it all, blog it if it’s big or small, blog at the cineplex, blog while you’re having sex
      a. Also comment, trackback and in general engage in the conversation.

2. Listen and react. Try soliciting feedback early and often. Use the feedback promptly in your dev cycles and let people know when their ideas/comments are realized. When you've built/fixed something based on user feedback and you let him know, he'll be loyal to you forever (internet terms). He "owns" part of it.

3. Form communication channels. Emails (with a repository and tracking system), chat rooms (meebo is great for embeddable chat rooms), forums, wikis. Whatever agrees with your culture. Most importantly, don't create a channel if you can't/don't intend to support it. It will be counter-productive. Adding a channel (e.g. forums) is a life long commitment that requires daily monitoring and prompt response.
     a. Don't shield your development team from feedback. Let them read support emails / browse the forum etc. It will enhance their motivation when the service gets great feedback, and will doubly enhance their motivation when bugs/issues are raised.

4. Open up as much as you can. Be it open-sourcing whole or portions of your code base, APIs that allow interaction with your core functionality and data or deploying standards (e.g. openID, openSearch), the more you open up, the better. Some tools (e.g. Twitter) have gained their success mainly because of their openness and inherent interoperability.

5. Partner with complimentary service, leveraging each other's strength. You can think of it as an extension of Youtube's embedding practice, which made them so successful. What if you could embed your entire site (or portions of its functionality) in complementary services, or enhance your service by embedding others'? This entails taking great care when designing your architecture so that it will be modular and easily integrated, but it opens the way to all kinds of cooperations, and eventually allows your core service to reach larger audiences.

Lastly, whenever you can afford it, establish presence in your reference market. For many, this means the San Francisco bay, though not for all. Engaging physically with your community is still by far the best way to build it. DapperCamp last week, is a great example, and will probably be remembered as a major milestone for our community and eco-system, not only because it gave an opportunity for us to interact directly and deeply with scores of developers and companies who use Dapper, but also because it allowed them to interact among themselves, creating new opportunities for all, and giving us many new Dapper ambassadors to spread the word.

Israeli start-ups are traditionally more technology focused than the general norm, and it is certainly one of our fortes, but it is important to remember that today, more than ever, the web is a social platform, and whoever wants to succeed should harness this platform to the best of his abilities, even if what he does is some nerdy stuff like building APIs…

כמה שירותים המכנים את עצמם שירותי Web2.0 קיימים ? אם אתם שואלים אותי, כנראה שיותר מדי. בכל יום אנו עדים לעשר עד עשרים השקות של שירותים (Web Services) חדשים המפורסמים דרך הבלוגים המובילים כ-Techcrunch, Mashable ו-WebWare. אותם שירותים הם אלה שצלחו את מנגנוני הסינון של הבלוגים, אך קיימים עוד עשרות רבות אחרים שלא צלחו ויאלצו למצוא לעצמם דרכי חשיפה אחרות. ברוב המקרים, אותם השירותים הזוכים לחשיפה מקבלים כמות נכבדה של כניסות במשך שלושה ימים, אך לאחר מכן רובם הגדול סובל מנפילה חדה בכמות המבקרים ופה מתחילה למעשה העבודה האמיתית – איך שומרים על המומנטום ומייצרים צמיחה תמידית?

כל מספר חודשים אנו חווים טרנד חדש שמסביבו מוקמים מספר סטרטאפים, כאילו מישהו לחש מלמעלה ל-10 יזמים ממקומות שונים על הטרנד הבא. חלק מאותם הטרנדים אותם חווינו בשנתיים האחרונות כולל את ה- Online Office, Travel2.0, Health2.0, Music Recommendation, Social Bookmarking, Social Networks, Video ועוד רבים אחרים. בלא מעט מהמקרים טרנדים אלה פונים לקהל יעד מוגדר ומצומצם. קחו למשל את ה-Social Bookmarking, נכון להיום יש קצת יותר מ-20 שירותים המגדירים עצמם ככאלה, לדוגמה:del.icio.us, Digg, Diigo, Furl, GiveALink.org, Ma.gnolia, Netscape, Netvouz, Newsvine, Reddit, Simpy, SiteBar, StumbleUpon, Thoof, Xerpi. סביר להניח שרובכם משתמשים רק באחד או שניים מהם ואת הרוב אתם בכלל לא מכירים. נכון לאפריל 2007 ל-Digg היו כמיליון משתמשים רשומים (וקצת יותר מ-20 מיליון לא רשומים) ול-del.icio.us שני מיליון – ואנחנו מדברים כאן על שני השירותים הגדולים ביותר. קהל היעד המשתמש בשירותים אלו מוגבל בהגדרה, כך שלפעמים לא ברור מהו התמריץ לשירותים חדשים הרוצים להכנס לתחום. הבה נניח שהם יגיעו ל-30% משוק זה, זאת אומרת 300 עד 600 אלף משתמשים רשומים, בשביל זה כדאי להקים חברה ?

לא הצלחתי למצוא מקור מהימן הנוקב במספר משתמשי ה-Web2.0 הכבדים הקיימים היום, אך לפי ההערכות שלי מדובר בין 1.5 ל- 2.5 מיליון משתמשים בכל העולם (לבלוג Techcrunch יש כ-600 אלף מנויים). רוב השירותים המושקים היום מיועדים קודם כל לאותם המשתמשים וזו למעשה הבעיה העיקרית: משתמשים אלו הם לא מדגם מייצג של אוכלוסיית האינטרנט, הם הרבה יותר "טכנולוגיים" ולכן סביר להניח ששירות הפונה לקהל זה לא יתאים לשאר האוכלוסיה. סטרטאפ המפתח היום שירות חדש ושאיפותיו הצנועות הם להגיע למספר מיליונים של משתמשים, חייב לפתור קודם כל את שתי הבעיות הבאות:

1. איך לבלוט מעל כל הרעש: כפי שציינתי, עשרות שירותים מושקים בכל יום ומתווספים לאלפים שכבר קיימים. איך גורמים לשירות שלכם לבלוט ולנצנץ מעל כולם. הפתרון טמון במשפט אחד "Think out of the box" ואל תלכו עם הזרם, הן ב-Product Offering והן במהלכי השיווק.

2. איך לנפץ את מחסום משתמשי ה-Web2.0: אפשר ורצוי להתחיל עם קהל משתמשי ה-Web2.0, אך צריך לזכור שקהל יעד זה מצומצם ושונה מהעולם הוירטואלי "האמיתי". השירות צריך לדבר בגובה העיניים למסות המשתמשים (עשרות מליונים) שם בחוץ – הוא צריך להיות פשוט, נגיש, וברור. השירות צריך לכוון למכנה משותף נמוך יותר, אשר יכול לבוא לידי ביטוי בממשק משתמש נוח ופשוט, בתכנים הפונים לקהל יעד רחב יותר ובזמינות גבוהה יותר (שיתופי פעולה עם שירותים אחרים). פנייה למכנה משותף נמוך תביא קהל פוטנציאלי רב יותר. פיצ'רים מתוחכמים יגרמו לממשק חדש ומסובך יותר. על מנת לפנות למסות צריך לשמור על עקרון ה-KISS קרי "Keep It Simple, Stupid".

האתר Simple Spark המשמש כקטלוג לשירותי Web2.0 מכיל היום קרוב ל-6000 שירותים, ולרגל ההגעה לנקודת ה-5000 הוא פירסם סירטון בן קצת יותר מחמש דקות המציג את כל הלוגויים של כל השירותים (הסירטון למטה). אני מניח שאת הרוב הגדול לא תכירו, אבל לא נורא. תוך שנה רובם לא יהיו רלוונטים אך אלפים אחרים ימלאו את החסר כאשר הם רוכבים על הטרנדים החדשים.

Loading...

———————————————————————————————————–

המונח Web2.0 הומצא ע"י O'Reilly Media בשנת 2004 ומאז השימוש בו בעליה מתמדת. לפי Nexis שיא האיזכורים של המונח הגיע בנובמבר 2006 כאשר הוזכר כ-1,094 פעמים בערוצי המדיה המרכזיים, וזאת בעיקר כתוצאה מה-Web2.0 Summit שנערך במקביל. אך שוד ושבר, בדצמבר כמות האיזכורים ירדה לסביבות ה-900 – האם הבועה לקראת פיצוץ ? האם הגענו לרוויה מהמונח Web2.0 ?

לנפילה יש מספר סיבות, הראשונה היא שלאחר ה- Web2.0 Summit, הארוע הגדול בעולם בתחום, יש לצפות שתהיה ירידה מסוימת. הסיבה השנייה היא שזו סתם מקריות שהיו פחות איזכורים. מה שבטוח הוא, שה-Web2.0 לא מתרסק כל כך מהר.

את האמת? הייתי מאוד רוצה שהסיבה האמיתית תהייה רוויה מהשימוש במונח הכל כך בנאלי Web2.0. כמה עוד אפשר ? (וכן, אני זוכר איפה אני כותב). השימוש במושג כבר חצה מזמן את גבולות הטעם הטוב ויזמים מנופפים במוצרים המתהדרים ביכולת התחרות עם המצאת הגלגל – ורק בגלל שהשירות משתייך למשפחת ה- Web2.0. צריך להבין – Web2.0 הוא עולם ומלואו, מהעיצוב, דרך האינטראקציה עם המשתמש, ארכיטקטורת השירות, שפות הפיתוח, דרכי ההתממשקות, שיטות השיווק ועד מודלי הצריכה ומתולוגיות התנהגותיות של המשתמש. דברו תאכלס! מה אתם עושים? איך מביאים משתמשים? איך עושים כסף? לא בסיסמאות.

כמו כל בלוג המכבד את עצמו (אנחנו מנסים), גם אנחנו הכינונו סיכום של השנה האזרחית 2006 (הראשונה שלנו) ושל תחזיותינו לשנה הבאה עלינו לטובה.

השקעות:
בשונה מהשוק בארה"ב בו לקרנות הון הסיכון יש משקל רב מסך ההשקעות בתחום ה-Web2.0, בארץ הנטייה (ובצדק) היא לפנות קודם כל לאנג'לים (המשקיעים הפרטיים) ולהשאיר את הקרנות לסיבובים הבאים, אם יהיו כאלו. בשנה האחרונה התבצעו בצורה זו עשרות השקעות ע"י אנג'לים, בסכומים הנעים בין 50 אלף דולר לשני מיליון הסיבו,. ולמרות התחושה הטובה – לפחות אצל היזמים המרגישים שזו כבר לא משימה בלתי אפשרית – בתקופה האחרונה אני מתחיל להרגיש "ביעבוע" מסוים כאשר אני נתקל ביותר ויותר מיזמים המצליחים לגייס סכומים נאים של מספר מאות אלפי דולרים על "עוד" רעיון של רשת חברתית כזו או אחרת. גיוסים נוספים מתקיימים סביב שיטות "חדשות ומהפכניות" להצפת תכנים רלוונטיים יותר וזה עוד לפני שמזכירים את מילת הגנאי "מודל עסקי" שברוב המקרים לא קיים. אני לא רוצה להיות קיצוני מדי, אבל לא מעט אנג'לים מזכירים את דפוסי הפעולה של הבועה הקודמת כאשר לא מבוצעת בדיקת נאותות בסיסית על היסטוריית היזם, המיזם, הטכנולוגיה ועל השוק בו הוא פועל – וכל זה כדי שיוכלו לספר לחבר'ה שגם הם במסיבה.

בחצי השנה האחרונה נרשמה התעורררות מסויימת גם אצל הקרנות אך עדיין אין על מה לשמוח יתר על המידה. הקרנות בארץ תמיד רצו לקחת חלק במסיבה של "החבר'ה המקובלים" מארה"ב וחיפשו כל דרך אפשרית להכנס למועדון, אך כמעט בכל המקרים קיבלו רגליים קרות ונשארו בחוץ. במקרה אחד, מיזם שכבר השלים גיוס pre-seed מאנגל'ים והשירות עצמו כבר עובד בהצלחה קרוב לשנה, הצליח לסגור השקעה מאחת הקרנות המכובדות בארה"ב ורק עובדה זו עזרה לו לצרף לסיבוב קרן ישראלית נוספת – בכל אופן, המים הפכו מקרים לפושרים. את ההשקעות בתחום ה-Web2.0 מובילה קרן ההון סיכון Sequoia ואחריה Gemini וקרן המעבדה שלה LGiLab בשיתוף עם LightSpeed. קרן ההון סיכון Benchmark מנסה להצדיק את המוניטין שיצא לה עם השקעה ב-Gigya ו-Clarizen כאשר להשקעה זו הצטרפה אליה Carmel. גם Giza ו-Pitango סוף סוף על סף השקעה ראשונה במיזם Web2.0.

אני צופה שמגמה זו תימשך גם בשנת 2007 – ובאותו קצב איטי. מיזמים ימשיכו "לבנות" על האנג'לים וקרנות נוספות יחפשו את הכרטיס שלהם למסיבה. קרנות זרות יתחילו לגלות עניין מוגבר במיזמי Web2.0 ציוניים.

Exit-ים:
בשנת 2006 שוק ההייטק הישראלי חזר להשפיע ורשם את אחת השנים המוצלחות ביותר מאז התפוצצות הבועה הקודמת. בסך הכל בוצעו כ-76 עסקאות של מיזוג או רכישה בסכום כולל של 10.58 ביליון דולר. העסקאות הבולטות הן המכירה של Mercury Interactive ל-HP ב-4.5 ביליון דולר והמכירה של M-Systems ל- SanDisk ב-1.55 ביליון דולר.

בואו ננחת, עם כל הכבוד להייטק הישראלי, ויש כבוד, אנחנו בתחום האינטרנט, ולא סתם אינטרנט, אנחנו בעסקי ה- Web2.0, ולמרות הרצון החזק שלנו להאמין שאנו מעצמה גם בתחום זה, אנו עוד רחוקים משם שנות אור. נכון להיום עוד לא בוצעה שום רכישה של סטרטאפ ישראלי בתחום ה-Web2.0. המהלך הקרוב ביותר אליו הגענו הוא "השתלטותה" של Google על שירות הגיליון האלקטרוני iRows. שני היזמים קיבלו חוזה העסקה מ-Google וזכו לשמור על הקניין הרוחני של השירות. להערכתינו הם גם קיבלו "מענק חתימה" בתמורה לסגירת השירות (היום).

במקביל, הסנונית של RawSugar מבשרת את גוויעתם של שירותים נוספים שלא יצליחו לבסס מודל הכנסות מספק או הבטחה לרכישה על ידי אחת השחקניות הגדולות.

מה שנותר לקוות לשנת 2007 הוא ש-MetaCafe תחזיר קצת את הכבוד האבוד שלנו, אך כמו שזה נראה עכשיו, גם עסקה זו רחוקה מלהיסגר. ובכל זאת, במקרה ועסקה זו תיסגר בצורה זו או אחרת, הזרקורים יופנו חזרה למזרח התיכון, וסטרטאפים שיהיו במקום הנכון ובזמן הנכון יוכלו למנף זאת לגיוסים מקרנות זרות ואולי אפילו לרכישות.

מגמות:
רוב רובם של השירותים בעולם ה-Web2.0 מבוססים על קהילות המאפשרות למשתמשים לייצר, לשתף, לשמור, לדרג, להציף ולצרוך תכנים כאלו ואחרים. לסטרטאפים הפועלים מישראל יהיה קשה (אך אפשרי) לבלוט מבין אלפי הסטרטאפים הצצים כל יום ברחבי העולם אשר רובם ככולם פונים לאותו שוק מטרה- ארה"ב. עם זאת, בשנת 2006 ניתן היה לראות מספר חברות ישראליות אשר פנו יותר לצד הטכנולוגי של ה-Web2.0, תחום עם הרבה פחות תחרות ועם סיכוי ל-exit גדול הרבה יותר. אחת החברות עליהן אני מדבר היא Dapper שלאור הביקורות הסופר חיוביות להן זכתה, הצליחה לסגור סיבוב גיוס מ-Accel Partners, אחת הקרנות הגדולות בעולם. את השירות הקימו שני בחורים מוכשרים, ערן שיר וג'ון הייזן ללא שום מימון חיצוני, ובעזרת מהלכי שיווק מקוריים תוך כדי שימוש נבון בכלי השיווק החינמיים אשר מספק לנו ה-Web2.0 הם הצליחו לקבל חשיפה מדהימה. חברות נוספות עם טכנולוגיה מעניינת (אם כי לוא דוקא חדשה) הן ClickTale ו- Gizmoz.

בשנת 2006 ראינו את ההשקעות הראשונות בסטרטאפים הפונים לתחום ה-Enterprise2.0, אחד התחומים החמים והמבטיחים בשנים הקרובות. חברה אחת היא Serendipity אשר גייסה 5.1 מיליון דולר מ- Genesis Partners הישראלית ו-Index Ventures האירופאית. החברה השנייה היא Clarizen (נסקור אותה בקרוב) אשר גייסה 7 מיליון דולר מ-Benchmark ו-Carmel. אני מאמין גדול בשתי החברות ובכלל, בחברות ישראליות הפונות לשוק זה. השילוב של נסיון קיים בפיתוח מוצרי B2B מצד אחד ופרץ היזמות אותו אנו חווים בתקופה זו מצד שני - הוא שילוב מנצח.

לאור היכרותי עם הסטרטאפים המקומיים אני צופה שבשנת 2007 נמשיך לראות עוד לא מעט מיזמי “me-too” – הנתפשים כ-"סקסיים" וקלים לפיתוח, אך גם מיזמי טכנולוגיה אשר יהוו בסיס להמשך קיום יסודותיו של ה-Web2.0 יצוצו פה ושם. יהיה מעניין.

והרי התחזית ל-2007:
- מישהו זוכר את אתרי הקזינו האינטרנטיים? חברות הקזינו הישראליות יתאיידו בשל החקיקה המונעת בארה"ב.
- הבלוגים בארץ (ובעולם) ימשיכו לנגוס בגופי המדיה הגדולים.
- ייתכן ונזכה לראות רשת חברתית מקומית שתצליח לייצר מסה קריטית ולהפוך ל- MySpace הישראלית. כיום, מעבר ל- Tipo הפונה לקהל יעד צעיר במיוחד אין רשת פופולארית המצליחה לגייס קהלים כמו תיכוניסטים, סטודנטים ואנשי עסקים (למרות שבנוגע לחלק מהקהלים צפויות הפתעות נעימות בקרוב)
- הדרישה לכח אדם מיומן ואיתה המשכורות ימשיכו לעלות בקצב מסחרר. קורסי הסבה ל- Ajax בקרוב במכון ליד ביתכם. 
- Online Video / TV ימשיך להיות התחום החם גם בשנה הבאה (ללא קשר להצלחת מכירתה של- Metacafe). הפוקוס השנה יהיה בהטמעת המודלים אשר ייצרו את המזומנים המיוחלים מהטכנולוגיה.
- Browser based applications/SAAS כמו Zoho ו-Google Docs ישתפרו ויינגסו מחבילת ה-Office של Microsoft. בכלל, יותר ויותר אנשים יאמצו להם את דרך העבודה עם שירותים מקוונים.
- מגמת ההתרחבות של עולם ה- Mobile תימשך גם השנה הרבה מעבר לרינגטונים. שירותי Mobile כמו חיפוש, מבוססי מקום, חברה ומולטימדיה יהיו נגישים מכל מקום. הראשונים שייאמצו את הטכנולוגיות יהיו הצעירים, להם הטלפון הנייד הוא המסך הראשון, הרבה לפני הטלויזיה והמחשב.
- Vertical Search Engines יתחילו לצוץ לכל תחום.
- MySpace לא יהיה האתר הגדול בעולם עד סוף השנה.
- FireFox ימשיך לצמצם את הפער מול ה-Internet Explorer.
- SecondLife ימשיך לצבור תאוצה ויהפוך לפלטפורמה "מקבילה" לאינטרנט כאשר יציע שירותי מקבילים כמו קהילות, קידום ופירסום. בנוסף לו יעלו גם מתחרים כמו There.com.
- ה-Peer 2 Peer ימשיך לצמוח למרות הכל – ועם זאת לכיוון יותר חוקי.

FineTune – שחקן חדש בזירת ה-Social Music. בדומה לפנדורה ו-Last.FM, מאפשר האתר להזין אמן ולקבל רשימת השמעה בהתאם לז'אנר המוסיקלי של האמן. אבל לעומת שאר האתרים, FineTune מאפשר להכין רשימות השמעה המונות 45 שירים וכן האתר כולו מבוסס על טכנולוגיית FLASH מה שנותן לאתר חוויית משתמש מדהימה לעומת שאר האתרים בתחום. ממשק השמעת השירים בנוי בצורה ייחודית, וגילוי מוסיקה חדשה דרך ממשקי ה-Flash הינו חוויה כיפית שלא ניתנת במתחרים הקיימים בשוק. בנוסף לכך ניתן להוסיף את האתר כ-widget לבלוג / אתר הבית שלך, תמיכה בנגן של Wii ובקרוב גם גירסה להתקנה בבית שתוכל להתחבר לדוגמא לספריית ה-iTunes ובהתאם לשירים ששם להרכיב רשימות השמעה מותאמות אישית.

All The Code – אתר חיפוש חדש בשורות הקוד האינסופיות הנמצאות באינטרנט, שמתיימר להתמודד עם האתרים הקיימים (Krugle ו-Koders) ובייחוד עם מנוע החיפוש של Google Code Search. כרגע האתר בשלב Alpha ומתמקד רק בחיפוש בשפת Java, אך לטענתם בעתיד הלא רחוק הם יוסיפו תמיכה בשאר שפות התכנות הנפוצות. האתר מסתמך על מנוע שבודק את רלוונטיות שורות הקוד לנושא שהוקש בתיבת החיפוש, ולפי הממצאים הראשוניים שעלו ב-Java אכן נראה שרמת המתאם יחסית לשאר אתרי חיפוש הקוד גבוהה. כרגע זה נראה שעוד ארוכה הדרך בשביל האתר החדש הזה, וכפי שמצויין ב-FAQ שלהם, תאריך ההשקה יהיה רק בסוף 2007 תחילת 2008, אך אם זה באמת יעבוד עבור כל השפות, אז שעות השיטוט אחר דוגמת קוד באינטרנט יקוצרו פלאים.

Wallmart Video Downloads – ענקית הקמעונאות רשת Wallmart שלה מאות סניפים במספר מדינות בעולם, ואחת מנקודות מכירת ה-DVD הכי גדולות בעולם, החליטה להכנס לשוק מכירת תכנים דיגיטליים באינטרנט שמתחיל להיות צפוף. כרגע חברת אפל דרך iTunes שולטת בשוק, כשאחריה ישנם מספר אתרים התופסים תאוצה כדוגמת CinemaNow החביב עלי מאד ואחרים (MovieLink, Amazon Unbox, Guba ו-Jaman שמתמחה בסרטים משאר העולם). רוב החברות מוכרות היום סרטים לצורך הורדה למחשב וצפייה בתחום זמן שנקבע מראש בזמן הקניה. חברת CinemaNow תומכת גם באופציה של הורדה וצריבה ישירות ל-DVD (יש להם פטנט עולמי על כך), וכן חלק קטן מהאתרים תומך גם באפשרות של Streaming של התוכן במקום להוריד ולראות. בנוסף לאתרים אלה אתר MySpace חתם על עסקה עם רשת FOX ומשדר ב-Streaming פרקים של סדרות של FOX (כמו 24, Prison Break ועוד) תוך 24 שעות מהשידור המקורי. אז האם Wallmart יצליחו בשוק הרווי הזה? התשובה היא שכנראה שכן, היות וכמו בעולם העסקים הרגיל, גם כאן יש לה את הכוח להוריד מחירים וכך לצבור קהל לקוחות גדול. אני משער שתוך שנה נראה רשימה יותר מצומצמת של החברות הקטנות המאפשרות הורדת סרטים לעומת עוד מתחרה או שניים גדולים שייכנסו לשוק מטעם רשתות השידור הגדולות. כמו כן אמזון, שהיא קמעונאית האינטרנט הגדולה ביותר, הודיעה על שיתוף פעולה עם TIVO שאמור להוליד חיבור מה-PC למחשב דרך קופסת ה-TIVO כך שכל תוכן שנקנה באמזון יוכל להיות משודר בקלות לטלויזיה הביתית. (הערה לקהל הישראלי: על מנת לצרוך סרטים יש להזדהות עם כתובת IP אמריקאית אחרת האתרים יחסמו אותכם כי אין להם הסכם הפצת תכנים דיגיטליים מחוץ לארה"ב).

Change.org – אתר עם מטרה טובה והרבה רצון טוב מאחוריו שמטרתו להיות אתר חברתי הפונה לנישה של אנשים שרוצים לגרום לשינוי בעולם בנושאים שמציקים להם. בתור חובב טבע ומודעות סביבתית אני חייב לציין שהאתר הזה מרשים, ואני כולי מלא תקווה שהוא יצליח לגרום לשינויים בעולם דרך החיבור בין האנשים השונים באתר. כל הקבוצות החברתיות באתר מאורגנות כקבוצות שינוי, ונושאי הקבוצות הם בעצם מטרות שינוי מרכזיות כאשר האנשים המתאגדים בקבוצה בוחנים דרכים לבצע את השינוי. בכניסה לדוגמא לרצון לשנות את המצב בחבל דרפור שבסודן, הקבוצה כוללת כ-50 אנשים, מספר בלוגים שנכתבו בנושא, קטעי וידיאו ותמונות, ותגובות של משוטטים מזדמנים. גם אם האתר לא יצליח להביא לשינויים אמיתיים בעולם, ישנה עדיין חשיבות גדולה מאד למודעות שהוא מביא לעולם הדיגיטלי. כמו כן כולל האתר רשימה ענקית של ארגונים ללא מטרות רווח הפועלים בכל העולם וחוות דעת של משתמשים על ארגונים אלה.

Flip – אתר קהילות חברתיות נוסף בעל נישה ספציפית מאד, אך בניגוד למטרות החברתיות של Change.org האתר הזה נועד עבור נערות בלבד, לצורכי תיעוד ויזואלי עשיר של חייהן. לזכות האתר צריך לציין שאופן הצגת הבלוגים הוא דרך ממשק שנקרא Flipbook המאפשר לנערה המתבגרת לתעד את חייה דרך מוסיקה, תמונות, קטעי וידיאו והכל עטוף בממשק ויזואלי עשיר מאד ויפהפה. אני רק מקווה שהאתר הזה לא יהפוך להיות גן עדן לפדופילים.

Imagini – אתר מגניב של קהילות חברתיות הדוגל בשיטה של התאמת אישיות דרך זיהוי "DNA ויזואלי" דומה בין האנשים. מה שזה אומר זה שבהקמת משתמש חדש, אתם תקבלו כ-10 שאלות שהתשובה עליהן היא דרך בחירת תמונה. לדוגמא, על השאלה מה מרגש אותך? יופיעו תמונות של ספורט, טיול, גלישה, סקי ואפילו סקס. בסוף השאלות מקבלים תמצות אישיות על פי התשובות שבחרתם וכן מדד התאמה למשתמשים אחרים לפי ה-DNA הויזואלי שלכם. האם הם יצליחו עם הגישה הזאת? לא ברור, היות ואחרי המבחן אישיות המשעשע בהתחלה וההתאמה הראשונית, מאבד האתר את הייחודיות שלו וכל שאר הקשרים הם על הבסיס הרגיל המוכר והלעוס משאר אתרי הקהילות החברתיות. אם היה אפשר לקחת את המנוע שלהם ולחבר אותו לאתר גדול כמו MySpace אז אולי היה להם מכרה זהב קטן.

Are You Watching This? – עבור חברינו מעבר לים שחולים על ספורט, הוקם אתר חדש שמאגד הרבה פונקציות חברתיות מסביב למשחקים המשודרים בטלויזיה. הרעיון בבסיסו מדליק, והוא לא להפסיד משחקים שווים שמשודרים בטלויזיה, ומצד שני לחסוך מעצמך צפייה במשחקים משעממים. השיטה שזה עובד זה דרך מנגנון הצבעה (בדומה ל-DIGG) שדרכו כל חבר באתר יכול להצביע מראש על ארועי הספורט המעניינים המשודרים בטלויזיה וכך ניתן לעקוב אחר המשחקים המעניינים שהולכים להיות משודרים. עם תחילת המשחק יכולים הצופים להצביע ולהשפיע על פופולריות המשחק, כך שאם משחק כדורגל משעמם מתפתח להיות משחק המאה, כל ההצבעות שיעשו תוך כדי המשחק יוכלו לגרות אנשים שלא צופים בארוע להדליק את הטלויזיה ולא לפספס את התצוגה על המגרש. בנוסף לכך תומך האתר במנגנון זיהוי משחקים מעניינים אוטומטי כך שאם לדוגמא משחק כדורסל נכנס להארכה מייד יוקפץ המשחק הזה לראש רשימת המשחקים המעניינים המשודרים וכו'. האתר גם תומך בהפצת מידע דרך RSS, תקצירים לפני ואחרי משחקים, וכן קטעי וידיאו שתועדו והועלו ל-YouTube. הרעיון כאן יפה מאד ויכול להיות מאד נחמד אם בפעם הבאה שרונלדיניו מבריק על המגרש אני אראה את זה ב-RSS READER שלי וארוץ מהר לטלויזיה בשביל לראות את סוף המשחק.

Picnik – אתר עריכת תמונות חדש מבוסס טכנולוגיית FLASH ובעל ממשקים מאד מהירים. האתר מאפשר להעלות אליו תמונות, לערוך אותם במהירות דרך האתר ולשמור אותם חזרה במחשב. האופציות לעריכה הן האופציות הרגילות בתוכנות העריכה הנפוצות בשוק (בהירות, חיתוך, הגדרת גודל, שחור לבן, מט, ועוד), וכל זה נעשה על התמונה, בזמן שיא ועם אפשרות לבצע UNDO. אתר מאד נחמד למי שאין לו Photoshop מותקן בבית ורוצה להסיר במהירות RedEye או לשנות את כמות הצבעים בתמונה שהוא צילם לפני שהוא מפיץ אותה באינטרנט.

Zlio – מערכת חכמה המאפשרת להקים חנות וירטואלית שתוכנה יהיה מוצרים משותפים עסקיים של Zlio כך שכל פעם שמישהו רוכש מוצר דרך החנות הוירטואלית שלך, אתה תקבל עמלה על העסקה (תופס גם אם אתה מבצע את כל הקניות שלך דרך האתר שלך). הרעיון היפה כאן הוא שהשותפים העסקיים מקבלים עוד ערוצי הפצה כאשר כל מקים חנות וירטואלית ינסה לשווק את החנות שלו על מנת שהוא יזכה בעמלות וכך בעצם הוא מפיץ את המוצרים של השותפים העסקיים. כמו כן, כל מקים חנות וירטואלית יכול לעצב את החנות כרצונו ולקדם מוצרים בתוכה (מוצר השבוע, המלצות ועוד). בשיטה זו כולם מרוויחים – השותפים מוכרים יותר ומקים החנות מקבל עמלות. בעתיד האתר יתמוך גם במכירת מוצרים אישיים כך שבתוך החנות הוירטואלית שלי אני אוכל לקדם בין המוצרים של השותפים גם מוצרים שאני ייצרתי.

ClipRoller – רוצים לחפש קטע וידיאו ולא יודעים באיזה אתר שיתוף סרטים הוא נמצא? בעזרת המנוע של ClipRoller תוכלו לחפש קטע וידיאו לפי טקסט תיאור בכל אתרי השיתוף המוכרים (YouTube, Metacafe, Revver, Brightcover, iFilm). תוצאות החיפוש יחזרו כרשימה אחת מכל האתרים, ובבחירת קטע וידיאו מסויים, הסרטון יוקרן בתוך האתר של ClipRoller. בנוסף ליכולת החיפוש האתר מציע גילוי קטעי וידיאו לפי קטגוריות, הקטעים הכי טובים ברשת, RSS, רשימת העדפות, וכן אפליקציה להתקנה על המחשב הביתי לחיפוש וצפיה בקטעי הוידיאו. כמו כן טוענים מקימי האתר שאם כל החיפושים יעשו תחת זיהוי משתמש אז האתר לומד את העדפות החיפוש והתכנים וכך יוכל לשפר את תוצאות החיפוש. לא ברור עד כמה המנוע הזה חכם והאם יש לאתר הזה משהו להציע מעבר למנוע של Dabble.

UselessAccount – ולסיום, לאחר בדיקת עשרות, אם לא מאות, סטארטפים, ובכל אחד מהם צריך ליצור משתמש חדש, הגיע האתר הגאוני הזה שכל מטרתו היא לפתוח חשבון. מטרת האתר היא לצחוק על המצב הנוכחי באינטרנט שבו לכל גולש ממוצע יש לפחות 5 זהויות, ולגולשים הכבדים יש מעבר לעשרים. כמו כן צוחק האתר על כל טכניקת הזנת משתמש חדש והשדות הבנאליים שבהם אנו נתקלים בכל סטארטאפ חדש בשוק.

לפי פרסומי ה-Interactive Advertising Bureau שוק הפרסום באינטרנט שבר שיאים ברבעון השלישי והגיע לרווחים בגובה של $4.2 ביליון, שזו עלייה מרשימה של 33% מהתקופה המקבילה בשנה שעברה.

הגרף מציג את הרווחים לכל רבעון (לא מצטבר) ואפשר ללמוד ממנו ששוק הפרסום האינטרנטי צומח בקצב מהיר ביותר ולא עושה סימנים של היחלשות.

אחד הנתונים היותר מעניינים הוא ש-Google שהרוויחה ברבעון האחרון $2.7 ביליון אחראית ל-64% מסך הרווחים הכללי, נתון שמצביע על הדומיננטיות והחוזק של החברה בעולם המקוון. כמו כן ניתן להעריך שאם שוק הפרסום ימשיך לצמוח באותם הקצבים ו-Google רק תשמור על הנתח שלה, אפילו בלי לגדול, היא צפוייה לשבור עוד הרבה שיאים.

הרבה מפרסמים מעבירים את תקציבי הפרסום שלהם מהרדיו, הטלויזיה והעיתונים לעולם המקוון ועדיין – שוק הפרסום האינטרנטי מחזיק היום רק 10% מסך ההוצאות הכלליות על הפרסום. יש לאן לצמוח.

כנראה שקצב גידול הרווחים יואט מעט בעתיד ואנו צפויים לראות עוד הרבה עליות וירידות, שחקנים חדשים, מודלים משופרים והיחלשות והיחזקות של שחקנים קיימים אך בסך הכל המגמה ברורה ושוק הפרסום האינטרנטי נראה כמו השקעה טובה לשנים הקרובות.

אתמול פורסמו שתי רכישות מעניינות של חברות סטארטאפ בתחום ה-Web2.0.

Google לא נחה לרגע ואתמול הודיעה שרכשה את JotSpot, חברה המספקת פלטפורמה ליצירת תכנים ברשת באמצעות Wiki. לאלו מכם שלא מכירים את טכנולוגיית ה-Wiki זו ההגדרה מ-Wikipedia:

"it is a type of website that allows the visitors themselves to easily add, remove and otherwise edit and change some available content, sometimes without the need for registration."

ה-Wiki לוקח את שיתוף הפעולה – Collaboration ברשת שלב אחד קדימה ומאפשר לכל אחד לערוך תכנים הנמצאים ברשת ולאחרים לראות את התוצאה בזמן אמת. אני מניח שטכנולוגיה זו תשולב בצורה זו או אחרת בפתרון ה-Office של Google.

ל-JotSpot אשר הוקמה ב-2003 בעזרת $300,000, 29 עובדים. יש לה 2,000 חברות המשתמשות בשירות, 30,000 לקוחות משלמים וכ-300,000 משתמשים חינמיים. לפני שנתיים החברה גייסה $5.2 מיליון דולר מ-Mayfield Fund ו-Redpoint Ventures.

הרכישה השנייה בוצעה ע"י חברת Condé Nast, חברת האם של המגזין Wired, אשר הודיעה שרכשה את האתר Reddit. האתר מספק שירות אישי אשר מקבץ את כל החדשות הכי חמות ברשת ע"פ דירוג הגולשים (שירות דומה לזה של Digg רק הרבה יותר קטן). Reddit הוקמה ב-2005 בעזרת $100,000 ויש לה ארבעה עובדים במשרה מלאה. לשירות כ-70,000 משתמשים ו-700,000 חשיפות ליום.

שתי החברות מייצגות בצורה מושלמת את הייזמות בעידן ה-Web2.0. פיתוח מוצר בעזרת גיוס הון וכח אדם מינימלי, השגת מאגר משתמשים ו-Exit לחברה גדולה. חשוב לציין שאף אחד מהשירותים לא היה הראשון בשוק וגם לא נחשב למוביל, לא באיכות ולא בכמות המשתמשים. יאללה קדימה !!!

]]> http://www.thecoils.com/2006/11/01/web_acq/feed/ 0 http://www.thecoils.com/2006/10/17/yahoo_facebook/ http://www.thecoils.com/2006/10/17/yahoo_facebook/#comments Tue, 17 Oct 2006 08:43:44 +0000 ‫ירון אורנשטיין‬ http://www.thecoils.com/2006/10/17/yahoo_facebook/

עוד לא שכחו החגיגות מעסקת Google ו- YouTube מחד והביקורות הנוקבות על התנהלותה של Yahoo מאידך וכבר מתבשלת לה העסקה הבאה – רכישתה של הרשת החברתית המיועדת בעיקר לסטודנטים Facebook ע"י Yahoo.
בדומה למשא ומתן עם YouTube נוצר הרושם ש- Yahoo שוב מתמהמהת והדבר בולט עוד יותר כאשר משווים אותו למו"מ הזריז שניהלה Google רק לפני שבוע.
Yahoo ו- Facebook נמצאות במגעים מתחילת השנה וכבר כמעט והגיעו לחתימה ביולי אך הדבר לא יצא אל הפועל. נכון להיום ההצעה של Yahoo עומדת על מיליארד דולר אך משום מה הנהלת Facebook לא ממהרת לקבל אותה, למרות שכרגע לא עומדת על הפרק שום הצעה אחרת.

מספר שאלות עולות פה. האם הערך של Facebook יעלה ככל שהנהלתה תמשוך את הזמן עם ההחלטה ?
אולי. לפי הנתונים האחרונים של ComScore דווקא הייתה ירידה בכמות המבקרים בספטמבר ל- 13.3 מליון מ- 14.8 מליון באוגוסט, אבל בסוף ספטמבר הם פתחו את השירות לכל הקהלים והוסיפו עוד מספר פיצ'רים, כך שאפשר להניח שכמות המבקרים תעלה משמעותית, מה שיכול להקפיץ את השווי. בכל אופן, זהו סיכון מחושב.

האם Yahoo צריכים את Facebook ?
כן. רכישתה של Facebook תעניק ל- Yahoo את אחת מספינות הדגל של הרשתות החברתיות ותאפשר לה גישה לקהל יעד צעיר – הכל כך מבוקש ע"י המפרסמים.

אי אפשר לברוח מההשוואה לעסקת Google ו- YouTube. האם Facebook שווה יותר מ- YouTube ?
לפי דעתי התשובה היא לא. ב- Facebook משתמשים בעיקר סטודנטים והשירות כבר הגיעה כמעט לרוויה, דבר שהוליך לפתיחת השירות לכל הקהלים ללא הגבלה. כמו כן, המותג Facebook מזוהה בעיקר עם סטודנטים, עובדה המקשה מאד על שיווקו לקהלים אחרים. לעומת זאת, ב- YouTube משתמשים קהלים מגוונים מבני 80 ועד ילדים בני 10 – פוטנציאל פרסומי עצום.

עכשיו נותר לראות איך Yahoo יתמודדו עם הלחץ ש-Facebook מפעילה עליה מצד אחד והרצון שלה לכווץ את המחיר מצד שני כאשר בכל רגע נתון עלולה להגיע הצעה אטרקטיבית יותר, דבר שישאיר את Yahoo בלא כלום. שוב.

היה לכם רעיון "מדהים", כזה שישנה את פני אינטרנט. הצלחתם לגייס כמה דולרים מאנג'לים או שפשוט ישבתם על התחת כמה חודשים ללא מימון וכתבתם קוד. לבסוף, אחרי ימים ללא שינה, בעיקר בגלל שחשבתם מה לעשות עם הכסף שתקבלו מה-Exit, השקתם את השירות ש-Google ו-Yahoo אפילו לא ידעו שהוא זה שיקפיץ אותם למעלה ויעשה אותן "באמת" גדולות. הצלחתם לקבל כמה חשיפות בבלוגים, אולי אפילו פה, ותוך יומיים הסרברים נפלו מרוב עומס הבקשות. התחלתם כבר לתכנן את החופשה האידיאלית ורבתם למי תהיה מכונית יותר יוקרתית בעוד ארבעה חודשיים, מקסימום שישה. בכל אופן, עד ש-Google יעבירו את הכסף ועד שהאניה תגיע לישראל עם הרכב ביבוא אישי.
לאחר ש"סערת" הבלוגים שכחה וחזרה הנשימה לסרברים, התעוררתם למציאות של כמה מאות כניסות בודדות – חלום הרכב כבר נדחה לעוד שמונה חודשים. לאחר עוד מספר שבועות כבר עמדתם על מספר עגול ויפה של…100 כניסות וחשבתם לעצמכם "טוב, מה עושים לעזאזאל עכשיו ?"

עד היום עמדו בפניכם מספר אופציות כאשר הריאלית ביותר הייתה להרים ידיים ולהתחיל לחפש עבודה עם משכורת אמיתית. מה שבטוח הוא שאופצייה אחת, זו שחלמתם עליה כל אותה תקופה – ה-Exit – לא עברה לכם בראש… אז זהו, כנראה שעידן ה-Web2.0 לא מפסיק להפתיע ואפשר לעשות Exit גם מפרוייקטים כושלים. בשבוע שעבר כתבתי כאן (כאן וכאן) על Kiko, שירות לוח שנה מקוון (כמו Google Calendar של Google) אשר מייסדיו החליטו להרים ידיים, לאחר שנה וכמה עשרות אלפים בודדים של משתמשים, ולהעמיד אותו למכירה ב-eBay עם מחיר התחלתי של 50 אלף דולר. המכרז נסגר ב-$258,100 כאשר ההשקעה הוחזרה ואת השאר חילקו. כנראה שרכב ביבוא אישי עדיין יהיה קשה לממן בסכום שנשאר לכל אחד מהחבורה אבל עדיין, מי לא היה רוצה שישלמו לו כמה עשרות אלפי דולרים עבור כישלון ?

העמלה ש-eBay גבו עבור העסקה הייתה $3800. לא נראה לי שיש אפשרות לקמבן עורכי דין, מתווכחים ובנקים להשקעות שיתפשרו על סכום מגוחך כמו עמלה זו עבור עסקה בסדר גודל שכזה, אילו הייתה נסגרת בזירת המסחר בעולם האמיתי (לא וירטואלי). שלא לדבר על הזמן למצוא קונה, ניהול המשא ומתן, הטיסות הלוך ושוב – הרבה הרבה זמן. eBay הפכה לפלטפורמט ה-Exit 2.0 ה"כמעט" אולטימטיבית מבלי שהתכוונה לכך. אני מאמין שבקרוב מאוד נראה עוד ועוד מכרזים של שירותים כושלים אשר ינסו "לגרד" ולהשיג משהו מאותו חלום ורוד שכבר השלימו על התנפצותו.

סתם מחשבה 2.0: הרוב המוחלט של המוצרים המוצאים למכירה ב-eBay הם מוצרים מוחשיים, כאלה שיש משמעות אם הם חדשים או משומשים, מה מצבם, כמה יחידות קיימות ותוך כמה זמן יתבצע המשלוח. שירות אינטרנט כמוצר דורש יחידות תיאור שונות כגון: מתולוגיות ושפת הפיתוח, ארכיטקטורה, רמת תיעוד, כמות משתמשים, כמות ותיאור הפיצ'רים וכו'. כמו כן, תהייה לו בעייה לבלוט מבין כל אותם מליוני מוצרים כדי להשיג מסה קריטית של קונים אשר יתחרו ויעלו את מחיר המכרז. יכול להיות שיש כאן מקום לשירות נישה אשר יתמקד בזירת מסחר לחברות Web2.0, קניין רוחני – Intelectual Propertey  וכל חברה הרוצה להתחיל תהליך מהיר ל-Exit. סתם רעיון.

זהו הפוסט השלישי מתוך סדרה של שלושה.
לפוסט הראשון בסדרה
לפוסט השני בסדרה

בהמשך לפוסט הראשון בו ניתחתי את תגובתו של Paul Graham ולפוסט השני בו ניתחתי את תגובתו של Richard White היום אני אנתח את תגובתו של Justin Kan – חבר בצוות של Kiko, מפתח ומייסד החברה, הטוען, שהדברים הבאים, הם אלה שהרגו את החברה:

(1) Getting distracted, (2) Hiring wrong, (3) "Cute Hacks", (4) Working from home, (5) Not getting investors involved, (6) Trying to do it all at once.

פוקוס, פוקוס, פוקוס: בדומה ל-Richard, גם Justin חושב שאחת הבעיות העיקריות שלהם הייתה העבודה על "רעיונות צדדיים" שלא ממש תרמו לרעיון המרכזי. הוא מאשים את עצמו, בתור יזם יצירתי, שדעתו הוסחה שוב ושוב מרעינות שעלו תוך כדי העבודה.

גיוס עובדים: זהו אחד הגורמים החשובים ביותר, ובמיוחד בסטרטאפים בהם מספר העובדים מעבר לגרעין המייסד הוא מצומצם ביותר. במקרה של Kiko הם גייסו שני עובדים אשר אחד היה הצלחה בעוד השני היה כישלון. המלצתו של Justin היא לגייס לאט אבל לפטר מהר. נקודה לא פחות חשובה בגיוס העובדים היא התאמת העובדים למוצר ולרוח החברה. לא בטוח שעובדים עם נסיון עשיר בפיתוח בחברות גדולות יתאימו לעבודה בסטרטאפ בעידן ה-Web2.0 בו איטרציות הפיתוח הרבה יותר קצרות ולא מעט תהליכים לא מאופיינים לעומקם. פיתוח וגם ניהול באינטרנט דורשים מיומנויות שונות מחברת טכנולוגיה אחרת.

עבודת טלאים: Justin ממליץ לעשות דברים כמו שצריך כבר מההתחלה ולא לפתור אותם בפטצ'ים. ברמה העקרונית אני מסכים איתו אבל יש מקרים בהם דווקא כן הייתי משתמש בדרכי קיצור. (1) אם אפשר לבדוק פיטצ'ר מסויים ללא צורך בפיתוח כל המערכת התומכת בו ולקבל אינדקציה על רמת שביעות רצון המשתמשים במהרה. (2) במקרים קיצוניים בהם קיצור הדרך הוא משמעותי במונחי זמן ולא מהווה סיכון רציני לתשתית המוצר.

סביבת עבודה פרודקטיבית: העבודה מן הבית אולי נוחה אבל לא תמיד יעילה יותר. הוא גם ממליץ על אזורי עבודה מופרדים לעובדים, על מנת ליצור שיווי משקל בין העבודה לחיים הפרטיים.

לערב את המשקיעים: לרוב, המשקיעים מביאים איתם ניסיון היכול לעזור בקבלת ההחלטת בחברה. יש לרדת מן העץ ממנו אנו משדרים שאנחנו יודעים הכל, ולערב את המשקיעים כבר מההתחלה.

לבנות בהדרגה: הניסיון לבנות את הפתרון המושלם בבת אחת נועד לכשלון. יש לחלק את פיתוח השירות לשלבים ולהתקדם בהדרגה. יש ליישם המלצה זו עם ההמלצה של Richard בנוגע לעומס בפיצ’רים.

למי מכם המעוניינים לקרוא עוד מספר פוסטים הקשורים למקרה Kiko ולנקודות אותן הוא מעלה אני ממליץ על הפוסטים הבאים:

David Heinemeier Hansson – of 37signals, creator of Ruby on Rails. "Google does not win by default in any territory it enters."

Dharmesh Shah – Blogger at OnStartups "Google is the new Microsoft"

Stowe Boyd – Web 2.0 dude extraordinaire. Says they didn't release too early, they released "with too little of the social dimension in place."

Don Dodge – of Microsoft's Emerging Business Team. "Calendars are a feature, not a company."

זהו הפוסט השני מתוך סדרה של שלושה.
לפוסט הראשון בסדרה

בהמשך לפוסט מאתמול בו ניתחתי את תגובתו של Paul Graham לסיבה שלדעתו הביאה לנפילתה של Kiko, היום אנתח את תגובתו של Richard White – חבר בצוות של Kiko, מעצב ממשק משתמש, הטוען, להבדיל מ-Paul, שלא Google הרגו אותם אלא הם אלה שהרגו את עצמם ומפרט את הסיבות:

- Stay focused: הם איבדו את הפוקוס כאשר התעסקו בדברים פחות חשובים ולכן ההשקה המחודשת נדחתה בחודשיים.
- Release early, but not too early: השיקו מוקדם מדי כאשר היו עוד מספר באגים. יש לך הזדמנות אחת להרשים את המשתמשים, אל תהרוס אותה. הם לא יחזרו שבוע לאחר מכן כדי לבדוק אם השתפרת.
- Too many features killed the cat: בגרסה הראשונה היו יותר מדי פיצ'רים, דבר שגרם לדחיה בהשקה ולעודף התעסקות שלהם בתחזוקתם לאחר ההשקה.
- You must have a plan for escaping the Technosphere: לא תכננו איך לצאת ולשווק את המוצר מחוץ לעולם ה-Techi שקורא את הבלוגים כמו TechCrunch (משתמשים כמונו).

בשבוע האחרון מתחולל דיון אינטרנטי נרחב בנושא סגירתה של חברת ה-Web2.0 הטיפוסית Kiko ועל הסיבות אשר הביאו את עובדיה להרים ידיים, עוד לפני שנגמרו להם המזומנים בקופה, ולהמשיך הלאה. הרבה דעות שונות ומגוונות ממשקיעים ומעובדים מתוך החברה שופכים אור וחושפים בפנינו את התנהלותה של חברת אינטרנט בעידן ה-Web2.0. בכל אחד משלושת הפוסטים הבאים אציג ואנתח תגובה רשמית של אחד מהגורמים העומדים מאחורי החברה המסביר מהי לדעתו הסיבה העיקרית לנפילתה של Kiko. אני מאמין שאפשר ללמוד לא מעט מכישלון החברה על הדרך ועל תהליך קבלת ההחלטות כאשר באים לנהל סטרט-אפ בעידן ה-Web2.0.

Kiko הוא שירות לוח שנה מקוון (כמו Google Calendar של Google) – ואפילו שירות לא רע. אחד המשקיעים שלו הוא Paul Graham (לו אני רוחש לא מעט כבוד וממליץ על כל מאמר חדש שהוא מוציא). בכל אופן, משהו קרה להם בדרך ו-Kiko הועמד למכירה ב-eBay עם מחיר התחלתי של 50 אלף דולר.

זהו ציטוט מהפוסט האחרון בבלוג הרשמי של Kiko:

"To our users, thanks for sticking with us through this whole journey."

התגובה הראשונה היא תגובתו של Paul Graham – משקיע
גרהאם טוען במאמר האחרון שלו ש-Google הרגו אותם:

"Google may be even more dangerous than Microsoft, because unlike Microsoft it's the favorite of technically minded users… The best solution for most startup founders would probably be to stay out of Google's way."

הייתי רוצה להתחיל דווקא עם החלק השני של הציטוט. זה נכון שללכת ראש בראש עם Google זה לא דבר אידיאלי וברוב המקרים יביא לתבוסה. במיוחד אם הרעיון אותו אתם מציעים כבר בשלבי פיתוח אחרונים או הושק כבר ע"י Google. המקרה שונה אם אותו הרעיון הוא חדשני ורוב הסיכויים שיגיע לשוק לפני Google, אם בכלל.

כל יזם אינטרנט, אפילו מתחיל, יודע בוודאות מה תהיה אחת השאלות הראשונות שהוא ישאל ע"י משקיע פוטנציאלי או קרן הון סיכון: "מה יקרה אם Google תפתח את אותו המוצר? " ואני אומר, "רק טוב" ומוסיף "הלוואי והם יכנסו לתחום ויציגו את הפתרון שלהם". אין גושפנקא יותר חזקה מזו שהתחום אותו בחרתם הוא תחום עם פוטנציאל אם Google היא אחת מהשחקניות. כמובן, כל עוד הרעיון שלכם הוא לא מנוע חיפוש "הרבה" יותר טוב משל Google.

בואו ננסה לראות מה מידת ההצלחה של שירותי Google מעבר למנוע החיפוש הכללי:

- GTalk תוכנת המסרים המיידיים מזדנבת במקום האחרון מבין כל שאר התוכנות עם פחות מ-4 מליון משתמשים. MSN עם יותר מ-200 מליון משתמשים.(יולי 2006)
- Gmail שירות הדואר הכה מדובר שהיה הראשון לפרוץ את מחסום נפח האחסון כאשר סיפק 1GB נמצא במקום הרביעי עם נתח שוק של 2.56%. המובילות Yahoo Mail עם 42% ו-MSN Hotmail עם קרוב ל-23%. (מאי 2006)
- Google News נמצא במקום החמישי עם 1.9%. המובילה היא Yahoo News עם 6.3%. (מאי 2006)
- Google Finance שכל כך שיבחו את ממשק ה-Ajax המתקדם שלו נמצא רק במקום ה-40 עם 0.29%. המובילה היא Yahoo Finance עם 34.90%. (מאי 2006)
- Google Maps נמצא במקום השלישי עם 7.5% ו-Google Earth במקום החמישי עם 2%. המובילה היא MapQuest עם 56.30%. (מאי 2006)
- Google Video נמצא במקום החמישי עם 6.8%. המובילה היא YouTube עם 43%. (מאי 2006)
Google Calendar ו- Google Spreedsheet כל כך נמוכים שאפילו לא נכנסו לרשימת 20 השירותים המובילים של Google.

כמו שאפשר לראות, השירותים הנוספים של Google לא מככבים, בלשון המעטה, ובחלק לא קטן מן הקטגוריות ממוקמות חברות סטרטאפ פרטיות הרבה לפני השירותים שלה. אחת הבעיות הגדולות של Google (לפי דעתי) היא שקהל היעד של אותם השירותים הוא קהל יעד מתקדם, מתוחכם שמחפש כיף וחדשנות בכל מוצר. מי מאיתנו לא רץ לנסות את ה-GTalk ביום שהוא יצא, וכמה מכם עדין משתמש בו ? כמה זמן יקח לכם להסביר לאמא שלכם איך לעבוד עם ה-Labels ב-GMail ? כנראה שתוותרו על התענוג ותשאירו אותה עם השירות העלוב של Hotmail. עלוב, אבל פשוט ועובד. כנראה שיש לנו, המשתמשים המתקדמים, מין סוג של אהבה עיוורת ל-Google, לפחות מבחינת הנכונות לנסות שירותים שהיא מוציאה, שזה הרבה יותר ממה שאנו נותנים לרוב השירותים האחרים.

נחזור למקרה של Kiko, הנוק אווט לפי Paul היה:

"The killer, unforseen by the Kikos and by us, was Google Calendar's integration with Gmail. The Kikos can't very well write their own Gmail to compete."

לפי הנתונים על נתח השוק של GMail זה לא נשמע לי ריאלי שהשילוב (הכל-כך הגיוני) בין ה-Gmail ו- Google Calendar הוא זה שגרם לחבר'ה מ-Kiko להרים ידיים. אם קהל היעד אליו פונים Kiko הוא משתמשי Gmail, אז אכן יש פה מן הבעיתיות. משתמשי Google ללא ספק מתאימים בתור קהל יעד, אבל עם כל הכבוד לא חסרים משתמשים פוטנציאליים לשירות.

המהלכים ש-Kiko היו אמורים לעשות על מנת למקסם את סיכוייהם לשרוד הם:
- פתיחות: לפתח API למוצר אשר יאפשר לכל מוצר/שירות אחר להתממשק אליו.
- שילוב: לפתח כלים לסנכרון, קודם כל עם Outlook ו- Outlook Express ולאחר מכן עם Hotmail, Yahoo Mail ו-GMail.
- שותפויות: לייצר כמה שיותר שותפויות, עדיף עם מוצרים לא מתחום ה-Web2.0.
- פרסום: להשתמש בכל ערוץ פרסומי חינם הנמצא באינטרנט.
- מודל עסקי: לחברה אין מודל עסקי חוץ מלאסוף משתמשים. מודל עסקי הוא משהו הכרחי. החברה הייתה יכולה להציע חלק מהשירותים המתקדמים בתשלום.

אני מסכים לגמרי עם Paul ועם העובדה ש-Google היא ה- Microsoft של העידן הנוכחי (חלקו הראשון של הציטוט). עם זאת, יש הבדל גדול בין שתיהן. עד לאחרונה Microsoft הייתה חברת אפליקציות טהורה ולכן כדי להתחרות בה היו דרושים משאבים עצומים משלב הפיתוח, ההפצה, השיווק, התחזוקה ולבסוף התמיכה. Google, לעומת זאת, מתמקדת ב-Web Applications כאשר פיתוח שירות/מוצר לשוק זה יכול להסתכם במספר חודשי עבודה של מספר מפתחים בודדים. השיווק לאחר מכן יכול להיעשות בערוצי האינטרנט החינמיים כמו בלוגים. לא חסרות דוגמאות להצלחה של מיזמים שהתחילו בשני חבר'ה במרתף ללא מימון ולבסוף (עם לא מעט מזל) ניקנו ע"י Google ו"חברותיה". דוגמה אחת היא חברת הסטרטאפ Dodgeball – שירות הודעות סלולרי על בסיס חברתי אשר הוקמה ע"י שני בוגרי אוניברסיטת ניו-יורק ונמכרה זמן קצר לאחר ההשקה ל-Google.

בשורה התחתונה, אני חושב שתמיד קל להאשים את Google באי ההצלחה ולפי דעתי לא זו הסיבה שהביאה לסגירת החברה. אחת הסיבות העיקריות לנפילתה של Kiko טמונה בעובדה ששוק לוחות השנה המקוונים עמוס בלא פחות מ-12 חברות שונות המציעות שירותים כמעט זהים. רובן ילכו בעקבות Kiko וייסגרו, ולא בגלל נחיתות מוצרית, אלא בגלל חוסר היכולת שלהן להתחרות אחת בשנייה (וב-Google ו"חברותיה") על נתח שוק מוגבל מראש.

אני רוצה לסיים בציטוט אופטימי של Paul שאני כל כך מסכים איתו:

There's another encouraging point here for the new generation of web startups. Failure is not a disaster when you're very light…So this is not an expensive, acrimonious flameout like used to happen during the Bubble. They tried hard; they made something good; they just happened to get hit by a stray bullet. Ok, so try again.

הסיפור החם ב-Blogosphere השבוע הוא ללא ספק המשכו של הסיפור שכתבתי עליו כאן בשבוע שעבר על Netscape ו- Digg. תקציר האירועים:
"האתר הותיק שעבר כבר אין ספור תהפוכות, Netscape, הושק מחדש לפני זמן לא רב כאחיו התאום של Digg (מה זה?). על מנת למשוך אליו את המדרגים הכבדים, הציע Jason Calacanis, האיש העומד בראש הפרוייקט, 1000$ לכל מדרג שיערוק מ-Digg לשירות שלו. ההצעה זכתה לביקורות קשות ועוקצות מהבלוגרים המובילים כמו Michael Arrington מ-Techcrunch אשר לא חסך במילים. Jason לא נשאר חייב וענה לכולם ובמיוחד למייקל"

"I don't need to be paid to do what I do now. I will commit my time to digg whenever possible because that's how much I enjoy digg; it's not about the money, it's what you enjoy and this is what I like."