הבלוג של עולם הדוט.קום הישראלי החדשות, הטכנולוגיות, הטרנדים, הדמויות והמיזמים

אוקטובר
19
2008
אני מרגיש קצת לא בנוח לכתוב פוסט זה, בעיקר מכיוון שבתקופה האחרונה אנו עדים לתופעה בה כל אחד הופך למומחה, בעיקר אלה ללא שום ניסיון רלוונטי או סתם Wannabe's, שידעו לחזות בדיוק את מה שקרה, מה יש לעשות עכשיו, מה יקרה ומה לא. מטרידה אותי יותר התופעה בה עיתונים "רוכבים" על הגל, כעושים תחרות מי יביא יותר כותרות מפחידות או נבואות מרחיקות לכת ותוך כדי כך מספקים במה לאותם כוכבים נולדים. אני מניח שלא מעט יגידו את אותו הדבר גם עלי, ובכל זאת, אני מרגיש צורך להציג את האני מאמין שלי ושכל אחד יקח מזה את שהוא מרגיש עמו בנוח.

בשבוע האחרון התחלתי להרגיש שלא בנוח לאור כל נבואות הזעם שנזרקות לכל עבר ומנבאות שחורות לכלל תעשיית האינטרנט. כשהמשבר הנוכחי פרץ לפני בדיוק כחודש עוד הייתה לי מעט שמחה לאיד כלפי אותם בנקי ההשקעות שהביאו לפיצוץ בועת האינטרנט הראשונה אי-שם בשנת 2000. הם עסקי-אוויר היום ולמעשה האשמים העיקריים במשבר (אם אפשר לקרוא לזה כך) הנוכחי – סוף סוף אנחנו (אנשי האינטרנט) לא אשמים. אך במהרה אותם בנקים החלו לקרוס בזה אחר זה וגררו אחריהם את כל כלכלת העולם לתהומות שנראו לאחרונה רק בתחילת המאה הקודמת. להבדיל מהבועה הקודמת אשר נבעה משיערוך יתר של מניות הטכנולוגיה ופגעה בעיקר במשקיעים ובחברות הטכנולוגיות, הצונאמי הכלכלי אותו אנו חווים היום לא ישאיר אף אחד יבש (וגם זה במקרה הטוב).

בואו נשים את הדברים על השולחן, יהיו השלכות קרדינליות על תעשיית האינטרנט העולמית, אך מפה לתלות את כל תחלואי התעשייה במצב או להספידה עוד ארוכה הדרך. המצב הולך להיות קצת יותר קשה ושונה ממה שהורגלנו אליו, אבל אני מאמין שלא הכל שחור ושאפשר לנצל מצב זה לטובתינו איפה שאפשר ולהתאים את עצמנו אליו היכן בשאר המקרים.

1. ה-Web2.0 מת ?: רק בשבוע שעבר קראתי ציטוט של Jason Calacanis (שלא מעט גופי תקשורת שרק מחפשים את אותן הכותרות המפחידות מיהרו לפרסם גם בארץ), בו הוא ניבא ש-50%-80% מחברות הסטרטאפ הממומנות ע"י קרנות הון סיכון ייסגרו ב-18 חודשים הקרובים כתוצאה מהמשבר. תרשו לי להיות קצת יותר קיצוני, 80% מכל חברות האינטרנט הקיימות היום יסגרו בתוך שנתיים. כן, גם אני לא מחדש הרבה. ההבדל בין שתי הנבואות הוא שלפי דעתי רוב החברות ייסגרו ללא שום קשר למצב הכלכלי השורר היום בעולם אלא כתוצאה מרעיונות לא טובים מספיק, מימוש בינוני או שיווק גרוע. בקיצור, חברות שאין להן זכות קיום. בואו נהיה כנים, רוב החברות עליהן אנו קוראים ביום יום נמצאות במצב הזה. עכשיו נוסיף למצב את העובדה שכלכלת ארה"ב ואחריה שאר כלכלות העולם ייכנסו למיתון ושגיוס כספים יישאר בגדר חלום לתקופה הקרובה. אותן החברות שיש בהן את הפוטנציאל, יידרשו לחשיבה קצת יותר יצירתית ע"מ לעבור את התקופה, שלהערכתי תמשך לפחות שנה, בשלום. דווקא פה בישראל המצב קצת יותר טוב (שוב, לדעתי) ולרוב החברות שזכו למימון יש מוצרים מבטיחים עם מודלים עסקיים חזקים.

2. השקעות: כולם אומרים את אותו הדבר, תישכחו מגיוסים חדשים וגם מגיוסי המשך. אני מניח שיש בזה משהו אבל לפי דעתי זה בדיוק התקופה לבצע השקעות חדשות – משקיעים יוכלו להשקיע עכשיו בשוויים משמעותית יותר נמוכים משהוצעו להם רק לפני מספר חודשים.

3. תחרות: בהנחה שפיתוח של מוצר ממוצע לוקח בין 8-12 חודשים, חברות חדשות ייצאו לשוק כאשר הכלכלה תהיה בשלבי ההתאוששות האחרונים, דבר שיאפשר להן לקטוף את הפירות בסביבה פחות תחרותית.

4. כח אדם: גם בנושא זה כולם תמימי דעים, צריך לקצץ איפה שאפשר ולהשאר עם מצבת כח האדם המינימלית. אני חושב שרוב חברות האינטרנט למדו היטב את מסקנות הבועה הראשונה ורובן מתפקדות עם מינימום כח האדם מלכתחילה, ואם יש כאלה שלא הפנימו זאת – הן יאלצו לפטר. דווקא החברות היותר גדולות יהיו אלו שיצטרכו לקצץ ולהתאים עצמן לתקופה. מכיוון שהתקציבים יקוצצו, דבר שיוריד את הביקוש לכ"א, ואילו ההיצע של עובדים מוכשרים יעלה,code-for-food.jpg גובה המשכורות והתנאים הנלווים ייצטרכו להשתנות. לכן, הייתי ממליץ לחברות שרוצות "להדק את החגורה" להציע לעובדים לבצע "התאמת תנאים" ואם לא יסכימו, תמיד ישנה האפשרות לפטרם ולאחר מכן לגייס עובדים לא פחות מוכשרים בתנאים נוחים יותר למעסיק.

 5. יצירתיות: בשנתיים וחצי האחרונות יצא לי לעבוד ולהפגש עם לפחות מאה חברות. לכולם אני מנסה לעזור בחשיבה יצירתית – איך לפתח ולשווק בעלויות נמוכות יותר ואיך לייצר בידול מוצרי ושיווקי ע"מ לגרום למוצר לבלוט יותר מכל אלפי המוצרים הקיימים היום. לחברות שלא עשו זאת עד היום לא תהיה ברירה והן יאלצו להתחיל לחשוב מחוץ לקופסא. זמנים קשים תמיד הוציאו את המיטב מיזמים שנלחצו אל הקיר ונאלצו להתאים עצמם למצב.

6. צריך מודל עסקי ?: העובדה שכולם התחילו פתאום לדבר על החובה שבמודל עסקי היא בעיקר מכיוון שחברות ייצטרכו לייצר תזרים מזומנים שיכפר על חוסר האפשרות לגייס כספים. אינני מאמין שלחברות בעלות מודל עסקי יש אפשרות להגיע לנקודת איזון בפחות משנה וחצי. לכן, יהיה קשה לדרוש מהן דבר שכזה. ובכל זאת, אני מאמין שחברות אשר יציגו מודל עסקי עובד, אפילו ללא רווחים, יצליחו להשיג השקעת המשך. ללא מעט חברות אין ממש מודל עסקי והן מתבססות על יצירת תנועת גולשים (eye-ball). לאותן חברות תמיד היה קשה יותר לגייס, אך אני באמת מאמין שבמידה וחברות אלו יצליחו לייצר את אותה מסה קריטית מינימלית, לא תהיה להן הבעייה למנף זאת ליצירת מזומנים מחד וגיוס השקעה מאידך. האתגר הוא, כמו תמיד, להגיע לנקודה זו בכלל, ואם אפשר – במינימום עלויות. בזמנים של מיתון אנשים נוטים לשנות הרגלי צריכה, ולכן יתכן ונראה דווקא עלייה בתעבורת הגולשים אשר יחפשו אלטרנטיבות בידוריות ופתרונות זולים יותר ברשת.

7. האם פירסום הוא מודל עסקי ?: השוק האמריקאי נכנס למיתון וכבר היום אפשר לראות מספר גדול של חברות המקצצות בתקציבי הפירסום הכללי שלהן. אך כבר באפריל התבטאתי שלפרסום באינטרנט יש יתרון גדול על פני מדיומים אחרים – הוא מדיד. המפרסמים הגדולים כבר התבטאו שהם צריכים לשים יותר דגש על החזר השקעה (return on investment) מאשר לייצר "אפקט וואו". לכן, יש לצפות שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי קונטקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי (online advertising). זאת מכיוון שהם יעילים, מאפשרים מדידה, דיווח ומעל לכל שליטה על ההוצאה – אלמנטים החשובים בזמן מיתון. חברות אינטרנט יכולות להתבסס על פירסום כמודל עסקי לגיטימי, אך הבעייה היא שלא מעט מהחברות משתמשות במודל זה כברירת מחדל ללא שימת דגש על תהליכי אופטימיזציה שהיו יכולים לייצר להן עוד הכנסות.

8. האם כדאי להתחיל עכשיו מיזם אינטרנטי ?: אם היה לי את הרעיון הנכון, רעיון מהפכני הניתן לפיתוח בעלויות יחסית נמוכות, הייתי הולך עליו ללא התלבטות. כמו שציינתי מקודם, העולם עובר עכשיו "רעידת אדמה" שתשנה לא מעט מהרגלי הצריכה והעבודה של הרבה מאוד אנשים וחברות בכל העולם. זוהי הזדמנות של כמעט פעם בחיים עבור יזמים למצוא את אותן בעיות ונקודות חוסר האיזון שאפשר לפתור. רק צריך לחשוב באופן יצירתי. מי מכם שחושב שיש לו את אותו הרעיון אך צריך עזרה כדי לקחת אותו לשלב הבא, מוזמן ליצור איתי קשר – yo at thecoils dot com.

בהצלחה

מקוטלג תחת: VC, Web2.0, מודל עסקי, עולם, קרנות הון סיכון, בועה, ישראל


ספטמבר
23
2008
באיחור "קל" (באמת שיש לי תירוץ טוב) הייתי רוצה לסכם את כנס ה-TC50 שנערך בשבוע שעבר.
נתחיל ביום השלישי שהיה בסך הכל "בסדר", יותר טוב מהיום הראשון אבל הרבה פחות טוב מהיום השני. לא פחות מ-4 חברות "ישראליות" הציגו ביום זה (עוד ארחיב בנושא "מיהו ישראלי" אח"כ). הראשונים שהציגו היו VideoSurf שפיתחו מנוע חיפוש לקטעי וידאו המאפשר לאתר קטעי וידאו ספציפיים מתוך הסרטים הקיימים ברשת ע"י "הבנת" התכנים. ע"פ המצגת, הטובה יש לציין, ניתן להסיק שלחברה יש מוצר בעל טכנולוגיה חזקה וממשק משתמש מרהיב (פרזנטציה). החברה ה"ישראלית" השנייה שהציגה הייתה Bojam אשר פיתחה פלטפורמה המחברת בין נגנים ומאפשרת להם לשתף פעולה ולייצר מוזיקה online בצורה מרשימה. בדומה ל-VideoSurf, גם לחברה זו היו אתגרים טכנולוגיים לא קטנים כמו הסינכרון בזמן אמת ואיכות ההקלטה, שעושה רושם (ע"פ הפרזנטציה) שנפתרו בצורה טובה מאוד. למי מכם הרוצה ללמוד איך לבנות מצגת מנצחת, כזו שיזכרו ושתלהיב את הקהל, אני ממליץ לצפות במצגת של Bojam (פרזנטציה).
צפו בראיון שערכתי עם אנדרו, מנכ"ל החברה:
בסשן השני הציגה חברת PlaYce, אשר פיתחה עולם תלת מימדי למפתחי משחקים אשר לא דורש קליינט, אלא רץ על כל דפדפן. הנקודה המעניינת היא ה-VP Production אשר היה אחד מהעובדים הראשונים של EA והיה אחראי על כמה מהמשחקים המובילים של החברה (פרזנטציה).
צפו בראיון שערכתי עם כרמל וסטוארט, שניים מהיזמים:
בסשן האחרון הציגו iamnews  שזכו כחביבת הקהל ב-DemoPit וכתבתי עליה בשבוע שעבר.
במהלך היום הציגו עוד כמה חברות, לא ישראליות. השתיים שהכי הרשימו אותי היו TrueCar המאפשר למשתמשים להבין בצורה טובה יותר מהו המחיר אותו הם אמורים לשלם עבור הרכב שאותו הם רוצים לקנות (פרזנטציה). החברה השנייה היא GoodGuide שלדעת רבים הייתה החברה הטובה ביותר באירוע. השירות מספק את המאגר המקיף והמהימן ביותר היום בנוגע להשפעה הבריאותית, סביבתית וסוציאלית עבור רוב מוצרי הצריכה הקיימים (פרזנטציה).
הרגע התמוה של של האירוע היה בחירת הסטרטאפ Yammer כסטרטאפ הטוב ביותר בתחרות ה-TC50. החברה פיתחה העתק (כמעט אחד לאחד) של Twitter, רק לחברות, בו העובדים צריכים לשלוח הודעות קצרות העונות על השאלה "What are you working on?". אם יש ספקנים המתארים את התקופה כבועה, זו אחת הסיבות. אני באמת חושב שתחום ה-Enterprise2.0 הוא אחד התחומים החמים ביותר היום, אבל כמה נמוך אפשר לרדת? מה מונע מ-Twitter עצמם להוסיף את אותם שלושה פיצ'רים ולהציע את אותו השירות ? להם כבר יש את כל ה-early adopters שמועניינים להשתמש בשירות כזה (וזו לא כמות כזאת גדולה). אם זה לא מספיק, קיימים היום עשרות העתקים ל-Twitter, מה מונע מהם או מכל יזם אחר לפתח שירות שכזה ?
מיהו ישראלי ?
בתחילת ה-TC50 פירסמתי ש-6 חברות ישראליות עומדות להציג באירוע. ביום שלאחר מכן גיליתי שיש עוד שתיים שמשום מה "העדיפו" להחביא עובדה זו וכמובן iamnews שהצטרפה ביום האחרון. אנו, הבלוגרים והעיתונאים שמסקרים אירועים מסוג זה ואתם הקוראים, מרגישים מן סוג של גאווה כאשר אנו כותבים שיש 8 חברות ישראליות באירוע כה יוקרתי. לפעמים אנחנו אפילו "מנכסים" לנו חברות רק בגלל שאחד המייסדים הוא ישראלי, למרות שלחברה אין שום קשר לישראל (Bojam, VideoSurf). מסתבר שיש עדין מספר סטרטאפים שמעוניינים לעשות הכל על מנת לטשטש את מקורם, כאילו מדובר במדינת עולם שלישי. מספר עובדות: ישראל היא ספקית הסטרטאפים השנייה לאחר ארה"ב ל-TC50. לישראל למעלה מ-60 חברות הנסחרות בבורסה, שנייה לארה"ב. ישראל שנייה לארה"ב במספר הסטרטאפים לנפש. אני לא אומר שצריך להקצין עובדה זו, אבל לעשות הכל כדי להחביא אותה ? לי, בכל אופן, היה ממש לא נעים לשמוע את זה.
הקומבינה הישראלית
מה עושה סטרטאפ שגירד כל דולר שיש לו כדי להגיע ולהציג ב-DemoPit ומתבשר שע"מ להשכיר מסך לעמדה הוא אמור להוסיף עוד כמה מאות דולרים ? התשובות בסרטון למטה. חשוב לציין שישנם עוד מספר סטרטאפים שעשו את אותה הקומבינה. ככה סטרטאפ צריך לחשוב :-)
TC50 – השורה התחתונה
1. יותר מדי סטרטאפים עדין משלים את עצמם שיש להם משהו.
2. רובם לא יהיו קיימים בעוד שנה מהיום.
3. לא מעט סטרטאפים הוכיחו שעדין יש מקום לחדשנות.
4. המודל העסקי של לפחות 95% מהסטרטאפים עדיין מתבסס על פרסום.
5. רובם מתבסס עדין על eyeballs.
6. הסטרטאפים המרשימים לא היו טכנולוגים.
7. אפשר לפתח שירות ביחסית מעט כסף.
8. אף סטרטאפ לא "הפיל" אותי.
9. ישראל חזרה לקידמת הבמה ובגדול.
10. יוסי ורדי לא פחות פופולארי בעולם מאשר בישראל.
————————————————————-
ראיון עם חברת  EkkoTV אשר הציגה ב-DemoPit:
ראיון עם רון מחברת Kaltura אשר הציגה ב-DemoPit:
איך יזם ישראלי צריך להתנהג בכנסים. טיפים של רון מחברת Kaltura:

מקוטלג תחת: Web2.0, מודל עסקי, סקירה, עולם, בועה, כנס, ישראל


אפריל
21
2008

יש משהו באויר בתקופה האחרונה (ולא בוא האביב) אשר מתחיל להזכיר ולהציף בי קצת את אותן התחושות אשר חלפו בי עם התפרצותה של הבועה הקודמת.social-bubble.png אין צורך להילחץ יתר על המידה, אך בכל זאת, יש לשים לב למספר תופעות גלובליות ומקומיות אשר משפיעות באופן עקיף וישיר על שוק האינטרנט העולמי.
השוק האמריקאי, אשר מהווה לרוב החברות כשוק היעד המרכזי נמצא או בדרך למיתון (תלוי את מי שואלים). השאלה שמטרידה עכשיו את המומחים היא האם המיתון יהיה קצר ושטחי או ארוך ועמוק. אני חושב שלמרות שלפעמים נדמה ש"כלכלת האינטרנט" מנותקת מ"הכלכלה האמיתית" רצוי שכל מי שמעורב בעסקי האינטרנט יסתכל על התמונה הגדולה:

• מדד הביטחון של הצרכנים (consumer confidence), הוא הנמוך ביותר מאז 1987 ונמוך יותר אפילו מתקופת 9/11.
• מדד הוצאות הצרכנים הגיע לשיא של 64 רבעונים, עד מתי ישאר חיובי ?
• השכר הריאלי עלה בממוצע שנתי של 2% בשנים 2001-2007 שזה נמוך בהרבה מה-3.8% בשנים 1991-2000.

האם אותן סטרטאפים/חברות השייכות ל"כלכלת האינטרנט" הן חסינות בפני המיתון ? הדעות חלוקות. יש הטוענים כי חלק מהשירותים האינטרנטיים הקיימים היום למעשה "חוסכים כסף" ולכן יהיו יותר רלוונטיים בזמנים קשים. לעומת זאת, אחרים טוענים כי שירותים המתבססים על פירסום לא יוכלו לברוח מהמיתון ויאלצו להתמודד עם אתגרים קשים של יצירת מזומנים. תקציבי הפרסום אשר הופנו לאינטרנט צמחו בשנים האחרונות במקביל לצמיחה במדד ההוצאות, אך במקרה של גידול שלילי במדד זה, המפרסמים יקצו פחות תקציבים לפירסום בכלל, מה שיכול להשפיע על הכנסות החברות אשר מתבססות על פרסום (כמו Facebookו- MySpace).
מצד שני, לפרסום באינטרנט יש יתרון גדול על פני מדיומים אחרים – הוא מדיד. המפרסמים הגדולים כבר התבטאו שהם צריכים לשים יותר דגש על החזר השקעה (return on investment) מאשר לייצר אפקט וואו. לכן, יש לצפות שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי (online advertising). זאת מכיוון שהם יעילים ומאפשרים מדידה, דיווח ומעל הכל שליטה על ההוצאה, שהם אלמנטים חשובים בזמן מיתון.

האם יש השפעה על גיוסי ההון ? ממחקר שפורסם בחודש שעבר ע"י Dow Jones VentureSource עולה התמונה הבאה: בשנת 2007 קרנות ההון סיכון השקיעו סכום שיא של $1.34M בחברות Web2.0 שזו עלייה של 88% מהכמות שהושקעה בשנת 2006. אך אם נוריד את ההשקעה של Microsoft ב-Facebook (בגובה של M240$) נקבל עלייה של "רק" 46% שזו האטה קיצונית לעלייה של 132% מהשנה הקודמת (2005) – $232M.

web-20-deal1.png

גם הצמיחה בכמות ההשקעות הואטה. בשנת 2007 בוצעו 178 השקעות Web2.0 שזו עלייה של רק 25% מהשנה הקודמת. בעוד שבכל ארבע השנים לפני כן כמות ההשקעות הוכפלה בכל שנה. נתון מעניין נוסף הוא שמספר ההשקעות שנעשו בעמק הסיליקון ירד מ-74 ל-69. מה שתרם בכל זאת לעלייה במספר ההשקעות הכללי הם ההשקעות שנעשו באירופה וישראל, מגמה שאם תימשך יכולה לעזור לנו לעבור את התקופה הקרובה ב"קצת" פחות קושי.

web-20-deal-count1.png

ממחקר ה-MoneyTree Report שנעשה ע"י PricewaterhouseCoopers ו-National Venture Capital Association ופורסם השבוע, עולה תמונה כבר יותר מדאיגה: מספר ההשקעות שבוצעו ברבעון הראשון של שנת 2008 ירד ב-8.5% בהשוואה למספר ההשקעות שבוצעו ברבעון האחרון של שנת 2007. העובדה שברבעון זה בוצעו רק חמש הנפקות (IPO) בשילוב עם מספר הרכישות הנמוך תפעיל יותר לחץ על קרנות ההון סיכון אשר יאלצו לתמוך בחברות לתקופות ארוכות יותר ולכן יאלצו לברור את ההשקעות שלהן ביתר קפידה.
ולמרות כל הפסימיות מסביב ונבואות הזעם של הספקנים למיניהם רק בשבוע האחרון פורסמו הדוחות הרבעוניים ויש לציין המצויינים של IBM, Intel ומעל כולם Google – המשמשת כשגרירת האינטרנט בנסדא"ק. כאילו תכננה הכל מראש כדי להראות לכולם שהיא לחוד והמיתון העומד בפתח לחוד, הגיעה Google ופירסמה ביום חמישי האחרון שרווחיה עלו בלא פחות מ-31% ברבעון האחרון, מה שהקפיץ מיידית את המנייה ב-19%. זאת, למרות הדו"ח של Comscore מלפני כחודש שהצביע על ירידה של 8.1% במספר ההקלקות בתשלום וניבא רבעון "קשה" ל-Google.
בהתבסס על ההנחה שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי טקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי, Google מסתמנת כמנצחת הגדולה ויש לצפות שתגדיל משמעותית את נתח השוק שלה בשנה שנתיים הקרובות.

איך כל המצב ישפיע עלינו ? כמובן שכל סטרטאפ או חברה הפונים לשוק האמריקאי צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות מכניסה של השוק האמריקאי למיתון, אך גם חברות הפונות לשווקים אחרים צריכות להיות עם האצבע על הדופק. כבר הוכח בעבר קשר הדוק בין כלכלת ארצות הברית לכלכלה הגלובלית.
אם לא די בכניסה למיתון והרוח הפסימיסטית השוררת ברחבי הדוט קום, גם הדולר שהוא המטבע הרשמי שלנו למי שלא יודע, נפל ב-20% מאז יולי 2007. ורק כדי להמחיש את עומק הבעייה, חברה אשר גייסה בדולרים (כמו כולם) ותכננה שהסכום יספיק לה לשנה פיתוח וחצי שנה לחדירה, מכירות ושיווק מוצאת את עצמה עם 20% פחות מזומנים וכתוצאה מכך צריכה לנקוט באחת מהדרכים הבאות:
- לקצר את זמן הפיתוח ע"י הסרה של אלמנטים מסויימים אשר היו יכולים לעזור לה ברכישת משתמשים.
- לפטר עובדים.
- לצאת לגיוס נוסף מוקדם יותר.
הבעייה נוצרה מכיוון שבממוצע 70% מהתחייבויותיה של חברה הם שקליות (בדרך כלל המשכורות) ורוב החברות ממירות את הדולרים לשקלים רק שהן צריכות לשלם את אותן ההתחייבויות (בסוף כל חודש), וכך נוצר מצב שתוך מספר חודשים לאותן החברות יש פחות שקלים לשלם משכורות.
יש לי שלוש עצות לכל אותן חברות שם בחוץ:
1. לגייס כמה שיותר מהר
2. לגייס כמה שיותר
3. להמיר מראש לשקלים את סך ההתחייבויות השקליות

לסיכום, קרנות, יזמים וחברות צריכים להיות מודאגים ממצב הכלכלה הגלובלית. זאת לא תהיה תקופה משוגעת כמו התקופה שעברנו לאחר התפוצצות הבועה הראשונה, אך זו הולכת להיות תקופת השרדות בה סטרטאפים ייצטרכו להיות יצירתיים ולמצוא כל דרך אפשרית כדי להמשיך ולצוף או פשוט לשבת ולחכות שמישהו יקנה אותם. בהצלחה!

מקור הגרפים: Techcrunch

מקוטלג תחת: exit, google, VC, Web2.0, פרסום, קרנות הון סיכון, רכישה, בועה, השקעה, ישראל


פברואר
17
2008

Dapper.jpg

Dapper, for those of you who haven't heard of it, is a web based service that lets you transform, with ease, any site on the web into a semantic API, letting you consume the site's content as a feed, a widget, a facebook app and tens of other ways. Dapper's goal is to build the semantic web in a top down approach, based on the distributed effort of tens of thousands of users and site owners who use Dapper to get and distribute content the way THEY like it.

From day one (Dapper launched Aug, 2006), we were focused on building Dapper as a platform for developers and savvy web users, not as a personal tool. Thus, much of Dapper is open source (and more will probably become so in the future), extensible and modular. We've deployed developers tools such as SDKs and web services and attempted to cultivate a vibrant community through our blog and p2p interaction. Last week (Feb 3-4) was one of the peaks of our effort when we hosted Dapper enthusiasts and partners in the first ever DapperCamp, in San Francisco, CA .

Building an eco-system is not an easy task, and requires constant resources, and its doubly hard for a striving start-up with very limited resources and a tight budget. In addition, initially, and for a long time running, it seems like a one-way street where you give and develop and provide, and don't get much in return. In addition, traditionally, Israeli start-ups (being israelis :) have a very focused, down to earth view, asking what's the immediate ROI of every action, and looking down at activities that are meant to build an "eco-system", "presence" and other obscure terms. However, once you pass the initial hurdle, build partnerships and work with the community, it starts giving back, be it in word of mouth reference, in enhancement of your basic service, in bug finding and in many more aspects. At the end of the day, an engaging community is also an important asset that you'll leverage in your next round, M&A deal or IPO.

So if you want to build an engaging eco-system around you, what can you do?

Here are a few tips:

1. Blog. Then blog some more. Or as the Richter Scales say: blog, blog, blog it all, blog it if it’s big or small, blog at the cineplex, blog while you’re having sex
      a. Also comment, trackback and in general engage in the conversation.

2. Listen and react. Try soliciting feedback early and often. Use the feedback promptly in your dev cycles and let people know when their ideas/comments are realized. When you've built/fixed something based on user feedback and you let him know, he'll be loyal to you forever (internet terms). He "owns" part of it.

3. Form communication channels. Emails (with a repository and tracking system), chat rooms (meebo is great for embeddable chat rooms), forums, wikis. Whatever agrees with your culture. Most importantly, don't create a channel if you can't/don't intend to support it. It will be counter-productive. Adding a channel (e.g. forums) is a life long commitment that requires daily monitoring and prompt response.
     a. Don't shield your development team from feedback. Let them read support emails / browse the forum etc. It will enhance their motivation when the service gets great feedback, and will doubly enhance their motivation when bugs/issues are raised.

4. Open up as much as you can. Be it open-sourcing whole or portions of your code base, APIs that allow interaction with your core functionality and data or deploying standards (e.g. openID, openSearch), the more you open up, the better. Some tools (e.g. Twitter) have gained their success mainly because of their openness and inherent interoperability.

5. Partner with complimentary service, leveraging each other's strength. You can think of it as an extension of Youtube's embedding practice, which made them so successful. What if you could embed your entire site (or portions of its functionality) in complementary services, or enhance your service by embedding others'? This entails taking great care when designing your architecture so that it will be modular and easily integrated, but it opens the way to all kinds of cooperations, and eventually allows your core service to reach larger audiences.

Lastly, whenever you can afford it, establish presence in your reference market. For many, this means the San Francisco bay, though not for all. Engaging physically with your community is still by far the best way to build it. DapperCamp last week, is a great example, and will probably be remembered as a major milestone for our community and eco-system, not only because it gave an opportunity for us to interact directly and deeply with scores of developers and companies who use Dapper, but also because it allowed them to interact among themselves, creating new opportunities for all, and giving us many new Dapper ambassadors to spread the word.

Israeli start-ups are traditionally more technology focused than the general norm, and it is certainly one of our fortes, but it is important to remember that today, more than ever, the web is a social platform, and whoever wants to succeed should harness this platform to the best of his abilities, even if what he does is some nerdy stuff like building APIs…

מקוטלג תחת: Ent. Project, Web2.0, מאמר אורח, בועה


אוקטובר
2
2007

כמה שירותים המכנים את עצמם שירותי Web2.0 קיימים ? אם אתם שואלים אותי, כנראה שיותר מדי. בכל יום אנו עדים לעשר עד עשרים השקות של שירותים (Web Services) חדשים המפורסמים דרך הבלוגים המובילים כ-Techcrunch, Mashable ו-WebWare. אותם שירותים הם אלה שצלחו את מנגנוני הסינון של הבלוגים, אך קיימים עוד עשרות רבות אחרים שלא צלחו ויאלצו למצוא לעצמם דרכי חשיפה אחרות. ברוב המקרים, אותם השירותים הזוכים לחשיפה מקבלים כמות נכבדה של כניסות במשך שלושה ימים, אך לאחר מכן רובם הגדול סובל מנפילה חדה בכמות המבקרים ופה מתחילה למעשה העבודה האמיתית – איך שומרים על המומנטום ומייצרים צמיחה תמידית?

כל מספר חודשים אנו חווים טרנד חדש שמסביבו מוקמים מספר סטרטאפים, כאילו מישהו לחש מלמעלה ל-10 יזמים ממקומות שונים על הטרנד הבא. חלק מאותם הטרנדים אותם חווינו בשנתיים האחרונות כולל את ה- Online Office, Travel2.0, Health2.0, Music Recommendation, Social Bookmarking, Social Networks, Video ועוד רבים אחרים. בלא מעט מהמקרים טרנדים אלה פונים לקהל יעד מוגדר ומצומצם. קחו למשל את ה-Social Bookmarking, נכון להיום יש קצת יותר מ-20 שירותים המגדירים עצמם ככאלה, לדוגמה:del.icio.us, Digg, Diigo, Furl, GiveALink.org, Ma.gnolia, Netscape, Netvouz, Newsvine, Reddit, Simpy, SiteBar, StumbleUpon, Thoof, Xerpi. סביר להניח שרובכם משתמשים רק באחד או שניים מהם ואת הרוב אתם בכלל לא מכירים. נכון לאפריל 2007 ל-Digg היו כמיליון משתמשים רשומים (וקצת יותר מ-20 מיליון לא רשומים) ול-del.icio.us שני מיליון – ואנחנו מדברים כאן על שני השירותים הגדולים ביותר. קהל היעד המשתמש בשירותים אלו מוגבל בהגדרה, כך שלפעמים לא ברור מהו התמריץ לשירותים חדשים הרוצים להכנס לתחום. הבה נניח שהם יגיעו ל-30% משוק זה, זאת אומרת 300 עד 600 אלף משתמשים רשומים, בשביל זה כדאי להקים חברה ?

לא הצלחתי למצוא מקור מהימן הנוקב במספר משתמשי ה-Web2.0 הכבדים הקיימים היום, אך לפי ההערכות שלי מדובר בין 1.5 ל- 2.5 מיליון משתמשים בכל העולם (לבלוג Techcrunch יש כ-600 אלף מנויים). רוב השירותים המושקים היום מיועדים קודם כל לאותם המשתמשים וזו למעשה הבעיה העיקרית: משתמשים אלו הם לא מדגם מייצג של אוכלוסיית האינטרנט, הם הרבה יותר "טכנולוגיים" ולכן סביר להניח ששירות הפונה לקהל זה לא יתאים לשאר האוכלוסיה. סטרטאפ המפתח היום שירות חדש ושאיפותיו הצנועות הם להגיע למספר מיליונים של משתמשים, חייב לפתור קודם כל את שתי הבעיות הבאות:

1. איך לבלוט מעל כל הרעש: כפי שציינתי, עשרות שירותים מושקים בכל יום ומתווספים לאלפים שכבר קיימים. איך גורמים לשירות שלכם לבלוט ולנצנץ מעל כולם. הפתרון טמון במשפט אחד "Think out of the box" ואל תלכו עם הזרם, הן ב-Product Offering והן במהלכי השיווק.

2. איך לנפץ את מחסום משתמשי ה-Web2.0: אפשר ורצוי להתחיל עם קהל משתמשי ה-Web2.0, אך צריך לזכור שקהל יעד זה מצומצם ושונה מהעולם הוירטואלי "האמיתי". השירות צריך לדבר בגובה העיניים למסות המשתמשים (עשרות מליונים) שם בחוץ – הוא צריך להיות פשוט, נגיש, וברור. השירות צריך לכוון למכנה משותף נמוך יותר, אשר יכול לבוא לידי ביטוי בממשק משתמש נוח ופשוט, בתכנים הפונים לקהל יעד רחב יותר ובזמינות גבוהה יותר (שיתופי פעולה עם שירותים אחרים). פנייה למכנה משותף נמוך תביא קהל פוטנציאלי רב יותר. פיצ'רים מתוחכמים יגרמו לממשק חדש ומסובך יותר. על מנת לפנות למסות צריך לשמור על עקרון ה-KISS קרי "Keep It Simple, Stupid".

האתר Simple Spark המשמש כקטלוג לשירותי Web2.0 מכיל היום קרוב ל-6000 שירותים, ולרגל ההגעה לנקודת ה-5000 הוא פירסם סירטון בן קצת יותר מחמש דקות המציג את כל הלוגויים של כל השירותים (הסירטון למטה). אני מניח שאת הרוב הגדול לא תכירו, אבל לא נורא. תוך שנה רובם לא יהיו רלוונטים :-) אך אלפים אחרים ימלאו את החסר כאשר הם רוכבים על הטרנדים החדשים.

Loading...

———————————————————————————————————–

Banner.jpg

מקוטלג תחת: Social Network, Web2.0, עולם, בועה


« לפוסטים הקודמים