הבלוג של עולם הדוט.קום הישראלי החדשות, הטכנולוגיות, הטרנדים, הדמויות והמיזמים

נובמבר
21
2010

בשנה האחרונה יצא לי לעבוד לא מעט עם סטארטאפים אחרים וההתרשמות המצטברת שלי היא שבצד ההזדמנויות (ויש הזדמנויות) ישנם לא מעט סיכונים. מאחר וההזדמנויות הן קלות לאיתור אנסה למפות דוקא את הסיכונים המסתתרים מאחורי כל הזדמנות. מדוע לי, כיזם, לכרות את הענף עליו אני יושב? מפני שאני חושב שהרוצח השני במעלה של סטאראטפים הם סטארטאפים אחרים (הראשון הוא כמובן היזמים עצמם) וגם לי יצא להיות בצד המזיק. הכיצד?

הכל מתחיל ב- DNA

האינסטינקט הבסיסי שלך הוא להשתמש בשרותים אחרים בעלי DNA דומה לשלך, בדיוק כשם שחברות גדולות אוהבות לעבוד עם חברות גדולות אחרות. הצרה היא שהבעיות שלך הן גם הבעיות של הסטארטאפים איתם אתה עושה עסקים – ריבוי משימות מול מיעוט משאבים, שינויי כיוון לא צפויים, בעיות תזרים המשפיעות על סדרי העדיפויות ועוד ועוד.

אבל אני מדבר ישר עם המנכ"ל

הנגישות למקבלי ההחלטות קוסמת מאד בתחילה. כביכול, מוסרים כל החסמים שיש בינך ובין מקבלי ההחלטות מהצד השני ונראה שתוכל לקבל תמורה גבוהה בהרבה מהמקבילה המוסדית. בפועל, מקבלי ההחלטות הם האנשים העסוקים בארגון והזמינות שלהם נמוכה בהרבה מזו של מנהל מכירות, פרוייקט או שירות מוכשר. בנוסף, לאחר שמיצית את סבלנותם לאחר שתיים-שלוש פניות, אתה מגלה שקשה מאד להגיע אליהם ושהיתרון היחיד שהיה לך הופך לחסרון עצום שכן אין לך ממש עם מי לדבר.

אין מה להפסיד

ככל שאתה יותר גדול יש לך יותר מה להפסיד. רוצים לאכול בחינם עד יומכם האחרון? הלעיזו בכל יום על רשת מסעדות אחרת באחד מאתרי הסושיאל. ההזמנה לארוחה זוגית כבר בדרך אליכם. נסו לעשות זאת עם החומוסיה בפינה ותגלו שאף אחד לא מתרגש. כך גם בחברות. חברה גדולה לא רוצה להפסיד לקוחות, פרוייקטים, מוניטין או כל דבר אחר שיפגע בערכה. לסטארטאפים יש בדרך כלל כוונות טובות אבל אין להם ממש מה להפסיד, משהו שיתן לכם מנוף השפעה עליהם. כסטארט-אפיסט אני יודע שלצד השני זה עולה יותר ומשום כך קשה מאד לאיים עלי.

אין מנגנון

בבואך לארגון מסודר אתה יכול ליפול על מנהל פרוייקטים מהגהנום או על תקלת שירות מעצבנת אבל מאחוריהם עומד ארגון מנוסה עם שיטות עבודה ומוצר עובד. יש לך לאן לפנות ויש לך יכולת להפעיל אסקלציה (אני רוצה לדבר עם האחראי). אתה יכול לברר לפני תחילת העבודה על שביעות הרצון של לקוחות אחרים וברוב הסיכויים תצליח לייצר חוויה דומה בעצמך. בסטארטאפ יש לא מעט אנשים מוכשרים אבל ברוב המקרים אין מנגנון, או שהמנגנון נמצא בהתהוות ומשתנה כל חודשיים. באין שיטת עבודה מסודרת אתה מוצא עצמך מהר מאד עם בעיות בזמנים, בשירות ובאופן כללי בהבנת הבעיה, שכן באין שיטה הכל קביל.

והעתיד?

נפלת על הסטארטאפ הטוב מסוגו. מי יתקע לכפך שהוא לא ייסגר מחר? שהשותפים לא יריבו ויחריבו אותו? שבעל תפקיד בכיר לא יעזוב והחברה תכנס לסחרור שייקח חודשים לייצב? גם אם אתה יודע לאן אתה נכנס אינך יודע מה צופן העתיד.

דע מול מי אתה עומד

ואיך באמת תדע לאן אתה נכנס? כסטארטאפיסט אתה מורגל "לייפות" נתונים. יש לך "12 עובדים", אבל שישה מהם ספקים חיצוניים עם אג'נדות שונות ומשונות ועוד שלושה עובדים מהבית בשברירי משרה. יש לך "מוצר עובד" אבל הוא יעבוד באמת עוד שישה חודשים. מבחינתך, כיזם, אין ברירה כי כדי להגשים חלום צריך להתנהג כאילו הוא כבר כאן אבל האם היית רוצה להתקשר עם חברה שכזו? האם היית רוצה לגלות שצוות הפיתוח הנרחב שהובטח לך לפרוייקט המשותף הוא בעצם שליש משרה של מתכנת זוטר?

ובכל זאת למה כן?

אם הסטארטאפ באמת מציע טכנולוגיה חדשנית הדרושה לך, אם העלויות של האלטרנטיבות הופכות אותן ללא-רלוונטיות, אם זמני ההגשה המובטחים טובים בהרבה מאלו של המתחרים או אם לשיתוף הפעולה ערכים עסקיים מוספים אז אפשר בהחלט לשקול את העניין. רק זכרו – כרוכים בעניין לא מעט סיכונים וכדאי לקחת מרווחי בטחון נאים כך שבמידה ונתקלתם בבעיות אותן הזכרתי  - עדיין תוכלו לעמוד במשימותיכם.

מקוטלג תחת: כללי