הכותב: יניב יעקבי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-LivePerson וקודם לכן שימש כ-VP Product.

מי שראה את הסרט דו"ח מיוחד (יש מישהו שלא?) בוודאי זוכר את הסצינה שבה טום קרוז נכנס לקניון, ועפ"י סקירת רשתית העין שלו הוא מקבל הצעות קוליות מחנויות שונות, המותאמות בדיוק לצרכיו. 2054? אולי, אבל אם ניקח את זה לאינטרנט – העתיד כבר כאן, ואחרי שננסה להסביר מה זה אומר, מייד נעבור לשאלה: איך זה יכול לעזור לכם…

הכוונה היא לטכנולוגיות מתקדמות המאפשרות ניתוח של הרגלי גולשים בזמן אמת ויכולות תגובה במדיות השונות. זה אומר, למשל, שאם אני מבקר בחנות המקוונת של HP, הם יכולים להבין מה כוונותי, ולהחליט בזמן אמת האם להתעלם ממני, להציע לי קופון, או אולי להזמין אותי לשוחח עם אחד מהנציגים שלהם. והתוצאות מדהימות: העסקים מגדילים את המכירות, והגולשים מצידם מרוצים מקבלת ההצעה הנכונה בזמן הנכון, מבלי להתערב להם בגלישה שלא לצורך.

לא בטוח שניתן לנבא לאן זה ילך ב-2054, אבל כן אפשר לנסות ולהציץ שנתיים-שלוש אל תוך העתיד… הכיוון הוא להפוך את הטכנולוגיות הקיימות לנגישות מה"ענן", כך שניתן יהיה לחבר פתרונות של חברות טכנולוגיות רבות ככל שניתן, בכדי שעסקים יוכלו לחזק עוד יותר את הקשר עם הלקוחות שלהם ולמקסם את אפשרויות השיווק, המכירה ושרות הלקוחות.

קבלת קופון של HP לסללולרי (באופן סלקטיבי) כתוצאה מביקור בחנות המקוונת, למשל, היא דוגמא לתסריט בכלל לא בדיוני. ואם אשתף את ההתלבטויות הקשורות בקניית מדפסת ברשתות החברתיות, גם לשם אוכל לקבל הצעה שלא ניתן לסרב לה… כך שזה כבר מחוץ לאתרי הבית של העסקים, ואפילו מעבר לאינטרנט. גם ערוצי התקשורת הם מגוונים וכוללים ווידאו, צ'אט ווירטואלי, VoIP, SMS, וכ'. ועוד לא דיברנו על האפשרויות הנפתחות בחיבור למערכות הארגוניות כגון CRM…

וזה הזמן לגלות (כאילו שעדיין לא הבנתם) שחלק גדול מהדוגמאות הללו בעצם כבר מומשו, והדבר נעשה על ידי חיבור לפלטפורמה הפתוחה של לייבפרסון, כך שחלק מהפתרונות שהוזכרו כאן יגיעו בקרוב ליותר מ-8,500 עסקים און-ליין ומעל לחצי מיליארד לקוחות קצה. הדבר מתאפשר כיוון שה-tag של לייבפרסון כבר מופץ בקרב קהילה זו, וכתוצאה מכך האפליקציות שיושקו ימצאו במרחק של לחיצת כפתור מהתקנה באתרי הלקוחות!

אז אם הטכנולוגיה שלכם מתאימה, ושוק היעד שלכם הוא ענקי הטלקום, מוסדות פיננסיים (ואלפי עסקים נוספים), או לקוחות הקצה שלהם, תוכלו להצטרף ללא תשלום לתוכנית השותפים וזירת המסחר של לייבפרסון. הגישה למפתחים היא מיידית, והמאמץ הנדרש להגיע לפתרון ראשוני הוא בדרך כלל עניין של בין כמה ימים לכמה שבועות, כך שמדובר בקיצור משמעותי של זמן ההגעה לשוק, תוך חיסכון בעלויות השיווק, הפיתוח והאינטגרציה.

הדרך שלך להגיע לחצי מיליארד משתמשים – כבר אמרנו?

למידע נוסף והתנסות ניתן להרשם לארוע LivePerson Connect, שיתקיים ב-7 בנובמבר בהשתתפות Robert LoCascio, מנכ"ל LivePerson, יוסי ורדי, ג'ף פולבר ומייקל אייזנברג.

הכותב: דביר גסנר, עו"ד ועורך פטנטים

ב-28 ביוני פרסם סוף-סוף בית המשפט העליון של ארצות-הברית את פסק הדין שכולם בתעשיית ההייטק חיכו לו, בתיק Bilski v. Kappos. ההמתנה לפסק הדין נמשכה חודשים ארוכים, והעלתה חשש ממשי לגבי עתידם של פטנטים על שיטות עסקיות (business methods) ובעיקר על תוכנה. כידוע, פטנטים על תוכנה, ובארצות הברית בפרט, הם תנאי כמעט בל יעבור לקיומן של חברות סטארט-אפ רבות, שמתבססות על תיק הפטנטים שלהן למטרת הגנה על נתח השוק, מתן רישיונות, עצירת מתחרים, גיוס השקעות, קידום אסטרטגיית האקזיט ועוד.

למזלם של החוששים, פסק הדין הטרי הותיר את מעמדן של המצאות תוכנה ללא פגע, וחידושים בתחום זה ימשיכו להיות כשירים לפטנט בארצות הברית. מצד שני, נראה שמצבם של הפטנטים על שיטות עסקיות הורע במידת-מה, במיוחד לאור העובדה שבקשת הפטנט של המערער, ברנרד בילסקי, נדחתה על ידי בית המשפט בטענה כי מדובר בסך הכל ב"רעיון מופשט" שאינו ראוי למתן פטנט. לשם השלמת הרקע, נציין שבילסקי ניסה להגן באמצעות בקשת הפטנט שלו על קונספט כללי מאוד של גידור סיכונים במסחר בסחורות, מה שאכן היה נראה למבקרים רבים כרעיון מופשט ועמום.

על מנת להבין את השורה התחתונה של פסק הדין – דהיינו מה "מותר" ומה "אסור" נכון להיום, חשוב לבצע באופן נכון את ההבחנה בין תוכנה לבין שיטה עסקית. באופן מסורתי, המצאות שלא התבססו על חדשנות טכנולוגית משמעותית אלא עסקו במתודולוגיה שהיא עסקית במהותה, סווגו לתחום השיטות העסקיות. כאלו הן, למשל, המצאות בתחומי המסחר האלקטרוני (כגון פטנט ה-One-Click של אמזון), הפיננסים והביטוח. לעומת זאת, המצאות בהן החדשנות הטכנולוגית היתה העיקר, ואשר כללו אלגוריתמיקה חדשנית, מודולי תוכנה ייחודיים וכדומה, סווגו לתחום התוכנה. שתי הקטגוריות זכו, לפחות מאז סוף שנות ה-90, ליחס שיוויוני למדי, עם יתרון קל לקטגוריית התוכנה.

פסק הדין החדש "שבר את השוויון" שהיה קיים בין קטגוריות התוכנה והשיטות העסקיות; הוא דחף מעלה את מעמדן של המצאות התוכנה ומטה את השיטות העסקיות. באשר לתוכנה, קבע בית המשפט כי מבחן ה-machine or transformation, ששימש משנות ה-80 המוקדמות כמבחן לבדיקת כשירותן לפטנט של המצאות תוכנה, ימשיך להיות הסטנדרט המרכזי. לפי מבחן זה, תהליך מבוסס-תוכנה הינו כשיר-פטנט אם:

א.       התהליך קשור למכשיר, מכונה, או חומרה מסוימת; או

ב.       התהליך גורם לשינוי במצבו של אובייקט מסויים (למשל מניפולציה של מידע דיגיטלי).

השידרוג במעמדן של המצאות התוכנה נובע מכך שבפסק הדין הודגש כי אין להתייחס למבחן ה-machine-or-transformation כאל המבחן הבלעדי, וכי המצאת תוכנה עשויה בהחלט להיות כשירה לפטנט גם אם אינה עומדת במבחן הפורמלי. ואכן, מנסיוני בחודשים שחלפו מאז ניתן פסק הדין, ניתן לראות הקלה משמעותית בהתייחסות משרד הפטנטים האמריקאי להמצאות תוכנה, ובקשות פטנט בתחום זה מאושרות ביתר קלות מבעבר.

מבחינת ההמצאות בתחום השיטות העסקיות, פסק הדין סגר את הדלת, דה פקטו, בפני כל אותן בקשות פטנט שאין בינן לבין טכנולוגיה ולא-כלום. זאת, למרות שבאופן פורמלי הכריז בית המשפט כי שיטות עסקיות, לפחות בהגדרתן, הן כשירות-פטנט מבחינה חוקית. מבלי להתייחס לניואנסים המשפטיים שפורטו בפסק הדין, ניתן להכליל ולומר כי פרקטית, הסיכוי לקבל פטנט על המצאה בתחום זה עומד ביחס ישר לכמות הטכנולוגיה הכלולה בהמצאה. כאשר ההמצאה מנוסחת כתהליך עסקי כלשהו, הכולל פעולות בלתי-טכנולוגיות בעליל כגון "קניה", "מכירה", "הצעה במכרז", "תשלום", "חיוב" וכדומה, גדלים הסיכויים שמשרד הפטנטים יתנגד לרישום הפטנט בטענה שמדובר ב"רעיון מופשט". מנגד, כאשר ההמצאה מנוסחת כתהליך טכנולוגי, המראה כיצד תוכנה שהיא ייחודית בזכות עצמה נרתמת למטרה עסקית כלשהי, סיכויי הקבלה של הפטנט ישתפרו משמעותית.

כיצד ישפיע פסק הדין על מיזמי האינטרנט השונים בארץ ובעולם?

מיזמי אינטרנט נמצאים, לרוב, על קו התפר שבין המצאת תוכנה להמצאה בתחום השיטות העסקיות. לעיתים המצב חמור אף יותר, והמצאה שבעבר חשבנו שהיא "שיטה עסקית" תסווג כיום כ"רעיון מופשט" שאינו כשיר לרישום פטנט. ייתכן בהחלט שיזם שהצליח לייצר שירות מבוסס-אינטרנט שהוא חדשני, שימושי ואולי אף מהפכני, יוותר בסופו של יום ללא הגנת פטנט, משום שהחדשנות שבהמצאתו טמונה דווקא בלוגיקה העסקית ולא בתוכנה שמאחורי הקלעים. מצד שני, ישנם לא מעט שירותים מבוססי-אינטרנט המציעים ערך מוסף טכנולוגי משמעותי, בדמות תוכנה או אלגוריתמיקה שהיא חדשנית בפני עצמה.

לכן, טוב יעשה כל יזם אינטרנט אם יעריך נכונה את מצבו, על מנת להבין לאיזו קטגוריה משתייכת החדשנות של המיזם. בלא מעט מקרים, בהם המיזם ניצב על אותו קו תפר עמום שבין הקטגוריות השונות, ניתן ורצוי להשקיע מאמצים בגיבוש וניסוח בקשת הפטנט באופן כזה שהיא תשוייך על ידי משרד הפטנטים לקטגוריה הרצויה. באשר לבקשות פטנט שנמצאות כבר בהליך הבחינה אך נתקלו בקשיים או אף בדחיה, יש לבדוק האם ניתן לתקנן כך שיתגברו על המכשולים שהציב פסק הדין החדש ויאושרו בכל זאת כפטנט.

דביר גסנר הוא ראש מחלקת ההייטק במשרד עורכי הפטנטים ד"ר וב ושות'. המשרד מתמחה בהגנה על קניין רוחני במגוון תחומים, ובהם אלקטרוניקה, תוכנה, תקשורת, פארמה, מדעי החיים, מיכשור רפואי ועוד.