סיבה לדאגה
מאת ימי גליק | 23 תגובותועידת האינטרנט של דה-מרקר, ה- COM.Vention, היא הגדולה והחשובה שבועידות האינטרנט בישראל ואולי אף האירוע החשוב שבאירועי האינטרנט המקומיים. אך מעבר לכל דבר אחר, היא אירוע אינדיקטיבי לגבי מצבה של תעשיית האינטרנט הישראלית. הזדמנות למדוד את הדופק ומצב הרוח של עשרות יזמים ומיזמים. לכן, על אף מפגן הכח של האירוע, עם אלפי משתתפיו וריבוי הפעילויות שבו, השעות שביליתי בו דיכאו את רוחי ורשמי הרי הם לפניכם.
עיר קטנה ואנשים בה מעט
תעשיית האינטרנט הישראלית היא תעשיה קטנה. היא אולי עצומה בגדלה יחסית לאוכלוסיה אך פעילים בה (ממשית) לא יותר מכמה עשרות סטארטאפים וחברות אינטרנט המשתייכים לתעשיית הדוט קום העולמית. גם כמות המיזמים המכוונים לקהל המקומי לא עולה על כמה מאות ועבור רובם של אלה הועידה אינה רלוונטית. כיצד אם כך הגיעו למעלה משלושת אלפים איש לאירוע בסינמה סיטי ראשל"צ?
האירוע הענק המחיש את היחס הלא הגיוני הקיים בין תעשיית הדוט קום לבין התעשיות המשיקות לה שביניהן השיווק והפרסום, המדיה והתקשורת. התעשיות הללו ניזונות ומזינות את הדוט קום אך משנה לשנה מספרן גדל באירועים לעומת מספר המיזמים עצמם. כך, יום חגה של התעשייה הופך לחגיגת כח של חברות וארגונים שאינם בשר מבשרה. היזמים נדמו לעיתים כמיעוט מבוהל-קמעה הנע מאקסטראווגנזה אחת לאחרת בים של פנים לא מוכרות.
הניפוח הזה לא טוב לנו, לא כלפי חוץ ולא כלפי פנים. איננו תעשיית ענק ראוותנית אלא תעשייה קטנה וצנועה המורכבת בליבתה ממספר לא רב של גורמים ואנשים. תפיסתה של התעשייה מבחוץ כאימפריה של כסף וכח תפגע ביכולתנו לגייס השקעות ותקציבי תמיכה ופיתוח שכה דרושים לנו ותדביק לנו תדמית נהנתנית שאין בה דבר מן האמת ויש בה רק לפגוע בנו. בנוסף, תשומת הלב של המשתתפים מוסטת בהכרח מהפעילות היזמית לעבר שלל האטרקציות השיווקיות ובסופו של אירוע לא ברור לי עד כמה נהנו ממנו המיזמים במונחים של קשרים, הבנת השוק או הזדמנויות להשקעה/שיתוף פעולה.
חיבוק דב
ברגע הראשון נוצר הרושם כי תעשיית הדוט קום היא מוקד משיכה לשלל התעשיות שהוזכרו אך כמה מהפאנלים הוכיחו בצורה יפה כמה שונה האג'נדה של תעשיות אלה, כמה הצרכים שלהן אינם משיקים בהכרח לאלו של הדוט קום ועד כמה הם עשויים להשתלט עליהם. דוגמה יפה לכך היתה בפאנל שעסק בהרגלי האינטרנט של הילדים, נושא המעניין אותי באופן אישי כהורה וכיזם. הפאנל הפך מהר מאד לדיון שיווקי באופן בו מותגים צריכים להגיע אפקטיבית לילדים וכלל לא התייחס לנושאים העשויים לעניין כל מיזם שאינו מותג ביגוד, למשל הרגלי השימוש בפועל של ילדים, צרכים (שאינם שיווקיים) עליהם יש לשים דגש בפניה לילדים, אופיו וגחמותיו של שוק הילדים ועוד ועוד. גם הילדים שהובאו היו סוג של פעילי מדיה חברתית המקדמים מותגים של חברות או את המותג של עצמם. כלל לא היה מזיק להביא ילדים "מן הישוב" שאין להם אג'נדות מסחריות.
אני לא יודע לגביכם אבל קרבת יתר של תעשיות אחרות גורמת לי לחוסר נוחות. יש להן אג'נדות, צורת חשיבה, דרך עבודה ולוחות זמנים שאינם דומים לשלנו. בדיוק משום כך בל לנו להפוך ל"קליינטים" שלהם (ולמי שלא למד לימודים קלאסיים). שותפים – בהחלט. פטרונים – לא תודה.
ובכל זאת?
זהו לא המקום לנתח את מצבה של התעשייה אך פגשתי בכנס בעיקר דכדוך קל עד בינוני. מה שברור הוא שהמשבר שפגע בה עדיין לא הסתיים ויש עוד דרך ארוכה עד לחזרתה לשגשוג.
הדיסונאנס בין "המצב" להפקת הפאר של היום עומד בבסיס התחושה הלא נעימה עמה חזרתי. לתעשייה צרכים בוערים בהתארגנות מחדש לאחר משבר, בהבנת השוק העולמי העובר שינויים מורכבים, בהסתגלות למדיה חדשה, במציאת פתרונות פיננסיים. במקום המצג המנצח של היום היה עדיף לשבת ולחשוב ביחד על הנושאים הללו מהמקום בו אנו באים: פריפריה קטנה, שונה תרבותית ודלת תקציבים.
ככל שנתייחס לעצמנו בצורה המתאימה לגודלנו האמיתי כך ניטיב להבין עד כמה חשובים שיתופי הפעולה, העזרה ההדדית, הצניעות והיצירתיות. וכך יטב לנו.
בדרך כלל אני הולך לאירוע הזה אבל השנה היה משהו שבאמת הרגשתי לא שייך לאירוע והעדפתי להשאר בבית ולעבוד.
אני די מסכים את התחושה שהעברת פה למרות שיש מקום גם לאירועים שכאלו אבל אני אישית מעדיף אירועי גראג' למינהם
אמיר
ימי, הכנסים האלה אינם המקום שבו תעשיית האינטרנט (אם הגדרתך ל"תעשיית האינטרנט" מוגבלת לחברות המפתחות מוצרים אינטרנטיים ולקוחות של אותם מוצרים) לומדת בו דברים שאינם ידועים לה מהסתכלות על המתרחש בתחום זה בעולם. כל הקלישאות שנישאות מעל הבמות המקומיות הן בסך הכל תרגום (לרוב עילג) של דברים שנקראו בפרסומים זרים, או ציטוט של משפט שמתאים באותה עת למי שמצטט אותו.
בהערכה גסה מתוך אלפי האנשים שגדשו היום את הועידה (ושאפו לדה-מרקר על הגיוס, אם כי הגיוני יותר היה לערוך את הכנס מחר, כשהילדים כבר בבית הספר ולא בחופש) לפחות חצי היו יועצי מדיה חדשה, עובדים במשרדי פרסום ובלוגרים שרוצים להיות אחד משני אלה, ומכאן שגם התוכן הותאם להם ולא לאנשי הפיתוח, הפיתוח העסקי, השיווק והמכירות של מיזמי הטכנולוגיה.
אולי את הקהל מגניב לשמוע את ינון לנדנברג מריץ בדיחות פרטיות עם אילן שילוח וגיא אליאב, אבל חשבתי שבדיוק בשביל הדברים האלה המציאו לחבר'ה האלה את טוויטר.
גם אם תקרא את הכיסוי של דה-מרקר את הכנס לא תלמד שום דבר חדש (כמארגני הכנס, וכנהוג בעיתונות הישראלית, הם מחויבים לצטט כמעט כל מילה מכל דובר). בסופו של דבר הם אכן הצליחו להגיע למצב שבו אנשים חשים שהם צריכים להראות את עצמם באירוע שכזה, אבל לאנשי ההארד-קור של התעשיה לא חשוב להראות אלא ללמוד, ולכן האירועים האלה כבר איבדו את הרלוונטיות שלהם.
(גילוי נאות: אני כותב ב"כלכליסט", המתחרה בדה-מרקר, אם כי כמה מידידי הטובים וכו')
פוסט מצויין. בהחלט שותפה לדברים.
Yami, for your neshama, you should have visited some of the lectures in the 15×15 track. Young (and not so young) entrepreneurs burning to change the world. Each one of the 15 speakers had 15 minutes to present an idea, startup, or service just getting off the ground.
לפעמים צריך לצאת מד' אמות התעשיה והכנס של דה מרקר עושה את זה מצויין רק שהפעם הפוקוס עבר מהדוט קום לכל השאר.
אני מסכים עם האבחנות.
לדעתי אפשר היה להמנע מרבות מהתופעות הבעיתיות לו היו שמים את הדוט קום במרכז.
הבעיה היא שכשמוכרים שטחי פרסום במאות אלפי שקלים אתה מתחיל לעבוד בשביל המפרסמים ולא בשביל נושא הכנס.
יש כאן איזון קשה לשמירה ופוטנציאל הגודל וההפקה סנוור מעט את המארגנים.
Sounds like it. Can you post a link?
That's why I decided not to attend. The agenda (and speakers) seemed totally out of (my) focus. There is a general confusion about what's high-tech, what's Internet and what's IT, you can see it repeatedly in the press.
מתקוממת נגד ההערה "ובלוגרים שרוצים להיות אחד משני אלה". פ
ימי, זווית מעניינת. מאד
הכנס הזה הפך כבר מזמן לבמת הפרסומאים. אין קשר לתעשית האינטרנט המקומית ולמען האמת, אני מכירה הרבה שבאמת שייכים לתעשיה המדובר והדירו רגליהם, בדיוק בגלל הסיבות שציינת. ביניהם גם אני.
חסר פה מאוד כנס אינטרנט אמיתי, מלא בתוכן מקצועי, מעשיר ומקדם עבור אלו שהם באמת באמת, אנשי אינטרנט ולא עוד חברת פרסום ו/או מעריציה ו/או בעלי אינטרסים אצלה.
למה מתקוממת? דיברתי על כמות מסויימת של אנשים שהיו שם, את באמת רוצה להיות משוייכת לקבוצה הזו?
[...] This week was amazing: I'll start with the obvious – The Marker's "com.vention". Two great blogs posts were written about it in Hebrew immediately after the event. Yami Glik wrote on "The co.ils" a post title "a reason to worry" – about how small the local dot-com industry really is and how obvious it was in this huge convention, where every body who is any body had to show their face, but no real networking was possible nor the contents was of any real value or information to the dot-com industry members. Read it here. [...]
http://www.comvention.themarker.com/%D7%94%D7%9...
404 – File or directory not found.
Way to go The Marker!!! Deleting all the content of the 15×15 sites…
Anyway, you'll see 2 presentations – Fooducate and Tucaloo – at seedcamp.
מתנצל מראש, אבל הפוסט נשמע לי קצת מתנשא
רק "קבוצת העילית" שעוסקת בדוטקום נחשבת? האם הכנס מיועד לאנשי ביצת האינטרנט המקומית?
אנשים באו לשמוע בלייב מה שהם בד"כ קוראים בכותרות
מה רע בזה?
לדעתי זה לא אומר דבר על תעשיית הווב המקומית, ולא משליך משהו על עתיד התעשייה
דה מרקר עושים כנס ווב שנתי . והציבור מוזמן. כלל הציבור.
לדעתי הבעיה הייתה אי עמידה בציפיות האישיות- אולי צריך להוריד הציפיות מהכנסים מסוג זה
תודה
דן
אני כבר משויכת, לא? יש לי בלוג משמע אני בלוגרית. אני פשוט משערת שיש עוד דברים שבלוגרים רוצים להיות חוץ מיועצי מדיה חברתית או פרסומאים
"לפחות חצי היו יועצי מדיה חדשה, עובדים במשרדי פרסום ובלוגרים שרוצים להיות אחד משני אלה"
לפי המתמטיקה שאני מכיר, יש גם חצי שני.
מעיין, גם אני בלוגר ולא לקחתי את זה אישית
לא משנה…
לא לקחתי את זה אישית בכלל – לא משנה
שלום דן,
בשנים הקודמות היה זה כנס תעשיה.
בהחלט יתכן ומישהו בדה מרקר החליט לשנות את קהל היעד ושכח להודיע
[...] שערך יובל דרור (שלא הגיע לכנס) בפוסט מיוחד. בנוסף, פוסט מעניין וחשוב של ימי גליק באותו [...]