הבלוג של עולם הדוט.קום הישראלי החדשות, הטכנולוגיות, הטרנדים, הדמויות והמיזמים

מרץ
19
2010

Vator.TVvator_israeli_startup_competition12.jpg הוא סוג של יוטיוב (או Vlog אם תרצו) למיזמים. האתר מאפשר לסטארט-אפים להעלות מצגות ועדכוני וידאו על השירות ולחשוף אותם לקהל של משקיעים ויזמים. התוצאה היא זרם נאה של עדכוני וידאו ממיזמים עליהם קרוב לודאי לא שמעתם, הזוכים לאלפי עוקבים מרחבי העולם.

בנסיון לצרף את שוק היזמות הישראלי לאתר מכריזה Vator.TV על סוג של תחרות בה מצטרפים המיזמים לאתר ועומדים לשיפוט הקהל וחבר השופטים. הזוכים בתחרות יקבלו פגישה בת שעה עם כל אחד מהשופטים: יואב לייטרסדורף מ- YLVentures, גיל דיבנר מג'נסיס, עינת מצר מג'נסיסג'מיני, גלעד דה-פריס מכרמל וטילי קליסקי מגריילוק. ישבתי עם שלושה מהם בעבר בפוזיציה של קבלת פידבק ומדובר בפרס בעל ערך לסטארטאפ בתחילת דרכו.

מאחר ולא צריך לעשות הרבה כדי להרשם ולהשתתף והחשיפה היא משמעותית עבור סטארטאפים המשוועים לשיתופי פעולה ומשקיעים הרי שמדובר בדיל לא רע גם עבור מי שלא יזכה.

לאתר התחרות

מקוטלג תחת: VC, קרנות הון סיכון, תחרות, השקעה, ישראל, יזמות


מרץ
16
2010

מאת סטפן גוברמן

 

רונן הרגיש שעולמו חרב עליו לאחר שהמשקיע האמריקאי שסייע לו רק לפני שנה דרש את פיטוריו מהסטארט אפ שהקים. לאנדרו היו טענות על טלפונים ניידים שלא לצורך, נסיעות מיותרות לחו"ל, תשלומים לספקים שלא לפי נוהל מסודר, קבלת שירותים מבני משפחה וכיוצא בזה. אנדרו ציין שכל זה קורה כשהחברה לא מצליחה לעמוד ביעדים שהוצגו לו ביום ההשקעה.

הכל התחיל רק לפני שנה בסטארט אפ שהקימו 3 חברים ששירתו יחד בממר"ם. רונן, גיא ועמית.  רונן ושותפיו העתידיים החלו לפתח את פתרון מדהים שלהם לעכבר ווירטואלי הקורא את תנועות כף היד רשת האלחוטית שיביא למהפכה בשימושיות המחשב. וגם כמובן, יביא להם את המיליונים. אחרי כמה פגישות מורטות עצבים, אנדרו משקיע אמריקאי הידוע בחיבה לסטארט אפים ישראלים הסכים לשים את המזומנים.

עברה שנה. כעת לחברה משרדים נחמדים ברמת החייל ו-8 עובדים. אומנם הם לקראת סוף הפיתוח אבל עדיין יש עוד כברת דרך, וראו זה פלא נגמרו המזומנים. החברים פנו שוב לאנדרו בתקווה שזה יפתח שוב את הלב והכיס. אבל הפעם אנדרו כבר לא היה אגבי ומהיר ביצוע. הוא החליט לשלוח חבר, מנכ"ל בחברה גדולה השוקל השקעה,שביקש לראות תחזית פיננסית ל-5 שנים הקרובות ואת הדוחות הכספיים של החברה. רונן פנה לרואה החשבון שלו שציין בפניו שהחומר דורש חודש עבודה ותשלום נוסף. רונן המאוכזב אישר את העבודה.

כעבור שבועיים רונן מקבל מייל בסגנון אמריקאי מאופק אך כעוס. אנדרו מתרעם על כך שהחברה היתה צריכה לספק נתונים פיננסיים בסיסיים בזמן ואי יכולת זו היא כשל ניהולי חמור. זאת ועוד שהחבר שלו 'התקפל'. אנדרו המשיך וביקש לקבל באופן מיידי את הדוחות הכספיים של החברה. מכאן העניינים רק התדרדרו. רונן שלח לאנדרו דוחות שלא השביעו את רצונו. שבועיים אח"כ קיבלו רונן ושותפיו מייל בו מודיע אנדרו כי הוא מוכן להזרים סכומים נוספים לחברה ולפעול לגיוס משקיעים חדשים רק עם רונן יפנה את כסא המנכ"ל ועדיף כי ילך הביתה.

הסיפור הזה מבוסס על הרבה מקרים אמיתיים. האסון האישי של רונן והדרישה לפינוי הכסא לא חריגה בנוף הסטארט אפים הישראלי. אם היה מדובר בחברה 'רגילה' ולא סטארט אפ לא הייתה שום בעיה עם דרך ההתנהלות הפיננסית, לא עם חשבונות סלולריים מנופחים ולא עם נוהלי הרכש שלה. הבעיה של רונן וסטארטאפיסטים אחרים במקרים רבים היא שהם אינם מנוסים ולפיכך אינם מבינים שלושה עקרונות מרכזיים: ראשית, כן, זה הבייבי שלך, אבל זה לא הכסף שלך ויש בפני מי לתת את הדין. שנית, אתה נדרש למנהל תקין מושלם בלי אפילו רבע קומבינה ושלישית, אתה חייב להיות ערוך לספק חומר פיננסי, תחזיות, תוכניות עסקיות וחומרים אחרים למשקיעים נוכחים ופוטנציאליים תוך זמן מהיר. לכן החומר חייב להיות מעודכן אצלך בכל זמן.

לכן הנזק של הקומבינות הקטנות עשוי להיות אסון מבחינת היזמים והמנהלים. משקיעים קיימים ועתידיים יבדקו את החברה בציציות, ובמקרים של מאבקי כח משקיעים לא יתביישו ולא יהססו להשתמש בשגיאות כאלה כדי לכפות על החברה השינויים שהם רוצים.

אז איך יכול סטאראפיסט חסר נסיון בניהול פיננסי לנווט את החברה שלו בצורה בטוחה יותר?הנה כמה טיפים:

שקיפות מלאה כלפי המשקיעים – משקיעים ידרשו דין וחשבון לגבי הכסף שלהם. אחרי שסטארט אפיסטים מקבלים את הכסף יש להם נטייה לשכוח שהוא לא שלהם ולהתייחס למשקיע כצרה שצריך להתמודד איתה אחת לרבעון. שיתוף המשקיעים במצוקות ולא רק בהצלחות יבטיח קשר טוב יותר וגם דרך יותר קלה להגיע לכסף בסבב הבא. גם אם המשקיעים לא ביקשו את המידע,  מומלץ להקדים אותם ולספק אותו במועדים קבועים.

נהלים מסודרים – קביעת נהלים מסודרים לרכש, נסיעות לחו"ל, אשל וקופה קטנה, תנאי שכר וכד' תקטין את הסיכוי שהיזם או עובדי החברה יבצעו טעיות קריטית.

בנוגע לרכש מספקים חיצוניים מומלץ להנהיג נוהל של קבל 3 הצעות מחיר ולבחור את הזולה והאיכותית ביותר.

  • נסיעות לחו"ל – אם החברה נמצאת בשלב ה-Seed או ה-Pre Seed והיא קיבלה כסף רק למטרות פיתוח כדי לעדכן את המשקיעים לגבי כל נסיעה לחו"ל. הוצאה כזו במידה והיא לא מוצדקת עשויה להרים גבות.
  • תנאי שכר – חשוב לא להעסיק יותר עובדים ולא לשבור את מסגרות השכר שנקבעו מראש יחד עם המשקיעים. אם פתאום נפל עליכם מתכנת 'תותח' ואתם צריכים לשלם לו יותר, עדכנו את המשקיעים. פעולות כאלה יחסכו אי נעימויות בהמשך.
  • קופה קטנה ואשל – גם כאן צריך להיצמד למסגרת התוכנית התקציבית שקבעתם יחד עם המשקיעים.

 

אפס קומבינות – כאמור סטארט אפ זו לא חברה 'רגילה'. מה שאצל חברה 'רגילה' יחשב כהתנהלות נורמלית עלול להיתפס כקומבינה בעיני משקיעי סטארט אפ: חשבונות סלולר מנופחים, ארוחות מרובות במסעדות, השכרת רכבים שלא סוכם עליה, תשלום לעובדים באמצעות ברטרים שונים ומשונים. חשוב להקפיד על דרכי פעולה מסודרות שנקבעו מראש. עיגולי פינות וקומבינות אסורות בהחלט.

סוף מעשה במחשבה תחילה – כל סטארט אפ חייב להתארגן מראש בנושאים שעשויים להיות מהותיים לעתידו כגון: תכנון ובקרה תקציבית, תכנון מבנה מיסויי נכון, הכנת תוכנית אופציות, הכנת נהלי עבודה, תכנון אסטרטגי של הגיוסים הבאים וכד'. לשם המחשה , שגיאה נפוצה של מנכ"לים חסרי נסיון היא לנסות לשחק אותה פיננסרים גדולים. הם משקיעים את כספי הגיוס במטבע כזה או אחר במטרה ל'הכות את המדדים' ולעשות רווחים קלים. זו לא מטרת החברה. המשקיעים לא יריעו לך אם תכה את המדדים במקרה טוב ובטח לא ישמחו אם תפסידו את הכסף במקרה הרע.

מנכ"ל סטארט אפ צריך להגן על כספי החברה. לדוגמא, הנהלה של חברת סטארט אפ הנמצאת בשלבי הפיתוח הראשוניים צריכה להגן על כספים שגייסה ולזכור כי הכסף גויס במטרה ברורה לממן את התקציב שאישר הדירקטוריון ושנועד להשיג את אבני הדרך שנקבעו. כיוון שבחברות רבות ההוצאות נקובות וצמודות למטבעות שונים הרי שהגישה הנכונה היא לנתח את ההוצאות בתקציב על פי המטבעות בהן עתידות להיות משולמות, ובהתאם לקבוע את היחס של כל מטבע בתקציב ( לדוגמא: 60 אחוז בשקלים 30 אחוז בדולרים ו-10 אחוז ביורו). על פי יחס זה יש להמיר את כספי החברה למטבעות השונים ואז להשקיע אותם בפיקדונות נטולי סיכון עם הריבית המקסימלית האפשרית לכל מטבע. הנהלת החברה צריכה לקחת בחשבון את צורכי תזרים המזומנים כשהיא מחליטה באיזה פקדונות להשקיע ולוודא שהפיקדונות יהיו נזילים במועד בו המזומנים צפויים להיות נחוצים לשימוש השוטף. כדי לבטח את שער המטבע הצפוי בפועל אפשר לבצע עסקאות פורוורד או לרכוש אופציות על המטבעות השונים. בכל מקרה מומלץ להעזר ביועצים פיננסיים לצורך קבלת החלטות לרכישת אופציות או לביצוע עסקאות פורוורד.

עזרה ממקצוענים – היזם בדרך כלל אינו מומחה בתחומי הניהול ובוודאי שלא בתחומי הפיננסיים ולכן רצוי מאוד שיקבל עזרה מאנשים המומחים בתחומם בין אם זה מעורכי דין, רואי חשבון, מנהלי כספים, מומחי כח אדם, סוכני ביטוח ואחרים. רוב בעלי המקצוע מציעים שיחת יעוץ חינם. עשו שופינג יסודי ליועצים מקצועניים. היעזרו בהמלצות מאנשים שכבר עשו את זה. תשכרו אך ורק את שירותיהם של אנשים עליהם אתם סומכים. הם צריכים להיות תמרור העצור שלכם כשאתם מתחילים לעשות שטויות.

לסיכום, יזם חייב להבטיח כי החברה שלו מתנהלת בסטנדרטים הכי גבוהים מבחינת אדמיניסטרציה, ניהול כספים ומשפטים, כמו גם במינהל תקין וניקיון כפיים. התנהלות כזו עשויה לקבוע את הכישלון או ההצלחה בגיוס הבא ובדרך זו גם מבטיחה שהחברה תהיה ממוקדת בפיתוח טכנולוגיה ייחודית ומכירתה.

 

ספטן גוברמן – מנכ"ל קבוצת גוברמן המתמחה בפתרונות בניהול כספים והנה בעלת ניסיון רב בליווי סטארטאפים מיום הקמתם ועד שהם הופכים לבוגרים. www.guberman.co.il

מקוטלג תחת: השקעה, ישראל, יזמות


מרץ
14
2010

book-covers.jpg

לא מעט אקזיטים היו לנו במדינת היהודים, אך בודדים נצרבו בזיכרוננו כאבני דרך בהיסטורית ההי-טק המקומי. אחד מהם הוא המכירה של
חברת "הממד החדיש" לחברת BMC Software האמריקאית תמורת 675 מיליון דולר בשנת 1999.

רוני ענב הוא מחלוצי היזמים של תעשיית ההיי־טק הישראלית. ב־1983 ייסד את חברת "המימד החדיש" וכיהן כמנהל ויושב ראש מועצת המנהלים שלה עד שנמכרה ב־1999 לחברה אמריקאית. כיום עומד בראש Einav Hi-Tec Assets , ששמה לה למטרה להשקיע בחברות הזנק עתירות ידע בראשית דרכן.

"נורדאו פינת וול סטריט" הוא סיפורו המרתק של רוני ענב, מראשוני יזמי ההיי־טק הישראלים, שיצא לדרכו העסקית מדירת פועלים קטנה בשדרות נורדאו בתל אביב חדור אמונה שיוזמה חופשית, נחישות והתמדה הן המפתח לעשייה ממשית. הספר חושף את מאבקי הכוח, המהלכים וההחלטות האמיצות שהובילו להצלחת "המימד החדיש". ענב משתף את הקוראים בניסיונו הרב ומגלה סודות של מאחורי הקלעים — כיצד מזהים רעיון טוב? איך מתמודדים עם ביורוקרטיה וחילוקי דעות מבית? כיצד מאתרים לקוחות פוטנציאליים? מאין מגיע המימון?

בכתיבת הספר בחר ענב לשנות את שמותיהם של חלק מהאנשים המוזכרים בו אך מי שמכיר מעט את הנפשות הפועלות לא יצטרך הרבה כדי להבין במי מדובר.

סיפור חייו של רוני ענב הוא סיפורה של יזמות – הקמה, תקוות, חרדות, חלומות, הצלחה חלקית, תקוות חדשות, כישלון, התרוממות, כמעט קריסה, הצלה, נסיקה, חברות, יריבות, מלחמה, מלחמה..מלחמה, הצלחה. מומלץ לכל יזם !

נורדאו פינת וול סטריט – פרק ראשון

מקוטלג תחת: exit, סקירה, חברות, כללי, ישראל, יזמות


מרץ
10
2010

הפגישה אורגנה על ידי מכר משותף מבלי שידענו הרבה על מה בדיוק אנחנו רוצים להוציא ממנה.  החברה בה אנו מתארחים מתעסקת בתחום הנוגע לחיוב טלפוני – נושא הקרוב לליבנו – ואנחנו באים בגישת "לא יועיל – לא יזיק". מהר מאד מסתבר שאין לנו הרבה מקום לשיתוף פעולה וגם סוג הפעילות שלהם אינו מתאים בדיוק לעבודה עם ילדים. כולנו מנסים לסיים את הפגישה בזריזות מבלי להראות חסרי תרבות והם אפילו מנסים לראות כיצד הם יכולים להואיל בעצה או בקישור, אם כי ללא הצלחה מרובה. לפחות ממבט ראשון.

כשאנחנו יוצאים אני מנסה לחשוב אם יצא משהו מועיל מהפגישה ומסתבר שישנם לפחות שני פרטים מהשיחה שעשויים לעזור לנו בהמשך. האחד הוא מונח מתחום הטלפוניה שיאפשר לנו להסביר טוב יותר את צרכינו בתחום התקשורת בעתיד. השני הוא הערת אגב לגבי עלות אחד הרכיבים במערכת התקשורת שלנו הגורמת לנו להבין כי נוכל להציע את אותו רכיב כ- Value Proposition בשירות הנמכר ללקוח. הנתון השני גם מחדד את מהות קשרינו עם ספקיות הסלולר ברחבי העולם ומאפשר לנו להגיע אליהן עם הצעה שקשה לסרב לה.

ככל שאנו מתרחקים ממקום הפגישה מסתבר לי שלא רק שהפגישה היתה מועילה, היא עשויה להיות נקודת מפנה ביחסינו עם חברות הסלולר. "אהבה" אמרה לי פעם בעלת בית שהשכרתי "היא לא משהו שמוצאים באתרי הכרויות אלא בדרך לזרוק את הזבל". כוונתה היתה שהדברים החשובים בחיים קורים לרוב בדרך מקרה ולא מתוך כוונת מכוון. דווקא התרחשותם מחוץ לאזור הנוחות ומחוץ למערכת הציפיות שלנו מאפשרת להם להתקיים באופן שלא מפעיל את מערכות ההגנה והבקרה הרגילות.

מאותה סיבה כמעט לעולם לא תמצאו פאנל מקצועי מעניין (אלא אם כן באתם לשמוע את מה שכבר ידעתם) . כולם מודעים מדי – צופים ומשתתפים. כולם שחקנים במשחק בו התפקידים כבר נקבעו ועתה נשאר רק לראות מי ישחק אותם. כדי לחשוב מחוץ לקופסה צריך להיות מחוץ לקופסה ואין כמו פגישה רעועה במיוחד כדי לגרום לך להרגיש שאתה כבר לא בקנזס.

היו ויהיו הרבה פגישות בהן לא תשיגו את הדבר לשמו באתם אבל זה לא הופך אותן לפגישות לא מוצלחות. כפי שכתבתי בפוסט ה-שאיפות, "הצלחת המיזם יכולה לבוא ללא קשר לכל הגשמת מטרה זו או אחרת ולעיתים אף כתוצאה מכשלון המתגלגל להזדמנות."

כך קורה שלפעמים הפגישות הגרועות ביותר הן גם המוצלחות ביותר.

מקוטלג תחת: Vikido