הבלוג של עולם הדוט.קום הישראלי החדשות, הטכנולוגיות, הטרנדים, הדמויות והמיזמים

ספטמבר
13
2009
מחר (יום שני בערב זמן ישראל) יפתח בסן פרנסיסקו אירוע ה-TC50, אחד מהאירועים החשובים והגדולים בעולם האינטרנט. מאחורי האירוע עומד הבלוג TechCrunch ומטרתו היא לבחור את 50 הסטרטאפים האינטרנטיים המובילים היום בעולם. פורמט האירוע מזכיר את הפורמט של ה-TWS (כמובן "רק" בכמה סדרי גודל). רשימת 50 החברות תפורסם רק מחר (ביום האירוע) אך מקורותי מספרים לי שלא פחות משבעה סטרטאפים ישראלים הצליחו לעבור את כל הראיונות ולהגיע לרשימה המכובדת – ללא ספק הצלחה  (14%) . כזכור, בשנה שעברה הציגו שישה סטרטאפים. בנוסף לשבעת הסטרטאפים יהיה אפשר למצוא מספר גדול של סטרטאפים ישראלים אשר יציגו ב-DemoPit- איזור בו יציגו כל יום בערך 100חברות (200 בסה"כ) חדשות את המוצר שלהן.
מכיוון שנאסר על 50 החברות להשיק את מוצריהן או לפרסם את היותן אחת מ-50 הנבחרות לפני ההכרזה הרשמית אני אשמור את פירסום שמותיהם למחר. הבנתי ש-TechCrunch שמו חמישה סטרטאפים ברשימת המתנה למקרה שיאלצו להעיף סטרטאפ, אשר עבר על הנהלים…. נו טוב.
גם השנה אני נוסע לאירוע עם אחד מלקוחותי. במהלך האירוע, אשר יתפרש על יומיים, אדווח על המתרחש ב-Twitter ובבלוג (כנראה בלילות). מי מכם שירצה להשאר מעודכן בזמן אמת מוזמן לעקוב אחר ה-Twitter שלי yarono@.
היום בערב (ראשון) נערוך מפגש ונרים כוסית באירוע אינטימי בבר בסן פרנסיסקו, מי שבאיזור מוזמן לבוא.
בהצלחה לישראלים !

מקוטלג תחת: TC50, Web2.0, תחרות, כנס, ישראל


ספטמבר
2
2009

מזה כמה שבועות שאני מבצע Hide נדיב לאנשים בפייסבוק ו- Remove ב- Twitter . כפי שאמר פעם אחד מראשי ממשלתנו: אינני יכול עוד.

הרשתות החברתיות הוציאו לא מעט אנשים חביבים, יציבים ושפויים (בדרך כלל) מדעתם והם מזהמים – לפחות על פי תחושתי – את עולמי הוירטואלי.  הזיהום הוירטואלי הזה נובע ברובו מכוונות טובות הכוללות צורך בשיתוף, רצון לקדם מטרות ראויות והצורך (הלגיטימי בפני עצמו) להתפרנס, אך בפועל הוא מותח את גבולות הטעם הטוב מעבר ליכולת הסיבולת שלי ושל רבים אחרים.

זהו לא רק עניין של כמות ואיכות. לא אכפת לי לקבל כמות גדולה של מידע איכותי או הודעה סתמית מדי פעם. זהו בעיקר עניין של מגמה – מעין ליקוי מאורות של כללי התנהגות במדיום בו עדיין לא נקבעו כללי ההתנהגות.

למען הסר ספק, גם אני חטאתי בטוויטים בסגנון "יושב לעבוד בלוקאס" (המסעדה שאחי מנהל) והצעה זו או אחרת למבצע תיירותי עבור אתר התיירות בו הייתי שותף, אך הרוב המוחלט של הודעות הטוויטר והפייסבוק שלי נוגעות ישירות לאירועים אוטנטיים מחיי האישיים והמקצועיים ומי שמכיר אותי אישית או מתעניין בעבודתי ימצאו אותן רלוונטיות. או כך לפחות אני מקווה.

המפגעים שאני מבטל או מסתיר מתחלקים לכמה סוגים:

המפציצים

מי מאיתנו לא שלח טוויט מתקן, מבהיר או משלים ברצף אך עבור המפציץ זו אינה מעידה אלא דרך חיים:

- הרגע ראיתי את משה בסנטר

- רגע, אולי זה לא משה

- וואלה זה כן משה – הולך לדבר איתו

- אחלה בחור משה, היו קטעים

הטריוויאלים

הטריוויאלי מניח שכל פעולה גופנית ונפשית ראויה לשיתוף:

- חושב

- ממשיך לחשוב

- זהו, חשבתי

המאכערים

המאכער פועל בשליחות גופים מסחריים והוא מנצל את מעגלי ההיכרות שלו להטרדה בלתי פוסקת של הצעות עסקיות המוסוות למחצה בשגרת החיים שלו.

- הרגע יצאנו ממסעדת "XXX"

- שעון הרולקס שלי, אותו קניתי ב-XXX אומר שהשעה חמש.

- השעה חמש היא שעה נהדרת לקפה ב-"XXX"

האידאולוגים

לאידאולוג יש one track mind והוא מכה בך ללא רחם באג'נדות, שגם אם תמכת בהן בעבר הרי שנגמלת מהן בשל עוצם הניג'וס:

- תאגידי התקשורת הגזימו הפעם!

- מישהו רוצה להצטרף לתביעה יצוגית נגד תאגידי התקשורת?

- פוסט חדש על השתלטותם של תאגידי התקשורת

 - הרגע יצאתי ממסעדת "XXX" ואני מה זה חם על תאגידי התקשורת.

 

 אינני חושב כי ניתן או צריך לקבוע חוקים קשיחים להפצת סטטוסים במדיה חברתית אך ניתן וצריך לתגמל התנהגות לא סבירה בכלי העקרי העומד לרשותנו: הבחירה אם לצפות בהם או להסירם. העדר אפקטיביות הוא מה שיוביל אנשים חזרה למוטב.  ויפה שעה אחת קודם.

מקוטלג תחת: כללי


לפוסטים הבאים »