הפעם אעסוק בנושא בו כמעט לא עסקתי בעבר – רוח היזמות – ואתמקד באספקט מרכזי מבחינתי, השאיפה. ברור לכולם כי כדי להתקדם בחיים צריך שאיפות, אך כדי להקים ולקדם סטארטאפ יש צורך ברמה אחרת לגמרי של התחברות לשאיפותינו.
ובמה שונה השאיפה לסטארטאפ משאר שאיפות חיינו? אין עוד שאיפה המוכרת לי הכרוכה במספר כה עצום של פעולות מסוגים שונים ומשונים, לאורך זמן כה רב, וכרוכה בהתמודדות כה אינטנסיבית עם כישלונות כמו סטארטאפ.
נתחיל מהדוגמה המוכרת ביותר: הממוצע בגיוס השקעות דורש מכם להכשל לעיתים עשרות ומאות פעמים בטרם תצליחו לזכות בתשובה חיובית. כמה פעמים תוכלו לקבל את התשובה השלילית בטרם כח הרצון שלכם יכתש עד דק? כמה פעמים תכתתו רגליכם להרצליה פיתוח או לפגישות עם אנג'לים, תכינו מחקרי שוק ותערכו מחדש את קבצי האקסל שלכם בטרם תגידו "ניסינו, לא הלך". ומה עם סטרטאפים ממומנים הנאלצים לאורך שנים להתמודד עם בעיות של מציאת קו מוצרי נכון או מודל עסקי מרוויח? כמה פעמים תוכלו להסתכל לעובדים ולמשקיעים בעיניים ולהגיד "ניסינו, כשלנו, ננסה שוב"?
"עד שנצליח" תגידו אך הרוב המוחלט של האנשים בנוי להתקדמות על בסיס הצלחות. מעטים שבמעטים מוכנים להכשל באופן פומבי (או פרטי) ברוב פעולותיהם ולהמשיך במרץ. הדבר נוגד את השכל הישר בו אנו מתהדרים. מי נשאר? מי שהמבנה הנפשי שלו נטול התייחסות לאופן בו אחרים תופסים אותו (להלן 'סוציופט') ומי שמחובר בעבותות לשאיפותיו.
אז במה מועילה השאיפה ליכולת להתמודד עם כישלון? בכך שאינכם יכולים להכשל בשאיפותיכם. השאיפה, היא סוג של אידאה ואינה קשורה למימוש מעשי של פרט זה או אחר. שאיפתן של מלכות יופי הוא שלום עולמי ושאיפתנו היא שגשוג המיזם. ההבדל בינינו לבין מלכות היופי הוא במידת ההשקעה והמחוייבות שיש לנו כלפי שאיפותינו.
כל פעולה שתעשו לטובת המיזם היא כבר הגשמה מצדכם של השאיפה לשגשוגו ללא קשר להצלחתה או כשלונה. אם הלכתם למאה פגישות עם משקיעים והשקעתם את מרצכם ויכולתכם הצלחתם מאה פעמים לפעול להגשמת שאיפתכם.
בשאיפה אין מטרה ספציפית אלא דרך לכיוון כללי. אתם עדיין מגדירים יעדים כחלק מהתהליך אך ברור לכם שאלו הם אמצעים בלבד גם אם אתם נלחמים על יישומם כאילו היו הדבר החשוב ביותר. הצלחת המיזם יכולה לבוא ללא קשר לכל הגשמת מטרה זו או אחרת ולעיתים אף כתוצאה מכשלון המתגלגל להזדמנות.
השאיפה היא הרוח במפרשיכם. גדולה מכל רצון זה או אחר, מכל תפנית לרעה ואפילו מגן מצויין מתפניות לטובה. אלה מסוכנות לא פחות מאחר והן נוטות לגרום להסתמך על תוצאה חיובית זו או אחרת. כאשר אנו מתחברים לשאיפה כל יום הוא יום חדש להגשמתה. כל שקרה אינו רלוונטי אלא כשיעור וכל שיקרה אינו יכול לסכנה.
כמובן ששאיפה, חזקה ככל שתהיה, אינה תחליף לשכל ישר וליכולת ללמוד מטעויות. זוהי לא רק שגיאה להשתמש בשאיפותיכם כדי לשוב ולדפוק את הראש בקיר, זוהי הדרך הבטוחה להפוך את המחיר להגשמתן ללא כדאי.
בהזדמנות ארחיב עוד אך כעת אני נאלץ לגשת להגשמת שאיפותי האחרות J
ימי שלום,
אני מנוי לבלוג הזה מזה כשנה ואין לי ספק שזהו הפוסט הטוב ביותר שקראתי.
אני מודה לך על ההשראה וכעת גם אני אתפנה לשאיפותיי האחרות.
כל הכבוד!
ימי ימי,
פוסט מצוין. והגיע בדיוק בדיוק ברגע שהייתי צריכה אותו.
תודה
אורית
דניאל, אורית,
שמחתי!
הגדרת זאת כל כך טוב. קלעת בדיוק לעצם העניין. אהבתי את האבחנה בין שאיפה סתם לשאיפה שאתה מחובר אליה. אי אפשר להפסיק לרצות משהו רק בגלל שנכשלת עשרות פעמים
פוסט מצויין!
[...] זה לא הופך אותן לפגישות לא מוצלחות. כפי שכתבתי בפוסט ה-שאיפות, "הצלחת המיזם יכולה לבוא ללא קשר לכל הגשמת מטרה זו או [...]