עונת הכנסים הגיע ורצינו להזמין אתכם לשני כנסים של שני גופים הקרובים לליבנו:

גרטנר, חברת המחקר והייעוץ הטכנולוגי העולמית, סבורה כי במציאות הכלכלית הנוכחית, הטכנולוגיה היא זו שתייצר ערך לארגון, ולכן השקעה בה ושימוש נכון ויעיל בה, הנם קריטיים מאי פעם ביכולתם לסייע לארגון בהתמודדות עם המשבר ואף לצאת ממנו מחוזק.

בכנס גרטנר ב-1 ביולי בהילטון ת"א, יסקרו אנליסטים בכירים את הטכנולוגיות שהן השקעה כדאית לארגון המבקש לבדל עצמו בשוק העסקי התחרותי, גם בעתות משבר. כמו-כן, יוצגו החדשות החמות ביותר בתחומי האינטרנט, מחשוב הענן, אבטחת המידע, בינה עסקית וניהול מידע, וירטואליזציה ועתיד מערכות ההפעלה. הרצאת המפתח תעסוק ב "העתיד הצפוי להייטק מכוון סין והודו".
הכנס מיועד למנהלי מערכות מידע, מנהלי טכנולוגיה ראשיים, מנהלי חברות הייטק וקרנות, מנהלי אבטחת מידע, ספקי שירותים טכנולוגיים ולמעשה כל מי שתחום עיסוקו נוגע בדרך זו או אחרת לתחומי ה IT והתקשורת.לפרטים, רישום ותאום פגישות אחד על אחד עם האנליסטים : Gartner 20th Annual Regional conference

ב-29 ליוני יתקיים כנס ה Mobile Advertising השנתי של IMA, ארגון המובייל הישראלי. הכנס המתקיים זו השנה השניה, הפעם תחת הכותרת "It’s Money Time", יארח את מנכ"ל Buongiorno, ספק התוכן הסלולרי הגדול בעולם, ונציגים מ Telefonica O2, Vodafone Ventures, MEF (Mobile Entertainment Forum), MMA (Mobile Marketing Associtaion) ואחרים. בכנס, הגדול בתחום בישראל, ידברו על במה אחת מפעילים, סטארטאפים, קרנות, משרדי פרסום ומפרסמים.

אנו שמחים להציע שלושה כרטיסים בחינם לקוראי הבלוג, באדיבות ה- IMA. מי מכם הרוצה הזמנה בשווי של 330 ש"ח מוזמן להוסיף את עצמו לקבוצת ה: IMA – Mobile Advertising event אשר חלק מה-Zone, הרשת החברתית שלנו. נציג מטעם ה-IMA יבחר את הזוכים המאושרים באופן אקראי.

בשבוע שעבר פגשתי את דני סטרליץ ושגיא איילנד מ- TonePedia . הסטארט-אפ שלהם מתעסק בסאונד – אותו גוון-צליל חמקמק אחריו מחפשים מוסיקאים כל חייהם. בין אם זהו הסולו של גיטרה מובילה או אותם ביטים של מוסיקה אלקטרונית הגורמים לכם לפזז כמוכי אמוק. הסאונד הוא לב ליבה של החוויה המוסיקלית של כולנו, הסיבה העיקרית מדוע אנחנו נמסים למשמע קטע אחד ואדישים לחלוטין לאחר.

הרעיון מאחורי האתר הוא לספק דגימות צליל ולפרק אותן למרכיביהן הטכניים: גיטרה (הכלי בו בחרו להתמקד בשלב ראשון), אפקט, מגבר ורמקולים. המידע מאפשר למוסיקאים המחפשים את אותו סאונד ייחודי להגיע אליו מבלי לעבור מסכת ייסורים של חיפוש ותחקירים. הוא גם מאפשר להם לשמוע ציוד טרם קנייתו מאתרי מכירה ולחסוך מאות ואף אלפי דולארים על גילוי מאוחר של שילוב חומרה לא מוצלח.

עד כאן הרעיון מצויין אך בעל מגבלה – הוא פונה לחוויה מצד "הברזלים", הציוד הנדרש להפקתה. יש להתייחסות זו שתי מגבלות – האחת מוצרית והשניה שיווקית – ושתיהן מכוונות לאותו הכיוון. מבחינה מוצרית עדיף, לדעתי, לתקוף את הנושא מצד הסאונד עצמו ולאפשר למשתמשים לחפש סאונד שנשמע כמו משהו אותו כבר שמעו בקטע מוסיקאלי. כך תחסך מהם דגימה מתישה ומיותרת של קטעים שאינם רלוונטיים להם. מהבחינה השיווקית יכולה ההתמקדות בסאונד להביא חובבי מוסיקה שאינם נגנים לחפש את  "הדבר שעושה להם את זה" ולקבל הפניה לקטעים מוסיקאליים נוספים המכילים אותו. בביצוע נכון, יוכל TonePedia  להפוך לאחד ממנועי חיפוש המוסיקה החשובים והמובילים בעולם.

כיום אין מאחורי השירות טכנולוגיה מתקדמת המפרקת את הצליל למרכיביו אלא מאות חובבים כבדים המעלים את הדגימות ומזינים את המידע. מבחינה זו טיב השירות הוא כטיב הרשת החברתית המרכיבה אותו, ויש עוד כברת דרך לצעוד עד שאותה רשת תגיע למסה קריטית.

הצעדים האופרטיביים הנדרשים כדי להצעיד את המיזם שנות אור קדימה הם ספורים אך לשם יישומם זקוקה TonePedia לשותף טכנולוגי מאגף ה- PHP. אם אתם מתעניינים, פנו ל- danny@tonepedia.com .

כחובב מוסיקה אהבתי את הרעיון, מאד! המרחק בין TonePedia להצלחה הוא קטן לדעתי ודחיפה מקהילת הדוט קום יכולה לעשות את ההבדל. אז אם אתם אוהבים מוסיקה ויכולים לעזור – עשו זאת!

>

לפני זמן מה כתבתי בבלוג שלי רשומה שעסקה בסטארטאפ השקוף. חצי בדיחה, חצי אמת.

מאז, הרעיון יותר ויותר מוצא חן בעיני. יש בו משהו נכון ורענן, ומה שראיתי בשנים האחרונות רק מחזק אצלי את החשק להתייעץ יותר, לספר יותר, לשתף יותר ולעזור יותר, מתוך הבנה (אולי נאיבית, אבל גם מציאותית) שככה נראים החיים כשמפתחים סטארטאפ רשת צעיר וגמיש וזו הדרך הנכונה. שלח לחמך, גרסת הווב.

אי לכך ולנוכח העובדה, אנחנו גאים להציג -  הסטארטאפ השקוף, שבעולם אידיאלי יכלול ספונסר (אהמ, אנחנו עובדים על זה), רצוי מתחומי המדיה כך שהחשיפה תהיה סוג של נתון מראש. אותו ספונסר יתן את הכסף לפיתוח אבל גם את הגב של המדיה (טלויזיה ואינטרנט ובהמשך בעוד כלים). הסטארטאפ השקוף יתעד את כל מהלכיו (החל בטורים כגון זה, המערבים בדיה ואמת) וכלה בדברים רציניים יותר כגון "איך כותבים לבלוגרים" "איך בונים אקסל" והגרסא הפחות פופולארית "איך גונבים רעיונות ממתחרים"  – כולל תיעוד וידאו של פגישות, עשה ועל תעשה, הוצאת המסמכים החוצה לבחינה ועבודה קולברטיבית (קחו את זה בערבון מוגבל, העו"ד המצויינת שלנו לא תסכים לכל דבר), בריינסטורמינג כלל מערכתי בשיתוף הקהל (מי שקיבל מאיתנו שאלות על פריימוורק לאחרונה כבר מכיר את זה), שימוש בהצבעה, בסקרים ובכלי עבודה שיתופים על מנת לקבל החלטות (בידי הקהל כמובן, אך לא רק).

זה אומר שויקידו עושה שימוש בכלי קוד פתוח ובשיתופי פעולה. זה אומר שבאותו עולם אידיאלי היה הקהל התורם משתתף בניהול המוצר, מדבג את הקוד, ואף מקבל אופציות בהתאם לרמת שיתוף הפעולה שלו (לפי זה, ג'ימייל בהחלט חייבים לי מניה או שתיים).

סוג של ריאליטי, רק בלי ביקיני. סוג של עבודת יום יום, רק בלי הזוהר שאנשים נוטים לעטות על סטארטאפים בתחילת דרכם – אבל עם המון קסם. ובינינו, מי לא היה רוצה קצת קסם?

הרשו לנו להציג את הסטארטאפ שלנו, ויקידו, השילוב הבלתי מתפשר של video  ו -kids. בימים אלו בדיוק אנו יוצאים לדרך, מתלבטים בשאלות פיתוח, ובשאלות ניהול ראשוניות, מנסים לשאוב מכל המקומות בהם היינו כבר, ועבדנו כבר. מאמצים מתודות פיתוח מהיר, ובודקים מה הדרך המתאימה לנו, כולל מערכות ניהול פרוייקטים, ניהול גרסאות קוד ותכנוני גאנט חודשיים שבימים כתיקונם אני נוטה לנסות שלא להיתקל בהן יותר מדי, וכמנהלת אני מתה להשתמש בהן, איך נפלו גיבורים.

בפועל, התכנית שלנו הולכת קצת פחות רחוק מסיבות פרוזאיות לחלוטין כגון רשם החברות, חוקי המדינה ושלל עניינים זוטרים, אבל אנחנו מתכוונים ללכת הכי רחוק שאפשר במגבלות הנתונות. גם בסטארטאפ הקודם שעבדתי בו ניסיתי להוציא כמה שיותר דברים לאור, להכיר לאנשים את המוצר הרבה לפני שהוא היה בשוק, לעורר סקרנות, לשתף, ועכשיו כששנינו מתחילים דרך משלנו, נראה לי שהדרך הזו בהחלט יכולה להיות לא רק דרך משלנו, אלא גם הדרך שלנו.

הפעם אעסוק בנושא בו כמעט לא עסקתי בעבר – רוח היזמות – ואתמקד באספקט מרכזי מבחינתי, השאיפה. ברור לכולם כי כדי להתקדם בחיים צריך שאיפות, אך כדי להקים ולקדם סטארטאפ יש צורך ברמה אחרת לגמרי של התחברות לשאיפותינו.
ובמה שונה השאיפה לסטארטאפ משאר שאיפות חיינו? אין עוד שאיפה המוכרת לי הכרוכה במספר כה עצום של פעולות מסוגים שונים ומשונים, לאורך זמן כה רב, וכרוכה בהתמודדות כה אינטנסיבית עם כישלונות כמו סטארטאפ.

נתחיל מהדוגמה המוכרת ביותר: הממוצע בגיוס השקעות דורש מכם להכשל לעיתים עשרות ומאות פעמים בטרם תצליחו לזכות בתשובה חיובית. כמה פעמים תוכלו לקבל את התשובה השלילית בטרם כח הרצון שלכם יכתש עד דק? כמה פעמים תכתתו רגליכם להרצליה פיתוח או לפגישות עם אנג'לים, תכינו מחקרי שוק ותערכו מחדש את קבצי האקסל שלכם בטרם תגידו "ניסינו, לא הלך". ומה עם סטרטאפים ממומנים הנאלצים לאורך שנים להתמודד עם בעיות של מציאת קו מוצרי נכון או מודל עסקי מרוויח? כמה פעמים תוכלו להסתכל לעובדים ולמשקיעים בעיניים ולהגיד "ניסינו, כשלנו, ננסה שוב"?

"עד שנצליח" תגידו אך הרוב המוחלט של האנשים בנוי להתקדמות על בסיס הצלחות. מעטים שבמעטים מוכנים להכשל באופן פומבי (או פרטי) ברוב פעולותיהם ולהמשיך במרץ. הדבר נוגד את השכל הישר בו אנו מתהדרים. מי נשאר? מי שהמבנה הנפשי שלו נטול התייחסות לאופן בו אחרים תופסים אותו (להלן 'סוציופט') ומי שמחובר בעבותות לשאיפותיו.

אז במה מועילה השאיפה ליכולת להתמודד עם כישלון? בכך שאינכם יכולים להכשל בשאיפותיכם. השאיפה, היא סוג של אידאה ואינה קשורה למימוש מעשי של פרט זה או אחר. שאיפתן של מלכות יופי הוא שלום עולמי ושאיפתנו היא שגשוג המיזם. ההבדל בינינו לבין מלכות היופי הוא במידת ההשקעה והמחוייבות שיש לנו כלפי שאיפותינו.

כל פעולה שתעשו לטובת המיזם היא כבר הגשמה מצדכם של השאיפה לשגשוגו ללא קשר להצלחתה או כשלונה. אם הלכתם למאה פגישות עם משקיעים והשקעתם את מרצכם ויכולתכם הצלחתם מאה פעמים לפעול להגשמת שאיפתכם.
בשאיפה אין מטרה ספציפית אלא דרך לכיוון כללי. אתם עדיין מגדירים יעדים כחלק מהתהליך אך ברור לכם שאלו הם אמצעים בלבד גם אם אתם נלחמים על יישומם כאילו היו הדבר החשוב ביותר. הצלחת המיזם יכולה לבוא ללא קשר לכל הגשמת מטרה זו או אחרת ולעיתים אף כתוצאה מכשלון המתגלגל להזדמנות.

השאיפה היא הרוח במפרשיכם. גדולה מכל רצון זה או אחר, מכל תפנית לרעה ואפילו מגן מצויין מתפניות לטובה. אלה מסוכנות לא פחות מאחר והן נוטות לגרום להסתמך על תוצאה חיובית זו או אחרת. כאשר אנו מתחברים לשאיפה כל יום הוא יום חדש להגשמתה. כל שקרה אינו רלוונטי אלא כשיעור וכל שיקרה אינו יכול לסכנה.

כמובן ששאיפה, חזקה ככל שתהיה, אינה תחליף לשכל ישר וליכולת ללמוד מטעויות. זוהי לא רק שגיאה להשתמש בשאיפותיכם כדי לשוב ולדפוק את הראש בקיר, זוהי הדרך הבטוחה להפוך את המחיר להגשמתן ללא כדאי.

בהזדמנות ארחיב עוד אך כעת אני נאלץ לגשת להגשמת שאיפותי האחרות J

היום היה יומו הרשמי הראשון של ויקידו.

ויקידו (Vikido) הוא הסטארט-אפ של עמית כנעני ושלי. פרי תכנונים ומאמצים של שנה היוצא לדרכו עמוס בתקוות ואמונה.  רעיון שהפך לתכנית שהפכה להתגייסות שהפכה למציאות חיינו – לעתיד הנראה לעין.

היה זה יום שרובו תאומי פגישות, התכתבויות, עבודה על הבלוג של ויקידו (שתפקידו החשוב יתברר בהמשך) והכנה טכנית ותכנית של ישיבת הצוות הראשונה שתערך מחר. פתיחה חגיגית על קפה ועוגה לתקופה בלתי מוגבלת של התנזרות מזמן פנוי.

בשבועות ובחודשים הקרובים נשתף אתכם בתהליך. יש הרבה מה לספר ועוד נרחיב על רעיון השיתוף ותכניו, אך על כך ביום אחר.

 היום היה יומו הראשון של ויקידו.