מיקור חוץ של עבודות פיתוח לחברות בחו"ל היא פופולארית מתמיד בתקופה זו של מחסור במזומנים והנסיון המצטבר, שלי ושל אחרים, יוצר תמונה שראוי לחלוק אותה עם השוקלים לעשות זאת.
אתחיל במסקנות: קשה מאד לבצע פיתוח מוצלח של מוצר, או אף חלקים ממנו, בחו"ל. הסיבות לכך רבות ומגוונות אך במקום למנות אותן הייתי רוצה לנקוט בגישה חיובית ולנסות ולצייר קווים מנחים להפעלה מוצלחת של צוות פיתוח בחו"ל. אם אינכם רואים כיצד אתם מצליחים לקיים ולו חלק מעקרונות אלו - חשבו שנית על הרעיון.
השד העדתי
המושג "מוכן" הבא לתאר מצב של פרוייקט, או רכיב בתוכו, הוא תלוי-תרבות. לא דין "מוכן" ישראלי כדין "מוכן" אמריקאי ולא דין "מוכן" מזרח אירופאי או מזרח אסיאתי כדין "מוכן" ישראלי. הכינו עצמכם להתקשרות עסקית וליחסי אנוש עם אנשים שעולם המושגים שלהם שונה ואף נוגד את שלכם.
רזרבות
התוצאה המעשית מהבדלי הגישות שהוזכרו בסעיף הקודם היא צורך ב- %30 לפחות מתקציב ומזמן הפיתוח הנשמרים למקרה של אי עמידה בסטנדרטים הדרושים והצורך להתאימם לצורכיכם.
בדיקת התאמה
בדומה לבחירה של חברת פיתוח בארץ אתם רוצים לדעת שהחברה כבר פיתחה מוצרים דומים ושאפשר לסמוך עליה. בבחירת חברה בחו"ל קשה לוודא זאת ופעמים רבות התפארות בפרוייקט גדול יכולה להסתבר כמעורבות שולית באגף ה- Support שלו. אם אינכם יכולים לודא את תפקידה של החברה בפרוייקטים, נהגו כבית שמאי והתייחסו אליהם כפיקציה.
בנוסף, כדאי לקבל מכתבי המלצה מחברות זרות אחרות, רצוי מערביות, שקיבלו ממנה שרות זהה, או לפחות דומה, לזה שאתם מבקשים.
אנשי קשר
אתם זקוקים לשני אנשי קשר, אחד מכל צד. איש הקשר בצד השני צריך להיות מסוגל לדבר אנגלית שוטפת. אין דבר מתסכל ומבזבז זמן מקריאה של מסמכים ומכתבים הכתובים ב
לשונות, או שיחה בה אחוזים ניכרים מהזמן מוקדשים להבנת הנאמר. בדומה, איש הקשר שלכם צריך לדעת להגדיר את המשימות באנגלית אוקספורדית אחרת תמצאו את עצמכם נאלצים לבלוע צפרדעים שאתם הזמנתם. איש קשר מצדכם הדובר גם את השפה המקומית ומבין את התרבות הוא יתרון עצום.
ניהול מרוחק של פרוייקט אינו "שגר ושכח", רחוק מכך, ואיש הקשר אמור לפנות לעצמו שעתיים שלוש ביום לפרוייקט קטן, חצי יום לפרוייקט בינוני ויום שלם לפרוייקט מורכב.
אם איש הקשר של הצד השני אינו עומד בקריטריונים או בזמנים דרשו להחליפו מיידית. אם המצב אינו משתפר לאלתר הפעילו את כיסא המפלט וצאו מהחוזה ללא השתהות מיותרת.
נקודות יציאה
העניין הקודם מביא אותנו לתחום החוזי. החוזה צריך להכיל מספר נקודות יציאה המאפשרות לכם לצמצם נזקים ולהפסיק את ההתקשרות. הייתי מציע שני סוגים של נקודות יציאה - האחד קשור לאבני דרך ומאפשר יציאה פשוטה וזולה במקרה של אי עמידה בזמנים. השני הוא יציאה ללא סיבה מוגדרת ומאפשר תשלום כופר כדי לצאת מהתקשרות לא בריאה למרות עמידה לכאורה באבני הדרך.
כבר מזמן לא הייתי בחו"ל
במקרה ומדובר בפרוייקט בינוני ומעלה תקצבו לפחות ביקור אחד, של מספר ימים כ"א, אצל החברה המפתחת. כמעט בכל פרוייקט מרוחק או מקומי מגיע הרגע בו העניינים משתבשים. כשזה קורה בארץ אתם נפגשים, מדברים, החבר'ה שלכם שוהים במשרדים של החברה המפתחת ולהיפך עד שהפערים נסגרים. כשזה קורה בחו"ל הפרוייקט נתקע ועליכם להכין את עצמכם לשחררו על ידי צמצום המרחק הגיאוגרפי.
המנעות מפיתוח "מתגלגל"
אחד התחביבים הנפוצים בסטארטאפים ישראלים הוא התחלת פיתוח ללא השלמת כל האפיונים והעיצוב. אם חפצי חיים אתם אל תעבירו פרוייקט לחו"ל בלי כל (אבל כל) החומרים הנדרשים. פיתוח "בחתיכות" יפיק ברוב המקרים סוג של פרנקנשטיין תכנותי אותו תאלצו להשמיד ולפתח מחדש. פיתוח מתגלגל מותאם, בגבולות הז'אנר, לאופי הישראלי ומאד לא מותאם לרוב התרבויות הידועות לאדם.
נגישות לתהליך הפיתוח
הקוד, בסיסי הנתונים והתיעוד צריכים להיות נגישים בכל רגע. כך תוכלו לודא שהדברים מתקדמים ושהם מתקדמים באופן בו אתם מצפים שיתקדמו. אם יש לכם בעיה עם הסטנדרטים של המפתח עדיף לדעת זאת אחרי יומיים ולא עם הגשת הפרוייקט. כך גם תוכלו לודא שאתם מגובים למקרה של פירוק ההסכם.
לסיכום,
הצעת המחיר הראשונית של חברה מחו"ל היא רק קצה הקרחון. הוסיפו לכך עלויות ענפות של ניהול פרוייקט, תקציב "שיקום" לצורך השלמות ותקציב נסיעות - ויש לכם בערך 50% תוספת במקרה של פרוייקט בינוני. לפרוייקט מסתבך יש גם עלויות שאינן כספיות כמו אי עמידה ביעדי החברה ובזבוז עצום של משאבי ניהול ומיקוד. במקרים של פרוייקטים גדולים יכול החסכון להסתכם במליונים אך עבור פרוייקטים חד פעמיים כדאי לשקול שימוש במתכנתים מוכשרים בין עבודות - והמצב הכלכלי הנוכחי מספק לנו רבים וטובים שכאלה.
האם המסקנה בשורה התחתונה היא שלילית? לוא דוקא. על כל סיפור אימה שתשתמעו יהיה לכם גם סיפור הצלחה בסגנון "כיצד חסכתי 98% מעלויות הפיתוח וזכיתי בפרס הקוד המושלם לשנת 2008". תסמונת הצל"ש-טר"ש של פיתוחים בחו"ל מחייבת זהירות עצומה בהתנהלות הראשונית ויכולת על-גבול-הקפריזית לחתוך עניינים בהתנהלות השוטפת. במילים אחרות, אם אתם רואים שלא יצא מהפרוייקט הזה צל"ש, כנראה זה טר"ש.
