אין ספק כי תוכן שנוצר על ידי משתמשים (UGC) הוא בעל "מקדם הגנבה" גבוה ויש משהו מעודד בגיוון התכנים ומכמיר לב באפיים. תמצאו שם הכל, החל מתהיות פילוסופיות וכלה בסרטונים כמו זה של ארנבים אוכלים עם יותר מ- 2.5 מליון צפיות. הבעיה הגדולה היא שבעוד שאנשים כמהים לצרוך תכנים מגניבים הם מתקשים לשלם עליהם והתוצאה - עלויות הפעלה עצומות ביחס להכנסה.
כתבה מאירת עיניים ב- Financial Times מצטטת תחזית לפיה Hulu תשווה בהכנסותיה ל- Youtube ב- 2009. "האם החמצתי משהו?" ודאי תשאלו את עצמכם כשתגלו של- Youtube יותר משמונים מליון משתמשים בעוד של- Hulu יש רק שישה? והתשובה היא - כנראה שכן. מסתבר שמודלים כלכליים עובדים טוב יותר בתוכן מקצועי - גם כשהוא מסופק בחינם. בשל סיבות משפטיות, יכולה גוגל לפרסם על גבי פחות מ- 4% (ויש הטוענים 2-3%) מהתוכן המוצג בה. ואילו Hulu, שהתוכן המסחרי שבה (סדרות כמו האוס, SNL ו-Heroes) מוצג כולו ברשות, יכולה לפרסם על מרביתו. מאחר ושידור וידאו עולה לא מעט כסף הרי ש- Youtube מפסידה על משתמשיה חובבי הארנבונים. וגם לו יכלה זו לפרסם על יותר נדלן שידורי האם היו מוכנים מפרסמים רבים לפרסם על גבי ארנבונים ושאר תכנים קצרים, חובבניים ואף בעייתיים מבחינת תכנם?
בעיית ה- UGC בוידאו כבר נידונה לא מעט אך האם מדובר בבעיה פרטית של וידאו? מה לגבי בלוגים, רשתות חברתיות ושאר מקורות תוכן המסתמכים על תוכן משתמשים, שהרי אם בפייסבוק נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר?
הבעיה, כפי שאני רואה אותה, היא בנסיון לחבר כסף של מפרסמים גדולים לתוכן של משתמשים קטנים. אמרה עממית בקרב קנייני חומרה טוענת כי איש לא פוטר מעולם משום שרכש מחשבי IBM ורוח האמרה הזו בהחלט שורה על המפרסמים, שאינם רוצים לראות את עצמם ללא עבודה בשל חיבור המותג לתוכן באיכות ירודה / פוגעני / בעייתי-בזכויות-היוצרים. מספיק שאחוז אחד מהתכנים הוא כזה כדי להפוך את הסיכון ללא כדאי ונכון להיום רוב רובו של ה- UGC לוקה באחת מבעיות אלה.
אני יכול לחשוב על לפחות שני פתרונות יצירתיים-אם-כי-לא-חפים-מחסרונות לעניין. האחד הוא יצירת מדד ידידותיות למפרסמים המופעל (ידנית) על כל תוכן העובר רף פופולריות מסויים. מדד זה יאפשר למפרסמים להציע את מרכולתם ללא כל חשש על התכנים המאושרים ולאתרים להרוויח מתכנים הזוכים לפופולאריות היסטרית. כמובן שהעניין בעייתי מאחר וקשה מאד לודא זכויות יוצרים ושיקול הדעת באישור צריך "להחזיק מים" במבחן משפטי.
הפתרון השני הוא פניה למפרסמי ה- Long tail, שלחלקם לא אכפת לפרסם על כל דבר שזז ולא ממש חשוב מה היא איכותו. במקרה של Youtube זה יהיה שינוי דראסטי במודל העסקי ועשוי להבריח את המפרסמים המיינסטרימים שיש להם, אך בכמות המשתמשים שלהם גם קמצוץ זעיר של משתמשים-שהפכו-למפרסמים יכניס מאות מליונים. האם פרסום מסוג זה יפגע גם במספר המשתמשים? שאלה טובה…
כיצד מפסידים כסף מ- UGC זוהי חכמה קטנה מאד. כיצד מרוויחים? נשמח לשמוע אם גם לכם יש רעיונות…
מה לי וליאהו תשאלו? ובכן, מעבר לשימוש במערכת הדואר שלהם כחשבון משני לא הרבה, אבל יש משהו באופן הפעולה של יאהו שצריך לקומם כל יזם: יאהו משקיעה משאבים עצומים בלמכור את נכסיה במחיר טוב ומשאבים אפסיים בלהמציא את עצמה מחדש. כמובן שעצבי אינם מוצדקים, שהרי יאהו כבר מזמן אינה מיזם, אלא תאגיד, וההחלטות המתקבלות בה קשורות כמעט בלעדית למחיר המניה ו/או המכירה. מצד שני, גוגל גם היא תאגיד ענק ובכל זאת היא מתייחסת לעצמה כסטארט אפ ומציעה חדשנות ויצירתיות בכל פעילויותיה. דוגמה קטנה ניתנה השבוע.
ההבדל הגדול בין החברות טמון ככל הנראה במקורותיהן. גוגל צמחה מתוך מנוע החיפוש החדשני שפיתחה ואילו יאהו צמחה מתוך מדריך האתרים שהקימה. במילים אחרות - גוגל היא חברת טכנולוגיה ויאהו היא חברת תוכן. ההבדלה הזאת נשמרת, פחות (ראה Yahoo Pipesכפזילה לצד הטכנולוגי) או יותר, גם כשמדובר בחברות המגלגלות מיליארדים. השילוב ביניהן, שנגדע באיבו השבוע יכול היה להיות מעניין. השילוב עם מיקרוסופט נראה לי עד לאחרונה כסוג של Much of the same muchness, מאחר והחדשנות הטכנולוגית של מיקרוסופט לא התבטאה במיטבה באינטרנט, אך מסתבר כי מיקרוסופט התנערה משנת החורף שלה והכריזה על 25 שירותים חדשים, חלקם נשמעים מבטיחים למדי ועל חלקם כבר יש תגובות טובות.
גוגל לא מפחדת לשגות. היא מוציאה שירותים בהמוניהם, חלקם טובים וחלקם פחות ותמיד יש תחושה שמשהו מתבשל במעבדותיה. אז אולי הגיע הזמן שיאהו תתחיל לחשוב גם היא כמו סטארט-אפ שהרי יש לה את הכח הכלכלי והפיתוחי לייצר סדרה אין סופית של מוצרי תוכן וטכנולוגיה. מוצר (משמעותי) חדש ומרענן כל כמה חודשים היה משנה לא רק את גישת השוק ליאהו אלא את גישתה לעצמה. באופן מצער נראה שליאהו אין את ה- DNA הדרוש לכך ומתוך כך את היכולת להשתנות ולשנות.
יאהו היא, נכון להיום, חברה שהאג'נדה הבלעדית בה היא להמכר וכל שקורה בה הוא פועל יוצא של אג'נדה זו. באופן פאראדוקסלי זהו בדיוק הדבר שיוריד את שוויה. השלט "חייב להמכר" התלוי מעליה מוריד אוטומטית את המחיר אותו מוכנים הקונים הפוטנציאלים לשלם וגרוע מכך - שם את עובדי החברה במצב של חוסר ודאות מוחלט בנוגע לעתידם הכמעט מיידי. המפגש בשבוע שעבר בגראג' גיקס עם עובדי יאהו היה הזדמנות נהדרת לשמוע קצת רכילות מאחורי הקלעים (לוא דוקא מהעובדים עצמם) והמצב כפי שהוא משתקף ממנה הוא של אבדן דרך ובלבול.
לראשונה מתקיים מסלול דיגטאלי ב-פסטיבל הטלויזיה השנתי - יומיים וחצי של תוכן על החיבור בין תוכן וטכנולוגיה, בעיקר סביב וידאו. בכנס ידונו השפעות אסטרטגיות של טכנולוגיה על עולם המדיה (כניסת חברות טלויזיה לאינטרנט, איזו קופסה תשלוט על הסלון וכו').
מרצים רבים מחו"ל מגיעים השנה, כולל מנכ"ל אקסל שפרינגר דיגיטל, נציגי ESPN, בריטיש טלקום, גוגל (ראש תחום מיזוגים ורכישות באירופה), בכירים ממיקרוסופט (ראש תחום שירותי אונליין אירופה) ועוד.
בין הנושאים המכוסים באירוע:
1. Telecom and media - BT presentation and H3G mobile TV presentation / panel
2. Internet live broadcasting - effects on content creators and on the news industry
3. Big Media response for the technological changes - ESPN and Axel Springer
4. The battle for the living room - future set top boxes, the battle between the different boxes who are trying to control our screen
5. Content consumption habits - how do kids consume media (panel with actual kids, very cool one)
6. TV brands' invasion to the internet
7. Internet TV independent creators
לקוראי the.co.ils מוצעת הנחה משמעותית בדף הרישום שבאתר הפסטיבל. קוד ההנחה הוא: taya08
