הבלוג של עולם הדוט.קום הישראלי החדשות, הטכנולוגיות, הטרנדים, הדמויות והמיזמים

אוקטובר
19
2008
אני מרגיש קצת לא בנוח לכתוב פוסט זה, בעיקר מכיוון שבתקופה האחרונה אנו עדים לתופעה בה כל אחד הופך למומחה, בעיקר אלה ללא שום ניסיון רלוונטי או סתם Wannabe’s, שידעו לחזות בדיוק את מה שקרה, מה יש לעשות עכשיו, מה יקרה ומה לא. מטרידה אותי יותר התופעה בה עיתונים "רוכבים" על הגל, כעושים תחרות מי יביא יותר כותרות מפחידות או נבואות מרחיקות לכת ותוך כדי כך מספקים במה לאותם כוכבים נולדים. אני מניח שלא מעט יגידו את אותו הדבר גם עלי, ובכל זאת, אני מרגיש צורך להציג את האני מאמין שלי ושכל אחד יקח מזה את שהוא מרגיש עמו בנוח.

בשבוע האחרון התחלתי להרגיש שלא בנוח לאור כל נבואות הזעם שנזרקות לכל עבר ומנבאות שחורות לכלל תעשיית האינטרנט. כשהמשבר הנוכחי פרץ לפני בדיוק כחודש עוד הייתה לי מעט שמחה לאיד כלפי אותם בנקי ההשקעות שהביאו לפיצוץ בועת האינטרנט הראשונה אי-שם בשנת 2000. הם עסקי-אוויר היום ולמעשה האשמים העיקריים במשבר (אם אפשר לקרוא לזה כך) הנוכחי - סוף סוף אנחנו (אנשי האינטרנט) לא אשמים. אך במהרה אותם בנקים החלו לקרוס בזה אחר זה וגררו אחריהם את כל כלכלת העולם לתהומות שנראו לאחרונה רק בתחילת המאה הקודמת. להבדיל מהבועה הקודמת אשר נבעה משיערוך יתר של מניות הטכנולוגיה ופגעה בעיקר במשקיעים ובחברות הטכנולוגיות, הצונאמי הכלכלי אותו אנו חווים היום לא ישאיר אף אחד יבש (וגם זה במקרה הטוב).

בואו נשים את הדברים על השולחן, יהיו השלכות קרדינליות על תעשיית האינטרנט העולמית, אך מפה לתלות את כל תחלואי התעשייה במצב או להספידה עוד ארוכה הדרך. המצב הולך להיות קצת יותר קשה ושונה ממה שהורגלנו אליו, אבל אני מאמין שלא הכל שחור ושאפשר לנצל מצב זה לטובתינו איפה שאפשר ולהתאים את עצמנו אליו היכן בשאר המקרים.

1. ה-Web2.0 מת ?: רק בשבוע שעבר קראתי ציטוט של Jason Calacanis (שלא מעט גופי תקשורת שרק מחפשים את אותן הכותרות המפחידות מיהרו לפרסם גם בארץ), בו הוא ניבא ש-50%-80% מחברות הסטרטאפ הממומנות ע"י קרנות הון סיכון ייסגרו ב-18 חודשים הקרובים כתוצאה מהמשבר. תרשו לי להיות קצת יותר קיצוני, 80% מכל חברות האינטרנט הקיימות היום יסגרו בתוך שנתיים. כן, גם אני לא מחדש הרבה. ההבדל בין שתי הנבואות הוא שלפי דעתי רוב החברות ייסגרו ללא שום קשר למצב הכלכלי השורר היום בעולם אלא כתוצאה מרעיונות לא טובים מספיק, מימוש בינוני או שיווק גרוע. בקיצור, חברות שאין להן זכות קיום. בואו נהיה כנים, רוב החברות עליהן אנו קוראים ביום יום נמצאות במצב הזה. עכשיו נוסיף למצב את העובדה שכלכלת ארה"ב ואחריה שאר כלכלות העולם ייכנסו למיתון ושגיוס כספים יישאר בגדר חלום לתקופה הקרובה. אותן החברות שיש בהן את הפוטנציאל, יידרשו לחשיבה קצת יותר יצירתית ע"מ לעבור את התקופה, שלהערכתי תמשך לפחות שנה, בשלום. דווקא פה בישראל המצב קצת יותר טוב (שוב, לדעתי) ולרוב החברות שזכו למימון יש מוצרים מבטיחים עם מודלים עסקיים חזקים.

2. השקעות: כולם אומרים את אותו הדבר, תישכחו מגיוסים חדשים וגם מגיוסי המשך. אני מניח שיש בזה משהו אבל לפי דעתי זה בדיוק התקופה לבצע השקעות חדשות - משקיעים יוכלו להשקיע עכשיו בשוויים משמעותית יותר נמוכים משהוצעו להם רק לפני מספר חודשים.

3. תחרות: בהנחה שפיתוח של מוצר ממוצע לוקח בין 8-12 חודשים, חברות חדשות ייצאו לשוק כאשר הכלכלה תהיה בשלבי ההתאוששות האחרונים, דבר שיאפשר להן לקטוף את הפירות בסביבה פחות תחרותית.

4. כח אדם: גם בנושא זה כולם תמימי דעים, צריך לקצץ איפה שאפשר ולהשאר עם מצבת כח האדם המינימלית. אני חושב שרוב חברות האינטרנט למדו היטב את מסקנות הבועה הראשונה ורובן מתפקדות עם מינימום כח האדם מלכתחילה, ואם יש כאלה שלא הפנימו זאת - הן יאלצו לפטר. דווקא החברות היותר גדולות יהיו אלו שיצטרכו לקצץ ולהתאים עצמן לתקופה. מכיוון שהתקציבים יקוצצו, דבר שיוריד את הביקוש לכ"א, ואילו ההיצע של עובדים מוכשרים יעלה,code-for-food.jpg גובה המשכורות והתנאים הנלווים ייצטרכו להשתנות. לכן, הייתי ממליץ לחברות שרוצות "להדק את החגורה" להציע לעובדים לבצע "התאמת תנאים" ואם לא יסכימו, תמיד ישנה האפשרות לפטרם ולאחר מכן לגייס עובדים לא פחות מוכשרים בתנאים נוחים יותר למעסיק.

 5. יצירתיות: בשנתיים וחצי האחרונות יצא לי לעבוד ולהפגש עם לפחות מאה חברות. לכולם אני מנסה לעזור בחשיבה יצירתית - איך לפתח ולשווק בעלויות נמוכות יותר ואיך לייצר בידול מוצרי ושיווקי ע"מ לגרום למוצר לבלוט יותר מכל אלפי המוצרים הקיימים היום. לחברות שלא עשו זאת עד היום לא תהיה ברירה והן יאלצו להתחיל לחשוב מחוץ לקופסא. זמנים קשים תמיד הוציאו את המיטב מיזמים שנלחצו אל הקיר ונאלצו להתאים עצמם למצב.

6. צריך מודל עסקי ?: העובדה שכולם התחילו פתאום לדבר על החובה שבמודל עסקי היא בעיקר מכיוון שחברות ייצטרכו לייצר תזרים מזומנים שיכפר על חוסר האפשרות לגייס כספים. אינני מאמין שלחברות בעלות מודל עסקי יש אפשרות להגיע לנקודת איזון בפחות משנה וחצי. לכן, יהיה קשה לדרוש מהן דבר שכזה. ובכל זאת, אני מאמין שחברות אשר יציגו מודל עסקי עובד, אפילו ללא רווחים, יצליחו להשיג השקעת המשך. ללא מעט חברות אין ממש מודל עסקי והן מתבססות על יצירת תנועת גולשים (eye-ball). לאותן חברות תמיד היה קשה יותר לגייס, אך אני באמת מאמין שבמידה וחברות אלו יצליחו לייצר את אותה מסה קריטית מינימלית, לא תהיה להן הבעייה למנף זאת ליצירת מזומנים מחד וגיוס השקעה מאידך. האתגר הוא, כמו תמיד, להגיע לנקודה זו בכלל, ואם אפשר - במינימום עלויות. בזמנים של מיתון אנשים נוטים לשנות הרגלי צריכה, ולכן יתכן ונראה דווקא עלייה בתעבורת הגולשים אשר יחפשו אלטרנטיבות בידוריות ופתרונות זולים יותר ברשת.

7. האם פירסום הוא מודל עסקי ?: השוק האמריקאי נכנס למיתון וכבר היום אפשר לראות מספר גדול של חברות המקצצות בתקציבי הפירסום הכללי שלהן. אך כבר באפריל התבטאתי שלפרסום באינטרנט יש יתרון גדול על פני מדיומים אחרים - הוא מדיד. המפרסמים הגדולים כבר התבטאו שהם צריכים לשים יותר דגש על החזר השקעה (return on investment) מאשר לייצר "אפקט וואו". לכן, יש לצפות שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי קונטקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי (online advertising). זאת מכיוון שהם יעילים, מאפשרים מדידה, דיווח ומעל לכל שליטה על ההוצאה - אלמנטים החשובים בזמן מיתון. חברות אינטרנט יכולות להתבסס על פירסום כמודל עסקי לגיטימי, אך הבעייה היא שלא מעט מהחברות משתמשות במודל זה כברירת מחדל ללא שימת דגש על תהליכי אופטימיזציה שהיו יכולים לייצר להן עוד הכנסות.

8. האם כדאי להתחיל עכשיו מיזם אינטרנטי ?: אם היה לי את הרעיון הנכון, רעיון מהפכני הניתן לפיתוח בעלויות יחסית נמוכות, הייתי הולך עליו ללא התלבטות. כמו שציינתי מקודם, העולם עובר עכשיו "רעידת אדמה" שתשנה לא מעט מהרגלי הצריכה והעבודה של הרבה מאוד אנשים וחברות בכל העולם. זוהי הזדמנות של כמעט פעם בחיים עבור יזמים למצוא את אותן בעיות ונקודות חוסר האיזון שאפשר לפתור. רק צריך לחשוב באופן יצירתי. מי מכם שחושב שיש לו את אותו הרעיון אך צריך עזרה כדי לקחת אותו לשלב הבא, מוזמן ליצור איתי קשר - yo at thecoils dot com.

בהצלחה

מקוטלג תחת: VC, Web2.0, בועה, ישראל, מודל עסקי, עולם, קרנות הון סיכון


  • פוסט מצוין.
    כדי לבדוק האם ווב-שתיים-אפס הצליח מספיק לבדוק בפשטות באיזה אתרים אני גולש היום ובאיזה גלשתי לפני עשור; עד כמה תוכן גולשים עוזר לי בעבודה היומיומית היום לעומת לפני עשור, וכו'.
    כמובן, כל מי שעושה בתחום היה רוצה לראות את הצלחה באופן מוחשי בחשבון הבנק שלו. אבל, יכול להיות שכמו שאי אפשר היה לחזות את מידת ואופן ההצלחה של ווב-אחד-אפס (מי היה יכול ב-1996 להגיד איך ייראה הנאסדאק ב-2000?), אי אפשר לומר איזה מודל עיסקי יהיה המוצלח ביותר היום.
    ככה זה עובד וזה בסדר גמור: יש לנו היום מה שלא היה לאנשים לפני עשור - את הניסיון שאותם אנשים צברו. אבל עדיין רב הנסתר על הגלוי וכדי להצליח, צריך לנחש הרבה, לעבוד קשה, לנסות ולטעות לא מעט, וגם זה בסדר.
  • מסכים עם כל מלה של ליאור
  • גיא,

    אני יודע שלכתבות אופטימיות אין מקום - כבר הוכיחו שזה מושך פחות רייטינג. אבל אני חיפשתי כתבות יותר פרקטיות, ופחות מפחידות.

    לא מה גרם למשבר (למרות שגם שם חסר ניתוח מעמיק מספיק, דוגמת זה שהיה באקונומיסט), ולא כמה רע יהיה (עם ההגזמות הרגילות) - אלא, לדוגמא, מה אפשר לעשות כדי שיהיה רע פחות (לא מובילי הכלכלה, אנחנו), מה אפשר לעשות כדי לצאת מחוזקים מהמשבר הזה (עוד שנתיים), איך אפשר לנצל משבר בשביל להתחזק, איך להתמודד בלונג ראן עם המצב.

    עברתי את המשבר הקודם, הבועה, שהיתה דומה אבל שונה. ראיתי מקרים לא קלים של אנשים עם משפחות ובתים שנפלו מגג העולם לתחתית, ללא חסכונות, ללא עבודה. איך מתמודדים עם זה? איך מתמודדים עם חברים שזה קורה להם? מה עובר על בן אדם שזה קורה לו ואיך אפשר לעזור?

    בקיצור - פחות למה רע לנו וכמה, יותר מה עושים עם זה.
  • העולם העסקי נמצא על גבי מיטת טיפולים... ממש לפני הניתוח. כל מה שאפשר זה לתת נשיקה ולאחל החלמה מהירה. זה יהיה כואב ומלווה בתרדמת למניעת הכאב. אני מציע לרדת לשוחות.

    לגבי סטארט אפים מבוססי אינטרנט, נסו לבדוק איפה הטרפיק כבר קיים ותנו לתנועה הזו פתרון טוב יותר מאשר הקיים. כל המודלים שעובדים על גימיק שמתחיל בוואו אפקט ומצפה מהגולשים להשאר שם נדון לבעייתיות.

    לגבי ישראל, אם אתם רוצים קורטוב של נחת ואופטימיות קראו את "צופן העתיד של דוקטור דוד פסיג.
    מרתק ומעודד.
    בהצלחה לכולם.
  • גיא, אני לא חושב שהכתבות עד היום היו לא במקום או הסטריות מדי. אני גם מסכים עם מה שכתבת על התרסקות הווב2.0 כאופנה. אולי כיסוי של כמה חברות והתמודדותן עם המשבר יכולה להיות סיפור מתמשך מעניין?
  • באופן אישי אני מוצא אספקטים מסויימים של המשבר מעודדים דווקא. בתקופות קשות קשה הרבה יותר לשרוד אך מצד שני אם אתה מוצלח בשוק שלך, יש סיכוי טוב יותר שתהיה לך פחות תחרות להתמודד איתה.
  • ליאור, ענר - אני מוכן להרים את הכפפה. אילו כתבות אתם חושבים תהיינה רלוונטיות כרגע ושעוד לא פורסמו.
  • ליאור - לא התכוונתי ל"ישראל לאן" וכמובן שאינני חלילה פוליטיקאי. אני חושב שסטארט אפ אינטרנטי חייב להביא בחשבון את העובדה שבסיטואציית משבר החסרון מול ארה"ב גדל שבעת מונים. חברות אמריקאיות קרובות יותר למעט הכסף שכן מחולק, מבינות את השוק שלהן טוב יותר ועוד. כשיש כסף ושפע אפשר לפצות על כך במידה מסויימת אך במלחמת השרדות יש להתפתח אבולוציונית על מנת לשרוד. האם להתמקד בטכנולוגיה מנצחת שתפרח עוד שנתיים ולוותר בינתיים על "צבירת משתמשים"? האם לפנות לשווקי המזרח? ואולי דווקא לשוק הרוסי? האם להחזיר נציגים מחו"ל הביתה? זה הדיון שאליו התכוונתי.
  • טל
    ירון, אני חושב שהניתוח נכון ובעיקר פרקטי.
    בסוף, הכל אנשים, ואנשים ימשיכו ליצור ולדהור קדימה גם בתקופות כאלה. האם יזם עם רעיון שבוער לו בבטן יעצור עכשיו את הפיתוח? אין סיכוי...ומה עם סטארט-אפ שיש לו כסף בקופה לעוד חצי שנה? האם יש סיכוי שמישהו שם יכריז פוס ויסגור את הבסטה רק בגלל "המצב" ? אין מצב.
    יש כאן משבר אמיתי שאת קנה המידה הממשי שלו קשה לקבוע אבל אין לי ספק שהדיון התקשורתי מסביב (בין היתר בפוסט הזה) מנפח את הענין הרבה מעבר לפרופורציות האמיתיות שלו ואף מסייע לדרדר אותו עוד. המצב פשוט דורש מאיתנו להיות מאד עירניים לקחת נשימה ארוכה ולפעול. איך? בהגיון.
  • ענר,

    זוהי בדיוק הנקודה שלי - לא היה דיון, לא היו עצות חכמות או הארות על המצב - לא היה משהו בסגנון "30% הולכים להיות מפוטרים, הנה הרעיון שלנו איך להוריד את הכמות", או איך לצאת מהמצב מהר יותר. זה ההבדל בין דיון (מבורך) וסתם פאניקה.

    באופן כללי אני לא בעד דיון ישראל לאן - זה נראה לי קצת גדול עלי - אם אתה פוליטיקאי אז אולי זה צריך להיות הכיוון שלך - אם לא, לדעתי - תדאג לבריכה הקטנה שלך (אתה, החברה שלך, החברים שלך).

    איזה תוכניות ראית למה שיקרה אחרי החגים? מי באמת יודע מה יקרה? מי באמת יודע מי יפוטר וכמה מהם? אני רוצה שהעיתונות תעודד דיון, או תלמד (teach), או תדריך, או תראיין אנשים שיודעים - ולא סתם תצעק כמה נורא הולך להיות. זה כאילו שהיתה כותרת בעיתון "כולנו הולכים למות!". זה נכון, כולנו נמות, אבל אין מה לעשות בקשר לזה.
  • ליאור - אני חושב שיש מקום לדיון על היערכות הסצינה המקומית ליציאה נכונה מהמשבר. שיחה שכזו אודות אילו רעיונות הם נכונים וכיצד יש לבצע אותם מועילה בהרבה מהכחשה גורפת או מסיסמאות נוסח "צריך להאמין" ו"כדאי לקצץ בהוצאות ולהיות מאד ממוקדים". ברור שצריך להאמין וברור שצריך להיות ממוקדים ולקצץ, למה שלא נשוחח על במה כדאי להיות ממוקדים ובמה יש להאמין?

    אני סבור שדיון אינטליגנטי יכול להועיל אם הוא סובב סביב מיקומה היחסי של ישראל במפת האינטרנט, אילו יתרונות יש לה מול איזה חסרונות, לאן בדיוק היא רוצה להגיע מבחינת מבנה חברות וכולי.

    ובלי קשר, הרבה אנשים הולכים להיות מפוטרים אחרי החגים. זו לא אופטימיות או פסימיות אלא תכניות קונקרטיות שחלקן כבר מבוצעות. זה לא אסון אבל זו עובדה לא נעימה. מה אתה רוצה שהעיתונות תעשה? תתגייס לעודד?
  • ירון - פוסט מצויין. אני רוצה להתיחס רגע דווקא לקטע הראשון של הפוסט, שכרגע יותר מענין אותי - מה הרצון בהלתי פוסק הזה לחזות את הרע שהולך להיות, כמה הולכים להיות מפוטרים, כמה הולך להיות רע לכולנו, ומי אשם. שום כתיבה על תקוות, על מה כדאי לעשות כדי לשפר את המצב - במקום לנסות לשדר אופטימיות, לכוון לעיצות אמיתיות לשעת משבר - ההרגשה שלי שממש מנסים בכוח לעורר פאניקה.

    אני משער שהתשובה הישירה תהיה רייטינג - אבל האם זה נכון? אנשים באמת קונים יותר עיתונים שכותבים ש"אחרי החגים כולם יהיו מפוטרים"?
  • רונן
    יש ריצה קצת מהירה מידיי לנבות מה יקרה, איך יראה העתיד ככה או אחרת בלי שניבוי זה יבחן בעתיד. מישהו בדק לדוגמא מה היו התחזיות העיקריות לאחר נפילת הבועה ומה קרה לאחר מכן. יש הרבה מלל ומעט נתונים, וקיימים הנתונים מהעבר להשוואה. גם אז חשבו שהעולם הלך ולא ישוב.
    כרגע יש תופעות שלא בדיוק ניתן להסביר כגון ריצה לדולר ועוד. לנבא את העתיד עוד לפני ששקע האבק, לפני שמבינים עד הסוף מה קרה נראה קצת ריצה מהירה.

    לגבי חלקת האלוהים הקטנה שלי, צריך להיות ממוקדים יותר מתמיד, להשקיע עוד זמן גם אם לא נראה שיש עוד, למכור, לשווק לשרת, למכור, לשווק ולשרת, וחוזר חלילה.

    שתי נקודות נוספות, הראשונה היא שבתקופה כזאת שיש לחץ להגדיל הכנסות חברות מבצעות תהליכים בצורה מהירה יותר ומוכנות לנסות מודלים של הכנסה נוספים פרט לפרסום, באם הרווח גדולה על ההוצאה אז כמובן שיש יחסים ארוכי טווח. במילים אחרות, תהליך המכירה יהיה מהיר, חברות ירצו לבדוק אם המוצר יכול לעזור בהגדלת הכנסות, כן יאמצו, לא יזרקו (אני יותר מכוון למוצרים שאין אינטגרציה ארוכה, או מוצר שצריך לשלם סכום נכבד עוד לפני ההתקנה).

    הדבר השני, אחרי הבועה לקראת סוף 2002 הוקמה חברה בתחום הפרסום rightmedia, כן תחום הפרסום (היו מתחרים בחברה שעבדתי בה), המשקיעים היו Red Point Ventures (כמה היו מוכנים להשקיע בעוד מערכת פרסום :) באותה תקופה), הם בנו exchange לחבר בין בעלי מדיה למפרסמים לא משהו שלא ראינו בימיי הבועה, החברה נמכרה ליאהו ב-650 מיליון דולר לאחר ארבע שנים לערך.

    אז צריך להאמין ולא להפסיק להאמין.
  • לא יודע....הכל נכון אבל משהו חסר.

    ברור שהתעשייה לא גוועת, מי שטוען כך וברצינות הוא כנראה סתם בור או אדיוט. ברור גם שרוב הסטארט אפים נסגרים כך או כך, ברור שיש מחזוריות כלכלית, ברור שמשבר יוצר הזדמנויות, ובכל זאת.

    תעשיית ההייטק והווב בפרט מוזנת לחלוטין על ידי הון סיכון, ליתר דיוק הון סיכון מוסדי. המשמעות היא שזו תעשייה שהמודל העסקי שלה הוא לא פרסום ולא דמי מנוי אלא אקזיט. אי אפשר להפריז בעומק המשבר העובר על הון הסיכון בימים אלו והוא בפירוש יוצא דופן. אין נתיבי אקזיט ברורים, אין הנפקות, בנקי השקעות עוברים רוויזיות והלאמות, משקים שלמים יעברו תהפוכות. גם כשהמשבר יסתיים, וייקח זמן עד שייסתיים, ייקח עוד זמן נוסף עד שביצי המשקיעים יפשירו. איתור הזדמנויות במבצע היא יכולת השמורה לאנג'לים אבל איננה ממש רלוונטית להון סיכון מוסדי.

    שים לב לכל המכתבים שיוצאים מקרנות ההון סיכון - חיסכו כסף, הניחו שאין גיוס, הטובים שורדים, התמקדו בליבה...שפה יפה המתארת את המובן לכל ינוקא ושאינה מלמדת דבר בעצם. שאלת השאלות הייתה ותהיה מהו אותו רעיון טוב שמתאים לעולם המתהווה לנגד עינינו? מהי המציאות הצפויה לנו? מהם החוסרים האמיתיים להם יש לתת מענה? בעידן כזה של פחד ואי וודאות אין ספק שעוד רשת חברתית בה גולשים משתפים זה את זה בטעמם המוסיקלי כנראה מיותרת, אבל מה לא?

    אני סבור שהבסיס לכל סטארט אפ הוא לא מודל עסקי אלא רעיון טוב. מודלים עסקיים הם הטכניקה סביב רעיון טובים. מהו רעיון טוב? זה אשר אנשים כמעט תמיד יהיו מוכנים לשלם עליו.לכזה רעיון תמיד יימצא מודל עסקי. יש לך כזה? רוץ קדימה! אין לך? המתן בסבלנות.
  • כל מילה בסלע. לפני שבועים שמעתי את טים בריי (סאן מיקרוסיסטמס) ב-FOWA והוא אמר דברים מאוד טובים. באופן בסיסי - אין שינוי מהותי בטרנדים של התעשיה, ההבדל הוא שהם יקרו יותר מהר. כן, 80% מהחברות יסגרו (אבל את זה כמו שאתה אומר ידענו קודם), ויהיה מעבר יותר חד לכיון של הענן ותוכנה חינמית ושרותים בתשלום, ויהיה צורך להיות יותר גמיש ויותר מקצועי, אבל בסופו של דבר - הטובים ישרדו. זה הקו שהוא העביר, ולמרות שהוא חשב שזה ישמע פסימי, בעיני זה דווקא היה מאוד אופטימי.
  • Agree with the post. Its going to be tough out there. But compared with the last bubble this time its raining on everybody. Especially now, the merits of the web models (e.g. online retail, advertisements, entertainment, etc) over the traditional ones might prevail. Moreover, we have now a generation that knows how to utilize the web much better then ten years ago. A good idea is just waiting to be implemented.

    Over here in the silicon valley we definitely feed the winter lurking around the corner but it also seems like good internet years are still ahead.

    Few relevant links:

    http://www.techcrunch.com/2008/10/10/sequoia-ca...

    http://www.techcrunch.com/2008/10/17/paul-graha...
  • בוא נאמר כך, מה שעולם הווב צריך היום יותר מכל זה סטארט-אפים שלא חושבים שמודל האייבולס הוא אך ורק מודל עסקי ראוי. עוד יצאו חברות אינטרנט ענקיות מישראל, אבל במקביל יעלמו עשרות חברות פיצ'ר שבשנתיים האחרונות צצו. גן הוואלאציות יחזרו לפרופורציה.
  • ירון פוסט מצוין,
    הטרנד העכשווי הוא באמת לנסות ולקבור את עולם האינטרנט. מי שלא מכיר את העולם הזה ממהר להסיק מסקנות ולקבוע באופן נחרץ שלא הופקו הלקחים הנדרשים מהתפוצצות הבועה הראשונה והאינטרנט הוא לא יותר מאגרטל מהודר וחסר תוכן. אותם אנשים בשיתוף עם העיתונאים שנהנים לירוק לבאר ממנה הם שותים (מבלי להכנס לשמות) יש עוד הרבה ללמוד. מאוד קל לזרות חול בעיני הציבור ולהכריז על סוף העידן אך ברור כמעט לכולם שהאינטרנט הוא אחד ממנועי הכלכלה החדשים והמהפך שהוא חולל ועוד יחולל הוא לא פחות מאדיר מימדים.גם אם השקעות האינטרנט התנפחו במקצת מעבר לפרופורציות המתאימות (אוולואציות מנופחות, השקעות בסטארטאפים ללא הגיון או מודל עסקי ) לא מדובר בבועה אלא מקסימום בריאקציה של עולם ההון סיכון והסטרטאפים למצב הכלכלי בעולם. גם אנחנו, אנשי האינטרנט, בדיוק כמו הבנקים, המוסדות הפיננסיים ואנשי הנדל"ן חטאנו ביוהרה מסויימת אם כי אנחנו מכירים בכך ומראש פועלים על מנת לצמצם את ההשפעה.

    ולדעתי, זה כמעט התקופה האידאלית להכנס למצב גראז' ולהתחיל לעבוד מאפס על רעיון שישנה את העולם. אני חושב שמי שיצליח לראות במשבר
    הזה הזדמנות יניב רווחים משמעותיים בעתיד.
blog comments powered by Disqus