אני מרגיש קצת לא בנוח לכתוב פוסט זה, בעיקר מכיוון שבתקופה האחרונה אנו עדים לתופעה בה כל אחד הופך למומחה, בעיקר אלה ללא שום ניסיון רלוונטי או סתם Wannabe’s, שידעו לחזות בדיוק את מה שקרה, מה יש לעשות עכשיו, מה יקרה ומה לא. מטרידה אותי יותר התופעה בה עיתונים "רוכבים" על הגל, כעושים תחרות מי יביא יותר כותרות מפחידות או נבואות מרחיקות לכת ותוך כדי כך מספקים במה לאותם כוכבים נולדים. אני מניח שלא מעט יגידו את אותו הדבר גם עלי, ובכל זאת, אני מרגיש צורך להציג את האני מאמין שלי ושכל אחד יקח מזה את שהוא מרגיש עמו בנוח.
בשבוע האחרון התחלתי להרגיש שלא בנוח לאור כל נבואות הזעם שנזרקות לכל עבר ומנבאות שחורות לכלל תעשיית האינטרנט. כשהמשבר הנוכחי פרץ לפני בדיוק כחודש עוד הייתה לי מעט שמחה לאיד כלפי אותם בנקי ההשקעות שהביאו לפיצוץ בועת האינטרנט הראשונה אי-שם בשנת 2000. הם עסקי-אוויר היום ולמעשה האשמים העיקריים במשבר (אם אפשר לקרוא לזה כך) הנוכחי - סוף סוף אנחנו (אנשי האינטרנט) לא אשמים. אך במהרה אותם בנקים החלו לקרוס בזה אחר זה וגררו אחריהם את כל כלכלת העולם לתהומות שנראו לאחרונה רק בתחילת המאה הקודמת. להבדיל מהבועה הקודמת אשר נבעה משיערוך יתר של מניות הטכנולוגיה ופגעה בעיקר במשקיעים ובחברות הטכנולוגיות, הצונאמי הכלכלי אותו אנו חווים היום לא ישאיר אף אחד יבש (וגם זה במקרה הטוב).
בואו נשים את הדברים על השולחן, יהיו השלכות קרדינליות על תעשיית האינטרנט העולמית, אך מפה לתלות את כל תחלואי התעשייה במצב או להספידה עוד ארוכה הדרך. המצב הולך להיות קצת יותר קשה ושונה ממה שהורגלנו אליו, אבל אני מאמין שלא הכל שחור ושאפשר לנצל מצב זה לטובתינו איפה שאפשר ולהתאים את עצמנו אליו היכן בשאר המקרים.
1. ה-Web2.0 מת ?: רק בשבוע שעבר קראתי ציטוט של Jason Calacanis (שלא מעט גופי תקשורת שרק מחפשים את אותן הכותרות המפחידות מיהרו לפרסם גם בארץ), בו הוא ניבא ש-50%-80% מחברות הסטרטאפ הממומנות ע"י קרנות הון סיכון ייסגרו ב-18 חודשים הקרובים כתוצאה מהמשבר. תרשו לי להיות קצת יותר קיצוני, 80% מכל חברות האינטרנט הקיימות היום יסגרו בתוך שנתיים. כן, גם אני לא מחדש הרבה. ההבדל בין שתי הנבואות הוא שלפי דעתי רוב החברות ייסגרו ללא שום קשר למצב הכלכלי השורר היום בעולם אלא כתוצאה מרעיונות לא טובים מספיק, מימוש בינוני או שיווק גרוע. בקיצור, חברות שאין להן זכות קיום. בואו נהיה כנים, רוב החברות עליהן אנו קוראים ביום יום נמצאות במצב הזה. עכשיו נוסיף למצב את העובדה שכלכלת ארה"ב ואחריה שאר כלכלות העולם ייכנסו למיתון ושגיוס כספים יישאר בגדר חלום לתקופה הקרובה. אותן החברות שיש בהן את הפוטנציאל, יידרשו לחשיבה קצת יותר יצירתית ע"מ לעבור את התקופה, שלהערכתי תמשך לפחות שנה, בשלום. דווקא פה בישראל המצב קצת יותר טוב (שוב, לדעתי) ולרוב החברות שזכו למימון יש מוצרים מבטיחים עם מודלים עסקיים חזקים.
2. השקעות: כולם אומרים את אותו הדבר, תישכחו מגיוסים חדשים וגם מגיוסי המשך. אני מניח שיש בזה משהו אבל לפי דעתי זה בדיוק התקופה לבצע השקעות חדשות - משקיעים יוכלו להשקיע עכשיו בשוויים משמעותית יותר נמוכים משהוצעו להם רק לפני מספר חודשים.
3. תחרות: בהנחה שפיתוח של מוצר ממוצע לוקח בין 8-12 חודשים, חברות חדשות ייצאו לשוק כאשר הכלכלה תהיה בשלבי ההתאוששות האחרונים, דבר שיאפשר להן לקטוף את הפירות בסביבה פחות תחרותית.
4. כח אדם: גם בנושא זה כולם תמימי דעים, צריך לקצץ איפה שאפשר ולהשאר עם מצבת כח האדם המינימלית. אני חושב שרוב חברות האינטרנט למדו היטב את מסקנות הבועה הראשונה ורובן מתפקדות עם מינימום כח האדם מלכתחילה, ואם יש כאלה שלא הפנימו זאת - הן יאלצו לפטר. דווקא החברות היותר גדולות יהיו אלו שיצטרכו לקצץ ולהתאים עצמן לתקופה. מכיוון שהתקציבים יקוצצו, דבר שיוריד את הביקוש לכ"א, ואילו ההיצע של עובדים מוכשרים יעלה,
גובה המשכורות והתנאים הנלווים ייצטרכו להשתנות. לכן, הייתי ממליץ לחברות שרוצות "להדק את החגורה" להציע לעובדים לבצע "התאמת תנאים" ואם לא יסכימו, תמיד ישנה האפשרות לפטרם ולאחר מכן לגייס עובדים לא פחות מוכשרים בתנאים נוחים יותר למעסיק.
5. יצירתיות: בשנתיים וחצי האחרונות יצא לי לעבוד ולהפגש עם לפחות מאה חברות. לכולם אני מנסה לעזור בחשיבה יצירתית - איך לפתח ולשווק בעלויות נמוכות יותר ואיך לייצר בידול מוצרי ושיווקי ע"מ לגרום למוצר לבלוט יותר מכל אלפי המוצרים הקיימים היום. לחברות שלא עשו זאת עד היום לא תהיה ברירה והן יאלצו להתחיל לחשוב מחוץ לקופסא. זמנים קשים תמיד הוציאו את המיטב מיזמים שנלחצו אל הקיר ונאלצו להתאים עצמם למצב.
6. צריך מודל עסקי ?: העובדה שכולם התחילו פתאום לדבר על החובה שבמודל עסקי היא בעיקר מכיוון שחברות ייצטרכו לייצר תזרים מזומנים שיכפר על חוסר האפשרות לגייס כספים. אינני מאמין שלחברות בעלות מודל עסקי יש אפשרות להגיע לנקודת איזון בפחות משנה וחצי. לכן, יהיה קשה לדרוש מהן דבר שכזה. ובכל זאת, אני מאמין שחברות אשר יציגו מודל עסקי עובד, אפילו ללא רווחים, יצליחו להשיג השקעת המשך. ללא מעט חברות אין ממש מודל עסקי והן מתבססות על יצירת תנועת גולשים (eye-ball). לאותן חברות תמיד היה קשה יותר לגייס, אך אני באמת מאמין שבמידה וחברות אלו יצליחו לייצר את אותה מסה קריטית מינימלית, לא תהיה להן הבעייה למנף זאת ליצירת מזומנים מחד וגיוס השקעה מאידך. האתגר הוא, כמו תמיד, להגיע לנקודה זו בכלל, ואם אפשר - במינימום עלויות. בזמנים של מיתון אנשים נוטים לשנות הרגלי צריכה, ולכן יתכן ונראה דווקא עלייה בתעבורת הגולשים אשר יחפשו אלטרנטיבות בידוריות ופתרונות זולים יותר ברשת.
7. האם פירסום הוא מודל עסקי ?: השוק האמריקאי נכנס למיתון וכבר היום אפשר לראות מספר גדול של חברות המקצצות בתקציבי הפירסום הכללי שלהן. אך כבר באפריל התבטאתי שלפרסום באינטרנט יש יתרון גדול על פני מדיומים אחרים - הוא מדיד. המפרסמים הגדולים כבר התבטאו שהם צריכים לשים יותר דגש על החזר השקעה (return on investment) מאשר לייצר "אפקט וואו". לכן, יש לצפות שפרסום ע"ב חיפוש (paid search) ופרסום תלוי קונטקסט (contextual) ייפגעו פחות מכלל הפרסום האינטרנטי (online advertising). זאת מכיוון שהם יעילים, מאפשרים מדידה, דיווח ומעל לכל שליטה על ההוצאה - אלמנטים החשובים בזמן מיתון. חברות אינטרנט יכולות להתבסס על פירסום כמודל עסקי לגיטימי, אך הבעייה היא שלא מעט מהחברות משתמשות במודל זה כברירת מחדל ללא שימת דגש על תהליכי אופטימיזציה שהיו יכולים לייצר להן עוד הכנסות.
8. האם כדאי להתחיל עכשיו מיזם אינטרנטי ?: אם היה לי את הרעיון הנכון, רעיון מהפכני הניתן לפיתוח בעלויות יחסית נמוכות, הייתי הולך עליו ללא התלבטות. כמו שציינתי מקודם, העולם עובר עכשיו "רעידת אדמה" שתשנה לא מעט מהרגלי הצריכה והעבודה של הרבה מאוד אנשים וחברות בכל העולם. זוהי הזדמנות של כמעט פעם בחיים עבור יזמים למצוא את אותן בעיות ונקודות חוסר האיזון שאפשר לפתור. רק צריך לחשוב באופן יצירתי. מי מכם שחושב שיש לו את אותו הרעיון אך צריך עזרה כדי לקחת אותו לשלב הבא, מוזמן ליצור איתי קשר - yo at thecoils dot com.
בהצלחה
