הבלוג של עולם הדוט.קום הישראלי החדשות, הטכנולוגיות, הטרנדים, הדמויות והמיזמים

מאי
3
2007
כידוע, אחד הנכסים החשובים ביותר בעולם האינטרנט הוא היכולת לדעת מהם הרגלי הגלישה של המשתמש ובצורה זו להציג לו פרסום ממוקד יותר, מה שמעלה את מחירי הפרסום (CPM) ומייצר הרבה יותר מזומנים למגיש הפרסומות.

עד היום היו מספר דרכים (כשרות יותר וכשרות פחות) להשיג את אותו המידע השווה זהב:

זה התחיל עם השימוש ב-Cookies והמשיך באמצעות התקנת כל מיני סרגלי כלים אשר סיפקו לגולש צורך מסוים, אך באותו הזמן עקבו אחרי האתרים אליהם גלש והקפיצו לו פופאפים עם פרסומות הקשורות לאותו האתר. בחלק מן המקרים פעולה זו נעשתה באופן חוקי וב"הסכמת" המשתמש, אך בלא מעט מקרים סרi-love-google.gifגלים ותוכנות בלתי ניראות (Spywares) היו מותקנים ללא ידיעת המשתמש ועוקבים אחר כל פעולותיו ומקפיצים לו פרסומות ללא הפסקה. מיותר לציין שהסרתן של אותן ה-Spywares היא פעולה כמעט בלתי אפשרית למשתמש הממוצע.

בשנים האחרונות, קהל המשתמשים התפכח וכמות ההתקנות של תוכנות לא מוכרות פחתה באופן קיצוני. החברות מעדיפות לקחת את הקיצון השני ולא להסתכן ב"מעקב" אחר משתמשיהם והופכות לשקופות יותר ויותר.

אז איך בכל זאת משיגים את המידע על הגולשים בדרכים כשרות ? ואם אפשר גם לתת למשתמש את ההרגשה שהוא נהנה מהשירות באותו הזמן, מה טוב.

הו, פה נכנסת Google לתמונה. ל-Google יש פיצ'ר שנקרא "search-history" שהושק כבר לפני שנתיים. הם לקחו אותו ועשו לו שדרוג + מתיחת פנים (כמו שרק הם יודעים) ולפני כשבועיים השיקו את השירות החדש הנקרא "Web History".
השירות קיים בסרגל הכלים החדש של Google ומופעל רק כאשר מאפשרים את פעולת ה- PageRank. השירות מאפשר למשתמש לחפש ולצפות בכל האתרים בהם הוא ביקר, כל הורדות הקבצים, תוצאות החיפוש אותם ביצע וכמו כן להציג את "מגמת השימוש" (User Trend) הכוללת את מספר הפעמים בהם הוא ביקר בכל אתר ובאיזה שעות ביממה. אפילו ההיסטוריה על כמות הפעמים בהם המשתמש הקליק על Google AdSense קיימת. בקיצור, ה-"Web History" לוקח את כל המידע הישן עלינו והופך אותו למידע שימושי ונגיש בעזרת תצוגה חכמה.
Danny Sullivan מתאר ומסביר בבלוג שלו בצורה מקיפה על השירות.

ללא ספק שירות יפה, אך מצד שני כשמדברים על מעקב וה"אח הגדול שצופה בנו" מתכוונים בדיוק לזה. מכיוון ש-Google מספקת לנו היום כמעט את כל השירותים, הכוללים - דואר אלקטרוני, לוח שנה, מנוע חיפוש, ניהול תמונות, חדשות, וידאו, פרסום, ניהול תיק השקעות, קורא RSS, השוואת מחירים, שירות התראות, מפות, שירות תשלום, ניהול ועריכת מסמכי Office וחיפוש על מחשב הדסקטופ הפרטי שלנו, היא פשוט יודעת עלינו הכל. עכשיו עם השירות החדש, כל המידע הזה הולך להישמר לעד ובעזרתו, Google תוכל להציג לנו פרסומות יותר ממוקדות בכל אותם המוצרים וכל זה בהסכמתנו המלאה, כי אנחנו הרי נהנה מאוד מהשימוש ב-"Web History".

דבר טוב אחד לפחות אפשר להגיד על Google, הם מספקים שקיפות מלאה באשר למידע אותו הם שומרים וזאת בניגוד לשירותים אחרים אשר שומרים Cookies או משתמשים בקוד ה-Javascript אותו הם שותלים בכל מיני אתרים באמתלה של Widget מגניב וכל זה על מנת לעקוב אחר הרגלי הגלישה שלנו, המשתמשים.

נכון להיום ה-"Web History" מאפשר לנו רק למחוק את מידע אותו הוא אוגר עלינו. אך תארו לעצמיכם שהוא היה מאפשר לנו לייצא (Export) אותו ? היינו יכולים למכור את המידע לשירותים אחרים ובצורה זו גם אנחנו היינו מרוויחים משהו מזה – כנראה שזה לא יקרה.

ועכשיו ברצינות, הרווח האמיתי שלנו מכל הסיפור הזה הוא האפשרות להשתמש בכל אותם שירותים אשר מניתי מקודם בחינם אין כסף. ה"תשלום" שלנו הוא בוויתור על הפרטיות שלנו, אבל עד לרמה מסויימת.

אז, האם אתם באמת אוהבים את Google עד כדי כך שאתם מוכנים לחלוק איתה את כל המידע האישי לגביכם ?
עוד שאלה, אם Microsoft הייתה משיקה שירות דומה, האם רמת הפתיחות שלכם הייתה זהה לזו שיש לכם עם Google ? ניחוש פרוע – לא, אז כנראה שבאמת יש כאן סוג של אהבה עם Google. רק שהיא צריכה לוודא שהיא לא לוקחת אותנו כברור מאליו.
ראיתי באחד הבלוגים אשר סיקרו את השירות את הציתות לשיר הידוע של להקת ה-Police:

Every move you make
Every breath you take
Every bond you break
Every step you take
Ill be watching you

כמה שזה נכון….

שתף ותהנה: These icons link to social bookmarking sites where readers can share and discover new web pages.
  • del.icio.us
  • digg
  • co.mments

מקוטלג תחת: google, סקירה, פרסום



6 תגובות ל”כמה אתם אוהבים את google?”

  1. השיר של POLICE שהזכרת מתנגן בפרק הקלאסי של סופראנוס, בו ה-FBI מתקינים בבית של טוני מכשיר ציתות.

    בכל אופן, כבר היום המון אנשים מחפשים בגוגל תוך כדי זה שהם logged-in בחשבון ה-gmail שלהם. בנוסף, Google Analytics הפך לשירות מאד פופולרי, מה שמאפשר לגוגל לדעת מי מבקר איפה בצורה אוטומטית - ללא צורך לשאול את המשתמשים או לבקש שיתקינו toolbar. ה-webaccelerator של גוגל לוקח את כל זה עוד צעד קדימה - בעזרתו גוגל יכולים לדעת בדיוק מי גולש לאן (מעניין עד כמה ה-webaccelerator של גוגל הוא נפוץ).

    כל זה יחד עם ה-Web History החדש מוריד את הסיכוי שגוגל יפספסו ולו פריט מידע אחד אודות המשתמשים שלהם. אני אישית הייתי מעדיף אם השרותים המעולים האלו לא היו שייכים כולם לגוגל.

  2. העניין הזה מעלה שאלה לגבי היכולת של ארגונים להשתמש בפיצ'ר הזה של גוגל למעקב אחרי העובדים. לא שהם לא עושים את זה גם ככה בכל מיני צורות נסתרות.

  3. - פיתרון פשוט: להחזיק חשבון גוגל שכל ייעודו החיפושים האלה. אתה רוצה לחפש משהו? עבור קודם לחשבון הייעודי.
    - מיקרוסופט אכן השניאה את עצמה, אבל היא גם הראתה שאין משמעות להיות "האח הגדול של עולם המידע".

  4. ירון קאופמן

    להלן פוסט שכתבתי אתמול, העוסק בעיתוי שחרור "מערכת ההפעלה" החדשה של גוגל:

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=34511

  5. יש לי הרגשה שכבר יש להם את כל המידע שהם צריכים עם סרגל הכלים, האנליטיקס והאדסנס הקונטקסטואלי (שלא לדבר על רכישת דאבל קליק שהוסיפה עוד כמה רשומות במאגר הנתונים).
    מעניין מה הם זוממים…

  6. באמת שזה נכון.
    זה אמור להפריע לי?
    שיודעים באילו אתרים אני גולש?ה אין לי מה להסתיר.

    מה שכן, אני אף פעם לא אשמור אצלהם מסמכים בשירות שלהם, לא גליונות ולא כלום וגם זה רק מהפחד שעיניים של מישהו יקראו על הפרוייקטים שלי וכל מיני רעיונות שיש.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.