הבלוג של עולם הדוט.קום הישראלי החדשות, הטכנולוגיות, הטרנדים, הדמויות והמיזמים

אפריל
29
2007

באיחור של שבוע וחצי מוגשת לכם הסקירה השבועית שכוללת הפעם את כל תחילת חודש אפריל, עקב הסקירה המיוחדת של הפעם שעברה, שהוקדשה ל-10 החברות שהציגו בכנס TWS.

GodTubeGodTube – מסתבר שגם לאלוהים מגיע YouTube משלו, כך לפחות חושבים הנוצרים שהקימו את האתר GodTube. האתר מכיל הרבה מאד תכני דת, הכוללים בין היתר תוכניות אירוח ודרשות. מבחינת עיצוב האתר, הוא העתק די מדויק של YouTube, וכולל את כל האפשרויות החברתיות מסביב לסרטונים המוצגים בו. ולידיעת בני-דודינו המוסלמים – גם להם קם אתר, העונה לשם IslamTube, הבנוי אף הוא בתבנית של YouTube. למרבה הצער, גם אתר איסלאמי זה מוצף בתכני שנאה, המראים מתאבדים, חיילים אמריקאים מתים בעיראק ועוד תוצאות שנאה של האיסלאם הקיצוני.

LonelyPlanet_TVLonelyPlanet.TV – לכל התרמילאים הישראלים שמתכוונים לצאת לחו"ל בקרוב, נפתח אתר חדש מבית חברת LonelyPlanet, התנ"ך של הטיולים, המאפשר למשתמשים לשתף סרטוני וידיאו שהם צילמו במהלך הטיולים שלהם. החברה הבינה שהיום אנשים נוטים יותר לצלם סרטוני וידיאו בעקבות המהפיכה במצלמות הדיגיטליות, ולכן החליטה לפתוח אתר וידיאו נישתי לסרטים אלה. האתר אמנם לא מחובר עדיין לאתר הרשמי של LonelyPlanet, אך ברגע שזה יקרה, הם יוכלו לספק למחפש המידע את כל האינפורמציה והתכנים הדיגיטליים על אתר מבוקש, באתר אחד.

TrivopTrivop – אתר וידיאו טיולים נוסף, אך בניגוד לקודם, הוא מתמקד אך ורק בסרטוני וידיאו של בתי מלון. מטרת האתר היא להציג בתי מלון בצורה של וידיאו, לעומת ההצגה בתמונות הנהוגה כיום. השיטוט באתר מתבצע דרך מפות של גוגל, עם מצביעים למיקומי המלונות על המפה. כל מלון מציג קטע וידיאו ראשי וקטעי וידיאו המחולקים לפי קטגוריות, כמו חדר שינה יחיד, חדר שינה זוגי ועוד. נכון לרגע זה כל קטעי הוידיאו באתר נוצרו בידי בעלי המלונות, אך בכוונת האתר לאפשר למשתמשים להזין סרטוני וידיאו משלהם וכך בעצם לעמת בין התוכן השיווקי שמציג המלון לבין המציאות בשטח.

MyCyberTwinMyCyberTwin – חברה אוסטרלית הקימה אתר ליצירת שיבוט דיגיטלי באינטרנט. את השיבוט תצרו דרך סדרה ארוכה של 79 שאלות, המזכירה קצת מבחן 300, ובמידה ותרצו לשפר את האישיות של השיבוט שלכם, תוכלו ללכת לכיתה וירטואלית וללמד את המחשב איך לענות על עוד כמה מאות שאלות, המחולקות לפי נושאים שונים. המטרה באתר היא ליצור בסופו של דבר שיבוט וירטואלי של האישיות שלכם, שאותו תוכלו לשים בדף האישי שלכם ברשת חברתית או לקשר אליו מאתר בית אחר. אנשים יוכלו לקיים שיחה עם השיבוט (באנגלית), כאילו הם מדברים איתכם. אתם מוזמנים לנסות שיחה עם השיבוט שלי, למרות שאני לא טרחתי למלא את כל השאלות , אז אל תתפלאו אם תתקלו בהרבה תשובות סתומות.

SonopiaSonopia – אתר אמריקאי מעניין מאד המאפשר לכל אחד להקים תוך מספר דקות רשת סלולרית חדשה. הרשת החדשה מבוססת על הרשת הסלולרית הפיסית של חברת Verizon. במציאות האמריקאית בה יש רצון של צרכנים להיות חברים בקבוצות ממוקדות, כמו בעלי כרטיס האשראי של גאפ, יש מקום גם לרשתות סלולריות קטנות וממוקדות תוכן. הקבוצות שהוקמו כבר דרך האתר מספקות ערך נלווה מסביב לשירות הסלולרי, כמו לדוגמא קבוצת החברים בארגון שומרי הטבע (National Wildlife Federation), המקבלים בנוסף לחבילות הסלולריות הרגילות גם אתר בית, עם חדשות בנושאי טבע, רשת חברתית של אוהבי סביבה, שיתוף תכנים דיגיטליים ירוקים ועוד. מקים הרשת הסלולרית מקבל על כל חבר ברשת 3-8% רווח מהשיחות שלו (תלוי בכמה חברים יש ברשת), כך שאיש מכירות טוב יוכל לעשות כסף לא רע מרשת סלולרית כזו.

BallHypeBallhype – לחובבי הספורט האמריקאי, קם אתר דמוי Digg, הממוקד אך ורק בחדשות ותכנים הקשורים לעולם הספורט האמריקאי. האתר בנוי בצורה כזו שכל משתמש יכול להגדיר מיהי הקבוצה האהודה עליו, והחדשות שהוא יצפה בהן יתמקדו באותה קבוצה. כמו כן, ישנה אפשרות לצפות בכל החדשות הקשורות לענף ספורט מסויים או לעיר מסויימת. החדשות עצמם מגיעים בצורה של Digg, עם תוספת של מידע על משחקים חיים (כולל הימורים ללא כסף על הזוכה), סטטיסטיקות ממשחקים, בלוגים בנושאי ספורט וטוקבקים.

Subvert_and_ProfitSubvert and Profit – אתר שוק שחור חדש באינטרנט, שמטרתו לנצל את התמימות של אתרי ה-Web 2.0, ולקדם מפרסמים דרך אתרים אלה. השיטה הראשונה שבה החליט האתר לנקוט היא קידום אתרים דרך מנגנון Digg. האתר משלם לכל משתמש Digg שמצביע בעד הכתבה וכך מקדם אותה בסולמות ה-Digg. התשלום כרגע קטן (חצי דולר להקלקה), אבל במידה והרעיון יתפתח, יוכלו משתמשים כבדים של Digg להרוויח כסף טוב בעד קידום אתרים. ניצול אתרי Web 2.0 לא נולד רק עכשיו, ובעצם MySpace החלה כאתר לקידום להקות צעירות ואנשים אחרים שרצו דף פרסום עצמאי באינטרנט. גם וויקיפדיה נפלה בפח הפרסום, וכבר נתפסו מספר כותבים שהטעו ערכים על מנת להפוך אותם לפרסומיים לטובת חברה זו או אחרת. ניתן לקוות רק שבעתיד, כאשר ה-Web 3.0 יתפוס, ניתן יהיה לסנן תגובות של אנשים פסולים, כך שהשקלול יהיה אישי לכל משתמש, על פי המשתמשים שהוא מאמין להם, וכך כל אחד מאיתנו יוכל לסנן את אותם מקדמי חברות מסחריות.

MyP2PMyP2P – אתר נוסף לחובבי הספורט, המאפשר לצפות בלוח שידורים של כל אירועי הספורט החשובים בעולם. עבור כל משחק, הלוח מראה איזה משידורי האינטרנט החינמיים מאפשר צפייה. לחיצה על הלינק תפתח את התוכנה על התחנה הרצויה. התוכנות הנתמכות באתר הן TVU, Sopcast, PPLive ועוד (באתר יש את הקישורים להורדה של כל אחת מהתוכנות הללו). האתר מסודר בצורה מדהימה, וכמעט עבור כל משחק חשוב שתחפשו, תוכלו למצוא שידור אינטרנט חינם. האיכות לא תמיד מושלמת, ולכן עבור כל משחק, מנסה האתר להציב מספר אופציות שידור שונות, כדי שתוכלו לנסות ולמצוא את השידור האיכותי ביותר באותו רגע.

Web20ForSaleWeb2.0forsale – תופעת הסטארט-אפים שפוקדת אותנו בשנתיים האחרונות, מכילה בתוכה גם פן לא כל כך נעים של אתרים שנסגרים, ומנסים למכור את האתר שלהם, או רק את הכתובת באינטרנט. לצורך שוק זה הוקם האתר Web2.0forsale, המאפשר להפגיש בין קונים ומוכרים בתחום הנישתי הזה. ניתן למצוא באתר חברות המוכרות את כתובת האתר שלהן בכמה מאות דולרים, לעומת חברה כמו PayByCellphone שמוכרת את כל פעילותה בעד 1.25 מליון דולר. לחברות שמעוניינות בקניית ידע, אתר קיים או רק שם טוב, זהו מקום טוב להתחיל בו – רק אל תשכחו להתמקח על המחיר!

MarthaStewartMarthaStewart – אתר האופנה ואיכות החיים של מרתה סטיוארט, עבר מתיחת פנים רצינית, וכעת הוא מעוצב ובנוי בצורה של אתר Web 2.0 טיפוסי. למי שלא יודע, מרתה סטיוארט היא תואמת אודטה של האמריקאים, החולשת על רשת קמעונאות המוכרת במאות מליוני דולרים בשנה (ולפני כמה שנים היא גם ישבה בכלא על שימוש במידע פנים בסחר במניות). האתר החדש כולל למעלה מ-700 קטעי וידיאו המתארים עצות וטיפים לנשים, ובנוסף קטע וידיאו יומי מתוך התוכנית של מרתה סטיוארט. כמו כן מכיל האתר בלוג, עדכונים ב-RSS, החלפת מתכונים, לוח מודעות, קהילות, ואפילו משחק רשת ליצירת סיפור משעשע ברוח האתר. בעתיד הקרוב האתר גם מתיימר להוסיף יכולות התאמה אישית של תכני האתר לכל משתמש, כולל פרסום ממוקד.

WikiSkyWikiSky – אתר מידע מעניין, המאפשר לכם לשוטט על גבי מפת הכוכבים ולקבל מידע על כל כוכב ממופה בשמיים. את המידע על הכוכבים מזינים המשתמשים, בשיטה של Wiki מסורתי. האתר יכול להתאים את עצמו ולהציג לכל משתמש את השמיים כפי שהם נראים באותה דקה מעל המיקום שלו, ובכך לעזור לאסטרונום המתחיל (והמתקדם) לגלות מידע על כל כוכב שהוא רואה בשמיים. עבור כל כוכב נפתח דף המתאר את כל המידע הידוע על הכוכב, כולל תמונות תקריב, מידע מדעי, כתבות וקישורים הנוגעים לכוכב.

ZoomerangZoomerang – מערכת ליצירת שאלונים, וניתוח סטטיסטי של הנתונים שהוקלדו לתוך השאלונים. הקמת השאלון יכולה להתבסס על אחד מ-100 השאלונים המוזנים באתר, או הקמה של שאלון חדש. לאחר סיום השאלון, ניתן להפיצו בדוא"ל או ע"י לינק, ולנתח את התוצאות דרך הכלים המוצעים באתר. כוחו של האתר מבוסס על מאגר של 2.5 מליון אנשים, המסווגים לפי קבוצות אוכלוסיה שונות, שניתן לשלוח להם את השאלון (בעד תשלום). בצורה זו חברות יכולות להקים שאלון לגבי מוצר חדש ולתשאל כמה מאות משתמשים המתאימים לקהל היעד של החברה. אופציה נוספת היא לתת לאתר להקים קבוצת מיקוד שתדון במוצר שלכם ותיתן לכם את חוות דעתה, באמצעות דיון על המוצר המונחה על ידי מנחה מטעם האתר. את כל הנתונים שנאספו ניתן לנתח באתר או לייצא לאקסל.

WildFireWildfire – ולסיום, מוצר ישראלי חדש מבית חברת Gigya, המאפשר לאתרים לשתול Widget באמצעותו יכולים המשתמשים לשלוח תכנים מהאתר לחשבונות שלהם בשירותי וידאו, תמונות, רשתות חברתיות ובלוגים בלחיצת כפתור אחת. השירות החדש תומך ברשתות החברתיות הגדולות – MySpace, Facebook, Friendster, Tagworld, וחוסך מהמשתמש את הידע בשינוי קוד עמוד הבית שלו על מנת לשתול תכני מדיה. במקום זאת, כל שהמשתמש צריך לעשות הוא לבקש לשלוח את התוכן מאחד מהשותפים העסקיים של Gigya, ובלחיצת כפתור דרך ממשק ה-Wildfire, ה-Widget המתאים ישתל בדף הבית שלו. המשתמש יצטרך להזין לתוך הממשק את שם המשתמש שלו, הסיסמא ואת האזור בתוך הדף שבו הוא מעוניין שה-Widget ישתל, ו-Wildfire תעשה בשבילו את העבודה.

מקוטלג תחת: Web2.0, סקירה, שבועית

אפריל
26
2007

כמה פגישות בזמן האחרון יצרו אצלי את הרושם ששווה להתעכב מעט על מהות תפקיד אותו מתעתד היזם למלא במיזם שהקים. מסתבר כי יזמים לא מעטים, כולל אנשי IT טובים ומנוסים, אינם מבינים עד תומו את הצורך בתכנון זהיר וקפדני של התנהלותם התעסוקתית בתהליך ההקמה. אי הבנה זה יכול לקפד את פתיל חייו של המיזם בשלבים המוקדמים או לגרום לפליטתו של היזם בשלבים מאוחרים יותר.

השאלה הראשונה אותה צריך היזם לשאול את עצמו היא מה יהיה תפקידו בשלב ההקמה ובשלב ההרצה של המיזם העתיד לקום, והתשובה לשאלה זו צריכה להיות שקלול של כישוריו המקצועיים ותרומתו המעשית להקמה - מעבר לעצם הרעיון. כמובן שכדאי לזכור כי יש הבדל בין  "מה אני מוכן לעשות" ל- "מה אני יכול לעשות" ושלא מדובר בהחלטה בלתי הפיכה.

התשובה לשאלה זו תקבע את האסטרטגיה בה עליכם לנקוט. יזמים "חזקים" בעלי רקע ביצועי רלוונטי בתפקידים בכירים יכולים למלא תפקידים דומים (ואף בכירים מעט יותר) בסטארט-אפים שבבעלותם ללא כל בעיה ולפיכך יכולים להתחיל בגיוס השקעה או שותפים נוספים.

מי שאינו בעל רקע בכיר צריך להבין כי אם ברצונו להשאר במייזם עליו לעבור תהליך של לימוד ו-"צבירת נכסים" שיהפכו אותו למרכיב מרכזי במיזם העתידי. מי שלא יצליח במשימה זו ימונה בבוא היום - במקרה הטוב - לתפקיד "וי.פי. חלילית" (ידיד טוב שלי מונה בבועה הקודמת לסמנכ"ל נטול סמכויות בחברה שהקים והיה מבלה את ימיו על אדן החלון במשרדו המרווח כשהוא מנגן בחלילית, עד שעשה מעשה והתפטר - ומאז נותר הכינוי). רק אם תקימו את המיזם במו ידיכם ובמימון עצמי או ממקורבים תצליחו לייצר את הידע והנסיון שיאפשרו לכם להמשיך מאוחר יותר כשווה בין שווים. גיוס של שותפים חזקים או משקיעים שאינם מחוייבים לכם ידחק אתכם ברוב הסיכויים לתפקידים זניחים שסופם ויתור על העניין בכללותו.
מהכיוון השני, זוהי בדיוק הסיבה להמנע משיתוף מבחירה של חברים מעוטי כישורים - נאמנותכם אליהם תתנגש עם הצורך בקידום המיזם והאחזותם בקרנות המזבח תעלה לכם במיזם ובחברות.

יזמים "חזקים" ו-"מאותגרים" כאחד צריכים להתכונן נפשית שלא לכהן בתפקיד שייחלו לו. בעל המאה עשוי לייעד מישהו אחר לתפקיד ואם זו אופציית ההשקעה היחידה שלכם עדיף לגלות גמישות מחשבתית מאשר להשאר מנכ"ל פוטנציאלי של חברה שלא תקום.

העיקרון הפיטרי הוא אוייב נוסף של מייזמי אינטרנט. כידוע, "כל עובד יגיע בסופו של דבר לתפקיד ברמה בה לא יכול לבצע את תפקידו.". רק שבמייזם בו הייזמים מחליטים בעצמם על תפקידיהם הם עלולים להגיע מהיום הראשון לתפקיד שאינם יכולים לבצע. העריכו היטב את כישוריכם ואת כישורי חבריכם אחרת תשתקו את המיזם שלכם מתחילתו. 

דבר חשוב נוסף הוא להבין כי אתם מצופים להשתתף במיזם אותו הקמתם. מעטים הם המשקיעים שיהיו מוכנים להכנס למיזם שמי ממקימיו אינו משתתף בו בפועל, הן מטעמים של הבעת אמון של היזמים במיזם של עצמם, הן מטעמים של מחוייבות אישית לכספו של המשקיע והן מחוסר נוחות עם נתחי בעלות הנמצאים בחלקם של "סטטיסטים". כפי שנאמר ב-"אפוקליפסה עכשיו":
Don't get off the boat unless you're ready to go all the way

לסיכום, עצותי בנושא זה הן:

  1. היזם מצופה לעבוד במיזם אותו הקים לפיכך,
  2. החליטו על תפקיד אותו תוכלו למלא בהצלחה במיזם כבר בתחילת הדרך.
  3. אם התפקיד אינו הולם את כישוריכם הנוכחיים, הכינו עצמכם לעבוד תקופה ארוכה ללא מימון חיצוני עד שתפתחו את אותם כישורים.
  4. בחרו בשותפים ברמה מקצועית דומה לשלכם, שאם לא כן ניגודי האינטרסים יפרידו ביניכם.
  5. הכינו עצמכם למלא תפקיד אחר מזה אליו התכוננתם.

מקוטלג תחת: כללי, קרנות הון סיכון

אפריל
20
2007

הזמנות תיירות אונליין
"רשת האינטרנט ממוקמת נהדר כדי לעזור לצרכנים לתכנן את תוכניות הנסיעות שלהם והשיפור במהירות הגלישה הביתית אמורה להמשיך ולתדלק את הגידול בסקטור התיירות ברשת", ציינה בקיץ האחרון שרה סטיבנס, מנהלת באגף התיירות של חברת המחקר קומסקור.
למעשה, תעשיית התיירות באינטרנט לא רק גדלה בקצב מהיר במיוחד (20% ב-2005, 17% ב-2006) אלא היא תופסת כשליש מכמות המסחר ברשת, ולמעשה מייצגת את התעשייה שהשתנתה באופן המשמעותי ביותר מאז כניסת עידן המסחר האלקטרוני לחיינו.
שתי תופעות בולטות במיוחד בשינויים שהנחיל האינטרנט לתעשיית התיירות: 1. שיפור היצע המחירים, השוואות המחירים, הפיכת כרטיסי הטיסה לסחורות (קומודיטי) ושינוי מקום הרכישה ממשרדי הנסיעות לספקים עצמם (חברות תעופה, מלונות). 2. שיפור המידע על יעדים, אטרקציות, שותפים לטיול, המלצות מטיילים, מארחים ועוד.
בפוסט הזה ננסה להתמקד בחלק הצרכני ולעמוד על ההבדלים בין ההתפתחויות בשוק העולמי לעומת המצב בשוק הישראלי.

השוק הישראלי
שוק התיירות הישראלי שונה מהשוק העולמי מסיבות רבות ומגוונות. המשמעותיות שבהן אינן קשורות באופן ישיר לאינטרנט: עמלות ההפצה שעדיין משולמות לסוכנויות הנסיעות ע"י חברות התעופה, ומצב השמיים הסגורים אשר מונע מחברות תעופה זרות לטוס בחופשיות לישראל ומקטין את היצע הכרטיסים ומונע תחרות אפשרית.
בנוסף, מתקיימות בשוק האונליין הישראלי שלוש תופעות בולטות במיוחד אשר ממקמות אותו בנפרד, שלא לומר בפיגור משמעותי, מהשוק העולמי:
א.      הזמנות הדילים
ב.      מאגרי 'אוף ליין'
ג.      הנחיתות הטכנית

הזמנות הדילים
בישראל, עושה רושם, הזמנות הדילים למיניהן תופסות נתח שוק מרכזי. מדובר בטיסות 'הדקה ה-90', נופשונים, טיסות צ'ארטר ושאר מאגרי צבירה שביניהם מכנה משותף אחד: מארגן תיירות (tour operator)  מרכזי מייצר עסקה אותה הוא מרכיב דרך שילוב של ספק אחד או יותר ומציע אותה לקהל הרחב דרך מספר ערוצי הפצה. לצורך הדוגמא: אשת טורס חוכרת מטוס מחברת ישראייר לצורך הפעלת 40 טיסות דו שבועיות במהלך עונת הקיץ לפריז. בנוסף לעסקה עם ספק הטיסה, תסכם החברה עם מספר בתי מלון מקומיים על מקומות לינה, ואת כל החבילה תקשור בהתחייבות כספית ישירה.
בעסקה כזו הגוף המשמעותי היחידי הוא אשת טורס. שאר הגופים המעורבים מתחלקים לספקים שמתעסקים בחלק השירות בלבד והמוצר שהם מספקים הוא סחורה פשוטה עם חשיבות משנית למיתוג, ולמפיצים (משרדי הנסיעות, אתרי האינטרנט) שנהנים מעמלת הפצה בלבד.
הנישה הזו היא הנישה הגדלה והולכת של משרדי הנסיעות הגדולים בארה"ב- מעבר ליצירת 'חבילות נופש' לנוסע, חבילות שמייחדות אותם מאפשרויות שמוצעות במחירים אטרקטיביים יותר ישירות באתרי הספקים. ההבדל המשמעותי הוא שבישראל משתמשים מארגני התיירות בערוצי הפצה משניים להפיץ מרכולתם, בזמן שבארה"ב וגם באירופה מארגני התיירות הגדולים הם גם ערוצי ההפצה, וכך נחסכת מהם עמלת ההפצה לגוף משני. הבדל נוסף הוא המוכנות של ספקי תיירות לעבוד כספק בלבד. בישראל המוכנות גדולה, בעוד שבעולם המגמה היא לחלק גדל והולך של ספקים המוכרים את מירב מוצריהם דרך ערוצי ההפצה הישירים (בעיקר אתרי האינטרנט) שלהם. את המגמה הזו מובילות כמובן חברות הלואו קוסט, סאווט'ווסת וג'ט בלו בארצות הברית וריאן איר ואיזי ג'ט באירופה.

מאגרי אוף ליין
השפעת 'תרבות הדילים' ברשת התיירות הישראלית מחלחלת כנראה גם לדרך שבה אתרי התיירות משתמשים במאגרי האונליין שלהם כשהדבר מגיע למכירות סופיות, במיוחד בתחום הטיסות הסדירות.
חיפוש באתר השוואת המחירים הישראלי 'טראווליסט' לטיסות סדירות מוצא לעיתים מחירים נהדרים לטיסות סדירות מ/אל ישראל או אפילו בטיסה בין שני יעדים זרים. אבל, אליה וקוץ בה. בזמן שהמחירים שמצטטים האתרים הבינלאומיים זמינים באופן מיידי עוד מסוף שנות התשעים, בישראל של 2007 עדיין מתנות חברות תיירות כגון צבר, אופיר טורס ואחרות את הרכישה עצמה בתיאום עם סוכן נסיעות. עד לתיאום, המחיר עשוי להשתנות, המקום במטוס להירכש ע"י נוסע אחר ועוד כהנה הפתעות.
לטעמי, פשוט אי אפשר להשוות בין מחיר אוף ליין לבין מחיר און ליין. אחד מוכר משהו שאין לו ('סמוך עליי, 550 דולר לכרטיס') והאחר גובה את הכסף ומספק מוצר במקום ('המחיר הוא 560 דולר גבירתי, תרצי להזמין גם מלון?')
האתר הראשון שסיפק טיסות און ליין בישראל הוא השלוחה הישראלית של LMT, אחריו הופיעו ספקים בודדים נוספים, אך חלק הארי של השוק עדיין תלוי בטיפול ידני של סוכני נסיעות, הליך שמייקר ומעכב את רכישת הטיסה ותרומתו לשיפור השירות אפסית.

הנחיתות הטכנית
בדומה למרב האתרים בישראל, גם אתרי התיירות אינם תומכים בדפדפנים נוספים לאינטרנט אקספלורר ועושים זאת באופן גורף. נדמה שאין אפילו אתר תיירות ישראלי אחד אשר תומך בפיירפוקס ומאפשר ביצוע הזמנות דרכו. בבדיקה מדגמית של כמה מהאתרים הגדולים בישראל: LMT, Lowcost, , אשת טורס, טראוליסט ארקיע, ישראיר, אל על וצבר- אתר הדקה ה-90 היה היחיד שתמך בפיירפוקס. צדיק אחד בסדום.
התמיכה בפיירפוקס היא לא רק הכרח המציאות (אפילו בישראל, בה הוא מהווה כ-5% מהשוק), אלא גם מדד לנחיתות טכנית כוללנית של אתרי התיירות הישראלית. חוסר התחכום בבניית ממשקים פשוטים כמו תאריכון ומפת יעדים (כל האתרים הישראלים עובדים לפי אותו מודל איטי ולא גמיש), חוסר ההחלטיות באשר למטרת האתר (רוב האתרים נראים כשילוב בין אתר תוכן לבין אתר הזמנות) ושוב- המחירים המשתנים- ממקמים את האתרים הישראלים בעמדת נחיתות בהשוואה לכל אתר בינלאומי.

מדוע משרדי הנסיעות הישראלים שומרים עדיין על עמדה תחרותית?
מדובר אמנם בעולם הולך ונעלם, אבל כל עוד יתקיימו בישראל שני תנאים בסיסיים: שמיים סגורים ומדיניות עמלות (עד 7%) למשרדי הנסיעות- יצליחו משרדי הנסיעות הישראלים לשלוט בשוק מ/אל ישראל ולהציג את המחירים הטובים ביותר אליו.
צעד משני לסגירת הפער הזה יהיה מעבר של חברות התעופה לשיווק אגרסיבי וישיר של כרטיסי התעופה שלהן, צעד שיקרה כנראה רק לאחר שחברה כאיזי ג'ט תצטרף למשחק ותנער את החוקים.

השוק העולמי
מגרש המשחקים הגדול של שוק התיירות העולמי הוא עולם אחר לגמרי. אי אפשר לשייך את השינויים בעולם התיירות ברשת לפקטור אחד, אבל רק מעטים יחלקו על ההובלה של חברות הלואו קוסט בדרך לשינוי המתרחש בתעשייה.
חברות התעופה המוזלות (הראשונות שבהן עשויות להגיע לישראל בקרוב) הובילו את הדגל בשלושת התהליכים שמשנים את עולם התיירות:
א.      מחירי הטיסות ירדו בצורה דרסטית, ותמחיר הטיסות עבר לתמוך בטיסות לכיוון אחד בלבד.
ב.      חברות התעופה (ובהיקף קטן יותר, בתי המלון וחברות השכרת הרכב) עברו למכור את מירב ההיצע שלהן בערוצי ההפצה הישירים שלהן- קרי: אינטרנט ומוקדי שירות לקוחות.
ג.       משרדי הנסיעות הפסיקו לקבל עמלות (שהגיעו בשיאן להיקפים של 7-10% ממחיר הבסיס של כרטיס הטיסה) ונאלצו להמציא עצמם מחדש כדי להצדיק את קיומם.

תופעת משנה בולטת היא הפיכת המחיר למרכיב המשמעותי ביותר (62% חשיבות לפי חברת השיווק ICLP) בהחלטת רכישה של כרטיסי טיסה.
תופעת המשנה הזו ביחד עם התהליכים המרכזיים הביאו ליצירת שוק אונליין שהוא שונה לחלוטין מהשוק שקדם לעידן האינטרנט. הכל החל כאשר ריאן איר, חברת הטיסות המוזלות האירית, החליטה בשנת 1997 להוריד את רמת עמלות ההפצה למשרדי הנסיעות מ-10% ל-7%. תגובת איגוד משרדי הנסיעות הבריטי להצעה הייתה אולטימטום לחברת התעופה, שמנגד החליטה לרשום את מספר הטלפון של מרכז ההזמנות שלה על דופן מטוסיה ועברה למכור את כל טיסותיה באופן ישיר, צעד שקיבל דחיפה עצומה עם כניסת המסחר האלקטרוני למיין סטרים בבריטניה בתחילת העשור הנוכחי.  
מכאן התגלגל כדור שלג שדחף את כל חברות התעופה בעולם לצמצם ומאוחר יותר אף לבטל את עמלות ההפצה למשרדי הנסיעות, ולהתמקד במכירות כרטיסים ישירות, כשאתרי האינטרנט תופסים מקום גדל והולך בעוגה הזו.

לפי נתוני 2005, 59 אחוז מהמסחר בתחום התיירות התרחש באתרי הספקים, ורק 41 אחוזים אצל המתווכים למיניהם. אחד מממדי ההתייעלות הפשוטים ביותר לחברות התעופה כיום הוא היכולת שלהן לספק את המחיר הטוב ביותר לטיסה שהן מפעילות באתר הבית שלהן. מרבית חברות התעופה האמריקאיות מציגות פער של 5-7$ לפחות בין מחיר הטיסה באתר נסיעות גדול (אקספדיה/אורביץ/טרוולוסיטי) לטובת אתרי הבית שלהן, וחלק מהחברות האירופאיות עושות זאת בצורה מרשימה יותר.
ההשלכות על חברות הנסיעות הן עצומות. מספר השותפים בשוק האינטרנט האמריקאי למשל הצטמצם בצורה דרמטית וכיום מרכזות שלוש מפעילות התיירות הגדולות 81% משוק משרדי הנסיעות בארה"ב.
השלישייה אקספדיה/אורביץ/טרוולוסיטי רואה את רווחיה ממוצרים רגילים (במיוחד טיסות) הולכים וקטנים, ואת הפיצוי בשורת ההכנסות הן משיגות ע"י שירות טוב במיוחד (בד"כ טוב יותר מזה של חברות התעופה עצמן) שמסייע להן למכור מוצרים משלימים לאותן טיסות. כרטיסים להופעות מקומיות, בתי מלון, השכרות רכב. זוהי קטגוריה שגם חברות התעופה עצמן נכנסות אליה, ומכלול השירותים שמציעה איזיג'ט (דרך איזי גרופ) הוא הדוגמא הטובה ביותר, אבל זהו תחום שנמצא עדיין ביתרון משמעותי אצל חברות הנסיעות הגדולות. דרך נוספת של חברות הנסיעות לייצר הכנסה היא מכירת חבילות (דילים) שמשלבות טיסה סדירה ומלון/רכב איתם מגיעה החברה להסדר מיוחד. מוצרים אלו מאפשרים לחברות לשוב ולהציג יתרון במחיר, אותו יתרון שהולך ואובד בתחום הטיסות הסדירות.

התהליך העכשווי ביותר בשוק העולמי הוא אם כן מעבר הלקוחות מרכישת מוצרים בסיסיים באתרי הנסיעות לרכישתם ישירות באתרי הספקים, ואת הזרז המשמעותי ביותר בפיתרון הזה מספקים מנועי החיפוש האנכיים של התעשייה: Travel Search Engines - TSE. מנועי החיפוש מבצעים משימה דומה לזו של פרוגל או לחילופין זאפ: הם סורקים רשימה ארוכה של מקורות ומשווים ביניהם לפני הקנייה. מודל הרווח שלהם גם הוא דומה לזה של אתרי הקניות: פרסומות ותשלומים שיתופיים (affiliate fees) על כל רכישה שמקורה במנוע החיפוש. האתרים המובילים בתחום הם קיאק, סייד סטפ, פיירקאסט ומוביסימו, כולם אתרים צעירים שמתפקדים עדיין על תקן סטארט אפ ומתהדרים במנהלים שהגיעו מחברות הנסיעות הגדלות. שלושת האתרים הראשונים גייסו עד כה למעלה מ-25 מיליון דולר כ"א, אבל דווקא מוביסימו מתגלה כאתר היעיל ביותר למרות שהושקעו בו עפ"י ההערכות רק כ-1 מיליון דולר.
האתרים הללו נקטו כולם במודל זהה ולמרות שבתחום הטיסות ובתי המלון הם מציגים מוצר שהוא במרבית המקרים יעיל וחסכוני הרבה יותר מאשר זה של משרד נסיעות ספציפי או חברת תעופה כזו או אחרת, הם מתקשים להשפיע בצורה משמעותית על השוק ורק 1-2% מרכישות התיירות ברשת מתבצעות דרך הפניות ממנועי החיפוש. מנועי החיפוש עצמם נהנים בד"כ מעמלות זעומות שמגיעות עד כדי 2$ לרכישת כרטיס טיסה שעלותו 1000$.
המרוויחות הגדולות מעלייתם של מנועי החיפוש הן חברות התעופה שהתייעלו ומציגות את מחירי הטיסות הזולים ביותר באתר הבית שלהן, והנחת העבודה היא שמנועי החיפוש יצטרכו למצוא מודלים יעילים יותר ליצירת רווחים, אבל בסופו של תהליך הם ידחקו את רגלי משרדי הנסיעות משוק מוצרי הבסיס ויהפכו לצינור השיווק הראשי של כרטיסי תעופה וחדרי מלון כקומודיטי.

כמה אנקדוטות בשוק העולמי:
- למרות שאקספדיה וטרוולוסיטי מפעילות אתרים מקומיים באירופה, הן עומדות על סירובן למכור טיסות לואו קוסט ובכך נמצאות בעמדת נחיתות אל מול מפעילי התיירות הגדולים באירופה, אופודו ואיבוקרס.
- משרדי הנסיעות שכן מוכרים טיסות לואו קוסט עושים זאת דרך עמלה שמנה שנעה בין 10 ל- 20 יורו לנוסע. הדרך היחידה להתחמק מעמלה זו היא לקנות ישירות באתר הספק. אותו הכלל הולך והופך נכון גם לגבי טיסות סדירות.
- מנוע החיפוש פיירקאסט נחשב כהבטחה הגדולה של עולם מנועי החיפוש כשהוא לוקח את נושא החיפוש צעד אחד קדימה ומתיימר, בעזרת חישובים מתמטיים והיסטוריים, לחזות את שינויי המחיר הצפויים לכרטיס טיסה מסוים. השירות אכן מוצלח, אך לטעמי הצעד המשמעותי ביותר שנקט פיירקאסט הוא הצעת מוצרי עזר לקהל הסופי בתמורה לעלות מסוימת. זו הגישה הנכונה בשוק, ומנועי החיפוש שיצליחו לפתח אותה יהיו אלו שיישארו ויובילו את השוק.
 

עוז הר-אדיר הוא סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת RSM בהולנד, והמנהל האסטרטגי של מנוע החיפוש לטיסות www.etrip.nl שהושק השבוע בשוק ההולנדי ומשלב מנוע חיפוש ושירות סיוע אישי.
הבלוג של איטריפ (אנגלית) blog.etrip.nl


                                     

מקוטלג תחת: Web2.0, מאמר אורח, מודל עסקי, סקירה, עולם

אפריל
17
2007
האירוע המרכזי של ה-TWS2007 מאחורינו, אך עדיין מתוכננת לנו תחרות חביבת הקהל סביב החברות שהופיעו בכנס. קבצי הוידאו של כל המצגות יועלו בשבוע הבא לאתר האירוע ושם תוכלו לבחור בסגנון "כוכב נולד" (כן כן, אם כבר פסטיבל אז עד הסוף) את החברה המועדפת עליכם.
אז האירוע עדיין לא הסתיים אבל כבר עכשיו ניתן להסיק מסקנות והארות בנוגע לנושאים בהם נפגשנו במהלך הפקתו.

1. TWS2007 אורגן על ידי חברים בקהילת הדוט קום המקומית עבור הקהילה, ונעשה בו שימוש בחומרים המיוצרים על ידי הקהילה. אותה "אווירת ווב שתיים" מחייבת חשיבה חדשה בה כולנו – יזמים, משקיעים וספקי שירותים – מהווים חלק מאותו מכלול שלהצלחתו כולנו מחויבים. Collaboration, User Generated Content, Collective Intelligence לא רק מייצרים אתרים טובים יותר, הם גם מייצרים תעשייה טובה יותר וחברה טובה יותר.
המעורבות של שי מגיזה ועוזי מנטקראפט הדגימה את הנקודה הזו בצורה יפה: במקום להסתפק במתן החסות לאירוע הם ממש השתתפו בעיצובו ובקידומו, כאילו היה זה האירוע שלהם. זאת לא עוד טרנזאקציה עסקית/שיווקית אלא מרכיבים שונים באותו מכלול הפועלים ביחד כדי ליצור דבר בעל ערך לכלל.

לקראת האירוע הבא, ניתן את אפשרות לאנשים ולחברות נוספות לקחת חלק פעיל בגיבוש האירוע ובהפקתו - האירוע הוא של כולנו.

2. המועמדים:

יש הרבה מקום לשיפור באופן ההגשה של המועמדויות. כידוע, "אין הזדמנות שניה לרושם ראשון" והנה מספר נקודות חשובות בהן נתקלנו:

- כאשר שולחים חומרים למועמדות הכל צריך להיות מוכן למסדר: האתר עובד, המסמכים מלאים והכל מתוקתק לעילא ולעילא. ולא פחות חשוב - הכל צריך להגיע בחבילה אחת. כל מי ששולח "השלמות" שם את מועמדותו על קרן הצבי הן מבחינת הרושם והן מבחינת האופרציה הנדרשת לשקלולה החוזר.
- לאסטטיקה תפקיד חשוב בהוכחת ההתכנות. אתם יכולים לשבת חצי שנה על בניית מערכת לתפארת אך אם היא נראית כמו פרוייקט הסיכום של "מבוא ל- HTML" הרי שהוכחתם כי אתם מתכנתים מצויינים אבל יזמים פחות-ממצויינים.
- מודל עסקי הוא לא פריט דקורטיבי אלא תנאי הכרחי. למדנו את הלקח מהבועה הקודמת ואם לכם לא ברור מהיכן יבואו הכנסות אז עדיף להמתין ל- TWS2008 ולבוא עם מודל מוצק מהבית.
- אספנו כמה מהמומחים הבכירים והעסוקים בארץ כדי לעבור על המועמדויות שהוגשו. תקציר מנהלים של 20 עמוד הוא לא תקציר, הוא נובלה, ופשוט אין לשופטים זמן לקרוא אותו.
- מיזמי תוכן הם ז'אנר הדורש הוכחה בפועל שנאמר - The proof is in the pudding. אנשים טכנולוגים יודעים להעריך טכנולוגיה וזה שאתר המתכונים שלכם מפיק תבשילים טעימים יותר חורג מיכולת השיפוט של פאנל טכנולוגי.
- "עשו את זה קודם לפני, זה לא משנה" - אז זהו, שכן. אם עשיתם משהו שכבר נעשה בעבר כדאי שיהיה מוסבר, באותיות קידוש לבנה, אלו יתרונות נותרו לכם לאחר אובדן יתרון הראשוניות.
- מערכת עובדת היא יתרון וחסרון. יתרון - כי הוכחת ההתכנות מאחוריכם. חסרון - כי הוכחת ההתכנות מאחוריכם, ואם לא זכיתם להצלחה תאלצו להסביר מדוע המודלים הויראלים שלכם כשלו או טרם הופעלו.
- שמות מפורסמים המעורבים במיזם יעוררו עניין, אך גם יגביהו את רף הציפיות. בנוסף, איזכור המפורסם בכל הזדמנות מעורר תהיות.
- פוקוס. המון פוקוס. גם וגם וגם זה חסרון ולא יתרון.

3. לאירוע הבא:

- צמצום הזמן המוקדש לנאומי פתיחה - פחות נואמים עם זמן קצוב.
- שעון על הפודיום המתריע כדקה לפני סיום המצגת ומצלצל בתום הזמן המוקצב. מוזיקת אוסקר לכל מי ששואף להמשיך אחרי הצלצול.
- שולחן/דוכן לכל מציג המאפשר גישה נוחה אליו מצד משקיעים ומתעניינים.
- שיפור מערך קביעת הפגישות.
- הפקת ספרון של כל המיזמים אשר הגישו מועמדות ולא זכו להציגו.
עוד הארות (והערות)? הישר לטוקבקים!

מקוטלג תחת: tws2007, ישראל

אפריל
12
2007

התמונות הגיעו..לחצו כאן

IMG_3973.jpg

לכל מי שצילם במהלך האירוע או כותב על זה בבלוג שלו, נשמח עם תתייגו את הכל ב: TWS2007

תודה

 

מקוטלג תחת: tws2007, כללי

« לפוסטים הקודמים