הרשתות החברתיות חלק א'- בעז רוסנו
מאת מאמר אורח | 7 תגובותאחת התופעות החשובות של עידן ה-web 2.0 היא תופעת הרשתות החברתיות. האינטרנט בעידן המודרני הוא פלטפורמה טכנולוגית ליצירה ושיתוף של תכנים והרשת החברתית היא הביטוי הכי סוציאלי של טכנולוגיה זו. כמעט כל גוף מסחרי או ציבורי משתמש כיום באינטרנט כדרך ליצור ערכים משותפים עם הלקוחות הפוטנציאלים. כפי שבעבר הגשם הביא "פטריות" כמו שיווק רב שכבתי או עסקי ה-B2B, הרי שהיום המילה החמה ביותר היא רשת עסקית באינטרנט. הכוונה היא לערך מוסף מסוג אחר, שמוצר הקצה שלו הוא הגדלת נפח העסקים בזכות האפשרות לחשוף את היכולות העסקיות שלך לבעלי עניין.
התהליך האבולוציוני מהיר: לפני מספר שנים, LinkedIn היווה מעין אינדקס קשרים שיכולתי להפעיל דרך חברים שלי, אך תהליך ההתקשרות לא היה מיידי אלא נוהל באמצעות הדוא"ל. לפני כשנתיים, ברשתות החברתיות-עסקיות, המשתתפים היו בעיקר יזמים בתחום ההיי-טק, כאלה שהאינטרנט הוא בשבילם גם דרך חיים וגם מקור הפרנסה. שנת 2006 והשנה הנוכחית מגבירות מגמה זו, והן השנים שבהן הרשתות החברתיות-עסקיות מגיעות גם אל המגזרים העסקיים המסורתיים יותר כמו עורכי דין, רואי חשבון, אנשי שוק-ההון, פרסומאים, אנשי שיווק, בעלי-מקצוע ופרילנסרים למיניהם. לא רחוק היום שגם הבאים בדומינו "יפלו" – מסחר, תעשייה ושירותים "כבדים" יותר.
השאלה שאני מעלה היא: האם בסוף כל הטררם הזה, אנשים גם מרוויחים ברשתות חברתיות-עסקיות כסף?
עד היום הקהילות החברתיות-עסקיות דומות יותר לאזורי "רחרוח" הדדי מאשר לחיזור אמיתי. בעלי העסקים התייחסו לרשת כאל מקום שבו הם יכולים להריח את הצד השני, לזהות מגמות והתפתחויות, ולעקוב אחר מתחרים פוטנציאלים, אך לא כאל זירות חיזור אמיתיות להצעת מרכולתך לאחר, ובטח שלא כאל נקודת 'סגירה' לעסקאות. אין עדיין שיחות מכירה, מהסוג שמצריך פגישה פנים אל פנים. איני מתכוון לכך שאנשים מוכרים באמצעות אתר האינטרנט של העסק – את השלב הזה כבר עברנו. אלא, שהרשת החברתית-עסקית עדיין אינה מייצרת במישרין בתוכה תוצרים כספיים למשתתפיה, לפחות לא בממדים שהיא סוגרת "דייטים"…
יש דרך לשפר את הרשתות החברתיות-עסקיות בכדי שאכן ניתן יהיה להרוויח באמצעותן, והצעתי למפעילי הרשתות למיניהן, היא לפתח את סביבות הקהילה הללו קודם כל לסביבות מכירה ישירה. באמצעות המודל העסקי הנכון, כל אחד מלקוחות קפה TheMarker יכול להוות נציג מכירות היפותטי של שירותי הארץ לדוגמא, ולקבל קרדיט על הבאת לקוח חדש לקבוצת הארץ. תהליך ההכשרה של אנשי המכירות של מוצרי קבוצת הארץ הינו בד"כ קצר ופשוט, והמינוף של רשת החברים שלי באתר תהיה אף היא יחסית קלה.
לדוגמא, כל שעלי לעשות הוא להתנות הצטרפות לפורום 'חם' אותו אני מנהל, וכיום חסום למבקרים אקראיים, ברכישת מוצר מסוים. כמובן שהרוכש אף הוא יכול ליהנות ממחיר מיוחד באמצעות קופון שאעניק לו. שיטת מכירה כזו יכולה לאפשר גם תמיכה במודל שיווק רשתי, בו חברים המביאים 'לידים' ומפנים המלצות ולקוחות, יכולים ליהנות מאחוז מסוים מהרווח. הרעיון של מסחור רשתות חברתיות אינו חדש, וחשבונות משתמשים פופולאריים ב-MySpace לדוגמא, נקנים כיום בהרבה כסף ע"י אנשי שיווק מפולפלים. מדובר במודל המאפשר למסחר שירותים ומוצרים בעלי מחיר נמוך ואופי קטלוגי - כלומר אין חובה למדוד או למשש אותם לפני הרכישה, ואין צורך 'לתפור אותם על-פי מידה' לצרכי הלקוח, כמו שירותים.
כדי להעלות את מחיר המוצרים שניתן יהיה לשווקם ע"פ מודל זה, יש צורך בחוויית מכירה עשירה יותר, שתתמוך גם ברכישה ספונטאנית. במהלך שנת 1999, ימי הבועה הראשונה, לי ולגלעד, השותף שלי בנטיקה, היה רעיון לסטארטאפ חדש, בשם NetPersons, שיאפשר לאיש מכירות להפעיל 'זבן וירטואלי' (Avatar אנימטיבי ומשעשע), למכור דרך האתר, ובכך למקד את היצע האתר והתכולה שתוצע ללקוח, ישירות לסוג הלקוח, ולצרכים הספציפיים שלו, באמצעות דיאלוג והתאמה אנושית (ע"י שינוי תכולת האתר ע"י המוכר). תהליך זה אפשר למוכר לפתות את הלקוח לרכוש, להעמיק ולהרחיב את העסקה, ולהפוך אותו ללקוח חוזר וממליץ. הצלחנו אפילו לפתח פרוטוטיפ שהציג אתר למכירת רובוטים לכיסוח דשא, שבו הזבן היה דמות אנימטיבית שעוצבה ע"פ המראה של ה-brand character של החברה, ואפשרה לעשות cross sale ו-up sale של שירותים ומוצרי משנה, והכל ע"י המוכר שישב בקצהו השני של האינטרנט ושלט בבובה מרחוק.
מודל זה כמובן התאים למוצרים עם מרווחי רווח משמעותיים (מכיוון שזמן עבודה של אדם תמיד יהיה יקר מזמן עבודה של מחשב המציג קטלוג מוצרים סטנדרטיים, כמו קטלוג ספרים של סטימצקי), שתהליך המכירה שלהם יכול להיסגר בסבב אחד, ושהלקוח בד"כ נרתע מעודף המידע המבלבל שמתאפשר ע"י מורכבויות תהליך ההתאמה האישית (כגון מוצרי תיירות, ביטוחים, ועוד).
תהליך המכירה במסגרת הרשתות החברתיות יהיה יותר ויותר פופולארי עם הזמן, והיכולת למכור שירותים תתאפשר, במיוחד כאשר תפקיד הרשתות החברתיות ינוע מהתחום החברתי, לתחום של העשייה המקצועית, כלומר לסביבות עבודה אמיתיות, בהן ניתן יהיה לבצע עבודה יחדיו. באמצעות אינטגרציית תהליך העבודה עצמו לתוך התשתית של הרשת החברתית, החסם של 'בוא ניפגש ונראה מה אפשר לעשות יחד' יקטן, והפגישה והעבודה המשותפת תוכל לקרות כבר באינטרנט עצמו. בנושא זה אדון במאמר הבא.
כותב המאמר, בעז רוסנו, הינו מנכ"ל משותף בחברת נטיקה, ראש המסלול לעיצוב למדיה אינטראקטיבית בשנקר, וסגן נשיא קהילת המעצבים הישראלית. כתובתו: Boaz(at)netica.co.il






מתי? זאת השאלה. אנשים כבר משקיעים מיליונים והשאלה מתי הרשתות יחזירו את ההשקעה
לדעתי אם תתנה הצטרפות לפורום בקניית מוצר מסויים, הפורום לא יהפך לפורום "חם". זאת דווקא גישה שיווקית שאינה מתאימה לרוח התקופה והמדיום, לפחות לא כרגע.
אפשר לראות את Ebay בתור סוג של רשת חברתית - שעושה כסף בדיוק כי המוקד שלה הוא מסחר. אבל לא בהכרח כל רשת חברתית מתאימה למודל כזה, ולא כל רשת חברתית תוכל להרוויח. הטרנד יקבל את מקומו הנכון עוד כמה שנים כמו טרנדים אחרים (וכן, יש פה בועתיות מסויימת).
וחוצמזה, האם מודלים קפיטליסטיים בהכרח ישתלטו על כל חלקה טובה גם כאן, או שיש סיכוי לפרוץ את המחסום?
בעז, סקירה נחמדה והרעיון מעניין.
בחלק מהרשתות התפתחו רשתות מסחר וקשר עם לקוחות לא רעות בכלל, והדוגמא הבולטת והפיקנטית היא אורקוט שהפכה לגן עדן לסוחרי הסמים בברזיל וקצת בארה"ב. אני חושב שדנה בויד כתבה על כך מסה מעניינת באתרה (zephoria.rg). בכלל מומלץ לקרוא אותה, יש לך אבחנות מעניינות מאוד על הדינמיקה ברשתות חברתיות ו"מכמני הזהות הוירטואלית".
בהמשך למודל ה affiliates שאתה מתאר - השאלה היא באמת איך ליצור דפוס שלא יפגע באותנטיות של חווית הרשת, או במלים אחרות - מסחור שדורס את הפן החברתי הטהור. נכון, כולם בקטע של לעשות כסף, אבל נראה שחלק גדול מהרשתות עדיין מהווה את מקום המפגש ה"חברתי" העיקרי בעולם הוירטואלי (מה שפעם היה ה IRC, אחרי זה חדרי הצ'אט), ודחיפה של דמות הזבן עלולה לסרס את המהות המקורית והחשובה של החוויה שם - להכיר אנשים ולבטא את עצמך.
chitika התחילו עם נסיון לתת כלי כזה, אבל לא בדרגה שאתה מתאר.
מכאן עולה שאלה נוספת, ואשמח לשמוע את דעתך בעניין, והיא האם פיתוח העניין דרך מודלים חדשים של מיקרו-מסחר (בעיקר מדיה דיגיטלית) עשוי להיות יותר רלוונטי ופחות מנוכר?
כלומר, לא מכירות בהקפים גדולים של מוצרי מדף שיצרו אולי ניכור אצל המשתמשים, אלא מיני קטלוגים של הורדות מדיה ו/או נכסים דיגיטליים אחרים (שלא יעלו על 10 דולר או יורו), ושישולבו בפרופיל המשתמש בעזרת widgets, וכך גם יראו בתור אלמנט אותנטי בדף המשתמש.
סתם בתור שעשוע, מעבר לדברים טריויאלים כמו וידאו ומוסיקה לנגני מפ4, psp
וכו (זה קיים כבר בכמה צורות של וידג'טים), יכולים להיות דברים כגון:
חשבונות פרימיום בראפידשייר (rapidshare)- ללא ספק אתר שרבים דופקים בשעריו יום יום (והמבין יבין). יש ללא ספק דורשים רבים לפרימיום, ודרך חווית מכירה עשירה וספונטאנית יותר כמו שציינת, אפשר אולי לגרום לכל אלה שרוצים אבל מתעצלים/מתקמצנים/לא מבינים לקנות.
או בכלל חשבונות פרימיום באתרים שונים שלא עולים על 10 דולר.
מעניין מאוד, המאמר הזה מדבר על הרבה מאוד מהמודלים והרעיונות שאנחנו מדברים עליהם ומפתחים אותם. רשתות עסקיות שנותנות את השירותים העסקיים הנכונים יכולות גם לגבות כסף מהחברים בהם, אם כלקוחות פרימיום ואם על שירותים עסקיים שמתאימים לאנשי העסקים ברשת. זהו המודל שלנו. תוכלו לשמוע על כך עוד בכנס http://www.tws2007.com שבו נציג את החברה שלנו. גם האתר שלנו עובר דרוג מהותי בימים אלה ויעלה בקרוב עם מידע רב.
תודה, דניאל
מעניין שבחרת להגיד "הבועה הראשונה"
יש לדעתך כרגע בועה?
קבלו מדריך לחשבונות פרימיום בחינם
http://cash.blogli.co.il/